ד”ר אדם שנער הוא מרצה בכיר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה.
אדם מתמחה במשפט ציבורי ובדיני עבודה, ומחקריו עוסקים בנושאים מגוונים, ובהם, אי-ציות לחוק של עובדי ציבור, ביקורת שיפוטית, המשפט החוקתי בשטחים, פרשנות חוקתית, מיליטריזציה של המשטרה, וחופש הביטוי.

ד”ר אדם שנער יציג בכנס את המאמר:

על מי ועל מה מגנה הדמוקרטיה המתגוננת?

בית המשפט העליון מציין לא אחת כי אחד הערכים החשובים ביותר שלאורו מתבצעת ביקורת שיפוטית (מנהלית וחוקתית) הוא הדמוקרטיה המתגוננת. עקרון זה, אשר נוסח כבר בפסק דינו של השופט זוסמן בפרשת ירדור, קובע כי דמוקרטיה צריכה להגן על עצמה מפני אלה המבקשים להחריבה, במיוחד כאשר אלה עושים זאת באמצעים דמוקרטיים. אין מדובר, כמובן, בהמצאה ישראלית. הרעיון של דמוקרטיה דמוקרטית פותח במשפט הגרמני זמן קצר לפני מלחמת העולם השניה על-ידי המשפטן קרל לוונסטיין, ועוגן כתפיסה רשמית בגרמניה של אחרי המלחמה. ואולם, פיתוחו של רעיון זה בישראל לבש מאפיינים אחרים מאלה שהתבססו בעולם. מאמר זה יבקש להסביר את מושג הדמוקרטיה המתגוננת בהקשרו הישראלי והמיוחד, ויטען כי לפחות בחלק מהמקרים, טענת הדמוקרטיה המתגוננת אותה משמיענו בית המשפט העליון, אינה נועדה להגן על הדמוקרטיה כלל, אלא על מאפיינים אחרים של המשטר הישראלי.