הפורום למשפט, מגדר ומדיניות חברתית

English

הפורום למשפט, מגדר ומדיניות חברתית, הפורום, בהובלתן של פרופ' נויה רימלט ופרופ' שולמית אלמוג, הוקם בשנת 2014 בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה.

הפורום משמש כבימה האקדמית המרכזית והראשונה מסוגה בישראל לקידום המחקר, ההוראה ועיצוב מדיניות ציבורית בנושאים של אי שוויון מגדרי.

הפורום שם לו למטרה להוביל גיבושו של סדר יום מגדרי תוך התמקדות במשפט ככלי מרכזי להנעת רפורמות, שתכליתן העצמת נשים וקידום השוויון המגדרי בישראל.

השאירו פרטים ונדבר

לצד זיהוי שאלות של מדיניות ציבורית, עוסק המרכז בקידום הדיון בסוגיות של אי שוויון מגדרי במעגלי השפעה שונים: משרדי ממשלה, מחוקקים ומחוקקות, שופטות ושופטים, עורכי ועורכות דין, אקדמיה, ארגוני שטח פמיניסטים בארץ ובעולם.

על מבחר מפעילויות הפורום
קראו עוד באתר של אגודת הידידים של אוניברסיטת חיפה בקישור זה

עדכונים ופרסומים

פרופ' שולמית אלמוג השתתפה בכנס ‘Ukraine- the Judicial Challenge’

פרופ' שולמית אלמוג השתתפה בכנס ‘Ukraine- the Judicial Challenge’ ב- Cardozo Law בניו יורק, והציגה את מחקרה, שנכתב עם ד"ר גל אמיר, המתאר ארבע חומות של שתיקה החוסמות קורבנות של אלימות מינית בעת מלחמה מחשיפת האירועים הקשים. בכנס הציגה פרופ' אלמוג, בהקשר לארועי האלימות המינית בשביעי באוקטובר ואחריו ובמהלך מלחמת אוקראינה, את חומות השתיקה האופפות את ארועים אלה ואת הדרכים להתמודד עם אותן חומות.

לפרטים נוספים

Israeli policymakers must stop funding sex segregation Prof. Noya Rimalt, The Times of Israel, SEP 18, 2023

Not that long ago, the Haredi world was known for being pragmatic. Now, the extremists are in charge, and they're hurting their own people

Read here

• מיניות נשית בין העצמת נשים להחפצת נשים

האם ריבוי השתתפות של נשים באתרים פורנוגרפיים יכול לתרום לנרמול היחס למיניות נשית ועל ידי כך להעצמת נשים? או שהוא רק ביטוי נוסף של החפצת נשים בהסוואה של "העצמה"? בראיון להדר חזן בעיתון "הארץ", פרופ' שולמית אלמוג מתייחסת לטענת הנרמול של אתר פורנו צובר פופולאריות, עומדת על מס הקלון החברתי כאבן הבוחן לקיומו של נרמול, ומתארת את החתירה לעבר ביטול הקשר בין מיניות נשית ובושה. עוד על מס הקלון החברתי הנגבה מנשים בתעשיית הזנות ניתן לקרוא במאמר של פרופ' שולמית אלמוג "זנות כנזק: טראומה לצד קלון חברתי" בקישור: https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2017/05/28.pdf

לכתבה ב"הארץ" לחצי כאן

פורנוגרפיה מלאכותית

הבינה המלאכותית מאפשרת הצבה משחקית של נשים, ילדות וילדים המוכרים לנו מהעולם האמיתי בזירה פורנוגרפית וירטואלית. האם הכל באמת מותר תחת חסות של "מעשה טכנולוגי" או "יצירה בידיונית"? התשובות של פרופ' שולמית אלמוג ואחרים בכתבה של ויקי אוסלנדר בכלכליסט

לכתבה המלאה

Wells of Pain, Walls of Silence

המאמר "Wells of Pain, Walls of Silence" שנכתב על ידי המנהלת המשותפת של הפורום פרופ' שולמית אלמוג ביחד עם ד"ר גל אמיר זמין באתר כתב העת Dignity- a Journal of Analysis of Exploitation and Violence. המאמר עוסק בזיהוי חסמי השתיקה השונים האופפים את התקיפות המיניות בשבעה באוקטובר. חלק מחסמי השתיקה נובעים מהפגיעות של הקורבנות וחלקם נובעים מנורמות חברתיות ותרבותיות של הדממה פוליטית ובושה קולקטיבית.

לעיון במאמר המלא הכנסו לקישור זה

מאמר שהתפרסם בחודש אפריל 2025 בכתב העת עיוני משפט, מאת פרופ' נויה רימלט ומיכל גרוס, שופך אור על הנסיבות ההיסטוריות, כמו גם על ההשלכות הפרקטיות, של הגנה יוצאת דופן שגובשה במשפט הישראלי לגבי עובדות בהריון.

קישור למאמר

בחודש האחרון התפרסם מחקר מרתק של פרופ' טל מלר ופרופ' אורלי בנימין על ההתמודדויות המגוונות של שוטרות ערביות בישראל. מחקר זה הוא בין המחקרים שזכו בפרסי הפורום לעידוד מחקר בנושא שוויון מגדרי בישראל

Meler, T., & Benjamin., O. (2025). Oppositional Value Criteria in the Crossing of National/Gender Boundaries: The Case of Arab Policewomen in Israel. Ethnopolitic

ישראל במלחמה

Bring Them Home

כ-240 נשים, גברים, תינוקות, ילדים וקשישים נחטפו על ידי מחבלי חמאס ביום 7/10/2023. ביניהם נשים החשופות להתעללות פיזית ומינית, קשישים וקשישות הזקוקים לתרופות, ילדים וילדות קטנים, תינוקות ופעוטות, חלקם ללא הוריהם, וגם כאלה הסובלים/ות מפציעות שנגרמו בעקבות האלימות שחוו. מאז הוחזרו חלק מהחטופים והחטופות, רובם כחלק מהסכם הפסקת אש וכנגד שחרור של אסירים ואסירות פלסטינים. חטופים וחטופות רבים עדיין מוחזקים בשבי חמאס והמחשבה על מה שעובר עליהם/ן כל כך הרבה ימים בשבי היא קורעת לב. הפורום מצטרף לקריאות לשחרורם המהיר של כל החטופים והחטופות.

סיוע לציבור הנשים בזמן מלחמה

לאירועי המלחמה השלכות ישירות על מצבן של נשים, נערות וילדות בהיבטים מגוונים. ארגוני שטח שונים לקחו על עצמם להרחיב את המענים הניתנים לציבור הנשים בזמנים אלה. הפורום למשפט, מגדר ומדיניות חברתית ריכז את כלל פרטי הסיוע בתחומים השונים על מנת להבטיח הנגשה מקסימלית של שירותים אלה. ארגונים נוספים המעוניינים להציע סיוע מטעמם מוזמנים לפנות אלינו במייל genderlawcenter@gmail.com.

לחצ/י כאן

תת-יצוג של נשים במעגל מקבלי החלטות

למצב המלחמה ישנן השלכות ישירות על נשים, נערות, ילדות וילדים, לרבות בהקשרים של חינוך, אלימות במשפחה, תעסוקה, בריאות, מערכות הרווחה ובריאות הנפש. בנסיבות אלה, העדר או תת-יצוג של נשים במעגלי קבלת ההחלטות בישראל מהווה פגיעה בצדק הפורמלי ובאינטרס הלאומי ומסב נזק ממשי לתהליכי קבלת ההחלטות .

שתיקת ה- UN WOMEN

ברשימתה "אלימות מגדרית ב- 7 באוקטובר, ארגון ה-UN WOMEN והמשפט הבין-לאומי: שימור תוך מראית עין של שינוי", פרופ' נויה רימלט בוחנת את תגובות ארגון UN WOMEN לאלימות המגדרית של ה 7 באוקטובר על רקע התפתחויות במשפט הבינלאומי בהקשר של שוויון מגדרי, ומזהה כיוון מדאיג שאליו נוטה הטיפול של המשפט הבינלאומי באלימות מינית נגד נשים ונערות בסכסוכים אלימים.

לרשימה, שפורסמה באתר של מרכז מינרבה לזכויות אדם

בין הדברים הרבים שנאמרים על פשעי המלחמה שבוצעו בנשים ביום ה- 7.10.23, שווה להקשיב ל"שלוש מחשבות מנקרות" - דברים שנשאה ד"ר מרוה איש-עם בכנס של אגודת הסופרות והסופרים ביום 22.11.23: • על תפיסת השליטה בגוף האישה כשליטה במרחב • על ראוות מעשי האונס אל מול ההכחשה והשתיקה מצד העולם • על חשיבות המילים, שקושרות בין "סקס" ל"כיבוש" ובין הרצון "לנצח" לרצון "לזיין אותם". בתוך המילים הללו, מרוה איש-עם מפנה למילים אחרות, של חנה סנש, ועימן מאירה בפנס גם עבורנו, לוודא ששמרנו על צלם אנוש, שהוא גם צלם אישה.

האזינו בקישור זה

אלימות נגד נשים במלחמה

בלתי נתפס: הפער שבין תעוזת ההצהרות העקרוניות של ארגון UNWomen באשר למהותו ולערכיו, לבין חולשתו בזמן אמת להתייצב ולגנות את המחבלים שביצעו מעשי אונס ברוטלים בנשים ישראליות בטבח ה- 7.10.23. הקשיבו לסקירה של פרופ' נויה רימלט -

בקישור זה

האם ישנו קו המחבר בין נרטיבים הטמועים בנכסי התרבות הקלאסיים של עולמנו, למעשי הזוועה נגד נשים שבוצעו ב- 7/10/23? האזינו לדברים שנשאה פרופ' שולמית אלמוג ולשיחתה עם ד"ר שלומית אהרוני ליר בנושא זה בכנס אגודת הסופרות והסופרים.

להאזנה