גד ברזילי כותב בהארץ על אתניּות מזרחית מושתקת בשיפוט
לפי ברזילי, מיום שהוקם בית המשפט העליון ב–1948 ועד יוני 2020, רק 12% משופטי בית המשפט העליון היו מזרחים. נשים מזרחיות נעדרות כמעט לגמרי.
בצעד חסר-תקדים, משרד המשפטים החליט לפתוח במתקפה כנגד משתמשי-הקצה הישראלים באינטרנט. ביום חמישי האחרון, פרסם המשרד תזכיר חוק לתיקון חוק זכות יוצרים המבקש לאפשר צו לחשיפת גולשים החשודים בהפרת זכות יוצרים ואף לאפשר מתן צו חסימה שיורה לספקי אינטרנט לחסום גישה לאתרים מסוימים. מעבר לכך, התזכיר מבקש להוסיף לחוק עבירה פלילית של העמדה לרשות הציבור ושידור תכנים באינטרנט, כאשר הן נעשו על דרך עיסוק ובמטרה להפיק רווח מעיסוק זה. בשפה פשוטה, מדובר בפעולות של הנגשת תוכן כך שגולשים יכולים לגשת אליו בזמן ובמקום שירצו (כגון העלאת תכנים ליוטיוב) ובשידורם ללא רשות, כל עוד מעלה התוכן עשה זאת במטרה להפיק רווח. לפי משרד המשפטים, סיווגן של פעולות אלו כעבירות פליליות הינה הכרחית בשל קלות ביצוען ברשת והרווח שמופק מהן. למאמר בכלכליסט
לפי ברזילי, מיום שהוקם בית המשפט העליון ב–1948 ועד יוני 2020, רק 12% משופטי בית המשפט העליון היו מזרחים. נשים מזרחיות נעדרות כמעט לגמרי.
פודקאסט של גבוהה גבוהה על פליטים (מאוקראינה, אך לא רק) דרך מחשבתה של חנה ארדנט. אורח: פרופ’ איתמר מן.
“פרופ’ אורן גזל-אייל, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, אמר: “פרופ’ רבינוביץ-עיני הייתה בין הראשונים לזהות את החשיבות של מערכות מקוונות והבינה כבר בדוקטורט שלה שהכלים האלו יהפכו להיות כלים גם במערכות המשפטיות הרגילות – וכמובן צדקה.”