לקראת המפגש השלישי, שעסק במשבר הפליטים באירופה, חברי המעגל נתבקשו לקרוא את המאמר המעניין שפורסם בעיתון ‘הארץ’ – “זה יהיה עולם אחר” מאת מינה רוזן.
האם משבר הפליטים באירופה הוא משבר?
כ-2 מיליון פליטים שמגיעים לאירופה. אלו כמויות שניתן להתמודד איתן. תופעה זו קרתה בעבר. יש גם ‘פליטי פנים’ (פליטים שנעקרו מביתם ונמצאים עדיין בארצם) שנמצאים במחנות מעבר. ההרכב הדמוגרפי של הפליטים שנמצאים מחוץ למדינתם- בעיקר צעירים, גברים. ב-2015 החלו להגיע משפחות. הסורים – הקבוצה הגדולה יחסית. גם אירופאים ממדינות שלא חברות באיחוד מבקשים להיכנס אל תוך האיחוד האירופי.
בשילוב עם גורמים אחרים, נוצרת ‘בעיה’ לכאורה
- אתגרי זהות
- אירופה במצב כלכלי מאתגר: החזרה לצמיחה כלכלית מ-08′ היא איטית. תחזיות צמיחה נמוכות, מדינות שחברות באיחוד האירופי שמתקשות להתאושש.
- השיח הפוליטי: נטייה לראות את האיחוד האירופי כאחראי – הצלחה של מפלגות ‘יורו-סקפטיות’ לרעיון האינטגרציה האירופאית.
- הסכמי דבלין מ-03′: הסכמי מעבר בין מדינות האיחוד ללא בדיקה. מתייחסים למבקשי מקלט, הגשת הבקשה היא במדינה הראשונה שמגיעים אליה – יוצר ניתוק מהמדינות החזקות. גרמניה הפרה את ההסכם מתוך כוונה לקלוט ו’לחלק’ את הפליטים שמגיעים באופן שווה יותר. הפליטים מגיעים באופן בלתי חוקי אך לא ניתן להגיש את הבקשה מחוץ לאירופה.
- בהקשר למשבר עם אוקראינה: מדינות אירופה חוששות לביטחונן מפני אותו איום מ’מזרח’.
מדוע לא מדובר במשבר?
- אירופה זקוקה לכוח עבודה (חברה מזדקנת)
- בהקשר ההומניטרי, יש צורך מיידי לפעול
- מבחינה רגשית, יש קושי לקבל את הפליטים, שנקשרים לבעיות קיימות באירופה
האם יש תחרות על מקומות עבודה?
- קשה להגן על זכויות עובדים שאינם חלק מהאומה. כיום חל קושי להשתלב בחברה, מכיוון שאין יותר יכולת אפקטיבית להשתלבות דרך ארגוני עובדים.
- העוגה אמורה לגדול – צד רציונלי מסוים, לעומת פוליטיקה של זהות.
קישורים להמשך התעניינות בנושא ‘משבר הפליטים’:
בי.בי.סי: Migrant crisis: Migration to Europe explained in seven charts
גלובס: משבר המהגרים באירופה: 350 אלף נכנסו ליבשת מתחילת השנה
כלכליסט: גרמניה זקוקה לפליטים לא פחות משהם לה
