הסטודנטים עוסקים במגוון תיקים כגון, סיוע לאנשים מקרב אוכלוסיות מוחלשות להתמודד עם חובות (בהוצאה לפועל, בהגשת התנגדויות לבית משפט שלום ועמדות ידיד בית משפט), סיוע לעובדים שהופלו בקבלה לעבודה, תביעות נזיקין של אנשים בעלי מוגבלויות ועוד.

הליכים משפטיים

תיקים פרטניים

הקליניקה מעניקה סיוע משפטי בתחומים של חובות, מוגבלות, דיור, זקנה. התיקים מגיעים ממגוון מקורות ובהם פניות לקלינאית עו”ד כהן, סניגוריה ציבורית, אגודת הלהט״ב ומרכזי זכויות במערב חיפה. במקרים המתאימים, הסיוע המשפטי מתבטא גם בייצוג בבתי המשפט:

• ייצוג נתבעת בתביעת השתקה בגין פוסט על הטרדה מינית – מדובר בשיתוף פעולה יחודי של הקליניקה למימוש זכויות אדם בהליך האזרחי והקליניקה למשפט ופמיניזם. הטיפול הסתיים כאשר נחתם הסכם גישור לשביעות רצון הלקוחה.
• רכישת דיור ציבורי וחובות – הקליניקה ייצגה את האגודה לצדק חלוקתי בבקשה להצטרף כידיד בית משפט לערעור שעסק באפשרות של דייר בדיור ציבורי שמעוניין לרכוש את הדירה שבה הוא חי לצרף את המשכנתא לאיחוד התיקים. לאור עמדת הקליניקה, בית משפט קבע כי לקיחת הלוואה לרכישת דירת דיור ציבורי במסגרת איחוד תיקים בהוצאה לפועל היא הוצאה חיונית, ולכן אין לראות במשכנתא חוב חדש המבטל את הסדר התשלומים. ראו כתבה שהתפרסמה על אודות התיק.
• הפליה בעבודה בגין חובות – הקליניקה מייצגת אדם שלא התקבל לעבודה לאחר שבתגובה לשאלה במבחן מיון אותו חויב לעבור הוא סיפר כי יש לו חובות. מבחן המיון קבע כי מרכיבי אישיותו תקינים, אולם בשל העובדה שיש לו חובות הוא מועד לעבריינות תעסוקתית. לעמדת הקליניקה מדובר בהפליה בקבלה לעבודה שכן מדובר בשוני לא רלוונטי וקביעה לא מהימנה המבוססת על דעות קדומות כנגד אנשים בעוני. כמו כן, הקליניקה סבורה כי מקום העבודה הפר את החובות המוטלות על מעסיק המשתמש במבחני מיון. הסטודנטים ערכו מחקר וכתבו טיוטת כתב תביעה אך לצערנו, הלקוח נכנס להליכי פשיטת רגל ועוה”ד המייצגת אותו בפשיטת הרגל המליצה לו שלא לתבוע בשלב זה. בשל חשיבות העניין, הקליניקה החליטה לטפל בסוגיה באופן עקרוני ועל כן פנינו לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה וקיימנו עמם פגישה במהלכה הוסכם כי הנושא יקודם, בין היתר מול מכוני המיון. לעמדתנו מדובר במקרה קלאסי של עוולה שעוד אין לה שם, לכן במקביל למחקר והפעולה המשפטית כנגד התופעה נפעל גם להעלאת מודעות להפליה זו.
• תביעת פיצויים בגין מעצר שלא כדין – הקליניקה מייצגת קטינה בתביעת פיצויים על מעצר שלא כדין. הקטינה שהתה בביתה בעת שהגיעו לבצע חיפוש אחר ראיות בעבירות בהן האחים שלה היו חשודים. במהלך החיפוש השוטרים מצאו בתיק הקטינה ערכת עבודה שנחשדה להיות ערכת פריצה ואז הודיעו לה כי היא עצורה בחשד לפריצת בתים. הקטינה נעצרה ללא חשד סביר וללא בחינת חלופת מעצר, עברה חקירה קשה מבלי שניתן לה ייעוץ משפטי מקדים, נכלאה בתא מעצר עם אישה בגירה ועוד. למחרת הקטינה שוחררת לאחר שבית המשפט קבע שלא היה חשד סביר לעצור אותה. בחודש יולי 2019 הוגשה בשמה תביעה על סך 30,000 ש״ח בגין הזק הנפשי שנגרם לה בעקבות המעצר. הקליניקה קלטה שתי פניות נוספות של לקוחות שנעצרו שלא כדין. כל התיקים הופנו אלינו מהסניגוריה הציבורית.
• הפליה בכניסה למועדון – הקליניקה ייעצה לאשה א-בינארית בתביעה קטנה שהגישה נגד מועדון אשר סרב להכניס אותה. מכיון שהנתבעת לא הגיעה לדיון בבית המשפט ניתן פסק דין לטובתה של התובעת. (מאגודת הלהט״ב)
• ייצוג ילד אלרגי שנפגע במסגרת חינוכית – הקליניקה מייצגת ילד אלרגי בתביעתו נגד הגן בו למד לאחר שבשל אי עמידה בחובותיהם כלפי ילדים אלרגיים, נגרמה לו פגיעה בריאותית. התביעה בשלבי הכנה והעבודה עליה תימשך בשנה הבאה.  ותוגש בסוף השנה כשהילד יסיים לימודיו בגן. (הועבר מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך, אשר מטפלת בנושא של ילדים אלרגיים).
• הגנה על זכויות חייבים בתהליכי גבייה מינהלית – גבייה מינהלית היא גבייה דרקונית וכופה, במסגרתה גופים אשר להם קיימת סמכות הגבייה (בעיקר עיריות) משמשים כתובעים, שופטים ומבצעים. בפני האזרח ניצבים חסמים רבים למימוש זכויותיו מול אותו הגוף, ולפיכך נוצר חשש לפגיעה בזכות להליך הוגן, הזכות לקניין, הזכות לקיום בכבוד ועוד. במהלך השנה הקליניקה טיפלה במספר פניות בנושא גביית חובות מסוג זה. פנייה של אישה שעיריית תל-אביב עיקלה לה כספים מחשבון הבנק בגין דוח על נסיעה בנת”צ. האישה מעולם לא קיבלה את הדוח -ומשכך גם לא קיבלה הזדמנות להחליט אם לשלם או להישפט – ולא קיבלה התראה לפני עיקול, כפי שהחוק מחייב. הסטודנטים ניסחו והגישו בשם הלקוחה כתב תביעה להשבה ופיצוי בגין גבייה רשלנית ועיקול שלא כדין שהוגש בבית משפט לתביעות קטנות. במהלך סמסטר ב’, הסטודנטים למדו את כתב ההגנה של העירייה וניסחו כתב תשובה שהוגש לבית המשפט. הדיון בתביעה התקיים ביום 14.7.2019 בבית המשפט לתביעות קטנות. הסטודנטים שטיפלו בתיק ביקשו מבית המשפט היתר לייצוג, ובית המשפט העניק רשות זו. במסגרת הדיון התביעה נמחקה בהסכמה. העיסוק של הקליניקה בנושא גבייה מינהלית יימשך בשנה הבאה. בין היתר, הקליניקה עומלת על כתיבת מדריך להליכי גבייה מינהלית בבית משפט לתביעות קטנות והעברת הדרכות בנושא זה בקהילה.

פסק הדין שקיבלנו בעניין זכויות דיירי דיור ציבורי שבחובות לקחת משכנתא

• ס’ היא דיירת דיור ציבורי המשלמת מזה 15 תשלום חודשי להוצאה לפועל בגין חובותיה. הריבית בתיק כל כך גבוה שהחוב שלה רק הולך ותופח. ס’ קיבלה הצעה לרכוש את דירת הדיור הציבורי שבה מתגוררת בהנחה משמעותית. היא ידעה שהדרך שלה להוציא את הילדים של מהעוני הרב דורי היא שתהיה בבעלות המשפחה דירה. לכן, ס’ לקחה משכנתא, אלא שהיא לא ידעה שלחייבים באיחוד תיקים בהוצאה לפועל (קטיגוריה של חייבים משלמים עם הרבה חובות) אסור ליצור חובות חדשים ושמשכנתא הוא כמו חוב חדש.
• רשם ההוצאה לפועל העלה ל-ס’ את התשלום החודשי מ-250 ש”ח ל-2,000 ש”ח, כגובה תשלום המשכנתא. הרשם קבע שבגלל שס’ לקחה משכנתה היא למעשה הוכיחה שיש לה יכולת תשלום חודשי של 2000 ש”ח. ס’ הגישה לרשם בקשות במסגרתן התחננה שלא תצליח לעמוד גם בתשלום להוצאה לפועל וגם למשכנתא. למעשה ההחלטה של הרשם העמידה את ס’ בין שתי אפשרויות גרועות: או להפסיק לשלם להוצאה לפועל ולהסתכן בעיקולים ופינוי מהדירה, או להפסיק לשלם לבנק ולהתסכן בפינוי מהדירה. המשמעות היא שס’ עלולה הייתה לחזור לשוק השכירות הפרטי ולהדרדר לחובות כבדים עוד יותר.
• על החלטת הרשם הוגש ערעור באמצעות עו”ד אבי קיסוס מהסיוע המשפטי של משרד המשפטים. האגודה לצדק חלוקתי הצטרפה לערעור באמצעות עו”ד רעות כהן מהקליניקה למימוש זכויות אדם בהליך האזרחי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. לאור עמדת הקליניקה, בית משפט קבע כי לקיחת הלוואה לרכישת דירת דיור ציבורי במסגרת איחוד תיקים בהוצאה לפועל היא הוצאה חיונית, ויש לאפשר אותה.האגודה לצדק חלוקתי טענה בדיון שדיירי הדיור הציבורי סבלו מאי-שוויון ואפליה בין-דורית בחלוקת משאבי הדיור והקרקעות בישראל: “אפליה זו הנציחה את העוני של הדיירים המקוריים וחרצה גורל דומה לצאצאיהם. בחוק הדיור הציבורי המחוקק ביקש לעשות תיקון היסטורי, להוציא את הדיירים וילדיהם ממעגל העוני ולממש את זכותם לקורת גג”. על כן, רכישת דיור ציבורי היא צורך חיוני של יציאה מעוני, ולא העדפת נושים אסורה.השופט משה סובל קיבל את עמדת הקליניקה והאגודה. הוא קבע כי רשם ההוצאה לפועל צריך לקחת בחשבון את שווי הדירה הנרכשת, סכום ההלוואה המבוקשת, ואת תום הלב של החייב. עוד קבע כי כשלוקחים גורמים אלה בחשבון, הרשם למעשה מיישם את חוק הדיור הציבורי, “המסייע לחסרי דיור אשר בדרך כלל גם מסובכים בחובות ובתיקי איחוד לרכוש דירה למגורים ואף למצוא דרך להסדיר את החוב, בהתאם ליכולת”.
• לכתבה על ההליכים בעיתון “הארץ” לחצו כאן.

גירוש ילדי עובדים זרים – עו”ד הרן רייכמן המנהל המקצועי של הקליניקות המשפטיות פנה לראש הממשלה, שר הפנים ולחברת אל על לעצור את הליך גירוש ילדי העובדים הזרים. למכתב צורפה חוות דעת מקיפה של פסיכיאטרים ופסיכולוגים על הנזק המשמעותי שייגרם לילדים, המזוהים כישראלים לכל דבר ועניין, בהליך הגירוש.

סיוע משפטי בחובות

הקליניקה מעניקה סיוע משפטי ללקוחות בנושאי חובות, ובכלל זה חובות לבנקים וגופים פרטיים, חובות בהוצאה לפועל, חובות הנגבים ע״ מרכז לגביית חובות ועוד. להלן מספר דוגמאות:

• הקליניקה הגישה בקשה לאיחוד תיקים וקביעת צו תשלומים בשם אישה חד הורית שסבלה בעבר מאלימות מצד בן זוגה וכיום מגדלת לבדה שלושה ילדים, אחד מהם עם מוגבלות. האישה הגיעה אלינו על רקע עיקול שהוטל על משכורתה במקום עבודה חדש. בקשתנו לאיחוד תיקים התקבלה, ונקבע ללקוחה צו תשלומים במתאים ליכולותיה, והעיקול בוטל.
• הקליניקה סייעה לאישה שהחלה הליכי פשיטת רגל ובשלהי ההליך בא כוחה דרש ממנה סכומים נוספים בניגוד להסכם שכר הטרחה. פנינו לעוה”ד והוא החליט לסגת מהדרישה ולהמשיך לייצג אותה עד לקבלת ההפטר, כפי שהוסכם ביניהם מלכתחילה.
• הקליניקה מעניקה סיוע משפטי לאישה ממוצא אתיופי שאינה דוברת עברית. לאחר ששילמה 7,000 ₪ לקבלן שיפוצים הוא מתחמק ממנה, מסרב לבצע את העבודות או להחזיר את הכסף.
• הקליניקה סייעה לאישה שבעקבות התראה לפני עיקול התברר לה שקיימים על שמה דוחות חנייה שמעולם לא הומצאו לה בדואר. למרות דרישותיה, העירייה לא המציאה לה את העתקי דוחות ואישורי המשלוח בדואר. לאחר התערבותנו, העירייה המציאה את הדוחות, והקליניקה סייעה ללקוחה לבחון האם הדו״חות הומצאו כדין.
• לקליניקה הגיע פונה שאמו המבוגרת, שאינה שולטת בשפה העברית, נתבעה על-ידי חברה משכנת כערבה של דייר דיור ציבורי שלא שילם שכירות במשך כמה שנים, ואף ניצל את הלקוחה. בשנת 2010 עמידר תבעה את האישה, אך היא לא התגוננה בהליך מכיוון שהדייר אמר לה שהכל בטיפולו ואין לה מה לדאוג, וכך היה גם כאשר עמידר פתחה נגד האישה תיק הוצאה לפועל. בשל חלוף הזמן מדובר בתיק מורכב, אולם הסטודנטים מצאו טענות משפטיות טובות לזכות האישה, וסייעו ללקוחה בהחלטה האם לתבוע בבית משפט או להתפשר. בעקבות הייעוץ, הפונה החליטה להגיע להסכם פשרה עם עמידר.
• הקליניקה מסייעת לאישה שרכשה שירות טיפולי מעסק, כאשר באותו מעמד שווקה לה הלוואה שתאפשר לה לפרוס את העסקה לתשלומים. האישה התחרטה במועד הקבוע בחוק, אולם העסק מסרב להחזיר לה חלק מהכסף וכן חברת ההלוואה מסרבת לקבל את בקשתה לפרעון מוקדם של ההלוואה. לעמדת הקליניקה, המתווה המשפטי שהעסק יצר עם החברה הוא מתווה שמנסה לעקוף את ההוראות הקוגנטיות של חוק הגנת הצרכן. בנוסף לכך, הקליניקה סבורה כי חוזה ההלוואה נוגד את הוראות חוק הלוואות חוץ בנקאיות. הקליניקה מסייעת לאישה, נשלח מכתב התראה ראשון ובמידת הצורך תוגש תביעה.
• הקליניקה מסייעת לאסירים משוחררים עם קנסות והגבלות איתם הם מתמודדים לאחר תום המאסר. במקרה אחד, אנו מסייעים לאסיר משוחרר להגיש בקשת חנינה מקנס בסכום שבו הוא לא יכול לעמוד עקב מצב בריאותי וכלכלי. במקרה נוסף אנו מסייעים לאסיר משוחרר בבקשתו לחנינה משלילת רישיון לצמיתות, דבר שמקשה עליו לעבוד ולפרנס את משפחתו.

פרוייקטים לשינוי מדיניות

זכויות חייבים

ריבית פיגורים: בסמסטר ב’ לשנת הלימודים תשע”ט הגישה הקליניקה ביחד עם האגודה לזכויות האזרח נייר עמדה לוועדה לבחינת הריביות לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה בראשות סגן החשב הכללי שבמשרד האוצר, בהתאם לקול הקורא שפרסמה הוועדה. נייר העמדה התייחס בעיקר למנגנון של ריבית הפיגורים, עמו אנשים בעוני הכי מתקשים להתמודד. אנשים בעוני נכנסים למעגל חובות ולא מצליחים לצאת ממנו במשך שנים רבות מכיוון שריבית הפיגורים מגדילה את החוב בשיעור גבוה יותר מיכולת התשלום החודשית של החייב העני. בנייר העמדה טענו כי לריבית פיגורים תכלית עיקרית והיא לתמרץ את החייב לשלם בזמן ולאכוף זאת על-ידי סנקציה אזרחית במקרה שלא שילם בזמן. כלומר, מדובר במכשיר להכוונת התנהגות. לעומת זאת, לריבית “הרגילה” בתוספת הצמדה יש תכלית אחרת והיא לשמור על ערך הכסף ולפצות את הנושה עבור השימוש שיכול היה לעשות בכספו. על רקע תכליות אלה הסקנו כי ריבית הפיגורים כיום חוטאת למטרותיה ופוגעת בזכות לקניין ובזכות לקיום בכבוד של חייבים, והצענו מספר הצעות לשינוי המצב החוקי.

הערות על הצעת חוק להפחתת ריבית פיגורים: בסמסטר א’, הגישה הקליניקה, ביחד עם האגודה לזכויות האזרח, הערות להצעת חוק שמבקשת להפחית 25% ריביות פיגורים בתיקי הוצאה לפועל לחייבים שמשלמים. הצעת החוק הממשלתית נולדה אחרי שנים של ביקורת על גובה ריביות הפיגורים בהוצאה לפועל שמכפילה ואף משלשת את החוב. בעקבות הערותינו בגלגול הקודם של הצעת החוק, החוק יחול על גופים שבעבר הוחרגו כגון בנקים, חברות סלולר, אשראי וכו’ (שלהם רוב התיקים עם הריביות הגבוהות). עם זאת, אחת ההערות הכי חשובות שלנו לא נכללה בנוסח החדש – להגדיל את שיעור מחיקת הריבית האפשרי מ-25% לעד 100%, מכיוון שהשיעור 25% הוא נתון שרירותי שלא מבוסס על עובדות ונתונים.  הקליניקה טוענת כי מכיון שלאנשים בעוני אין כסף לשלם, הרי ריבית פיגורים איננה מהווה תמריץ אלא עונש שמושת רק על אנשים בעוני. תכלית עונשית כזו, במסגרת הליך אזרחי, היא פסולה. יתרה מזאת, אם אדם כבר משלם את חובו, אין טעם להפעיל ריבית שבתוכה מגולם מרכיב התמריץ. הקליניקה תפנה יחד עם האגודה לזכויות האזרח למפלגות השונות על מנת שיחילו דין רציפות על הצעת החוק.

אסירים חייבים: אחת הבעיות הגדולות עמם מתמודדים אסירים משוחררים עם חזרתם לחברה היא חובות כספיים. יכולת האסיר לשלם חובות במהלך תקופת המאסר היא מוגבלת, בפרט כאשר מדובר באסירים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. למרות זאת, החובות ממשיכים לצבור ריביות פיגורים גבוהות במהלך תקופת המאסר וכשהאסיר משתחרר הוא מגלה שחובותיו תפחו לממדים גדולים. חוסר היכולת של האסיר המשוחרר לפרוע את חובותיו עלול לפגוע בהליך השיקום שלו. בסמסטר א׳ הקליניקה הגישה לרשות האכיפה והגבייה בקשה לפי חוק חופש המידע לקבלת נתונים על סכומי ריביות פיגורים על חובות של אסירים ומדיניות מחיקת הריביות לאסירים. התשובה הגיעה במהלך סמסטר ב’, והקליניקה כעת מנתחת את הנתונים. בשנת הלימודים הבאה תחליט הקליניקה כיצד לפעול לקידום מדיניות בעניין זה. בנוסף, הקליניקה משתפת פעולה עם האגודה לזכויות האזרח, הסניגוריה הארצית, רשות לשיקום האסיר והסיוע המשפטי לצורך בחינה מעמיקה של אפשרויות הפעולה בנושא. בין הנושאים שעל הפרק: מאסר חלף קנס, הסדרי חובות לאסירים בתוך כתלי הכלא, עיקול כספי קנטינה ועוד. כמו כן, הקליניקה יזמה שיתוף פעולה עם האגודה לזכויות האזרח, הסניגוריה הארצית ומערך הקליניקות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים לצורך בחינה מעמיקה של אפשרויות הפעולה בנושא.

זכויות ערבים במגזר הציבורי

בעקבות התיק הפרטני שהקליניקה טיפלה בו בעניין הערבות לדיור ציבורי, הקליניקה בוחנת האם החוזים האחידים של החברות המשכנות פוגעים בזכויות הערבים. יודגש כי לרוב מדובר באוכלוסיות מוחלשות כיוון שבני משפחה משמשים ערבים לדייר הדיור הציבורי. כדי לבחון את היקף התופעה הקליניקה הגישה למשרד השיכון בקשה לפי חוק חופש מידע במסגרתה התבקשו נתונים על היקף התביעות שהוגשו נגד ערבים, היקף הפשרות וכיו”ב. אנו עדיין בהתכתבויות מול משרד השיכון, שטוען שהמידע המבוקש נמצא בחברות המשכנות ועלות הפקת המידע מוערך במאות אלפי שקלים.

זכויות אנשים עם מוגבלויות

הקליניקה פנתה למנכ”ל הכרמלית בחיפה על העדר כריזה נגישה עבור ציבור הנוסעים עם מוגבלויות. הקליניקה טענה כי העדר הכריזה חושף את הכרמלית לתביעות בהליך האזרחי, לרבות תובענה ייצוגית. בעקבות פניית הקליניקה, נהגי הכרמלית החלו לכרוז את שמות התחנות במהלך הנסיעה. לכתבה על ההליכים בעיתון “כלבו” לחצו כאן.

ביחד עם האגודה לזכויות האזרח הגשנו הערות להצעת חוק שמבקשת להפחית 25% ריביות פיגורים בתיקי הוצאה לפועל לחייבים שמשלמים – הצעת החוק היא ממשלתית והיא הגיחה לעולם אחרי שנים של מאבקים. היא גלגול של הצעה קודמת, במסגרתה החוק לא היה אמור לחול על בנקים, חברות סלולר, אשראי וכו’ (שתכלס הם רוב התיקים, עם הריביות הגבוהות). לשמחתנו, ההערות ששלחנו דאז הופנמו, ובגלגול הנוכחי ההצעה תחול גם על הגופים הכי חזקים. יחד עם זאת אחת ההערות הכי חשובות שלנו לא נכנסה – להגדיל את שיעור מחיקת הריבית מ25% ל- 100% (ולכל הפחות לתת לרשמים שיקול דעת להגדיל את שיעור ההפחתה של הריבית). כי אם התפקיד של ריבית הוא לתמרץ אנשים לשלם, ולאנשים אין כסף לשלם, יש לה בעצם תכלית עונשית בלבד. העונש חל רק על אנשים בעוני. ויותר מזה, אם אדם משלם, אין טעם להפעיל ריבית פיגורים כי אין מה לתמרץ אותו שכן מדובר בעונש בלבד. לצפייה בהערותינו, לחצו כאן.

בנוסף, הקליניקה מעורבת במקרים הבאים:

• הקליניקה מייצגת אדם עם מוגבלות נפשית בבקשה לצו פינוי שהוגשה נגדו על-ידי ספק שירותי הדיור המוגן שלו. במקביל להליך המשפטי, אנו מלווים אותו במיצוי זכויות מול וועדת סל שיקום מחוזית וספקי שירות למשרד הבריאות בתחום הדיור.
• הקליניקה העניקה ייעוץ משפטי לאישה עם מוגבלות שביקשה לסיים חוזה שכירות לאחר שהדירה התגלתה כדירה לא ראויה למגורים.
• הקליניקה מייצגת לאישה המתניידת עם כיסא גלגלים במקרה בו נהג אוטובוס סירב לפתוח עבורה את הרמפה בדלת האחורית של האוטובוס. מכתב ההתראה לחברת האוטובוסים נשלח ואנו ממתינים למענה.
• אנו מייעצים לאם לילדה עם מוגבלות שפוטרה מעבודתה. כרגע אנו בוחנים האם העובדות מצביעות על כך שהיא פוטרה על רקע מוגבלות הבת. במידה וכן נסייע לה בתביעת פיצויים.
• אנו מייעצים לאישה עם מוגבלות נפשית אשר מעוניינת להוציא רישיון נהיגה. על-מנת להתחיל בשיעורי הנהיגה, אנשים עם מוגבלות נפשית אשר נוטלים תרופות צריכים לעבור בדיקת כשירות רפואית לנהיגה במסגרת ועדת מומחים של משרד הבריאות. הדרכנו את האישה לקראת הוועדה, ובמידה והיא לא תקבל אישור, נשקול לסייע לה בערעור.

סיוע משפטי במרכזי זכויות

הקליניקה מעניקה סיוע משפטי בנושאי משפט אזרחי, ובמיוחד חובות והוצאה לפועל, דיור, ועוד, בשני מרכזי זכויות בחיפה:

• מרכזי זכויות במערב חיפה – הקליניקה משתתפת במתן סיוע משפטי במרכזי הזכויות במערב חיפה.
• מרכז זכויות לחסרי מעמד בחיפה – הקליניקה תעניק סיוע משפטי לחסרי מעמד שיופנו על ידי המרכז הרפואי החדש.

פרויקט סיוע משפטי וקידום זכויות לאנשים מקהילת הלהט”ב

אין כיום קליניקה משפטית בארץ שעוסקת באופן ספציפי בזכויות להט”ב ומרבית הסיוע המשפטי שניתן ללהט”ב עוסק בהפליה או בענייני מעמד אישי. אולם, הבעיות בהם נתקלים אנשים להט”ב הן מגוונות ופעמים רבות נתפסות, בטעות, כלא קשורות לזהות המגדרית או המינית שלהם. לכן, הם מתקשים לקבל סיוע משפטי בארגוני הבית השונים.

תפיסת הקליניקה היא כי פעמים רבות ההדרה שחווים להט”ב על רקע זהותם מובילה להדרה במגוון זירות נוספות ועלולה להוביל להדרדרות לעוני וצבירת חובות, אי-מיצוי זכויות בתחום הבריאות, הדיור, הבטחון הסוציאלי, ועוד. על כן, הקליניקה לקחה על עצמה להעניק סיוע משפטי מקיף לאנשים להט״ב ובתוך כך לעשות את החיבור בין הבעיה המשפטית לזהות המגדרית גם כאשר נראה שחיבור כזה לא קיים. בנוסף, הקליניקה תשתתף בפרויקטים לקידום מדיניות במקרים המתאימים.

• הקליניקה מסייעת לאשה טרנסג׳נדרית בתהליך שינוי מין בתעודת הזהות.
• הקליניקה סייעה לאישה טרנסג’נדרית שלפני מספר שנים פנתה לחדר מיון על רקע ניסיון אובדני. עקב קשיים במיצוי זכויות וחשש מטרנספוביה במגעיה עם רשויות ונותני שירות, האישה לא פנתה לקופת החולים להוצאת התחייבות (טופס 17). עקב כך נצבר לה חוב בבית החולים ונפתח נגדה תיק הוצאה לפועל. פנינו לקופת החולים להשגת ההתחייבות בדיעבד, שכיסתה חלק מהחוב. לאחר ניהול משא מתן עם בית החולים, בית החולים השתכנע שיש למחול לה על שארית החוב (אגרות ותשלום שכר טרחה לעו”ד) והורה לסגור את התיק נגדה בהוצאה לפועל.
• הקליניקה מסייעת לאישה טרנסג’נדרית דרוזית שביקרה בחדר מיון מספר פעמים בעשור האחרון על רקע תקיפות מיניות. החובות הצטברו לכדי מספר תיקים שנפתחו נגדה בהוצאה לפועל. גם היא התקשתה לאורך השנים במיצוי זכויות מול קופת החולים. ראשית סייענו לה למצות זכויות מול בית החולים על-מנת לקבל ללא עלות סיכומי טיפול מהביקורים הישנים. במקביל יצרנו קשר עם רופאה מומחית בתחום הטיפולים שקיבלה האישה, ובסיוע הרופאה אנו מלווים אותה בהוצאת התחייבויות מקופת חולים על הביקורים הישנים.
• הקליניקה סייעה לאישה טרנסג’נדרית דרוזית, שמשפחתה לא מקבלת אותה, ולאורך השנים ספגה מהם אלימות פיזית וכלכלית. עקב התקופה הקשה ובעקבות בריחה מהבית, היא צברה חובות לחברות סלולר ונפתחו לה תיקים בהוצאה לפועל. סייענו לה במשא ומתן והחוב הופחת בכ-20%.
• הקליניקה סייעה לצעיר הומוסקסואל ערבי צעיר שנסחט כלכלית על-ידי בעל מכולת באזור מגוריו על רקע זהותו. בעל המכולת טען שהבחור חייב לו כספים וסירב להמציא הוכחות. הבחור חשש לפנות למשטרה או לערב את משפחתו. לאחר מכתב מטעמנו, בעל המכולת הפסיק לדרוש כספים. לאחרונה שלחנו מכתב נוסף בדרישה לקבל חזרה את הכספים שכבר שולמו על ידי הצעיר לבעל המכולת.
• הקליניקה העניקה ייעוץ משפטי לצעיר טרנסג’נדר בשאלות לגבי חוזה שכירות ממנו הוא מבקש להשתחרר.
• במהלך סמסטר א׳ העניקה הקליניקה סיוע משפטי לאשה א-בינארית אשר מועדון סרב להכניסה. הלקוחה הגישה תביעה קטנה נגד המועדון, ולאחר שהנתבעים לא התייצבו לדיון קיבלה פסק דין לטובתה.

זכויות אנשים טרנסג׳נדרים במערכת הבריאות

הקליניקה משתפת פעולה עם פרוייקט גילה להעצמה טרנסית בפרוייקט לקידום זכויות טרנסג’נדרים במערכת הבריאות. במסגרת הפרויקט הוגשו שתי בקשות חופש מידע בנושא הועדה להתאמה מגדרית (״שינוי מין״) על מנת לאסוף ולמפות נתונים. במהלך סמסטר ב’ קיבלנו תשובות לבקשות חופש המידע, ואנו מעבדים יחד עם פרוייקט גילה את הנתונים. בשנת הלימודים הבאה נוכל לפעול לקידום מדיניות בהתאם למידע שהתקבל.

בנוסף, במהלך סמסטר ב’ פנינו לוועדה להתאמה מגדרית ולמשרד הבריאות, לאחר שהגיעו אלינו פניות לפיהן הוועדה מעניקה לכאורה יחס מועדף ועזרה צמודה יותר למטופלים שמבקשים לעבור פרוצדורות רפואיות בבית החולים תל-השומר, לעומת מטופלים המבקשים לעבור פרוצדורות דומות בבתי חולים ציבוריים אחרים. הוועדה אמנם ממוקמת בבית החולים תל-השומר, אולם מדובר בוועדה ארצית בלתי תלויה שנדרשת להעניק שירות תוך הסתכלות על טובת המטופל בלבד, בדגש על מימוש הזכות שלו לאוטונומיה. ביקשנו הבהרות מהוועדה ומשרד הבריאות בעניין זה.

עוד באותה פנייה הבאנו לתשומת לב משרד הבריאות כי קיים אי-סדר בקופות החולים ביחס לאנשים טרנסג’נדרים ובקשתם לביצוע התאמה מגדרית. כך, חלק מקופות החולים מנפיקות התחייבויות (טופס 17) למימון פרוצדורות מסוימות, אך לא לפרוצדורות אחרות, וחלק מהקופות עדיין סבורות באופן שגוי שהתחייבויות מסוימות יינתנו בכפוף לאישור הוועדה בלבד. מצב הדברים שונה לא רק בין הקופות אלא גם בין המחוזות של כל קופה. על רקע מצב דברים זה ביקשנו ממשרד הבריאות להבהיר לקופות החולים כי ישנן פרוצדורות אותן ניתן לעבור על בסיס מודל “הסכמה מדעת”, ללא צורך באישור הוועדה להתאמה למגדרית וכי יש לנהוג בעניין זה באופן אחיד למטופלים בכל הקופות ובכל המחוזות של כל קופה, שכן נדמה כי מטופלים טרנסג’נדרים בפריפרייה מופלים לרעה בנושא.

בחודש יולי 2019 הגישה הקליניקה בקשה בשם פרוייקט גילה להעצמה טרסנית ובשם האגודה לזכויות הלהט״ב להצטרף כידיד בית משפט להליך של אשה טרנסית שביקשה מימון דרך סל הבריאות לניתוח נישוי פנים (מלשון הפיכה לנשי) וסורבה. בבקשה טענה הקליניקה כי ניתוח נישוי פנים איננו ניתוח קוסמטי אלא יש לו חשיבות רפואית על מנת לטפל בדיספוריה מגדרית. ביום 31.7.2019 התקיים הדיון המקדמי, והקליניקה צורפה כידיד בית משפט. ההליך תלוי ועומד.