מרחב הסייבר נתון בשנים האחרונות להתקפות המאיימות על מהלך החיים התקין בתחום המסחר, החברה, הכלכלה, והביטחון האישי והלאומי. הצורך לאבטח את הסייבר ולהגן עליו מפני מתקפות עשוי לחייב ניטור מסיבי ומתמשך של משתמשי הרשת, שימוש בטכנולוגיות מעקב פולשניות, כריית מידע וניתוח נתונים (big data), וכן שיתוף פעולה רחב היקף בין גורמי אכיפת החוק לבין גופים מסחריים, כמו ספקי תקשורת, רשתות חברתיות ומנועי חיפוש. השימוש באמצעים אלה מעורר שורה של דילמות אתיות ומשפטיות אשר יידונו בכנס.
הכנס התקיים ביום חמישי, י”ט כסלו תשע”ה, 11 בדצמבר 2014
בין השעות 15:30- 19:00
במרכז לאתיקה בירושלים,
אודיטוריום דה בוטון, מרכז הכנסים ע”ש אדנאואר, משכנות שאננים, ירושלים
תוכנית הכנס:
15:30: התכנסות וכיבוד
16:00: דברי פתיחה:
- מר דניאל מילוא, מנהל המרכז לאתיקה בירושלים
- פרופ’ ניבה אלקין קורן, מנהלת תחום אתיקה ומחשוב במרכז לאתיקה בירושלים וראש המרכז למשפט וטכנולוגיה, אוניברסיטת חיפה
16:15: מושב ראשון:
- יו”ר: ד”ר אלדר הבר, המרכז למשפט וטכנולוגיה, אוניברסיטת חיפה
- “האינטרנט של הדברים” וזכויות הפרט/ פרופ’ אלן גודמן, ראש המכון למדיניות מידע ומשפט, אוניברסיטת רטגרס, ארה”ב
- פרטיות, מדינות, ושווקים/ פרופ’ ג’ולי כהן, ראש המרכז לפרטיות וטכנולוגיה. אוניברסיטת ג’ורג’טאון, ארה”ב
17:15 הפסקה
17:30 מושב שני – סייבר וחירויות הפרט:
- יו”ר: פרופ’ ניבה אלקין-קורן, המרכז למשפט וטכנולוגיה, אוניברסיטת חיפה
- עו”ד עמית אשכנזי, היועץ המשפטי, המטה הקיברנטי הלאומי, משרד ראש הממשלה
- פרופ’ מיכאל בירנהק, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל-אביב
- פרופ’ טל ז’רסקי, המרכז למשפט וטכנולוגיה, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת חיפה
19:00 סיום
להקלטת שמע מהאירוע: לחץ כאן
לתמונות מהאירוע: לדף הפייסבוק
סיכום האירוע:
המרכז למשפט וטכנולוגיה ערך כנס בנושא “סייבר, אתיקה וחירויות הפרט” בשיתוף המרכז לאתיקה בירושלים. הכנס שנערך במרכז לאתיקה במשכנות שאננים בירושלים, כלל דוברים מובילים מהארץ ומארה”ב אשר הציגו את הבעיות המובילות במתח שבין סייבר לחרויות הפרט. בפאנל הראשון, בהנחייתו של ד”ר אלדר הבר, הרצו פרופ’ ג’ולי כהן, ראש המרכז לפרטיות וטכנולוגיה באוניברסיטת ג’ורג’טאון, ופרופ’ אלן גודמן, ראש המכון למדיניות מידע ומשפט מאוניברסיטת רטגרס. פרופ’ כהן הציגה את שלושה מתחים עיקריים בתחום של סייבר וחירויות הפרט: המתח שבין האזרחים למדינה בכל הנוגע ל-Mass Surveillance; המתח שבין תאגידים למדינה בנוגע למידע שהמדינה מבקשת לקבל אל מול יכולתן של חברות להצפין מידע; ולבסוף, המתח שנוצר מאימוץ המשפט הבינלאומי לדין המדינתי, ובפרט הפעלת פיקוח שיפוטי על פרקטיקות איסוף המידע מצד המדינה. פרופ’ גודמן, הציגה את הנושא של “האינטרנט של הדברים.” ההרצאה דנה במחקר על פרויקטי “העיר החכמה” ועל פרקטיקות איסוף וניתוח המידע כדי לאפשר ערים חכמות ודינאמיות.
בפאנל השני, בהנחייתה של פרופ’ ניבה אלקין-קורן, הרצו פרופ’ טל ז’רסקי, מהמרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה, פרופ’ מיכאל בירנהק, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ועו”ד עמית אשכנזי, יועמ”ש המטה הקיברנטי הלאומי במשרד ראש הממשלה. בהרצאתו, פרופ’ ז’רסקי הציג את היתרונות והחסרונות של ה-“Big Data”. בפרט, התייחס פרופ’ ז’רסקי לסוגיות של פרטיות, טעויות אפשריות בהסקת מסקנות, הגינות והפלייה במידע, והיעדר השקיפות כפתח למניפולציה. הרצאתו של פרופ’ בירנהק עסקה במודל של Privacy by Design, מודל הדוגל בהבניית פרטיות כברירת מחדל וכמודל ייזומי – וזאת במקום מודלי פרטיות מקובלים כיום אשר בעיקר מגיבים לאירועים. עוה”ד אשכנזי הציג בפני הנוכחים את המתח בין הרצון להשאיר את האינטרנט כמרחב ציבורי לבין הרצון שהריבון יסייע להגן על מרחב האינטרנט. עוה”ד אשכנזי הציג את הפתרונות שמציע מטה הסייבר להתמודד עם תקיפות סייבר.
