משהו רוחני זורם כביכול / שולמית אלמוג ויאיר אלדן
זהו ספר על מערכת יחסים בין גבר לאשה. הקשר לוקח אותה ואותו למקומות בלתי צפויים. הוא מגלה שהוא נע על מסילת המגדר ביתר קלות משציפה או תיאר לעצמו, והיא, שכופרת
במהדורה השנייה של הספר נוסף חלק נפרד (החלק השלישי) אשר מטפל בסוגיית לשון הרע במרחב המקוון.
על אף שעקרונית דיני לשון הרע חלים באותה מידה במרחב המקוון כמו במרחב המוחשי, הרי שהמאפיינים העובדתיים והחברתיים המיוחדים האופייניים למרחב המקוון, כמו גם ריבוי הפסיקה והצעות החקיקה העוסקות בפרסומים במרחב המקוון, מצדיקים בעינינו טיפול נפרד בנושא.
מעבר לנושא זה, הוספנו כמובן התייחסויות לאורך הספר לפסיקה החדשה ולספרות המשפטית החדשה שיצאו מאז המהדורה הראשונה. מתוך הפסיקה החדשה ראוי לציין במיוחד את פסקי הדין בפרשת פלוני נ’ דיין-אורבך שבהם דן בית המשפט העליון בהרכב מורחב באיזונים הערכיים והחוקתיים של חוק איסור לשון הרע, וכן שינה את מערך ההגנות בכל הקשור לפרסומים עיתונאיים.
בנוסף, מהדורה חדשה זו בחנה שוב את ההסדרים של הדין המצוי ואת ההסדרים המוצעים כדין רצוי במהדורה הראשונה, ובחלק מהם העמדה שונתה: כך, למשל, בעוד שהמהדורה הראשונה צידדה בהמשך אימוץ המודל המכיר בעבירות של פרסום לשון הרע על מת ולשון הרע על ציבור, המהדורה החדשה מצדדת בביטול העבירות של פרסום לשון הרע על מת ולשון הרע על ציבור, הן מטיעונים עקרוניים וערכיים והן מטיעונים אמפיריים.
זהו ספר על מערכת יחסים בין גבר לאשה. הקשר לוקח אותה ואותו למקומות בלתי צפויים. הוא מגלה שהוא נע על מסילת המגדר ביתר קלות משציפה או תיאר לעצמו, והיא, שכופרת
המשפט הוא תוצר של שפה ושל תקשורת. כמעט כל מה שאנו עושים במשפט — טוענים, מתווכחים, משכנעים, מחוקקים, מתוודים, מספרים סיפורים, משקרים, מעליבים, כורתים חוזה, מוציאים דיבה, חורצים דין —
בספרם ״אולי נפלה טעות?״ מציעים דורון מנשה ואיל גרונר תיאוריה חדשה ופורצת דרך על המשפט החוזר וזאת לאור האסטרטגיה החדשה והמהפכנית שהציעו בספרם הקודם ״מהות הספק הסביר״