גליון מספר ד’2-עדכונים

  • מעמד הידועה בציבור שולל זכאות לקצבת שארים 2007-04-07
    בעב”ל (ארצי) 686/05 המוסד לביטוח לאומי נ’ בוארון פינק (ניתן ביום 28.3.2007) קבע בית הדין הארצי לעבודה, שמעמדה של הידועה בציבור זהה למעמדה של אישה שנישאה מחדש לאחר פטירת בן הזוג שזיכה אותה בקצבת שארים. על כן, עצם היות הזכאית לקצבת שארים במעמד הידועה בציבור, שולל את הזכאות לקצבה. בנוסף, בית הדין הארצי לא קבע יתדות בעניין הגדרת הידועה בציבור וכל מקרה בעתיד יקבע לפי נסיבותיו הוא. קובץ מצורף

  • האם נאשם שהורשע במספר עבירות רצח ירצה מאסרי עולם במצטבר או בחופף? 2007-04-14
    המערער הורשע בביצוע שלושה מעשי רצח: אביו, אימו ואחיו. בית המשפט המחוזי גזר עליו שלושה מאסרי עולם וקבע כי שני מאסרי עולם ירוצו במצטבר ואחד בחופף. כעת, המערער טוען כדלקמן: ככלל, אין זה ראוי להטיל עונשי מאסר שיתווספו למאסר העולם. בנוסף, אין חובה על בית המשפט להורות כי מי שהורשע במספר עבירות רצח ונגזרו עליו מספר מאסרי עולם, ירצה אותם במצטבר. בע”פ 9059/03 יוסבשוילי נ’ מדינת ישראל (ניתן ביום 21.3.2007), פסק בית המשפט העליון בבוחנו את סעיף 45 לחוק העונשין כי ככלל, הנאשם ירצה בחופף את עונשי המאסר שהוטלו עליו בגין הרשעתו במספר עבירות שאינן בגדר “אותו מעשה”. לכלל האמור נקבע חריג, הדורש הנמקה מיוחדת, לפיו הנאשם ירצה את עונשי המאסר שנקבעו לו במצטבר. השיקולים המנחים את בית המשפט הם: היבטים אנושיים-הומניים, האינטרס החברתי במיצוי הדין עם הנאשם, שיקולי גמול, מניעה והרתעה, חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, היותם של המעשים נפרדים זה מזה ועצמאיים, וכן נסיבותיו האישיות של הנאשם, כגון: גיל, עבר פלילי, קיומה של הודיה במעשים, הבעת חרטה וכדומה. קובץ מצורף

  • אין זה ראוי שבעל דין ישא באופן ישיר בשכרו ובהוצאותיו של כונס הנכסים ללא בחינת בית המשפט 2007-04-19
    חברת D&B דן אנד ברדסטריט (ישראל) בע”מ, העוסקת בניהול מאגרי מידע ואספקת מידע על עסקים בישראל, ביקשה וזכתה בסעד זמני לתפיסת נכסים כנגד שני תאגידים שנטען כי השתמשו באופן לא מורשה במאגרי המידע שברשותה. המבקשת נשאה בעלות שכר הכונס וזכתה בהחזר מלא של סכום הוצאותיה. הערעור שהוגש נסב, בין היתר, על גובה הוצאות אלה.ברע”א 11356/05 דף רץ שירותי הדפסה בע”מ נ’ D&B דן אנד ברדסטריט (ישראל) בע”מ (ניתן ביום 10.04.2007) פסק כבוד השופט א’ גרוניס כי אין זה ראוי כי שכרו והוצאותיו של כונס הנכסים ישולמו ישירות על ידי בעל הדין שביקש למנותו בהתאם לסיכום בין בעל הדין ובעל התפקיד ולאחר מכן ייפסק לטובתם שיפוי בגין הוצאות אלה מבלי שבית המשפט עצמו יבדוק ויקבע את גובה השכר ואת היקף ההוצאות. כונס נכסים זמני ותופס נכסים זמני הינם בעלי תפקידים הממונים על ידי בית המשפט, ומשכך מהווים הם “פקידי בית משפט” (officers of the court). בתור שכאלה מחויבותם היא כלפי בית המשפט ולא כלפי מי מבעלי הדין ולכן מן הראוי שמעמדם של כונס ותופס הנכסים הזמניים יבוא לידי ביטוי גם בכל הנוגע לפסיקת שכרם והוצאותיהם. על כן אין להתיר תשלום ישיר של שכר והוצאות של בעל תפקיד על ידי בעל הדין שביקש את מינויו ועל-פי-רוב תתבררנה סוגיות השכר וההוצאות של בעל תפקיד במסגרת בקשה שיגיש בעל התפקיד עצמו לבית המשפט. קובץ מצורף

  • אי מתן דרישת תשלום ארנונה מפורטת מהווה עילה לביטול החיוב 2007-04-21
    בעת”מ (חי’) 3024/06 אמישראגז החברה האמריקאית ישראלית לגז בע”מ נ’ עיריית חדרה (ניתן ביום 15.4.2007), קבע בית המשפט כי אי שליחת דרישה מפורטת לתשלום ארנונה, המשנה את סיווג המקרקעין עליו נמצאים מיכלי גז לעניין החיוב בארנונה, אינה נחשבת לדרישה כדין ועל כן לא ניתן לגבות ארנונה רטרואקטיבית בגינה. קובץ מצורף

  • אחריות שילוחית של המדינה בעקבות התרשלות המשטרה 2007-04-25
    בשנת 1999, שוטרים שהגיעו לבית התובעת ובן זוגה, לא מצליחים למנוע את רצח בנה התינוק בידי בן זוגה. הרוצח הורשע ונידון למאסר עולם. בת”א (שלום חיפה) 2140/04 עזבון אליקשווילי נ’ מדינת ישראל (ניתן ביום 11.04.2007) מתבררת אחריותה הנזיקית של המדינה מכוח אחריותה השילוחית למעשי עובדיה. בית משפט השלום בחיפה קבע כי רשלנותה של המשטרה התבטאה במישור הערכותה והכוח שנשלח לטפל באירוע ובמישור התנהגות יחידה במהלך האירוע עצמו. למרות שאין להמעיט מגודל הזוועה שנחשפו אליה שני השוטרים, יש לזכור כי התנהגותם נבחנת על פי סטנדרט הזהירות הנדרש משוטר סביר בתפקידם. בית המשפט השתכנע כי המשטרה התרשלה במילוי תפקידה והטיל על המדינה את החובה מכוח אחריותה השילוחית. קובץ מצורף

  • אישה שבת זוגתה נפטרה זכאית לקצבת שאירים 2007-04-25
    בעב’ (חי’) 1758/06 אורית מויאל-לפלר נ’ מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים (ניתן ביום 19.4.2007), קבע בית הדין האזורי לעבודה בחיפה כי אישה שבת זוגתה נפטרה, אשר הייתה במעמד של ידועה בציבור, זכאית לקצבת שאירים. בכך השווה בית הדין לעבודה את מצבם את בני הזוג החד מיניים לבני זוג הטרוסקסואליים לעניין קצבת שאירים. קובץ מצורף

  • צו שהוציא פקיד שומה ולא שלחו לנישום דינו להתבטל 2007-04-28
    כאשר נישום מגיש השגה על שומת מס, על פקיד השומה להשיב עליה במועד הקבוע בחוק, מקום בו לא עושה זאת, דין ההשגה להתקבל. לפי הלכת ביר הישנה, די שפקיד השומה הדפיס הצו במחשבו והכניסו למגירה מבלי לשלחו כלל, כדי לדחות את ההשגה. השאלה שנדרש בית המשפט להשיב עליה, האם הדבר ממלא כיום, אחר הדרישה המצויה בסעיף 152 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ”א-1961? בע”א 5954/04 פקיד שומה ירושלים נ’ משה סמי (ניתן ביום 22.4.2007) קבע בית המשפט העליון, כי כאשר פקיד השומה מוציא צו ואינו מביא אותו לידיעתו של הנישום טרם חלף המועד הקבוע בדין, הדבר ייחשב כאילו פקיד השומה לא השתמש בסמכויותיו ומכאן שדין הצו שהוציא להתבטל ודין ההשגה שהגיש הנישום להתקבל. קובץ מצורף

  • ניתן להפוך תובענה אזרחית תלויה ועומדת לתובענה ייצוגית 2007-05-04
    המבקש הגיש תובענה אזרחית כנגד מלונות “קלאב אין” ו”קלאב הוטל” באילת בשל הפרת הסכמים לרכישת זכויות נופש במלונות אלה. לאחר הגשת התביעה נחקק חוק תובענות ייצוגיות ובשל כך מבקש התובע להפוך את תביעתו לייצוגית ולהתיר לו להגישה בשם קבוצה של מספר אלפי בעלי יחידות, שניזוקו באופן דומה. חוק תובענות ייצוגיות לא התייחס לאפשרות האמורה ועל כן נתקל בית המשפט המחוזי בלאקונה, לה נדרש לצקת תוכן. בבש”א 10047/06 דוקטור חזאן נ’ קלאב אין אילת אחזקות בע”מ (מיום 25.04.2007) נפסק כי יש להיענות לבקשה משתי סיבות מרכזיות: ראשית, תכלית החוק מלמדת על כוונת המחוקק לשפר את ההגנה על זכויות הפרט כדי להגשים ניהול יעיל הוגן וממצה של תביעות ועל כן ראוי שתביעה של קבוצת בעלי יחידות בסדר גודל כה רב תתברר ברמה העקרונית כתובענה ייצוגית. בנוסף, מס’ 45 לחוק למדים על כוונת המחוקק להרחיב את אפשרות התביעה הייצוגית ועילותיה.במקרה זה כבר הוגשה תובענה ייצוגית באותו נושא ולכן נפסק כי על מנת להכריע מי מהתובענות תזכה בייצוגיות, אזי יש לשקול מיהי התובענה המקיפה ביותר, מיהי התובענה שתיוצג באופן היעיל והטוב ביותר על ידי נציג ובא כוח ראויים ויש להעניק משקל מועט לשאלה מיהי התובענה שהוגשה ראשונה. הבקשה נתקבלה. קובץ מצורף

  • סמכות מקומית בתביעות נזיקין וקניין רוחני באינטרנט 2007-05-07
    התובע, מפעיל מספר אתרי מסחר אלקטרוניים. הנתבע, מחזיק בחנות לכלי בית וכן באתר וירטואלי בו ניתן לרכוש את הסחורה. התובע טען, כי באתר החנות מופיעים מספר תמונות אשר הוא עצמו צילם ולפיכך תבע בגין הפרת זכויות קניין רוחני. הנתבע טען, כי לבית משפט השלום בירושלים אין סמכות מקומית לדון בתביעה וכי התביעה צריכה לעבור למקום מושבו של הנתבע. בב”ש (י-ם) 8033/06 שטיינברג נ’ לוי (ניתן ביום 10.4.2007), פסק בית המשפט השלום כי לשון תקנות סדר דין אזרחי וכן נוחיות הצדדים הן השיקולים שיש לשקול בדבר הסמכות המקומית. במקרה דנן, תקנה 3(א)(1) קובעת כי התביעה תיערך במקום מגוריו של הנתבע. במקרה של חנות וירטואלית, מקום העסק הינו מקום מגוריהם של הקונים. אחרת, הללו לא היו מתקשרים בעסקה. כאשר התמונה הוצגה באינטרנט, אזי החלופה בדבר מקום מעשה או עשיית המחדל מובילה למסקנה כי המעשה דנן נעשה בכל תחומה של ישראל ולפיכך ניתן לתבוע בכל מחוז. קובץ מצורף

  • היקפה של הערת אזהרה 2007-05-09
    בין הנתבע לבין חברת בנייה נחתם הסכם קומבינציה לגבי מחצית מזכויות הנתבע בנכס. במסגרת העסקה נרשמה הערת אזהרה לפי סעיף 126 לחוק המקרקעין לטובת החברה על כל זכויות הנתבע. כחודש לאחר הרישום ניתן פסק בורר המחייב את הנתבע לשלם חוב לתובע. כאשר פנה התובע למימוש החוב בהוצאה לפועל נדחתה בקשתו עקב קיומה של הערת אזהרה לטובת חברת הבנייה. ב-א(ת”א) 1271/05 דהן נ’ הרמתי ואח’ (1.2.07) קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב שקיומה של הערת אזהרה שאיננה משקפת נכונה את מהות העסקה לא תפגע בזכויותיו של צד ג’ למימוש אותו החוב. בית המשפט הבהיר שהערת האזהרה נרשמה על מה שנמכר ולא על מה שלא נמכר, אין זה משנה מה הגורם לטעות ויש לתקנה גם עקב עקרון תום הלב. קובץ מצורף

  • דרך חישוב הפיצוי בגין חסכון על פי הלכת “השנים האבודות” 2007-05-22
    המנוח, רווק בן 36 נהרג בתאונת דרכים ולא הותיר אחריו תלויים. המערערת, מבטחת הרכב, טוענת כי מקרהו הפרטי של המנוח מחייב סטייה מחישוב הפיצוי המקובל בגין חישוב שיעור החיסכון על פי הלכת השנים האבודות, שכן המנוח לא הותיר אחריו ירושה ולא היו לו חסכונות בבנק. בע”א 5368/06 הדר חברה לביטוח נ’ עזבון המנוח תאבת חוסאם (ניתן ביום 10.5.2007), פסק בית המשפט העליון כי “ידת” חיסכון אין משמעותה בהכרח סכומים אשר נחסכו בפועל. תכליתה של הידה הוא פונקציונאלי, קרי: לסייע בחילוץ מרכיב הקיום אשר יש לנכות מההכנסות לשם חישוב הפיצוי. במקרה של נפגע חסר תלויים, החזקה היא כי יתרת הכנסותיו המזכה בפיצוי היא 30% משכרו. קובץ מצורף

  • הערת אזהרה גוברת על עיקולים מאוחרים 2007-05-26
    לטובת המבקש רשומה הערת אזהרה על נכס המשיבים שהם בעליה של חברה שהמבקש השקיע בה, וההערה נרשמה בכדי להבטיח את החזר השקעתו. לאור מתן צו כינוס נכסים ופשיטת רגל נגד המשיבים עתר המבקש לבית המשפט שיצהיר שהינו נושה מובטח לאור הערת האזהרה לפי סעיף 127(ב) לחוק המקרקעין תשכ”ט 1969 ס”ח 259. בה”פ (י-ם) 4225/05 אמזלג נ’ עו”ד ניב כונס נכסים (לא פורסם, 1.5.07) קבע בית המשפט שלמבקש אכן מעמד של נושה מובטח וזאת למרות שלמבקש זכות חוזית בלבד. העסקה שנוצרה הינה במהותה הסכם משכון לפי חוק המשכון תשכ”ז 1967 ס”ח 48 ורישום הערת אזהרה יענה בדרך כלל על דרישת סעיף 4(3) לחוק המשכון, לעצם ידיעת הנושים על המשכון כאשר המשכון לא נרשם כנדרש לפי החוק. קובץ מצורף

  • “עקרון הצדק החלוקתי” אינו חל במסגרת סכסוך קרקעות אזרחי 2007-05-27
    המבקש הינו בעל זכויות בחנויות המצויות במתחם בהרצליה. המשיבים הינם בעלי זכויות בדירות המצויות אף הן באותו מתחם. המחלוקת נסובה אודות מגרש המצוי גם הוא באותו מתחם ואשר שני הצדדים טוענים לזכויות בו. המבקש טוען שעם רכישת הזכויות בחנויות רכש גם זכויות חכירה ארוכות טווח במגרש ואילו בעלי הזכויות בדירות טוענים שהמגרש צמוד לדירותהם. בית המשפט קמא קבע שלפי דיני הראיות של המשפט האזרחי לא ניתן להכריע במחלוקת בין הצדדים ואולם לדידו לא תהיה זו תוצאה צודקת, מפני שמנהל מקרקעי ישראל מודה שהקרקע הוחכרה אך לא ברור למי. לכן, פנה בית המשפט לדוקטרינת הצדק החלוקתי כפי שעוצבה בבג”ץ 3939/99 קיבוץ שדה נחום נ’ מינהל מקרקעי ישראל, פ”ד נו(6) 25 וחילק את המקרקעין נשוא המחלוקת בין הצדדים.בע”א 2121/04 מינהל מקרקעי ישראל נ’ דיקסטרא (לא פורסם, 10.5.07) קבע בית המשפט העליון כי לא ניתן להסב עקרונות המעוגנים בתחום המשפט הציבורי ואשר נועדו לעצב אמות מידה למדיניות קרקעית של הרשות הציבורית אל תחום המשפט הפרטי כדי למלא חסר ראייתי שנוצר לצורך הוכחת זכויות קניין של בעל דין לחלקה נתונה. מקום שאין בידי תובע ראיות מספיקות להוכחת זכותו על פי דיני החוזים והקניין נדונה תביעתו להידחות. קובץ מצורף

  • סמכות עניינית בערר לקבל מס שבח 2007-06-05
    המשיבים רכשו דירה. רשות המס חייבה את המוכר במס שבח מקרקעין, אך המוכר לא שילם את המס ולמשיבים לא ניתן אישור המתיר את רישום הדירה על שמם. כתגובה, המשיבים פנו לבית משפט שלום בבקשה לפסק דין הצהרתי, שהדירה אינה חייבת במס שבח ואילו רשויות המס ביקשו למחוק את התובענה על הסף בטענה שהסמכות העניינית לדון בנושא מסורה לוועדת הערר לפי סעיף 88 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה) התשס”ג-1963 ולא לבית משפט השלום. בית משפט השלום דחה את טענת הסמכות. על כן בקשת הערעור. בבר”ע 3072/07 מנהל מס שבח נ’ שוהם (ניתן ביום 25.04.2007) קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי יש לקבל את הבקשה לרשות ערעור ואת הערעור וכי רוכש מקרקעין, המבקש לקבל אישור מס שבח ונענה בסירוב, צריך להגיש ערר לועדת ערר. קובץ מצורף

  • הוארכה תקופת הצינון לפורשים משירותי כוחות הביטחון המעוניינים לכהן כחברי כנסת 2007-06-06
    חוק תקופת צינון למשרתים בכוחות הביטחון (תיקוני חקיקה), התשס”ז-2007, ס”ח 142 תיקן את תקופת הצינון לפורשים מכוחות הביטחון המבקשים להיבחר לכנסת או לכהן כשרים והאריך את התקופה מחצי שנה לשלוש שנים. בדברי הצעת החוק – הצעת חוק תקופת צינון למשרתים בכוחות הביטחון (תיקוני חקיקה), התשס”ז-2006, ה”ח 124 מוסבר שהשינוי נועד להבטיח את אופיין הבלתי תלוי של מערכות הביטחון. בהתמודדות בבחירות לכנסת או בכהונתו של שר של מי שלבש מדים זמן קצר קודם לכן, טמון החשש שמא החלטותיו במסגרת תפקידו הצבאי או הביטחוני זה לא מכבר יושפעו מהשקפותיו הפוליטיות, אשר עם צירופו לרשימת מועמדים לקראת הבחירות יינתן להם פומבי. קובץ מצורף