זכויות המיעוט הערבי-פלסטיני

הקליניקות למשפט ושינוי חברתי

השסע הלאומי בישראל הוא קרוב לוודאי השסע המכונן של החברה הישראלית. הוא מקיף, שנוי במחלוקת עמוקה ומתעצם על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני המדמם.

הקליניקה לזכויות המיעוט הערבי פלסטיני מתמקדת בקידום זכויותיהם של אזרחיה הערביים של מדינת ישראל ומטרתה לצמצם את הפער שבין המחוייבות של המדינה (כפי שמתבטאת בהכרזת העצמאות למשל) לשוויון אזרחי מלא לאזרחיה הערביים, ובין מציאות מתמשכת של אי שוויון. 

ייחודה של הקליניקה מתבטא בכך שעשייתה נשענת פעמים רבות על הסכמה חלקית באשר לדרך הפעולה הרצויה או ההצדקות לה, כך שקיומו של מעשה משותף אינו מכשיר או מעלים את שאיננו מוסכם. כך למשל, קיימת מחלוקת עמוקה בין אזרחים יהודים לאזרחים ערבים ביחס לאופייה הלאומי של ישראל. מדובר על מציאות מתמשכת ויציבה, אותה הקליניקה לא מתיימרת לשנות אלא שהיא פועלת במטרה למנוע הדרה וקיפוח של המיעוט הערבי פלסטיני – התנהלות שאינה מתיישבת עם ערכי היסוד של מדינה יהודית ודמוקרטית.

בנוסף,אחד המאפיינים המיוחדים של הקליניקה היא העבודה המשותפת של סטודנטים יהודים וערבים, והמרחב הבטוח שבו דנים באופן מכבד בסוגיות מורכבות אלו. הקליניקה משתפת פעולה עם גורמים של חברה אזרחית וחברי כנסת המקדמים מטרות אלו, מעניקה סיוע במחקר ובכתיבה על הנושא ומעודדת עשייה כגון הגשת עתירות, השפעה על הצעות חוק ועזרה בעיצוב מסמכי מדיניות הקשורים לזכויות המיעוט הערבי פלסטיני.

מעבר לעשייה השוטפת בקהילה, נכתבת על ידי משתתפי הקליניקה עבודה סמינריונית על אחת מהבעיות/סוגיות שאותה אנו פוגשים בקליניקה. 

ילן סבן הינו גם המנחה האקדמי וגם המנחה הקליני של הקליניקה באה לידי ביטוי בשני היבטים. ראשית, אנו מאפשרים רישום מצומצם יותר של תלמידים; השנה פועלים בקליניקה 5 סטודנטים. שנית, כאשר נדרש ייצוג על ידי עורך דין, משתפת הקליניקה פעולה עם ארגונים, עורכי דין מתנדבים, ובמקרים מסוימים גם המנהל המקצועי, עו״ד הרן רייכמן, מייצג בתיקים.

הקליניקה פעלה השנה בתחומים הבאים:

  1. I. מעמד אזרחי בישראל

מזה שלוש שנים הקליניקה עוסקת במעמד אזרחי בישראל של צעירות פלסטיניות, שעניינן מופנה אלינו ממוסדות רווחה שונים שבהם הן גדלות או מתגוררות.

  • צעירה מהפנימייה לנערות בסיכון בעאבלין. הפנימיה לנערות בסיכון בעאבלין פנתה לקליניקה בעניינה של יסמין, צעירה בת 20, שנולדה בגדה המערבית. אביה היה סייען של ישראל, והוא איבד את חייו בהיותה בת שנתיים לאחר שהיה כלוא ברשות הפלסטינית. היא גדלה בבית יתומים ועברה בילדותה תקיפה מינית על ידי אחיה. כשהגיעה לגיל 18 עזבה את הפנימייה בעאבלין, אך בשל בעיות התנהגותיות משמעותיות היא מתקשה להחזיק מעמד במסגרות שיקומיות והיא בסיכון. ב 2017 הוגשה באמצעות עו״ד הרן רייכמן, המנהל המקצועי של הקליניקות, עתירה לבג”ץ כדי להסדיר את מעמדה. בעקבות העתירה, ובתיאום עם הפרקליטות הגישה הקליניקה בקשה בשמה להסדרת מעמדה ללשכת משרד הפנים בחיפה. בעקבות הבקשה ניתנה ליסמין אשרת תושבות ארעית שמאפשרת לה לעבוד בישראל. תהליך הענקת האשרה מתעכב כעת בשל שאלת התחקיר הביטחוני, והקליניקה ממשיכה בטיפול.
  • הסדרת מעמד של ארבעה ילדים של אזרחית ישראל. הקליניקה מייצגת אשה תושבת ישראל שהתחתנה, עברה לירדן, ילדה חמישה ילדים, התגרשה ושבה לישראל כשילדיה עמה. בהגיעה לישראל, בשנת 2011, היא וילדיה הגיעו לחרפת רעב. שלושה מילדיה בגרו. אחת שבה לגור בירדן. שני הילדים הנוספים הם קטינים, והם מטופלים בפנימיית אלחנאן בעאבלין. ב 2017 התאזרחה האם, והקליניקה מסייעת לילדיה להסדיר את מעמדם. הקושי בעניינם נובע מהיות הילדים רשומים במרשם הפלסטיני ולכן מופעל ביחס אליהם חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) שמגביל את האפשרות למעמד. שני מכתבים שנשלחו למשרד הפנים ברשות הפלסטינית בבקשה להוציא מהמרשם הפלסטיני את האם וילדיה לא נענו. הקליניקה, באמצעות עו”ד רונן שקלרש ממשרד בן-ארי פיש (שפועל כאן פרו-בונו), עתרה בשמה לבג״ץ. תגובת המדינה לעתירתנו ניתנה בחודש נובמבר 2019 והתבקשה בה דחיה על הסף. אנו ממתינים להחלטת בית המשפט.
  • הסדרת מעמדה של צעירה בסיכון. הקליניקה מטפלת בעניינה של צעירה נוספת בת 20 בסיכון, שנולדה לאם תושבת ירושלים המזרחית ולאב פלסטיני מהגדה המערבית, ומעמדה שלה לא הוסדר מעולם. הקליניקה שלחה מכתב מפורט למשרד הפנים המתאר את מצבה ואת הצורך בהענקת מעמד. משלא זכינו לתשובה הגשנו ערר לבית הדין לעררים בעזרה, שוב, על-ידי עו”ד רונן שקלרש, ולאחרונה התקבלה החלטה שדחתה על הסף את הערר, מטעמים של חוסר נקיון כפיים ביחס להחלטה קודמת של בית הדין. הקליניקה מכינה עתה שתי בקשות חדשות למשרד הפנים – אחת מכוח נוהל קטין, והשנייה בקשה הומניטרית.
  1. II. גישה לבתי קברות הרוסים של 48׳

מטרת הפרויקט להבטיח הגנה, שימור וגישה לבתי הקברות ההרוסים של 48׳, וזאת להבדיל מחידוש פעילות של קבורה בהם – סעד שבמוצהר איננו מתבקש. המדובר בפרויקט מורכב מן הבחינה המשפטית, ולפיכך הקליניקה בוחנת גם היתכנות של פעולה במישור התכנוני (ביחד עם מומחים וארגונים בתחום זה), וכן פעולה אפשרית ביחס לבתי קברות ספציפיים, וזאת בשונה מהסדרה כוללת. הקליניקה משתפת פעולה בענין זה עם מספר ארגונים: עמותת אלקודס, עדאלה, זוכרות, ובמקום.

  • III. דיבור המדינה עם אזרחיה הערבים דרך מדיה בשפה הערבית

המדובר בפרויקט שהקליניקה עוסקת בו מאז 2016, ובמסגרתה הקליניקה פנתה בדרישה כי לשכת הפרסום הממשלתית (לפ״מ) תקצה לפרסום בשפה הערבית תקציבים המתאימים לשיעור דוברי הערבית באוכלוסיה. בעקבות פניותינו הוגבר הפרסום במדיות דוברות הערבית, ולפיכך לא הוגשה עתירה לבג״ץ בעניין. הקליניקה פנתה ללפ״מ גם בנוגע לסוגיה צרה יותר, והיא מדיניותו של הלפ”מ לכפות על מדיות המתנהלות בערבית לפרסם בהן הודעות מדינה שהן מאד שנויות במחלוקת בחברה הערבית – כמו עידוד שירות לאומי או קריאה לחגוג את הקמת המדינה. פנייתנו בעניין זה לא נענתה, והקליניקה תמשיך לעסוק בכך בסמסטר הבא.

  1. IV. נושאים נוספים
  • נאמנות בתרבות – הקליניקה בוחנת לאורך שנים את נושא ״נאמנות בתרבות״, ובכלל זה את יוזמות החקיקה השונות. במידת הצורך, הקליניקה משתפת פעולה עם עדאלה בענין זה.
  • הצעת חוק עורכי דין מיוחדים – של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ’, אבי דיכטר, יעקב פרי ומיכל רוזין: הקליניקה גיבשה עמדה ביחס להצעת החוק, והעמדה עובדה לכלל מאמר של ד״ר אילן סבן ביחד עם עו״ד סמדר בן נתן. המאמר הוגש לפרסום.
  • קבלה, שיבוץ וקידום של מורים ערבים במערכת החינוך הממלכתית – הקליניקה בקשר עם ועדת המעקב העליונה בתחום החינוך על מנת לבחון את נושא מעורבות השב״כ בגיוס והעסקה של מורים ומנהלים.

*שימו לב: לסיכום הפעילות המלא של הקליניקה :  סיכום שנה״ל תשפ״א