עם חשיפתה של פרשת השופטת פוזננסקי-כץ (“תראי מופתעת”) הובהר שוב עד כמה מועט הוא הידע המצוי בידנו, המשפטנים, אודות האופן בו עובדים כלל בתי המשפט, הלכה למעשה. לכאורה, הדבר מפתיע. שהרי לימודי המשפטים בישראל עוסקים רובם ככולם במהלכי בתי המשפט בארץ. פסקי דין – בעיקר פסקי דין של בית המשפט העליון – נלמדים לעומקם ושמם של שופטים – בעיקר שופטי בית המשפט העליון – מוכרים היטב לכל. עם זאת, תשומת לב מועטה מוקדשת ללימוד מערכת בתי המשפט עצמה: אופן פעולתה היום-יומי, ההיסטוריה שלה, זיקותיה לגופי ממשל שונים, מאפייניה המבניים והפרקטיקות הארגוניות הנוהגות בה. הסמינר יבקש להשלים חסר זה בלימודי המשפט, זאת בהתבסס הן על נושאים שילמדו בכיתה והן על מחקר עצמאי ומקורי שאותו יערכו התלמידים.

ביתר פירוט, הסמינר יידרש לסוגיות הנוגעות להיסטוריה, הפרקטיקה והתיאוריה של בתי המשפט בישראל. במסגרת זו ייבחנו, בין השאר, שאלות ארגוניות קריטיות לדרך פעולתם של בתי המשפט. נבחן איזו השפעה על פסיקת בתי המשפט עשויה להיות לגורמים הבאים: יחסי הפנים בין שופטים שונים ובין ערכאות שונות, התרבות הארגונית השוררת בתוככי הרשות השופטת ודרכי קבלת ההחלטות של בתי המשפט. נוסף על כך, הסמינר יידרש לסוגיית “יחסי החוץ” שבין בתי המשפט לבין רשויות שלטון אחרות, וזאת מתוך כוונה לבחון עד כמה יש בהם כדי להשפיע על הלכות בתי המשפט. 

במסגרת הסמינר יידרשו התלמידים לערוך מחקר מקורי הנוגע לסוגיות הנזכרות לעיל, ולהציג את נושאי מחקרם במהלך הסמינר.   

מרכיבי הציון:

שלבי הכנת הצעת המחקר (כתיבת הצעת מחקר והצגתה בכיתה): 20%

עבודת מסכמת: 80%