פעילות הפורום במאבק למען הדמוקרטיה

המנהלת המשותפת של הפורום למשפט מגדר ומדיניות חברתית פרופ’ נויה רימלט הינה חברה בפורום המרצות והמרצים למען הדמוקרטיה.

הפורום כולל שורה של אנשי אקדמיה מהשורה הראשונה בישראל, מומחים ומומחיות למשפט ציבורי, המציעים ניירות עמדה, הרצאות ומידע לגבי אספקטים שונים של ההפיכה המשטרית שאותה מקדמת הממשלה והסכנות הטמונות בה.

ביום 21.3.23 הוזמנה פרופ’ נויה רימלט, המנהלת המשותפת של הפורום למשפט מגדר ומדיניות חברתית, לדבר בועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת.

פרופ’ רימלט סקרה את הרקע ההיסטורי להצבעה בממשלה בשנת 1953 על הקמתה של הוועדה למינוי שופטים. מתוך דבריה:

“אחד הרגעים המכוננים הללו בראשית ימי המדינה, הוא הרגע שבו רוב מכריע של חברי הכנסת מימין ומשמאל מהאופוזיציה והקואליציה הצביעו ביחד על הקמתה של הוועדה למינוי שופטים בהרכבה הנוכחי, תוך שהם מביעים תמיכה גורפת בצורך לצמצם את הכוח של הפוליטיקאים מהקואליציה להשפיע על מינוי שופטים.

…שר המשפטים דאז פנחס רוזן, הבין שזוהי שעה קריטית, שבה בונים מדינה לדורות הבאים, ולכן יש להתעלות מעל שיקולים פוליטיים צרים.
במשך כמעט שלוש שנים הוא קידם בכנסת את חוק השופטים עד לחקיקתו בשנת 1953 בתמיכה רחבה מימין ומשמאל.

… את אבני היסוד המשטריות של מדינת ישראל לא ניתן לפרק, אלא בהסכמה רחבה.”

ניתן להאזין לדברים המלאים בקישור: https://main.knesset.gov.il/…/CommitteeTVarchive.aspx

לאור הצעת הממשלה לבטל את עילת הסבירות כעילת ביקורת שיפוטית על החלטות של נבחרי ציבור ועובדי ציבור, ניסחה פרופ’ נויה רימלט ביחד עם פרופ’ מרגית כהן מהאוניברסיטה העברית, נייר עמדה מפורט בנושא זה. נייר העמדה, הסוקר בין השאר את היסטוריית השימוש בעילת הסבירות, מבהיר מדוע עילת הסבירות היא כלי משפטי חיוני לתיקון ליקויים בתהליכי קבלת החלטות של השלטון, כיצד השימוש בעילת הסבירות נעשה בצמצום ובזהירות ומופעל רק במקרים של שיקול דעת פסול באופן קיצוני, וכיצד ההצעה לביטול עילת הסבירות תפגע ראשית בחלשים ביותר בחברה הישראלית ותמנע הגנה לפרטים בישראל מסמכות שהופעלה תוך התעלמות קיצונית מזכויות הפרט ומאינטרסים של כלל הציבור.

בשבועות אלה של מאבק של ציבורים גדולים בישראל כנגד שינוי שיטת המשטר, ויכוחים אידיאולוגיים ופייק ניוז ברשתות, פרופ’ נויה רימלט הוזמנה על ידי תיכונים שונים בארץ להרצאות למורים, מורות, ובני ובנות ונוער בנושא דמוקרטיה. המפגשים נועדו לחשוף את בני ובנות הנוער לידע משפטי והיסטורי ביחס למבנה שיטת המשטר בישראל ולתת להם/ן כלים להבין את ההשלכות של השינויים המשפטיים  המתוכננים על אופייה הדמוקרטי של המדינה ועל מעמדן של זכיות היסוד של הפרט.

ביום 29.4.23 פרופ’ נויה רימלט התארחה בתוכניתו של אורי לוי בערוץ כאן 11, בנוגע לאמירותיו של שר המשפטים יריב לוין נגד בג”ץ ובקשר לניסיון להניע הליך גישור פלילי במשפטו של ראש הממשלה נתניהו. לדברי פרופ’ רימלט יש להצטער על כך ששר המשפטים עסוק בהסתה שלוחת רסן נגד מערכת המשפט שמבוססת על שקרים. בג”ץ אינו מגן על אנסים וגם לדברים לגבי הקשישה בדרום תל אביב או לפעולותיו של צה”ל אין בסיס. בפועל, לאורך השנים פסיקת בג”ץ היתה זו שהגנה על המוחלשים ביותר בחברה הישראלית.

לדברים המלאים בתוכנית “שרון ואורי” בכאן 11 – צפו בקישור (מדקה 27:40):

https://www.kan.org.il/program/?catid=1075

שיתופי פעולה למען קידום שוויון מגדרי

נוכח הרעה במעמדן של נשים בישראל; נוכח קואליציה נעדרת יצוג הולם של נשים, מינויים של בעלי תפקידים הידועים בהתבטאויות מבזות נשים, שיח פושה על התפקידים הראויים לכאורה לנשים במשק הבית ובילודה, הצעות חוק להנהגת הפרדה מגדרית באתרים ציבוריים ובאקדמיה, הרחבת סמכויות של בתי דין רבניים ורפורמה משטרית להחלשת בג”ץ שהוא הקו האחרון להגנה על זכויות נשים ועל שוויון מגדרי- הצטרף הפורום למשפט מגדר ומדיניות חברתית בחודש פברואר 2023 ללמעלה  מ- 50 ארגוני נשים בישראל, לרבות ארגוני נשים ערביות וארגוני נשים דתיות וחרדיות, ליצירת קואליצית נשים חזקה ומאוחדת במחאתה נגד הפגיעה המסתמנת בזכויות נשים.

במהלך חודש פברואר מחאת הנשים תפסה תאוצה עם הפגנת נשים בכיכר הבימה בתל אביב  ושביתת נשים במחאה הכללית מול הכנסת ביום 13.2.23.

השתתפות שוויונית של נשים סביב שולחנות מקבלת ההחלטות, בפרט בתקופות חירום בעם, צריכה להיות מובנת מאליה.

על רקע זאת, תת היצוג של נשים במתווים ובהידברויות בין המפלגות, בלט והבליט את חולשותיה ופגמיה של המהפכה המשטרית.

כבר עם התקיימות המגעים הראשונים בבית הנשיא, קואליצית ארגוני הנשים הפנתה מכתב משותף לנשיא המדינה בנושא.

בהמשך, עם ההכרזה על עצירת הליכי החקיקה בחודש מרץ 2023, קואליצית ארגוני הנשים פנתה פעם נוספת לנשיא המדינה וכן לראשי הסיעות, בדרישה ליצוג הולם של נשים בהידברות הסיעות.

בחודש אפריל 2023 קיימה פרופ’ נויה רימלט ראיון עם המראיין שי ברג בנושא התפשטות ההפרדה בין המינים לזירות חדשות במרחב הציבורי והקשר בין הניסיונות להחליש מהותית את בית המשפט לבין מצבן של נשים בישראל בשנת 2023.

השיחה התייחסה לסוגיות מורכבות, בהן –
מהו ההסבר לכך שבשנים האחרונות ההפרדה בין נשים לגברים מטעמי דת מתרחבת לזירות חדשות במרחב הציבורי כמו תחבורה ציבורית, או לימודים אקדמיים?
מדוע בעבר רוב הציבור החרדי ובעיקר נשים חרדיות התנגדו לנסיעה בתחבורה ציבורית בתנאים של הפרדה מגדרית ומה הביא לכך שישראל היא המדינה היחידה שבה נשים מרצות אינן מורשות ללמד בתוכניות לימוד אקדמיות לגברים חרדים?

לראיון המלא ניתן להאזין בקישור: https://vocaroo.com/13naMJFyyfJm

פיטוריה של עו”ד רזין בית-אור מתפקיד מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה נעשו חרף הישגיה הרבים ומחוייבותה המוחלטת לציבור הנשים בישראל, וחרף הפגיעה הנגרמת כתוצאה מכך בהמשכיות עבודת הרשות, שהיא קריטית במיוחד היום, נוכח ההתדרדרות הגוברת במצב השוויון של נשים בישראל.

ארגוני הנשים בישראל הוציאו פניה משותפת לשרה החדשה לקידום מעמד האישה  לבטל את הפיטורים ולגבות את המהלכים החשובים אותם קידמה עו”ד בית-אור במהלך תקופת כהונתה עד כה.

המכתב נגיש בקישור:

https://acrobat.adobe.com/link/review?uri=urn:aaid:scds:US:219b9707-fe2e-31d3-b239-ba17c3df442b

ביום 4.6.23 הקימה ממשלת ישראל את ועדת השרים לענייני יוקר המחיה. בקרב 14 חברי הועדה נמצאה רק אישה אחת.

ארגוני הנשים בישראל פנו ביום 21.6.23 בדרישה לראש הממשלה להוסיף לוועדה נשים נוספות, הן משום החשיבות המהותית של השתתפותן בדיונים בנושא זה והן משום חשיבות היצוג השוויוני ככלל.

המכתב נגיש בקישור:https://acrobat.adobe.com/link/review?uri=urn:aaid:scds:US:b33e9516-bd1a-3f00-85d5-f59c04c830e5

ביום 9.7.23 הצביעה ועדת השרים לענייני חקיקה בעד הצעת החוק לקידום הנשים בישראל, התשפ”ג- 2023.

בניגוד למה שאולי מצטייר משמה של הצעת החוק, מדובר בהצעה  לביטול הרשות לקידום מעמד האישה והעברת תקציביה לגוף הכפוף לחלוטין לשר/ה לקידום מעמד האישה.

בהצעה לא נקבע כי מטרתו העיקרית של הגוף החדש היא קידום שוויון בין נשים וגברים בישראל  ובפועל נמחקו ממנה המטרות:
“לקדם פעילות למניעת אלימות נגד נשים, להביא לתיאום בין הגופים המטפלים במעמד האישה בישראל, לקדם את החינוך, החקיקה והאכיפה בתחומים אלה ולהעמיד לרשות הממשלה את הכלים והמידע הנדרשים להשגת המטרות האמורות”.

לאור הניסיון להוביל לביטול שיקול הדעת העצמאי של הרשות לקידום מעמד האישה וליצור תחתיה גוף פוליטי בעל אינטרסים פוליטיים צרים ולאו דווקא כאלה שהינם לטובת נשים, יצאו ארגוני הנשים בישראל ביום 11.7.23 בקריאה לראש הממשלה לביטול הצעת החוק הנ”ל.

במאמרי דעה שפורסמו ב- Ynet וב- Times of Israel
בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2023, סוקרת פרופ’ נויה רימלט את המהלכים המובילים להפרדה מגדרית במרחבים ציבוריים בארץ ואומרת כי העובדה שהמדינה מאמצת הנחה שגויה, שלפיה הציבור החרדי כולו מעוניין בהפרדה, מחזקת את המיעוטים הקיצוניים בחברה החרדית ומביאה להטמעה של נורמות קיצוניות של הפרדה מגדרית שלא מקובלות בשום קהילה חרדית אחרת בעולם.

נשים מנועות מלהתמנות לתפקידי שיפוט בבתי דין רבניים, ולפיכך רק דיינים גברים הם אלה שמכריעים בגורלן של נשים בתיקי משפחה המגיעים לבית הדין הרבני.
קיים רק פתח אחד שבו נשים כן יכולות להיות נוכחות ולהשפיע, והוא במינוי הדיינים שישמשו בבתי דין אלה.
הוועדה למינוי דיינים כוללת שני רבנים ראשיים, שני דיינים בבית הדין הרבני הגדול, שר לשירותי דת מש”ס וח”כ מדגל התורה.

בחודש מרץ 2024, לשכת עורכי הדין אמורה לבחור את הנציגים /ות מטעמה לוועדה זו.

בין המתמודדים/ות ישנן שתי נשים, עו”ד לירז ראש ועו”ד ניצן כספי שילוני, מי שניהלה עד לאחרונה את מרכז צדק לנשים, ועסקה רבות בסוגיות הקשורות לעגונות ומסורבות גט.

ארגוני נשים בישראל, ובהם הפורום למשפט מגדר ומדיניות חברתית, פנו בקריאה ללשכת עורכי הדין, לבחור בנשים הראויות הללו לתפקיד זה.

החוק להפסקת הריון בישראל

מהו הסדר הפסקת ההריון בישראל?

הסדר הפסקות ההיריון הישראלי מעוגן בסעיפים  312-320 לחוק העונשין. ההסדר קובע כי כל אישה המבקשת לעבור הפסקת הריון, תאלץ להופיע בפני ועדה מאשרת. לפי החוק, על הועדה להיות מורכבת משלושה אנשי/נשות מקצועי – שני רופאים/רופאות ועובד/ת סוציואלי/ת.

החוק קובע ארבע עילות לפיהן הועדה רשאית לאשר הפסקת הריון:

  1. גיל – נשים מתחת לגיל שמונה עשרה ומעל גיל ארבעים.
  2. הריון הנובע מיחסים אסורים לפי חוק, גילוי עריות או הריון מחוץ לנישואין.
  3. הולד עלול להיות בעל מום גופני/נפשי
  4. נזק נפשי/פיזי או סיכון חייה של האישה.

מה הבעייתיות שבהסדר?

העילות הללו מצמצמות באופן בלתי סביר את יכולת הבחירה של נשים על גופן, ומאפשרות מצב אבסורדי בו נשים נשואות אשר מבקשות לבצע הפלה נאלצות לשקר לוועדה כדי להחליט כיצד יראה עתידן.

השקרים במסגרתן לעיתים נשים מודות שבגדו בבני זוגם או נאלצות להציג אישור מפסיכיאטר אודות מצבן הנפשי הרעוע, עשויים לפגוע בהן בהמשך במאבקי משמורת או מאבקי גירושין בבתי הדין הרבניים.

הקלה מסויימת בהסדר הפסקת ההריון הורגשה בחודש יוני 2022 אז גובשו הנחיות מינהליות חדשות המאפשרות גישה קלה ומכבדת יותר להפסקת הריון. הנהלים אושרו בחודש אוקטובר 2022 ופורסמו לקראת סוף חודש נובמבר 2022 והם כללו בין השאר את ביטול הדרישה להמצאת אישור פסיכיאטר כתנאי לקבלת אישור להפסקת הריון בעילה של נזק נפשי (על כך יורחב בנפרד להלן). בנוסף, פגישה עם עובדת סוציאלית לפני הפסקת ההריון הוגדרה מחדש כזכות של האישה ולא כחובה המוטלת עליה. ההנחיות החדשות גם קובעות כי אין לעכב ביצועה של הפסקת הריון ויש לבצעה “בהקדם האפשרי” לאחר אישור הוועדה.
עם זאת, למרות ההקלות, שתי הבעיות העקרוניות של 1) עצם הדרישה לקבלת אישור מועדה של המדינה (שאינה ועדה רפואית) לצורך ביצוע הפלה ו- 2) המסגרת המצומצמת של העילות המתירות הפסקת הריון – לא קיבלו מענה והן עדיין דורשות פתרון.

בשנה האחרונה הונע שינוי דרמטי בהסדרה המנהלית של הפסקות הריון בישראל. בעקבות פנייתה של פרופ’ נויה רימלט, משרד הבריאות הקים בשנת 2022 וועדה פנים-משרדית לבדיקה מחודשת של כל חוזרי מנכ”ל המסדירים את אכיפת חוק ההפלות בישראל ואת הנגישות בפועל של נשים להפסקות הריון. הוועדה, שנפגשה עם פרופ’ רימלט מספר פעמים, גיבשה הסדר מקיף חדש, המבטל שני הסדרים קודמים (חוזר מנכל 23/93 וחוזר מנכל 64/90), ומרחיב את הנגישות להפסקות הריון בישראל בתנאים המכבדים ככל הניתן במגבלות החוק הקיים את זכויות היסוד של האישה. חוזר המנכ”ל החדש (16/22) נחתם על ידי מנכ”ל משרד הבריאות ונכנס לתוקף בנובמבר .2022
השינוי הבולט שמשרד הבריאות עשה בעקבות התערבות הפורום הוא ביטול הדרישה להמצאת חוות דעת פסיכיאטרית כתנאי לקבלת אישור להפסקת הריון בעילה של נזק נפשי. על פי החוזר החדש, אישה המבקשת להפסיק הריון בלתי רצוי בשל חשש שהמשך ההיריון יגרום לה נזק נפשי יכולה להמציא כל חוות דעת ובכלל זה מכתב מרופא משפחה או עובדת סוציאלית, והיא אינה צריכה לתייג את עצמה כמקרה פסיכיאטרי כפי שהיה בעבר.
שנית, בעקבות התערבות הפורום בוטלה הדרישה המחייבת כל אישה להיפגש עם עובדת סוציאלית לפני הליך הפסקת הריון. עניין זה הפך לזכות העומדת לאישה ולא לחובה.
שלישית, בהמלצת הפורום עוגנה בחוזר החדש הוראה הקובעת ש”יש לבצע הפסקת הריון בהקדם האפשרי תוך התחשבות מיוחדת במצבים בהם דחיית המועד תוביל לשינוי בשיטת הביצוע…”. זוהי הפעם הראשונה בה מוטלת חובה על מערכת הבריאות להבטיח ביצועה של הפסקת הריון בהקדם האפשרי וללא שום עיכובים מיותרים על מנת להבטיח הגנה מקסימלית על בריאותה של האישה וזכויותיה.
לבסוף, בחוזר מנכ”ל החדש הוסף גם פרק העוסק בהפסקות הריון של נערות תוך התווית קווים מנחים ברורים בכל הנוגע להגנה על נערות ושמירה על זכויותיהן בהקשר זה.

כחלק ממאמצי הפורום לשינוי חקיקה בנושא הפסקת הריון, הפורום שותף בקואליציה של ארגונים הפועלים יחד להנעת שינויים בשטח.

בין היתר, הקואליציה פועלת להשקת קמפיין להגברת המודעות הציבורית לנושא ולתמיכה במאבק לשינוי החוק הקיים.
הנכם.ן מוזמנים.ות לחתום על העצומה המצורפת ולשתף!
https://my.zazim.org.il/petitions/zkvty-lbkhvr?share=653b56f0-77e6-48b5-9b95-73dd867b1f55&source=email-share-button&utm_source=email

בין הארגונים השותפים בקואליציה:
שדולת הנשים בישראל
רופאים לזכויות אדם
דלת פתוחה
נשים לגופן
קרן בריאה
אחותי- למען נשים בישראל
לדעת לבחור נכון
ויצו ישראל
נעמת
האגודה לזכויות אזרח בישראל
איתך- משפטניות למען צדק חברתי
מרכז צדק לנשים
אשה לאשה- מרכז פמיניסטי חיפה
Kayan– Feminist Organization
זזים
כולן – לקידום השיח והעשייה הפמיניסטית בישראל
לבריאותה – רפואה פמיניסטית
נשים נגד אלימות​

Abortion Politics Worldwide and The Future of Gender Equality

בחודש ספטמבר 2023 קיים הפורום למשפט מגדר ומדיניות חברתית בשיתוף עם מרכז פטרי-פלום באוניברסיטת הרווארד אירוע לציון יציאתו לאור של הספר Research Handbook on International Abortion Law.
באירוע, בנושא “הפוליטיקה של ההפלות ועתיד השוויון המגדרי: מבט גלובלי והשוואתי”, התארחו שבע דוברות מרחבי העולם, שדיברו על חקיקת ההפלות במדינות ארגנטינה, הונגריה, פולין וישראל.
את האירוע הנחתה סוזנה ברוך מנכ”לית מרכז פטרי-פלום בהרווארד ואת דברי הפתיחה נשאה מרי זיגלר עורכת הספר.
צפיה באירוע זמינה בקישור זה.

מגדר, הפלות והזווית היהודית: מבט משווה – ישראל וארצות הברית

במהלך חודש מרץ 2022 הפורום למשפט, מגדר ומדיניות חברתית ומכון הדסה-ברנדיס
ערכו סדרה של שני מפגשים בנושא: מגדר, הפלות והזווית היהודית: מבט משווה – ישראל וארצות הברית

במפגש הראשון שנערך ביום 7 במרץ 2022 נשמעו –
דברי פתיחה: פרופ’ שולמית אלמוג
פרופ’ לילך רוזנברג    על ההיסטוריה של מדיניות הילודה בישראל
פרופ’ נויה רימלט       על חוק ההפלות הישראלי
ד”ר רונית עיר שי      על פירושים הלכתיים פרוגרסיביים להפלה

במפגש השני שנערך ביום 14 במרץ 2022 נשמעו –
דברי פתיחה: פרופ’ ליסה פישביין יופה
פרופ’ ג’ויס אנטלר      על נשים יהודיות בתנועה הפמיניסטית בארצות הברית ובמאבק למען הזכות להפלה
פרופ’ רחל קרנסון      על ארגוני נשים יהודיות והשיח על הפלות
פרופ’ מיכל ראוכר      על גיבוש  אתיקה יהודית של זכויות רבייה

ניתן לצפות באירועים בקישור זה.

הפלה ושוויון מגדרי בישראל: מאקדמיה לאקטיביזם

לרגל חודש השוויון המגדרי, אגודת הידידים של אוניברסיטת חיפה הזמינה את פרופ’ נויה רימלט, מנהלת משותפת של הפורום למגדר, משפט ומדיניות חברתית, לדבר על הנוף המשתנה של המחקר המשפטי הפמיניסטי בישראל ולספר על פעילות הפורום לעיצוב מדיניות ציבורית ולהעלאת המודעות לנושא הפלות וזכויות רבייה.

ניתן לצפות בכנס בקישור זה.

רו נגד וייד ואנחנו: ביטול הזכות להפלה בארצות הברית והשלכותיו

בחודש מאי 2022, לאחר הדלפת טיוטה של פסיקת בית המשפט העליון בארצות הברית, המבטלת את ההגנה החוקתית על הזכות לעבור הפסקת היריון יזומה ערך מכון ון ליר ערב דיון מיוחד בשידור חי, שעסק ברקע לפגיעה אנושה זו בזכויות הנשים בארצות הברית, במשמעויותיה ובהשפעה שעשויה להיות לה על זכויות נשים בארצות הברית ובישראל.

וובינר “עושות עצמאות – חוקרות באקדמיה לכבוד יום העצמאות ה- 75 של מדינת ישראל”

בוובינר, שנערך בחודש מאי 2023, הציגה פרופ’ רימלט סקירה בנושא חוק ההפלות בישראל, על הסיבות המעניינות שהובילו לכך שהחוק כולל עילות מצומצמות בלבד, ולא את הסיבה המרכזית שבגינה נשים רבות מבקשות הפסקת הריון- הסיבה הכלכלית-סוציאלית. ההידרשות לחוק נולדה לדבריה מתוך חשש דמוגרפי מחד ומתוך רצון לויסות הילודה מאידך בקרב שכבות נחשלות. בעיצוב של נוסחו ניתן מקום רב לעמדות דתיות, ולעומת זאת מקום מועט – עד לא קיים- לשיח פמיניסטי ולשיח הזכויות. החוק שהתקבל משקף מעין פרדוכס, כאשר מצד אחד הוא חוק משפיל עבור נשים שנאלצות לשקר את דרכן בדרך לקבלת היתר להפסקת היריון בלתי רצוי ואין להן שום מרחב אוטונומי של שליטה על גופן, ומצד שני הוא חוק מתירני שכולל עילות של רווקות וניאוף שלא קיימות בשום מקום אחר.

ניתן לצפות בדברים המלאים באירוע, חדר 9, מדקה 9:
https://webinarservices.biz/recordazmaut020523

הפצת שאלון מקווון – בהנחיית צוות הפורום ובסיועה של עו”ד ורדית אבידן, יצרו הסטודנטיות בקליניקה המשפטית שאלון ייחודי אשר נשלח למעל 100 נשים אשר נאלצו להתייצב אל מול ועדה להפסקת הריון במקומות שונים בארץ.

הנתונים אשר עלו מהשאלון נוגעים בין השאר להתנהלותן הפרוצדורלית של הועדות השונות, נתונים אודות ההמתנה להליך ההפלה לאחר האישור, הנטל הבירוקרטי שההליך מחייב, חוויותיהן האישיות של הנשאלות בוועדה, השיקולים בגינן הן פנו לוועדה, האם נאלצו לשקר לועדה וכו’.

ראיונות ועבודת שטח – הסטודנטיות בקליניקה המשפטית ראיינו נשות צוות אשר לוקחות חלק בוועדות הפסקת ההריון, יצאו לבתי החולים והגיעו לוועדות על מנת לגבש תמונת מצב רחבה סביב הנגישות להפסקת הריון בישראל.

ליווי לוועדות להפסקת הריון הקליניקה לפמיניזם ומשפט באוניברסיטת חיפה בשיתוף עם עמותות “לדעת לבחור נכון” ו”דלת פתוחה” ובסיוע הפורום למשפט מגדר ומדינות חברתית, מפעילה מוקד באיזור הצפון לסיוע לנשים העומדות בפני הפסקת הריון, בכל השלבים הבירוקרטים והאחרים של התהליך.

ליצירת קשר ניתן לפנות ל:
עמותת “לדעת לבחור נכון“- ייעוץ בטלפון: 02-6258841 , ייעוץ בווטסאפ: 050-6621634
שעות פתיחה:
ב-ה 17:00-20:00
א 9:30-12:30
בימי א’ וה’ אין מענה בווטסאפ ואין קבלת קהל פיזית, אך ניתן כמובן לפנות בטלפון במייל   hotline@ladaat.org.il ובצ’אט דרך האתר: https://ladaat.org.il/

עמותת “דלת פתוחה“, סניף חיפה – 04-8510739
שעות פתיחה:
ב-ד 16:00-19:00
בשאר הזמן ניתן להשיג את העמותה דרך אתר האינטרנט https://www.opendoor.org.il/web-counselling

“כך הפכה ישראל למדינה שמכריחה נשים לשקר כדי להפסיק הריון לא רצוי “, הארץ 03/06/2015

“זכותה של האשה“, הארץ 13/06/2016
“כפי שעלה במחקרה של ד”ר נויה רימלט (עפרה אידלמן, “הארץ שישי”), שיעור ניכר מהנשים שמבקשות הפסקת הריון עושות זאת מן הסיבות שהיו מנויות בעילה הסוציאלית שבוטלה. כך נאלצות נשים לשקר לוועדה, כדי לעמוד באחת העילות האחרות. נשים הבודות סיפורים שונים שיתאימו לעילות “הריון מחוץ לנישואים” יכולות לקבל את אישור הוועדה, ולעומתן נשים השוטחות בפניה סיבות אחרות להפסקת הריון, שהן הגיוניות אך אינן חוסות תחת העילות המצוינות לעיל — עלולות למצוא את עצמן מסורבות”.

“גם ב-2016, בוועדה להפסקת הריון אסור להגיד את האמת“, הארץ 10/06/2016
“בסופו של דבר, אומרת רימלט, “הרוב המכריע של הפסקות ההריון מתבצעות תוך עקיפת החוק, ולא אכיפתו — זכות היסוד לקבל החלטות הנוגעות לגופך נרמסת ברגל גסה”. במאמרה היא מציעה חוק חלופי שניסחה עם עו”ד טלי איזנברג והוגש כהצעת חוק פרטית בידי חברות הכנסת זהבה גלאון, עליזה לביא ועוד, אך טרם עלה להצבעה”.

“יש מסביבך לא מעט נשים שעברו הפלה (ואת אפילו לא ידעת)“, הארץ 03/06/2019

‘“אחד ביום’: בדרך למהפכת ההפלות בישראל“,  N12 (פודקאסט) 12/12/2021

“מניסיוני, הפלה זה אקט משפיל. ביטול הזכות לבצעה גרוע יותר” הארץ, 15/5/2022
“הזכות להפלה היא אם כל הזכויות. היא שואבת את תוקפה מזכות היסוד של כל אדם ואישה לשלוט על גופם ולא להיות כפופים לשום מנגנון של התערבות כפויה. אישה, שאינה זכאית לקבל החלטה עצמאית ביחס להפסקת היריון בלתי רצוי, אינה יכולה להיחשב כסובייקט מלא של זכויות. למעשה, שלילת הזכות להפלה מציבה נשים במעמד של חצי אדם.”

With end of Roe v. Wade, do women in Israel have it better? The Times of Israel, JUN 26, 2022
The right to abortion is the cornerstone of human dignity, bodily autonomy, and liberty. A woman who is not entitled to choose to end an unwanted pregnancy does not have full rights – her status is, in effect, that of quasi-human. If Israel truly wants its abortion law to reflect the values of the 21st century, it needs to eliminate termination committees that act as gatekeepers to a woman’s fundamental right to have full control over her body and reproductive fate.

ריאיון ל-I23NEWS- על פסיקת ההפלות בארה”ב 23.4.2023 : פרופ’ נויה רימלט דיברה ביום 23.4.2023 בריאיון ל-  I24NEWS  על המשמעות של החלטת בית המשפט העליון בארה”ב אתמול להתיר את המשך מכירתה של תרופה להפסקת הריון עד לסיום ההליכים המשפטיים בענין וזאת לאחר שבית המשפט הפדרלי בטקסס אסר על המשך מכירת התרופה.

החלטה זו, לדברי פרופ’ רימלט, אמנם מהווה הקלה זמנית עבור נשים בארה”ב, אבל מדובר בבעיה רחבה יותר: אם בעבר שופטים בארה”ב, על אף שמונו על ידי פוליטיקאים, חשו את עצמם מחוייבים לחוק לפני הכל, כיום אנו נוכחות בתופעה מסוכנת שבה השופטים מרשים לעצמם לפסוק על פי אמונתם הדתית ולא על פי החוק. זה כמובן מצב מסוכן, לא רק עבור נשים, אלא עבור החברה האמריקאית כולה.

ניתן לצפות בריאיון המלא בקישור:

https://wmshareeurope.blob.core.windows.net/d41f8c50-6a37-11eb-9439-0242ac130002/27966637134-hdtv.mp4

קואליצית הארגונים לביטול הועדות להפסקת הריון הביעה סולידריות עם נשות ארה”ב עם התבשרות המגמה לביטול פסה”ד בענין רו נגד וויד.

בנוסף הקואליציה יצאה בתמיכה לפעילה ג’סטינה ודג’ינסקה מפולין במאבקה למען נשים המבקשות לבצע הפסקת הריון בפולין.



מוסיפות ילדה לוועדה!

חברי כנסת יקרים,

אנו פונות ופונים אליכם בבקשה לשנות את שם הוועדה המיוחדת לזכויות הילד לשם המכליל ישירות גם ילדות. אנו מודעות לקביעה הנורמטיבית שעל פיה ילדות אמורות לראות את עצמן מוכללות גם בשימוש בלשון זכר, אולם יש בכך טעם לפגם, שכן במישור החברתי השימוש בלשון זכר כמסמן מכליל מייצר הדרה וזרות. על-פי גופי ידע רבים בארץ ובעולם, לשימוש בלשון זכר כמסמן יחיד נודעות השלכות שליליות על ילדות, נערות ונשים ועל החברה בכללותה.

ניתן לתקן עניין זה על ידי הוספת ‘ילדה’ לשם הוועדה.

בהתאם לכך, מוצע לשנות את שם הוועדה משם מדיר מגדרית לשם מכליל מגדרית: “הוועדה המיוחדת לזכויות הילדה והילד”. הוספת  ‘ילדה’ לשם הועדה תמנע את ההשלכות השליליות שהוזכרו.

אנו קוראות לשינוי זה, שיש לו חשיבות הנושא חשיבות סמלית וחינוכית רבה. שפה ממוגדרת אינה מתאימה לעת הזאת.

בכבוד רב ובברכה,

פרופ’ שולמית אלמוג,  אוניברסיטת חיפה        ד”ר שלומית ליר, אוניברסיטת בר אילן

הצטרפו למאות חותמים וחותמות על מכתב הבקשה להוספת ילדה לוועדה לזכויות הילד!
קולותיהן של ילדות ונערות

יש לי זכות!

ביום הילדה והנערה הבינלאומי 2020 העלה הפורום למשפט, מגדר ומדיניות חברתית לרשת סרטון ואת ההכרזה על זכויות הילדה והנערה. בעקבות כך נולד פרויקט “יש לי זכות!”.
זהו פרויקט מתמשך, צומח ומתפתח, השואב מהספרות והאומנות, מהמשפט ומעולמות המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות, ובעיקר – מחוויות החיים האישיות של ילדות ונערות.
במסגרת הפרוייקט אספנו מנערות וילדות מכל הגילאים והמגזרים יצירות שהן יצרו בהשראת ההכרזה.
ביום הילדה והנערה הבינלאומי 2021 התמקד הפרויקט בזכותן של ילדות ונערות להשמיע את קולן וכלל 12 ציורים, יצירות וצילום המהווים דיוקן עצמי של הנערות והילדות.
לצפייה בתערוכה המלאה לשנת 2021

לצפייה בתערוכה המלאה לשנת 2020

תודה גדולה לכל מי שנטלו חלק בפרויקט!

איך עושה בת? – קול קורא לסרטונים קצרים על שבירת מוסכמות וסטריאוטיפים מגדריים

הפורום למשפט מגדר ומדיניות חברתית שמח לבשר על הרחבת המיזם להצגת סרטונים של ילדים/ות ונוער בנושא של סטריאוטיפים מגדרייםעל פני השנה הנוכחית ולהארכת המועד להגשת הסרטונים עד חודש יולי 2023.

כל הפרטים (וגם דוגמאות!) בקול הקורא בקישור:

https://www.canva.com/design/DAFFzE3H8gA/DW_IKasyWaO0cII_pM2Jpg/view?utm_content=DAFFzE3H8gA&utm_campaign=designshare&utm_medium=link&utm_source=publishsharelink

ההזמנה מופנית לילדים/ות ונערות/ים, להורים, לרכזי/ות נוער, למורות/ים למשחק, אימפרוביזציה, קולנוע, רשתות חברתיות, צילום, אנימציה או מגדר, או כל מי שיש לו עניין בנושא.

נשמח להפצה ולהשתתפותכן/ם!!

חזרה לדף הבית
מעבר לחזון
מעבר לאירועים
מעבר למחקר והוראה
English