ועדות להפסקת הריון

מהו הסדר הפסקת ההריון בישראל?

הסדר הפסקות ההיריון הישראלי מעוגן בסעיפים  312-320 לחוק העונשין. ההסדר קובע כי כל אישה המבקשת לעבור הפסקת הריון, תאלץ להופיע בפני ועדה מאשרת. לפי החוק, על הועדה להיות מורכבת משלושה אנשי/נשות מקצועי – שני רופאים/רופאות ועובד/ת סוציואלי/ת.

החוק קובע ארבע עילות לפיהן הועדה רשאית לאשר הפסקת הריון:

  1. גיל – נשים מתחת לגיל שמונה עשרה ומעל גיל ארבעים.
  2. הריון הנובע מיחסים אסורים לפי חוק, גילוי עריות או הריון מחוץ לנישואין.
  3. הולד עלול להיות בעל מום גופני/נפשי
  4. נזק נפשי/פיזי או סיכון חייה של האישה.

מה הבעייתיות שבהסדר?

העילות הללו מצמצמות באופן בלתי סביר את יכולת הבחירה של נשים על גופן, ומאפשרות מצב אבסורדי בו נשים נשואות אשר מבקשות לבצע הפלה נאלצות לשקר לוועדה כדי להחליט כיצד יראה עתידן.

העילות מלוות בחוזר מנכל שפרסם משרד הבריאות משנת 1993 (חוזר מנכל 23/93.), המחייב כל אישה המבקשת לבצע הפלה לפי הסעיף הנפשי להציג בפני הועדה אישור פסיכיאטרי המאשר את מצבה הנפשי הרעוע. חוזר זה אינו עולה בקנה אחד עם לשון החוק וניתן בהעדר סמכות.

השקרים במסגרתן לעיתים נשים מודות שבגדו בבני זוגם או נאלצות להציג אישור מפסיכיאטר אודות מצבן הנפשי הרעוע, עשויים לפגוע בהן בהמשך במאבקי משמורת או מאבקי גירושין בבתי הדין הרבניים.

לקריאה נרחבת אודות ההסדר הנוכחי והבעייתיות שבו ניתן לקרוא במאמרה של פרופ’ רימלט “מנגישות חלקית שאין בה צדק לחקיקה צודקת: לקראת פרדיגמה חדשה של הפסקות הריון בישראל“.

אחת העילות הקבועות בחוק העונשין לשם מתן אישור להפסקת הריון היא חשש ל’נזק נפשי’ לאשה כתוצאה מהמשך ההריון. 

ממחקר שפרסמה פרופ’ רימלט על ההיסטוריה החקיקתית של ההסדר בנושא הפסקות הריון מתברר שכאשר הכנסת גיבשה את העילה של “נזק נפשי” כעילה להפסקת הריון בשנות השבעים, היא בחרה במכוון במונח רחב ככל האפשר המכסה הלכה למעשה כל מצב שבו אישה חוות מצוקה נפשית בשל הריון בלתי רצוי.

אולם, בחוזר מנכ”ל שפרסם משרד הבריאות בשנת 1993 (חוזר מנכ”ל 23/93.), צמצם שר הבריאות שלא כדין את העילה הנפשית להפסקת הריון הקבועה בחוק וקבע כי כל אישה המבקשת לעשות שימוש בעילה זו, צריכה להצטייד בחוות דעת פסיכיאטרית לפיה היא סובלת מהפרעה נפשית קלינית מוכרת.

הפורום פועל כבר שנים אחדות לביטול חוזר מנכ”ל זה בטענה כי מדובר בחוזר שגובש שלא כדין ובהעדר סמכות, ומקיים הידברות מול גורמים בכירים במשרד הבריאות בנושא זה. 

במקביל, הפורום פועל להביא את הנושא לידיעת הציבור הרחב, בין השאר באמצעות עצומה לביטול דרישת חוות הדעת הפסיכיאטרית.
מוזמנים.ות להצטרף למאבק ולחתום על העצומה בקישור: https://www.atzuma.co.il/glf

מגדר, הפלות והזווית היהודית: מבט משווה – ישראל וארצות הברית

במהלך חודש מרץ 2022 הפורום למשפט, מגדר ומדיניות חברתית ומכון הדסה-ברנדיס
ערכו סדרה של שני מפגשים בנושא: מגדר, הפלות והזווית היהודית: מבט משווה – ישראל וארצות הברית

במפגש הראשון שנערך ביום 7 במרץ 2022 נשמעו – 
דברי פתיחה: פרופ’ שולמית אלמוג
פרופ’ לילך רוזנברג    על ההיסטוריה של מדיניות הילודה בישראל
פרופ’ נויה רימלט       על חוק ההפלות הישראלי
ד”ר רונית עיר שי      על פירושים הלכתיים פרוגרסיביים להפלה

במפגש השני שנערך ביום 14 במרץ 2022 נשמעו –
דברי פתיחה: פרופ’ ליסה פישביין יופה
פרופ’ ג’ויס אנטלר      על נשים יהודיות בתנועה הפמיניסטית בארצות הברית ובמאבק למען הזכות להפלה
פרופ’ רחל קרנסון      על ארגוני נשים יהודיות והשיח על הפלות
פרופ’ מיכל ראוכר      על גיבוש  אתיקה יהודית של זכויות רבייה

ניתן לצפות באירועים בקישור זה.

הפלה ושוויון מגדרי בישראל: מאקדמיה לאקטיביזם

לרגל חודש השוויון המגדרי, אגודת הידידים של אוניברסיטת חיפה הזמינה את פרופ’ נויה רימלט, מנהלת משותפת של הפורום למגדר, משפט ומדיניות חברתית, לדבר על הנוף המשתנה של המחקר המשפטי הפמיניסטי בישראל ולספר על פעילות הפורום לעיצוב מדיניות ציבורית ולהעלאת המודעות לנושא הפלות וזכויות רבייה.

ניתן לצפות בכנס בקישור זה.

רו נגד וייד ואנחנו: ביטול הזכות להפלה בארצות הברית והשלכותיו

בחודש מאי 2022, לאחר הדלפת טיוטה של פסיקת בית המשפט העליון בארצות הברית, המבטלת את ההגנה החוקתית על הזכות לעבור הפסקת היריון יזומה ערך מכון ון ליר ערב דיון מיוחד בשידור חי, שעסק ברקע לפגיעה אנושה זו בזכויות הנשים בארצות הברית, במשמעויותיה ובהשפעה שעשויה להיות לה על זכויות נשים בארצות הברית ובישראל.
ניתן לצפות בדברים של פרופ’ נויה רימלט ויתר משתתפי האירוע 

הפצת שאלון מקווון – בהנחיית צוות הפורום ובסיועה של עו”ד ורדית אבידן, יצרו הסטודנטיות בקליניקה המשפטית שאלון ייחודי אשר נשלח למעל 100 נשים אשר נאלצו להתייצב אל מול ועדה להפסקת הריון במקומות שונים בארץ.

הנתונים אשר עלו מהשאלון נוגעים בין השאר להתנהלותן הפרוצדורלית של הועדות השונות, נתונים אודות ההמתנה להליך ההפלה לאחר האישור, הנטל הבירוקרטי שההליך מחייב, חוויותיהן האישיות של הנשאלות בוועדה, השיקולים בגינן הן פנו לוועדה, האם נאלצו לשקר לועדה וכו’.

ראיונות ועבודת שטח – הסטודנטיות בקליניקה המשפטית ראיינו נשות צוות אשר לוקחות חלק בוועדות הפסקת ההריון, יצאו לבתי החולים והגיעו לוועדות על מנת לגבש תמונת מצב רחבה סביב הנגישות להפסקת הריון בישראל.

ליווי לוועדות להפסקת הריון  הקליניקה לפמיניזם ומשפט באוניברסיטת חיפה בשיתוף עם עמותות “לדעת לבחור נכון” ו”דלת פתוחה” ובסיוע הפורום למשפט מגדר ומדינות חברתית, מפעילה מוקד באיזור הצפון לסיוע לנשים העומדות בפני הפסקת הריון, בכל השלבים הבירוקרטים והאחרים של התהליך.

ליצירת קשר ניתן לפנות ל:
עמותת “לדעת לבחור נכון“- ייעוץ בטלפון: 02-6258841 , ייעוץ בווטסאפ: 050-6621634
שעות פתיחה:
ב-ה 17:00-20:00
א 9:30-12:30
בימי א’ וה’ אין מענה בווטסאפ ואין קבלת קהל פיזית, אך ניתן כמובן לפנות בטלפון במייל   hotline@ladaat.org.il ובצ’אט דרך האתר: https://ladaat.org.il/

עמותת “דלת פתוחה“, סניף חיפה – 04-8510739
שעות פתיחה:
ב-ד 16:00-19:00
בשאר הזמן ניתן להשיג את העמותה דרך אתר האינטרנט https://www.opendoor.org.il/web-counselling

“כך הפכה ישראל למדינה שמכריחה נשים לשקר כדי להפסיק הריון לא רצוי “, הארץ 03/06/2015

זכותה של האשה“, הארץ 13/06/2016
“כפי שעלה במחקרה של ד”ר נויה רימלט (עפרה אידלמן, “הארץ שישי”), שיעור ניכר מהנשים שמבקשות הפסקת הריון עושות זאת מן הסיבות שהיו מנויות בעילה הסוציאלית שבוטלה. כך נאלצות נשים לשקר לוועדה, כדי לעמוד באחת העילות האחרות. נשים הבודות סיפורים שונים שיתאימו לעילות “הריון מחוץ לנישואים” יכולות לקבל את אישור הוועדה, ולעומתן נשים השוטחות בפניה סיבות אחרות להפסקת הריון, שהן הגיוניות אך אינן חוסות תחת העילות המצוינות לעיל — עלולות למצוא את עצמן מסורבות”.

גם ב-2016, בוועדה להפסקת הריון אסור להגיד את האמת“, הארץ 10/06/2016
“בסופו של דבר, אומרת רימלט, “הרוב המכריע של הפסקות ההריון מתבצעות תוך עקיפת החוק, ולא אכיפתו — זכות היסוד לקבל החלטות הנוגעות לגופך נרמסת ברגל גסה”. במאמרה היא מציעה חוק חלופי שניסחה עם עו”ד טלי איזנברג והוגש כהצעת חוק פרטית בידי חברות הכנסת זהבה גלאון, עליזה לביא ועוד, אך טרם עלה להצבעה”.

“יש מסביבך לא מעט נשים שעברו הפלה (ואת אפילו לא ידעת)“, הארץ 03/06/2019

אחד ביום’: בדרך למהפכת ההפלות בישראל“,  N12 (פודקאסט) 12/12/2021

מניסיוני, הפלה זה אקט משפיל. ביטול הזכות לבצעה גרוע יותרהארץ, 15/5/2022
“הזכות להפלה היא אם כל הזכויות. היא שואבת את תוקפה מזכות היסוד של כל אדם ואישה לשלוט על גופם ולא להיות כפופים לשום מנגנון של התערבות כפויה. אישה, שאינה זכאית לקבל החלטה עצמאית ביחס להפסקת היריון בלתי רצוי, אינה יכולה להיחשב כסובייקט מלא של זכויות. למעשה, שלילת הזכות להפלה מציבה נשים במעמד של חצי אדם.”

With end of Roe v. Wade, do women in Israel have it better? The Times of Israel, JUN 26, 2022
The right to abortion is the cornerstone of human dignity, bodily autonomy, and liberty. A woman who is not entitled to choose to end an unwanted pregnancy does not have full rights – her status is, in effect, that of quasi-human. If Israel truly wants its abortion law to reflect the values of the 21st century, it needs to eliminate termination committees that act as gatekeepers to a woman’s fundamental right to have full control over her body and reproductive fate.

 

זכויות ילדות ונערות

יש לי זכות! 

ביום הילדה והנערה הבינלאומי 2020 העלה הפורום למשפט, מגדר ומדיניות חברתית לרשת סרטון ואת ההכרזה על זכויות הילדה והנערה. בעקבות כך נולד פרויקט “יש לי זכות!”
זהו פרויקט מתמשך, צומח ומתפתח, השואב מהספרות והאומנות, מהמשפט ומעולמות המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות, ובעיקר – מחוויות החיים האישיות של ילדות ונערות. 
במסגרת הפרוייקט אספנו מנערות וילדות מכל הגילאים והמגזרים יצירות שהן יצרו בהשראת ההכרזה.
ביום הילדה והנערה הבינלאומי 2021 התמקד הפרויקט בזכותן של ילדות ונערות להשמיע את קולן וכלל 12 ציורים, יצירות וצילום המהווים דיוקן עצמי של הנערות והילדות.
לצפייה בתערוכה המלאה לשנת 2021 

לצפייה בתערוכה המלאה לשנת 2020 

תודה גדולה לכל מי שנטלו חלק בפרויקט!

איך עושה בת? – קול קורא לסרטונים קצרים על שבירת מוסכמות וסטריאוטיפים מגדריים

הפורום למשפט מגדר ומדיניות חברתית שמח לבשר על הרחבת המיזם להצגת סרטונים של ילדים/ות ונוער בנושא של סטריאוטיפים מגדרייםעל פני השנה הנוכחית ולהארכת המועד להגשת הסרטונים עד חודש יולי 2023.

כל הפרטים (וגם דוגמאות!) בקול הקורא בקישור:

https://www.canva.com/design/DAFFzE3H8gA/DW_IKasyWaO0cII_pM2Jpg/view?utm_content=DAFFzE3H8gA&utm_campaign=designshare&utm_medium=link&utm_source=publishsharelink

ההזמנה מופנית לילדים/ות ונערות/ים, להורים, לרכזי/ות נוער, למורות/ים למשחק, אימפרוביזציה, קולנוע, רשתות חברתיות, צילום, אנימציה או מגדר, או כל מי שיש לו עניין בנושא.

נשמח להפצה ולהשתתפותכן/ם!!