תואר שני במשפטים

מה מסתתר מאחורי המונח כלכלה משתפת—המכונה גם כלכלת עמיתים או כלכלת רשת?
אילו מטרות משפטיות, כלכליות וחברתיות הוא נועד לשרת? אילו חוקים ומדיניות רלבנטים לגבי הפלטפורמות אשר הפכו להיות משמעותיות בחיינו?
הקורס יצלול אל תוך התופעה המסעירה של כלכלת השיתוף והפלטפורמות: מערכת חברתית־כלכלית חדשה המבוססת על שיתוף קהילתי של משאבים אנושיים, כלכליים, מבוססי דאטה ופיזיים, המתנהלת ברשת האינטרנט, ואל ההיבטים המשפטיים שמעצבים אותה.
ננתח את הפלטפורמות שמרכיבות את הכלכלה המשתפת ואת המודלים העסקיים־משפטיים החדשניים שמאפשרים להן—באמצעות טכנולוגיה, מידע וכלים מתקדמים—לאפשר למשתמשים ליצור, להפיץ, לסחור, להשקיע בפלטפורמות ניבוי, ואפילו להמר, כמו גם לצרוך שירותים ומוצרים במרחב פתוח, נגיש ורב־משתתפים.
נבחן את הכלים המשפטיים שמאפשרים להפוך מוצרים ושירותים מבוקשים ולעיתים יקרים—כמו שירותים משפטיים, דיור ותחבורה—מנכסי בעלות פרטיים לנכסי גישה קולקטיביים, על בסיס בניית אמון הדדי בין משתמשים. בנוסף, נדון בהשלכות מדיניות ציבורית ובבריאות הציבור של המודלים הללו והתפתחותם מאז מגיפת הקורונה ועד הימורים אונליין.
מבנה ההערכה בקורס:
• ‎%60 מהציון: מבדקים/שאלונים אינטראקטיביים במהלך השיעורים במודל, שיבחנו הכנה והבנת החומר.
• 20% מהציון: עובר/נכשל בניתוח קצר של שני קייס סטאדי (10%+10%).
• ‎%20 מהציון: מטלה מסכמת מקיפה שתכלול את נושאי הלימוד המרכזיים.

הסמינר יעסוק גם בהיבט הקנין רוחני הכרוך בתחום. באופן מסורתי, קנין רוחני נושא תפקיד מרכזי בהענקת הגנה כלכלית לממציאים. בעת הצורך, הקניין הרוחני גן על ממציא באמצעות צווי מניעה או פיצויים בעת הפרת זכותו המשפטית של הממציא. ואולם, לקניין רוחני תפקיד נוסף ואקטיבי במיזמים, חברות הזנק וחברות עתירות ידע ככלל, והוא להוות עבורן מקור הון.
בהקשר זה יסקרו שאלות הנוגעות באסטרטגית ניהול קנין רוחני ובפרט ברישום פטנטים ביזמות טכנולוגית, בדין ובנוהג.
אין דרישת קדם.
מרכיבי הציון: עבודה
סמינריונית – 80%; הצגת הנושא בכיתה – 10%; השתתפות תורמת – 10%.

יזמות טכנולוגית מבוססת חברות הזנק (Start-up) יא כיום אחד מסימני ההיכר המסעירים ביותר של מדינת ישראל בעולם ולו. יזמות טכנולוגית ישראלית הפכה לא רק למנוע צמיחה כלכלי וטכנולוגי ורץ דרך, אלא למותג המבדל את מדינת ישראל כמאירת פנים וכמודל לחיקוי בעולם הרחב.
הסמינריון יסקור את המודל היזמי טכנולוגי הישראלי במבט השוואתי תוך סקירת מודלים חלופיים. בתוך שכך יסקרו האחריות המשפטית של היזם, שלבי גיוס ההון, המבנה המשפטי של קרנות הון סיכון וחממות טכנולוגיות, וכן  ערכת קניין רוחני בחברות הזנק.

בינה מלאכותית כבר איננה מדע בדיוני. כבר בימים אלו, היא הופכת לחלק בלתי נפרד מחיינו. בדומה לאינטרנט שהוביל למהפכת מידע בעולם, כך צפויה הבינה המלאכותית לעצב מחדש את עתידנו. סמינר מחקר ייחודי זה יתמקד בחקר ההיבטים המשפטיים, האתיים והפרקטיים של בינה מלאכותית. נלמד על ההיסטוריה של בינה מלאכותית ולמידת מכונה, תוך התמקדות בטכנולוגיה הנוכחית (בינה מלאכותית גנרטיבית). נדון, בין היתר, בסוגיות של אחריות משפטית ואתיקה, נבחן את השימושים של בינה מלאכותית ביישוב סכסוכים ובמשפט הפלילי, ונלמד על יישומים אפשריים שונים בפרקטיקה המשפטית והמחקרית. בנוסף, נעמיק ברגולציה של בינה
מלאכותית ברמה המקומית והבין-לאומית, ונעמוד על הסיכונים המשפטיים
והחברתיים שמביאה עימה טכנולוגיה זו. מטרת סמינר המחקר היא להעמיק בנושא הבינה המלאכותית, ולהעניק כלים תיאורטיים ופרקטיים לשימוש בה לחוקרים.ות ולעורכי.ות דין, תוך דגש על יישום נבון, יעיל, אתי, ובטוח של הטכנולוגיה.

לימודי המשפטים בישראל עוסקים רובם ככולם במהלכי בתי המשפט בארץ. פסקי דין – בעיקר פסקי דין של בית המשפט העליון – נלמדים לעומקם ושמם של שופטים – בעיקר שופטי בית המשפט העליון – מוכרים היטב לכל. עם זאת, משך שנים רבות תשומת לב מועטה הוקדשה ללימוד מערכת בתי המשפט עצמה: אופן פעולתה היום-יומי ודרכי המינוי אליה, ההיסטוריה שלה, זיקותיה לגופי ממשל שונים, מאפייניה המבניים והפרקטיקות הארגוניות הנוהגות בה (למשל, שיטת הסניוריטי). הסמינר יבקש להשלים חסר זה בלימודי המשפט, זאת בהתבסס הן על נושאים שילמדו בכיתה והן על מחקר עצמאי ומקורי שאותו יערכו התלמידים.

הסמינר יעסוק בסוגיות תיאורטיות ומשפטיות הקשורות במוגבלות ונכות. בעשורים האחרונים אנשים עם מוגבלויות החלו לתבוע את זכויותיהם ולהיאבק על מקומם בחברה בשלל דרכים – משפטיות ואחרות. במקביל, תיאוריה ענפה התפתחה, הבוחנת את התהליכים החברתיים, התרבותיים, הפוליטיים והכלכליים אשר משפיעים על המשמעויות המיוחסות למוגבלות ואשר תורמים להדרתם ולאפלייתם של אנשים עם מוגבלויות. הסמינר יתמקד בזירה המשפטית כזירה מרכזית בה התחוללו חלק מן המאבקים אך גם יעלה שאלות בדבר גבולות המשפט כאמצעי לחולל שינוי, ובכלל זה את הדרך בה מוגבלות נתפסת בחברה. נלמד על התפתחות שיח הזכויות של אנשים עם מוגבלויות ועל הדרך בה שינה את התודעה העצמית והקבוצתית של אנשים עם מוגבלויות ונחקור האם ואיך השפיע השיח על השפה המשפטית הקיימת ועל היווצרותן של קטגוריות משפטיות חדשות. בין הסוגיות שידונו: נגישות, אפליה בתעסוקה, חינוך, דיור, ביואתיקה בתחילת וסוף החיים, ועוד.

מטרת הקורס היא לבחון את המעמד המשפטי וזכויות חולי הנפש בתחומים שונים של המשפט.

נקודות המוצא של הנושאים שיילמדו יהיו החוקים השונים הנוגעים לחולי נפש, מעמדם המשפטי וזכויותיהם, בהם חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, החוק לטיפול בחולי נפש, חוק העונשין וחוקים נוספים המשליכים על חולי נפש. פרשנות החקיקה הרלבנטית תיבחן בראי ההלכה הפסוקה ותעסוק במגוון רחב של נושאים המשתרעים על פני תחומי משפט רבים. הקורס יחולק לפרקים על פי הנושאים השונים ומתוכנן באופן שכל פרק יעסוק בנושא מעמדו וזכויותיו של חולה הנפש בתחום משפטי מסוים.

נושא שישמש נושא מרכזי בקורס ויילמד בהרחבת יתר הוא נושא האשפוזים הכפויים והחוק וטיפול בחולי נפש, לרבות סמכויות הפסיכיאטר המחוזי והוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות על פי החוק לטיפול בחולי נפש. במסגרת זו יתוארו מקרים הבאים לדיון בפני וועדות פסיכיאטריות מחוזיות, יערך דיון בשאלת קיום התנאים הרפואיים והמשפטיים לשלילת חירותו של חולה הנפש ואשפוזו בכפיה ויובאו פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים והעליון, הן לגבי אשפוז כפוי אזרחי והן לגבי אשפוז כפוי פלילי. במסגרת פרק זה, ייוחד דיון לנושאי הסמכויות של הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לאור החוק ולאור פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים וביהמ”ש העליון, לייצוג חולי הנפש בפני הוועדות ולדילמות אתיות באשפוז חולי נפש.

מטרת הקורס הוא להציג גישות מרכזיות בתחומי הראיות ותורת השפיטה .בכלל זה נעסוק בסוגיות הבאות: אסטרטגיות הכרעה והשפעתן על דיני הפרוצדורה האזרחית והפלילית ודיני הראיות , ניתוח כלכלי של פרוצדורה וראיות ומגבלותיו הנורמטיביות, הוכחת עובדות במשפט בדגם האנגלו-אמריקאי והשוואתה לדגם הקונטיננטאלי-אינקויזטורי, שיקול דעת שיפוטי בקביעת עובדות, תמריצים ראייתיים, תיאוריות של רלוונטיות, משקל והשפעות הדדיות של ראיות , החובה לנמק ממצאי עובדה, היחס בין אידיאל חשיפת האמת לעיקרון ההגנה על חפים במשפט הפלילי, מושג האמת המשפטית, זכויות פרוססואליות לא אינסטרומנטאליות ובכללם הזכות למיצוי יום ועוד.