מיקה דותן, בת 10

“הי,
קוראים לי מיקה,
מאז שאני זוכרת את עצמי אני עם עפרון, טושים, עטים ומכחולים. אמא ואבא תמיד נותנים לי לצייר מה שאני רוצה. כשהתחלתי לצייר הרגשתי שאני יכולה לצייר יותר טוב. האמת שגם היום.
בציורים שלי אני מנסה ליצור מצבים שלא קיימים בעולם האמיתי. אני אוהבת לדמיין שאני חיה בעולם של אנימה יפנית ומצליחה לפעמים לראות את עצמי כמו דמות מצויירת. זה ממש כיף ועושה לי חשק לצייר כאילו את עצמי. האמת שזה לא ממש אני אבל בטוח שזה חלק ממני, מהדמיון שלי על עצמי.
כשאני אהיה גדולה אני לא רוצה להיות רופאה כמו דוד שלי, אני רוצה לעצב דברים, להמציא בתים ולהגשים פנטזיות מעולם הלא מציאותי.
מזל שיש לי את הדפים והעפרונות כי אני יכולה לחלום ולהראות את הדמיון שלי באמת.”