פיצויים עונשיים בגין זיוף מד אוץ 2006-11-03
התובע מבקש לפצותו בגין קניית רכב שמד האוץ שלו הוחלף ולכן לא שיקף את מצבו המכאני של הרכב לאשורו. הנתבע טוען כי דיווח על ההחלפה עוד קודם למכירה וכי על התובע היה לדעת לפי מצב המנוע ברכב כי מד האוץ הוחלף. בת”א 3568/05 בן דוד נ’ ויסמן (מיום 17.10.2006) קיבל בית המשפט השלום את התביעה וקבע כי תופעת הזיופים וההחלפות של מדי האוץ מקוממת ויש לצאת כנגדה. בית המשפט פסק כי התובע זכאי להחזר כספי בגובה ההפרש בין הסכום ששילם בפועל על הרכב לבין המחיר הריאלי של הרכב בעת הרכישה. במטרה להרתיע כל מוכר רכב מלבצע פעולות שכאלה, פסק בית המשפט פיצויים עונשים בסכום כולל של 10,000 ש”ח בגין תרמית והונאת הנתבע, תוך שהוא מסתמך על סעיף 2(א) “איסור הטעיה” וכן על סעיף 31(א1) כמקור לסעד בחוק הגנת הצרכן. קובץ מצורף

מתן פיצוי בגין ירידת ערך נכס מקרקעין 2006-11-03
בית המשפט העליון, חייב את הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים, לשלם פיצויים לתושבי העיר שערך נכסם ירד בעקבות סלילת כביש 4 דרך עמק חובבי ציון. עמק זה, היווה את הנוף המיוחד לאזור והיה קודם לסלילת הכביש, ואדי עטור צמחייה ופורח. בית המשפט קבע, כי לא היה ספק כי הנוף הנשקף מחלונות התושבים נשחת כליל. בבר”ם 3052/06 הוועדה לתכנון ובניה נ’ פלבר דוד ואח’ (ניתן ביום 30.10.2006), בית המשפט העליון אישר את סכום הפיצוי שנקבע בבית המשפט קמא וכן הדגיש, כי ערך המקרקעין ירד לבטח כתוצאה מסלילת כביש 4 שפגם קשות בנוף העמק והרס את מראהו המנזרי והירוק של האזור. כן נאמר, שהוועדה לא עמדה בנטל ההוכחה לפטור מפיצוי, בין היתר, לא הוכח שהפגיעה סבירה וכי הנאת התושבים מהכביש עולה עליה, זאת לפי תנאי סעיף 200 לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1963, המפרט מהם האינטרסים הנלקחים בחשבון לשם פטור מפיצוי בגין ירידת ערך של נכס. קובץ מצורף

ביטול זכייה במכרז רב זוכים ופנייה לזוכה הבא 2006-11-03
עיריית תל אביב-יפו פרסמה מכרז פומבי לביצוע עבודות חשמל ברשת התאורה העירונית. העבודה חולקה בין ארבעה זוכים. ההתקשרות עם הזוכה שהגיע במקום הרביעי בוטלה, עקב אי חתימתו על החוזה. עקב הביטול, יצחק לוי, המתמודד שהגיע במקום החמישי, דרש כי יכריזו עליו כעל זוכה במכרז. בעע”ם 2955/05 עיריית תל אביב נ’ יצחק לוי (מיום 14.8.2006), פסק בית המשפט העליוןכי לרשות שיקול דעת, אם לפנות עקב הביטול אל הזוכים הנותרים, או אל בעל ההצעה הבאה בתור ולצרפו כזוכה נוסף במכרז. הרשות תפעיל את שיקול דעתה בסבירות, בתום לב ובהגינות. הרשות רשאית להתחשב בצרכיה, בציפיות של הצדדים למכרז ובשאר נסיבות העניין. לפיכך, דין הערעור להתקבל. קובץ מצורף

כללי הדין בנזיקין להחלת הדין הישראלי בשטחים המוחזקים 2006-11-04
לפי איזה דין, ישראלי או ירדני, תפוצה עובדת פלסטינית נפצעה במהלך עבודתה במפעל בבעלות ישראלית, המצוי בשטחים המוחזקים. זאת כשיש פער של יותר ממיליון ש”ח בסכום הפיצוי ואין חולק כי המעסיק התרשל. בע”א 1432/03 ינון יצור ושיווק מוצרי מזון בע”מ נ’ קרעאן (ניתן ביום 1.9.2004), נקבע כי הדין שיחול הינו הדין הישראלי, זאת היות שאופי המפעל, מנהליו ובעליו, היו ישראלים. למרות שלפי כללי המשפט הבין לאומי הפרטי והפומבי, ברירת המחדל היא דין המקום, נקבע שם, כי יש לסטות מהם במקרה שבו הצדק מחייב זאת ולהחיל את הדין ישראלי תחולה אקס טריטוריאלית. קובץ מצורף

הגדרת שיקולים לחיוב כונס נכסים בהפקדת ערובה עצמית 2006-11-06
בנק הפועלים ביקש לממש לטובתו משכון על דירת מגורים. בהסכמת ראש ההוצאה לפועל מונה בא כוחו של הבנק לכונס נכסים, אך חויב להפקיד ערבות עצמית בסך 150,000 ש”ח. בנק הפועלים תקף את החלטת ראש ההוצאה לפועל. ב-בר”ע 689/06 (חי’) בנק הפועלים נ’ אלעד ואח’ (מיום 01.11.2006) ביטל בית המשפט המחוזי בחיפה את החלטת ראש ההוצאה לפועל והורה להסתפק בהפקדת התחייבות עצמית לפיצוי בגין כל נזק, העלול להיגרם אם הכונס לא ימלא את תפקידו כראוי. סעיף 53(ב) לחוק ההוצאה לפועל מעניק סמכות לראש ההוצאה לפועל סמכות להורות לכונס הנכסים ליתן ערובה. בית המשפט קבע כי למונח ‘ערובה’ יש כיום משמעות טקסית בלבד הואיל ומלכתחילה מתבקש שלתפקיד זה ימונה אדם בעל כישורים מקצועיים (כגון עורך דין); לרוב עורכי הדין יש כיום ביטוח אחריות מקצועית; הערובה האישית אינה מהווה גורם מרתיע דיו מפני מעילה. מטעם זה קבע בית המשפט כי כונס הנכסים יפקיד התחייבות עצמית. השיקולים המרכזיים בקביעת טיב הערובה: טיב הזכויות שבנכס; מורכבות ההליך המשפטי; משך ההליכים הצפוי; מספר הנושים; כמות הגורמים בהם יש להעזר; שיקול חברתי- קביעת ערובה מכבידה מדי עלולה להדיר רגלם של עורכי דין מנוסים מלקבל על עצמם לשמש ככונסי נכסים. קובץ מצורף

חישוב שיטת ההשבחה של קרקע לצרכי מיסוי תעשה על פי שיטת המדרגה 2006-11-07
ברע”א 4217/04 ציון פנימי נ’ הוועדה לתכנון ולבנייה (מיום ה 22.10.2006) ביקש המערער לחשב את שיטת ההשבחה בקרקע שבבעלותו לפי שיטת המדרגה ולא לפי שיטת המקפצה. בית המשפט העליון קיבל את פרשנותו ובכך הפך את החלטת הערכאות הנמוכות. החידוש הוא בפרשנות לסעיף 4(5) לתוספת השלישית של חוק התכנון והבנייה. חוק זה ניתן לכמה פרשנויות אפשריות, כאשר האפשרות המועדפת על בית המשפט הייתה שיטת המדרגות שהיא חישוב ההשבחה של הקרקע בשיטה מצטברת ונפרדת מכל פרויקט העתיד להבנות על הקרקע. זאת בניגוד לשיטת המקפצה, שהיא חישוב ההפרש בין שווי הקרקע טרם ניתן האישור הראשון לבין שוויה לאחר מתן האישור האחרון. הסיבה לבחירה בפרשנות זו היא הצורך בקיום קשר סיבתי בין הפעילות התכנונית עצמה (להבדיל מגורמים לבר תכנוניים) לבין עלייה בשווי הקרקע מתוך תפיסה שכאשר הסיבה להתעשרות של בעל הקרקע היא פעולה תכנונית של הרשות, אז ראוי כי הוא יחלוק את העושר עם הציבור. שיטת המדרגה מבטאת באופן המדויק ביותר קשר סיבתי זה גם אם אינה היעילה ביותר. קובץ מצורף

מיהו בעל הזכות לקצבת ילדים? 2006-11-08
הגברת רונן אזולאי חבה חוב למוסד לביטוח לאומי. המוסד טען שניתן לקזז את החוב, מקצבאות הילדים שמקבלת המערערת. זאת, על פי סעיף 312 לחוק הביטוח לאומי. בעב”ל 1117/04 רונן אזולאי נ’ המוסד לביטול לאומי (ניתן ביום 2.11.2006), פסק בית הדין הארצי לעבודה ברוב דעות, כי הוראות סעיפים 65 ו-66 לחוק הביטוח הלאומי מלמדות, כי מקבל הקצבה הינו “ההורה המבוטח” ולא “הילד” באופן ישיר. לא ניתן לראות את ההורה כנאמן, המחזיק כספים עבור ילדו, במשמעות המשפטית של מוסד הנאמנות. סגנית הנשיא ברק, קבעה בדעת מיעוט, כי הזכאות לקצבת ילדים, היא זכאות של הילד ולא של ההורה. תכלית הקצבה היא טובת הילד. ההורה, מקבל את הקצבה בנאמנות על מנת לדאוג לטובת הילד. קובץ מצורף

סיפור המסופר בעל פה מוגן בזכויות יוצרים 2006-11-11
“דוד הכי טוב”, הינו דמות מוכרת בקרב חוגים מסוימים, הוא זוקף לזכותו סיפורים ושירים לפיהם “הכל טוב” ותמיד ניתן לסמוך על האל וחי בדרכו זו. אי לכך, דוד תבע את חברת הביטוח “אישי ישיר”, היות שפירסמה עצמה באמצעות דמות בשם “דוד הכי טוב” אשר קיבל כינויו הואיל ונתן ביטחונו בחברת הביטוח ובשל כך, הכל יהיה טוב. תביעתו מתבססת, בין השאר, על הפרת זכויות יוצרים. בת”א (י-ם) 6157/04 דוד (“הכי טוב”) דבש נ’ אלדר חומסקי & ורסשקי (ניתן ביום 7.11.2006), קבע בית המשפט המחוזי בירושלים, כי יש להעדיף את דרישת ההוכחה על פני דרישת קיבוע היצירה בכתב (או בדרך אחרת), לעניין הוכחת קיום יצירה דרמטית לפי חוק זכות יוצרים, 1911. כלומר, אם דבר קיום היצירה מוכח בנקל וכן מהותה ווודאותה, ובנוסף, הוכח יסוד המקוריות, הרי כי היצירה מוגנת בזכות יוצרים. לענייננו, התובע הוכיח דבר קיומם של סיפורים ושירים אשר הוצגו בפני קהל שומעים וכי התקיימו תנאי הגישה והדימיון המהותי לגבי הפרסומת ולכן חברת הביטוח הפרה את זכויות היוצרים שלו. בית המשפט עוד קבע שהתובע לא ויתר על זכויותיו ברושמו על גבי תקליטור שיריו את הנוסח “@ כל הזכויות שמורות לה’ יתברך בלבד” וזאת, בין היתר, היות שה’ אינו אישיות משפטית ולא ניתן להמחות לו זכויות. קובץ מצורף

זכות העיון של אדם בתיק חקירה אשר נסגר עקב חוסר ראיות 2006-11-13
נגד העותר התנהלה חקירה פלילית, אשר בסופה לא הוגש כתב אישום והתיק נסגר מחוסר ראיות. העותר מבקש לעיין בחומר החקירה, כדי שיוכל הן לשנות את עילת הסגירה של התיק והן לנהל הליך משפטי כנגד המתלונן. בבג”ץ 10271/02 פריד נ’ משטרת ישראל- מחוז ירושלים (ניתן ביום 30.7.2006), פסק בית המשפט העליון ברוב דעות, כי זכותאדם לעיין בחומר הנוגע לעניינו ומצוי בידי הרשות, הינה זכות יסוד של המשפט הישראלי. ככלל, תינתן זכות עיון בחומר המצוי בידי הרשות. אם קיימת פגיעה באינטרס ציבורי בדרגת הסתברות גבוהה, תיסוג זכות העיון בפני האינטרס. במקרה דנן, זכות העיון לא תביא לפגיעה בהסתברות גבוהה באינטרס הציבורי של שיתוף הפעולה עם המשטרה. השופט לוי בדעת מיעוט, פסק כי יש להעדיף את האינטרס של פעולה תקינה של מערכת אכיפת החוק, על פני זכותו של העותר לעיין בחומר החקירה. קובץ מצורף

אין לפסוק פיצויים עבור שירותי ליווי 2006-11-13
בית המשפט המחוזי פסק לנפגע תאונת דרכים שתפקודו המיני נפגע פיצויים ממוניים בגין ראש נזק של היזדקקות לשירותי לווי. בע”א 11152/04 פרדו נ’ מגדל (ניתן 16.10.2006) קבע בית המשפט העליון שיש לחדול מפסיקת פיצויים בגין ראש נזק ממוני עבור היזדקקות לשירותי לווי לנפגע תאונת דרכים שתפקודו המיני נפגע וזאת, בין היתר, עקב שיקולים חברתיים השוללים תמיכה ולו עקיפה של תעשיית הזנות הפוגעת בזכויות אדם. בנוסף, פיצוי שכזה אינו מתחייב לנוכח כללי דיני הנזיקין ו”השבת המצב לקדמותו”. קובץ מצורף

זכות נישום לדרוש מידע בנוגע לסיווג מוצרים 2006-11-13
המבקשת תבעה את רשות המיסים להשיב לה כספי מס ששילמה בגין סיווג לא נכון של מוצר שיובא מחו”ל. במסגרת ההליך המרכזי היא ביקשה להורות לרשות המיסים לגלות לה נתונים ומידע בנוגע לאופן סיווגם של מוצרים שונים. המדינה טענה כי מכוח סעיף 19ב לחוק מס קניה קיים חיסיון מידע על מסמכים פנימיים של הרשות וכן הצגת הנתונים תטיל עליה נטל כבד. בבש”א 1632/06 פרמה גורי בע”מ נ’ מדינת ישראל קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את עמדת המבקשת. באיזון בין החיסיון מכוח סעיף 19ב(א) לחוק מס קניה, שדן בסודיות, לבין אינטרס הגילוי שיש למבקשת, הכף נוטה לטובת גילוי המידע הן לאור אופיו של המידע המבוקש, הן לאור חשיבותו למבקשת והן לאור יחסי הכוחות בין הצדדים. בית המשפט הוסיף כי הסרת חסינות המידע תעשה לאחר בחינת אופי המידע ומורכבות השגתו. קובץ מצורף

המדינה תירש מחצית מירושתם של ניצולי שואה שנהרגו בפיגוע בנתניה 2006-11-14
בני הזוג וייס הכירו לפני מלחמת העולם השנייה בטרנסילווניה שברומניה. רוב קרוביהם ניספו בשואה. הזוג נישא ועלה לישראל בשנת 1963. בשנת 2002 חגגו בני הזוג את ליל הסדר במלון “פארק” בנתניה. דקות לפני תחילת הסעודה התפוצץ מחבל מתאבד בחדר האוכל וגרם למותם של 29 בני אדם ביניהם הזוג וייס. בני הזוג לא הותירו אחריהם יורשים מקרבה ראשונה. בת”ע (ת”א) 3500/02 עזבון המנוחה א.ו. ז”ל נ’ האפוטרופוס הכללי (ניתן ביום 3.9.2006) קבע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב כי המדינה תקבל מחצית מירושתם של ניצולי שואה שנהרגו בפיגוע בנתניה ב-2002. מדובר במצב של “שניים שמתו כאחד”, לפי סעיף 9 לחוק הירושה, התשכ”ה-1965. בית המשפט קבע כי “קרובים” לפי חוק הירושה משמעם רק קירבת דם (למעט בן-זוג), ולכן, קרובי המנוח אינם נחשבים קרובי המנוחה, והמדינה היא שתירש את המנוחה. קרוביהם של השניים, שחלקו על פסק הדין, יקבלו רק את המחצית השנייה של העיזבון. קובץ מצורף

חבות בעל מחסן רשוי בתשלום מיסי יבוא בגין טובין שנגנבו ממחסניו 2006-11-20
המבקשת בעלת רשיון מחסן כללי. בעקבות פריצה במחסניה וגניבת טובין עתירי מס, דורשת המשיבה תשלום מיסי יבוא (מס קנייה, מכס ומע”מ) בגין הטובין הגנובים. המבקשת הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבה להפעיל נגדה הליכים לגביית המס על פי פקודת המיסים (גביה), בטרם ינתן פסק דין בתביעה המרכזית. בת”א (ת”א) 39864/06 דנאל מחסני ערובה בע”מ נ’ מדינת ישראל – רשות המיסים דחה בית המשפט השלום בת”א את בקשת הסעד הזמני. בית המשפט קבע שלא קמה עילה חוקית לעכב את הליכי גביית חוב המס על פי פקודת המיסים (גביה), בין היתר, תוך העזרות בפרשנות סעיף 154 לפקודת המכס. לפי סעיף 154 נדרש בעל טובין לשלם “תחת מחאה” את מלוא המס ובתוך שלושה חודשים מיום התשלום להגיש תובענה כנגד רשות המיסים. קובץ מצורף

זוגות חד-מיניים שנישאו בחוץ לארץ יירשמו כנשואים במרשם האוכלוסין 2006-11-22
העותרים, אזרחים ותושבים ישראלים, הם בני זוג מאותו מין, אשר ערכו מחוץ לישראל טקס נישואין אזרחי המוכר באותה מדינה. עם שובם לישראל הם פנו לפקיד הרישום הציגו את תעודת הנישואין ובקשו להירשם כנשואים. הפקיד סירב ומטעם זה עתרו לבג”ץ. בבג”ץ 3045/05 יוסי בן-ארי נ’ מינהל האוכלוסין (ניתן ביום 21.11.2006) קבע בית המשפט העליון בשבתו כבג”ץ שזוגות חד-מיניים שנישאו בחוץ לארץ יירשמו כנשואים במרשם האוכלוסין. דעת הרוב מפי השופט ברק קבעה, שמטרת הרישום היא רק איסוף חומר סטטיסטי ושבית המשפט אינו נוקט כל עמדה בנוגע להכרה בישראל של נישואין בין בני אותו מין שנערכו בחוץ לארץ. השופט רובינשטיין, שהיה בדעת מיעוט, סבר שיש קו מפריד בין הענקת זכויות כלכליות-חברתיות לזוגות מאותו המין לבין הרישום. שאלת הרישום לגישתו צריכה להיות מוכרעת על ידי המחוקק. קובץ מצורף

הרחבת חובת הגילוי של בנקים כלפי ערבים 2006-11-25
בנק תבע אישה כערבה להלוואה שנטלה קרובת משפחתה. במסגרת הדיון בקשה האישה לבטל את הערבות בשל מידע מהותי שהבנק לא גילה לה בנוגע להיסטוריית החובות של החייבת ולאי פירעון במועד של הלוואה שנטלה בעבר. תביעת הבנק נדחתה על ידי בית משפט השלום. בע”א 1747/05 (חי’) בנק לאומי לישראל נ’ לוי (מיום 12.11.2006) הכיר בית המשפט בחובה כללית של הבנק למסור לערב מידע מפורט על כל חשבונותיו של החייב העיקרי. כמו כן נפסק שמצופה שהבנק יערוך בירור, ולו גם בירור שטחי, לגבי מצבו של הלווה בשל ציפייתו של הערב לבדיקה שכזו ובשל הסתמכותו על כך בשלב החתימה על הערבות. בית המשפט קבע כמה שיקולים מרכזיים, כדוגמת היקף חובות העבר, המועד שבו נקלע החייב לחובות וטיבו של ההסדר לסילוקו. קובץ מצורף