הפעלת סמכויות שלטוניות ומקומיות

  • נייר עמדה: הפעלת סמכות הרשות המקומית על מתן שם רחוב   
  • נייר עמדה: שילוט דרכי יישובים בערבית נייר עמדה של הקליניקה משנת 2010.
  • פרוייקט הנגשת מידע שלטוני בין המדינה לאזרחייה הערביים - פרוייקט העוסק בהנגשתו של מידע שלטוני בתחום הבריאות, הבטיחות בדרכים, הבטיחות בעבודה, "עיר ללא אלימות" לאזרחייה הערביים. מידע זה מועבר בין היתר דרך נתיבי מדיה בשפה הערבית ודרך אתרי האינטרנט של המדינה אך אינו מונגש כראוי לאזרחים דוברי ערבית: הנתונים מצביעים על פערים משמעותיים בהקצאת המשאבים בין החברה היהודית לערבית וכן מצביעים על פרסום שאינו מותאים דיו לחברה הערבית (משום שפועל בעיקרו דרך תרגום מעברית). התקצוב המופנה למדיות בערבית הוא כ3-4 אחוזים בלבד מתקציב הפרסום הממשלתי.בשיתוף עם עמותת אעלאם, האגודה לזכויות האזרחת ועמותת יוזמות קרן אברהם - פועלת הקליניקה לקידום ההנגשה ואיכותה. אתר "העין השביעית" עוקב אחר הפרוייקט ומסייע לנו במידע.ב 24.8.2016 הקליניקה שלחה מכתב ללפ"ם לקראת פגישה מקדימה איתם; עותקים של המכתב נשלחו לשרת התרבות שאחראית על הלפ"ם וליועץ המשפטי לממשלה.קיבלנו תשובה לקונית ובעקבותיה גיבשנו תגובה נוספת, בה הראנו על נכונות המעורבים לפנות להתדיינות משפטית אם לשכת הפרסום הממשלתית תמאן להיענות לסעדים המבוקשים במכתב.

            תשובת הלפ"מ מתאריך 24.05.2017

            פרוטוקול וועדת המשנה להסרת החסמים בתקשורת בשפה הערבית מתאריך 15.07.2018 

            הערות עקרוניות למנכ"ל הלפמ מתאריך 22.07.2018

  • הנגשה לשונית של לשכות ההוצאה לפועל לאוכלוסיה הערבית – סיוע למהלך שמנהלת האגודה לזכויות האזרח.בהמשך לבירורים קודמים בלשכות ההוצאה לפועל בחיפה ובעכו, הסטודנטים ביקרו בחודש ינואר 2017 בלשכות עכו, קריות, חיפה, נצרת וחדרה, וכתבו בעקבות כך דוחות ביקור, אשר ישמשו לפניית האגודה לראש רשות האכיפה והגבייה. האגודה עומלת לגבש את מכתבה.
  • סימון ושימור בתי קברות בכפרים הנטושים/העקורים – מדובר בהמשך אפשרי לעתירה של עדאלה משנת 2004: בג"ץ 10532/04 שיח' עבדאללה נמר דרוויש ואח' נגד השר לענייני דתות ואח'. פרופ' עמוס מגד מהחוג להיסטוריה הניח את הנושא לפתחנו ואנו מסתייעים בו.
  • דרישות של חברות ממשלתיות לדיור ציבורי לתרגום לעברית של מסמכים בערבית – סיוע ללשכה לסיוע משפטי של משרד המשפטים בחיפה והצפון. פונה, הפרודה מבעלה ומגדלת 3 בנות, חיה משכר מינימום ונדרשת על ידי "עמיגור", לבצע בעצמה תרגום נוטריוני להחלטות של בית הדין השרעי וזאת על מנת לבדוק את זכאותה לסיוע בשכר דירה. שאלות רבות עולות: מדובר במסמך רשמי של מוסד של המדינה – בית הדין השרעי – בשפה שהיא "שפה רשמית" של המדינה; אם יש צורך בתרגום, למה האנשים ולא המוסד צריכים לשאת בעלות התרגום? האם חברות ממשלתיות כאלה אינן מעסיקות (אמורות להעסיק) עובדים ערבים אשר יכולים לקרוא את ההחלטה ובכך לחסוך זמן/עלויות? אני מסייעים בגיבוש מכתב של הלשכה לסיוע משפטי.
  • בחירת שמות לרחובות ערים וישובים בסמכות רשויות ערביות - הקליניקה עובדת לגיבשה של חוות דעת משפטית המתייחסת לסמכותן של רשויות מקומיות ערביות לקראו בשמות אותם בחרו עבור רחובות העיר או היישוב.