The Civil Litigation Clinic

The Civil Litigation Clinic is an innovative clinic, whose goal is to provide theoretical and practical tools that will enable the participants students to promote human rights (especially among disadvantaged populations) using civil law tools: tort proceedings, class actions, remedies for infringement of rights Etc.

The accumulated experience in the field of human rights lawyering shows that traditional constitutional and administrative law tools, despite their importance, do not provide a sufficient solution to the violation of human rights. The problem derives from the limited range of possible remedies and from the the procedures of law and evidence. For example, while in public-law proceedings remedies are limited (especially in the administrative process) to forward-looking preventative measures – the civil proceedings give greater power to the individual who has been wronged, to demand compensation and restitution. Monetary remedies create an important deterrent effect that influence the conduct of the public authorities in the future thus making civil procedures an important auxiliary tool for promoting human rights.

Moreover, the understanding that the violation of human rights, especially among the disadvantaged populations, may occur not only by public bodies but also by powerful private entities – reinforces the need to provide individuals with protection against abuse of power gaps. Examples include injustice in the collection of financial debts, denial of rights to insurance compensations, discrimination, and predatory loans and marketing, and  other consumer injuries to large and sometimes weakened populations.

The clinic will provide students with a rich theoretical and practical educational experience of the range of civic legal tools  for promoting human rights. The clinic will invite students to engage in a reflective and critical discussion concerning the advantages and disadvantages of civil procedures as a tool for promoting human rights.

The clinic will be accompanied by an academic seminar:  Dr. Yehuda Adar.

הקליניקה למימוש זכויות אדם באמצעות המשפט האזרחי הבנחיית עו”ד רעות כהן  הינה קליניקה חדשנית שמטרתה להעניק כלים – עיוניים ומעשיים – שיאפשרו למשתתפי הקליניקה לפעול לקידום זכויות אדם, בעיקר בקרב אוכלוסיות מוחלשות, באמצעות המשפט האזרחי – הליכים נזיקיים, תובענות ייצוגיות, סעדים בגין פגיעה בזכויות צרכניות, בגין קיפוח בחוזים אחידים ועוד.

הניסיון המצטבר בעריכת דין חברתית מלמד כי הכלים הסטנדרטיים של המשפט הציבורי והפלילי אינם נותנים מענה מספק ושלם לפגיעה בזכויות האדם, הן בשל מגבלות מהותיות על קשת הסעדים האפשרית והן מטעמים הנוגעים לסדרי הדין והראיות. לדוגמה, בעוד שההליך הציבורי מוכוון לעתים קרובות על ידי שיקולי מניעה (או ענישה), והסעדים בו מוגבלים (בעיקר בהליך המינהלי) לסעדי מנע הצופים פני עתיד, הליכי המשפט האזרחי מעניקים כוח רב יותר לפרט הנפגע, הן מבחינת השליטה על ההליך, הן מבחינת הכוח לזכות בתרופה על פגיעות עבר (לדוגמה, באמצעות סעדי פיצוי והשבה) וזאת בנוסף לאפקט ההרתעתי של הסעד האזרחי על התנהלות הרשות הציבורית בעתיד. כך למשל, לצד עתירות לבג”ץ בטענה שגובה הקצבאות שמעניקות המדינה לא מספיקות למחייה בכבוד ולכן פוגעות בזכות היסוד לקיום בכבוד, מתקיים מאבק משפטי יום יומי בלשכות ההוצאה לפועל בדבר התוכן הממשי של הזכות, כפי שהיא (לא) מתבטאת בפסיקת צו תשלומים חודשי לחייבים הנמצאים בעוני. וכן, כאשר בית המשפט מורה לשחרר אדם ממעצר משום שנעצר ללא חשד סביר, חירותו של אותו אדם מובטחת מעתה ואילך, אך הוא אינו מפוצה על נזקיו לאחור. יתרה מזו, קיימת הרתעת חסר כלפי התנהלות בלתי תקינה של המשטרה וגורמי התביעה. ההליך האזרחי ישמש הן כדי לפצות על הפגיעה בחירות בעבר והן ככלי אפקטיבי למניעת פגיעה לא מוצדקת בחירות בעתיד.

יתר על כן, ההבנה כי הפגיעה בזכויות אדם ובאוכלוסיות מוחלשות עלולה להתרחש לא רק על ידי גופים ציבוריים אלא גם על ידי גופים פרטיים עתירי כוח, מחזקת את הצורך במתן הגנה אזרחית ל”אזרח הקטן” מפני ניצול לרעה של פערי כוחות לצורך זכייה ביתרון לא הוגן, טיפול לא הוגן בגביית חובות כספיים, שלילה או עיכוב של זכויות לכספי ביטוח, ופגיעות צרכניות אחרות בציבורים רחבים, ולעתים מוחלשים.

בשל מאפיינים מיוחדים אלה ואחרים, משתפת הקליניקה פעולה עם קליניקות נוספות וארגונים חברתיים במתן טיפול משפטי משלים. כך למשל, הקליניקה עבדה במהלך הסמסטר על הכנת תביעה בשם משפחה של ילד עם אלרגיות נגד הגן בו למד בשל נזק שנגרם לו. תיק זה הועבר מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך, שהגישה במהלך השנה עתירה לבג״ץ בנושא המדיניות הכללית בדבר התמודדות עם ילדים אלרגיים במעונות יום. כמו כן הקליניקה מטפלת במספר מקרים של מעצרי שווא, תיקים אשר הועברו מהקליניקה לסניגוריה ציבורית ומערכת הצדק הפלילית.

הקליניקה תעניק לסטודנטים ידע מעמיק – עיוני ומעשי – שיסייע להם בהפעלת סוללת התרופות האזרחית, תוך כדי הבנה והיכרות עם היתרונות (והחסרונות) שיש להליכים אזרחיים ככלי לקידומן של זכויות אדם – הן למול רשויות ציבוריות, והן למול גופים אזרחיים.

את הקליניקה ילווה הסמינר האקדמי “נזיקין ושינוי חברתי” בהנחיית ד”ר שגית מור. מטרת הסמינר הינה להעשיר את פעילות השטח בכלים תיאורטיים. הסמינר יבקש לעורר דיון ביקורתי בסוגיות של שוויון, זכויות ושינוי חברתי אשר עומדות במרכז הפעילות של הקליניקה תוך התמקדות בתפקידם ומקומם של המשפט האזרחי בכלל ודיני הנזיקין בפרט בקידום שוויון וזכויות.

במסגרת הסמינר, יבחנו הסטודנטים את יתרונותיו וחסרונותיו של המשפט ככלי לשינוי חברתי תוך כדי התמודדות עם הביקורות השונות שהופנו כלפיו מכיוונים של ביקורת שיח הזכויות, ביקורת משפט וחברה וביקורת קבוצות מיעוט שונות. בנוסף, ילמדו הסטודנטים על השימוש שנעשה בדיני הנזיקין על מנת לקדם שינוי חברתי ויבחנו את האפשרויות שהם טומנים בחובם בצד החסמים והמגבלות הטבועים בהם, תוך התייחסות לגישות ביקורתיות לדיני הנזיקין (מכיוונים של צדק חברתי, פמיניזם, מוגבלות וכד’).

הסמינר יבקש לפתח חשיבה מורכבת על המשפט הן כאמצעי דיכוי והן כמשאב חשוב בתהליכי שינוי עמדות, עיצוב זהויות וכינון מחדש של יחסי כוחות חברתיים.

באופן מסורתי, הכלים בהם משתמשים עורכי דין שעוסקים בקידום זכויות אדם הם לרוב כלים מהמשפט הציבורי (עתירה לבג”ץ ולבית המשפט לעניינים מנהליים; הגנה על זכויות חשודים ונאשמים במשפט הפלילי; קידום חקיקה וחקיקת משנה). בעשור האחרון התחדדה ההבנה שעל אף חשיבותם, הכלים מהמשפט הציבורי אינם מספקים, הן בשל הסעדים המוגבלים שהכלים מעניקים לנפגעים והן על רקע ההשפעה הגוברת של חברות ומוסדות פרטיים על זכויות האדם.

כך למשל, לצד עתירות לבג”ץ בטענה שגובה הקצבאות שמעניקות המדינה לא מספיקות למחייה בכבוד ולכן פוגעות בזכות היסוד לקיום בכבוד, מתקיים מאבק משפטי יום יומי בלשכות ההוצאה לפועל בדבר התוכן הממשי של הזכות, כפי שהיא (לא) מתבטאת בפסיקת צו תשלומים חודשי לחייבים הנמצאים בעוני. וכן, כאשר בית המשפט מורה לשחרר אדם ממעצר משום שנעצר ללא חשד סביר, חירותו של אותו אדם מובטחת מעתה ואילך, אך הוא אינו מפוצה על נזקיו לאחור. יתרה מזו, קיימת הרתעת חסר כלפי התנהלות בלתי תקינה של המשטרה וגורמי התביעה. ההליך האזרחי ישמש הן כדי לפצות על הפגיעה בחירות בעבר והן ככלי אפקטיבי למניעת פגיעה לא מוצדקת בחירות בעתיד.

הקליניקה למימוש זכויות אדם באמצעות ההליך האזרחי בשנת הלימודים תשע”ט מתוך הצורך האמור והציבה לה מספר מטרות מרכזיות: קידום זכויות אדם, בפרט של אוכלוסיות מוחלשות, באמצעות ההליך האזרחי; הענקת מיומנות בכלי המשפט האזרחי לסטודנטים ולסטודנטיות; ופיתוח כלים ותובנות שיעמיקו וירחיבו את היכולת לקדם זכויות אדם באמצעות ההליך האזרחי.

הקליניקה מנוהלת מאז הקמתה על ידי עו”ד רעות כהן, ומשתתפים בה השנה 9 סטודנטים וסטודנטיות, כולם בשנה ג׳.

  1. תיקים פרטניים

הקליניקה מעניקה סיוע משפטי בתחומים של חובות, מוגבלות, דיור, זקנה, ועוד. התיקים מגיעים ממגוון מקורות ובהם מהסניגוריה הציבורית, מאגודת הלהט״ב, ממרכזי הזכויות של הקליניקות, המרכז לטיפול באנשים עם התמכרויות, ומפניות אישיות לקלינאית. במקרים המתאימים, הסיוע המשפטי מתבטא גם בייצוג בבתי משפט.

  1. סיוע משפטי בחובות

הקליניקה מעניקה סיוע משפטי ללקוחות בנושאי חובות, ובכלל זה חובות לבנקים וגופים פרטיים, חובות בהוצאה לפועל, חובות הנגבים ע״ מרכז לגביית קנסות ועוד. מדובר בסיוע משפטי עם “ביקוש” רב כיוון שכיום, לאחר סגירתה של עמותת “ידיד”, אין כמעט גופים המעניקים סיוע פרטני בתחומים אלה והסיוע המשפטי של משרד המשפטים מוגבל למי שעומד בקריטריונים כלכליים מצומצמים. להלן מספר דוגמאות:

  • הקליניקה ייצגה אדם שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל ללא ידיעתו ובמעמד צד אחד נתפס רכבו בשעות הלילה כאשר הוא מרוחק מביתו. מדובר באדם עם מוגבלות, מחלים ממחלת סרטן שעבר טלטלה בחייו בשנתיים האחרונות. במשך זמן רב האדם לא היה מיוצג ואף הגיש ערעור לבדו. הקליניקה נכנסה לייצוג בשלב הערעור. לטענת הקליניקה תפיסת הרכב נעשתה שלא כחוק והגשת הבקשה במעמד צד אחד הוגשה שלא בתום לב תוך הטעיית בית המשפט. לצערנו, בית המשפט שלערעור לא דן באופן ענייני בטענות המשפטיות, וניתן תוקף של פסק דין להסכמות שהצדדים הגיעו אליהן. הקליניקה שוקלת את האפשרות של הגשת תביעה אזרחית נגד שתי חברות ההלוואה שפתחו את ההליכים. עו”ד רעות כהן התראיינה בנושא לתכנית סדר יום עם קרן נויבך.
  • הקליניקה סייעה לאישה שרכשה שירות טיפולי מעסק, כאשר באותו מעמד שווקה לה הלוואה על סך 10,000 ש”ח שתאפשר לה לפרוס את העסקה לתשלומים. האישה התחרטה במועד הקבוע בחוק, אולם העסק סרב להחזיר לה את הכסף וחברת ההלוואות סירבה לבקשה לפרעון מוקדם של ההלוואה. לעמדת הקליניקה, המתווה המשפטי שהעסק יצר עם החברה הוא מתווה שמנסה לעקוף את ההוראות הקוגנטיות של חוק הגנת הצרכן, וחוזה ההלוואה נוגד את הוראות חוק הלוואות חוץ בנקאיות. הקליניקה כתבה מכתבים בשם הלקוחה ומשזה לא עזר, סייעה לאישה בכתיבת תביעה קטנה. במהלך הטיפול בתיק, סטודנטים מהקליניקה ליוו לבדם את הלקוחה לפגישת גישור במסגרת התביעה. בסופו של דבר לאחר הוחזר לאישה כל כספה והחברה התנצלה.
  • הקליניקה מסייעת לאסירים משוחררים עם קנסות, פיצויים והגבלות איתם הם מתמודדים לאחר תום המאסר. הקליניקה הגישה בשם אסיר משוחרר בקשה לבית המשפט המחוזי למחיקת ריבית פיגורים בחוב מסוג פיצוי. החוב המקורי עמד על סך 50,000 ובעקבות ריביות הפיגורים תפח לכ- 70,000. הטענה המרכזית היא שתכליתה של ריבית פיגורים היא לתמרץ אנשים לשלם בזמן. כאשר הלקוח שהה במאסר, לא יכול היה לשלם את החוב ולכן התכלית של ריבית הפיגורים לא מתקיימת. לעמדתנו, אין להעניש אנשים על כך שאין להם יכולת כלכלית. המדינה טוענת מנגד, כי משום שסכום הפיצוי היה נמוך יחסית לחומרת העבירה, אין למחוק את ריבית הפיגורים. דיון בבקשה יתקיים בבית המשפט במהלך חודש פברואר 2020.
  • לקליניקה הגיעה אישה מבוגרת לאחר שקיבלה התראה לפני מאסר. בעברה הייתה מכורה לסמים ובאותה תקופה ביצעה עבירה פלילית. השופט החליט לשלוח אותה להליך גמילה ולקנוס אותה בסך 1,500 ש”ח בלבד במקום לגזור עליה מאסר. תהליך הגמילה הצליח וכיום האישה נקייה אך מתקיימת מקצבאות בלבד. במהלך השנים לא שילמה את הקנס וקנסות נוספים שהצטברו לסך של 6,000 ₪, כאשר מחצית מהסכום הוא בגין ריביות פיגורים. הקליניקה הגישה עבור האישה בקשה לעיכוב הליכי מאסר, פריסת החוב לתשלומים בהתאם למצבה הכלכלי ובקשה למחיקת ריבית פיגורים. כל בקשותינו התקבלו וריביות הפיגורים נמחקו.
  • לקליניקה הגיע אדם בן 70 שמתקיים מקצבה וגר בדיור הציבורי לאחר שנקנס על סך 1,000 ש”ח בגין עישון בשטח האוניברסיטה, תחת כיפת השמיים. לעמדת הקליניקה, אין בפעולתו של הלקוח עבירה לפי החוק ולכן הקליניקה הגישה בקשה לרשויות האכיפה העירוניות לביטול הקנס. בקשת הקליניקה לא התקבלה ועל כן הלקוח ביקש להישפט. הקליניקה תייצג את הלקוח בהליך המשפטי.
  • הקליניקה מלווה אישה המתקיימת מקצבאות ומתגוררת בדיור הציבורי שצברה לאורך חייה חובות בסך 200,000 ש”ח. הקליניקה תגיש עבור האישה בקשה לחדלות פירעון במסגרת החוק החדש שנכנס לתוקף בשנת 2019.
  • הקליניקה סייעה לאדם שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל שלא כדין על חוב ישן שממנו הלקוח הופטר. ניסיונות הלקוח לדבר עם עו”ד שפתח את התיק ולהסביר לו את מצב העניינים לא צלחו. רק לאחר התערבות הקליניקה, הצד שמנגד השתכנע שיש ללקוח טענות משפטיות טובות והחליט לסגור את תיק ההוצאה לפועל שפתח נגדו.
  • לקליניקה הגיע בחור צעיר שהיה בעברו מכור להימורים וכיום מטופל במרכז שיקומי. כאשר היה מכור צבר חובות שונים ונפתח לו תיק הוצאה לפועל. הקליניקה מסייעת ללקוח להגיש בקשה לצו תשלומים בהתאם ליכולותיו הכלכליות.
  • לקליניקה הגיע אדם שהסתבך בחובות לאחר תקופה של אבטלה. הוא צבר חובות לבנק, לכביש 6, דוחות חניה, וקנסות נהיגה. חשבונו עוקל על-ידי מספר גורמים. מכיוון שכל חוב נגבה באופן שונה ועל-ידי גוף שונה, הפונה היה מבולבל, לא ידע מה לעשות ובמה לטפל קודם. עברנו עם הלקוח על כל חוב וחוב, הוסבר מה לעשות וכעת הקליניקה עובדת עבורו על בקשה למחיקת ריביות פיגורים ופריסת קנסות.
  1. הגנה על זכויות חייבים בהליכי גבייה מינהלית

גבייה מינהלית היא גבייה דרקונית וכופה, במסגרתה גופים אשר להם קיימת סמכות הגבייה (בעיקר עיריות) משמשים כתובעים, שופטים ומבצעים. בפני האזרח ניצבים חסמים רבים למימוש זכויותיו, ולפיכך נוצר חשש לפגיעה בזכות להליך הוגן, הזכות לקניין, הזכות לקיום בכבוד ועוד.

כך למשל, מסייעת הקליניקה לאדם שקיבל דרישת חוב על סך כ- 10,000 ש”ח מתאגיד המים העירוני. דרישת התשלום היא על חוב שנוצר לפני עשר שנים. במהלך השנים התאגיד לא ביצע פעולות גבייה ולא שלח התראות בגין החוב. גם במכתבים האחרונים שנשלחו, התאגיד לא ציין על אילו תקופות צריכה בדיוק החוב, מה קרן החוב ומה הריביות וכדומה.

לאחר שכתבנו השגה לתאגיד, במסגרתה טענו כי על-פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה אין לגבות את החוב בגין שיהוי והתיישנות, התאגיד החליט למחוק 40% מהחוב אולם עומד על כך שהחוב לא התיישן. הקליניקה הסבירה ללקוח מה אפשרויותיו המשפטיות והוא כעת שוקל האם לשלם או לפנות לבית המשפט בהמרצת פתיחה ולבקש סעד הצהרתי כי החוב התיישן.

  1. פרויקט סיוע משפטי וקידום זכויות לאנשים מקהילת הלהט”ב

אין כיום קליניקה משפטית בארץ שעוסקת באופן ספציפי בזכויות להט”ב ומרבית הסיוע המשפטי שניתן ללהט”ב עוסק בהפליה או בענייני מעמד אישי. אולם, הבעיות המשפטיות המגוונות בהם נתקלים אנשים להט”ב נתפסות, בטעות, כלא קשורות לזהות המגדרית או המינית שלהם. לכן, הם מתקשים לקבל סיוע משפטי בארגוני הבית השונים.

תפיסת הקליניקה היא כי פעמים רבות ההדרה שחווים להט”ב על רקע זהותם מובילה להדרה במגוון זירות נוספות ועלולה להוביל להדרדרות לעוני וצבירת חובות, אי-מיצוי זכויות בתחום הבריאות, הדיור, הבטחון הסוציאלי, ועוד. על כן, הקליניקה לקחה על עצמה להעניק סיוע משפטי מקיף לאנשים להט״ב ובתוך כך לעשות את החיבור בין הבעיה המשפטית לזהות המגדרית גם כאשר החיבור אינו ישיר. בנוסף, הקליניקה משתתפת בפרויקטים לקידום מדיניות במקרים המתאימים.

  • הקליניקה ייעצה משפטית לאישה שקיבלה דרישה על חוב דמי ביטוח לאומי בתקופה בה הייתה סטודנטית ושילמה סכום מופחת. במסגרת הטיפול במקרה עלתה שאלת השלכות הגדרת בנות זוג כידועות בציבור, וכפועל יוצא, הגדרת אחת מבנות הזוג כ״עקרת בית״.
  • הקליניקה מסייעת לאישה שקיבלה דרישה מביטוח לאומי לשלם חוב על סך 200,000 ש”ח בגין קצבאות הבטחת הכנסה שקיבלה משנת 2013 מכיוון שביטוח לאומי החליט כי מאז היא ידועה בציבור של בת זוג ולא הייתה יכולה להיות מוגדרת כאם חד הורית. הקליניקה מסייעת ללקוחה במכתב השגה, בה הטענה כי באותה תקופה הן לא היו ידועות בציבור ולכל היותר יש לראות בהן כ-“נפרדות” ולכן היה לבחון את זכאותה של הלקוחה באופן נפרד. עוד הקליניקה טוענת כי בשלב כלשהו במהלך השנים ביטוח לאומי ידע על בת הזוג והכריע כי הן לא ידועות בציבור.
  • הקליניקה מסייעת לאזרח ישראלי שהוא תושב צרפת מזה עשור. הפונה מקבל טיפול הורמונלי כבר 5 שנים ומגדיר עצמו כגבר לכל דבר ועניין, ומבקש לשנות את פרט המין שלו בתעודת הזהות הישראלית על מנת שיוכל לשנות את פרט המין שלו בתעודת התושב הצרפתית (“ששואבת” את המידע האישי מהדרכון או מתעודת הזהות של ארץ האזרחות). בישראל דורשים ממנו להגיע לישראל על-מנת להיפגש עם וועדה מיוחדת מספר פעמים לאורך תקופה, דבר שאין באפשרותו לעשות הן מבחינה כלכלית והן בשל נסיבות אישיות.
  • הקליניקה מייעצת לאדם שאושפז בבית חולים ופרטי האישפוז האישיים והרגישים על אודותיו הועברו לקופת החולים. הוא לא מעוניין שלרופאיו בקהילה תהיה גישה לפרטים אישיים אלה. הקליניקה הגישה בינתיים שאילתא לרשות להגנה על הפרטיות בנושא.

זכויות אנשים טרנסג׳נדרים במערכת הבריאות

הקליניקה משתפת פעולה עם פרויקט גילה להעצמה טרנסית בפרויקט לקידום זכויות טרנסג’נדרים במערכת הבריאות. במסגרת הפרויקט הוגשו שתי בקשות חופש מידע בנושא הועדה להתאמה מגדרית (״שינוי מין״) על מנת לאסוף ולמפות נתונים. הכוונה הייתה לבחון אילו סוגי ניתוחים נעשו במסגרת סל הבריאות תחת “שינוי מין”, וזאת לאור תחושה של רגרסיה בסוגי ניתוחים שמאושרים, וריבוי טענות שסוגים של ניתוחים לא נמצאים בסל (כדוגמת ניתוח נישוי פנים, מלשון הפיכה לנשי). במהלך שנת הלימודים הקודמת קיבלנו תשובות לבקשות חופש המידע,  ובתזמון לא מתכונן מראש, השתמשנו במידע שקיבלנו בתיק שנפרט עליו להלן, על-מנת להוכיח כי ניתוח נישוי פנים נעשה שנים במסגרת סל הבריאות, ולסתור את עמדת קופת החולים שטענו כי ניתוח זה לא בוצע.

בנוסף, במהלך שנה שעברה פנינו לוועדה להתאמה מגדרית ולמשרד הבריאות, לאחר שהגיעו אלינו פניות לפיהן הוועדה מעניקה לכאורה יחס מועדף ועזרה צמודה יותר למטופלים שמבקשים לעבור פרוצדורות רפואיות בבית החולים תל-השומר, לעומת מטופלים המבקשים לעבור פרוצדורות דומות בבתי חולים ציבוריים אחרים. הוועדה אמנם ממוקמת בבית החולים תל-השומר, אולם מדובר בוועדה ארצית בלתי תלויה שנדרשת להעניק שירות תוך הסתכלות על טובת המטופל בלבד, בדגש על מימוש הזכות שלו לאוטונומיה. ביקשנו הבהרות מהוועדה ומשרד הבריאות בעניין זה. אמנם, עד היום לא קיבלנו תשובה רשמית, אולם מבדיקות שערכנו עם גורמים בשטח, לאחר פנייתנו הוועדה שינתה את אופן פעולתה.

עוד באותה פנייה הבאנו לתשומת לב משרד הבריאות כי קיים אי-סדר בקופות החולים ביחס לאנשים טרנסג’נדרים ובקשתם לביצוע התאמה מגדרית. כך, חלק מקופות החולים מנפיקות התחייבויות (טופס 17) למימון פרוצדורות מסוימות, אך לא לפרוצדורות אחרות, וחלק מהקופות עדיין סבורות באופן שגוי שהתחייבויות מסוימות יינתנו בכפוף לאישור הוועדה בלבד. מצב הדברים שונה לא רק בין הקופות אלא גם בין המחוזות של כל קופה. על רקע מצב דברים זה ביקשנו ממשרד הבריאות להבהיר לקופות החולים כי ישנן פרוצדורות אותן ניתן לעבור על בסיס מודל “הסכמה מדעת”, ללא צורך באישור הוועדה להתאמה למגדרית וכי יש לנהוג בעניין זה באופן אחיד למטופלים בכל הקופות ובכל המחוזות של כל קופה, שכן נדמה כי מטופלים טרנסג’נדרים בפריפרייה מופלים לרעה בנושא.

גם לפניה זו, משרד הבריאות לא השיב, אולם במסגרת התיק שעליו נפרט להלן – ניתן לומר שמשרד הבריאות הביע כי עמדתו דומה לעמדתנו.

בחודש יולי 2019 הגישה הקליניקה בקשה בשם פרוייקט גילה להעצמה טרנסית ובשם האגודה לזכויות הלהט״ב להצטרף כידיד בית משפט להליך של אשה טרנסית שביקשה מימון דרך סל הבריאות לניתוח נישוי פנים וסורבה. בבקשה טענה הקליניקה כי ניתוח נישוי פנים איננו ניתוח קוסמטי אלא יש לו חשיבות רפואית על מנת לטפל בדיספוריה מגדרית. ביום 31.7.2019 התקיים הדיון המקדמי, והקליניקה צורפה כידיד בית משפט.

בעקבות עמדת הקליניקה, בחודש אוקטובר 2019 בית המשפט נתן החלטה במסגרתה הביע עמדות תקדימיות לפיהן נראה כי הפרוצדורה כן קיימת בסל הבריאות וניתן לקבלה לפני “אישור סופי” של הוועדה. במסגרת ההליך משרד הבריאות כבר הביע עמדה לפיה כל הניתוחים שמבוצעים לצורך התאמה מגדרית (למשל, ניתוחי חזה, נישוי פנים, הסרת גרוגרת וכדומה) הם חלק מהותי מההליך לשינוי מין וכלולים בסל. דיון הוכחות נקבע לחודש מרץ 2020, לאחריו נקווה כי האמירות בהחלטה יהפכו לפסק דין.

במקביל, הגשנו עבור מטופלת בקופת חולים כללית קובלנה למשרד הבריאות על כך שלא אושר לה טופס 17 לניתוח נישוי פנים, וזאת לאחר שעברה את הוועדה להתאמה מגדרית והגישה מספר פעמים בקשה לטופס 17 מהקופה. רק לאחר הקובלנה שהגשנו, הלקוחה קיבלה טופס 17.

  1. סיוע לאנשים עם מוגבלויות

הקליניקה מייצגת אדם עם מוגבלות נפשית בבקשה לצו פינוי שהוגשה נגדו על-ידי ספק שירותי הדיור המוגן שלו. המדובר על אדם המקבל סיוע בביתו, ובשל הקושי של אנשים עם מוגבלות נפשית לשכור דירות בשוק החופשי שכר את הדירה מהעמותה. העמותה טוענת שהשכרת הדירה נעשתה במסגרת השוק החופשי ולכן רשאית להפסיק את ההתקשרות החוזית עימו. במקביל להליך המשפטי, אנו מלווים אותו במיצוי זכויות מול וועדת סל שיקום מחוזית וספקי שירות למשרד הבריאות בתחום הדיור. בדיון ראשון שהתקיים טענו שיש לצרף את משרד הבריאות להליך כמי שהוא הרגולטור על שירותי השיקום. השופט קיבל חלקית את בקשתנו והורה למשרד הבריאות להגיש את עמדתם בהליך. הדיון הבא יתקיים במרץ 2020. בינתיים הצלחנו להביא את הלקוח לקבל תיאום טיפול מחברת דיאלוג, שאמורה ללוות אותו לקבל שירותי דיור מספק דיור אחר. יצויין כי לצערנו, ספקי שירות רבים לא מוכנים לקבל אותו לשורותיהם.

  1. הפליה בקבלה לעבודה בגין חובות

הקליניקה מייצגת אדם שלא התקבל לעבודה לאחר שבתגובה לשאלה במבחן מיון אותו חויב לעבור הוא סיפר כי יש לו חובות. מבחן המיון קבע כי מרכיבי אישיותו תקינים, אולם בשל העובדה שיש לו חובות הוא מועד לעבריינות תעסוקתית. לעמדת הקליניקה מדובר בהפליה בקבלה לעבודה שכן מדובר בשוני לא רלוונטי וקביעה לא מהימנה המבוססת על דעות קדומות כנגד אנשים בעוני. כמו כן, הקליניקה סבורה כי מקום העבודה הפר את החובות המוטלות על מעסיק המשתמש במבחני מיון. הסטודנטים ערכו מחקר וכתבו טיוטת כתב תביעה אך לצערנו, הלקוח נכנס להליכי פשיטת רגל ועוה”ד המייצגת אותו בפשיטת הרגל המליצה לו שלא לתבוע בשלב זה.

בשל חשיבות העניין, הקליניקה החליטה לטפל בסוגיה באופן עקרוני ועל כן פנינו לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה וקיימנו עמם פגישה במהלכה הוסכם כי הנושא יקודם, בין היתר מול מכוני המיון. לעמדתנו מדובר במקרה קלאסי של עוולה שעוד אין לה שם, לכן במקביל למחקר והפעולה המשפטית כנגד התופעה נפעל גם להעלאת מודעות להפליה זו. הקליניקה כרגע מייצרת תכנית פעולה לקידום הפרוייקט, ובכלל זה גיוס מרואיינים/תובעים פוטנציאליים.

  1. תביעת פיצויים בגין מעצר שלא כדין

הקליניקה מייצגת קטינה בתביעת פיצויים על מעצר שלא כדין. הקטינה שהתה בביתה בעת שהגיעו לבצע חיפוש אחר ראיות בעבירות בהן האחים שלה היו חשודים. במהלך החיפוש השוטרים מצאו בתיק הקטינה ערכת עבודה שנחשדה להיות ערכת פריצה ואז הודיעו לה כי היא עצורה בחשד לפריצת בתים. הקטינה נעצרה ללא חשד סביר וללא בחינת חלופת מעצר, עברה חקירה קשה מבלי שניתן לה ייעוץ משפטי מקדים, נכלאה בתא מעצר עם אישה בגירה ועוד. למחרת הקטינה שוחררת לאחר שבית המשפט קבע שלא היה חשד סביר לעצור אותה. בחודש יולי 2019 הוגשה בשמה תביעה על סך 30,000 ש״ח בגין הזק הנפשי שנגרם לה בעקבות המעצר. התביעה תלויה ועומדת.

  1. פרויקטים לשינוי מדיניות
  2. זכויות חייבים

נהלים במרכז לגביית קנסות: הקליניקה הגישה ביחד עם האגודה לזכויות האזרח הערות על טיוטת כללי המרכז לגביית קנסות, לפריסת חובות, ומחיקת ריביות. טענו כי למרות שהכללים ניסו לנבא מראש מקרים שמצדיקים הפחתת ריביות, יש להעניק שיקול דעת לגורמי המרכז להפחית ריביות גם במקרים סוציאליים נוספים שלא נופלים לגדרי ההגדרות. בנוסף טענו כי ראוי לקבוע קריטריונים מנחים לעניין גובה ההפחתה והפריסה עצמה, ולא להשאיר שיקול דעת נרחב ושרירותי לפקידים.

אסירים חייבים: אחת הבעיות הגדולות עמם מתמודדים אסירים משוחררים עם חזרתם לחברה היא חובות כספיים. יכולת האסיר לשלם חובות במהלך תקופת המאסר היא מוגבלת, בפרט כאשר מדובר באסירים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. למרות זאת, החובות ממשיכים לצבור ריביות פיגורים גבוהות במהלך תקופת המאסר וכשהאסיר משתחרר הוא מגלה שחובותיו תפחו לממדים גדולים. בשנה שעברה הגישה הקליניקה בקשות חופש מידע, אספה נתונים וניתחה אותם.

הקליניקה עומלת על הצעות חוק בענין מאסר חלף קנס ושינוי שיעור ריבית הפיגורים בחוק (שיעור שנקבע בתקופת שנות ה-80, כאשר האינפלציה בישראל הייתה גבוהה מאד ולכן הצדיקה קביעת ריבית פיגורים גבוהה).

בפרוייקט זה הקליניקה משתפת פעולה עם האגודה לזכויות האזרח והסניגוריה הארצית, ובסוף ינואר 2020 תתקיים פגישה של חברי הפרוייקט עם מקבלי ההחלטות במרכז על-מנת לפרוס בפניהם את הקשיים הייחודים לאסירים. בין הנושאים שעל הפרק: מאסר חלף קנס, הסדרי חובות לאסירים בתוך כתלי הכלא, עיקול כספי קנטינה ועוד.

  1. הכשרות מקצועיות ללא-אקדמאים

לקליניקה פרויקט משותף עם עמותת “121 – מנוע לשינוי חברתי” בנושא הכשרות מקצועיות ללא-אקדמאים (פרויקט המקפצה). 55% מהישראלים לא מחזיקים בתואר אקדמי ורבים מהם עובדים בעבודות עם שכר  נמוך. זאת ועוד, בשוק העבודה הישראלי חסרים כיום עשרות אלפי בעלי מקצוע אך עובדים רבים אינם בעלי הכשרה מספקת או רלוונטית לצרכי שוק התעסוקה כיום וחסרים לפיכך אופק תעסוקתי.

הפרויקט שואף להוביל לשינוי מדיניות בנושא שיוביל לאימוץ תוכנית ממשלתית, שתאפשר לכל מי שרוצה ללמוד ולפתח כישורים מקצועיים, בסבסוד המדינה, בקורסים המתואמים עם מעסיקים וכוללים התמחות מעשית אצלם. תכנית כזו תוכל לשפר את מעמדם ושכרם של מאות אלפי אנשים ואף לחלצם מעוני.

הקליניקה מסייעת לעמותת 121 בביצוע ראיונות עם מוטבים רלוונטים (אנשים שעברו בעבר הכשרה, אנשים שזקוקים להכשרה ולא הצליחו לעבור וכדומה) על-מנת להבין מהניסיון שלהם מה החסמים, האתגרים והיתרונות בהכשרות המקצועיות כיום. הדגש הוא להגיע לאנשים מקרב האוכלוסיה הערבית ומהפריפריה. בשלב ראשון הסטודנטיות בקליניקה מסייעות בניסוח שאלוני המחקר ובנית תכנית לגיוס מרואיינים, שהיא משימה מאתגרת. בכוונתנו לקיים את הראיונות במידת האפשר בסמסטר ב, ולעבד את המידע שיופק בצורה שתהיה האפקטיבית ביותר לשינוי מדיניות (קובץ עדויות, נייר מדיניות, וכולי).

  • סיוע משפטי במרכז זכויות

הקליניקה מעניקה סיוע משפטי בנושאי משפט אזרחי, ובמיוחד חובות והוצאה לפועל, דיור, ועוד, במרכז הקליניקות שהוקם השנה בשכונת הדר (פירוט בסיכום של הקליניקה לזכויות אדם).

הסטודנטים עוסקים במגוון תיקים כגון, סיוע לאנשים מקרב אוכלוסיות מוחלשות להתמודד עם חובות (בהוצאה לפועל, בהגשת התנגדויות לבית משפט שלום ועמדות ידיד בית משפט), סיוע לעובדים שהופלו בקבלה לעבודה, תביעות נזיקין של אנשים בעלי מוגבלויות ועוד.

הליכים משפטיים

תיקים פרטניים

הקליניקה מעניקה סיוע משפטי בתחומים של חובות, מוגבלות, דיור, זקנה. התיקים מגיעים ממגוון מקורות ובהם פניות לקלינאית עו”ד כהן, סניגוריה ציבורית, אגודת הלהט״ב ומרכזי זכויות במערב חיפה. במקרים המתאימים, הסיוע המשפטי מתבטא גם בייצוג בבתי המשפט:

  • ייצוג נתבעת בתביעת השתקה בגין פוסט על הטרדה מינית מדובר בשיתוף פעולה יחודי של הקליניקה למימוש זכויות אדם בהליך האזרחי והקליניקה למשפט ופמיניזם. הטיפול הסתיים כאשר נחתם הסכם גישור לשביעות רצון הלקוחה.
  • רכישת דיור ציבורי וחובות – הקליניקה ייצגה את האגודה לצדק חלוקתי בבקשה להצטרף כידיד בית משפט לערעור שעסק באפשרות של דייר בדיור ציבורי שמעוניין לרכוש את הדירה שבה הוא חי לצרף את המשכנתא לאיחוד התיקים. לאור עמדת הקליניקה, בית משפט קבע כי לקיחת הלוואה לרכישת דירת דיור ציבורי במסגרת איחוד תיקים בהוצאה לפועל היא הוצאה חיונית, ולכן אין לראות במשכנתא חוב חדש המבטל את הסדר התשלומים. ראו כתבה שהתפרסמה על אודות התיק.
  • הפליה בעבודה בגין חובות – הקליניקה מייצגת אדם שלא התקבל לעבודה לאחר שבתגובה לשאלה במבחן מיון אותו חויב לעבור הוא סיפר כי יש לו חובות. מבחן המיון קבע כי מרכיבי אישיותו תקינים, אולם בשל העובדה שיש לו חובות הוא מועד לעבריינות תעסוקתית. לעמדת הקליניקה מדובר בהפליה בקבלה לעבודה שכן מדובר בשוני לא רלוונטי וקביעה לא מהימנה המבוססת על דעות קדומות כנגד אנשים בעוני. כמו כן, הקליניקה סבורה כי מקום העבודה הפר את החובות המוטלות על מעסיק המשתמש במבחני מיון. הסטודנטים ערכו מחקר וכתבו טיוטת כתב תביעה אך לצערנו, הלקוח נכנס להליכי פשיטת רגל ועוה”ד המייצגת אותו בפשיטת הרגל המליצה לו שלא לתבוע בשלב זה. בשל חשיבות העניין, הקליניקה החליטה לטפל בסוגיה באופן עקרוני ועל כן פנינו לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה וקיימנו עמם פגישה במהלכה הוסכם כי הנושא יקודם, בין היתר מול מכוני המיון. לעמדתנו מדובר במקרה קלאסי של עוולה שעוד אין לה שם, לכן במקביל למחקר והפעולה המשפטית כנגד התופעה נפעל גם להעלאת מודעות להפליה זו.
  • תביעת פיצויים בגין מעצר שלא כדין – הקליניקה מייצגת קטינה בתביעת פיצויים על מעצר שלא כדין. הקטינה שהתה בביתה בעת שהגיעו לבצע חיפוש אחר ראיות בעבירות בהן האחים שלה היו חשודים. במהלך החיפוש השוטרים מצאו בתיק הקטינה ערכת עבודה שנחשדה להיות ערכת פריצה ואז הודיעו לה כי היא עצורה בחשד לפריצת בתים. הקטינה נעצרה ללא חשד סביר וללא בחינת חלופת מעצר, עברה חקירה קשה מבלי שניתן לה ייעוץ משפטי מקדים, נכלאה בתא מעצר עם אישה בגירה ועוד. למחרת הקטינה שוחררת לאחר שבית המשפט קבע שלא היה חשד סביר לעצור אותה. בחודש יולי 2019 הוגשה בשמה תביעה על סך 30,000 ש״ח בגין הזק הנפשי שנגרם לה בעקבות המעצר. הקליניקה קלטה שתי פניות נוספות של לקוחות שנעצרו שלא כדין. כל התיקים הופנו אלינו מהסניגוריה הציבורית.
  • הפליה בכניסה למועדון – הקליניקה ייעצה לאשה א-בינארית בתביעה קטנה שהגישה נגד מועדון אשר סרב להכניס אותה. מכיון שהנתבעת לא הגיעה לדיון בבית המשפט ניתן פסק דין לטובתה של התובעת. (מאגודת הלהט״ב)
  • ייצוג ילד אלרגי שנפגע במסגרת חינוכית – הקליניקה מייצגת ילד אלרגי בתביעתו נגד הגן בו למד לאחר שבשל אי עמידה בחובותיהם כלפי ילדים אלרגיים, נגרמה לו פגיעה בריאותית. התביעה בשלבי הכנה והעבודה עליה תימשך בשנה הבאה.  ותוגש בסוף השנה כשהילד יסיים לימודיו בגן. (הועבר מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך, אשר מטפלת בנושא של ילדים אלרגיים).
  • הגנה על זכויות חייבים בתהליכי גבייה מינהלית – גבייה מינהלית היא גבייה דרקונית וכופה, במסגרתה גופים אשר להם קיימת סמכות הגבייה (בעיקר עיריות) משמשים כתובעים, שופטים ומבצעים. בפני האזרח ניצבים חסמים רבים למימוש זכויותיו מול אותו הגוף, ולפיכך נוצר חשש לפגיעה בזכות להליך הוגן, הזכות לקניין, הזכות לקיום בכבוד ועוד. במהלך השנה הקליניקה טיפלה במספר פניות בנושא גביית חובות מסוג זה. פנייה של אישה שעיריית תל-אביב עיקלה לה כספים מחשבון הבנק בגין דוח על נסיעה בנת”צ. האישה מעולם לא קיבלה את הדוח -ומשכך גם לא קיבלה הזדמנות להחליט אם לשלם או להישפט – ולא קיבלה התראה לפני עיקול, כפי שהחוק מחייב. הסטודנטים ניסחו והגישו בשם הלקוחה כתב תביעה להשבה ופיצוי בגין גבייה רשלנית ועיקול שלא כדין שהוגש בבית משפט לתביעות קטנות. במהלך סמסטר ב’, הסטודנטים למדו את כתב ההגנה של העירייה וניסחו כתב תשובה שהוגש לבית המשפט. הדיון בתביעה התקיים ביום 14.7.2019 בבית המשפט לתביעות קטנות. הסטודנטים שטיפלו בתיק ביקשו מבית המשפט היתר לייצוג, ובית המשפט העניק רשות זו. במסגרת הדיון התביעה נמחקה בהסכמה. העיסוק של הקליניקה בנושא גבייה מינהלית יימשך בשנה הבאה. בין היתר, הקליניקה עומלת על כתיבת מדריך להליכי גבייה מינהלית בבית משפט לתביעות קטנות והעברת הדרכות בנושא זה בקהילה.

פסק הדין שקיבלנו בעניין זכויות דיירי דיור ציבורי שבחובות לקחת משכנתא

  • ס’ היא דיירת דיור ציבורי המשלמת מזה 15 תשלום חודשי להוצאה לפועל בגין חובותיה. הריבית בתיק כל כך גבוה שהחוב שלה רק הולך ותופח. ס’ קיבלה הצעה לרכוש את דירת הדיור הציבורי שבה מתגוררת בהנחה משמעותית. היא ידעה שהדרך שלה להוציא את הילדים של מהעוני הרב דורי היא שתהיה בבעלות המשפחה דירה. לכן, ס’ לקחה משכנתא, אלא שהיא לא ידעה שלחייבים באיחוד תיקים בהוצאה לפועל (קטיגוריה של חייבים משלמים עם הרבה חובות) אסור ליצור חובות חדשים ושמשכנתא הוא כמו חוב חדש.
  • רשם ההוצאה לפועל העלה ל-ס’ את התשלום החודשי מ-250 ש”ח ל-2,000 ש”ח, כגובה תשלום המשכנתא. הרשם קבע שבגלל שס’ לקחה משכנתה היא למעשה הוכיחה שיש לה יכולת תשלום חודשי של 2000 ש”ח. ס’ הגישה לרשם בקשות במסגרתן התחננה שלא תצליח לעמוד גם בתשלום להוצאה לפועל וגם למשכנתא. למעשה ההחלטה של הרשם העמידה את ס’ בין שתי אפשרויות גרועות: או להפסיק לשלם להוצאה לפועל ולהסתכן בעיקולים ופינוי מהדירה, או להפסיק לשלם לבנק ולהתסכן בפינוי מהדירה. המשמעות היא שס’ עלולה הייתה לחזור לשוק השכירות הפרטי ולהדרדר לחובות כבדים עוד יותר.
  • על החלטת הרשם הוגש ערעור באמצעות עו”ד אבי קיסוס מהסיוע המשפטי של משרד המשפטים. האגודה לצדק חלוקתי הצטרפה לערעור באמצעות עו”ד רעות כהן מהקליניקה למימוש זכויות אדם בהליך האזרחי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. לאור עמדת הקליניקה, בית משפט קבע כי לקיחת הלוואה לרכישת דירת דיור ציבורי במסגרת איחוד תיקים בהוצאה לפועל היא הוצאה חיונית, ויש לאפשר אותה.האגודה לצדק חלוקתי טענה בדיון שדיירי הדיור הציבורי סבלו מאי-שוויון ואפליה בין-דורית בחלוקת משאבי הדיור והקרקעות בישראל: “אפליה זו הנציחה את העוני של הדיירים המקוריים וחרצה גורל דומה לצאצאיהם. בחוק הדיור הציבורי המחוקק ביקש לעשות תיקון היסטורי, להוציא את הדיירים וילדיהם ממעגל העוני ולממש את זכותם לקורת גג”. על כן, רכישת דיור ציבורי היא צורך חיוני של יציאה מעוני, ולא העדפת נושים אסורה.השופט משה סובל קיבל את עמדת הקליניקה והאגודה. הוא קבע כי רשם ההוצאה לפועל צריך לקחת בחשבון את שווי הדירה הנרכשת, סכום ההלוואה המבוקשת, ואת תום הלב של החייב. עוד קבע כי כשלוקחים גורמים אלה בחשבון, הרשם למעשה מיישם את חוק הדיור הציבורי, “המסייע לחסרי דיור אשר בדרך כלל גם מסובכים בחובות ובתיקי איחוד לרכוש דירה למגורים ואף למצוא דרך להסדיר את החוב, בהתאם ליכולת”.
  • לכתבה על ההליכים בעיתון “הארץ” לחצו כאן.

גירוש ילדי עובדים זרים – עו”ד הרן רייכמן המנהל המקצועי של הקליניקות המשפטיות פנה לראש הממשלה, שר הפנים ולחברת אל על לעצור את הליך גירוש ילדי העובדים הזרים. למכתב צורפה חוות דעת מקיפה של פסיכיאטרים ופסיכולוגים על הנזק המשמעותי שייגרם לילדים, המזוהים כישראלים לכל דבר ועניין, בהליך הגירוש.

סיוע משפטי בחובות

הקליניקה מעניקה סיוע משפטי ללקוחות בנושאי חובות, ובכלל זה חובות לבנקים וגופים פרטיים, חובות בהוצאה לפועל, חובות הנגבים ע״ מרכז לגביית חובות ועוד. להלן מספר דוגמאות:

  • הקליניקה הגישה בקשה לאיחוד תיקים וקביעת צו תשלומים בשם אישה חד הורית שסבלה בעבר מאלימות מצד בן זוגה וכיום מגדלת לבדה שלושה ילדים, אחד מהם עם מוגבלות. האישה הגיעה אלינו על רקע עיקול שהוטל על משכורתה במקום עבודה חדש. בקשתנו לאיחוד תיקים התקבלה, ונקבע ללקוחה צו תשלומים במתאים ליכולותיה, והעיקול בוטל.
  • הקליניקה סייעה לאישה שהחלה הליכי פשיטת רגל ובשלהי ההליך בא כוחה דרש ממנה סכומים נוספים בניגוד להסכם שכר הטרחה. פנינו לעוה”ד והוא החליט לסגת מהדרישה ולהמשיך לייצג אותה עד לקבלת ההפטר, כפי שהוסכם ביניהם מלכתחילה.
  • הקליניקה מעניקה סיוע משפטי לאישה ממוצא אתיופי שאינה דוברת עברית. לאחר ששילמה 7,000 ₪ לקבלן שיפוצים הוא מתחמק ממנה, מסרב לבצע את העבודות או להחזיר את הכסף.
  • הקליניקה סייעה לאישה שבעקבות התראה לפני עיקול התברר לה שקיימים על שמה דוחות חנייה שמעולם לא הומצאו לה בדואר. למרות דרישותיה, העירייה לא המציאה לה את העתקי דוחות ואישורי המשלוח בדואר. לאחר התערבותנו, העירייה המציאה את הדוחות, והקליניקה סייעה ללקוחה לבחון האם הדו״חות הומצאו כדין.
  • לקליניקה הגיע פונה שאמו המבוגרת, שאינה שולטת בשפה העברית, נתבעה על-ידי חברה משכנת כערבה של דייר דיור ציבורי שלא שילם שכירות במשך כמה שנים, ואף ניצל את הלקוחה. בשנת 2010 עמידר תבעה את האישה, אך היא לא התגוננה בהליך מכיוון שהדייר אמר לה שהכל בטיפולו ואין לה מה לדאוג, וכך היה גם כאשר עמידר פתחה נגד האישה תיק הוצאה לפועל. בשל חלוף הזמן מדובר בתיק מורכב, אולם הסטודנטים מצאו טענות משפטיות טובות לזכות האישה, וסייעו ללקוחה בהחלטה האם לתבוע בבית משפט או להתפשר. בעקבות הייעוץ, הפונה החליטה להגיע להסכם פשרה עם עמידר.
  • הקליניקה מסייעת לאישה שרכשה שירות טיפולי מעסק, כאשר באותו מעמד שווקה לה הלוואה שתאפשר לה לפרוס את העסקה לתשלומים. האישה התחרטה במועד הקבוע בחוק, אולם העסק מסרב להחזיר לה חלק מהכסף וכן חברת ההלוואה מסרבת לקבל את בקשתה לפרעון מוקדם של ההלוואה. לעמדת הקליניקה, המתווה המשפטי שהעסק יצר עם החברה הוא מתווה שמנסה לעקוף את ההוראות הקוגנטיות של חוק הגנת הצרכן. בנוסף לכך, הקליניקה סבורה כי חוזה ההלוואה נוגד את הוראות חוק הלוואות חוץ בנקאיות. הקליניקה מסייעת לאישה, נשלח מכתב התראה ראשון ובמידת הצורך תוגש תביעה.
  • הקליניקה מסייעת לאסירים משוחררים עם קנסות והגבלות איתם הם מתמודדים לאחר תום המאסר. במקרה אחד, אנו מסייעים לאסיר משוחרר להגיש בקשת חנינה מקנס בסכום שבו הוא לא יכול לעמוד עקב מצב בריאותי וכלכלי. במקרה נוסף אנו מסייעים לאסיר משוחרר בבקשתו לחנינה משלילת רישיון לצמיתות, דבר שמקשה עליו לעבוד ולפרנס את משפחתו.

פרוייקטים לשינוי מדיניות

זכויות חייבים

ריבית פיגורים: בסמסטר ב’ לשנת הלימודים תשע”ט הגישה הקליניקה ביחד עם האגודה לזכויות האזרח נייר עמדה לוועדה לבחינת הריביות לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה בראשות סגן החשב הכללי שבמשרד האוצר, בהתאם לקול הקורא שפרסמה הוועדה. נייר העמדה התייחס בעיקר למנגנון של ריבית הפיגורים, עמו אנשים בעוני הכי מתקשים להתמודד. אנשים בעוני נכנסים למעגל חובות ולא מצליחים לצאת ממנו במשך שנים רבות מכיוון שריבית הפיגורים מגדילה את החוב בשיעור גבוה יותר מיכולת התשלום החודשית של החייב העני. בנייר העמדה טענו כי לריבית פיגורים תכלית עיקרית והיא לתמרץ את החייב לשלם בזמן ולאכוף זאת על-ידי סנקציה אזרחית במקרה שלא שילם בזמן. כלומר, מדובר במכשיר להכוונת התנהגות. לעומת זאת, לריבית “הרגילה” בתוספת הצמדה יש תכלית אחרת והיא לשמור על ערך הכסף ולפצות את הנושה עבור השימוש שיכול היה לעשות בכספו. על רקע תכליות אלה הסקנו כי ריבית הפיגורים כיום חוטאת למטרותיה ופוגעת בזכות לקניין ובזכות לקיום בכבוד של חייבים, והצענו מספר הצעות לשינוי המצב החוקי.

הערות על הצעת חוק להפחתת ריבית פיגורים: בסמסטר א’, הגישה הקליניקה, ביחד עם האגודה לזכויות האזרח, הערות להצעת חוק שמבקשת להפחית 25% ריביות פיגורים בתיקי הוצאה לפועל לחייבים שמשלמים. הצעת החוק הממשלתית נולדה אחרי שנים של ביקורת על גובה ריביות הפיגורים בהוצאה לפועל שמכפילה ואף משלשת את החוב. בעקבות הערותינו בגלגול הקודם של הצעת החוק, החוק יחול על גופים שבעבר הוחרגו כגון בנקים, חברות סלולר, אשראי וכו’ (שלהם רוב התיקים עם הריביות הגבוהות). עם זאת, אחת ההערות הכי חשובות שלנו לא נכללה בנוסח החדש – להגדיל את שיעור מחיקת הריבית האפשרי מ-25% לעד 100%, מכיוון שהשיעור 25% הוא נתון שרירותי שלא מבוסס על עובדות ונתונים.  הקליניקה טוענת כי מכיון שלאנשים בעוני אין כסף לשלם, הרי ריבית פיגורים איננה מהווה תמריץ אלא עונש שמושת רק על אנשים בעוני. תכלית עונשית כזו, במסגרת הליך אזרחי, היא פסולה. יתרה מזאת, אם אדם כבר משלם את חובו, אין טעם להפעיל ריבית שבתוכה מגולם מרכיב התמריץ. הקליניקה תפנה יחד עם האגודה לזכויות האזרח למפלגות השונות על מנת שיחילו דין רציפות על הצעת החוק.

אסירים חייבים: אחת הבעיות הגדולות עמם מתמודדים אסירים משוחררים עם חזרתם לחברה היא חובות כספיים. יכולת האסיר לשלם חובות במהלך תקופת המאסר היא מוגבלת, בפרט כאשר מדובר באסירים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. למרות זאת, החובות ממשיכים לצבור ריביות פיגורים גבוהות במהלך תקופת המאסר וכשהאסיר משתחרר הוא מגלה שחובותיו תפחו לממדים גדולים. חוסר היכולת של האסיר המשוחרר לפרוע את חובותיו עלול לפגוע בהליך השיקום שלו. בסמסטר א׳ הקליניקה הגישה לרשות האכיפה והגבייה בקשה לפי חוק חופש המידע לקבלת נתונים על סכומי ריביות פיגורים על חובות של אסירים ומדיניות מחיקת הריביות לאסירים. התשובה הגיעה במהלך סמסטר ב’, והקליניקה כעת מנתחת את הנתונים. בשנת הלימודים הבאה תחליט הקליניקה כיצד לפעול לקידום מדיניות בעניין זה. בנוסף, הקליניקה משתפת פעולה עם האגודה לזכויות האזרח, הסניגוריה הארצית, רשות לשיקום האסיר והסיוע המשפטי לצורך בחינה מעמיקה של אפשרויות הפעולה בנושא. בין הנושאים שעל הפרק: מאסר חלף קנס, הסדרי חובות לאסירים בתוך כתלי הכלא, עיקול כספי קנטינה ועוד. כמו כן, הקליניקה יזמה שיתוף פעולה עם האגודה לזכויות האזרח, הסניגוריה הארצית ומערך הקליניקות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים לצורך בחינה מעמיקה של אפשרויות הפעולה בנושא.

זכויות ערבים במגזר הציבורי

בעקבות התיק הפרטני שהקליניקה טיפלה בו בעניין הערבות לדיור ציבורי, הקליניקה בוחנת האם החוזים האחידים של החברות המשכנות פוגעים בזכויות הערבים. יודגש כי לרוב מדובר באוכלוסיות מוחלשות כיוון שבני משפחה משמשים ערבים לדייר הדיור הציבורי. כדי לבחון את היקף התופעה הקליניקה הגישה למשרד השיכון בקשה לפי חוק חופש מידע במסגרתה התבקשו נתונים על היקף התביעות שהוגשו נגד ערבים, היקף הפשרות וכיו”ב. אנו עדיין בהתכתבויות מול משרד השיכון, שטוען שהמידע המבוקש נמצא בחברות המשכנות ועלות הפקת המידע מוערך במאות אלפי שקלים.

זכויות אנשים עם מוגבלויות

הקליניקה פנתה למנכ”ל הכרמלית בחיפה על העדר כריזה נגישה עבור ציבור הנוסעים עם מוגבלויות. הקליניקה טענה כי העדר הכריזה חושף את הכרמלית לתביעות בהליך האזרחי, לרבות תובענה ייצוגית. בעקבות פניית הקליניקה, נהגי הכרמלית החלו לכרוז את שמות התחנות במהלך הנסיעה. לכתבה על ההליכים בעיתון “כלבו” לחצו כאן.

ביחד עם האגודה לזכויות האזרח הגשנו הערות להצעת חוק שמבקשת להפחית 25% ריביות פיגורים בתיקי הוצאה לפועל לחייבים שמשלמים – הצעת החוק היא ממשלתית והיא הגיחה לעולם אחרי שנים של מאבקים. היא גלגול של הצעה קודמת, במסגרתה החוק לא היה אמור לחול על בנקים, חברות סלולר, אשראי וכו’ (שתכלס הם רוב התיקים, עם הריביות הגבוהות). לשמחתנו, ההערות ששלחנו דאז הופנמו, ובגלגול הנוכחי ההצעה תחול גם על הגופים הכי חזקים. יחד עם זאת אחת ההערות הכי חשובות שלנו לא נכנסה – להגדיל את שיעור מחיקת הריבית מ25% ל- 100% (ולכל הפחות לתת לרשמים שיקול דעת להגדיל את שיעור ההפחתה של הריבית). כי אם התפקיד של ריבית הוא לתמרץ אנשים לשלם, ולאנשים אין כסף לשלם, יש לה בעצם תכלית עונשית בלבד. העונש חל רק על אנשים בעוני. ויותר מזה, אם אדם משלם, אין טעם להפעיל ריבית פיגורים כי אין מה לתמרץ אותו שכן מדובר בעונש בלבד. לצפייה בהערותינו, לחצו כאן.

בנוסף, הקליניקה מעורבת במקרים הבאים:

  • הקליניקה מייצגת אדם עם מוגבלות נפשית בבקשה לצו פינוי שהוגשה נגדו על-ידי ספק שירותי הדיור המוגן שלו. במקביל להליך המשפטי, אנו מלווים אותו במיצוי זכויות מול וועדת סל שיקום מחוזית וספקי שירות למשרד הבריאות בתחום הדיור.
  • הקליניקה העניקה ייעוץ משפטי לאישה עם מוגבלות שביקשה לסיים חוזה שכירות לאחר שהדירה התגלתה כדירה לא ראויה למגורים.
  • הקליניקה מייצגת לאישה המתניידת עם כיסא גלגלים במקרה בו נהג אוטובוס סירב לפתוח עבורה את הרמפה בדלת האחורית של האוטובוס. מכתב ההתראה לחברת האוטובוסים נשלח ואנו ממתינים למענה.
  • אנו מייעצים לאם לילדה עם מוגבלות שפוטרה מעבודתה. כרגע אנו בוחנים האם העובדות מצביעות על כך שהיא פוטרה על רקע מוגבלות הבת. במידה וכן נסייע לה בתביעת פיצויים.
  • אנו מייעצים לאישה עם מוגבלות נפשית אשר מעוניינת להוציא רישיון נהיגה. על-מנת להתחיל בשיעורי הנהיגה, אנשים עם מוגבלות נפשית אשר נוטלים תרופות צריכים לעבור בדיקת כשירות רפואית לנהיגה במסגרת ועדת מומחים של משרד הבריאות. הדרכנו את האישה לקראת הוועדה, ובמידה והיא לא תקבל אישור, נשקול לסייע לה בערעור.

סיוע משפטי במרכזי זכויות

הקליניקה מעניקה סיוע משפטי בנושאי משפט אזרחי, ובמיוחד חובות והוצאה לפועל, דיור, ועוד, בשני מרכזי זכויות בחיפה:

  • מרכזי זכויות במערב חיפה – הקליניקה משתתפת במתן סיוע משפטי במרכזי הזכויות במערב חיפה.
  • מרכז זכויות לחסרי מעמד בחיפה – הקליניקה תעניק סיוע משפטי לחסרי מעמד שיופנו על ידי המרכז הרפואי החדש.

פרויקט סיוע משפטי וקידום זכויות לאנשים מקהילת הלהט”ב

אין כיום קליניקה משפטית בארץ שעוסקת באופן ספציפי בזכויות להט”ב ומרבית הסיוע המשפטי שניתן ללהט”ב עוסק בהפליה או בענייני מעמד אישי. אולם, הבעיות בהם נתקלים אנשים להט”ב הן מגוונות ופעמים רבות נתפסות, בטעות, כלא קשורות לזהות המגדרית או המינית שלהם. לכן, הם מתקשים לקבל סיוע משפטי בארגוני הבית השונים.

תפיסת הקליניקה היא כי פעמים רבות ההדרה שחווים להט”ב על רקע זהותם מובילה להדרה במגוון זירות נוספות ועלולה להוביל להדרדרות לעוני וצבירת חובות, אי-מיצוי זכויות בתחום הבריאות, הדיור, הבטחון הסוציאלי, ועוד. על כן, הקליניקה לקחה על עצמה להעניק סיוע משפטי מקיף לאנשים להט״ב ובתוך כך לעשות את החיבור בין הבעיה המשפטית לזהות המגדרית גם כאשר נראה שחיבור כזה לא קיים. בנוסף, הקליניקה תשתתף בפרויקטים לקידום מדיניות במקרים המתאימים.

  • הקליניקה מסייעת לאשה טרנסג׳נדרית בתהליך שינוי מין בתעודת הזהות.
  • הקליניקה סייעה לאישה טרנסג’נדרית שלפני מספר שנים פנתה לחדר מיון על רקע ניסיון אובדני. עקב קשיים במיצוי זכויות וחשש מטרנספוביה במגעיה עם רשויות ונותני שירות, האישה לא פנתה לקופת החולים להוצאת התחייבות (טופס 17). עקב כך נצבר לה חוב בבית החולים ונפתח נגדה תיק הוצאה לפועל. פנינו לקופת החולים להשגת ההתחייבות בדיעבד, שכיסתה חלק מהחוב. לאחר ניהול משא מתן עם בית החולים, בית החולים השתכנע שיש למחול לה על שארית החוב (אגרות ותשלום שכר טרחה לעו”ד) והורה לסגור את התיק נגדה בהוצאה לפועל.
  • הקליניקה מסייעת לאישה טרנסג’נדרית דרוזית שביקרה בחדר מיון מספר פעמים בעשור האחרון על רקע תקיפות מיניות. החובות הצטברו לכדי מספר תיקים שנפתחו נגדה בהוצאה לפועל. גם היא התקשתה לאורך השנים במיצוי זכויות מול קופת החולים. ראשית סייענו לה למצות זכויות מול בית החולים על-מנת לקבל ללא עלות סיכומי טיפול מהביקורים הישנים. במקביל יצרנו קשר עם רופאה מומחית בתחום הטיפולים שקיבלה האישה, ובסיוע הרופאה אנו מלווים אותה בהוצאת התחייבויות מקופת חולים על הביקורים הישנים.
  • הקליניקה סייעה לאישה טרנסג’נדרית דרוזית, שמשפחתה לא מקבלת אותה, ולאורך השנים ספגה מהם אלימות פיזית וכלכלית. עקב התקופה הקשה ובעקבות בריחה מהבית, היא צברה חובות לחברות סלולר ונפתחו לה תיקים בהוצאה לפועל. סייענו לה במשא ומתן והחוב הופחת בכ-20%.
  • הקליניקה סייעה לצעיר הומוסקסואל ערבי צעיר שנסחט כלכלית על-ידי בעל מכולת באזור מגוריו על רקע זהותו. בעל המכולת טען שהבחור חייב לו כספים וסירב להמציא הוכחות. הבחור חשש לפנות למשטרה או לערב את משפחתו. לאחר מכתב מטעמנו, בעל המכולת הפסיק לדרוש כספים. לאחרונה שלחנו מכתב נוסף בדרישה לקבל חזרה את הכספים שכבר שולמו על ידי הצעיר לבעל המכולת.
  • הקליניקה העניקה ייעוץ משפטי לצעיר טרנסג’נדר בשאלות לגבי חוזה שכירות ממנו הוא מבקש להשתחרר.
  • במהלך סמסטר א׳ העניקה הקליניקה סיוע משפטי לאשה א-בינארית אשר מועדון סרב להכניסה. הלקוחה הגישה תביעה קטנה נגד המועדון, ולאחר שהנתבעים לא התייצבו לדיון קיבלה פסק דין לטובתה.

זכויות אנשים טרנסג׳נדרים במערכת הבריאות

הקליניקה משתפת פעולה עם פרוייקט גילה להעצמה טרנסית בפרוייקט לקידום זכויות טרנסג’נדרים במערכת הבריאות. במסגרת הפרויקט הוגשו שתי בקשות חופש מידע בנושא הועדה להתאמה מגדרית (״שינוי מין״) על מנת לאסוף ולמפות נתונים. במהלך סמסטר ב’ קיבלנו תשובות לבקשות חופש המידע, ואנו מעבדים יחד עם פרוייקט גילה את הנתונים. בשנת הלימודים הבאה נוכל לפעול לקידום מדיניות בהתאם למידע שהתקבל.

בנוסף, במהלך סמסטר ב’ פנינו לוועדה להתאמה מגדרית ולמשרד הבריאות, לאחר שהגיעו אלינו פניות לפיהן הוועדה מעניקה לכאורה יחס מועדף ועזרה צמודה יותר למטופלים שמבקשים לעבור פרוצדורות רפואיות בבית החולים תל-השומר, לעומת מטופלים המבקשים לעבור פרוצדורות דומות בבתי חולים ציבוריים אחרים. הוועדה אמנם ממוקמת בבית החולים תל-השומר, אולם מדובר בוועדה ארצית בלתי תלויה שנדרשת להעניק שירות תוך הסתכלות על טובת המטופל בלבד, בדגש על מימוש הזכות שלו לאוטונומיה. ביקשנו הבהרות מהוועדה ומשרד הבריאות בעניין זה.

עוד באותה פנייה הבאנו לתשומת לב משרד הבריאות כי קיים אי-סדר בקופות החולים ביחס לאנשים טרנסג’נדרים ובקשתם לביצוע התאמה מגדרית. כך, חלק מקופות החולים מנפיקות התחייבויות (טופס 17) למימון פרוצדורות מסוימות, אך לא לפרוצדורות אחרות, וחלק מהקופות עדיין סבורות באופן שגוי שהתחייבויות מסוימות יינתנו בכפוף לאישור הוועדה בלבד. מצב הדברים שונה לא רק בין הקופות אלא גם בין המחוזות של כל קופה. על רקע מצב דברים זה ביקשנו ממשרד הבריאות להבהיר לקופות החולים כי ישנן פרוצדורות אותן ניתן לעבור על בסיס מודל “הסכמה מדעת”, ללא צורך באישור הוועדה להתאמה למגדרית וכי יש לנהוג בעניין זה באופן אחיד למטופלים בכל הקופות ובכל המחוזות של כל קופה, שכן נדמה כי מטופלים טרנסג’נדרים בפריפרייה מופלים לרעה בנושא.

בחודש יולי 2019 הגישה הקליניקה בקשה בשם פרוייקט גילה להעצמה טרסנית ובשם האגודה לזכויות הלהט״ב להצטרף כידיד בית משפט להליך של אשה טרנסית שביקשה מימון דרך סל הבריאות לניתוח נישוי פנים (מלשון הפיכה לנשי) וסורבה. בבקשה טענה הקליניקה כי ניתוח נישוי פנים איננו ניתוח קוסמטי אלא יש לו חשיבות רפואית על מנת לטפל בדיספוריה מגדרית. ביום 31.7.2019 התקיים הדיון המקדמי, והקליניקה צורפה כידיד בית משפט. ההליך תלוי ועומד.