הקליניקה למימוש זכויות אדם בהליך האזרחי היא קליניקה חדשה שהחלה לפעול בשנת הלימודים תשע”ט בניהולה של עו”ד רעות כהן.
באופן מסורתי, הכלים בהם משתמשים עורכי דין שעוסקים בקידום זכויות אדם הם לרוב מהמשפט הציבורי כגון עתירה לבג”ץ ולבית המשפט לעניינים מנהליים או המשפט הפלילי, בהגנה על זכויות חשודים ונאשמים. בעשור האחרון התחדדה ההבנה שהכלי המנהלי הוא לא מספק, הן בשל הסעדים המוגבלים שהכלי עצמו יכול להעניק לנפגעים והן על רקע ההשפעה הגוברת של חברות ומוסדות פרטיים, כדוגמת הבנקים, פייסבוק ועוד על זכויות האדם. כך למשל, לצד עתירות עקרונית בשאלה האם הקצבאות שמעניקה המדינה מספיקות למחייה בכבוד, מתקיים מאבק משפטי יום יומי בלשכות ההוצאה לפועל בדבר התוכן הממשי של הזכות המתבטא בבחינת צוי התשלומים לחייבים הנמצאים בעוני. דוגמא נוספת מתבטאת במגבלות ההליך הפלילי להגנה על חירות חשודים. כאשר בית המשפט מורה לשחרר אדם ממעצר משום שנעצר ללא חשד סביר, מושבת לאותו אדם חירותו מעתה והלאה אך למעשה הוא אינו מפוצה על נזקיו לאחור וקיימת הרתעת חסר כלפי התנהלות המשטרה/גורמי התביעה. במצב כגון זה ישמש ההליך האזרחי לדרישת פיצוי כספי על הפגיעה בחירות בעבר וישמש כלי אפקטיבי למניעת פגיעה מיותרת בחירות בעתיד.
הקליניקה למימוש זכויות אדם בהליך האזרחי הוקמה מתוך הצורך האמור והציבה לה מספר מטרות מרכזיות: לפעול לקידום זכויות אדם, בפרט של אוכלוסיות מוחלשות, באמצעות ההליך האזרחי; להעניק לסטודנטים ולסטודנטיות כלים שיאפשרו להם לפעול למען קידום זכויות אדם בהליך האזרחי; ולפתח כלים ותובנות שיסייעו להעמיק את היכולת להשפיע על זכויות האדם באמצעות ההליך האזרחי.
הקליניקה כבר הספיקה לעסוק במגוון רחב של נשואים ותחומים, אך נבקש להתמקד בטיפול בזכויות חייבים.
במקרים רבים החבים השונים באים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, שאינו אפשר להם להתמודד עם מציאות החיים המורכבת אליה גדלו ומסכן את יכולתם לחיות בכבוד. למשל, הקליניקה הגישה בקשת ידיד בית משפט בתיק של ס’, דיירת דיור ציבורי המשלמת מזה 15 שנה תשלום חודשי להוצאה לפועל. ס’ נענתה להצעת משרד שיכון לרכוש בהנחה משמעותית את דירת הדיור הציבורי בה מתגוררת ולקחה לצורך כך משכנתא. רשם ההוצאה לפועל התייחס למשכנתא כאל יצירת חוב חדש המהווה העדפת נושים אסוקה והעלה לס’ את צו התשלומים החודשי מ-250 ש”ח ל-2,000 ש”ח, כגובה תשלום המשכנתא. הקליניקה ייצגה את האגודה לצדק חלוקתי בעמדת ידיד בית המשפט שהגושה בערעור. הקליניקה טענה שדיירי הדיור הציבורי סבלו מאי-שוויון ואפליה בין-דורית בחלוקת משאבי הדיור והקרקעות בישראל. חוק הדיור הציבורי ביקש לעשות תיקון היסטורי, להוציא את הדיירים וילדיהם ממעגל העוני ולממש את זכותם לקורת גג. על כן, טענה הקליניקה, שרכישת דיור ציבורי היא צורך חיוני של יציאה מעוני, ולא העדפת נושים אסורה. בית המשפט קיבל את עמדת הקליניקה וקבע כי לקיחת הלוואה לרכישת דירת דיור ציבורי במסגרת איחוד תיקים בהוצאה לפועל היא הוצאה חיונית, יש לאפשר אותה והדבר עולה בקנה אחד עם תכלית חוק הדיור הציבורי. זכות היסוד לקיום בכבוד והזכות לקורת גג שנגזרת ממנה חשופות לפגיעות קשות בהליכים שנחשבים פחות משמעותיים, כמו הליכי הוצאה לפועל.
בימים אלה הסטודנטים עובדים על כתב תביעה להשבה ופיצוי בגין גבייה רשלנית ועיקול שלא כדין נגד עירייה גדולה. גבייה מינהלית היא גבייה דרקונית וכופה, במסגרתה גופים אשר להם קיימת סמכות הגבייה (בעיקר עיריות) משמשים כתובעים, שופטים ומבצעים. בפני האזרח ניצבים חסמים רבים למימוש הזכויות שלו מול אותו הגוף וגבייה שכזו פוגעת בזכות להליך הוגן, הזכות לקניין, הזכות לקיום בכבוד ועוד. אנו מקווים כי הניסיון בהליך זה ישמש אותנו בעתיד לכתיבת מדריך לתביעות קטנות בנושא והעברת הדרכות בקהילה.
בנוסף, הקליניקה מקדמת את נושא זכויות החייבים גם באמצעות קידום מדיניות בכנסת. הקליניקה בשיתוף האגודה לזכויות האזרח הגישה הסמסטר הערות להצעת חוק המבקשת להפחית 25% מריבית הפיגורים בתיקי הוצאה לפועל בהם חייבים שמשלמים. הקליניקה והאגודה שיבחו תיקון משמעותי שנכנס להצעת החוק בעקבות הערות קודמות, והוא החלת החוק על גופים כמו בנקים, חברות סלולר וחברות אשראי. יחד עם זאת, הקליניקה והאגודה העירו כי 25% הוא שיעור הפחתה שרירותי ויש לאפשר הפחתה של עד 100% משיעור ריבית הפיגורים. טענו שאם התפקיד של ריבית פיגורים הוא לתמרץ אנשים לשלם, ולאנשים אין כסף לשלם, ריבית הפיגורים מגשימה תכלית עונשית בלבד והעונש מוחל רק על אנשים בעוני. מכיוון שמדובר בהליך אזרחי ולא פלילי, תכלית עונשית היא פסולה. עוד טענו, שאם אדם מתחיל לשלם את החוב, אין הצדקה להוסיף ריבית שבמסגרתה מגולם מרכיב של תמריץ לשלם שכן החייב כבר משלם ולכן מרכיב התמריץ הופך למרכיב עונשי פסול.
עו”ד רעות כהן
מנהלת הקליניקה למימוש זכויות אדם בהליך האזרחי
