מהדורה שנייה ומורחבת לספרו של פרופ’ חאלד גנאים “דיני לשון הרע, הדין המצוי והדין הרצוי”

במהדורה השנייה של הספר נוסף חלק נפרד (החלק השלישי) אשר מטפל בסוגיית לשון הרע במרחב המקוון.
על אף שעקרונית דיני לשון הרע חלים באותה מידה במרחב המקוון כמו במרחב המוחשי, הרי שהמאפיינים העובדתיים והחברתיים המיוחדים האופייניים למרחב המקוון, כמו גם ריבוי הפסיקה והצעות החקיקה העוסקות בפרסומים במרחב המקוון, מצדיקים בעינינו טיפול נפרד בנושא.
מעבר לנושא זה, הוספנו כמובן התייחסויות לאורך הספר לפסיקה החדשה ולספרות המשפטית החדשה שיצאו מאז המהדורה הראשונה. מתוך הפסיקה החדשה ראוי לציין במיוחד את פסקי הדין בפרשת פלוני נ’ דיין-אורבך שבהם דן בית המשפט העליון בהרכב מורחב באיזונים הערכיים והחוקתיים של חוק איסור לשון הרע, וכן שינה את מערך ההגנות בכל הקשור לפרסומים עיתונאיים.
בנוסף, מהדורה חדשה זו בחנה שוב את ההסדרים של הדין המצוי ואת ההסדרים המוצעים כדין רצוי במהדורה הראשונה, ובחלק מהם העמדה שונתה: כך, למשל, בעוד שהמהדורה הראשונה צידדה בהמשך אימוץ המודל המכיר בעבירות של פרסום לשון הרע על מת ולשון הרע על ציבור, המהדורה החדשה מצדדת בביטול העבירות של פרסום לשון הרע על מת ולשון הרע על ציבור, הן מטיעונים עקרוניים וערכיים והן מטיעונים אמפיריים.