הזכות שלי להשמיע את קולי – דיוקן עצמי של נערות וילדות לכבוד יום הילדה והנערה הבינלאומי

פורטרט שציירתי מתוארים דברים שאני אוהבת לעשות: לנסוע על רולרבליידס, לשחק או להופיע כדמות כלשהי ולצייר. אני מציירת בעיקר דמויות של נשים, ילדות ונערות, בפעילויות שונות

זה ציור שמזכיר לי אותי בתווי הפנים ובעיניים לפני שהרכבתי משקפיי ראייה. מאוד אוהבת לצייר אנשים , ומאוד אוהבת לצייר בכלל.

מעבר לכך שאני מאוד אוהבת את אומנות הלחימה הזאת, אני מרגישה שזה נותן לי אומץ, דרך לבטא כעסים ורגשות שונים. זה מאפשר לי להרגיש חזקה ולא לפחד. אני מתמידה

אני יובל רינגר ואני אוהבת לצייר אז בעצם מה שציירתי הוא את עצמי, אני יושבת על כסא ומאחוריי דלת ומקרר מלאים בציורים.

אני רואה את עצמי כסוג של בועה המבודדת מהעולם, מצד אחד עוצמת עין כנגד כל העננים האפורים מסביב, ומצד שני מסתכלת על הציפורים שביניהם

אני דליה אומבין, בת 18 מחיפה.אני אוהבת אמנות. אני מאמינה שבאמצעות הציור אני יכולה לבטא את עצמי. אני שולחת דיוקן עצמי, שציירתי אותו כשהייתי בת 14. הוא — האופן

“הי,קוראים לי מיקה,מאז שאני זוכרת את עצמי אני עם עפרון, טושים, עטים ומכחולים. אמא ואבא תמיד נותנים לי לצייר מה שאני רוצה. כשהתחלתי לצייר הרגשתי שאני יכולה לצייר יותר

“אני שירה שלם בת 12. כילדה /נערה ב2021 אני משלבת בין הדברים שאני אוהבת לעשות בחיים עצמם, לרשתות החברתיות… בוחרת להגיע להרבה ילדים עם היצירות שלי ( כמו המגן

בציור שלי רציתי להעביר מחשבה שעוברת בראשי הרבה, איך בכל מקום אתה בן אדם קצת שונה, שזה מתבטא בכך שבכל מקום אני יותר ביישנית וסגורה ובמקום אחר יותר פתוחה

עייפה במסכה

היום בעידן שכל אחד דבוק למסך הטלפון ובמקום פנים רואים רק גב של נייד, דיוקן עצמי של אדם הפך למכשיר הטלפון שלו!!

אני לא יודעת מה מתאר אותי, לכן כתבתי שמות של דמויות שאני אוהבת בספרים. וזה אולי יעזור להבין מי אני. כמו המשפט שאומר “תאמרי לי מי החברות שלך, ואומר

אני מגיל קטן רוקדת ריקודים סלוניים וזו הייתה הדרך שלי לביטוי עצמי וביטוי רגשות. לפני מספר חודשים התפרצה אצלי מחלת עמוד השדרה “עקמת מתפרצת”. נאלצתי להפסיק לרקוד ובקרוב אעבור