גד ברזילי כותב בהארץ על אתניּות מזרחית מושתקת בשיפוט
לפי ברזילי, מיום שהוקם בית המשפט העליון ב–1948 ועד יוני 2020, רק 12% משופטי בית המשפט העליון היו מזרחים. נשים מזרחיות נעדרות כמעט לגמרי.
בימים כתיקונם, ההחלטה לדחות את פתיחת הדיון בעניינו של רה”מ נתניהו הייתה פותחת מהדורות. בשיאו של משבר הקורונה – עו”ד קינן ופרופ’ רייכמן עם טענות בעד ונגד הדחייה..
בחקר שלטון במצבי קיצון אנחנו חולקים את ההבנה שכאשר ישנה מגיפה כמו הקורונה (וגם מצבי קיצון כמו שיטפונות וכדומה), מדובר במצב מיוחד מבחינת שלטון החוק, אשר מחייב דווקא לשמר את הקיים ככל האפשר. במצבים כאלה לא פעם מתקבלות באופן מהיר מדי החלטות שעלולות לפגוע בעקרונות כמו הפרדת הרשויות וזכויות פרט. החשש הוא שדווקא מתוך הפאניקה של השלטון, למשל מרצון להימנע ממספר גבוה של מתים ש”יהיו רשומים” על שמם של מקבלי ההחלטות, נהיה עדים לפגיעה חזקה מדי בעקרונות דמוקרטיים ובזכויות אדם. הדבר יכול להתבטא בפרסום של תקנות לשעת חירום, בדחייה של דיונים משפטיים, כמו במקרה הנוכחי, ובדרכים שונות נוספות.
למאמר המלא
לפי ברזילי, מיום שהוקם בית המשפט העליון ב–1948 ועד יוני 2020, רק 12% משופטי בית המשפט העליון היו מזרחים. נשים מזרחיות נעדרות כמעט לגמרי.
פודקאסט של גבוהה גבוהה על פליטים (מאוקראינה, אך לא רק) דרך מחשבתה של חנה ארדנט. אורח: פרופ’ איתמר מן.
“פרופ’ אורן גזל-אייל, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, אמר: “פרופ’ רבינוביץ-עיני הייתה בין הראשונים לזהות את החשיבות של מערכות מקוונות והבינה כבר בדוקטורט שלה שהכלים האלו יהפכו להיות כלים גם במערכות המשפטיות הרגילות – וכמובן צדקה.”