הזכות שלי להשמיע את קולי – דיוקן עצמי של נערות וילדות לכבוד יום הילדה והנערה הבינלאומי
ביום הילדה והנערה הבינלאומי 2020 העלה הפורום למשפט, מגדר ומדיניות חברתית, בשיתוף עם ד”ר שלומית ליר לרשת סרטוןואתההכרזה על זכויות הילדה והנערה. בעקבות כך נולד פרויקט “יש לי זכות!”. זהו פרויקט מתמשך, צומח ומתפתח, השואב מהספרות והאומנות, מהמשפט ומעולמות המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות, ובעיקר – מחוויות החיים האישיות של ילדות ונערות. במסגרת הפרוייקט אספנו מנערות וילדות מכל הגילאים והמגזרים יצירות שהן יצרו בהשראת ההכרזה. ביום הילדה והנערה הבינלאומי 2021 התמקד הפרויקט בזכותן של ילדות ונערות להשמיע את קולן וכלל 12 ציורים, יצירות וצילום המהווים דיוקן עצמי של הנערות והילדות. תודה גדולה לכלמי שנטלו חלק בפרויקט!
פורטרט שציירתי מתוארים דברים שאני אוהבת לעשות: לנסוע על רולרבליידס, לשחק או להופיע כדמות כלשהי ולצייר. אני מציירת בעיקר דמויות של נשים, ילדות ונערות, בפעילויות שונות
אני דליה אומבין, בת 18 מחיפה.אני אוהבת אמנות. אני מאמינה שבאמצעות הציור אני יכולה לבטא את עצמי. אני שולחת דיוקן עצמי, שציירתי אותו כשהייתי בת 14. הוא — האופן
“הי,קוראים לי מיקה,מאז שאני זוכרת את עצמי אני עם עפרון, טושים, עטים ומכחולים. אמא ואבא תמיד נותנים לי לצייר מה שאני רוצה. כשהתחלתי לצייר הרגשתי שאני יכולה לצייר יותר
“אני שירה שלם בת 12. כילדה /נערה ב2021 אני משלבת בין הדברים שאני אוהבת לעשות בחיים עצמם, לרשתות החברתיות… בוחרת להגיע להרבה ילדים עם היצירות שלי ( כמו המגן
בציור שלי רציתי להעביר מחשבה שעוברת בראשי הרבה, איך בכל מקום אתה בן אדם קצת שונה, שזה מתבטא בכך שבכל מקום אני יותר ביישנית וסגורה ובמקום אחר יותר פתוחה
אני מגיל קטן רוקדת ריקודים סלוניים וזו הייתה הדרך שלי לביטוי עצמי וביטוי רגשות. לפני מספר חודשים התפרצה אצלי מחלת עמוד השדרה “עקמת מתפרצת”. נאלצתי להפסיק לרקוד ובקרוב אעבור