פרופ’ יונתן יובל

יונתן יובל
  • דוקטור במשפטים, אוניברסיטת  Northwestern  1997
  • מוסמך במשפטים בהצטיינות, אוניברסיטת  Northwestern  1995
  • B.A. + LL.B.בהצטיינות (פילוסופיה), אוניברסיטת תל-אביב, 1992
  • לימודי מוסמך בפילוסופיה, אוניברסיטת תל-אביב, 1991-1992
  • לימודי פילוסופיה, אוניברסיטת אוקספורד, 1990

תחומי מחקר: תורת המשפט, משפט ולשון, דיני חוזים, משפט מסחרי בינ”ל, פילוסופיה פוליטית

מידע נוסף

מחקר אמפירי: הפוליטיקה המבנית של תרבויות טיעון בהעדר ייצוג משפטי בערכאות נמוכות בישראל
המשפט אינו מכונה לייצור טקסטים: הבנה אמיתית של התהליכים החברתיים והמוסדיים המתרחשים במשפט מחייבת הליכה למקום הצדק והקשבה לנעשה שם, מעבר לקריאת התוצרים הטקסטואלים (פסקי-דין). מה מייצר המשפט? התמקדות בפסקי-דין מניחה שזהו התוצר היחיד, או המרכזי, או הנחשב של האינטראקציה המשפטית. אך המשפט מייצר הרבה יותר מזה: יחסי-כח, זהות, הקשר מוסדי לביטוי, לקשב, הוא ממסגר את יחסי האזרח לרשות ולזולת, ודורש מן הניגשים אליו שימוש אינטנסיבי במכשירים לשוניים שונים. מחקר אמפירי זה מתמקד בבעלי-דין הניגשים אל המשפט ללא תיווך של ייצוג מקצועי ע”י עו”ד. מי הם? מה מציק להם? איך וכיצד הם מדברים על מה שמציק להם? האם לשפ שהם מביאים עימם לבית-המשפט — שפת היום-יום העומדת לרשותם — הם יודעים, במגבלות המוסדיות, לבטא את מצוקותיהם, תביעותיהם, סיפוריהם? מי הם ה”הם”? המחקר בוחן את היחס בין מיהות בלי-דין בלתי מיוצגים ותרבויות הטיעון בהן הם נוקטים בבתי משפט לתביעות קטנות במחוז הצפון (חיפה, עכו, חדרה, נצרת, וטבריה). באלו סוגים של שיח מוכנים בתי המשפט להשתמש, ובאלו התאמות סטרוקטורליות ניתן להבחין בין פרמטרים מיהותיים לתרבויות טיעון? מה הרלוונטיות של שאלות אלו לתפיסה שלמה, בלתי פורמלית, של שוויון בפני החוק ומושג ההליך ההוגן?
מחקר זה בוחן, בסביבת מתדיינים בלתי מיוצגים בבתי משפט בערכאות נמוכות, את מערכת יחסי הכוחות המתפתחת בבית המשפט ואת תרבויות הטיעון השונות –והמתחרות — הנקוטות בסביבה זו, על האמצעים הנרטביים והרטוריים בהם נעשה שימוש.
המחקר מעסיק כתריסר סוקרי-שטח ועד לקיץ 2002 נאספו במסגרתו חומרים על כ-450 תיקים. החומרים הנאספים הם כתבי הטענות וכל חומר ראייתי ואחר הנמצא בתיק (באדיבות מנהל בתי-המשפט מזכירי בתי-המשפט השונים), ראיונות עם בעלי-הדין לפני ואחרי ההדיינות בביהמ”ש, קידוד כל ארועי-השיח במהלך הדיון (במקרים נדירים וברשות ביהמ”ש נעשה שימוש בהקלטת אודיו), ואיסוף כל המסמכים שהדיון מייצר – “פרוטוקול”, החלטות, ופסק-הדין.
השאלה המרכזית הנבחנת דרך יישום טכניקות אתנוגרפיות ואנליזה נרטיבית על החומרים שנאספו היא, האם בשל נקודות חיכוך מבניות, האופן בו מתנהל ההליך השפטי מעניק כוחות (Empowerment) בצורה לא שוויונית למתדיינים בעלי מאפיינים שונים? האבחנה העיקרית שתיושם הינה בין טיעון מוכוון-כללים (rule oriented) לעומת טיעון יחסתני (relational), יכלתם של מתדיינים להחליף ביניהן,  ועד כמה נקיטה באסטרטגיות טיעון אלו הינה דטרמניסטית ביחס לטיעונים של ג’נדר, אתנוס, מצב סוציו-אקונומי, ועוד.

המחקר ממומן על ידי קרן משרד המדע ועל ידי האגודה הישראלית לקרנות מחקר וחינוך. ​

פרקים מספרים- עברית

 פרקים מספרים- אנגלית

 מאמרים – עברית

מאמרים – אנגלית

אחר-פרסומים מדעיים

  • Courtroom Narrative”  with Elizabeth Mertz , The Encyclopedia of Narrative Theory (London: Routledge) (2004)
  •  אחר
  • Imagining Territories: Space, Place, and the Anticity , University of Haifa Faculty of Law Legal Studies Research Paper (2007)
  • A Defaulting Party’s Right to Cure a Failure to Perform, advisory paper commissioned by the Committee for the Codification of Civil Law, Dept. of Justice, Israel (2006) ​

בחדשות

ניתן לפגוש אותי גם ב: