תואר שני במשפטים

תואר שני עם התמחות במשפט מנהלי אזרחי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה

סמסטר א' תשפ”ה

מבט מקרוב על בתי המשפט בישראל

לימודי המשפטים בישראל עוסקים רובם ככולם במהלכי בתי המשפט בארץ. פסקי דין – בעיקר פסקי דין של בית המשפט העליון – נלמדים לעומקם ושמם של שופטים – בעיקר שופטי בית המשפט העליון – מוכרים היטב לכל. עם זאת, משך שנים רבות תשומת לב מועטה הוקדשה ללימוד מערכת בתי המשפט עצמה: אופן פעולתה היום-יומי ודרכי המינוי אליה, ההיסטוריה שלה, זיקותיה לגופי ממשל שונים, מאפייניה המבניים והפרקטיקות הארגוניות הנוהגות בה (למשל, שיטת הסניוריטי). הסמינר יבקש להשלים חסר זה בלימודי המשפט, זאת בהתבסס הן על נושאים שילמדו בכיתה והן על מחקר עצמאי ומקורי שאותו יערכו התלמידים.
פרטי הקורס
לימודי המשפטים בישראל עוסקים רובם ככולם במהלכי בתי המשפט בארץ. פסקי דין – בעיקר פסקי דין של בית המשפט העליון – נלמדים לעומקם ושמם של שופטים – בעיקר שופטי בית המשפט העליון – מוכרים היטב לכל. עם זאת, משך שנים רבות תשומת לב מועטה הוקדשה ללימוד מערכת בתי המשפט עצמה: אופן פעולתה היום-יומי ודרכי המינוי אליה, ההיסטוריה שלה, זיקותיה לגופי ממשל שונים, מאפייניה המבניים והפרקטיקות הארגוניות הנוהגות בה (למשל, שיטת הסניוריטי). הסמינר יבקש להשלים חסר זה בלימודי המשפט, זאת בהתבסס הן על נושאים שילמדו בכיתה והן על מחקר עצמאי ומקורי שאותו יערכו התלמידים.
4 שש"ס
250.5536

המדינה וההליך המשפטי

הקורס יעסוק במעמדה המיוחד של המדינה בהליך המשפטי האזרחי והמינהלי, תוך התייחסות למאפייני המדינה בהשוואה למתדיינים רגילים ולרשויות ציבוריות אחרות. נעסוק בהיבטים עיוניים ומעשיים של התדיינות המדינה בהליכים המשפטיים השונים, תוך בחינה ביקורתית של שאלות כגון: תפקידו המיוחד של מייצג המדינה בהליך המשפטי; ההסדרים היחודיים למדינה כמתדיינת וההצדקה להם; האם נהנית המדינה מזכויות יתר כמתדיין, ואם כן – האם קיימת לכך הצדקה? ההגבלות שמטילה על עצמה המדינה וההצדקה להן; התמורות במעמד המדינה כבעל דין במהלך השנים על רקע תהליכים רחבים יותר בחברה הישראלית ובמשפט הישראלי.
פרטי הקורס
הקורס יעסוק במעמדה המיוחד של המדינה בהליך המשפטי האזרחי והמינהלי, תוך התייחסות למאפייני המדינה בהשוואה למתדיינים רגילים ולרשויות ציבוריות אחרות. נעסוק בהיבטים עיוניים ומעשיים של התדיינות המדינה בהליכים המשפטיים השונים, תוך בחינה ביקורתית של שאלות כגון: תפקידו המיוחד של מייצג המדינה בהליך המשפטי; ההסדרים היחודיים למדינה כמתדיינת וההצדקה להם; האם נהנית המדינה מזכויות יתר כמתדיין, ואם כן – האם קיימת לכך הצדקה? ההגבלות שמטילה על עצמה המדינה וההצדקה להן; התמורות במעמד המדינה כבעל דין במהלך השנים על רקע תהליכים רחבים יותר בחברה הישראלית ובמשפט הישראלי.
2 שש"ס
250.5416

תובענות ייצוגיות

התובענה הייצוגית הינה כלי רב עוצמה שמטרותיו להקל על הגישה לערכאות, לסייע באכיפת הדין, לאפשר מתן סעד הולם כתוצאה מהפרת הדין ולסייע בניהולן היעיל של תביעות הנוגעות לקבוצה של נפגעים.לשחקנים המרכזיים בתביעה הייצוגית מסורים תפקידים מיוחדים אשר חורגים ממסגרת ההתדיינות הרגילה בבתי המשפט. עורך הדין משמש לא פעם כיוזם ההליך והאו רשאי לייצג את קבוצת הנפגעים אף שאלו לא מסרו בידו יפוי כח. לבתי המשפט וליועץ המשפטי לממשלה תפקידים מיוחדים הכוללים הגנה על קבוצת הנפגעים אשר איננה צד להליכים. במסגרת הקורס נבחן את ההיבטים התאורטיים והפרקטיים של הליכי התובענות הייצוגיות בישראל תוך התייחסות לעילות התביעה האפשריות למגוון הסעדים אשר ניתן לעשות בהם שימוש בתביעות ייצוגיות, ליתרונותיו ולחסרונותיו של כלי משפטי זה וכן לדין החל באירופה ובארצות הברית.
פרטי הקורס
התובענה הייצוגית הינה כלי רב עוצמה שמטרותיו להקל על הגישה לערכאות, לסייע באכיפת הדין, לאפשר מתן סעד הולם כתוצאה מהפרת הדין ולסייע בניהולן היעיל של תביעות הנוגעות לקבוצה של נפגעים.לשחקנים המרכזיים בתביעה הייצוגית מסורים תפקידים מיוחדים אשר חורגים ממסגרת ההתדיינות הרגילה בבתי המשפט. עורך הדין משמש לא פעם כיוזם ההליך והאו רשאי לייצג את קבוצת הנפגעים אף שאלו לא מסרו בידו יפוי כח. לבתי המשפט וליועץ המשפטי לממשלה תפקידים מיוחדים הכוללים הגנה על קבוצת הנפגעים אשר איננה צד להליכים. במסגרת הקורס נבחן את ההיבטים התאורטיים והפרקטיים של הליכי התובענות הייצוגיות בישראל תוך התייחסות לעילות התביעה האפשריות למגוון הסעדים אשר ניתן לעשות בהם שימוש בתביעות ייצוגיות, ליתרונותיו ולחסרונותיו של כלי משפטי זה וכן לדין החל באירופה ובארצות הברית.
2 שש"ס
250.5427

סוגיות באכיפה מנהלית

הקורס ידון בסוגיות שעניינן במגמה להסב הליכי אכיפה מהמשפט הפלילי למנגנוני אכיפה מנהליים. הדיון יעסוק בצידוקים שבהסבת האכיפה מהמשפט הפלילי למנהלי, בהיבטים של סדרי הדין והדין המהותי הנגזרים מהמעבר להליכי אכיפה מנהליים. הדיון יבחן הן את ההליכים המתקיימים אצל רשויות המנהל בעת נקיטת הליכי אכיפה מנהליים והן את הליכי הביקורת השיפוטית על הליכי אכיפה מנהליים. בין היתר יבחנו הסוגיות הבאות: הגדרת האבחנה שבין הליך מנהלי לפלילי; אפיון הליכי אכיפה שראוי להסב לאכיפה מנהלית; מה בין סנקציה פלילית למנהלית; סדרי הדין בהליכי אכיפה מנהליים; דיני הראיות בהליכי אכיפה מנהליים; ביקורת שיפוטית פנימית ברשויות המנהל, ביקורת שיפוטית חיצונית על הליכי אכיפה מנהליים וסוגיות דיוניות ומהותיות בביקורת השיפוטית ועוד.
פרטי הקורס
הקורס ידון בסוגיות שעניינן במגמה להסב הליכי אכיפה מהמשפט הפלילי למנגנוני אכיפה מנהליים. הדיון יעסוק בצידוקים שבהסבת האכיפה מהמשפט הפלילי למנהלי, בהיבטים של סדרי הדין והדין המהותי הנגזרים מהמעבר להליכי אכיפה מנהליים. הדיון יבחן הן את ההליכים המתקיימים אצל רשויות המנהל בעת נקיטת הליכי אכיפה מנהליים והן את הליכי הביקורת השיפוטית על הליכי אכיפה מנהליים. בין היתר יבחנו הסוגיות הבאות: הגדרת האבחנה שבין הליך מנהלי לפלילי; אפיון הליכי אכיפה שראוי להסב לאכיפה מנהלית; מה בין סנקציה פלילית למנהלית; סדרי הדין בהליכי אכיפה מנהליים; דיני הראיות בהליכי אכיפה מנהליים; ביקורת שיפוטית פנימית ברשויות המנהל, ביקורת שיפוטית חיצונית על הליכי אכיפה מנהליים וסוגיות דיוניות ומהותיות בביקורת השיפוטית ועוד.
2 שש"ס
250.5496

סמסטר ב’ תשפ”ה

משפט וחינוך: הורים, ילדים, קהילות ורשויות השלטון

ילדים, הורים, קהילות, הציבור בכללותו, המדינה – לכל אלה יש אינטרסים חזקים ושונים בחינוך ילדים. המתחים שבין האינטרסים השונים הללו מולידים סוגיות משפטיות מרתקות ומגוונות, המהוות, במידה רבה, הדגמה ליחסים המורכבים שבין פרטים ורשויות המדינה בחברה דמוקרטית. כדי לשפוך אור על כל אלה, הקורס יעסוק בסוגיות הבאות, בין היתר: מי צריך לשלוט על תוכן החינוך של ילדינו? (על כפיית לימודי ליבה, הדתה, חינוך לנאמנות, שפת ההוראה, ועוד), מי צריך להיות אחראי על חינוך: השלטון מרכזי או שלטון מקומי? איך ראוי לבצע רגולציה על פעולתם של בתי ספר (מדיניות קבלת תלמידים, איזורי רישום, זכאות להסעות, חינוך מיוחד, ועוד); הפליה ואי- שוויון חינוכי (האם יש להתיר חינוך פרטי? האם ראוי לאפשר בתי ספר לבנות בלבד? האם מותר לא לקבל תלמידים מטעמים דתיים?) הפרטה וחינוך ציבורי (רגולציה על חינוך פרטי, מעורבות גופים פרטיים בחינוך הציבורי והרגולציה עליהם).
פרטי הקורס
ילדים, הורים, קהילות, הציבור בכללותו, המדינה – לכל אלה יש אינטרסים חזקים ושונים בחינוך ילדים. המתחים שבין האינטרסים השונים הללו מולידים סוגיות משפטיות מרתקות ומגוונות, המהוות, במידה רבה, הדגמה ליחסים המורכבים שבין פרטים ורשויות המדינה בחברה דמוקרטית. כדי לשפוך אור על כל אלה, הקורס יעסוק בסוגיות הבאות, בין היתר: מי צריך לשלוט על תוכן החינוך של ילדינו? (על כפיית לימודי ליבה, הדתה, חינוך לנאמנות, שפת ההוראה, ועוד), מי צריך להיות אחראי על חינוך: השלטון מרכזי או שלטון מקומי? איך ראוי לבצע רגולציה על פעולתם של בתי ספר (מדיניות קבלת תלמידים, איזורי רישום, זכאות להסעות, חינוך מיוחד, ועוד); הפליה ואי- שוויון חינוכי (האם יש להתיר חינוך פרטי? האם ראוי לאפשר בתי ספר לבנות בלבד? האם מותר לא לקבל תלמידים מטעמים דתיים?) הפרטה וחינוך ציבורי (רגולציה על חינוך פרטי, מעורבות גופים פרטיים בחינוך הציבורי והרגולציה עליהם).
2 שש"ס
250.5333

סוגיות עומק בדיני מקרקעין וחוזים מורכבים

בקורס יילמדו סוגיות מתקדמות בדיני מקרקעין, תוך התמקדות בנקודות השקה של תחום הקניין עם סוגיות עכשוויות בשלטון המקומי, עם תחום התכנון והבניה ועם תחום המסוי, וכיצד כל אלו משפיעים על, ומושפעים ע”י, כוחות השוק הפרטי והרגולציה המתגברת. הקורס נועד להעשיר ולהעמיק את ידע הסטודנטים בכל הנוגע להיבטיה השונים והמשתנים של הזכות הקניינית, כפי שהם משתקפים בחקיקה ובפסיקה בשנים האחרונות, וכפי שהם מיושמים בעסקאות מורכבות בתחום הנדל”ן.
פרטי הקורס
בקורס יילמדו סוגיות מתקדמות בדיני מקרקעין, תוך התמקדות בנקודות השקה של תחום הקניין עם סוגיות עכשוויות בשלטון המקומי, עם תחום התכנון והבניה ועם תחום המסוי, וכיצד כל אלו משפיעים על, ומושפעים ע"י, כוחות השוק הפרטי והרגולציה המתגברת. הקורס נועד להעשיר ולהעמיק את ידע הסטודנטים בכל הנוגע להיבטיה השונים והמשתנים של הזכות הקניינית, כפי שהם משתקפים בחקיקה ובפסיקה בשנים האחרונות, וכפי שהם מיושמים בעסקאות מורכבות בתחום הנדל"ן.
2 שש"ס
250.5455

תובענות ייצוגיות

התובענה הייצוגית הינה כלי רב עוצמה שמטרותיו להקל על הגישה לערכאות, לסייע באכיפת הדין, לאפשר מתן סעד הולם כתוצאה מהפרת הדין ולסייע בניהולן היעיל של תביעות הנוגעות לקבוצה של נפגעים.לשחקנים המרכזיים בתביעה הייצוגית מסורים תפקידים מיוחדים אשר חורגים ממסגרת ההתדיינות הרגילה בבתי המשפט. עורך הדין משמש לא פעם כיוזם ההליך והאו רשאי לייצג את קבוצת הנפגעים אף שאלו לא מסרו בידו יפוי כח. לבתי המשפט וליועץ המשפטי לממשלה תפקידים מיוחדים הכוללים הגנה על קבוצת הנפגעים אשר איננה צד להליכים. במסגרת הקורס נבחן את ההיבטים התאורטיים והפרקטיים של הליכי התובענות הייצוגיות בישראל תוך התייחסות לעילות התביעה האפשריות למגוון הסעדים אשר ניתן לעשות בהם שימוש בתביעות ייצוגיות, ליתרונותיו ולחסרונותיו של כלי משפטי זה וכן לדין החל באירופה ובארצות הברית.
פרטי הקורס
התובענה הייצוגית הינה כלי רב עוצמה שמטרותיו להקל על הגישה לערכאות, לסייע באכיפת הדין, לאפשר מתן סעד הולם כתוצאה מהפרת הדין ולסייע בניהולן היעיל של תביעות הנוגעות לקבוצה של נפגעים.לשחקנים המרכזיים בתביעה הייצוגית מסורים תפקידים מיוחדים אשר חורגים ממסגרת ההתדיינות הרגילה בבתי המשפט. עורך הדין משמש לא פעם כיוזם ההליך והאו רשאי לייצג את קבוצת הנפגעים אף שאלו לא מסרו בידו יפוי כח. לבתי המשפט וליועץ המשפטי לממשלה תפקידים מיוחדים הכוללים הגנה על קבוצת הנפגעים אשר איננה צד להליכים. במסגרת הקורס נבחן את ההיבטים התאורטיים והפרקטיים של הליכי התובענות הייצוגיות בישראל תוך התייחסות לעילות התביעה האפשריות למגוון הסעדים אשר ניתן לעשות בהם שימוש בתביעות ייצוגיות, ליתרונותיו ולחסרונותיו של כלי משפטי זה וכן לדין החל באירופה ובארצות הברית.
2 שש"ס
250.5427

דיני תכנון ובניה

דיני התכנון והבניה מהווים את הבסיס לשינויים חברתיים, כלכליים וסביבתיים שיש להם השפעה ישירה על סדרי החיים ואיכות החיים. דינים אלו מקצים שימושים שונים לאזורי קרקע , מסדירים את צפיפות הבניה המותרת, וקובעים תקנים מחייבים לאיכות הבנייה ובטיחותה. בקורס נלמד את מבנה מערכת התכנון בישראל עם התמקדות משנית בנושא התחדשות עירונית. הקורס יצייד את הסטודנטים בהבנה לגבי התהליך הסטטוטורי של תכנון ורישוי ודילמות כלכליות/ חברתיות/ סביבתיות בפרויקטים של התחדשות עירונית.
פרטי הקורס
דיני התכנון והבניה מהווים את הבסיס לשינויים חברתיים, כלכליים וסביבתיים שיש להם השפעה ישירה על סדרי החיים ואיכות החיים. דינים אלו מקצים שימושים שונים לאזורי קרקע , מסדירים את צפיפות הבניה המותרת, וקובעים תקנים מחייבים לאיכות הבנייה ובטיחותה. בקורס נלמד את מבנה מערכת התכנון בישראל עם התמקדות משנית בנושא התחדשות עירונית. הקורס יצייד את הסטודנטים בהבנה לגבי התהליך הסטטוטורי של תכנון ורישוי ודילמות כלכליות/ חברתיות/ סביבתיות בפרויקטים של התחדשות עירונית.
2 שש"ס
250.5449

סמינריון – הרגולציה של ההליך המשפטי: אתגרים עיוניים ומעשיים

הסמינר יעסוק בתפקיד המדינה בתור הרגולטור של ההליך האזרחי. אחריות המדינה בהליך האזרחי אינה שאלה שמתעוררת רק כאשר המדינה היא צד להליך אזרחי. המעבר ממצב הטבע לחברה אזרחית מותנה במידה שבה המדינה מצליחה לעמוד באחריות שלה לספק לאזרחים שירות איכותי של אכיפת זכויות ויישוב סכסוכים. אחריות זו נגזרת מחובתה לשמר את שלטון החוק ולכבד את האוטונומיה של הפרט. לפיכך, יעסוק הסמינר באחריות של המדינה ב- ועל ההליך המשפטי. שאלת המידה שבה יכולה המדינה להתערב בהליך האזרחי ולכפות נורמות התנהגותיות קשורה בשאלת המידה שבה מדינה ליברלית יכולה להתערב באוטונומיה של בעלי הדין ולהקנות לשופט כוח בהליך המשפטי. לפיכך, הסמינר יעסוק במרכיבים הבסיסיים של ההליך ההוגן, בתפקיד הניהולי של השופט בהליך האדברסרי, בתגובה הראויה של המדינה ונציגיה לתביעות המתבססות על מרמה או שימוש לרעה בהליכי משפט,בשאלת ההוצאות המשפטיות והמודלים הראויים, בתובעים סדרתיים, ועוד. ככל שנספיק, יעסוק הסמינר גם בשאלת החיסיון הראייתי. עד כה, החשיבה המסורתית עוסקת בנושא חיסיון ראיות בהקשר של ההליך הפלילי. זהו כשל מחשבתי נפוץ שניזון מהדרמה והתסיסות של ההליך הפלילי. סוגית החיסיון עולה בהרבה סוגים של הליכים אזרחיים, בין אם פרטיים ובין עם בעלי אופי ציבורי. הסמינר יעסוק בדיוק באותם הליכים ויספק ידע וכלי מחשבה בתחום. בין היתר, הסמינר יעסוק בחיסיונות לטובת הציבור ולטובת המדינה בתביעות אזרחיות, חיסיון עורך דין לקוח כשהלקוח הוא רשות או חברה ציבורית, חיסיונות בעתירות אסירים ובהליכי בפני ועדות שחרורים, חיסיון גורמי טיפול לרבות גורמי טיפול ציבוריים, ועוד. הסמינר יעסוק גם בהשפעה של עקרון תום הלב ובהשפעות החוקתיות על ההליך האזרחי.
פרטי הקורס
הסמינר יעסוק בתפקיד המדינה בתור הרגולטור של ההליך האזרחי. אחריות המדינה בהליך האזרחי אינה שאלה שמתעוררת רק כאשר המדינה היא צד להליך אזרחי. המעבר ממצב הטבע לחברה אזרחית מותנה במידה שבה המדינה מצליחה לעמוד באחריות שלה לספק לאזרחים שירות איכותי של אכיפת זכויות ויישוב סכסוכים. אחריות זו נגזרת מחובתה לשמר את שלטון החוק ולכבד את האוטונומיה של הפרט. לפיכך, יעסוק הסמינר באחריות של המדינה ב- ועל ההליך המשפטי. שאלת המידה שבה יכולה המדינה להתערב בהליך האזרחי ולכפות נורמות התנהגותיות קשורה בשאלת המידה שבה מדינה ליברלית יכולה להתערב באוטונומיה של בעלי הדין ולהקנות לשופט כוח בהליך המשפטי. לפיכך, הסמינר יעסוק במרכיבים הבסיסיים של ההליך ההוגן, בתפקיד הניהולי של השופט בהליך האדברסרי, בתגובה הראויה של המדינה ונציגיה לתביעות המתבססות על מרמה או שימוש לרעה בהליכי משפט,בשאלת ההוצאות המשפטיות והמודלים הראויים, בתובעים סדרתיים, ועוד. ככל שנספיק, יעסוק הסמינר גם בשאלת החיסיון הראייתי. עד כה, החשיבה המסורתית עוסקת בנושא חיסיון ראיות בהקשר של ההליך הפלילי. זהו כשל מחשבתי נפוץ שניזון מהדרמה והתסיסות של ההליך הפלילי. סוגית החיסיון עולה בהרבה סוגים של הליכים אזרחיים, בין אם פרטיים ובין עם בעלי אופי ציבורי. הסמינר יעסוק בדיוק באותם הליכים ויספק ידע וכלי מחשבה בתחום. בין היתר, הסמינר יעסוק בחיסיונות לטובת הציבור ולטובת המדינה בתביעות אזרחיות, חיסיון עורך דין לקוח כשהלקוח הוא רשות או חברה ציבורית, חיסיונות בעתירות אסירים ובהליכי בפני ועדות שחרורים, חיסיון גורמי טיפול לרבות גורמי טיפול ציבוריים, ועוד. הסמינר יעסוק גם בהשפעה של עקרון תום הלב ובהשפעות החוקתיות על ההליך האזרחי.
4 שש"ס
250.5454

אחריות המדינה במשפט האזרחי

דיני החוזים ודיני הנזיקין הם שני הענפים העיקריים במשפט האזרחי, שבאמצעותם מוטלת אחריות מראש (responsibility) וחבות בדיעבד (liability) בגין מעשים ומחדלים המנוגדים לדין. במסגרת הקורס, נבקש לעמוד על המאפיינים הייחודיים ועל הבעיות הטיפוסיות שמעוררת הטלתה של אחריות אזרחית – בחוזים ובנזיקין –על רשויות ציבוריות בכלל ועל המדינה בפרט.בין הנושאים שיילמדו: מבוא מושגי והיסטורי; המקורות הנורמטיביים החולשים על פעילותן של רשויות הציבור (משפט ציבורי או משפט פרטי); בעיית הדואליות הנורמטיבית וגישות לפתרונה; היקף אחריות המדינה ורשויות הציבור בנזיקין (בדגש על חסינות המדינה ועל אחריות המדינה ברשלנות); אחריות אישית ואחריות שילוחית של המדינה למעשיו של עובד הציבור; אחריות אישית של עובד הציבור וחסינות עובדי ציבור; ישימותו של דין החוזים הכללי לחוזי רשות; חבות טרום-חוזית בשל הפרתה של הבטחה מנהלית; הפרת חוזה רשות, הלכת ההשתחררות ותרופות בגין הפרת החוזה המינהלי, והיחס בין החבות בנזיקין לחבות בגין עוולה חוקתית או מינהלית.
פרטי הקורס
דיני החוזים ודיני הנזיקין הם שני הענפים העיקריים במשפט האזרחי, שבאמצעותם מוטלת אחריות מראש (responsibility) וחבות בדיעבד (liability) בגין מעשים ומחדלים המנוגדים לדין. במסגרת הקורס, נבקש לעמוד על המאפיינים הייחודיים ועל הבעיות הטיפוסיות שמעוררת הטלתה של אחריות אזרחית – בחוזים ובנזיקין –על רשויות ציבוריות בכלל ועל המדינה בפרט.בין הנושאים שיילמדו: מבוא מושגי והיסטורי; המקורות הנורמטיביים החולשים על פעילותן של רשויות הציבור (משפט ציבורי או משפט פרטי); בעיית הדואליות הנורמטיבית וגישות לפתרונה; היקף אחריות המדינה ורשויות הציבור בנזיקין (בדגש על חסינות המדינה ועל אחריות המדינה ברשלנות); אחריות אישית ואחריות שילוחית של המדינה למעשיו של עובד הציבור; אחריות אישית של עובד הציבור וחסינות עובדי ציבור; ישימותו של דין החוזים הכללי לחוזי רשות; חבות טרום-חוזית בשל הפרתה של הבטחה מנהלית; הפרת חוזה רשות, הלכת ההשתחררות ותרופות בגין הפרת החוזה המינהלי, והיחס בין החבות בנזיקין לחבות בגין עוולה חוקתית או מינהלית.
3 שש"ס
250.5425

סמסטר קיץ תשפ”ה

דיני שלטון מקומי

השלטון המקומי בישראל, כמו במקומות אחרים בעולם, נתפס כמערכת שלטון (ממשל) מקומי. השלטון המקומי (עיריות, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות, וועדים מקומיים) נועד לספק שירותים מקומיים לתושב, לרבות צרכים בסיסיים, אולם עשוי הוא לגבש ולעצב ערכים חברתיים ותרבותיים. הרשות המקומית נבחרת על פי “דמוקרטיה מקומית” והיא משפיעה במגוון תחומים בחיי התושב.למרות תפקידו המרכזי של השלטון המקומי בחיי היומיום, החקיקה אשר מסדירה את עבודתו, פעילותו, יחסיו עם השלטון המרכזי השלטון ועם התושב, מצויה במספר רב של דברי חקיקה ברמות נורמטיביות שונות (חקיקה ראשית, חקיקה משנית, תקנות, צווים והנחיות מנהליות).הקורס יעסוק בסוגיות נבחרות בדיני השלטון המקומי: יחסים בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי ומידת עצמאותו של השלטון המקומי (השלטון המקומי הוא שלוח של השלטון המרכזי או שמא בעל עצמאות מקומית אינהרנטית שתפקידו לנהל את ענייני המקום ותושביו); מעמדה של רשות מקומית כשחקן מפתח בשאלות הנציבות בראש סדר היום הפוליטי; מבנה השלטון המקומי בישראל וסוגי הרשויות המקומיות; הרשות המקומית כרשות חינוך, לרבות תפקידה בחינוך הממלכתי; הרשות המקומית כרשות לרישוי עסקים ; הרשות המקומית כמגן על הסביבה; סוגיות במימון העצמי של השלטון המקומי (ארנונה, היטלי השבחה והיטלי פיתוח); קביעת גבולות שבין רשויות מקומיות כאמצעי לחלוקת העושר ע”י השלטון המרכזי; הקצאת מבנים ללא תמורה, סוגיות בבחירות לרשות המקומית ובתאגידים עירוניים.
פרטי הקורס
השלטון המקומי בישראל, כמו במקומות אחרים בעולם, נתפס כמערכת שלטון (ממשל) מקומי. השלטון המקומי (עיריות, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות, וועדים מקומיים) נועד לספק שירותים מקומיים לתושב, לרבות צרכים בסיסיים, אולם עשוי הוא לגבש ולעצב ערכים חברתיים ותרבותיים. הרשות המקומית נבחרת על פי “דמוקרטיה מקומית” והיא משפיעה במגוון תחומים בחיי התושב.למרות תפקידו המרכזי של השלטון המקומי בחיי היומיום, החקיקה אשר מסדירה את עבודתו, פעילותו, יחסיו עם השלטון המרכזי השלטון ועם התושב, מצויה במספר רב של דברי חקיקה ברמות נורמטיביות שונות (חקיקה ראשית, חקיקה משנית, תקנות, צווים והנחיות מנהליות).הקורס יעסוק בסוגיות נבחרות בדיני השלטון המקומי: יחסים בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי ומידת עצמאותו של השלטון המקומי (השלטון המקומי הוא שלוח של השלטון המרכזי או שמא בעל עצמאות מקומית אינהרנטית שתפקידו לנהל את ענייני המקום ותושביו); מעמדה של רשות מקומית כשחקן מפתח בשאלות הנציבות בראש סדר היום הפוליטי; מבנה השלטון המקומי בישראל וסוגי הרשויות המקומיות; הרשות המקומית כרשות חינוך, לרבות תפקידה בחינוך הממלכתי; הרשות המקומית כרשות לרישוי עסקים ; הרשות המקומית כמגן על הסביבה; סוגיות במימון העצמי של השלטון המקומי (ארנונה, היטלי השבחה והיטלי פיתוח); קביעת גבולות שבין רשויות מקומיות כאמצעי לחלוקת העושר ע”י השלטון המרכזי; הקצאת מבנים ללא תמורה, סוגיות בבחירות לרשות המקומית ובתאגידים עירוניים.
2 שש"ס
250.5531

סוגיות בדיני מכרזים

נתמקד בהיבט העסקי בסוגיות בדיני מכרזים בשלטון המקומי והארצי, התקשרויות עם משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות ורשויות מקומיות ובקשר לאדמות מקרקעי ישראל.במהלך הקורס נבחן מנקודת מבט פרקטית של בתי המשפט, את מהותם של דיני המכרזים, הדרך הראויה לנסח מראש את מבנה המכרז, קביעת אומדן וקביעת תנאי המכרז לרבות תנאי הסף. הדרך לתקוף פגמים במכרז בכל שלביו תוך בחינת שיקול מרכזי בדבר עיתוי התקיפה והאמצעים העומדים לצדדים הרלבנטיים לרבות זכות העיון במסמכים וזכות הטיעון. כך למשל נבחן כיצד לזהות הצעה תכסיסנית, מה הכלים שיש לוועדת המכרזים לסטות מחובת המכרזים מצד אחד או לשנות את תנאי המכרז לאחר ההכרזה על זוכה מצד שני, מהי רמת ההנמקה הנדרשת ממנה, האם ניתן לנהל משא ומתן עם הצדדים וכיצד להימנע ממצבים של ניגוד עניינים. במקביל ננתח את הסעדים המתאימים שיש לבית המשפט לשם התמודדות עם פגמים במכרז, בין השאר בנושאי צווי ביניים וצווים ארעיים מצד אחד וקיום מכרז מחדש מצד שני, מהי המדיניות הנוהגת ומהי המדיניות הראויה בנושאים אלו תוך בחינתה בהתחשב בסוגי מכרזים שונים כגון מכרז מורכב או מכרז למינוי בעלי תפקידים.
פרטי הקורס
נתמקד בהיבט העסקי בסוגיות בדיני מכרזים בשלטון המקומי והארצי, התקשרויות עם משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות ורשויות מקומיות ובקשר לאדמות מקרקעי ישראל.במהלך הקורס נבחן מנקודת מבט פרקטית של בתי המשפט, את מהותם של דיני המכרזים, הדרך הראויה לנסח מראש את מבנה המכרז, קביעת אומדן וקביעת תנאי המכרז לרבות תנאי הסף. הדרך לתקוף פגמים במכרז בכל שלביו תוך בחינת שיקול מרכזי בדבר עיתוי התקיפה והאמצעים העומדים לצדדים הרלבנטיים לרבות זכות העיון במסמכים וזכות הטיעון. כך למשל נבחן כיצד לזהות הצעה תכסיסנית, מה הכלים שיש לוועדת המכרזים לסטות מחובת המכרזים מצד אחד או לשנות את תנאי המכרז לאחר ההכרזה על זוכה מצד שני, מהי רמת ההנמקה הנדרשת ממנה, האם ניתן לנהל משא ומתן עם הצדדים וכיצד להימנע ממצבים של ניגוד עניינים. במקביל ננתח את הסעדים המתאימים שיש לבית המשפט לשם התמודדות עם פגמים במכרז, בין השאר בנושאי צווי ביניים וצווים ארעיים מצד אחד וקיום מכרז מחדש מצד שני, מהי המדיניות הנוהגת ומהי המדיניות הראויה בנושאים אלו תוך בחינתה בהתחשב בסוגי מכרזים שונים כגון מכרז מורכב או מכרז למינוי בעלי תפקידים.
2 שש"ס
250.5428

תורת המשפט: סוגיות מתקדמות

קורס מקוון זה מיועד לבחון את הקשרים המושגיים והמבניים בין משפט לפוליטיקה, חברה, וכלכלה. נתמקד בהגות אירופאית וכזו שיונקת ממסורות קונטיננטליות מאמצע המאה ה-19 ועד ימינו, בדגש על מקס ובר, קרל מרקס, חנה ארנדט, ג’ודית שקלאר, מישל פוקו, ברונו לאטור, ומחמוד ממדאני. כל יחידת הוראה תחולק לשניים, חלק ראשון שבו ידונו הרעיונות המרכזיים של הוגה רלבנטי/ת, וחלק שני שיישאף ליישם את הרעיונות על המציאות המשפטית והפוליטית של ימינו. הקורס יעודד חשיבה ביקורתית באמצעות ניירות תגובה בהם יתבקשו סטודנטיות וסטודנטים לגבש עמדות עצמאיות הן על מקורות משפטיים והן על מקורות פילוסופיים.
פרטי הקורס
קורס מקוון זה מיועד לבחון את הקשרים המושגיים והמבניים בין משפט לפוליטיקה, חברה, וכלכלה. נתמקד בהגות אירופאית וכזו שיונקת ממסורות קונטיננטליות מאמצע המאה ה-19 ועד ימינו, בדגש על מקס ובר, קרל מרקס, חנה ארנדט, ג’ודית שקלאר, מישל פוקו, ברונו לאטור, ומחמוד ממדאני. כל יחידת הוראה תחולק לשניים, חלק ראשון שבו ידונו הרעיונות המרכזיים של הוגה רלבנטי/ת, וחלק שני שיישאף ליישם את הרעיונות על המציאות המשפטית והפוליטית של ימינו. הקורס יעודד חשיבה ביקורתית באמצעות ניירות תגובה בהם יתבקשו סטודנטיות וסטודנטים לגבש עמדות עצמאיות הן על מקורות משפטיים והן על מקורות פילוסופיים.
4 שש"ס
250.4010

הסגל האקדמי

יו"ר ועדת תארים מתקדמים

ראשת התכנית

לייעוץ והכוונה השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

.opening-date {}