בחברה בת-ימינו המשפט הינו ראשית לכל מכשיר להסדרת התנהגות אנושית.  לכן נמצא בין מטרותיו המרכזיות של המשפט הרתעת התנהגות עבריינית (באמצעות דיני העונשין) או מזיקה (דרך דיני הנזיקין), עידוד פעילות כלכלית ועסקית במשק (באמצעות דיני החוזים או התאגידים), יישוב סכסוכים (בהתאם למשפט הדיוני) ועוד.  אולם, כדי להשיג מטרות חברתיות חשובות אלה, על המשפט בין היתר לדעת כיצד השחקנים הרלונטיים–אזרחים מחד ומקבלי החלטות משפטיים מאידך–צפויים לנהוג, להגיב לנורמות המשפטיות או ליישמן. 

בעבר, המשפט הסתמך בעיקר על אינטואיציות, מוגבלות ולעיתים אף שגויות, של מקבלי החלטות משפטיים (“צריך להחמיר בענישת עברייני תנועה כדי להקטין את הקטל בדרכים”).  אך בעשורים האחרונים חוקרי המשפט החלו לפנות אל מדעי ההתנהגות המתמקדים בהתנהגותם של פרטים, במיוחד כלכלה ופסיכולוגיה, וליישם את תובנותיהם וממצאיהם של מדעים אלה באשר להתנהגות אנושית, שיפוט וקבלת החלטות, התנהגות חברתית, וכיוצא בהם, כדי לעצב כללים ומוסדות משפטיים רלונטיים ואפקטיביים. תפנית זו בחקר המשפט, ובעקבותיה אף במידה רבה ברגולציה, חקיקה ושפיטה, הינה לדעת רבים ההתפתחות המשמעותית ביותר במחשבה המשפטית מאז המחצית השניה של המאה ה-20.  הסמינר במשפט והתנהגות יפתח בסקירה תמציתית של תובנות וממצאים מרכזיים בתחומים הרלונטיים ויסייע לסטודנטים במחקר וכתיבה של עבודה סמינריונית המיישמת אותם למגוון סוגיות עכשוויות במגוון תחומי המשפט.