יורש אינו רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון תמורת תשלום כספי 2004-08-17

בית המשפט הכריע בשאלת הסתירה ע”פ דעתו של היועץ המשפטי לממשלה ( בייצגו את אגף האפוטרופוס הכללי ) שאין לאפשר הסתלקות בתמורה. מעבר להכרעה העקרונית בנושא ציין בית המשפט שיקולים נוספים המצדיקים את החלטתו. ראשית ציין בית המשפט את שיקול המיסוי, הסכום שקיבל המסתלק ככל הנראה לא יחויב במס וזאת בניגוד לכוונת המחוקק למסות עסקאות בזכויות היורש לפי ס’ 7 לחוק הירושה כתחליף למס העיזבון שבוטל. שנית קבלת התמורה מהעיזבון תיצור סתירה מאחר ואדם שמסתלק מעיזבון לא ייחשב כלל כיורש לפי ס’ 6(ב) לחוק הירושה. שלישית, קבע בית המשפט כי הסתלקות בתמורה מהווה הסתלקות על תנאי שאסורה לפי ס’ 6(ד) לחוק הירושה. לסיום נקבע ששיקולי מדיניות משפטית מחייבים למנוע מצב אפשרי של “התמחרות בין היורשים האחרים ” לבין המסתלק באשר להסתלקותו מהצוואה. מעבר לכך נפסק ששיקולי מדיניות ראויה מצדיקים גם מניעת מצב בו מסתלק יתבע את היורשים האחרים לקיום ההתחייבות שלהם כלפיו מאחר ולאחר מתן הודעת ההסתלקות לא יהווה הנ”ל יורש כלל. פס”ד אותר באמצעות אתר האינטרנט של המאגר המשפטי “נבו”. קובץ מצורף

איסור על מכירת מוצרי טבק לקטינים 2004-08-19

בהצעת חוק שעברה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית אושר חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון ( תיקון מס’ 3 ), התשס”ד-2004 המטיל איסור על מכירת טבק לקטינים. בה”ח מס’ שינויים לס’ 1 לחוק המקורי ובראשם השינוי בשמו של החוק שייקרא מעתה “חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק”, שינוי זה בא כדי להתאים את החוק למטרתו החדשה. שנית הורחבה ההגדרה של מוצרי טבק כך שיכללו גם מוצרי טבק להרחה ללעיסה או מציצה ולאו דווקא לעישון. השינוי בא עקב חתימתה של ישראל על אמנה בין-לאומית שבה מוגדרים מוצרי טבק באופן דומה. שלישית מודגש בסעיף הנ”ל לחוק כי בין מוצרי הטבק יכללו גם מוצרים שנועדו לשימוש בנרגילה. השינויים האחרים בחוק מגדירים את האיסור על מכירת הטבק לקטין ומעניקים הרשאה לאדם המוכר טבק לדרוש תעודה מזהה בדבר גילו מאדם המעוניין לרכוש מוצרים אלו ( ס’ 8(א) לחוק החדש ). כמו כן במסגרת ההסדר החדש נדרש בעל עסק להציג תעודה ובה מפורטות ההוראות החדשות כפי שמוצגת תעודה בדבר איסור מכירת אלכוהול לקטינים. השינוי האחרון בחוק ( ס’ 11 ) קובע שאדם שימכור מוצרי טבק לקטין יקנס בעד 12,900 ₪ לפי ס’ 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל”ז-1977. מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי החוק בא להגן על קטינים שצעירים מדי מכדי להחליט על שימוש במוצרי טבק אלו תוך שהם לא מודעים להשפעותיהם החמורות. מטרת החוק החדש תהייה לצמצם את תופעת ההתמכרות למוצרי הטבק בגיל צעיר ובכך להבטיח את זכותם לעתיד טוב ובריא יותר. החוק ייכנס לתוקפו החל מה 01/12/2004. * את דברי ההסבר ניתן לאתר באתר האינטרנט של הכנסת. קובץ מצורף

מס רכישה מופחת בקניית “דירה יחידה” על ידי בן זוג 2004-09-06

בפסיקתו בעניין תע’ ( ת”א) 4190/99 עיזבון המנוח מזרחי דוד ז”ל נ’ האפוטרופוס הכללי ( טרם פורסם, ניתן ב 15.08.2004 ) הכריע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב כי יורש אינו רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון תמורת תשלום כספי. בנו של המוריש פנה לביהמ”ש וביקש אישור להסתלקות מירושתו של אביו תוך שהוא מציין שקיבל 60,000$ בתמורה להסתלקותו זו מהעיזבון. לאחר מס’ תצהירים שונים שמסר עלה כי הנ”ל ביקש להסתלק מהעיזבון לטובת אחיו ואחיותיו ולטובת נכדיו של המוריש. בית המשפט פסק כי ברור שלא ניתן להסתלק לטובת נכדים לפי ס’ 6(ב) לחוק הירושה, תשכ”ה- 1965 אך השאלה המתעוררת היא האם ניתן להסתלק מעיזבון כנגד קבלת תמורה כספית. בית המשפט בחן את פסיקת בית המשפט העליון בנושא ומצא כי על-פי ד”נ 43/74 מוניץ נ’ דקלו, פ”ד ל(1) 242 ישנה גישה כי אין לראות את ההסתלקות בתמורה כהסתלקות כשמצד שני קבלת התמורה עבור ההסתלקות אינה מונעות את סיווגה ככזאת. בע”א 3185/03 מנהל מס שבח מקרקעין-מרכז נ’ שחר פלם ואח’, שניתן ביום 19.8.2004, קבע בית המשפט העליון, בדעת רוב של הנשיא ברק והשופטת א’ חיות, כנגד דעתו החולקת של השופט א’ ריבלין, כי בן זוג הרוכש דירה כאשר לבן זוגו דירה קודמת מלפני הנישואין שנשארת בבעלותו המלאה והבלעדית זכאי למס רכישה מופחת הניתן לרוכש “דירה יחידה” על פי סעיף 9 (ג1א)(2)(א) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ”ג-1963. הבעייתיות מתעוררת לאור סעיף 9(ג1א)(2)(ב)(2) הקובע כי יראו רוכש ובן זוגו (בתנאים מסויימים) כרוכש אחד. במצב זה נשללת הזכאות לשיעור מס מופחת ברכישת דירה על ידי בן הזוג השני היות והרכישה הראשונה על ידי בן הזוג האחר נזקפת לחובת שני בני הזוג. הנשיא ברק פרש את הוראת החוק על פי תכליתה וקבע כי: “לטעמי, סעיף 9 מבקש להתייחס לתא המשפחתי כיחידה אחת ולבחון את מצבו הכלכלי/סוציאלי של התא החל מהמועד שבו נוצר התא המשפחתי וביחס לנכסים שנרכשו במסגרת התא המשפחתי. … קו הגבול המכריע בהתייחסות לתא המשפחתי כיחידה אחת הוא קו של יצירת התא המשפחתי, וזה נראה לי קו מתבקש על פי הגיונם של דברים … מכאן, ‘יראו רוכש ובן זוגו כרוכש אחד’ החל ממועד יצירת התא המשפחתי וביחס לרכישות שבוצעו במסגרת התא המשפחתי ולא לפני כן”. הנשיא ברק איבחן את פרשת עברי (ע”א 3489/99 מנהל מס שבח מקרקעין, חיפה נ’ עברי, פ”ד נז(5) 589) ממקרה זה. בפרשת עברי נדון סעיף 49(ב) לאותו החוק הדן במס שבח מופחת הדומה בלשונו לסעיף 9 הנדון כאן. בפרשת עברי דובר במכירת שתי דירות שהיו שייכות לכל אחת מבני הזוג בנפרד לאחר הנישואין. במצב זה נקבע כי מדובר ב”מוכר אחד” והדבר הביא לשלילת הפטור ממס שבח. הנשיא ברק הדגיש כי לאור ההבדל הברור בין שני המקרים אין בפסיקתו כאן משום סתירה לפסיקתו בפרשת עברי. השופט ריבלין, בדעת מיעוט, סבר כי הגיונה של ההלכה שנקבעה בפרשת עברי חל גם במקרה זה. השופט ריבלין סבר כי תכלית הוראת סעיף 9 היא תכלית סוציאלית: לתת הקלה במס למי שרוכש דירה שהיא דירת מגוריו היחידה. בהתאם לתכלית זו התא המשפחתי נחשב כיחידת צריכה וחיסכון בסיסית אחת. מנקודת מבט סוציאלית זו, כאשר בבעלות התא המשפחתי, על מרכיביו השונים, יותר מדירה אחת, אין מקום לתת לו הקלה במס. פרשנות זו, כמנומק בפסק דינו, הינה שוויונית וצודקת יותר. קובץ מצורף