הוגנות מגדרית באקדמיה: אתגרים, מענים מבניים ואפיקים לשינוי

לרגל יום האישה הבינלאומי, הפורום למשפט מגדר ומדיניות חברתית ומערך ההוגנות המגדרית באוניברסיטת חיפה קיימו ביום 7.3.24 את הכנס השנתי השני בנושא הוגנות מגדרית באקדמיה בסימן אתגרים, מענים מבניים ואפיקים לשינוי.

חלק מהמחקרים שהוצגו בכנס נתמכו בפרסי מחקר שהעניק הפורום כמידי שנה כחלק מהמסורת של הפורום לעודד מחקר בתחומי ליבה של אי שוויון מגדרי.

המחקרים הללו וכן מחקרים נוספים שהוצגו בכנס מעוררים מחשבה על אפיקי פעולה חדשים שניתן לנקוט ברמה המעשית הן באקדמיה והן בקביעת מדיניות ציבורית באופן כללי.

המחקר שהוצג על ידי ד”ר שרון בר-זיו, שנערך ביחד עם פרופ’ מרים מרקוביץ-ביטון ופרופ’ אורית פישמן-אפורי מציג נתונים מפתיעים לגבי האחוז הנמוך של החוקרות הפעילות בהעברת הידע מהאקדמיה לתעשיה (באמצעות הגשת בקשות לפטנט) לעומת חוקרים גברים. היות ופטנטים המבוססים על מחקר של נשים נותנים ביטוי לפרספקטיבה נשית בתהליכי התכנון והייצור בתעשיה, וה

יות והגשת פטנט מבוסס מחקר מהווה נקודת מפתח משמעותית בקידום האישי של החוקר/ת ובסיכויי גיוס כספים למחקר, יש לקוות שהבאת ממצאים מחקריים מסוג זה לסדר היום תאפשר לגורמים הרלוונטים להידרש לפערים ולייצר מענים הולמים למיגורם.

מחקרם של פרופ’ רועי גילבר וד”ר גליה הילדסהיימר, חשף זוית חדשה הקשורה למעמדן של האחראיות למניעת הטרדה מינית באקדמיה. במחקר נמצא, כי במרבית המקרים הנושאות בתפקיד הזה אינן מודעות לאפשרות לקבלת גמול תפקיד ותנאים הולמים, כגון כתב-שיפוי מהגוף האקדמי או ביטוח מפני תביעות. המחקר הפנה זרקור לעבר הקשיים הכרוכים בתפקיד – בין היתר חשיפה לתביעות משפטיות, למתקפות אישיות ברשתות, לערעור קשרים חברתיים ומקצועיים בתוך המוסד האקדמי, ולמעמסה רגשית ובריאותית שממונות רבות חוו.

פרופ’ שרה זמיר הציגה את המחקר שערכה ביחד עם פרופ’ יפעת ביטון, לבחינת האפקטיביות של תוכנית “הבוסטר” לקידום שוויון מגדרי שיושמה במכללה האקדמית אחווה.
פרופ’ זמיר סיפרה על מגוון הכלים והאמצעים שנכללו בתוכנית זו, על התגובות של נשות הסגל במכללה לתוכנית ועל הממצאים האופרטיביים של קידום שוויון מגדרי במכללה שנבעו מהפעלת התוכנית.

ד”ר סיגל נגר-רון וד”ר תמי רזי הציגו מחקר שערכו ביחד עם ד”ר שגית קדם-ימיני לגבי תהליכי הגיוס והקידום של סגל אקדמי. המחקר התבצע בשיטת מחקר חדשנית שעשויה להביא לפריצת דרך בחשיפת הקשרים וההשפעות של פרמטרים של מוצא אתני, מגדר ומגזר על תהליכים אלה.

ד”ר עליזה פורמן רבינוביץ’ בחנה את הסוגיה החשובה של הנהגת מכסות מגדריות להשתתפות של חוקרות במוקדי קבלת החלטות באוניברסיטה. ככלל נמצא, שהמכסות אכן תורמות תרומה משמעותית להשתתפות, ושעצם ההשתתפות במוקדי קבלת החלטות מקדמת שוויון מגדרי במובן הרחב. לצד זאת, שלומית פלדמן ודיקלה שמילוביץ הציגו במחקרן כי המנגנון הקיים כיום באוניברסיטה לשילוב של חוקרות בתחילת הדרך במוקדי קבלת החלטות, אינו תמיד מיטיב איתן לפי תפיסתן האישית, וכי נדרש שינוי מבני שישלב את האינטרס של האוניברסיטה להשבחת ההשתתפות הזו עם האינטרס של החוקרות לקידום מקצועי ברמה האישית.

המנהלות המייסדות של הפורום למשפט, מגדר ומדיניות חברתית, שפתחו את הכנס ביחד עם פרופ’ מונא מארון וד”ר גל אמיר, תרמו פרספקטיבות נוספות הקשורות לתחום ההצטלבויות והמגוון באקדמיה. פרופ’ מונא מארון חלקה מהפרספקטיבה האישית שלה לגבי תפיסת האחרות הכפולה באקדמיה, פרופ’ שולמית אלמוג וד”ר גל אמיר הציגו את ממצאיהם לגבי השפעת השילוב של קריטריונים של מגוון עם הקריטריון המגדרי ופרופ’ נויה רימלט הציגה את המתח שבין רב-תרבותיות לשוויון מגדרי באמצעות הדגמת ממצאי מחקרה על התוכניות לשילוב חרדים באקדמיה.

בהרצאת אורחת מרתקת נוספת, ד”ר אולה חובנייץ’ (Dr. Ulla Chowaniec, Lund University) סיפרה על מגמות מטרידות של אי-שוויון מגדרי בפולין באקדמיה ובתחומים נוספים כמו זכויות להט”ב וחקיקת הפלות והדוקטורנטית נטליה ויציק (Natalia Wojcik, Jagiellonian University) תיארה ניצנים מעודדים של שינוי.

זו השנה השניה בה עורך הפורום, יחד עם המערך לקידום הוגנות מגדרית באוניברסיטת חיפה, כנס שנתי בנושא ההוגנות המגדרית באקדמיה בהשתתפות חוקרים וחוקרות מהארץ ומהעולם. תודה לקרן אנאתה על תמיכתה.