ד”ר לימור ריזה תציג בכנס את המאמר:

מיסוי הקשר הפוליטי

המאמר בוחן בפן האזרחי כיצד ראוי למסות הכנסות התלויות בקשר פוליטי. למשל, האם ראוי למסות באופן שונה ְּפָרט, שר לשעבר, העוסק כיום בשוק הפרטי באותו תחום שבו עסק בעת כהונתו כשר? או האם ראוי למסות תמלוגים של ספר שפרסם בכיר לשעבר בממשל בדומה לתמלוגים של כל סופר? התשובה לנוכח הניתוח במאמר היא שראוי למסות את אותם נושאי המשרה הבכירים לשעבר באופן שונה, שכן הקריטריון המנחה של מיסוי לפי היכולת הכלכלית לשלם אינו ממצה במקרים אלה. טענה זו מבוססת על ניתוח עיקרון השוויון הִמסּוִּיי אך יכולה להיות מוצדקת גם לנוכח תיאוריות ליברליות הדוגלות בשוויון הזדמנויות.
שימוש בקשר פוליטי לשם הפקת הכנסה יכול להעשות בעת הכהונה של נושא משרה או לאחריה. בעת הכהונה עולה חשש לפליליות המעשה, אך המאמר מתמקד בפן האזרחי ולפיו גם הכנסה לא חוקית ממוסה. מובן שלא כל נושא משרה ציבורית לשעבר נשען על קשריו הציבוריים כשהוא נכנס לשוק הפרטי, אך התופעה של הדלתות המסתובבות נפוצה ולמרבה הצער גם התופעה של ניצול כוח פוליטי בעת הכהונה לצרכים פרטיים מוכרת.
עיקרון היכולת הכלכלית לשלם מורה שמי שהיכולת הכלכלית שלו גבוהה ישלם יותר, ולהפך, ונישומים בעלי אותה יכולת כלכלית ימוסו באופן שווה. ההכנסה החייבת המחושבת לפי מדרגות המס מבוססת על עיקרון זה. המאמר אינו סוטה מהרעיון המרכזי שראוי למסות בדרך כלל על פי המדד של היכולת הכלכלית לשלם בעיקר לנוכח החסרונות הטמונים בעיקרון ההנאה. עם זאת, עיקרון היכולת הכלכלית לשלם אינו משקף נאמנה שוויון אופקי כאשר נושא משרה נהנה ממשאבים ציבוריים ומפיק את ההכנסה תוך ניצול קשריו הפוליטיים. במקרים שבהם משאב ציבורי כמו כוח פוליטי אינו פתוח לכל הפרטים עיקרון היכולת לשלם אינו יכול לשמש כמדד ממצה וכולל המקדם שוויון אופקי. במקרים אלה ראוי לבחון את מידת ההנאה שנבעה לאותו פרט מהשימוש במשאב הציבורי המוגבל לציבור הרחב (כמו קשרים פוליטיים). ולכן, המאמר מציע הסדר מיסויי שונה להכנסה שהיא תולדה של קשר גורדי בין הציבורי לבין הפרטי.