ד”ר למשפטים במרכז האקדמי פרס ברחובות. מרצה במשפט חוקתי.

ד”ר שאול שארף יציג בכנס את המאמר:
ביקורת שיפוטית על הדמוקרטיה הישירה
במאמר זה אתמקד בתפקידו של בית המשפט במסגרת דגם הדמוקרטיה הישירה. דיון בסוגיה זו עשוי להישמע מרחיק לכת לרבים מן הקוראים הישראליים משום שהדמוקרטיה הישירה טרם קנתה שביתה בישראל. אולם גם מבלי להזדקק לטענת “מקדים תרופה למכה”, דיון במושגי מפתח בתיאוריה החוקתית על גבי דגם פוליטי שונה, ואולי אף משוכלל יותר, מסייע לחידוד התשתית המושגית והעיונית ביחס לתפקידי הרשויות השלטוניות – ושל הרשות השופטת בפרט.
מאמר זו בוחן את שאלת היקפה הראוי של הביקורת השיפוטית במסגרת הדגם הישיר, תוך הבחנה בין ביקורת הליכית לבין ביקורת מהותית. כבסיס לדיון אעשה שימוש ברציונלים ובמודלים לביקורת שיפוטית כפי שפותחו בהקשר של ההליך והתוצר של הדמוקרטיה הייצוגית, כמו גם בדיון התיאורטי שהתפתח ביחס לכל אחד מהם. המאמר מברר את הרלוונטיות של הטיעונים השונים שהועלו בהקשר של ביקורת שיפוטית על ההליך והתוצר של הדגם הייצוגי גם ביחס להליך ולתוצר של הדגם הישיר.
החלק הראשון של המאמר מפרט את העמדות השונות בשאלת היקף הביקורת השיפוטית על הדמוקרטיה הישירה והתאמתן לרציונליים חוקתיים ביחס לתפקידה של הרשות השופטת. תחילה מתוארות שלוש גישות מרכזיות במסגרת רציונל הגנה על ערכי יסוד. בעקבות ביקורות על גישות אלו – הן מצד אי תאימות ליישום ההליך הישיר, הן מצד סטייה מרציונל הגנה על ערכי יסוד – אציג רציונל חלופי, בהשאלה משיח הדמוקרטיה הייצוגית, הרציונל הדיאלוגי, כמסגרת דיון אפשרית בשאלת עיצוב ההיקף הראוי של הביקורת המהותית בדמוקרטיה הישירה. יישום הרציונל הדיאלוגי במסגרת הדמוקרטיה הישירה פותר או לפחות מצמצם את המתח בין הביקורת השיפוטית לעקרון החירות הפוליטית, משום שההכרעה הסופית מופקדת בידי הציבור, וניתן לפתור את בעיית ‘הפזיזות במצבי משבר’ בדמוקרטיה הישירה באמצעות שיטת “הרוב הכפול”. בסוף החלק הראשון, אציג בקצרה את הדיון בהיקף הראוי של הביקורת ההליכית בדמוקרטיה ישירה.
בחלק השני של המאמר, אציע דוקטרינה להיקף הביקורת השיפוטית על הדמוקרטיה הישירה – “עקרון הגבלת הריבון” – בהקבלה לעקרון הגבלת השלטון בדמוקרטיה ייצוגית. הדוקטרינה מנוסחת בשום לב לאתגר הביקורת השיפוטית מבחינה מהותית ומבחינה הליכית, כך שתופעל רק במקרים בהם עולה החשש לפגיעה בערכים חיוניים לשמירת אופיו הדמוקרטי של ההליך הישיר, במסגרת הרציונל הדיאלוגי, המעניק את זכות המילה האחרונה לציבור (או לנציגיו).