ד"ר אילת מעוז, חברת סגל בביה"ס לקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה, היא קול בולט וייחודי באנתרופולוגיה הפוליטית בישראל. מחקריה, שנעים בין הקריביים לבין המציאות הישראלית, בוחנים את הכלכלה הפוליטית של קונפליקט רב-מימדי ומציעים ניתוח חד של מושגים כמו ריבונות, חוק ופשיעה בהקשרים השוואתיים.
עבודת הדוקטורט של ד"ר מעוז, שזיכתה אותה בפרס ליכטשטרן, התבססה על עבודת שדה אתנוגרפית בת שנתיים בג'מייקה. שם טבעה את המושג כלכלת משטרה Police Economy מסגרת תיאורטית הבוחנת את הקשר בין צבירת הון לבין ארגון האלימות במדינות פוסט-קולוניאליות. מחקרה הראה כיצד מבני כוח ומשילות חורגים לעיתים מגבולות המדינה הרשמיים ומשלבים שחקנים חוקיים ולא-חוקיים.
בישראל מיישמת מעוז את התובנות הללו בחקר המפגש שבין פשיעה מאורגנת, צבירת הון בלתי־חוקית ותהליכי שינוי מדינתי. ספרה ״חוק חי: שיטור וריבונות תחת כיבוש״ (מכון ון ליר, 2020) מתחקה אחר ההיסטוריה של השיטור מעבר לקו הירוק ובוחן את יחסי המשטרה עם פלסטינים, מתנחלים ורשויות אכיפה וביטחון אחרות.
לאחרונה זכתה ד"ר מעוז ביחד עם ד"ר יואב מחוזאי, במענק הקרן הלאומית למדע ISF לשנת 2025 עבור מחקרה על צמיחתה של הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית-פלסטינית. היא בוחנת כיצד ארגוני פשיעה ורשתות של מתווכים עברייניים, מתפתחים בצומת שבין מדינה, חברה ושוק בהקשרים של אי-שוויון מבני.
מעוז רואה חשיבות גדולה בהנגשת הידע האקדמי לציבור ומרצה תכופות בפני הציבור הרחב וארגוני חברה אזרחית. בשיחה עם השותפות הפילנתרופית ״אווטד״ הציגה את צמיחת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית בהקשר השוואתי, של מדינות שבהן נשחק המונופול על האלימות הלגיטימית. בנוסף, בשיחה עם פרופ׳ שי לביא, ראש מכון ון ליר, עסקה בשאלת הביטחון האישי ובהתפתחות משטרי אלימות בחברה הערבית לנוכח מערכת יחסים מורכבת בין המשטרה לבין הציבור הערבי והיהודי.
*צילמה: מיכל בר אור.
