פרופ’ חגית לרנאו

פרופ’ חגית לרנאו הצטרפה לצוות בית הספר לקרימינולוגיה בשנת 2023 , לאחר כהונה של כ-17 שנים כמשנה לסניגור הציבורי הארצי.

בוגרת תארים ראשונים בפילוסופיה (1992) ובמשפטים (1997) ותואר שני ושלישי בקרימינולוגיה מהאוניברסיטה העברית (2003).

עבודת הדוקטורט בחנה את ההשפעה שהייתה לרפורמה בחוק המעצרים על מדיניות המעצרים בישראל. המחקר מ שהחוק מיושם באופן חלקי בלבד ולא מצליח להביא לצמצום השימוש במעצרים לצורך חקירה, וחיזוק הערכים של כבוד הנחקר וחירותו. מבט תאורטי רחב יותר בחן את הסיבות לכישלון המנגנונים  שנקבעו בחוק המעצרים, ובחקיקה בכלל, ביצירת השינוי החברתי אותו הם מבקשים לחולל. ד”ר לרנאו הציעה מודל המבוסס על ניתוח אינטרסים ערכיים וארגוניים של האורגנים המערכתיים שאת התנהגותם מבקשת החקיקה לשנות, לצד יצירת תמריצים ומנגנונים מפקחים שיפעלו ליישום החוק.

משנת 2005 הצטרפה לסניגוריה הציבורית ובמשך שנים הייתה חלק מהצוות המוביל של הסניגוריה הציבורית, וריכזה את עבודת הסניגוריה הציבורית בתחומי החקיקה והמדיניות בהליכים רבים בכנסת ומשפט המשפטים.  במסגרת עבודתה בסניגוריה הציבורית כיהנה כחברה בוועדות ציבוריות רבות ובהן הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בישראל, בראשות שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר (2015); הוועדה הבין משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי, בראשות שופטת בית משפט מחוזי בדימוס דבורה ברלינר (2020), והוועדה הבינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והביטחון עם אנשים עם מוגבלויות, בראשות נשיא המדינה דאז ראובן ריבלין (2021).

משנת 2015 כיהנה מטעם הסניגוריה בוועדת ההיגוי של בתי המשפט הקהילתיים בישראל, והייתה שותפה לעיצוב המודל ולליווי הליכי ההקמה והפריסה שלו.

במהלך השנים ייצגה בהליכים פליליים ומנהליים בבית המשפט העליון ותרמה לגיבוש הלכות חשובות בין היתר קביעת רף הענישה בעבירות שב”ח לאחר תיקון 113, תוך פסילה של מדיניות ענישה תעריפית (רע”פ 4503/13 אלהרוש נ’ מ”י), ביטול סעיפים בפקודת בתי הסוהר שאסרו כניסת מומחים מתחום הטיפול לצורך עריכת חוות דעת ותכניות שיקום (רע”ב 4644/15 ראעי ואח’ נ’ שירות בתי הסוהר), רפורמה במועדת תחילת הטיפול הייעודי לאסירים שהם עברייני מין בעלי מסוכנות גבוהה (רע”ב 4008/15 מ”י נ’ ברברמן), וחובת פרסום הנחיות פרקליט המדינה ביחס להפעלת מדובבים בחקירות סמויות (תפ”ח (מחוזי מרכז –לוד) 24139-09-17 מ”י נ’ קולובקו ואחרים).

באוגוסט 2018, לאחר 11 שנים של מאבק משפטי אשר כלל חשיפה של שיטות חקירה דורסניות, יצירת ראיות כוזבות ושקרים בוטים של צוות החקירה בבית המשפט, הובילה ביחד עם עו”ד דמיטרי ורניצקי לזיכויו של אלישע חייבטוב מעבירת רצח.

תחומי המחקר והכתיבה בהם עסקה במהלך השנים הם אלימות אידיאולוגית וכוחות חברתיים למניעת אלימות, פיקוח חברתי וטיפול בעברייני מין, הודאות שווא ושימוש במדובבים והתמודדות מערכת אכיפת החוק עם האלימות בחברה הערבית.

בשנת 2016 פרסמה את ספר המבוא העדכני ביותר לתחום הקרימינולוגיה ‘עבריינות ואכיפת חוק: תיאוריה מדיניות וביקורת’, בשבועות הקרובים תתפרסם מהדורה שנייה.