פרופ’ אייל גרוס יציג בכנס את המאמר:

פופוליזם אתנו-חוקתי, דמוקרטיה וכיבוש

הרצאתי תבחן את מתקפת הנגד החוקתית הנוכחית בישראל במבט משווה לדיון על פופוליזם חוקתי באירופה ומקומות אחרים. אבחן כיצד משתלב הדיון הישראלי בדיון המשווה, ואטען שלא ניתן לנתח אותו מחוץ להקשר של הכיבוש הישראלי של השטחים הפלסטינים – מצב בלתי דמוקרטי מעיקרו שמשליך על שאלת הדמוקרטיה בישראל בכלל.

אמנם התערבויות בג”צ בנושאים הנוגעים לשטחים הן מעטות, אך די בהן כדי להפוך את בית המשפט למכשול למה שנתפס בעיני רבים כחיוני למטרות לאומיות ונחוץ למטרות בטחוניות.

ההתקפה על המערכת החוקתית בישראל נעשית על רקע מצב דברים שבו הכיבוש כבר חתר תחת הדמוקרטיה (להבדיל מנקודת מוצא של דמוקרטיה חוקתית ליברלית). ההתקפות על בימ”ש והשינויים החוקתיים שהתקבלו (חוק הלאום) ואלו המוצעים (פסקת ההתגברות) לא יכולים להיות מנותחים מחוץ להקשר זה, ועל כן הדיון המשווה על ישראל במסגרת הרחבה של “נסיגה חוקתית” צריך לתת מקום מרכזי למקומו של הכיבוש בתהליך ובהתרחשויות.

באופן רחב יותר אפשר ללמוד מכך על מגבלות – כמו גם על היתרונות – של הדיון החוקתי המשווה אודות משברים חוקתיים ונסיגות דמוקרטיות. כמו מדינות אחרות תהליכים אלו מתאפיינים באתנו-חוקתיות אך המימד של כיבוש צבאי ארוך טווח הוא ייחודי להקשר זה. המתקפה על “(כנופיית) שלטון החוק” מביאה לסימון של “שומרי הסף” של שלטון החוק אפילו במובנו הפורמלי ביותר ככאלו שמונעים את יישום רצונו האמיתי של העם; והיא מעצימה השיח הפופוליסטי שמשתלב במקרה זה עם התקפה על מערכת החוק בשל החקירות נגד ראש הממשלה נתניהו.

אדון גם בהתגוננות מפני ההתקפה על שלטון החוק בהקשר הישראלי, ואתייחס בתוך כך לשאלה, עד כמה הן דורשות ממבקרי שלטון החוק הפורמלי (שרואים את מערכת המשפט ככזו שלא מספקת צדק), להגן עליה בפניה התקפות מהסוג הפופוליסטי.