ניירות עמדה ותגובות לשינויי חקיקה שנכתבו על ידי הקליניקה
תגובות להצעת חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה)
[הצעת חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה), התשע”ג–2013
והצעת חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה), התשע”ה-2005]
הקליניקה למשפט וטכנולוגיה ליוותה את הצעת החוק הנוגעת בנושא הארכת ההגנה של זכות היוצרים הנתונה למפיקים בתקליט וכן את הארכת זכות המבצעים מ-50 שנים ל-70 שנים. הקליניקה בשיתוף פעולה עם זמרשת, ויקימדיה ישראל וארגון הצלחה הציגו עמדה בה התנגדו להארכת ההגנה של זכות יוצרים על תקליטים. בין היתר ההתנגדות נבעה מהסיבות הבאות:
הדבר ייפגע בציבור הרחב ובתחרות החופשית – ובכך נכסי צאן ברזל עלולים להישכח
יוצרים שוק כלכלי מדומה לתקליטים שהמפיקים לא מפיצים כי אין להם ערך כלכלי מסחרי אמיתי.
מי שיהנה מהחוק בעיקר – אלה חברות זרות
חיות התקליטים היא בממוצע לתקופה קצרה הרבה מחמישים שנים – הארכה תפגע בציבור ולא תסייע למבצעים עצמם (מה גם שהחוק על הביצועים חל רק משנת 1984 ולכן לא רלוונטי לנושא הפנסיה של המבצעים המבוגרים כיום)
היוצרים יקבלו יותר תמלוגים אם ישמיעו את השירים ויעשו שימוש נרחב יותר – דבר שלא יקרה אם יאריכו את התקופה
האמנות הבינלאומיות לא מחייבות את ישראל לכך וישראל מאבדת את קלף המיקוח שלה במשא ומתן עתידי אם תרצה בהסכמי סחר.
קיימת בעיה עם החלה רטרואקטיבית של ההגנה על תקליטים שהיו אמורים להשתחרר לנחלת הכלל מבחינת זכות היוצרים של המפיק – הדבר עלול לפגוע בוודאות בשוק התקליטים ובתכנון של הציבור ושל חברות ההפקה המתחרות על התקליטים שעומדים להשתחרר בשנים הקרובות.
חסרים איזונים רבים לחקיקה על מנת לשמור על האיזון הקיים כיום בין בעל הזכויות לבין נחלת הכלל והציבור הרחב
עמדת הקליניקה התקבלה חלקית והגם שההגנה על התקליטים הוארכה – הוכנסו חריגים לחוק. להלן חלק ממגוון התגובות של הקליניקה בתחום:
תגובה משלימה – חוק הארכת תקופת ההגנה על תקליטים ומבצעים_תגובת הקליניקה למשפט וטכנולוגיה.pdf
תגובת הקליניקה למשפט וטכנולוגיה – תקליט וזכויות מבצעים.pdf
הצעות חוק בתחום חסימת הגישה לאתרים והסרת תכנים
תגובת הקליניקה להצעת חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות (תיקון מס’ 2), התשע”ד-2014
תגובת הקליניקה למשפט וטכנולוגיה להצעת חוק הגבלת גישה לאתר אינטרנט לשם מניעת ביצוע עבירות, התשע”ז–2017
הקליניקה למשפט וטכנולוגיה מניעת גישה לאתרי אינטרנט.pdf
תגובת הקליניקה למשפט וטכנולוגיה – חסימת אתרים_Combine.pdf
תגובת הקליניקה לתזכיר חוק זכות יוצרים (תיקון מס’….), התשע”ו-2016
תזכיר החוק שבנדון עוסק במספר דברים וביניהם הרחבת סעיף ההפרה העקיפה במישור האזרחי, הסדרת מתן צווים לסגירת אתרים לצד שלישי (בעיקר לספקי השירות), בקשה לחשיפת זהותו של המפר לכאורה של יצירות ואיסור פלילי על העמדה לרשות הציבור ושידור של יצירות ללא רשות בעליהם מתוך מטרה להפיק רווח.
מטרת התזכיר היא חשובה – מניעת הפרות של זכות יוצרים באמצעות מניעה ישירה, עקיפה וכן הרתעה בדרך של חשיפת שמו של המפר לכאורה. עם זאת, כפי שמוסבר בנייר העמדה, לדעת הקליניקה למשפט וטכנולוגיה השינוי הנוכחי כפי שהוא מוצע עלול לגרום לפגיעה נרחבת בציבור הרחב יתר על המידה ובמידה שעולה על הנדרש.
לעניות דעתנו ישנן דרכים אחרות, חלקן כבר קיימות, להסדרת הנושאים שהתזכיר מעלה.
בנייר העמדה הקליניקה התייחסה לסוגיות מבחינה משפטית ולא מבחינת ההיתכנות הטכנולוגית של חסימת האתרים וייחוד החסימה רק לאותם התכנים המפרים לכאורה (ללא נטרולם של אתרים נוספים וביטויים נוספים
לגיטימיים יחד איתם).
תגובת הקליניקה למשפט וטכנולוגיה לתזכיר חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטרייםונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס’ …), התשע”ז-2016
רבות כבר נכתב על הבעיות שמאגר ביומטרי עלול להעלות. בתגובתנו זו לא נרחיב את הדיבור על הדברים שנאמרו כבר בעבר. אולם פטורים בלא כלום אין אנו יכולים להישאר ועל כן בחרנו לציין בקצרה את הבעיות המהותיות שעולות בנייר העמדה.
בין היתר הצבענו על כך שהמאגר הביומטרי המכיל מידע אישי רב על אנשים עלול להיות מנוצל למטרות שונות מהמטרה המקורית לשמה נאסף; המאגר יהיה יעד לפריצה לגורמים מזיקים שעלולים לעשות שימוש במידע ועולה השאלה האם הרשויות יכולות באמת להגן על מאגר ביומטרי מפני תקיפות.
עצם הקמת המאגר הביומטרי מרכז מידע רב על נתיני המדינה בידי השלטון ועל כן עלול לפגוע בזכויות הפרט בכלל ובזכות החוקתית לפרטיות בפרט. בכך, מאזן יחסי הכוחות שבין המדינה לבין נתיניה משתנה ועלול לפגוע בנתינים.
ניסיון העבר מלמד כי ברגע שישנו מאגר עליו שומרים בני אנוש, הוא מועד להדלפות.
הציבור לא וויתר על הפרטיות בדרך מוסכמת ומודעת.
ישנן דעות סותרות האם הבעיה של ההרכשה הכפולה, לשמה הוקם המאגר, היא אכן בעיה משמעותית דיה, ואם כן האם היא אכן מהותית כבר עתה או שמא היא רק צפויה להתרחש בעתיד אם בכלל. יתר על כן אין תמימות דעים האם הדבר מצדיק את קיומו של המאגר הביומטרי.
תגובת הקליניקה לתזכיר חוק זכות יוצרים (תיקון מס’…)(אמצעי הגנה טכנולוגיים ומידע אלקטרוני אודות ניהול זכות יוצרים), התשע”ב-2012
הקליניקה למשפט וטכנולוגיה, המרכז למשפט וטכנולוגיה הגישה למחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים בסוף נובמבר 2012 נייר העמדה כתגובה לתזכיר חוק זכות יוצרים (תיקון- הגנה על אמצעים טכנולוגיים ועל אמצעים לניהול זכויות), התשע”ב-2012. התזכיר המוצע עוסק באמצעי הגנה טכנולוגיים. טכנולוגיות ניהול זכויות דיגיטאליות (DRM) הינן אמצעי מיוחד המיועד להרחיב ולהגביר את אופני ומידת השליטה של בעלי זכויות היוצרים על נכסי הקניין הרוחני שלהם. התזכיר מבקש לתת הגנה משפטית מפני עקיפת מנעולים אלה ובכך להרחיב את זכות היוצר כפי שהיא מעוגנת כיום בחוק הנוכחי. הרחבת זכות זו עשוייה אולי להביא לצמצום תופעת הפיראטיות אולם היא עלולה לפגוע קשות בעולם היצירות בכללותו. על כך ועל נימוקים נוספים – ניתן לראות בנייר העמדה.
תגובת הקליניקה למשפט וטכנולוגיה.pdf
תגובת הקליניקה לקול קורא להצגת ניירות עמדה בנושא אמצאות טכנולוגיות בשטח התוכנה
בנייר העמדה משנת 2010 התייחסה הקליניקה למשפט וטכנולוגיה לשאלה שנשאלה על ידי רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, האם לעניות דעתנו, ראוי להגן על תוכנה לכשעצמה בהגנת הפטנט ואם כן – מהו לדעתנו היקף ההגנה שראוי לתת. בנייר העמדה נבחנו בקצרה ובדיון שאינו ממצה, מפאת קוצר היריעה המגמות שהיו קיימות בארה”ב באירופה ובדין הישראלי בתחום באותה העת והמלצת הקליניקה.
