פרופ’ דורון מנשה לגלובס: “הסדר הטיעון אינו סימטרי: בעוד התביעה תוכל תמיד לתרץ את ההרשעה הפחות מחמירה בקשיי הוכחה שאינם מעידים על חפות הנאשם – תמונת הנאשם המודה ומאשרר את עליונות התביעה, על רקע דבריו כי לא יהיה כלום כי אין כלום, היא במובן מסוים קלון ציבורי חמור יותר מכל קלון פורמלי. בתוך קלחת הדיון הציבורי בעד ונגד עסקת הטיעון בתיקי נתניהו, נקודה אחת מרכזית כמעט ולא הוזכרה. הדיון הקיים מתייחס לתועלות ולעלויות של כל אחד מהצדדים, התביעה ונתניהו, משל הייתה עסקת הטיעון סוג של הסדר פשרה המבוסס על הסכמה הדדית\ ולא היא. ללא קשר לתוכנה, עסקת הטיעון אינה באמת עסקה.