הקליניקות למשפט ושינוי חברתי

בשנת הלימודים תשפ״א פעלו בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה שבע קליניקות, ובהן כ-90 סטודנטיות וסטודנטים.
הקליניקות השונות טיפלו במהלך השנה במאות רבות של פונים, הגישו עשרות הליכים לבתי משפט בערכאות השונות, השתתפו בגישורים, פעלו לשינוי מדיניות, הגישו הצעות חוק, פעלו להנגשת ידע משפטי ומתן כלים משפטיים להעצמת אוכלוסיות מוחלשות.
מבין הפרויקטים והתיקים הללו תיקים תקדימיים שישפיעו על חייהם של אלפים רבים. כך למשל (קשה לבחור!), הקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר הצטרפה לבקשת ידיד בית משפט בערעור תקדימי לבית המשפט העליון שעסק בשאלה האם רשות המיסים מחויבת למסור לנישום מידע אודות האלגוריתם שחישב את שומת המס. בית המשפט החזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי והורה לו לדון בתיק תוך הנחה שחוק חופש מידע חל על אלגוריתמים. בעקבות עתירה לבג״ץ של הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך ביחד עם ארגון בזכות, נקבע כי כעשר שנים לאחר שחינוך חובה הוחל על הגיל הרך (גילאי 3-4) משרד החינוך יתקצב שילוב לילדים עם מוגבלויות בחינוך ה״רגיל״ החל בגילאי 3-4 כפי שמתחייב על פי החוק. הועדה לבחינת הריביות לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה קיבלה את עמדת הקליניקה למימוש זכויות אדם בהליך האזרחי שהוגשה בשנה״ל תשע״ט (יחד עם האגודה לזכויות האזרח) לפיה בשימוש שנעשה בריבית הפיגורים אינו מתמרץ אנשים לשלם את חובם אלא מכניסה אנשים עניים לחובות שהם אינם מסוגלים לצאת מהם. לפיכך הוועדה המליצה להפחית את שיעור דמי הפיגורים כך שהחוב לא יגדל בשיעור גבוה ולא מידתי. בנוסף, שר המשפטים גדעון סער הודיע כי הוא מתכוון לייצר מנגנון של מחיקת דמי הפיגורים במקרים המתאימים. לאחר שנים של פעילות של הקליניקה לפמיניזם משפטי בנושא החדרים האקוטיים לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, פורסם נוהל שמסדיר את פעילות החדרים האקוטיים, ומתייחס להערות שהקליניקה ושותפותיה העירו על הנהלים הישנים. כמו כן בוטלה תקופת ההתיישנות הקיימת לשימור ערכות אונס (תקופה של שלושה חודשים) וכיום אין הגבלת זמן על שמירת הראיות.
בנוסף לתיקים ופרויקטים בעלי השפעה רחבה, הקליניקות טיפלו השנה במאות רבות של תיקים פרטניים, במתן סיוע וייעוץ משפטיים ובייצוג בערכאות השונות (הוצאה לפועל, ועדות ערר, בתי משפט אזרחיים ומינהליים). אלמלא הייצוג של הקליניקות היתה נחסמת בפני לקוחות אלה הגישה לצדק, וזכויותיהם בתחומים שונים היו נפגעות באופן חמור. אנו מחנכות ומחנכים את הסטודנטים והסטודנטיות להשקיע בכל תיק את מלוא מרצם ויכולותיהם, להפוך כל אבן על מנת לתת ללקוחותינו את הסיוע והייצוג הטובים ביותר שניתן.
בנוסף לפעילות בכל קליניקה בנפרד, הקליניקות מתגאות בשיתופי פעולה פוריים ביניהן. כך למשל, הקליניקה ליישוב סכסוכים מהווה משאב לקליניקות האחרות לשם פתרון של חלק מהסכסוכים של לקוחותינו, במקרים המתאימים. במהלך השנה התקיימו מספר הליכי גישור בקליניקה ליישוב סכסוכים שהופנו על ידי הקליניקות השונות בתחומים שונים ובהם סכסוך בין מקבל שירות ועמותה המעניקה שירות לאנשים עם מוגבלות; הליכי צדק מאחה בין מתלוננת וחשוד בעבירת מין; ועוד. 
פרויקט דגל משותף של המרכז הקליני הוא ״מרכז הזכויות לחסרי מעמד״ בבית הקרנות, הממוקם בסמוך לקליניקה המעניקה טיפול רפואי פרו בונו לאנשים חסרי מעמד (שמנוהלת על ידי הפקולטה לרפואה בטכניון). סטודנטים משלוש קליניקות מעניקים במרכז הזכויות סיוע משפטי: הקליניקה לזכויות אדם המובילה את הפרויקט, הקליניקה למימוש זכויות אדם באמצעות ההליך האזרחי, והקליניקה לפמיניזם משפטי. הסטודנטים מאיישים את מרכז הזכויות פעמיים בשבוע ומטפלים בפניות בנושאים שונים, כולל מעמד, חובות, ביטוח רפואי, עבודה ועוד. באחד המקרים אף הוגשה עתירה מינהלית שהובילה למתן מעמד זמני ללקוח וצפויות עוד עתירות נוספות בקרוב.

מנחה קלינית: עו”ד ורדית אבידן
מנחה אקדמית: ד”ר אריאן רנן ברזילי

הקליניקה לפמיניזם משפטי בוחנת כיצד מתייחסת החברה הישראלית, הנתפסת כחברה מודרנית, חילונית, דמוקרטית ושוויונית, לנשים החיות בה בתחומי חיים שונים. הסטודנטים/ות בקליניקה נחשפות/ים למנגנונים החברתיים, המוסדיים והמשפטיים המעצבים את היחסים המגדריים בישראל, והגורמים לפגיעה בזכויותיהן של נשים.
בקליניקה השתתפו השנה 13 סטודנטיות שפעלו במסגרת מגוון פרויקטים, חלקם פרויקטים רוחביים שנועדו לקדם מדיניות, וחלקם טיפול בפניות פרטניות של נשים הפונות לקבלת יעוץ וייצוג משפטי. היקף הפניות שמגיעות לקליניקה הוא גדול מאוד, בממוצע 4-5 פניות חדשות בשבוע ובסה״כ כ-200 פניות בשנה.
I. עררים על החלטת סגירת תיק בעבירות מין
1. בשנה שעברה הגישה הקליניקה ערר בשמה של אישה ממוצא אתיופי כיון שלטענתה נפלו פגמים בחקירה. למרבה הצער האישה הלכה לעולמה ובעקבות כך הערר נמחק. יחד עם זאת הקליניקה הגישה בקשות חוזרות ונשנות לקבלת התיק, וכן תלונה לנציבות הביקורת על הפרקליטות בעניין זה. לבסוף התיק הגיע לידנו ומסרנו אותו למשפחה. לאחר עיון בתיק גילינו שעל אף חששות המשפחה, הייתה בחקירה מתורגמנית לשפה האמהרית והחקירה התנהלה באופן תקין.
2. הקליניקה הגישה ערר בעניינה של אישה בת 23 אשר נאנסה לפני 5 שנים, והתלונה שהגישה במשטרה לפני שנתיים, נסגרה. הערר התקבל לאחר שנקבע כי היו די ראיות להגשת כתב אישום. לאור קבלת הערר הלקוחה זומנה שוב לחקירה והקליניקה הכינה אותה לכך, ומלווה אותה בהליך. יצוין כי אחוז מאוד נמוך מהעררים שמוגשים מתקבלים, ועל כן מדובר בהישג חשוב. לאחר החקירה החוזרת התיק הועבר לפרקליטות ואנו ממתינות להחלטה.
II. תביעות אזרחיות בגין פגיעה מינית
1. המקרה החל לפני מספר שנים כאשר הקליניקה הגישה ערר בשם לקוחה על סגירת תיק אונס במשטרה. אף שהערר התקבל, ותיק האונס נפתח מחדש, מאוחר יותר התיק נסגר שוב מחמת חוסר ראיות. הלקוחה החליטה להגיש תביעה אזרחית כנגד התוקף שלה. לאחר שהקליניקה שלחה לתקוף מכתב התראה, החל הליך גישור בהובלת הקליניקה לישוב סכסוכים. במסגרת ההליך התקיים שיח חשוב בין הלקוחה והתוקף שלה, שהעצים את הלקוחה, אולם לא הצלחנו להגיע להסכמות באשר לסכום הפיצויים. באפריל 2021 הגשנו בשם הלקוחה תביעה אזרחית בבית המשפט בתל אביב. לאחר שלב מקדמי בהן נדחתה בקשתו של המשיב לדחיית התובענה בשל השתהות, אנו כעת ממתינות להגשת חוות דעת רפואית בתחום הנפשי מטעם הנתבע, ומכינות תחשיב נזק המפרט את הנזקים שנגרמו כתוצאה מהפגיעה ומכאן אומדן יחסי של הפיצויים הנדרשים.
2. הקליניקה טיפלה בעניינה של לקוחה שהוטרדה מינית על ידי מנהלה במקום העבודה (המרכז הגאה) כאשר הראה לה סרטונים פורנוגרפיים במחשבו. הלקוחה התלוננה על ההטרדה במקום העבודה ולטענתה הבירור היה רשלני ונעשה ללא שקיפות, והיא סבלה מהתנכלות בגין התלונה. בעקבות המקרה, הקליניקה יצרה שאלון המבוסס על הסטנדרטים שנקבעו בחוק ובפסיקה שמהווה כלי לבחינה האם מעסיק מילא חובותיו באשר לבירור תלונות בגין הטרדה מינית וטיפול בהן, והאמצעים שננקטו על מנת למנוע הטרדות מיניות. במענה על השאלון בהקשר של הלקוחה הספציפית עלה כי מקום העבודה לא עמד בחובותיו החוקיות למניעת הטרדה מינית. בימים אלו אנו עמלות על מכתב התראה למרכז הגאה ומזמינות את המרכז לגישור. בנוסף, אנו מתכוונות לקדם את השימוש בשאלון ככלי עבור מתלוננות ומקומות עבודה לבדוק את התנהלותם ביחס לסטנדרטים הנדרשים בחוק. פרויקט זה יימשך גם בשנה הבאה.
3. הקליניקה מייצגת עובד ברשת דומינוס, שהתמודד עם הטרדות מיניות בגין נטייתו המינית. במשך תקופה ארוכה התלונן לאחראים עליו והם לא עשו דבר, רק לאחר ש”ניסה” להתפטר ובמכתב הפיטורים מטעמו גלל את מסכת ההטרדות הנהלת הרשת יצרה עמו קשר והחלו לברר את ההטרדה. הקליניקה שלחה בשמו מכתב התראה לרשת דומינוס ואנו ממתינות לתשובה.
4. הקליניקה כעת בשלבי טיפול ראשוניים בשתי פניות נוספות בנושא הטרדה מינית במקום עבודה. ביחד עם הלקוחות הוחלט לפנות תחילה לאפיק של גישור ודרך כך להעלות, בנוסף לעניין האישי, דרישה לשינוי מדיניות במקום העבודה בהקשר של הטרדות מיניות.
III. סיוע לנפגעות בעבירות מין והטרדה מינית
1. הקליניקה מייצגת אישה שעברה תקיפה מינית במרמה, על ידי גבר שהציג את עצמו כ”מטפל” רוחני במסיבה. המטפל נגע באיבריה באמתלה של טיפול ועיסוי, ורק לאחר המקרה הבינה האישה שנפלה קרבן למרמה. הקליניקה שלחה בשמה מכתב התראה למטפל, במטרה להיכנס עמו להליך לגישור לפני הגשת תלונה. בתחילת סמסטר ב’ קבלנו תשובה מטעם עורך דינו של המטפל שהעלה חששות לפיהן התהליך מעמיד את הלקוח שלו בפני הפללה עצמית (שכן אין חסיון על גישור בהליך פלילי) . עורך הדין בקש לחפש מגשר מטעמו אך השתהה רבות בעניין זה, מה שהוביל את הלקוחה לסגת מניסיון הגישור, ובמקום זאת לכתוב פוסט ברשת המציין את שמו של המטפל ואת החוויה שלה. הקליניקה הסבירה לה את ההשלכות האפשריות של פעולתה, כולל את הסיכון בתביעה בגין לשון הרע (והביעה נכונות לייצגה). בעקבות מקרה זה, ומקרים נוספים, החלה הקליניקה בשיתוף עם הקליניקה לישוב סכסוכים, להתנסות בתהליכים של צדק מאחה בעבירות מין, ואף לפתח ״מודל״ לגישורים במקרים אלה. פרויקט זה יימשך בשנה הבאה (פרטים בהמשך).

2. תביעות השתקה
הקליניקה מייצגת אישה עם מוגבלות פסיכיאטרית שהוגשה נגדה תביעת לשון הרע בשל תלונה שהגישה במשטרה לפני חמש שנים כנגד אדם שלטענתה אנס אותה. לאחר שהתלונה נסגרה החשוד באונס הגיש נגדה תביעת לשון הרע בטענה שהתלונה היתה תלונת שווא. הקליניקה הגישה בשם הלקוחה כתב הגנה, בטענה שהאישה פעלה במסגרת החוק וכי תלונה במשטרה מהווה ״פרסום מותר״ המהווה הגנה כנגד טענת דיבה. לאור חוסר שתוף פעולה מטעם הלקוחה (היא חדלה להשיב למיילים, הודעות ושיחות טלפון) נאלצנו לבקש שחרור מיצוג בתיק. יצויין, כי הניסיון מול הלקוחה הנ”ל, הוביל אותנו לדרוש (בפניות מסוימות) נוכחות של מטפלת בפגישות שתשמש גורם מתווך.

3. הגשת תובענה לפסק דין הצהרתי
הקליניקה מייצגת אישה שעברה גילוי עריות על ידי אביה, וסובלת מפוסט טראומה מורכבת. היא מבקשת ממשרד הפנים להסיר מתעודת הזהות שלה את שמו של אביה, היות ולטענתה הופעת שמו גורם לה לתגובות פוסט טראומטיות חוזרות ונשנות. כמו כן לטענתה בשל מעשיו הוא איבד את זכותו להיות אביה. לבקשת הלקוחה אנו מגישות בימים הקרובים תביעה לפסק דין הצהרתי לפיו הלקוחה שלנו אינה רואה באביה הביולוגי כאביה, ואם בקשתה תתקבל ניתן יהיה לבקש ממשרד הפנים להסיר את הרישום.

IV. נגישות נפגעות תקיפה מינית לשירותים (פרוייקט ממשיך)
לנפגעות תקיפה מינית מספר ממשקים עם רשויות המדינה, במסגרת ההליך המשפטי או מתן שירותים רפואיים וחברתיים. בשנים האחרונות הקליניקה פועלת לבחון את הממשקים השונים בשאיפה לשפר את פעולתם ואת התאמתם לצרכים של נפגעות. בין היתר, הקליניקה עסקה בנושא החדרים האקוטיים, הליכי ערר, ופרטיות של נפגעות.
1. קצבת נכות לנפגעות תקיפה מינית
בשנים האחרונות מסייעת הקליניקה לנשים הסובלות מפוסט טראומה בגין פגיעה מינית להגיש תביעות נכות לביטוח הלאומי. בנוסף, הסטודנטיות בקליניקה הכינו זכותון המאגד את זכויותיהן של נפגעות תקיפה מינית בבקשת קצבה זו. לאחר הליך כתיבה ואישור ממושכים, הזכותון הוטמע השנה באתר הביטוח הלאומי.
השנה ייצגנו 3 נשים בתביעות מול ביטוח לאומי. הייצוג בוועדות הרפואיות נעשה על ידי הסטודנטיות בעצמן, ייצוג שמותר לפי כללי לשכת עורכי הדין, ונעשה על ידי הסטודנטיות במקצועיות רבה בהדרכת עו״ד אבידן.
• הקליניקה הגישה בשמה של לקוחה בקשה לקצבת נכות בגין פגיעה מינית. למרבה הצער, על אף הייצוג, נקבעו ללקוחה אחוזי נכות נמוכים בלבד. כמו כן בוועדה הלקוחה נבדקה על ידי פסיכיאטר ולא פסיכיאטרית, על אף זכויותיה כנפגעת, והיא אף נשאלה שאלות חודרניות על המקרה. בעקבות המקרה שיגרנו פניה לביטוח לאומי המתארת את הכשלים שארעו במקרה, ואנו ממתינות בימים אלו לתשובה.
• הקליניקה הגישה בשם לקוחה נוספת בקשה לקצבת נכות בגין פגיעה מינית, והוועדה תתקיים בספטמבר.
• עוד מול הביטוח הלאומי (אך לא בענין גמלת נכות לנפגעות תקיפה מינית) הקליניקה מייצגת אם חד הורית, סטודנטית להוראה שהייתה זכאית להבטחת הכנסה. נשללה ממנה הבטחת ההכנסה, היות והתנאי לקבלת ההכנסה הינו היותה סטודנטית לתואר הנפרש על שלוש שנים. התואר של הלקוחה נפרש על פני ארבע שנים (הוראה) ועל כן נשללה ממנה הקצבה. בנוסף, בשל טעות של ביטוח לאומי הם המשיכו לשלם הבטחת הכנסה גם בשנת הלימודים הרביעית כשהתבררה הטעות נשלחה ללקוחה תשלום חוב על סך 10,000 ₪, סכום שאין באפשרותה לשלם. בשל כך ובשל פגמים נוספים שהתגלו בהתנהלות מול הלקוחה, הקליניקה הגישה בשם הלקוחה בקשה לביטול החוב. לאחר פניות מרובות ואיום בתביעה החוב בוטל.
2. הכנה להליך התלונה במשטרה
לעתים תכופות נשמעות תלונות על אופן הטיפול של המשטרה במתלוננות על עבירות מין. על מנת לקבל תמונה מעמיקה יותר לגבי סוגיה זו, יצרה הקליניקה, בסוף השנה שעברה, שאלון אנונימי שבוחן את המענה הניתן לנפגעי/ות תקיפה מינית במסגרת התלונה הראשונית בתחנת המשטרה. השנה השאלון הופץ שוב והוצאנו דוח המסכם את הנתונים שאספנו. ניתן לקרוא סיכום ראשוני של תוצאות הסקר כאן, וכתבה בנושא כאן.
לאור תוצאות הסקר ולאחר ניסיון רב שנים של ליווי מתלוננות נפגעות תקיפה מינית במשטרה, הקליניקה פיתחה השנה שירות הכנה לנפגעות תקיפה מינית לקראת הגשת תלונה. אין חולק שיש צורף ברפורמה באשר לדרך הטיפול בנפגעות תקיפה מינית על ידי המשטרה, אך עד שזה יקרה, יש צורך בתיווך של המשטרה והתנהלותה למתלוננות ולהפך. במסגרת תהליך ההכנה לחקירה אנו מדמות חקירה, מעבדות ומקשיבות לגרסה ומנסות להביא את המתלוננת להבין למה היא נכנסת בחקירה, להבין את הצורך בשאלות שהיא תישאל בחקירה, ומעניקות להן מידע גם בדבר הטעמים לסגירת תיק. הליווי נמשך גם להמשך ההליך ובכלל זה העימות שבין המתלוננת לחשוד – אנו מדמות מצב של עימות ומסבירות את הרציונל שמאחוריו.
השנה קיימנו 3 הליכים של הכנה לחקירה. ההכנה סייעה להעצמת המתלוננות וכן לחקירה יעילה יותר, שהתבטאה, למשל בקיצור הזמן המקובל להעברת התיק לפרקליטות לקבלת החלטה.
3. הגשת תלונות לנציבות התלונות על הפרקליטות
מניסיוננו רב השנים בקליניקה, אנו יודעות כי ישנן קשיים בהתנהלות הפרקליטות בכל הקשור למתן מענה לפניות של עורכי דין של מתלוננות, היעדר עדכון של מתלוננות, התמהמהות בטיפול בתלונות, ועוד. לכן, התחלנו להגיש לנציבות התלונות על הפרקליטות תלונות ספציפיות על טיפול לקוי בפניות שלנו. התלונות לנציבות התלונות מובילה לשיפור במענה הפרקליטות, ולקידום ההליכים הפלילים. השנה, למשל שיגרנו שני מכתבים בשניהם הנציבות בקרה את התנהלות הפרקליטות והטיפול בתיק זורז.
4. חדרים אקוטיים
לאחר מס’ שנים של התכתבויות מול משרד הבריאות, פגישות, ועדות בכנסת, בקשות חופש מידע ואיום בבג”ץ, ומספר ימים לפני הגשת הבג”ץ מטעם הקליניקה ביחד עם יעל שרר מנהלת הלובי למאבק באלימות מינית, יצא נוהל חדש המסדיר את התנהלות החדרים האקוטיים. הנוהל מתמודד עם הטענות אותן העלינו ביחס לנוהל הקודם, ומבטא חיבור לשטח והבנה לצרכים של נפגעות תקיפה מינית המגיעות לאחר התקיפה. בנוסף עברה בכנסת הצעת חוק, לפיה בוטלה תקופת ההתיישנות הקיימת לשימור ערכות אונס (תקופה של שלושה חודשים) וכיום אין הגבלת זמן על שמירת הראיות, שיוכלו לשמש כראיה לפגיעה מינית ולסייע להביא תוקפים לדין.

V. הפליה בעבודה
הקליניקה מייצגת אישה שפוטרה מעבודתה בתקופת הקורונה, בשל כניסתה להריון, שלחנו מכתב התראה למעסיקים התקבלה תשובה המכחישה את טענות הלקוחה שלנו. על מכתב זה הגשנו מכתב תגובה, וכעת אנו ממתינות תשובת המעסיק ובהתאם לתשובה נשקול את צעדינו.
VI. הפליית מחירים מחמת מגדר
הקליניקה מייצגת אישה בתביעה נגד מספרה בגין הפלית מחירים מחמת מגדר. הלקוחה היא אישה בעלת תספורת קצרה שפנתה למספרה המספרת נשים וגברים. המספרה גובה מחיר של 100 ₪ עבור תספורת נשים ו-50 ₪ עבור תספורת גברים. האישה טענה בפני בעל המספרה, כי התספורת שלה קצרה ולכן מחירה צריך להיות דומה לזה של גברים. בתגובה ענה לה בעל המספרה כי “היא צריכה להוריד את החזה” ואז יספר אותה במחיר של הגברים. הקליניקה הגישה לאחרונה נגד המספרה תביעה בהתאם לחוק איסור הפליה בשירותים ציבורים, האוסר על בעלי עסקים להפלות בעסקיהם. התביעה תלויה ועומדת.
VII. סיוע משפטי לנשים חסרות מעמד
הקליניקה שותפה למתן סיוע משפטי לפונים במרכז זכויות לחסרי מעמד בבית הקרנות. השנה הענקנו סיוע בשלושה מקרים של נשים חסרות מעמד.
• הקליניקה הגישה בקשה למתן אשרת שהייה בישראל מסוג א5 בשמה של צעירה בת 18 מהפיליפינים, אשר עברה בארץ מולדתה התעללות מינית במשפחה. אימה, שהינה בעלת אזרחות ישראלית הביאה אותה לישראל לפני מספר שנים ומאז היא מבקשת בקשות חוזרות ונשנות לאשרת קבע. בקשות אלה נדחות ובכל פעם ניתנת לצעירה אשרה זמנית לחצי שנה (א2). לאחרונה קיבלה הלקוחה אשרה נוספת לחצי שנה, ואנו ממתינות להחלטת משרד הפנים בבקשה לאשרת קבע.
• הקליניקה הגישה בקשה לאשרת שהייה מטעמים הומניטריים בשם אישה ילידת אוקראינה החיה בארץ כבר 30 שנה. נסיבות חייה של הלקוחה קשות, היא שורדת זנות ואלימות, וגם אזרחותה האוקראינית נשללה ממנה. אנו ממתינות לפגישה עם שגרירות אוקראינה בעניין השבת אזרחותה כתנאי לקבלת אישור שהיה בארץ.
• הקליניקה הגישה בקשה לאשרת עבודה לאישה מהפיליפינים, משרד הפנים התנה את הבקשה בכך שבנה בן השנתיים יסע חזרה לאביו שבפיליפינים. האישה מוכנה לשלוח את בנה, והקליניקה תסייע לה בהגשת הבקשה.

VIII. אלימות כלכלית (פרוייקט ממשיך)
״אלימות כלכלית״ הינה אלימות בתוך המשפחה, המתבטאת בשליטה כוחנית של בן הזוג בכספים ובנכסים של בן הזוג, ובאמצעותם בבן הזוג עצמו. השנה הקליניקה התמקדה בהכנת נייר עמדה המתייחס להצעת החוק העוסקת באלימות כלכלית. נייר העמדה מבקר את הצעת החוק על כך שהיא אינה מעניקה סעדים אכיפים כנגד מי שנמצא “אלים כלכלית”, ולכן לא ברור שהחוק יוכל להתמודד באפקטיביות עם התופעה. נייר העמדה גם מציע חלופות אפשריות לטיפול בתופעה. נייר העמדה הוגש לוועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת.
בנוסף הפצנו סקר ברשתות החברתיות, בהנחייתה של ד”ר אריאן ברזילי, על מנת לעמוד על רמת מודעתן של נשים לקיומה של “אלימות כלכלית”. לפחות חצי מהנשים שהשיבו על הסקר מתמודדות עם אלימות כלכלית, אין להן את מי לשתף בכך, עושה רושם שהרשויות לא מעניקות סעדים בשל כך ולטענתן יש חשיבות בהעצמה כלכלית עבור נשים. תוצאות הסקר ניתנות לצפיה כאן.
בשל מגבלות הקורונה לא העברנו השנה סדנאות להעלאת המודעות בגין אלימות כלכלית.
IX. ייצוג נשים נפגעות אלימות במשפחה
הקליניקה מייצגת נשים, ובעיקר נשים מקבוצות מוחלשות בבקשות לקבלת צווי הגנה מפני אלימות במשפחה. בעקבות משבר הקורונה והסגרים הממושכים חלה עלייה באלימות במשפחה, ומספר הפניות לקליניקה לייעוץ משפטי בנושא זה עלו בהתאם . בדומה למתלוננות נפגעות מינית, גם בהקשר זה יש בעיה של תמיכה מערכתית.
1. השנה ליווינו מס’ נשים שחוו אלימות על ידי בני זוגן לשעבר, הליווי התרחש הן בהקשר של צווי הגנה, אך גם בהקשר של הכנה להליך חקירה ושיח על מיצוי זכויותיהן. למשל, נפגשנו עם אישה שהייתה מאושפזת בבית חולים בשל אלימות מבן זוגה לשעבר. אנו הכנו את האישה בבית החולים למתן עדות לפני שחוקר הגיע לחקור אותה. בנוסף, טיפלנו בפניה של אישה שבזמן שהיה תיק פתוח בשל אלימות כלפיה מצד בן זוגה ובזמן שהותה במקלט לנשים מוכות בן הזוג הגיש בקשות למשמורת משותפת על ילדיהם לבית המשפט לענייני משפחה. הקליניקה הביאה לידיעת בית המשפט לענייני משפחה את ההליך הפלילי והבקשות של הבן זוג נדחו. בנוסף פנינו למשטרה ולפרקליטות לזרז את הטיפול בחקירה ולתת עדיפות בחקירה לתלונות של נשים נפגעות אלימות המצויות במקלט לנשים מוכות, וזאת על מנת לצמצם ככל שניתן את זמן שהותן שם.
2. הקליניקה טיפלה בשתי פניות של נשים שטענו שבזמן נישואיהן היו חשופות לאלימות מילולית והתעללות רגשית סמויה, התעללות שקשה מאוד להוכיחה. לבסוף לאחר מספר שנים הן עזבו את בני זוגן, אך האלימות נמשכת גם בתוך הליכי הגירושין תוך שבני הזוג מציגים את הנשים כלא כשירות לטפל בילדים המשותפים. שתי הפונות מדווחות שגורמי הרווחה מוטים לטובת האב המאשים אותן בניכור הורי, כלומר בכך שהן מנסות להסית את הילדים כנגדו. באחת הפניות סייענו לאשה לקבל רשות לראות את ילדיה במרכז קשר והפנינו אותה לעורכי דין המתמחים בדיני משפחה. בפניה השנייה אנו משתפות פעולה יחד עם עורכת הדין המטפלת בתיק המשפחה ואנו מסייעות לאשה בהליך הפלילי, כרגע בהכנה לחקירה.
בשנה הבאה הקליניקה תאסוף עדויות של נשים ביחס לטיפול של גורמי הרווחה, במיוחד סביב האשמות בניכור הורי, ותבחן דרכי פעולה אפשריות לטיפול בתופעה קשה זו.

X. בריאות לנשים
הקליניקה ממשיכה לקדם מדיניות בסוגיות הנוגעות לבריאותן של נשים. בשנה החולפת עסקה הקליניקה בסוגיית הועדות הרפואיות לאישור הפלות, ופנתה למשרד הבריאות בעניין נוכחות של פעילים מעמותת ״אפרת״ המתנגדת להפלות בבניין בו מתקיימת הועדה להפסקת הריון. הקליניקה אף הכינה נייר מדיניות בנושא, ואמור להתקיים כנס עם גורמי מקצוע ואקדמיה, שנדחה בגין הקורונה.
בנוסף, משתפת הקליניקה פעולה עם העמותה למודעות למחלת האנדומטריוזיס, מחלה גניקולוגית כרונית הגורמת לכאבי אגן וגב קשים, בעיות עיכול, כאב בעת קיום יחסי מין ועוד. האנדומטריוזיס הוא אחת הסיבות השכיחות לאי פוריות, כאשר 30%-50% מהנשים הסובלות מהמחלה יחוו קושי להורות בדרגות חומרה שונות. על אף חומרת המחלה, זמן האיבחון הממוצע שלה הוא ארוך במיוחד, דבר הפוגע ביכולתן של נשים לקבל טיפולי פוריות. הקליניקה הכינה נייר עמדה ובו תיאור הבעיה והצעות לדרכי פתרון. נייר העמדה הוגש למשרד הבריאות מטעם הקליניקה והעמותה.

XI. אגרות בבתי הדין הנוצריים
בחודש יוני 2020 פנתה הקליניקה, יחד עם עמותת “כיאן”, ארגון פמיניסטי ערבי, לבתי הדין הכנסייתיים בדרישה לחשוף את סכומי האגרות שבתי הדין גובים על הליכים משפטיים. האגרות בבתי הדין הכנסייתיים גבוהות ביותר, ויכולות להגיד ל-10,000 ש״ח לבקשה, סכומים גבוהים בהרבה מהאגרות בבתי הדין הרבניים והשרעיים. סכומים אלה מהווים חסם שעלול למנוע מנשים להגיש תביעות גירושין, וכן יוצרים הפליה בין נשים נוצריות ונשים בנות דתות אחרות. מאז הפנייה לא התקבלה תשובה מאת בתי הדין, ובימים אלה עתידה לשלוח מכתב בעניין למשרד המשפטים, בו נטען כי חובתו של משרד המשפטים להפעיל את סמכותו לשם מימוש זכות הגישה לערכאות, ולדרוש מבתי הדין הכנסייתיים להוריד את גובה האגרות ולהשוותם לאגרות המשולמות בבתי הדין של העדות הדתיות האחרות.
XII. חגיגות יום האישה הבינלאומי
מדי שנה לוקחת על עצמה הקליניקה לציין את יום האישה הבינלאומי בקמפוס. השנה, בשל מגבלות הקורונה, האירועים התקיימו בזום בשיתוף התא הפמיניסטי באגודת הסטודנטים, והיו פתוחים לכלל הסטודנטים באוניברסיטה. האירוע עסק בסולידריות כלפי פגיעה בנשים ועזרה הדדית לנשים שסובלות מאלימות, ודיברה בו האישה שהצילה את חייה של שירה איסקוב ושל אישה נוספת שיצאה ממעגל האלימות. במהלך האירוע גויסו תרומות עבור פורום סלע בסך 17,000 ₪.

XIII. תיקים/פרוייקטים משנים קודמות שעדיין בהמתנה

1. תביעה נגד המשטרה בגין אי טיפול בהטרדה
הקליניקה מייצגת מזה שנתיים גבר טרנסג’נדר שתלונותיו במשטרה על הטרדות קשות מצד אדם לא טופלו, ובסופו של דבר האדם ירה בו ופצע אותו. בעקבות התקיפה האדם הורשע ונכלא. הקליניקה פועלת להגשת תביעה נגד המשטרה, וכעת בוחנות אפשרות של גישור בתיק.
2. גילוי עריות מעל גיל 21 (פרויקט ממשיך)
לאחר חודשים ארוכים שבהם לא ניתן היה לקדם את הצעת החוק להפללה של גילוי עריות מעל גיל 21, בשל כך שהכנסת פוזרה, הקליניקה שבה לקדם את הצעת החוק שכתבה. חברות הכנסת מיכל שיר ומירב מיכאלי מקדמות את הצעת החוק, וזו הונחה על שולחן הכנסת במהלך חודש יולי 2020.
XIV. פרוייקטים בשלבי התחלה
1. הליך גישור מותאם למקרים של עבירות מין
בפרויקט משותף עם הקליניקה ליישוב סכסוכים, הקליניקה מבקשת לייצר הליך גישור המתבסס על עקרונות של צדק מאחה לנפגעת עבירת מין והתוקף. ההליך יותאם למקרים שמתקיים הליך פלילי אך גם למקומות שהנפגעת לא רוצה להתלונן או להגיש תביעה, או למקרים ״קלים״. סטודנטיות משתי הקליניקות ביצעו מחקר מקדים באשר להליכי צדק מאחה, הבעיות המתעוררות בהליכים אלה (כגון היער חיסיון והחשש מפני הפללה עצמית). הקליניקות שוקדות על תכנון הליכים באופן שייתן מענה לסוגיות שעולות ודיוק הפניה לקהל באשר לשירות זה.
2. פניות מטעם איגוד האינטרנט בגין הפצת סרטוני מין ותמונות
הקליניקה קיבלה שלוש פניות מהאיגוד בנושא סרטוני מין ותמונות שעלו לרשת, ואנו בוחנות את הכלים המשפטיים העומדים לרשות אנשים שנפגעו מכך.
3. פגיעות מיניות ברשת
המדובר בשיתוף פעולה של שלוש קליניקות (הקליניקה לפמיניזם משפטי, הקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר, והקליניקה ליישוב סכסוכים), ביחד עם איגוד האינטרנט במסגרתו יופץ סקר ברשת שיבדוק את המודעות בציבור הרחב לפגיעות מיניות ברשת, ולאפשרות לפתור סכסוכים מעין אלה באמצעות הליך גישורי. בעקבות תוצאות הסקר הפרויקט יבחן האם ניתן לייצר שירות גישור מותאם לנושא זה. 

מנחה קליני: עו”ד הרן רייכמן
מנחה אקדמית: ד”ר תמי הראל בן שחר

הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך חגגה השנה עשור לפעולתה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, והינה כיום הגורם המשפטי המוביל בישראל במאבק החברתי למען שוויון הזדמנויות בחינוך. בשנים מאז הקמתה צברה הקליניקה מומחיות וניסיון בתחום משפט ומדיניות חינוך.

הפניות בהן הקליניקה מטפלת הן מגוונות, ובהן: הפליה במערכת החינוך, פגיעה בזכות לחינוך חינם, אי מימוש זכויות בחינוך מיוחד, מיונים אסורים לבתי ספר, הרחקת תלמידים, ועוד. הפונים לקליניקה מגיעים מכל מגוון האוכלוסיות בחברה הישראלית – חילוניים, חרדים, דתיים וערבים, כאשר דגש מיוחד ניתן על הטיפול באוכלוסיות מוחלשות ובתיקים בהם ישנה השפעה על ציבור רחב בדגש על אותן אוכלוסיות ש”קולן לא נשמע”.

הקליניקה מפעילה “מוקד לשוויון הזדמנויות בחינוך”, הפעיל לאורך כל השנה בפניות לקליניקה באמצעות דואר אלקטרוני, דף פייסבוק ופניות ישירות לעו”ד הרן רייכמן. מרבית הפניות מגיעות דרך המלצות בעקבות המוניטין שרכשה לה הקליניקה. כמו כן מגיעות פניות מארגונים חברתיים אחרים. מדי שנה, החל מהמחצית השנייה של חודש אוגוסט ועד אמצע חודש ספטמבר מופעל קו חם טלפוני לפניות הורים ותלמידים, אותו אנו מפרסמים באמצעות רשתות חברתיות.

מפתיחת שנת הלימודים תשפ״א טיפלה הקליניקה בלמעלה מ-200 פניות פרטניות של מאות רבות של לקוחות. בתקופה זו הגישה וניהלה הקליניקה כ-17 הליכים משפטיים (שתי עתירות נוספות מוכנות נפתרו טרם הגשת עתירה ועוד ידינו נטויה).

בשנת הלימודים תשפ”א השתתפו בקליניקה 15 סטודנטים וסטודנטיות שעסקו, בין היתר, בתיקים הבאים:

XV. השלכות חוזר מנכ”ל בתי ספר תורניים וייחודיים

1. גבייה אסורה של תשלומי הורים

הסוגיה הראשונה בה הקליניקה מטפלת היא גביית תשלומי הורים בניגוד לדין—גבייה בסכומים גבוהים מן המותר, פגיעה בתלמידים בשל אי יכולתם לשלם, וכן אי מתן השירות לתלמידים שבגינו נגבו תשלומים.

באולפנת רבבה, למשל, נגבים בשנה, לצד תשלומים נוספים, סכומים העומדים על 3000-4000 ₪ עבור 15 שעות תל”ן (תכנית לימודים נוספת) והפעלת בתי הספר אחר הצהריים, במסגרת האישור הניתן לכך בחוזר מנכ”ל העוסק בתשלומי הורים בבתי ספר ייחודיים ותורניים.

על אף הגבייה העודפת בחינת מערכת השעות בבית הספר מלמדת כי התלמידות במוסד אינן מקבלות “תמורה” עבור תשלומים אלו וכי שעות הלימוד במוסד נמוכות ביחס לתקצוב המדינה וגביית הכספים מההורים.

בתחילת חודש דצמבר 2018 הגישה הקליניקה עתירה נגד משרד החינוך אשר תחייב אותו לנקוט בצעדים להשבת כספי תל”ן שנגבו שלא כדין להורים לתלמידות מאולפנת רבבה. בעקבות הגשת העתירה נערך דוח בקרה בבית הספר ביחס לשנת הלימודים תשע”ז אשר בעקבותיו הורתה המדינה על החזר כספים שנגבו ביתר או לא סופקו בגינם שירותים בסך של 1100 ₪ לכל תלמידה (לאחר מכן קיבל המוסד והרשת בה הוא פועל “הנחה” בסך של 250 ₪). בעקבות כך ניתן ביום 9.12.19 פסק דין המורה על מחיקת העתירה נוכח שינוי המצב המינהלי ובינואר 2020 נפסקו לטובתנו הוצאות לאור השינוי שהביאה העתירה.

בדיקת משרד החינוך התייחסה רק לשנת הלימודים תשע”ז בלבד, ולפיכך שבנו ופנינו למשרד החינוך שוב ושוב במהלך השנה בכדי שיענה על טענותינו בעניין גביית התל״ן בבית הספר ויערוך בדיקה בגין שנים נוספות. עם זאת, משרד החינוך התעלם מפניותינו בעניין.

במקביל, ערכנו חוות דעת מומחה עם מומחית בתחום תקצוב בתי הספר המוכיחה כי לא רק ששעות הלימוד בבית הספר נמוכות בהרבה משעות המינימום המתוקצבות ביחד עם שעות התל”ן אלא כי למעשה המוסד החינוכי מתוקצב ביתר וכי חלקים לא מעטים מתקצוב משרד החינוך המיועד לשעות הוראה אינו מגיע לתלמידות.

בחודש מרץ 2021 הגשנו עתירה חדשה בה אנו דורשים להשיב את מלוא תשלומי התל”ן בשנים תשע”ז-תש”פ. נוכח הודעת המדינה כי תתקיים בדיקה חדשה בכל הנוגע לשנים תשע”ח-תש”פ בית המשפט החליט לידון בשנים אלו לאחר השלמת הבדיקה. בכל הנוגע לשנת הלימודים תשע”ז צפוי להתקיים דיון בחודש אוקטובר.

בתחילת יולי 2021 צירפנו לעתירה תצהיר של ד”ר דני גרוסמן, מי שהיה עד לא מזמן רפרנט תשלומי הורים במחוזות מנח”י וירושלים וכן רפרנט תשלומי הורים בווועדת הייחודיים. התצהיר של גרוסמן תמך בטענותינו בעתירה והוא בעל חשיבות גדולה כדי להקנות אמינות לטענותינו בבית המשפט ובציבור. ראו כתבה בעניין https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.9998257. לאחרונה הודיעה המדינה כי היא שוקלת מחדש עמדתה ואנו ממתינים לראות את ההחלטה החדשה.

למקרה זה חשיבות רבה כי הוא מסמל תהליכים דומים במאות מוסדות חינוך ואוזלת יד מתמשכת של משרד החינוך המאפשרים נטילת כספים שלא כדין מהמדינה ומההורים יחדיו.

אנו נערכים לערוך בדיקות תקציביות פרטניות על מספר רב של בתי ספר כדי להמשיך ולחשוף את התופעה בסיוע אלגוריתם שתוכנן ושיעזור לנו לנתח בתי ספר.

פעילות זו נעשית לצד פעילות שוטפת כנגד גבייה אסורה של תשלומי הורים ומניעת זכויות מתלמידים על רקע גבייה אסורה. כך למשל, אנו מטפלים במספר פניות של גביית כספים אסורה ממבקשי מקלט (למשל בערים אשדוד ונתניה), שליחת התראות חוב על ידי העירייה לגביית תשלומי רשות שאינם מחויבים בדין ועוד בעקבות פנייתנו – ראו כתבה בעניין זה. כמו כן, בעקבות פנייתנו ניתנה הוראה לבית ספר תלמה ילין להפסיק לגבות דמי רישום עבור מיונים לבית ספר, וכן נפסקו נסיונות גביית “חובות” עבור תשלומי רשות לבית הספר באמצעות משרד עורך דין.

2. הזכות ללמוד בכיתה לא תורנית

חוזר מנכ”ל בתי ספר ייחודיים ותורניים מאפשר להורים ״לבחור״  בתכנית לימודים תורנית (שבצידה תשלומי הורים גבוהים), ולצד זאת מחייב שתישמר הזכות ללמוד בבית ספר ללא תכנית תורנית או בכיתה ללא תכנית תורנית. עשרות הורים מגבעת שמואל ביקשו לפתוח כיתות לא-תורניות בישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל, שהיא בית הספר של איזור הרישום של הילדים הדתיים בעיר, שכן הם אינם מעוניינים בלימודים עמוסים מדי של מקצועות תורניים גם ללא קשר לתשלום אלפי השקלים הנדרשים. בקשתם של ההורים נדחתה.

בעקבות כך פנינו בשם עשרות הורים למוסד החינוכי, לרשות המקומית ולמשרד החינוך כדי להבטיח את זכויות התלמידים בדין. אנו עדיין ממתינים למענה סופי אך נראה כי הרשויות אינן מוכנות לעשות את המוטל עליהן. בשל מיעוט הורים בשנה זו אשר נכונים להגיש עתירה אנו נערכים לקראת התדיינות משפטית בשנה הבאה. לעתירה כזו, אם תוגש, עשויות להיות השלכות רחבות על מבנה מוסדות החינוך הממלכתיים דתיים היוקרתיים בהם נגבים תשלומי הורים גבוהים עבור תכניות תורניות.

XVI. הזכות לחינוך של מבקשי מקלט, וסגרגציה של מבקשי מקלט

במהלך השנים האחרונות הובילה הקליניקה מספר הליכים משפטיים כדי לכפות על רשויות מקומיות לקיים את חוק לימוד חובה ולהבטיח חינוך רשמי חינם לילדי מבקשי מקלט החל מגיל 3 ובמוסדות חינוך אינטגרטיביים. לצד מאבקים אלו טיפלנו בשנים הקודמות וגם בשנה הנוכחית במספר לא מועט של פניות פרטניות של ילדי מבקשי מקלט אשר נפגעת זכותם לחינוך. לצד המאבקים למען הזכות לחינוך עצמה ולאינטגרציה שלחנו מכתב לדרישת תקצוב הולם למתן מענים לתלמידים מבקשי מקלט על ידי משרד החינוך. בחלק מהתיקים הצטרפה אלינו האגודה לזכויות האזרח.

1. תל אביב – עתירת בראון הישראלית

עיריית תל אביב נתפסת (בצדק יחסי) אצל רבים כעירייה הפועלת למען מבקשי המקלט ככל שמדובר בחינוך, באשר לא ניתן לזהות תופעות התעמרות קיצוניות באוכלוסיה זו. עם זאת, עיריית תל אביב מקיימת מסגרות נפרדות למבקשי מקלט—כלומר מוסדות בהם התלמידים כולם הם ילדים מבקשי מקלט. ההפרדה מתקיימת באופן גורף בגני הילדים וכן בקרב הרוב הגדול של ילדי מבקשי מקלט בגילאי בית הספר היסודי. מדיניות הפרדה זו מובילה לנזק חינוכי עצום לילדי מבקשי המקלט, המתגברת בהעדר תמיכה מדינתית לטיפול בחסכים הסביבתיים עימם הם מגיעים למערכת החינוך.

לאחר שבשנים קודמות שלחנו מספר לא מועט של פניות לטיפול בבעיות פרטניות שארעו בשל הקמת בתי הספר הללו, בהן הצבענו על אי חוקיות המדיניות הנוכחית, בפתח השנה הנוכחית שלחנו פנייה טרם הגשת עתירה כנגד מדיניות ההפרדה הגזעית במוסדות החינוך בעיר. פנייה זו קיבלה “רוח גבית” ברורה נוכח ההישגים בהליכים המשפטיים בפתח תקווה בשנים שעברו.

הפנייה הובילה להישג מיידי וחשוב ביותר כאשר בעקבותיה חזרה בה העירייה מכוונתה להרוס את השטח הירוק היחידי בשכונת נווה שאנן—גינת לוינסקי—ולבנות שם בית ספר נפרד נוסף למבקשי מקלט.

בעקבות הפנייה ובלחץ תחקיר גדול בעיתון הארץ, נערכה פגישה עם עיריית תל אביב בה השתתפנו עם נציגי ההורים. בעקבות הפגישה קיבלנו מענה בו טענה העירייה כי מדיניותה היא חוקית אך גם הביעה נכונות לשקול בקשות פרטניות של תלמידים מבקשי מקלט ללמוד במוסדות חינוך במרכז וצפון העיר.

בעקבות מענה העירייה שלחנו 286 פניות פרטניות (וידינו נטויה) לעירייה להעברת ילדים לבתי ספר במרכז וצפון העיר, דרשנו התערבות משרד החינוך הן לעניין עצם המדיניות והן לצורך תקצוב ההסעות. עם זאת, עיריית תל אביב לא טיפלה בבקשות שהגשנו ומשרד החינוך סירב להתערב בסוגיה בכללותה.

בעקבות אלו, הגשנו בחודש אוגוסט 2021 עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב (בראון נ. עיריית תל אביב) בשם 350 מבקשי מקלט, 100 אזרחים ישראליים תושבי תל אביב, מספר חברי מועצת עיר ומספר ארגונים (א.ס.ף, האגודה לזכויות האזרח, ספריית לוינסקי) שיכפה מדיניות רישום אינטגרטיבית ברחבי העיר לרבות מימון הסעות כדי לאפשר אותה.

מורכבות העתירה נובעת מהריכוז הגבוה של מבקשי מקלט באיזור דרום תל אביב והצורך בפיזורם להשגת האינטגרציה.

העתירה נפתחת כך:

הפגנה נגד חינוך נפרד ללבנים ושחורים, שנות החמישים, ארה”ב

הפגנה נגד חינוך נפרד למבקשי מקלט, תל אביב-יפו, 2019

“בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת יצאו לרחובות מפגינים אפרו-אמריקנים ומפגינים לבנים ומחו על מדיניות ההפרדה בין תלמידים שחורים ללבנים שהתקיימה אז במערכת החינוך בארצות הברית. שנים ספורות לאחר מכן, בשנת 1954, קבע בית המשפט העליון האמריקאי, בפסק הדין המכונן Brown V. Board of Education of Topeka, כי הפרדה בחינוך על רקע גזעי אינה חוקתית, ועיגן את העיקרון כי נפרד אינו שווה. כמעט שבעים שנה חלפו, ובעיר תל אביב-יפו פועלים בתי ספר וגני ילדים נפרדים לילדי מבקשי מקלט, רובם המכריע יוצאי מדינות אפריקה. בעתירה זו מתבקש בית המשפט הנכבד לשוב ולעגן את עקרונות פסק הדין האמור: עצם ההפרדה בחינוך היא מפלה; נפרד אינו שווה גם אם הקבוצות השונות זוכות לתקצוב ולמשאבים דומים”

לעתירה צורפו תצהירים רבים של מבקשי מקלט וישראליים המראים את נזקי ההפרדה ויתרונות האינטגרציה. העתירה אף נתמכת בחוות דעת רבות של מומחים בחינוך ובפדגוגיה, בפסיכולוגיה קוגניטיבית, בנוירולוגית ילדים ובהתפתחות הילד המלמדים על הצורך הדחוף בשילוב ילדי האוכלוסייה הזרה בכתות אינטגרטיביות, לצד ילדים אזרחי ישראל. חוות הדעת והתצהירים מחזקים את היתרונות הגלומים לילדים הישראליים באינטגרציה.

העתירה נתמכת גם בתצהירה של גב’ דפנה לב , מנהלת מינהל חינוך בעיר תל אביב בשנים 2007-2016 המצהירה על הצלחת האינטגרציה בין ילדי מבקשי מקלט וותיקים שהתקיימה במוסדות חינוך בצפון העיר בתחילת העשור הקודם. הנה מספר דוגמאות מהתצהירים וחוות הדעת

לילה עבדאללה אברהים, אם לעמיר, בן שמונה וחצי:

“בני הבכור, עמיר, בן 8 וחצי, לומד בכתה ג’ בבית-ספר קשת […] עמיר מאוד עסוק במשמעויות של הפרדתו מילדים בעלי אזרחות לגבי הזהות שלו והחיים שלו במדינה. הוא מבין שלמרות שהוא נולד וגדל פה כמו כל ילד ישראלי, הוא לא רצוי פה ולא שייך, ואני רואה שזה מטריד אותו. כשאנחנו הולכים ברחוב לפעמים הוא מצביע על משהו ושואל אותי אם זה “רק לישראלים” ואם לו אסור בגלל שהמשפחה שלו מאפריקה…

לטמסקל דסטה, אם לשלושה, בני 7, 8 ו-11:

“הילדים שלי שובצו תמיד במסגרות חינוך נפרדות […] זה מקשה עליהם מאוד מבחינה לימודית, חברתית ורגשית. הילדים שלי שואלים אותי כל הזמן למה הם מופרדים משאר הילדים במדינה. הם נולדו בישראל והם שואלים מה שונה בהם לעומת ילדים עם אזרחות ישראלית? הדימוי העצמי שלהם נמוך כי קשה להם לקרוא ולכתוב בעברית והם חושבים שהם נחשבים פחות חכמים מילדים לבנים. למרות שיש בשכונה ילדים עם אזרחות ישראלית, הם לא מצליחים ליצור איתם קשר והקשרים החברתיים שלהם מוגבלים לקהילת חסרי האזרחות. מאוד כואב לי הלב לראות את ההשפעה של ההפרדה על הילדים שלי. הם מדברים על כך שנולדו בישראל ושאינם מבינים את פשר ההפרדה בינם לבין ילדים לבנים, ילדים שיש להם אזרחות […] לפני כמה זמן הגיעו אנשים לכניסה לבית הספר שילדיי לומדים בו וריססו שם גז פלפל. אני חושבת שההפרדה ממש מסכנת את הילדים שלנו, והופכת אותם למטרה קלה לתקיפה על רקע גזעני.”

לצד נזקי ההפרדה מצביעה העתירה על חשיבות האינטגרציה. ד“ר חגית גור זיו, מומחית לפדגוגיה, אשר ליוותה לאורך שנים ארוכות סטודנטיות מסמינר הקיבוצים שחלק מהליך הכשרתן התבצע בגני ילדים בתל אביב-יפו בכלל ובגני מבקשי מקלט בפרט מספרת בחוות דעתה על החשיבות בלימוד אינטגרטיבי להתפתחות תקינה כותבת ד”ר גור זיו:

“בגנים מעורבים הצוותים לא מורידים את הרף החינוכי והילדים מתאימים עצמם לרף גבוה. בגנים המעורבים רמת הציפיות מותאמת לילדים המגיעים מרקע מיטיב, ורמת הלימודים עומדת בסטנדרטים הגבוהים של המערכת. בגנים מעורבים ילדי מבקשי המקלט לומדים מהילדים הישראליים וסוגרים את פערי השפה וההתפתחות מהר. רמות התפתחות שלהם בכל ההיבטים – שפתית, נפשית ולימודית – ומימוש הפוטנציאל שלהם גבוהים. גם הגזענות והיחס הגזעני כלפיהם מצד הצוות בגנים מעורבים פחותים בהרבה מבגנים הנפרדים. בגנים אלו נוצרת גם סולידריות בין הילדים”

דפנה לב מנהלת מינהל החינוך לשעבר עומדת על היתרונות הגדולים הקיימים בשילוב גם עבור ילדים אזרחי ישראל, אשר קלטו לכיתותיהם מבקשי מקלט:

“לא רק ילדי מבקשי המקלט נתרמים מאינטגרציה. תוכנית האינטגרציה העניקה יתרונות משמעותיים גם לילדים הישראלים. …. המפגש של תלמידים מבוססים עם אוכלוסייה אחרת, שבאה עם חוויות חיים שונות ותרבות אחרת, פתח בפניהם הזדמנות להכיר אוכלוסייה מוחלשת אשר חייה שונים לחלוטין מכל מה שהכירו. הדבר הוביל להמון תחושות של סולידריות, הכרה באחר והבנה שהעולם מורכב יותר מזה שהם מכירים כשהם גדלים בחברה הומוגנית. תהליכי ההיכרות והחברות עם ילדי הזרים העבירו את הילדים הישראלים תהליכים חינוכיים ואנושיים משמעותיים שערכם לא יסולא בפז.

בדיון ראשוני בעתירה הביעה נכונות עיריית תל אביב להעביר מאות תלמידים מכיתות א’-ג’ לבתי ספר בצפון. תהליך הבדיקה והבקשותזה מתקיים בימים או ובמסגרתו מחכים לעמדת המדינה ביחס לנכונות לממן הסעות לתלמידים אלו.

לכתבות קשורות ראו לדוגמה כאן,כאן וכאן

2. רישום ילדי מבקשי מקלט למוסדות חינוך בפתח תקווה

עירית פתח תקווה מנסה באופן עקבי, מדי שנה, למנוע את רישומם של ילדי מבקשי מקלט למסגרות חינוך בתחומה. הקליניקה הגישה עתירות מינהליות לבית המשפט המחוזי מרכז בעניין זה בשנת 2016 ובשנת 2019, וכן בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט לאחר שהעירייה לא קיימה את פסק הדין כלשונו. בעקבות הבקשה, ניתנה ביום 2.10.19 החלטה תקדימית בה בית משפט קיבל את הבקשה, פסק הוצאות כבדות על העירייה והבהיר לעירייה ולמשרד החינוך את חובתם לרישום הילדים.

בשנת 2020, התופעה חזרה על עצמה והעירייה לא שיבצה את ילדי מבקשי המקלט למוסדות חינוך בעיר. בעקבות פנייתנו העירייה שיבצה חלק מן הילדים אך רובם בארבעה גני ילדים נפרדים ל”זרים בלבד”. בעקבות כך הגשנו בחודש יולי 2020 עתירה (ביחד עם האגודה לזכויות האזרח וא.ס.ף) בשם 242 ילדים מבקשי מקלט להשלמת שיבוצם המלא למסגרות חינוך בעיר באופן אינטגרטיבי. אנו אף טענו כי נדרשת התערבות שר החינוך בעניין (עת”מ 14518-07-20). בעקבות העתירה כלל הילדים שובצו למסגרות חינוך, כאשר מרביתם שובצו למסגרות אינטגרטיביות כבר בשנת הלימודים תשפ”א. התיק הסתיים בחודש נובמבר 2020 בהסדר שניתן לו תוקף פסק דין המבטיח רישום תקין של התלמידים החל משנת הלימודים תשפ”ב ואיסור על קיום גנים סגרגטיביים. מרבית הילדים אכן נרשמו לגנים אינטגרטיביים אך העירייה הפרה את פסק הדין ביחס לכ15-20 ילדים ששובצו בגן נפרד. בשל כך הגשנו בקשת ביזיון לבית המשפט.

לוד

נוכח גידול של מספר התלמידים מבקשי מקלט בעיר לוד מ-98 ל-162 החליט במהלך השנה ראש העירייה להפסיק לקלוט את התלמידים למוסדות החינוך כך שלמעלה מ-10 תלמידים נותרו ללא מסגרת חינוכית. בעקבות פנייתנו בעניין הסכים ראש העיר לקלוט תלמידים אלו למוסדות חינוך אך טען למול משרד החינוך כי בשנה הבאה לא יקלוט תלמידים ללא תקציבים מתאימים. לקראת שנת הלימודים תשפ”ב עודכנו כי ראש העירייה שב על עמדתו  נאלצנו להגיש עתירה בעניין. בעקבות הגשת העתירה התקבלו הילדים. עם זאת לאחר הגשתה התגלו קשיים מסוימים בשיבוצים ואנו מטפלים בכך. ראו כתבה בעניין.

3. קרית מלאכי

בשנת 2014 עתרה הקליניקה נגד עיריית קרית מלאכי בשל סירובה לרשום ילדי מבקשי מקלט למוסדות חינוך בעיר, והיתה העיר הראשונה בה סייענו למבקשי מקלט בהליך משפטי בבית משפט. לאחרונה פנו אלינו נציגי הקהילה ביחד עם נציגים חרדים מהעיר בנוגע למיקום הגנים בהם הוצבו. מהפנייה עולה כי הרישום לגנים לגילאי 3-4 בעיר הוא נפרד לילדים מבקשי מקלט (גני החובה ובתי הספר משולבים). לא זו אף זו התברר כי שולחים את הילדים האריתראים לגן המרוחק כמעט כ-2 ק”מ ממקום מגוריהם ואילו ילדים חרדים הגרים בשכנות לגן מבקשי המקלט נשלחים לגן הנמצא בסמוך למקום מגורי מבקשי המקלט. אנו עתידים לפנות לבקשת ההורים לדאוג לגן קרוב לילדי מבקשי המקלט כבר בשנה הבאה, ולדרוש את הפסקת ההפרדה בשנה שלאחריה.

4. בני ברק

בעיר בני ברק לומדים מבקשי המקלט במסגרות חינוך נפרדות (הדבר קשור, בין היתר לעובדה שאין בבני ברק כמעט ילדים חילוניים שלומדים בבתי הספר הממלכתיים בעיר). לצד זאת, מתלוננים הורי ילדי מבקשי המקלט על העדר השקעה בתחזוקת המבנים, בהעדר תמיכה חינוכית והצבת רמה חינוכית נמוכה. בחודש אוגוסט 2021 התקיימה פגישה עם ועד הקהילה ואנו נסייע להם בשנה הקרובה.

5. תקצוב מדינתי לילדי מבקשי מקלט במוסדות חינוך

בחודש מאי 2021 פנינו ביחד עם ארגונים נוספים למשרדי הממשלה הרלוונטים להקצות משאבים לילדי מבקשי במוסדות החינוך. בפנייה הצבענו על כך כי ילדי מבקשי המקלט אשר רובם נולדו בישראל נולדו למציאות מורכבת. רבים מהם בנים למשפחות שבהן הורה אחד או שניהם חוו טראומות קשות, סובלים מפוסט-טראומה, ואשר במשך שנים ארוכות מתמודדים עם מציאות כלכלית קשה, המאלצת אותם להקדיש את מירב שעותיהם ומרצם לעבודה, ועם חוסר וודאות בשאלת מעמדם ועתידם. תנאים סביבתיים אלה מובילים לכך שילדי מבקשי המקלט מתאפיינים בפיגור סביבתי עמוק כבר עם כניסתם בגיל שלוש למערכת חינוך החובה, אף שפוטנציאל ההתפתחות של מרביתם תקין לחלוטין. שיבוצם במסגרות חינוך ייעודיות להם, בכתות גן ובבתי ספר המיועדים לילדי זרים בלבד, אך מעצים זאת. העדר תקצוב ואי השקעת משאבים הולמים, מנציחים את הפער ומחזקים אותו. כפי שקובעת אף פרופ’ יעל לייטנר מהמכון להתפתחות הילד בבית החולים איכילוב, בחוות דעת שצורפה לפנייה:

“… בשנים האחרונות המכון להתפתחות הילד טיפל במאות ילדים בני מהגרי העבודה והפליטים. ההתרשמות הברורה של כל הצוות הרפואי והפרא-רפואי המטפל בילדים אלו ובבני משפחותיהם הוא שחלק משמעותי ביותר מהם סובלים מעיכוב התפתחותי על רקע חסך סביבתי- חינוכי.

לחלק נכבד מן הילדים יכולות בסיסיות תקינות ופוטנציאל התפתחות תקין לחלוטין, אך הם מראים עיכוב שפתי עמוק, קשיים בספקטרום האוטיסטי, וקשיים רגשיים חריגים בעצמתם. משמעות הדברים היא כי העיכוב ההתפתחותי המשמעותי ממנו סובלים רבים מהילדים אינו נובע מתכונות גנטיות/מולדות אלא מחסך סביבתי-חינוכי עמוק שלא נראה באוכלוסיות אחרות בישראל. חלקם של הילדים לא התנסו במשחק כגון פזל, משחקי הרכבה, הקראת ספרים ואפילו משחקי בובות.

…

החסך הסביבתי בו אנו נתקלים במכון להתפתחות הילד באופן עקבי חורג באופן ניכר מכל חסך סביבתי בו נתקלנו לאורך השנים באוכלוסיות אחרות. קשה לקבל כי במדינה מפותחת כמו ישראל תתאפשר פגיעה כה משמעותית בילדים בעלי פוטנציאל תקין לחלוטין שאמור להבטיח חיים נורמטיביים רק בשל סטטוס ההגירה של הוריהם“.

בעקבות כך, דרשנו, כאמור, כפי שמקובל במדינות המפותחות תקצוב הולם הדומה לסל קליטה לילדים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. עדיין לא קיבלנו מענה מסודר וככל שלא יתקבל כזה או לא ייערך שינוי נשקול פנייה לערכאות משפטיות.

XVII. ילדים חולים

ילדים חולים הם תלמידים הנעדרים ממסגרות חינוך לתקופות העולות על 21 יום בשל מחלה. שירות החינוך לילדים חולים, הקבוע בחוק חינוך לילדים חולים, הופרט על ידי משרד החינוך וטופל משך שנים על ידי זכיין – ״קדימה מדע״. השילוב בין הזכיין הנוכחי והעדר פיקוח נאות של משרד החינוך, הוביל לתופעות קשות של זניחת אותם ילדים חולים על ידי המערכת – החל באי הספקת שירותים כליל או הספקת שירותים חלקיים, שליחת מורים לא מתאימים, העדר מענה לפניות ועוד. הדברים מקבלים משנה תוקף מאחר שלצערנו מאות ילדים נמצאים במשך שנים רבות בביתם בגלל העדר התאמה של מסגרות החינוך לקליטתם.

לאורך השנים האחרונות הקליניקה עובדת בצמוד עם מטה המאבק למען הילדים החולים בטיפול בעשרות פניות פרטניות ועקרוניות מדי שנה בשנה, אשר הובילו בין היתר לתיקון החוק המבטיח חינוך חינם לילדים חולים גם בגילאי 3-4.

בשנת 2018 הגשנו עתירה בעניין העדרה של תכנית לילדים חולים (בג”צ 1860/18). בעקבות הגשת העתירה הודיעה המדינה על כוונתה להתקין תקנות לילדים חולים. בדיון בעתירה בחודש ספטמבר 2018 העירו השופטים למדינה כי הם מזהים פגיעה בילדים. לאחר הדיון והגשת העתירה הגישה המדינה לוועדת החינוך טיוטת תקנות עליהם אנו הערנו בהצביענו כי שעות החינוך לילדים חולים אינן ראויות וכי הליכי ההפרטה יימשכו.

לאחר שנראה היה כי משרד החינוך שוקל להאריך את תוקף ההתקשרות עם הזכיין, שלחנו בשנה שעברה פניות מפורטות ואף טיוטת עתירה מלאה למשרד החינוך בהם הבהרנו כי הארכת תוקף ההתקשרות אינו חוקי וכי מנגנון ההפרטה מהווה האצלה אסורה של סמכות שלטונית המנוגדת לסעיף 33 לחוק יסוד הממשלה.

בעקבות פניותינו השונות ולחצים נוספים הודיע משרד החינוך בקיץ 2020 על החלטתו שלא להאריך את ההתקשרות עם ״קדימה מדע״ ועל החזרת השירות לידי משרד החינוך. מאז ההחלטה אנו נמצאים בשיג ושיח עם המשרד בכדי לקדם את המתווה ואת התהליך, בהבטחת זכויות של עשרות תלמידים בשלב המעבר ובהערות לחוזר מנכ”ל עניין.

גורמים משמעותיים יצאו כנגד מהלך החזרת השירות למשרד החינוך ובראש ועד עובדי התכנית, הורים (אשר חלקם לא מכיר את התכנית וחלקם מעוניין שילדיהם לא ישובו למוסדות חינוך) וארגוני המורים. קבוצת הורים אף הגישה עתירה לבג”ץ.

לאחר שהתכנית קרמה עור וגידים הגשנו בשם מטה המאבק בקשת ידיד בית משפט כדי להצטרף לדיון. נוכחותנו בדיון הייתה משמעותית ביותר והציגה, לצד האיסור החוקי בהפרטה, את הכשלים האדירים בהספקת השירות המופרט אשר הגיעו לאי ניצול מיליוני שקלים לאורך השנים לטובת התלמידים, אי מענה לפניות, הצבת מורים לא מתאימים ועד כדי אי מתן שירות ללמעלה מ-300 ילדים רק בשנה האחרונה. לאחר הדיון ממשלת ישראל ביטלה החלטה ישנה שמכירה במסירת השירות לספק.

בית המשפט דחה את הבקשה למתן צו הביניים והעברת השירות לידי משרד החינוך יצא לדרך. אנו מלווים הליך זה ומסייעים להורים בו. העברת השירות תוביל לנקודת סיום מאבק רב שנים להחזרת אחריות המדינה על הילדים החולים והבטחת הקשר בין המוסד החינוכי לילדים. עם זאת, עוד נכונה עבודה רבה למול משרד החינוך להבטיח כי הליך ההטמעה יהיה ראוי.

XVIII. מוסדות ממלכתיים חרדיים

הקליניקה מלווה מספר קבוצות של הורים המבקשים להוביל לפתיחת מוסדות חינוך ממלכתיים חרדיים (ממ״ח), שכמותם הוקמו כבר למעלה מ-50 בתי ספר ולמעלה מ-100 גנים ברחבי הארץ.

בחודש יולי 2019 הגשנו עתירה מינהלית תקדימית (61735-07-19) לחיוב המדינה והרשות המקומית להקים מוסד חינוך ממלכתי חרדי במבשרת ציון. בעתירה טענו כי מימוש הזכות לחינוך מחייב את משרד החינוך להעניק גם לילדים חרדים מוסדות חינוך ממלכתיים, וכי המדינה אינה מעניקה להם פתרונות מותאמים בבתי הספר הממלכתיים הקיימים. בעתירה טענו עוד כי בתי הספר הממלכתיים החרדיים יקדמו לימודי ליבה אשר נחוצים להשתלבותם של צעירים חרדיים בשוק התעסוקה ובחיי המדינה, וכן תימנע ההפליה העדתית המתקיימת במוסדות החינוך החרדיים.

ביום 27.11.19 ניתן פסק דין הדוחה את העתירה מכיוון שהזרם הממלכתי חרדי אינו מצוין בחוק ובשל סירוב העירייה. בעקבות כך, הגשנו בתחילת חודש ינואר 2020 ערעור לבית המשפט העליון בו טענו כי בית המשפט לא התמודד עם הטענות החוקתיות המשמעותיות בדבר הזכות של כל ילד לקבל חינוך מותאם, הולם, שוויוני ונגיש. בפסק הדין שניתן ב-5.8.20 לא התערב בית המשפט בממצאים העובדתיים שנקבעו ומצא כי לא היו די תלמידים לפתיחת מוסד חינוכי. בדיון בעל פה והן בפסק הדין בכתב הובהר כי המכשלה היחידה לפתיחת בית הספר היא מספר התלמידים. כמו כן, הבהיר בית המשפט כי נדרש נוהל לבתי הספר הממלכתיים חרדיים.

בעקבות פסק הדין פנינו בשם התארגנות הורים וארגונים בצירוף חוות דעת מומחים לשר החינוך בכדי שיקבע נהלים לפתיחת מוסדות חינוך ממלכתיים חרדיים בחוזר מנכ”ל כך שתמנע האפשרויות מכל רשות מקומית למנוע את זכותם של תלמידים חרדים לחינוך. עד כה לא קיבלנו מענה. כיום אנו נמצאים כחלק מלובי לקידום הסוגיה ובוחנים האם שינוי בהרכב הממשלה יוביל לשינוי ללא הליך משפטי. ככל שיידרש נגיש עתירה בעניין.

עו״ד רייכמן, יחד עם ד״ר תמי הראל בן שחר כתבו מאמר העוסק בסוגיית החינוך הממלכתי החרדי (לצד סוגיות נוספות), ומאמר זה נמצא כעת בשלבי פרסום.

XIX. חינוך מיוחד

1. תקצוב השילוב בגיל הרך

בשנת 2012 תוקן חוק לימוד חובה ונקבע כי חינוך חינם יחל בגיל 3, תיקון שהוחל בפועל בכל הארץ בשנת 2016. אף על פי כן, למעט חריגים מעטים, גני הילדים לגילאי 3-4 ברחבי הארץ לא תוקצבו בסלי שילוב המאפשרים השקעת משאבים בילדים עם מוגבלות שונות הזקוקים לסיוע.

בעקבות הגשת עתירה לבג”ץ ביחד עם ארגון בזכות (בג”ץ 7532/20) הסכימה המדינה לקיים את חובתה בחוק חינוך מיוחד ולממן את סלי השילוב באופן מלא משנת הלימודים תשפ”ב ובמקומות נדרשים כבר בשנת הלימודים הנוכחית. זוהי בשורה אדירה וחיונית לאלפי ילדים בכל שנה.

2. בג”ץ הרפורמה בחינוך המיוחד

לפני כשנתיים ומחצה חוקק תיקון 11 לחוק החינוך המיוחד אשר גרם לשינויים משמעותיים בניהול החינוך המיוחד. התיקון היה אמור להוביל להבטחת סל אישי ראוי לכל תלמיד אשר יסייע בידי תלמידים להשתלב בחינוך הרגיל וכן לשנות את הכללים כך שההורים הם אלו שיבחרו את סוג המסגרת החינוכית של ילדיהם (כיתה נפרדת, מוסד חינוכי נפרד, שילוב) במרבית המקרים.

הקליניקה וארגונים רבים אחרים הצביעו על חששות משמעותיים לפגיעה בזכויות תלמידים כתוצאה מתיקון החוק, משבר הקורונה אף הוא יצר קשיים נוספים. בעקבות כך פנינו ביחד עם קואליציית ארגונים לשיפור ההסדרים שהובילו לשינויים משמעותיים לרבות דחיית דיונים בוועדות, הארכת זכאויות אוטומטית, הבטחת דיון הולם וכו’. למרות שיפורים אלה, ההנחיות שהוציא משרד החינוך הובילו לפגיעה ממשית בזכויות תלמידים בעקבותיהן הגשנו ביחד עם ארגון בזכות בשם 8 ארגונים עתירה לבג”ץ (בג”צ 3754/20 בזכות נ׳ משרד החינוך).

פגיעה מרכזית בזכויות ילדים הייתה במתן משקל כמעט מוחלט בקביעת רמת התפקוד של ילדים (שמשפיעה על סוג המסגרת והיקף סל השירותים) לציון המתקבל על ידי אלגוריתם מחשובי בהתאם לשאלון רמת תפקוד הממולא על ידי צוותי בית הספר. בהתאם להנחיות שנקבעו לוועדות לא ניתנה אפשרות כמעט לקבוע רמת תפקוד נמוכה יותר מהציון שהתקבל על ידי האלגוריתם, ובכך לקבל תוספת משאבים. למעשה, משרד החינוך לחץ פעמים רבות לקבוע רמות תפקוד גבוהות יותר כדי לחסוך משאבים.

לא זו אף זו, השאלון כלל לא הועבר להורים ולוועדות לקראת הדיון וכך נמנעה ביקורת עניינית על הציון שהתקבל מהאלגוריתם. בנוסף, הנחה משרד החינוך, על אף קביעות החוק המפורשות, את הוועדות שלא להגדיל את הסל האישי הניתן לתלמיד מעבר למינימום הקבוע בחוק. עוד טענו בעתירה כי ניתנו הנחיות לא רשמיות לקבוע מכסות של זכאויות לתלמידים לוועדות השונות ולמוסדות חינוך. לבסוף טענו כי משרד החינוך לא התקין חוזרי מנכ”ל  הנדרשים כדי להבטיח סל שירותים הולם לחלק מילדי החינוך המיוחד.

העתירה הובילה לקבלת רוב מבוקשנו, וביום 12.7.20 ניתן פסק המקבע את התחייבויות משרד החינוך, לפיהן, בין היתר, יינתן לחברי הוועדה שיקול דעת בקביעת רמת התפקוד ולא באופן בלעדי על ידי השאלון, וניתן להגדיל את היקף סל השירותים האישי מעבר למינימום. כן התחייב משרד החינוך כי חוזרי המנכ״ל יושלמו עד חודש ספטמבר 2020.

על אף שההסכמות קיבלו תוקף של פסק דין, חוזר מנכ”ל לא הותקן עד כה ולכן נאלצנו להגיש, ב-24.2.2021, בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט כדי להבטיח יישום פסק הדין. בעקבות הבקשה הותקן בחודש אפריל חוזר מנכ”ל.

עם זאת, בחוזר מנכ”ל ובהנחיות עלומות הגביל שוב משרד החינוך את שיקול דעת הוועדות והכפיף אותן לשיקול דעת מפקחת חיצונית לוועדה. בכך נוצר מצב בו במרבית הדיונים ועדות האפיון והזכאות רואות עצמן מוגבלות למתן סל שירותים מינימלי בהתאם לחוק ולא מפעילות את שיקול הדעת הנתון להן להתאים את הסל לצרכי התלמיד. משכך, הגשנו בקשה נוספת לביזיון בית משפט שמטרתה להבטיח כי הוועדות יפעילו שיקול דעת עצמאי.

3. עתירה פרטנית בעניינה של תלמידה עם לקויי למידה

בנוסף על הגשת העתירה העקרונית הקליניקה סייעה לתלמידים פרטניים שיישום הרפורמה פגעה בזכויותיהם, ובמיוחד תלמידים עם לקויות שכיחות (בעיקרי ליקויי למידה) אשר המשרד לא תקצב את שילובם כראוי.

מקרה מובהק נגע לילדה בכיתה ג׳ מטבריה עם לקויות למידה משמעותיות ביותר. על אף הקשיים המשמעותיים לא ניתנו לה שעות סיוע מספקות והיא הגיעה לכיתה ג’ עם פער לימודי שהוערך בשנתיים ולמעלה מכך ביחס לתלמידיה לכיתה.

ועדות האפיון והזכאות ולאחר מכן ועדת ההשגה קבעו לתלמידה רמת תפקוד 2 (בינונית גבוהה) אשר משמעותה שהיא אינה זכאית לסל אישי לשילוב, אך גם מונעת מעבר למסגרת של חינוך מיוחד נפרד. החלטת הוועדות לא נומקה, התעלמה משלל מסמכים שעמדו בפני הוועדות ונראה כי למעשה הונחתה על ידי רצון לחסוך תקציב.

בנסיבות אלו הוגשה באוגוסט 2020 עתירה פרטנית (עת”מ 59015-08-20 נצרת) על ידינו ובית המשפט דחה את העתירה מטעמים כלליים של אי התערבות. בעקבות כך הגשנו, בנובמבר 2020, ערעור לבית המשפט העליון (עע”מ 6469/20) בו בית המשפט הבהיר את הקשיים בהחלטות ובעקבותיו החלה התלמידה לקבל סל שירותים רחב ומרשים במסגרת שילוב.

בדיון בוועדת אפיון וזכאות בו ליווינו את הילדה לאחר פסק הדין, הסתבר כי בעקבות ההליך המשפטי שינו משרד החינוך ובית הספר את התפיסה החינוכית בכל בית הספר מתוך מאמץ להעניק חינוך מיטיב עם התייחסות אישית לצרכי התלמידים. התלמידה קיבלה רמת תפקוד 3 (בינונית נמוכה) שמאפשרת לה לקבל סל שירותים אישי ראוי החורג מהמקובל. בעקבות כך החליטו ההורים להשאיר את הילדה בשילוב.

4. עתירות פרטנית בעניינם של ילדי יסודי על הרצף האוטיסטי

כפי שתואר לעיל, הפרקטיקה בועדות האיפיון היא להגביל את השירותים הניתנים לילדים, בהתעלם מהצורך האמיתי שלהם. לקליניקה פנה ילד בכיתה ג’ על הרצף האוטיסטי שקיבל מוועדות אפיון סל שירותים מינימלי ולא בהתאם לצרכיו בנימוק כי זהו המקסימום המותר, וזאת בניגוד לחוק ולפסק הדין העקרוני. לאחר שגם השגות לא סייעו, אנו עתידים להגיש בימים הקרובים עתירה בשמו, עתירה שיהיו לה גם השלכות עקרוניות, לצד הליך בזיון בית המשפט, בו נבקש להבהיר כי קביעה זה מנוגדת לדין.

במקרה נוסף זהה הגבילה עצמה ועדת האפיון במתן שעות לפי צרכי התלמיד לאור קביעות המקסימום (מבלי שהדבר נאמר במפורש) וגם במקרה זה אנו נערכים לעתירה.

5. טיפול בריאותי מקדם (טב”מ)

בהתאם לחוק לחינוך מיוחד ולחוק בריאות ממלכתי ילדים בגני תקשורת ומעונות יום מקבילים זכאים לטיפולים פרא רפואיים המכונים טב”ם (טיפול בריאותי מקדם). טיפולים אלו הכרחיים בכדי לסגור פערים בתחום התקשורתי בשלבים מוקדמים כך שיגדלו הסיכויים שאותם ילדים יוכלו להשתלב במסגרות חינוך רגילות בשלבי בית ספר ובאופן כללי יותר בקהילה כשיגדלו.

אף על פי כן, ובניגוד לדין, ילדים רבים, בדגש על הפריפריה הדרומית אך לא רק, אינם מקבלים שירותים אלו. המחסור נובע ממחסור במטפלים פרא רפואיים, בעיות מבניות שונות והתנהלות בלתי ראויה. בנוסף נגבים מהורים תשלומים עבור שירותים אלו.

בנסיבות אלו, פנינו במסמך מפורט בשם עשרות רבות של הורים למתן פתרונות מגוונים למימוש החובה שבדין הטווח הקצר ובטווח הארוך. לטווח הקצר ביקשנו, בין היתר, עריכת מיפוי מקיף של המחסור הנוכחי במטפלים פרא-רפואיים; פיתוח מנגנוני פיקוח ובקרה של משרד החינוך, מציאת חלופות במימון קופות החולים, ועוד. לטווח הארוך דרשנו איגום המשאבים המיועדים לטיפולים פרא-רפואיים מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק חינוך מיוחד וחוק מעונות יום שיקומיים, כהמלצת מבקר המדינה; הסרת החסמים הקיימים בפני פתיחת מסלולי הכשרת מטפלים פרא-רפואיים במוסדות האקדמיים; הנגשת טיפולי הטב”ם לאזורי פריפריה גיאוגרפית, ועוד.

בעקבות כניסת השרה החדשה לתפקיד שבנו ופנינו בעניין זה ובהתאם למענה נחליט על המשך פעילות.

XX. מיונים לבתי ספר

כבכל שנה הקליניקה מטפלת לקראת שנת הלימודים בהליכי מיון אסורים לבתי ספר, כאשר לרוב די בפנייה של הקליניקה בכדי להסיר את המכשולים.

1. הקליניקה הגישה עתירה כנגד עריכת מיונים אסורים לתלמיד העולה לכיתה ז’ בחינוך הממלכתי דתי בפתח תקווה (עת”מ 850-09-20) אשר העירייה ומשרד החינוך סירבו לרשום אותו בבית הספר הקרוב למקום מגוריו ביחד עם מרבית חבריו. במסגרת התהליך גילינו כי מפקחת משרד החינוך מסייעת למוסד החינוכי ולרשות המקומית לתעל את הטיפול המשפטי בבקשות ההורים לתקנות העברת תלמידים ולא לתקנות הרישום וזאת בכדי לנסות לעקוף את האיסורים המפורשים במיון תלמידים בהליכי הרישום. בעקבות הגשת העתירה התלמיד התקבל לבית הספר.
2. במקרה השני, תלמיד העולה לתיכון בכפר סבא ביקש להתקבל לאחת משתי מגמות מסוימות בתיכונים בכפר סבא. התברר כי הליך הקבלה לבתי הספר עצמם נתון להליך מיונים למגמות השונות. פנינו בעניין זה בפניות טרם הגשת עתירה הן לרשות המקומית והן למשרד החינוך והבהרנו כי לא ניתן לעקוף את האיסור על עריכת מבחני מיון לבתי ספר בהליך מיון למגמות. כמו כן, טענו כי לכל תלמיד הזכות לפי חוק זכויות התלמיד ללמוד בכל מגמה בה ירצה במוסד החינוכי ללא התניה כלשהי. בעקבות פנייתנו ובטרם הגשת העתירה קיבלו את התלמיד.
3. מקרה נוסף בו טיפלנו נוגע לילדה חרדית ממוצא אתיופי אשר סורבה ללימודים בבית הספר החרדי היחידי באיזור מגוריה ונשלחה ללמוד בקריות. בעקבות פנייתנו הובהר כי הרשות המקומית והמוסדות החרדיים מחויבים ליתן מענה לכלל הילדים וחל איסור על מיונים. בעקבות כך, לא רק שקיבלו את הילדה למוסד החינוכי אלא פתחו כיתה נוספת בבית הספר לקלוט ילדים נוספים רבים

XXI. הסעות לילדה עם לקות ראייה
בתחילת השנה פנתה לקליניקה אמא יחידנית לתלמידה בכתה ג׳, המתגוררת ביישוב לא מוכר אל נעם במועצה האזורית ״נווה מדבר״. התלמידה לומדת בבית ספר ״דגניה״ בבאר-שבע (בית ספר ייחודי דו לשוני) מכיתה א’. בבית הספר אשר אליו נרשמה בידיעת הרשויות בכיתה א’ ואף קיבלה הסעות בשנה זו, נערכו התאמות מרשימות במיוחד למגבלותיה והיא התקדמה עד מאוד תוך כדי לימוד מעמיק של שפת הברייל בעברית.

במהלך כיתה ב’ הופסקו ההסעות לבית הספר ומשרד החינוך סירב לאשר ההסעות לבית הספר מהטעם שיש בתי ספר קרובים יותר למקום מגוריה. הפסקת ההסעות הובילה להיעדרות רבת ימים של התלמידה מבית הספר, שכן מצבה הכלכלי והמשפחתי של האם לא אפשרו לה להסיע אותה בכוחות עצמה לבית הספר.

על אף פניות קודמות והבטחות בעניין, ועדת ההסעות המרכזית במשרד החינוך לא דנה בבקשתנו לאשר לה הסעות חריגות. בנסיבות אלו, הגשנו עתירה מינהלית לממן לה הסעות לבית הספר היחידי המותאם למגבלותיה ולשפת הכתיבה והקריאה היחידה אותה היא מכירה – שפת הברייל בעברית (עת”מ  71171-11-20). בעקבות הגשת העתירה הובטחו לה הסעות עד לסיום כיתה ו’. זוהי החלטה תקדימית למתן הסעות לבית ספר ייחודי במקרה חריג.

XXII. הטיפול בנפגע עבירת מין בבית ספר

מזה כשנה אנו מסייעים לבוגר מערכת החינוך הדתית להתמודד עם פגיעה מינית שספג כאשר היה תלמיד כיתה ח’ מילד אחר. הפונה חש כי המוסד החינוכי לא הגן על התלמידים במוסד החינוכי כיאות מכיוון שהפוגע הסתובב ללא השגחה בבית הספר, דבר שאפשר לו לפגוע בשלושה תלמידים.

בעקבות הליך משפטי בבית המשפט השלום בחיפה התאפשר לעו”ד ולסטודנטית מהקליניקה לעיין בחלקים נרחבים מתיק החקירה מלפני 5 שנים (החומר חסוי לאור סגירת התיק ומעורבות קטינים).

בעקבות עיון במידע הוחלט עם הפונה לבקש מבית המשפט לאפשר לקבל את החומר לידינו בכדי שנוכל לפנות למשרד החינוך והמוסד החינוכי לקידום הליך של צדק מאחה. בית המשפט קיבל את בקשתנו על אף התנגדות הפרקליטות. בעקבות כך, אנו פונים למשרד החינוך במטרה לקדם את ההליכים.

XXIII. חישוב ותק מורים

בעקבות פנייה של מורים בדבר חוסר הגינות במתן שכר על בסיס ותק קודם נערכה בחינה בקליניקה לגבי סוגיה זו. בסוגיה זו עלה כי ניתנת עדיפות משמעותית ליוצאי מערכת הביטחון בהכרה בוותק גם אם פעמים רבות נראה שהרקע הביטחוני אינו רלוונטי להוראה. לעומת זו עלו טענות מצד מורים כי לא מכירים להם בניסיון במקצועות אחרים הרלוונטיים למקצוע ההוראה.

בחינת ההוראות העלה כי הקריטריונים הרשמיים אינם ברורים וכך גם הנהלים להכרה בוותק. בעקבות כך הגשנו בקשה לחופש מידע בסוגיה זו.

לסוגיה זו משמעות קריטית בעידוד כניסת אנשים מתאימים למקצוע ההוראה וחיזוקו. משכך, לאחר ניתוח המידע שנקבל נשקול קידום מדיניות בדרכים שונות כדי לתגמל את הזכאים לך ולחזק את צוותי ההוראה במוסדות החינוך.

XXIV. תלמידי ואדי אל חמאם

בתחילת חודש אוקטובר 2020 פנו אלינו הורים ל11 תלמידים בישוב “ואדי אל חמאם” ממועצת אלבטוף אשר קיבלו הודעות קרוב לחודש לאחר פתיחת שנת הלימודים לפיהן הם מחויבים לעבור לבית ספר באלבטוף בהתאם לאיזור מיפוי מכיוון שלא הגישו בקשות העברה. נראה כי הטעם להודעות אלו נבע משיקולים לא ענייניים.

בעקבות כך, פעלנו מול הרשות המקומית ומשרד החינוך והבהרנו כי התלמידים הסתמכו על מצג של הרשות המקומית ובית הספר לפיו הרישום הוא תקין, כפי שפעל במשך שנים ארוכות, וכי לא ניתן להוציא תלמידים ממוסד חינוכי כחודש לאחר פתיחת שנת הלימודים.

בעקבות כך התקבלה הפנייה והתלמידים המשיכו ללמוד במוסד החינוכי שלהם.

מנחה קלינית: ד״ר עו״ד דלית קן-דרור פלדמן

הקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר הינה הקליניקה היחידה מסוגה בארץ, ומטרתה להתמודד עם האתגרים המשפטיים הרבים המתעוררים בעידן הטכנולוגי. סוגיות אלה כוללות, בין היתר: הגנת הפרטיות ו-Big Data, קניין רוחני, חופש הביטוי ברשת, התקפות קיברנטיות וביטחון לאומי, אחריות ספקים לפגיעות ברשת ועוד. הקליניקה משלבת הבנה בתחום החידושים הטכנולוגיים יחד עם מומחיות בתחומי המשפט הרלבנטיים לרגולציה של חידושים אלה, ועושה שימוש בכלים משפטיים כמכשיר לשינוי חברתי והגנה על זכויות בהקשרים של טכנולוגיה וסייבר. השנה, בנוסף לפרויקטים הקיימים, הקליניקה עוסקת רבות בהגנת הפרטיות ובצורך בשקיפות לרבות שקיפות אלגוריתמית, בייחוד במהלך התקופה של נגיף הקורונה.

בשנה”ל תשפ”א השתתפו בקליניקה 16 סטודנטיות וסטודנטים, שפועלים במסגרת מספר פרויקטים:

I. הגנה על הפרטיות

• למשבר הקורונה היבטים משמעותיים מאוד של הגנת הפרטיות, במיוחד בהקשר של שימוש במידע שנאסף מאיכון טלפונים סלולריים, אך גם בהקשרים אחרים. מרגע פרוץ המשבר הקליניקה התגייסה לעמוד בחזית המאבק להגנה על הפרטיות. במסגרת זו הקליניקה הגיבה בכתב על ההנחיות המשתנות תדיר והשתתפה בדיונים בוועדת חוץ וביטחון. ד״ר קן-דרור פלדמן הייתה שותפה בפרויקט הבין-אוניברסיטאי Academia-IL Collective Impact: COVID-19. https://www.ippi.org.il/invisible-surveillance-indifferent-publics-israeli-perceptions/ שנועד להשתמש במומחיות אקדמית לקידום מדיניות בתקופת הקורונה. במסגרת הפרויקט נערך סקר דעות הנוגע לתפישות הפרטיות ולמעקב אחר אנשים על מנת לקטוע את שרשרת ההדבקה. בעקבות הסקר, נכתב דוח שהוצג על ידי ד״ר קן-דרור פלדמן בוועדת החוץ והביטחון, בדיון על חידוש איכוני השב”כ ואפליקציית המגן 2.0. כמו כן הדו״ח הוצג בסדנת מומחים בינלאומית שאורגנה על ידיThe Israel Public Policy Institute(IPPI)  ומרכז היינריך.
• עוד בעניין הקורונה, הקליניקה הגיבה לתזכיר חוק לתיקון פקודת בריאות העם (תיקון מס’…) (נגיף הקורונה החדש – מסירת מידע על מתחסנים) (הוראת שעה), התשפ”א-2021. במסגרת תזכיר זה ביקשה המדינה להעביר מידע רפואי לרשויות מקומיות ולמשרד החינוך. הקליניקה ציינה כי המטרה היא אולי מבורכת – צמצום וירוס הקורונה ועידוד החיסונים, אולם הפגיעה בפרטיות והחדירה לפרטיות היא גדולה ואף עלולה ליצור רתיעה בקרב האנשים שפונים אליהם, רתיעה שתביא לתוצאה הפוכה. החוק עבר, אולם ככל הידוע לנו לא נעשה בו שימוש.
• הקליניקה הוציאה במשותף עם עמותת הפרטיות ואיגוד האינטרנט הישראלי תגובה לחוק ההסדרים. חוק ההסדרים המתגבש כולל יוזמות מבורכות לקידומה של מדינת ישראל והשירותים הציבוריים בה לעידן הדיגיטלי. בראשן, מעבר לדיוור אלקטרוני של מסרים רשמיים מהמדינה לתושב או לאזרח, יחד עם קידום שימוש ביישומונים שונים וארנקים חכמים בתחום התחבורה ובתחום הפיננסיים. עם זאת, החקיקה מתעלמת ברובה מהיבטי פרטיות ואבטחת מידע. במסמך המשותף קראנו להפרדת החקיקה המדוברת מחוק ההסדרים ולקיומו של דיון ציבורי בנושא בטרם יעבור. המסמך נחתם אף על ידי גורמי חברה אזרחית נוספים. בהמשך לכך, הובילה הקליניקה בשיתוף עם הגופים כאמור תגובה לתזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ”א-2021, פרק ____’ : דיוור דיגיטלי.
• הקליניקה הגישה תגובה לתזכיר חוק לתיקון פקודת המשטרה [נוסח חדש] (תיקון מס’____)(מערכות צילום מיוחדות), התשפ”א-2021. תזכיר החוק ביקש להסדיר “היבטים מסוימים של הצבה ושימוש של מערכות צילום מיוחדות במרחב הציבורי על ידי משטרת ישראל”. תזכיר החוק בא לעגן מבחינה חוקית את השימוש במערכת “עין הנץ”, בה עושה המשטרה שימוש. מערכת זו נועדה, באמצעות שימוש בבינה מלאכותית, לזהות אנשים ומכוניות. התזכיר פוגע בזכות לפרטיות שהינה זכות בסיסית חוקתית. הקליניקה הציעה למזער את הפגיעה באמצעות הגבלת הסמכויות של רשויות האכיפה וכן צמצום האפשרות לעשות במידע שימוש.

II. זכויות יוצרים

1. זכויות יוצרים בשעת חירום

הקליניקה כותבת בימים אלה נייר עמדה על זכות יוצרים בשעת חירום שיעסוק בהנגשת תכנים למחקר ולימוד עצמי כאשר לא ניתן להגיע פיסית לספריה. טיוטה מתקדמת הוכנה, וכעת ממשיכים בהכנתה להפצה.

2. זכויות יוצרים בהוראה מקוונת

הקליניקה מכינה סקירה של מדיניות זכויות היוצרים במוסדות השונים להשכלה גבוהה בישראל בכל הנוגע לחלוקת זכות היוצרים בהוראה מקוונת. הוכנה טיוטה אשר מעובדת כיום לפני העלאה לאתר האינטרנט של הקליניקה במטרה להגיע למוסדות להשכלה גבוהה רבים ולקרוא ליצירת כללים ברורים בתחום.

3. ייעוץ בהקמת מאגר מידע וארכיון קהילת הלהט״ב בחיפה

בשנה האחרונה מלווה הקליניקה את קהילת הלהט”ב בחיפה במסגרת הקמת אתר ובו ארכיון תמונות, מכתבים וכדומה. הפרויקט כולל כתיבת כתבי הרשאות להעברת תכנים ולשימוש בהם (תוך כדי ניתוח מערך זכויות היוצרים בתכנים הללו), חוות דעת בתחום הגנת הפרטיות, וכן כתיבת תנאי שימוש באתר ומדיניות פרטיות לאתר. בסמסטר א’ נדרשנו לעדכן ולתקן מספר דברים וכן לנסח מסמכים נוספים. בסמסטר ב’ ובסמסטר הקיץ הקליניקה החלה לעבור בצורה אקטיבית על כלל הכתבות שנאספו בארכיון על מנת לסייע בקבלת האישורים הנדרשים לפרסומם באתר ולזהות בעיות אם קיימות.

4. ייעוץ לקרן השקעות פילנתרופיות

הקליניקה העניקה בשנה״ל ייעוץ לקרן השקעות פילנתרופיות (אנונימיות הובטחה) בנושא של זכויות יוצרים והנגשת ידע לציבור.

III. שקיפות אלגוריתמית בעידן הבינה המלאכותית

1. ידיד בית משפט בשאלת מסירת פרטי אלגוריתם של רשות המיסים

הקליניקה, יחד עם הקליניקה לחופש המידע במכללה למנהל והתנועה לחופש המידע, הגישה עמדת ידיד לבית המשפט העליון בערעור עתירה מינהלית שבו נדרש בית המשפט להכריע האם חוק חופש המידע מטיל על רשות המיסים חובה למסור לנישום את פרטי האלגוריתם המשמש לחישוב שומת המס. עמדת הידיד ביקשה להכיר בשקיפות אלגוריתמית כמעוגנת בחוק חופש המידע. בית המשפט העליון החליט להחזיר את התיק לדיון בבית המשפט המחוזי, והורה לבית המשפט להניח שחוק חופש המידע חל על אלגוריתמים. תיק זה, עע”מ 6782/19 הר שמש נ’ הממונה על חוק חופש המידע ברשות המסים, הינו תיק ראשון מסוגו בארץ ולדעתנו מהווה את יריית הפתיחה בשאלות הקשורות לשקיפות אלגוריתמית ולחובה של המדינה לחשוף פרטים על האלגוריתמים המקבלים החלטות או מסייעים למדינה בקבלת החלטות הנוגעות לזכויות האדם. לאור חשיבות הנושא מעבר לתיק הספציפי, מצאנו לנכון להצטרף בבקשת ידיד בית המשפט.

2. מיפוי כלל השימושים באלגוריתמים על ידי רשויות המדינה

הקליניקה בוחנת את היקף השימוש באלגוריתמים על ידי רשויות המדינה. הפעילות כוללת, בשלב הראשון, בחינת אתרים ממשלתיים ופרסומים שונים על מנת לבחון באיזה יחידות נעשה שימוש באלגוריתמים. בשלב הבא, הקליניקה תפנה למשרדים ולרשויות שונות על מנת לקבל מידע בדבר השימוש באלגוריתמים. את המידע שייאסף תרכז הקליניקה בדו״ח. המיפוי יוכל לסייע לקליניקה ולגופים אזרחיים נוספים להבין היכן החלטות מתקבלות על בסיס חישובי מחשב. בנוסף, כהמשך לבקשת הידיד על השקיפות האלגוריתמית, בכוונת הקליניקה לפנות לגורמים הממשלתיים השונים ולבקש לקחת על עצמם נורמות של אחריותיות – שקיפות, הסברתיות ואחריות משפטית ואתית, בכל הנוגע להליך קבלת ההחלטות המבוסס אלגוריתמים.

IV. פרטיות במערכת החינוך

• הקליניקה ליוותה את כיתות י’ בחטיבה בבית ספר במשגב ביצירת חדר בריחה בנושא של פרטיות במטרה להעלות את המודעות של הנוער לנושאים הנוגעים לפרטיותם ברשת. במסגרת הפרויקט הועברה לתלמידים הרצאה בנושא הפרטיות בעולם המקוון על ידי ד״ר קן-דרור פלדמן יחד עם סטודנטית בקליניקה, וכן שמעו על בריונות מקוונת ופרטיות מגב’ אורנה היילינגר מנהלת מרכז נטיקה של איגוד האינטרנט הישראלי. בעת בניית המשחק התלמידים התמודדו בנוסף על הגנת הפרטיות ברשת, גם עם סוגיות של זכות יוצרים ולמדו על הנושא. המשחק הועבר לכיתות ז’ שדיווחו כי נהנו מן המשחק ולמדו על הגנת הפרטיות דברים שלא ידעו קודם לכן. הקליניקה עובדת כיום על תיעוד הפרויקט על ידי ראיון עם המורה המלווה בחטיבה, התלמידים והקליניקה על מנת שניתן יהיה להפיצו למקומות נוספים בארץ במסגרות חינוכיות. ישנם מקומות אחדים במערכת החינוך שכבר פנו לקליניקה בבקשה לקבל פרטים על הפרויקט.
• הקליניקה עומלת על פיתוח משחק מבוסס על שאלות טריוויה ומשימות, שיוכל לשמש בתי ספר או מסגרות אחרות לילדים ולנוער על מנת להעלות את רמת המודעות של הציבור לסוגיות שונות של פרטיות מקוונת.

V. חופש הביטוי המקוון

1. תיקון חוק תעמולת הבחירות

במערכת הבחירות הקודמת נכתבה בקליניקה הצעה לתיקון חוק תעמולת הבחירות, שנועדה להפחית את מטרד ההודעות לטלפונים הסלולריים בתקופת הבחירות. הצעת החוק היתה מבוססת על החלטת יו”ר ועדת הבחירות בנושא תעמולה מסומנת (תב”כ 8/21 בן מאיר ואח’ נ’ מפלגת הליכוד ואח’). השנה, פרסמה הקליניקה לקראת הבחירות שהתקיימו במרץ 2021 קריאה לעצומה שתשכנע את המחוקקים לשנות את החקיקה בהתאם, וכן נייר עמדה מפורט יותר בנושא.

2. זיוף עמוק

הקליניקה בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי פנתה ליו”ר ועדת הבחירות, שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, בקריאה להתכונן לאפשרות בה נראה זיופים עמוקים (Deep Fake) של פוליטיקאים שונים לפני הבחירות, במטרה להטות את דעת הקהל. לאחרונה הופצו סרטונים כאלה, עד כה הם סומנו בצורה מתאימה. בפנייה ישנה סקירה על הטכנולוגיה, הבעיות העולות בה, וכן הצעות פרקטיות להסדיר את הנושא. 

יממה לאחר שליחת הפנייה התקבלה תשובה מוועדת הבחירות ששאלה האם נוכל לשלוח חומרים בנושא. בשיתוף פעולה עם איגוד האינטרנט רוכזו חומרים והועלו לאתר.

3. חסימת אנשים מעמודים של אישי ציבור ברשתות חברתיות

לפני שנתיים פנתה הקליניקה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיקבע הנחיות בנוגע לדרך בה מותר לחסום אנשים מדפים או אתרים של שרים וסגני שרים. בימים אלה מסיימת הקליניקה כתיבה של נייר עמדה בנושא ובו תקנון מוצע לאימוץ (וולונטרי) באתרים של אנשי ציבור. עיקרו של ההסדר הוא בקביעת מנגנון בירור לדרך בה ניתן יהיה לחסום אנשים מהשיח הציבורי, דירוג החסימות וההסרות על פי עוצמתן וכן קביעת זכות ערעור. הנייר נמצא כיום בטיוטות מתקדמות ונשקלת שיתוף פעולה בנושא עם המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה.

VI. רגולציית רבי להב (“רחפנים”)

הרשות לתעופה אזרחית החלה בתהליך רגולציה של רבי להב (רחפנים), במסגרתה היא מבקשת לאמץ נוסח של חקיקה זרה בהתאמות לארץ. בסמסטר א’ הכינה הקליניקה נייר תגובה המתייחסת להצעת החקיקה ולבעיותיה, בין היתר הנושאים הקושרים לחופש העיסוק, מדרג הענישה שהרגולציה קובעת, ובעיות בטיחות. הקליניקה ריכזה עמדת גופים נוספים בתחום, במטרה לבצע פנייה מרוכזת למשרד המשפטים בעניין, ולאחר הפנמת הערותיהם הפניה תישלח לגורמים הרלוונטיים.

VII. פרויקט יזמות

1. מדריך ליזם המתחיל ומאמרים בעקבות פרויקט קליני

בשנים קודמות עסקה הקליניקה בפרויקט של יזמות טכנולוגית וקידומה בישראל. בין היתר הפרויקט עסק בבדיקת השאלה האם פעולות היזם שבוצעו בשלב של טרום הקמת החברה אמורות לחייב את החברה. בעקבות הפרויקט נכתבו שני מאמרים אקדמיים ע״י ד״ר קן-דרור פלדמן ופרופ׳ בן-אוליאל. האחד התקבל לפרסום (״יזמות טכנולוגית בשלב הקדם-תאגידי: היבטים עיוניים״, התקבל לפרסום בספר טכנולוגיות מתפרצות: אתגרים בדין הישראלי (ליאור זמר, דב גרינבאום, אביב גאון, עורכים) (נבו, 2020)). המאמר השני בשלבי כתיבה ויוגש בקרוב לשיפוט.

עוד במסגרת פרויקט היזמות, כתבה הקליניקה מדריך ליזם המתחיל ובו הנחיות לגבי נושאי זכויות יוצרים ופרטיות במיזמים טכנולוגיים.

2. תגובה לקול הקורא של הרשות לחדשנות ומשרד המשפטים

הקליניקה כתבה תגובה מקיפה לקול הקורא של הרשות לחדשנות ומשרד המשפטים בנושא רגולציה וחסמים רגולטוריים ביחס לתחום הבינה המלאכותית. בתגובתה הציגה הקליניקה את סיכום ההמלצות בדו”ח ועדת המשנה של המיזם הלאומי בנושא בינה מלאכותית, אתיקה ורגולציה והמליצה כי ייעשה שימוש ב”ארגז חול רגולטורי”, כלומר בסביבה מבוקרת בה ניתן לבחון את הטמעת הבינה המלאכותית והשפעתה על הרגולציה, על יתרונותיה וחסרונותיה. עוד העלתה הקליניקה את הצורך בהקמת חוות שרתים מאובטחת בישראל. בעת העברת מידע מישראל למדינות אחרות, ישנן מגבלות שונות של פרטיות. על כן, לעיתים יהיה זה מסובך עד בלתי אפשרי לחברות ישראליות לאמן את הבינה המלאכותית במאגר נתונים מסויים, אם הוא נמצא מחוץ למדינה; לבסוף התייחסה הקליניקה לחסמים הרבים המצויים כיום בתחום התחבורה האוטונומית במישור הנזיקי והן במישור הפרטיות ואבטחת המידע.

3. תגובה להצעת לתזכיר פקודת התעבורה (תיקון מס’ 129) (ניסויים ברכב עצמאי), התש”ף-2020

הקליניקה בשיתוף עם הטכניון ומרכז הסייבר באוניברסיטת חיפה הגיבו על הצעת חוק שנועדה לאפשר ניסוי של מכוניות אוטונומיות בכבישים רגילים. בתגובה העירה הקליניקה כי ההצעה לא התייחסה למכלול הסוגיות וההיבטים המשפטיים שיש לתת עליהם את הדעת הן במישור הנזיקי, הן במישור הפלילי והן במישור הגנת הפרטיות ואבטחת המידע.

VIII. פרטיות רפואית בווטסאפ

הקליניקה פנתה בשנת הלימודים תש״פ למשרד הבריאות בנוגע לשימוש נרחב של הצוות הרפואי בקופות החולים ובבתי חולים בפלטפורמות כמו “ווטסאפ” במסגרת התייעצויות רפואיות הנוגעות לחולה. הקליניקה סבורה שיש לאזן בין הרצון לתת מענה מהיר וטוב לחולה, לבין העברת תכנים רפואיים סודיים בפלטפורמות פרטיות וקראה לאמץ פלטפורמות קיימות מהירות ונוחות לשימוש, המבטיחות הגנה טובה יותר על נתונים רפואיים סודיים.

בסמסטר א׳ תשפ״א, התקבלה תשובת משרד הבריאות (רק לאחר שהקליניקה פנתה בשנית), לפיה משרד הבריאות מודע לבעיה וכי הוא מנסה לפתור סוגייה זו, תוך בחינת אפשרויות שונות, שלא פורטו. משרד הבריאות ביקש לדעת האם יש לקליניקה פתרונות אפשריים. בעקבות כך כתבה הקליניקה תשובה יחד עם ד”ר אימי לב, מומחית בתקשורת ובריאות, ובה פורטו הצעות שונות לצמצום הפגיעה בפרטיות, כמו למשל טשטוש השם ותעודת הזהות על מסמכים רפואיים בעת השליחה או מחיקה של המידע באופן מיידי מהאפליקציות ומהענן, בתקופת הביניים – בה אין עדיין תוכנה ייעודית של משרד הבריאות או של המוסד הרפואי שיאפשר העברת מידע מהירה, נוחה ומאובטחת השייכת למוסד הרפואי או למשרד הבריאות.

IX. השכלה נגישה

מזה מספר שנים עוסקת הקליניקה בקידום עקרון ההשכלה הנגישה, על ידי שיפור הנגישות של חומרי הוראה ומחקר המוגנים בזכויות יוצרים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. במסגרת פרויקט זה ייסדה הקליניקה ​פורום השכלה נגישה שהורכב מנציגי מרבית המוסדות לשכלה גבוהה בארץ בשיתוף עם בית הספר למשפטים, המסלול האקדמי – המכללה למנהל. הפורום נוהל על ידי פרופ’ ניבה אלקין-קורן, פרופ’ אורית פישמן-אפורי, גב’ עמירה דותן ומנחת הקליניקה, ויצר עקרונות שימוש הוגן בתחום המקראות המודפסות והשמורים הדיגיטליים, ועקרונות אלה משמשים היום את המוסדות להשכלה גבוהה.

בימים אלו, הקליניקה עוסקת בהשכלה נגישה בשלושה הקשרים מרכזיים. האחד צוין לעיל, והוא זכויות היוצרים בהוראה מקוונת. הסוגיה השנייה היא היוזמה להפקדת תזות בדרך של פרסום נגיש בכלל (Open Access). הדבר חשוב  לצורך מיצוב ישראל על מפת המחקר העולמית. לאחר שקידמה את היוזמה, הקליניקה מנסה לקדם את תהליך הטמעת המסמך במוסדות השונים, ומסייעת כאשר מתעוררות בעיות. הסוגיה השלישית הקשורה להשכלה נגישה היא פרסום נגיש של כתבי עת בישראל. הקליניקה יוזמת בימים אלה יחד עם הספריות האקדמיות פנייה למוציאים לאור של כתבי עת אקדמיים בישראל על מנת למפות את המדיניות של כתבי עת ביחס לפרסום הנגיש בישראל, ובעיקר מבחינת ההגבלות על זכות היוצרים של החוקר.

דיון בנושא שימוש ביצירות מוגנות במסגרת הרצאות מוקלטות, התקיים בפורום השכלה נגישה (בהובלת הקליניקה ופרופ’ אורית פישמן אפורי מהמכללה למנהל) ב-1 במרץ 2021 בשיתוף עם מרכז ידע טכנולוגיות למידה (מיט”ל). בעקבות הפגישה יצא נייר עמדה, שהוכן על ידי הקליניקה, פרופ’ פישמן אפורי ומיט”ל, שכלל המלצות כיצד לנהוג ביצירות מוגנות במהלך הרצאות מקוונות ומצולמות. הנייר התייחס להרצאות סינכרוניות וא-סינכרוניות ולשוני ביניהם. הנייר הופץ לפורום ההשכלה הנגישה ולפורום מיט”ל, אשר להם שותפים מוסדות רבים להשכלה גבוהה בישראל.

X. הורשה דיגיטלית

איגוד האינטרנט הישראלי בשיתוף עם הקליניקה החלו בכתיבת הסברים לדרכים בהם ניתן להסדיר מה יקרה לזיכרונות הדיגיטליים של האנשים לאחר מותם. כיום תחום זה אינו מוסדר ולרבות מהפלטפורמות המקוונות אין מדיניות ברורה בסוגיות כגון האם חשבונות המשתמשים יימחקו, האם חשבונות המשתמשים יוכלו להשתנות וכדומה. הקליניקה ממשיכה כיום בכתיבת עקרונות מנחים לאנשי מקצוע בתחום ובכללם עורכי דין ועובדים סוציאליים מהם הדברים שכדאי לציין בפני אנשים הבאים לקבל מהם ייעוץ בנושא ההורשה הדיגיטלית. התכנים מופיעים באתר איגוד האינטרנט הישראלי.

XI. הנגשת שירותי דואר ישראל

בשנת 2021 עבר דואר ישראל לקבלת קהל רק באמצעות קביעת תורים מראש. עם זאת, הדרך לקביעת התורים אינה מונגשת לכלל הציבור בישראל הן מבחינת שפה והן מבחינת יכולת טכנולוגית. הקליניקה קיבלה מספר תלונות בנושא ופנתה בחודש אפריל 2021 לרשות הדואר בבקשה לקבל הבהרות מדוע השירות אינו נגיש בצורה ראוייה לציבור הרחב, ועלול להציב חסמים במיוחד בפני אוכלוסיות מוחלשות בכך שתימנע מהן האפשרות לקבל את הקצבאות במועד הרצוי להן. בתשובתו הראשונה הגיב דואר ישראל כי אין כל בעיה בשירות, וזאת למרות שלא תוקנו הליקויים. בחודש יולי 2021 פנתה הקליניקה לדואר בשנית, במכתב מפורט יותר. בין היתר הקליניקה מצאה כי אין שירות מקוון בשפות הרוסית והאמהרית, המענה הטלפוני האוטומטי (למי שאין גישה ליישומונים או לאתר האינטרנט) מתקיים רק בשפה העברית ולאחר זמן קצר ללא תגובה, השיחה מתנתקת, לא ניתן לתקן טעויות הקשה במענה הקולי ואין די הסברה באמצעי התקשורת על החובה לקבוע תור מראש או על האמצעים העומדים לרשות הציבור לעשות כן. באוגוסט 2021 התקבלה תשובה נוספת מדואר ישראל ממנה עולה כי ניתן מענה חלקי ביותר לאוכלוסיות שאינן דוברות עברית או אינן בעלות אוריינות דיגיטלית. עם זאת, מהתשובה עולה כי הדואר פועל לשיפור התנאים. הקליניקה תמשיך בטיפול על מנת לנסות ולהרחיב את שיפור התנאים הצפוי.

XII. פרויקטים בשלבי התחלה

• ערים חכמות – הקליניקה מבקשת ליצור עקרונות מנחים – משפטיים ואתיים – להטמעת מערכות חכמות בערים בישראל. לאור זאת, הקליניקה החלה במיפוי עקרונות אתיים ומשפטיים בארץ ובעולם.
• הזכות לחקור –ד”ר דלית קן-דרור פלדמן ופרופ’ אורית פישמן אפורי מהמכללה למנהל הגישו לAcademic Network on the Right to Research in International Copyright, הצעת מחקר בתחום הנגשת העבודות המחקריות (תזות ודוקטורטים) לציבור הרחב. ההצעה התקבלה והיא מזכה את החוקרות בחברות ברשת המחקר ובאפשרות להציג את המחקר ולפרסמו. פרויקט זה מהווה חלק מפרויקט “השכלה נגישה” ואמורים לכתוב בו מאמר בשפה האנגלית, שיתמוך ברעיון הנגשת העבודות המחקריות. הקליניקה במקביל למחקר תפרסם נייר עמדה בנושא בשפה העברית.

XIII. כנסים והרצאות אורח של ד״ר דלית קן-דרור פלדמן:

1. הרצאה על המלצות דוח ועדת המשנה של המיזם הלאומי בנושא בינה מלאכותית, אתיקה ורגולציה בכנס כנרת – תוכנה ונתונים 2021, המכללה האקדמית כנרת ולשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמים במקצועות הטכנולוגים בישראל (יולי 2021);
2. הרצאה בכנס ILAIS 2021 בנושא משחוק ומשפט – שימוש בכלי המשחק לקריאת תוכן משפטי (יולי 2021);
3. ארגון פגישה של רשות החדשנות ומשרד המשפטים – ייעוץ וחקיקה יחד עם מרצים מכלל המוסדות להשכלה גבוהה בעניין חדשנות, רגולציה, אתיקה ובינה מלאכותית (יוני 2021);
4. הרצאה בסוגיות משפטיות העולות בהוראה מקוונת לכיתות הטרוגניות, בכנס אקדמיה מג(ק)וונת, מכללת ספיר (מאי 2021);
5. ארגון (משותף) של כנס בינלאומי של מרכזי הסייבר – אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית, והנחיית פנל (מאי 2021);
6. ריאיון ברשת גלי צה”ל בנושא זיוף עמוק (Deep Fake) והסכנות העולות ממנו בתקופת בחירות (מרץ 2021);
7. ארגון (משותף) של כנס רובוטים וכטב”מים בשדה הלחימה בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה, והנחיית פנל (מרץ, 2021);
8. הרצאה בסוגיות משפטיות ואתיות הנוגעות להוראה מקוונת בכנס של מרכזי הוראה מכל המוסדות האקדמיים בארץ ונציגי המל”ג (ספטמבר 2020);
9. הרצאה בסדנת מומחים בינלאומית (ישראל וגרמניה) של מרכז היינריך וIPPI על הדוח שנכתב על תפיסות פרטיות ואיכונים למיגור המגיפה של וירוס הקורונה החדש (נובמבר 2020);
10. הרצאה לספרנים ומידענים בספריות אקדמיות בישראל על זכויות יוצרים בזמן מגיפה (נובמבר 2020). בעקבות הרצאה זו נשלחו לקליניקה שאלות נוספות, גם להן ניתן מענה;
11. הרצאה במכון מופ”ת על היבטים משפטיים של הוראה מקוונת (דצמבר 2020);
12. הרצאה על חדשות כזב וזיוף עמוק בפני קהילת מומחי אינטרנט (דצמבר 2020);
13. עזרה למרכז הסייבר בחיפה בארגון כנס הסייבר בדצמבר בשיתוף עם מרכז הסייבר בירושלים (דצמבר 2020);
14. הרצאה על פעילות הקליניקה בחסימת תכנים באינטרנט בשיעור לסטודנטים בתוכנית הבינלאומית בחוג לתקשורת בבר אילן (דצמבר 2020);
15. הרצאה על פעילות הקליניקה בחקיקת תיקונים שונים לחוק זכות יוצרים, לסטודנטים בסמינר של פרופ’ מרים מרקוביץ ביטון בבר אילן (ינואר 2021);
16. השתתפות ברב שיח בנושא סיכויים וסיכונים של בינה מלאכותית במסגרת הרצאות מוקלטות של החוג למערכות מידע במכללה האקדמית צפת (ינואר 2021).

XIV. פרסומים אקדמיים

הפרויקטים השונים של הקליניקה מייצרים, בנוסף לתוצרים הקליניים, גם מחקר המוגש לפרסום בכתבי עת אקדמיים. במהלך השנה נכתבו (והושלמו) מספר מחקרים הקשורים באופן ישיר לפעילות הקליניקה:

1. Dalit Ken-Dror Feldman, Emanuel Gross, The Struggles of Democracy against the “New Terrorist” – the COVID-19 Pandemic: Separation of Powers – The Israeli Experience 2 HONG KONG JOURNAL OF LAW AND PUBLIC AFFAIRS 113 (2020).
2. דלית קן-דרור פלדמן ואור דונקלמן “טכנולוגיית הבלוקצ’יין – לא מה שחשבתם” (התקבל לפרסום בדין ודברים)
3. Dalit Ken-Dror Feldman, Anat Ben-David, Ronit Purian, Nigmeh Kadan “Invisible Surveillance, Indifferent Publics” (2020) https://www.ippi.org.il/invisible-surveillance-indifferent-publics-israeli-perceptions/
4. דניאל בן-אוליאל ודלית קן-דרור פלדמן, יזמות טכנולוגית בשלב הקדם-תאגידי: היבטים עיוניים, בספר טכנולוגיות מתפרצות: אתגרים בדין הישראלי (ליאור זמר, דב גרינבאום, אביב גאון, עורכים) (נבו, 2020) (התקבל לפרסום).
5. Yifat Nahmias, Dalit Ken-Dror Feldman, Ganit Richter and Daphne Ruth Raban, Games of Terms, 45 Vermont L. Rev. (Forthcoming 2021).
6. Deep Fake וחוק הסרטונים: נדרשת פרשנות תכליתית – יחד עם עו”ד ורדית אבידן, פרופ’ קרין נהון ופרופ’ רן גלעד בכרך (בכתיבה).

המאמר דלית קן־דרור פלדמן וניבה אלקין קורן “שקיפות פעולות המדינה בסביבה הדיגיטלית: אכיפה “אלטרנטיבית” של עבירות ביטוי באמצעות ענקיות הרשת” המשפט כה (2020) צוטט בהרחבה בבג”ץ 19/784 עדאלה ואח’ נ פרקליטות המדינה – יחידת הסייבר ואח’, שדן בחוקיות הפעילות של יחידת הסייבר.

מנחה קלינית: עו”ד רעות כהן

באופן מסורתי, הכלים בהם משתמשים עורכי דין שעוסקים בקידום זכויות אדם הם לרוב כלים מהמשפט הציבורי (עתירה לבג”ץ ולבית המשפט לעניינים מנהליים; הגנה על זכויות חשודים ונאשמים במשפט הפלילי; קידום חקיקה וחקיקת משנה). בעשור האחרון התחדדה ההבנה שעל אף חשיבותם, הכלים מהמשפט הציבורי אינם מספקים לשם הגנה ומימוש זכויות אדם, הן בשל הסעדים המוגבלים שהכלים מעניקים לנפגעים והן על רקע ההשפעה הגוברת של חברות ומוסדות פרטיים על זכויות האדם.

כך למשל, לצד עתירות לבג”ץ בטענה שגובה הקצבאות שמעניקות המדינה לא מספיקות למחייה בכבוד ולכן פוגעות בזכות היסוד לקיום בכבוד, מתקיים מאבק משפטי יום יומי בלשכות ההוצאה לפועל בדבר התוכן הממשי של הזכות, כפי שהיא (לא) מתבטאת בפסיקת צו תשלומים חודשי לחייבים הנמצאים בעוני. וכן, כאשר בית המשפט מורה לשחרר אדם ממעצר משום שנעצר ללא חשד סביר, חירותו של אותו אדם מובטחת מעתה ואילך, אך הוא אינו מפוצה על נזקיו לאחור. יתרה מזו, קיימת הרתעת חסר כלפי התנהלות בלתי תקינה של המשטרה וגורמי התביעה. ההליך האזרחי ישמש הן כדי לפצות על הפגיעה בחירות בעבר והן ככלי אפקטיבי למניעת פגיעה לא מוצדקת בחירות בעתיד.

הקליניקה למימוש זכויות אדם באמצעות ההליך האזרחי הוקמה מתוך הצורך האמור והציבה לה מספר מטרות מרכזיות: קידום זכויות אדם, בפרט של אוכלוסיות מוחלשות, באמצעות ההליך האזרחי; הענקת מיומנות בכלי המשפט האזרחי לסטודנטים ולסטודנטיות; ופיתוח כלים ותובנות שיעמיקו וירחיבו את היכולת לקדם זכויות אדם באמצעות ההליך האזרחי. פעילות הקליניקה במסגרת הליכים אזרחיים למול גורמים מוסדיים מפוקחים מייצרת גם גוף ידע על כשלים רגולטוריים אשר לשם תיקונם הקליניקה פועלת מול גופי השלטון ולעיתים בעתירות לבג”ץ.

בקליניקה השתתפו השנה 11 סטודנטים וסטודנטיות. מאז תחילת השנה, סייעה הקליניקה לכ-70 פונים ופונות בפניות פרטניות, במקביל לעשייה העקרונית והרוחבית. הקליניקה ניהלה שבעה הליכים בבתי משפט ואחד במסגרת ועדת ערר, סייעה בכתיבת כתב הגנה בבית משפט לתביעות קטנות ובכתיבת עשרות בקשות להוצאה לפועל ולמרכז לגביית קנסות. הקליניקה הגישה 3 הערות להצעות חוק, 2 ניירות מדיניות בתגובה לגיבוש חקיקה על-ידי הממשלה, השתתפה בוועדה בין-משרדית בנושא זכויות אנשים טרנסים ובפורום החברה האזרחית לטיפול בחובות שהקימה רשות האכיפה והגבייה. הפניות אל הקליניקה מגיעות דרך קו הפניות של הקליניקה, עובדות סוציאליות בלשכות הרווחה השונות בארץ וארגונים עמם הקליניקה משתפת פעולה כמו הסניגוריה וארגוני הקהילה הגאה. להלן פירוט הפעילות:

XV. סיוע משפטי בחובות

הקליניקה מעניקה סיוע משפטי ללקוחות בנושאי חובות, ובכלל זה חובות לבנקים וגופים פרטיים, חובות בהוצאה לפועל, חובות הנגבים ע״י מרכז לגביית קנסות ועוד. מדובר בסיוע משפטי עם “ביקוש” רב כיוון שכיום אין כמעט גופים המעניקים סיוע פרטני בתחומים אלה והסיוע המשפטי של משרד המשפטים מוגבל למי שעומד בקריטריונים כלכליים מצומצמים. בנוסף, הקליניקה צופה כי הביקוש לתחום זה רק יעלה וזאת בעקבות המשבר הכלכלי שנוצר כתוצאה מנגיף הקורונה. להלן תיאור של חלק מהתיקים בהם טיפלו הסטודנטים בקליניקה:

1. ייעוץ וניהול מו”מ בנושא חוב בדמי תיווך

בסמסטר ב׳ סייעה הקליניקה לאשה שקיבלה מכתב התראה מעו”ד לגבי דמי תיווך שלא שילמה למתווך עמו חתמה על הסכם לתיווך בבלעדיות. לאחר מחקר משפטי מקיף שערכה סטודנטית הקליניקה, הענקנו ללקוחה חוות דעת משפטית לגבי סיכויי התביעה, ובהתאם להוראותיה ניהלנו משא ומתן עם בא-כוח המתווך. הצלחנו להפחית את הסכום הנדרש והנושא הסתיים בהסכם פשרה ללא הגעה לבית המשפט.

2. הפחתת חוב לכביש 6 צפון

בסמסטר א’ הקליניקה הגישה ערר לוועדת הערר של כביש אגרה בשם לקוחה, לאחר שנפתח נגדה תיק בהוצאה לפועל על סך 700 ₪, בעקבות אי-תשלום אגרה על סך 21 ₪ בלבד בגין נסיעה בכביש 6 צפון. הלקוחה מעולם לא קיבלה את דרישת התשלום, ולמדה לראשונה על החוב כאשר נפתח לה התיק, וכן לא ידעה שהמנוי שלה אינו כולל את הנסיעה בכביש 6 צפון. בקשת הקליניקה לעיכוב הליכים עד לבירור הערר התקבלה. בסמסטר ב’ בא-כוח המשיב יצר קשר עם הקליניקה ובהנחיית הלקוחה הגענו לפשרה תוך הפחתה משמעותית של החוב וסגירת התיק בהוצאה לפועל.

3. התמודדות עם חובות לביטוח הלאומי

הקליניקה מסייעת לאדם המתקיים מקצבת נכות וניידות, לאחר שצבר חובות למוסד לביטוח לאומי עקב פערי ידע אדירים בעניין זכויותיו והאיסור על קבלת כפל גמלאות. יתר על כן, המוסד החל לקזז את החובות מקצבאותיו מבלי שהעניק לו זכות שימוע וטיעון לגבי החוב וגובה הקיזוז, זאת בניגוד לדין. כתוצאה מהחובות ושיעורי הקיזוז הגבוהים, הפונה ומשפחתו בקושי מצליחים להתקיים בכבוד. הקליניקה מנסחת לפונה מכתב לוועדה למחיקת חובות, ולאחר קבלת התשובה תשקול האם יש מקום לערער לבית הדין לעבודה, אשר לו סמכות בנושא.

4. עיקול לא חוקי

הקליניקה סייעה לאדם עם מוגבלות פיסית קשה, לאחר שבנק הדואר עיקל שלא כדין סכום מסוים מקצבאותיו שהיו מוגנות מעיקול. דרישות הפונה לבנק הדואר להשבת הכספים שעוקלו שלא כדין, לא נענו. רק לאחר מכתב התראה מטעמנו, בנק הדואר השיב ללקוח באופן מידי את הסכומים שעוקלו.

5. מחיקת חובות בהליכים פליליים

הקליניקה מסייעת בימים אלה לפונה עם מוגבלות נפשית להגיש בקשה לחנינה מנשיא המדינה לגבי קנסות תעבורה שקיבל בתקופה בה החל להידרדר מבחינה נפשית. התיק הועבר לקליניקה על-ידי הסניגוריה, לאחר שיתוף פעולה מוצלח בתיקים דומים בעבר.

6. ייצוג מול בנקים

הקליניקה ייצגה אישה שקרסה כלכלית בעקבות משבר הקורונה, בהליך משפטי שהגיש נגדה הבנק על הלוואות שלקחה. הקליניקה הגישה בקשת רשות להתגונן ובקשה להסיר עיקול שהוטל במעמד צד אחד. במסגרת כתבי הטענות טענו טענות תקדימיות לפיהן הבנק פעל בחוסר תום לב כאשר פתח בהליך משפטי בטרם מוצו כל האפשרויות להגיע להסדר עם הלקוחה, בפרט על רקע הנחיות מיוחדות של בנק ישראל לבנקים לגבי טיפול בחובות בתקופת קורונה. כן טענו כי גם אם התיק ימשיך להתנהל, יש לייחס לבנק אשם תורם בהגעתה של הלקוחה לקריסה כלכלית וזאת לאור התרשלותו במתן הלוואות על גבי הלוואות, בלי לעצור את “כדור החוב המתגלגל”, תוך שהבנק התרשל ולא “מיחזר” הלוואות קודמות לתוך ההלוואה האחרונה, כך שהלקוחה החזירה שלוש הלוואות במקביל במקום אחת. דיון ראשון התקיים ביום 15.2.2021 בבית משפט השלום בת”א, בית המשפט גילה הבנה לטענות שהעלנו ובסופו של דבר  הגענו עם הצד השני להסכמות, להן ניתן תוקף של פסק דין.

7. עיקול לא חוקי של כספי מזונות

הקליניקה סייעה לאם חד הורית לאחר שהבנק עיקל כספי מזונות ששולמו לה על ידי הגרוש שלה, לטובת תיק הוצאה לפועל. הקליניקה הגישה עבור הלקוחה בקשה להוצאה לפועל וכן מכתב לבנק על כך שחל איסור לממש עיקול זה, מכיוון שמדובר בכספים מוגנים מעיקול שאמורים לשמש את הילדים. העיקול הוסר.

8. סיוע מול הוצאה לפועל

הקליניקה סייעה לאדם בן 65, אזרח ישראלי, שעבר לגור לפני שנים בצרפת ולא יכול לבקר את משפחות בארץ עקב תיקי הוצאה לפועל במסגרתם הוטלה עליו הגבלה של איסור יציאה מהארץ וחידוש דרכון. הלקוח נמצא במצב רפואי לא טוב ומתקיים מקצבאות ודיור ציבורי בצרפת. לאחר בקשה שהקליניקה ניסחה, נפסק ללקוח צו תשלומים בהתאם ליכולתו ובסמסטר ב’ הקליניקה סייעה ללקוח גם להסיר מגבלות על חידוש הדרכון.

9. קנס בגין עישון בשטח פתוח

לקליניקה הגיע בשנה״ל תש״פ אדם בן 70 שמתקיים מקצבת זקנה והשלמת הכנסה וגר בדיור הציבורי לאחר שנקנס על סך 1,000 ש”ח בגין עישון בשטח האוניברסיטה, תחת כיפת השמיים. לעמדת הקליניקה, אין בפעולתו של הלקוח עבירה לפי החוק ולכן הקליניקה הגישה בקשה לרשויות האכיפה העירוניות לביטול הקנס. בקשת הקליניקה לא התקבלה ועל כן הלקוח ביקש להישפט. הקליניקה תייצג את הלקוח בהליך, בדיון שנקבע לנובמבר 2021 (לאחר שהדיון אמור היה להתקיים בפברואר 2021, אך נדחה ביוזמת בית המשפט בעקבות סגר הקורונה).

בנוסף לתיקים הפרטניים, עוסקת הקליניקה באיתור וטיפול של בעיות רוחב הקשורות לחייבים, ובמהלך השנה החולפת כמה פרויקטים שבהם עסקנו בשנים האחרונות הבשילו לכדי שינויים חשובים במדיניות:

10. הליכי חדלות פירעון

הקליניקה ביחד עם האגודה לזכויות האזרח הגיבו להצעת משרד המשפטים להפוך את תקנות חדלות פירעון (אגרות) מהוראת שעה לתקנות קבועות. במסגרת תקנות אלה נקבעה אגרה בסך 1,400 ₪ לפתיחת הליך חדלות פירעון, אלא אם החייב מיוצג על-ידי הסיוע המשפטי. אין בתקנות אפשרות לבקש פטור למי שלא מיוצג על-ידי הסיוע המשפטי.

בעמדתנו טענו שהתקנות לא חוקתיות שכן הן קובעות כלל גורף ללא אפשרות לחריגים. כלל זה פוגע בזכות לגישה לערכאות וגם בקיום בכבוד של אנשים בעוני, שכן הקריטריונים לזכאות לסיוע המשפטי הם מחמירים ולא כל מי שמוגדר כחי בעוני זכאי לסיוע משפטי. כמו כן, יש אנשים שעומדים בקריטריונים של הזכאות הכלכלית של הסיוע המשפטי, כמו מבקשי מקלט וחסרי מעמד, אך לאור העובדה שהם אינם תושבי מדינת ישראל, הם לא זכאים לכך.

לאחר הערותינו ועבודת קידום מדיניות אל מול הכנסת, יו”ר ועדת חוקה עצר את הפיכת הוראת השעה להוראה קבועה, והורה לגורמים הרלוונטים במשרד המשפטים לנסח את התקנה כך שתעמוד במבחני חוקתיות.

11. ריבית פיגורים על חובות

בשנה”ל תשע”ט הקליניקה הגישה ביחד עם האגודה לזכויות האזרח נייר עמדה לוועדה לבחינת הריביות לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה בראשות סגן החשב הכללי שבמשרד האוצר. נייר העמדה התייחס בעיקר למנגנון של ריבית הפיגורים, מנגנון עמו אנשים בעוני הכי מתקשים להתמודד. אנשים בעוני לא מצליחים להתקיים בכבוד על רקע יוקר המחייה, נכנסים למעגל חובות ולא מצליחים לצאת ממנו במשך שנים רבות מכיוון שריבית הפיגורים מגדילה את החוב בשיעור גבוה יותר מיכולת התשלום החודשית של החייב העני. בנייר העמדה טענו כי לריבית פיגורים תכלית עיקרית והיא לתמרץ את החייב לשלם בזמן ולאכוף זאת על-ידי סנקציה אזרחית במקרה שלא שילם בזמן. כלומר, מדובר במכשיר להכוונת התנהגות. לעומת זאת, לריבית “הרגילה” בתוספת הצמדה יש תכלית אחרת והיא לשמור על ערך הכסף ולפצות את הנושה עבור השימוש שיכול היה לעשות בכספו. על רקע תכליות אלה הסקנו כי ריבית הפיגורים כיום חוטאת למטרותיה ופוגעת בזכות לקניין ובזכות לקיום בכבוד של חייבים, והצענו מספר הצעות לשינוי המצב החוקי.

בשנה”ל תשפ”א הוועדה פרסמה דוח ביניים במסגרתו הציעה לממשלה המלצות לשינוי חוק פסיקת ריבית. העמדה שלנו לגבי תכליות ריבית פיגורים התקבלה בדוח הביניים. לפיכך הומלץ לשנות את המונח לדמי פיגורים. זאת ועוד, הוועדה המליצה להפחית את שיעור הפיגורים כך שהחוב לא יגדל בשיעור גבוה ולא מידתי. חרף העובדה שהוועדה לא קיבלה את עמדתנו לגבי הצורך לאפשר למחוק פיגורים בחובות של אנשים החיים בעוני, שר המשפטים גדעון סער הודיע כי הוא מתכוון לאמץ את מסקנות הוועדה ולהוסיף לכך אף מנגנון של מחיקת דמי הפיגורים.

12. גבייה בהוצאה לפועל

ביוני 2021 הקליניקה הגישה את עמדתה לגבי תזכיר חוק לתיקון חוק ההוצאה לפועל. תזכיר החוק ביקש להרחיב את ההגנות על עיקול כספים, שאנשים עם מוגבלות מקבלים ממשרד הרווחה. בנוסף התזכיר הרחיב את סמכויות הנושים לקבלת מידע על כספי פיקדונות של מבקשי מקלט ומהגרי עבודה שמופקדים מכוח חוק הפקדון ברשות האוכלוסין. לעמדת הקליניקה, יש להרחיב את ההגנה מפני עיקולים על כל סכום כסף שמעביר משרד ממשלתי לאנשים על רקע קריטריון סוציאלי. בנוסף הקליניקה הציעה להגן מעיקול על כספי הפקדון של מבקשי המקלט ומהגרי העבודה, שכן מדובר בכספים בעלי מטרה סוציאלית שבאופן חלקי מחליפים את ההפקדות הפנסיוניות להן זכאים עובדים ישראלים.

הקליניקה אף הוזמנה על-ידי רשות האכיפה והגבייה להיות חלק מפורום ארגוני החברה האזרחית לטיפול בחובות שהקימה הרשות, למטרות למידה, השפעה על מדיניות ושיתוף ציבור. ביוני 2021 התקיים מפגש ראשון של הפורום בו השתתפה מנחת הקליניקה, עו״ד רעות כהן.

13. גבייה מינהלית

גבייה מינהלית היא גבייה המעניקה סמכויות רחבות לגופים הגובים (בעיקר רשויות מקומיות) המשמשים כתובעים, שופטים ומבצעים. בנוסף, רבות מן הרשויות הפריטו את מערכי הגבייה שלה לחברות גבייה או משרדי עורכי דין. מצב דברים זה מעמיד חסמים רבים בפני האזרחים למימוש זכויותיהם, ולפיכך נוצר חשש לפגיעה בזכויות במיוחד באוכלוסיות מוחלשות ובתווך זה הקליניקה פועלת. סמכויות הגבייה המינהלית קבועות בפקודה משנת 1929 שלא התעדכנה רבות מאז, וחוקקה במטרה להקל על המלך באנגליה לגבות מס מן הנתינים בקולוניות.

הקליניקה ביחד עם האגודה לזכויות האזרח פועלת מספר שנים לביטול הגבייה המנהלית ולחלופין להסדרת הנושא בחקיקה ראשית, ובה הגנות מתאימות על זכויות חייבים. לאחר שבג”ץ קבע כי הפרטת הגבייה המינהלית נעשה בהעדר סמכות, הצעות חוק ממשלתיות הגיעו לאורך השנים לדיון בוועדות הכנסת. החקיקה טרם הושלמה משום שבעיצומו של כל דיון, הוכרזו בחירות, והדיון בהצעה הושהה. בסמסטר א׳ הקליניקה העירה הערות במסגרת דיונים על הצעת החוק הממשלתית להסדרת הנושא בוועדת הפנים, אולם הדיונים נעצרו לאור פירוק הממשלה. אנו מקוות כי כעת שהוקמה ממשלה חדשה, ועדת הכנסת תדון בענין זה.

14. מאסר חלף קנס

מאסר חלף קנס הוא הסדר עונשי ומנהלי המאפשר לבית המשפט להורות על מאסר של אדם בשל אי תשלום קנס. ב- 80% מהמקרים שבהם חייבים מרצים בפועל מאסר בעקבות קנס פלילי שלא שולם – גובה הקנס נמוך מ-5000 ₪. המשמעות היא שאי העמידה בתשלומים נבעה מחוסר יכולתם הריאלית של חייבים לעמוד בתשלום, ולא מתוך היותם בעלי יכולת כלכלית המשתמטים מתשלום. הקליניקה ניסחה הצעת חוק לביטול הסדר זה משום שהוא פוגע בזכויות חוקתיות של חייבים עניים. הקליניקה סבורה כי אמצעי הגבייה שעומדים כבר כיום למדינה הם מספקים ומידתיים יותר. חברת הכנסת נעמה לזימי הניחה את הצעת החוק שהקליניקה ניסחה כהצעת חוק פרטית והקליניקה תעקוב אחרי קידומה ותסייע בכך.

15. אסירים חייבים

אחת הבעיות הגדולות עמה מתמודדים אסירים משוחררים עם חזרתם לחברה היא חובות כספיים. כפי שעולה ממקרים פרטניים שהגיעו לטיפול הקליניקה, יכולת האסיר לשלם חובות במהלך תקופת המאסר היא מוגבלת, וחובותיהם צוברים ריביות פיגורים גבוהות במהלך תקופת המאסר. כך, כאשר האסיר משתחרר, החובות אותם צבר הינם גבוהים מאוד ומונעים ממנו להשתקם.

בשנה שעברה הגישה הקליניקה בקשות חופש מידע בנושא זה, אספה נתונים וניתחה אותם. ביולי 2020 הקליניקה שלחה מכתב לשר המשפטים הנכנס בבקשה כי תופחת ריבית הפיגורים על קנסות. ריבית זו גבוהה במיוחד מכיוון שהיא נקבעה בשנות ה-80 וה-90, תקופה בה שיעורי האינפלציה היו גבוהים במיוחד. תשובה לא התקבלה, ככל הנראה בשל התפרקות הממשלה, אך הקליניקה השאירה את הנושא על סדר יומה ופנתה לאחרונה שוב לשר המשפטים, גדעון סער, לאחר שמונה.

16. קיזוז חובות מקצבת הבטחת הכנסה על-ידי הביטוח הלאומי

למרות שקצבאות הביטוח הלאומי מוגנות מעיקול משום שמדובר בכספים שמטרתם להבטיח קיום בכבוד, הביטוח הלאומי, כנושה, רשאי לקזז מקצבאות אלה חובות שצברו הזכאים לקצבה למוסד לביטוח לאומי. בהמשך לעתירה שהוגשה בתקופת הקורונה על נושא זה (ותוארה בדוח השנתי תש”פ), הקליניקה והאגודה לזכויות האזרח הגישו מספר בקשות פרטניות בנושא בעניין קיזוז חובות מהבטחת הכנסה. הבטחת ההכנסה משמשת לקיום מינימלי בכבוד, ואף בה, בדרך כלל, אין די כדי להבטיח למקבליה קיום בכבוד. על כן, עמדתנו הייתה כי אין לקזז ולו שקל בודד מאותה קצבה. המקרים הפרטניים אמנם נפתרו, אך הביטוח הלאומי לא קיבל את העמדה העקרונית והרוחבית.

לאחר מספר פגישות שהתקיימו בסמסטר א’ עם גורמים בכירים בביטוח הלאומי, ולאחר מספר מכתבי מיצוי הליכים שנשלחו בסמסטר ב’ לקובעי המדיניות בנושא, לא התקבלה תשובה משביעת רצון. הקליניקה והאגודה עומלות בימים אלה על עתירה לבג”ץ.

17. זכות השימוש בהמחאות (צ’קים)

בישראל שנת 2021 קשה להתנהל ללא המחאות: כמעט בלתי אפשרי לשכור דירה, קיים קושי רציני לרשום ילדים למסגרות חינוך ועוד. אנשים שהיו בעבר בחובות, או כיום מתקיימים מקצבאות מוגנות אך הוטלו להם עיקולים על החשבון, מתקשים לקבל מהבנק פנקס המחאות. בנקים רואים בהמחאות כשירות אשראי הנתון לשיקול דעתם הבלעדי, למרות שלעמדתנו אין מדובר באשראי כי אם, כאמור, בשירות חיוני.

הקליניקה ביחד עם האגודה לזכויות האזרח שלחה ביולי 2020 מכתב מיצוי הליכים לבנק ישראל בדרישה לתקן את הוראות הניהול הבנקאי כך שברירת המחדל תהיה אפשרות לקבל מהבנק המחאות, למעט במקרים מסוימים שיוגדרו בקריטריונים ברורים. לצערנו לאחרונה התקבלה תשובת בנק ישראל שדוחה את עמדתנו. לאחר חשיבה אסטרטגית, הוחלט לפעול לשינוי במסגרת תיקים פרטניים. 

18. מערכת הזדהות ממשלתית

בשל תקופת הקורונה ובפרט לאור ביטול קבלת קהל ברבים ממשרדי ממשלה, הצורך בנגישות למערכות מקוונות של המדינה עלה באופן מהותי. אולם לא כל המערכות המקוונות נגישות לאנשים בעוני. כך, רבים מלקוחות הקליניקה לא הצליחו להירשם למערכת ההזדהות הממשלתית מכיוון שמערכת זו דורשת שני אמצעי זיהוי מבין ארבע אפשריים: תעודת זהות, דרכון, כרטיס אשראי, תעודת עולה. לרבים מלקוחות הקליניקה אין דרכון וכרטיס אשראי, מכיוון שמדובר באנשים בעוני שלעיתים מוגבלים ביציאה מהארץ ואף מוסד פיננסי לא מסכים להנפיק להם כרטיס אשראי.

הקליניקה פנתה לרשות לממשל זמין, הציפה את הקושי תוך הפניה לדוחות של מוסדות בינלאומיים בדבר החשיבות של הנגשת פלטפורמות טכנולוגיות לאוכלוסיות שונות כולל אנשים בעוני. לאחרונה קיבלנו מענה מפורט לפיו רשות ממשל זמין מבינה את הקושי ומתכננת בתקופה הקרובה להנגיש את המערכת, בין היתר על-ידי פריסת עמדות פיזיות להרשמה. הקליניקה מתכננת לעקוב בשנה הבאה לגביי יישום המדיניות שהוצגה.

19. נוהל קיום בכבוד

בשנת 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון הקובע כי קביעת צו תשלומים לאדם שנמצא בהליך חדלות פרעון, תיעשה על בסיס נוסחה קבועה ושוויונית שתקבע במסגרת תקנות קיום בכבוד. החוק חוקק בשנת 2018 ועד היום לא הוצאו תקנות כאלה. צווי התשלומים נקבעים כיום על בסיס נוהל שרירותי, נעדר תשתית עובדתית ונעדר סמכות, שנקבע על-ידי הממונה על חדלות פירעון. בכך, דחתה הממונה על חדלות פירעון את האפשרות להשתמש ב-“מחשבון חריס” שנקבע בוועדה שהוקמה על-מנת לגבש מחשבון שיסייע לקבוע מהו אותו המדד לקיום בכבוד בהליכי פשיטת רגל.

בקיץ 2020 שר המשפטים דאז הקים ועדה לניסוח תקנות אלה, אשר פרסמה קול קורא להערות מקרב הציבור. הקליניקה, ביחד עם האגודה לזכויות האזרח, הגישה את הערותיה באוקטובר 2020 וכן ביקשה להופיע בפני הוועדה. הוועדה טרם פרסמה את התקנות.

XVI. תובענות ייצוגיות

הקליניקה מפעילה פרויקט מעקב אחר הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות וזאת על מנת לשמש “שומרי הסף” של האינטרס הציבורי. במסגרת הפרויקט, הסטודנטים עוברים על פרטי הסדרי פשרה שמתפרסמים, לומדים את התיק, מחפשים מקרים דומים ובוחנים את המכלול בעין ביקורתית. במידה שהסטודנטים מגיעים למסקנה כי לא מדובר בהסדר פשרה סביר וכי ההסדר פוגע בטובת חברי הקבוצה (שרבים מהם כנראה כלל לא מודעים לקיומו של ההסדר), הקליניקה בוחנת אפשרות להגיש התנגדות להסכם הפשרה ואכן עשתה זאת במספר מקרים:

1. הסטודנטים איתרו הסדר פשרה בתחום ספאם (דואר זבל) שנגע למסרונים שנשלחו במטרה לשדל לקיחת הלוואות לאור משבר הקורונה. הסדר הפשרה על פניו פגע בחברי הקבוצה, והיטיב רק עם המבקש ובא-כוחו בשל היחס בין הפיצוי לגובה שכר הטרחה ומשום שלטענת המשיב לא היה ניתן לאתר את חברי הקבוצה. הסדר זה, לדעת הקליניקה אף מייצר הרתעת חסר כלפי חברות שיווק ספאם, לאור סכום הפיצוי הנמוך שנקבע בו. על רקע זה נוצר קשר בין הקליניקה לעמותת “אל ספאם”, עמותה ללא מטרות רווח בפועל למיגור דואר זבל. הקליניקה ייצגה את העמותה בהתנגדות שהוגשה להסדר הפשרה. דיון בנושא התקיים ביום 10.2.2021, במסגרתו בית המשפט קיבל את הערות הקליניקה ושלח את הצדדים לשפר את ההסכם, תוך שיתוף הקליניקה והעברת מסמכים לבקשתה על-מנת לברר את המסד העובדתי עליו נבנה ההסכם. ביום 23.5.2021 התקיים דיון נוסף, שם הודיעו הצדדים כי שיפרו את הסכם הפשרה ב-50% מהסכום המקורי. ביום 10.6.2021 ניתן פסק דין שמאשר את הסכם הפשרה. יחד עם זאת, פסק הדין אישר לצדדים לתרום חלק מכספי הפיצוי לעמותה חיצונית שלא קשורה לנושא התובענה. לדעת הקליניקה והעמותה, מדובר בפסיקה המנוגדת באופן מפורש לחוק ומעלה חשש כי התרומות הציבוריות ישרתו אינטרסים של החברות המפרות, והקליניקה עומלת בימים אלה על ערעור לעליון בסוגיה זו.
2. במסגרת שיתוף הפעולה עם עמותת אל-ספאם, הגישו הסטודנטים בסמסטר ב’ התנגדות נוספת על הסכם פשרה בתחום דואר הזבל במלונאות. שם ההטבה שניתנה בהסדר הפשרה ללקוחות הייתה הנחות על חופשות. הקליניקה מצאה כי אותו מלון נוהג לתת ממילא הנחות ולכן לא בטוח מהו שווי ההטבה בהסכם הפשרה והאם הסכם זה אולי מיטיב עם המלון עצמו. הצדדים הגיבו לעמדתנו. עתה אנו ממתינים להמשך הנחיות השופט הצפויות להינתן בספטמבר 2021, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה יודיע האם אף הוא מתנגד להסכם הפשרה.

XVII. סיוע בנושאי צרכנות, בנקאות והגנה על נושים

הקליניקה מעניקה סיוע משפטי גם לנושים המשתייכים לאוכלוסייה מוחלשת. בין היתר טיפלה הקליניקה בשנה״ל תשפ״א בתיקים הבאים :

1. הקליניקה סייעה למהגרת עבודה לקבל חזרה המחאה שהפקידה בבנק הדואר, לאחר שבנק הדואר חסם את חשבונה וסרב לפדות את ההמחאה.
2. הקליניקה ניסחה מכתב התראה עבור מבקש מקלט שבעלת הדירה שלו לשעבר גזלה ממנו מצלמה יקרת ערך שמשמשת אותו לצרכי עבודה, וביחד עמה נגזלו גם כרטיסי זיכרון עליהם תמונות של משפחתו. הקליניקה תשקול המשך צעדים לאחר תגובת בעלת הדירה.
3. הקליניקה סייעה למבקשת מקלט לקבל כרטיס דביט מסניף הבנק שלה, לאחר שזה סירב להנפיק לה אחד לאור העדר המעמד של הלקוחה, וזאת בניגוד להוראות בנק ישראל.
4. הקליניקה מלווה אישה שלפני כעשר שנים הגרוש שלה ניסה לרצוח אותה. האישה תבעה את הגרוש בהליך אזרחי וזכתה. הגרוש הגיש לפני כשנתיים בקשה לפשיטת רגל במטרה להתחמק מתשלום הפיצוי. הקליניקה מייצגת את האישה כנושה בהליכי פשיטת הרגל. התיק הופנה אל הקליניקה מקליניקת תמורה במכללה למנהל. התיק תלוי ועומד.
5. לקליניקה הגיע לקוח שביקש לרכוש באמצעות המחאה בחנות מחשבים. החנות הסבירה ללקוח כי היא לא מקבלת המחאות, אלא אם חברת ערבויות שאיתה החנות עובדת, תתחייב לתת ערבות ללקוח. ברכישה הראשונה, חברת הערבויות הסכימה ואילו במעמד רכישה שניה סירבה. תוך כדי בדיקת הנושא על-ידי הקליניקה, הבנו כי חברת הערבויות אוספת מידע פיננסי רב על אנשים ומשתמשת במידע מול עסקים אחרים. הקליניקה ערכה מחקר משפטי מקיף, האם מדובר בפרקטיקה חוקית והאם ללקוח יש עילה מתחום הפגיעה בפרטיות, חוק נתוני אשראי או לשון הרע. הפונה קיבל את המלצת הקליניקה לגביי סיכויי תביעה נמוכים, והודה לקליניקה על העבודה המקיפה שבוצעה בעניינו.

XVIII. פרויקט סיוע משפטי וקידום זכויות לאנשים מקהילת הלהט”ב

אין כיום קליניקה משפטית בארץ שעוסקת באופן ספציפי בזכויות להט”ב ומרבית הסיוע המשפטי שניתן ללהט”ב עוסק בהפליה או בענייני מעמד אישי. ואולם אנשים להט״ב נתקלים בבעיות משפטיות מגוונות, שנתפסות, בטעות, כלא קשורות לזהות המגדרית או המינית שלהם. לכן, הם מתקשים לקבל סיוע משפטי בארגוני הבית השונים.

תפיסת הקליניקה היא כי פעמים רבות ההדרה שחווים להט”ב על רקע זהותם מובילה להדרה במגוון זירות נוספות ועלולה להוביל להתדרדרות לעוני וצבירת חובות, אי-מיצוי זכויות בתחום הבריאות, הדיור, הבטחון הסוציאלי, ועוד. על כן, הקליניקה לקחה על עצמה להעניק סיוע משפטי מקיף לאנשים בקהילת הלהט״ב ובתוך כך להעלות את המודעות הכללית של הקשר הסיבתי הקיים בין הבעיה המשפטית לבין זהות המגדרית. בנוסף, הקליניקה משתתפת בפרויקטים לקידום מדיניות במקרים המתאימים.

1. סיוע משפטי פרטני

• הקליניקה ייעצה לצעיר טרנסג’נדר שהקופה סירבה לתת לו טופס 17 למרפאת מגדר, בשל העובדה שלטענת הקופה אותה מרפאה לא נמצאת בהסדרי הבחירה. לאחר ייעוץ מטעם הקליניקה, הנושא הסתדר והלקוח קיבל את הטופס.
• הקליניקה סייעה לצעיר טרנסג’נדר שהקופה סירבה להנפיק לו טופס 17 לניתוח חזה. לאחר סיוע הקליניקה הנושא הסתדר.
• הקליניקה סייעה לאישה טרנסג’נדרית שחברת הביטוח ביקשה להחריג אותה מביטוח אובדן עבודה על רקע נפשי, לאור זה שהיא מקבלת קצבת נכות בשל היותה טרנסג’נדרית. האבחנה במדריך לאבחון וסטטיסטיקה  של הפרעות נפשיות (DSM) לא מייחס לטרנסג’נדרים הפרעה נפשית, אלא דיספוריה מגדרית – שזה הקושי שמתלווה להעדר ההלימה בין הגוף לבין הזהות המגדרית. קושי זה יכול לנבוע גם מהפליה חברתית וייתכן שיוקל אם תהיה קבלה חברתית ונגישות להליכים רפואיים לטרנסג’נדרים. אולם בביטוח הלאומי אין הגדרה כזו בספר הליקויים המקנה אחוזי נכות, וטרנסיות מתויגות תחת הסעיפים של מחלות/הפרעות נפש לצורכי קבלת הקצבה. דבר זה יכול להשפיע עליהן בתחומים אחרים, גם אם אינן סובלות מהפרעה נפשית, כמו למשל בתחומי ביטוחי החיים. לאחר ייעוץ משפטי מקיף שניתן ללקוחה, היא החליטה להשאיר את המצב כמו שהוא.
• הקליניקה מסייעת לגבר טרנסג׳נדר אזרח ישראל שהוא תושב צרפת מזה עשור המקבל טיפול הורמונלי כבר 5 שנים ומגדיר עצמו כגבר לכל דבר ועניין. הלקוח מבקש לשנות את פרט המין שלו בתעודת הזהות הישראלית על מנת שיוכל לשנות את פרט המין שלו בתעודת התושב הצרפתית (“ששואבת” את המידע האישי מהדרכון או מתעודת הזהות של ארץ האזרחות). על מנת לשנות את תעודת הזהות בישראל, דרשו מהלקוח להגיע לישראל ולהיפגש עם ועדה מיוחדת מספר פעמים לאורך תקופה, דבר שאין באפשרותו לעשות הן מבחינה כלכלית והן בשל נסיבות אישיות. בעקבות התערבות הקליניקה, הלקוח החל בהליך בוועדה באמצעות שיחות וידאו. באוקטובר 2020 הלקוח קיבל את אישור הוועדה על שינוי סעיף פרט המין בתעודת הזהות.
• הקליניקה ניסחה תביעה קטנה עבור אישה טרנסג’נדרית שהתקשרה בעסקה לקבלת שירותים קוסמטיים להסרת שיער. בשלב מסוים בעלת העסק התנערה מהעסקה, הפסיקה לספק לה את השירותים והחלה לפנות אליה בכוונה בלשון זכר. התביעה הוגשה ביוני 2020 והדיון נקבע לדצמבר 2020. בעקבות התביעה, באוקטובר 2020 הנתבעת פנתה ללקוחה והחזירה לה את כספה.

2. זכויות אנשים טרנסג׳נדרים במערכת הבריאות

הקליניקה משתפת פעולה עם פרויקט גילה להעצמה טרנסית ועמותת מעברים לקידום זכויות טרנסג’נדרים במערכת הבריאות. במסגרת זו הקליניקה מלווה ומייעצת לפונים אל מול הוועדה להתאמה מגדרית, וכן מסייעת מול קופות חולים או משרד הבריאות במקרים של סירוב לאשר טפסי 17 הקשורים להליך התאמה מגדרית. בסמסטר ב’ ארגוני הטרנס, ביחד עם האגודה לזכויות האזרח והקליניקה זכו במענק האיחוד האירופאי לקידום זכויות אנשים טרנסג’נדרים כאשר הקליניקה אמונה על הפן המשפטי בתחום הזכות לבריאות. הפרויקט המשותף והמתוקצב יחל לפעול בשנת הלימודים הקרובה.

3. זמני המתנה ארוכים מאוד לניתוח תחתון להתאמה מגדרית לנשים טרנסיות

במאי 2021 הקליניקה, בשם ארגוני הטרנס, שלחה מכתב מיצוי הליכים למשרד הבריאות וקופות החולים בדרישה לקבוע מהו זמן סביר להמתנה לניתוח להתאמה מגדרית עבור נשים טרנסיות. החוק קובע כי על שירותי הבריאות שבסל להינתן תוך זמן סביר, אולם נשים טרנסיות ממתינות כ-4-5 שנים לניתוח תחתון להתאמה מגדרית. לעמדתנו זהו זמן בלתי סביר. עוד דרשנו מהמשרד למצוא פתרונות, לרבות הקצאה שוויונית של זמן חדרי ניתוח, שכן מדובר במשאב ציבורי שכיום מחולק באופן מפלה.

לאור החילופים במשרד הבריאות, שלחנו ביוני 2021 מכתב תזכורת. בתחילת אוגוסט 2021 נפגשו שר הבריאות, חברי הוועדה להתאמה מגדרית וגורמים בשיבא תל-השומר עם הארגונים הטרנסים ועדכנו כי יוסיפו ימי ניתוח ובכך יתקצרו התורים. הקליניקה תמשיך לעקוב אחרי היישום.

4. ועדה בינמשרדית לקידום האוכלוסיה הטרנסית בישראל

עו״ד רעות כהן, מנהלת הקליניקה השתתפה בוועדה בינמשרדית לקידום האוכלוסיה הטרנסית בישראל, בראשות עו”ד דינה זילבר. הוועדה הוקמה על-ידי שר הרווחה דאז, איציק שמולי ושר המשפטים דאז, אבי ניסנקורן. עו״ד כהן השתתפה בכמה מפגשים עם גורמי מקצוע במשרדי הממשלה ונתנה את האינפוט שלה לאור ניסיונה בנושא. לאחרונה פורסם דו”ח הביניים של הוועדה, במסגרתו התקבלו חלק מדרישות הקהילה אולם לא נרשמה התקדמות רבה בתחום הנגישות לבריאות. על כן, הקליניקה ממשיכה לפעול בתחום הזכות לבריאות.

XIX. סיוע לאנשים עם מוגבלויות

1. הקליניקה ייצגה אדם עם מוגבלות נפשית בבקשה לצו פינוי שהוגשה נגדו על-ידי ספק שירותי הדיור המוגן שלו. בדיון שהתקיים במרץ 2020, השופט קיבל את עמדתנו לפיה מדובר בסכסוך רגיש ומורכב שמתאים יותר לגישור. ביוני 2020 התחלנו הליך גישור בהובלת הקליניקה ליישוב סכסוכים ולאחר מספר פגישות אינטנסיביות, בדצמבר 2020 נחתם הסכם גישור בין הצדדים לשביעות רצונם של כל הצדדים.

במאי 2021 הלקוח מילא את חלקו בהסכם והקליניקה ליוותה אותו במועד זה במיצוי זכויות שהיה צריך לבצע סביב מילוי חלקו בהסכם.

2. לקליניקה הגיעה צעירה יוצאת בשאלה ללא עורף משפחתי המתקיימת מקצבת נכות על רקע נפשי, לאחר שסולקה מדירה אותה שכרה ובעלת הדירה הגישה נגדה מספר הליכים משפטיים בגין אותו סעד – להשבת כספים על נזקים שלטענתה נגרמו לה. בסמסטר א’ הקליניקה סייעה ללקוחה בכתיבת כתב הגנה במסגרת הליך בבית משפט לתביעות קטנות (הדיון נקבע למאי 2021), וכן ייצגה את הלקוחה בהתנגדות לשטר, תיק שנפתח בהוצאה לפועל (ההליך הועבר לפיכך לבית משפט השלום).

בסמסטר ב’ הקליניקה ניהלה משא ומתן עם התובעת והובילה לסגירת התיק בהוצאה לפועל בהסכמה. במקביל, בתיק של התביעה הקטנה, הצדדים הוזמנו לפגישת גישור שנקבעה לאפריל 2021. סטודנט הקליניקה ליווה את הלקוחה לגישור, ייצג את קולה בפגישה וניהל את המשא ומתן לאור הקושי של הלקוחה להתמודד עם המעמד, קושי שנבע מהמוגבלות הנפשית שלה. לאחר יום דיונים, הגישור הסתיים בפשרה והתיק נסגר לשביעות רצון הצדדים.

3. ביוזמת סטודנט הקליניקה, הקליניקה החלה בשיתוף פעולה עם עמותת כיוונים – עמותה לקידום צעירים עם צרכים מיוחדים בישראל. הסטודנטים העבירו במהלך הסמסטר שאלונים למקבלי השירותים בעמותה ולמדריכים שלהם במטרה למפות את הצרכים המשפטיים שלהם. המידע מהשאלונים נותח בסמסטר א’ לצורכי גיבוש הפרויקט.

בסמסטר ב’ הסטודנטים התמקדו בקושי מרכזי שהוצף והוא מיעוט שעות תרגום לשפת הסימנים להם זכאים חניכי העמותה שמתנדבים במסגרות של שירות לאומי. הסטודנטים בפרויקט כתבו חוות דעת משפטית ביחס לשאלה האם על המדינה מוטלת חובה לממן שעות תרגום לשפת הסימנים לאנשים עם מוגבלות שמיעה במסגרות של שירות לאומי ומהן האפשרויות המשפטיות של המתנדבים להשגת זכות זו. הצגנו לעמותה את חוות הדעת וכן דרכים משפטיות אפשריות לקידום הזכות. העמותה כעת בוחנת את חוות הדעת ותחליט האם וכיצד לפעול בסיוע הקליניקה.

XX. תביעות נזיקין בעקבות ביצוע עוולות מצד המדינה וגורמים נוספים

הקליניקה מייצגת אדם שהוגש נגדו כתב אישום שגוי ברשלנות שנסגר בדיעבד לאור חוסר ראיות בתיק.  יתר על כן, במהלך העיכוב והמעצר, הפרה המשטרה לכאורה את זכויותיו של האדם. הקליניקה שלחה לפרקליטות מכתב דרישה לפיצוי. כעת אנו ממתינים לתגובה ובהתאם לה נחליט האם להגיש תביעה. התיק הופנה לקליניקה על-ידי הסניגוריה הציבורית.

בסמסטר א׳ ייצגה הקליניקה אסיר בתביעת נזיקין שהגיש נגד שירות בתי הסוהר, בעניין הפרת נהליהם לגבי חלוקת מזון. לפי נהלי שב”ס, יש לחלק לאסירים שלוש ארוחות ביום על-פי תפריט מסודר. אולם לקוח הקליניקה לא קיבל מזון בהתאם לתפריטים, כך שהחסירו ממנו פריטי מזון. כמו כן, וחמור לא פחות, בהזדמנות אחת חולקו ללקוח ארוחת הצהריים, ערב ובוקר שלמחרת בבת אחת בזמן ארוחת הצהריים, במקום בזמנים המתאימים, כך שאיכות וטריות המזון נפגעה. טענו כי לאסיר נגרמה פגיעה בכבוד, בבריאות וכן עוגמת נפש. לאחר ניהול משא ומתן ובהתאם להוראות הלקוח, הקליניקה הגיעה להסכמות עם המדינה תוך דחיית התביעה.

במהלך סמסטר קיץ 2021 הקליניקה לקחה לייצוג תיק לשון הרע (תביעת השתקה) שהגיש קיבוץ ניר דוד נגד פעילה במחאה למען שחרור נחל האסי בשטחי הקיבוץ. הקליניקה עומלת על כתב הגנה.

XXI. כתיבה אקדמית

עו”ד רעות כהן, מנחת הקליניקה, פרסמה ביחד עם עו”ד גיל גן-מור וד”ר עידו קטרי, מאמר בכתב העת המקוון “המשפט ברשת: זכויות אדם”, של הקתדרה לזכויות אדם ע”ש אמיל זולא, על הליך תובענה ייצוגית בו ייצגו השלושה את ארגוני הקהילה הגאה במעמד של ידיד בית משפט. כותרת המאמר:

“שירותים חיוניים – חשיבה מחדש על הפרדה מגדרית בתאי שירותים בעקבות פסק דין ארומה“.

מנחה קלינית: עו״ד סמר קודחה
מנחה אקדמי: ד”ר איתמר מן

בישראל קיימת חברה אזרחית ענפה אשר תחום זכויות האדם מהווה עיסוקה החברתי והמשפטי העיקרי. מצד שני הצורך להגן על זכויות אדם בכלל, וזכויות חברתיות בפרט, הולך וגדל. הפער בין אזרחי המדינה בני קהילות שונות הוא גדול, והפער בין בעלי כוח ואוכלוסיות מוחלשות הוא מן הגדולים בעולם, ופער זה מתבטא, בין היתר, גם בקשיי נגישות למשפט.

הקליניקה מעניקה סיוע משפטי לפרטים המשויכים לקבוצות המוחלשות ביותר בחברה הישראלית: למיעוט הלאומי הפלסטיני, לאנשים עם מוגבלות, לאנשים שחיים בעוני. בשנתיים האחרונות החלה הקליניקה לעסוק גם בתחום של סיוע משפטי לפליטים ומבקשי מקלט, הן בישראל, והן ביוון, והשנה הקליניקה הקדישה את עיקר זמנה לעניין זה ולקידום והטמעת משפט זכויות האדם הבינ”ל.

השנה השתתפו בקליניקה 10 סטודנטים שעסקו בתיקים ובפרויקטים הבאים:

XXII. סיוע משפטי לחסרי מעמד בישראל

הקליניקה לזכויות אדם מובילה את מרכז הזכויות לחסרי מעמד בבית הקרנות בהדר, בסמיכות ובשיתוף פעולה עם המרפאה לחסרי מעמד (של בית הספר לרפואה בטכניון). למתן הסיוע המשפטי במקום שותפות גם הקליניקה למימוש זכויות אדם באמצעות ההליך האזרחי והקליניקה לפמיניזם משפטי. הסיוע ניתן פעמיים בשבוע, בכל פעם למשך שלוש שעות.

הפונים למרכז הם מבקשי מקלט מאריתריאה, עובדים זרים, ופלסטינים החיים בישראל ללא מעמד. הבעיות המשפטיות שעימן מתמודדים הפונים הן מגוונות, וכוללות: הסדרת מעמד, הזכות לבריאות (פיזית ונפשית), הזכות לדיור ולקבלת שירותי רווחה, חובות, עבודה, משפחה ועוד. למרבית הפונים אין גישה לשירותי מערכת הבריאות וכתוצאה מכך לחלקם יש חובות בגין טיפולים רפואיים שנאלצו לעבור. חלקם מבקשים מעמד בישראל מכוח שהות קבע, מכוח נישואים לבן זוג ישראלי וחלקם מכוח היותם מאוימים בעקבות חשד לשיתוף פעולה עם שלטונות ישראל או נטיה מינית.

הפרויקט מזמן לסטודנטיות ולסטודנטים חוויה לימודית משמעותית ומאתגרת. מכיוון שהמרכז הינו ״walk in״ הסטודנטים מתמודדים עם מגוון שאלות משפטיות בתחומים שונים, מבלי יכולת להתכונן אליהן מראש. הם מתנסים בלראיין לקוחות ובלגבות פרטים ומסמכים רלוונטיים לשאלה המשפטית. במקרים המתאימים הסטודנטים עובדים על פניות לגורמים המתאימים ובכלל זה משרד הפנים על ועדותיו השונות, קופות החולים ועוד. כפי שניתן לראות בדוגמאות למטה, פעמים רבות הפונים המגיעים למרכז זקוקים לסיוע משפטי בנושאים רבים, והקליניקה מעניקה טיפול הוליסטי בבעיות השונות של הפונים. בנוסף, הקליניקה שואפת להשפיע על מדיניות לשם התמודדות עם סוגיות רוחב שעולות מהלקוחות.

במהלך השנה העניקה הקליניקה סיוע וייצוג במקרים רבים, וביניהם:

• הקליניקה טיפלה בעניינה של משפחה עם שלושה ילדים המתגוררת בנצרת. האם אזרחית ישראלית והאב אזרח מצרי המתגורר בישראל מזה שנים ונמצא בהליך המדורג לקבלת מעמד קבע. האב חולה, מטופל בדיאליזה ארבע פעמים בשבוע ומועמד להשתלה. עקב משבר הקורונה נוצרו בעיות בהארכת היתר השהייה הארעי שלו, זאת לאור עיכובים בהארכת תוקף הדרכון המצרי בקהיר. לאור טיפול הקליניקה, הוארך היתר השהייה שלו עד סוף שנת 2021, ומשרד הפנים ממשיך בהליך המדורג.

בנוסף לטיפול בהארכת היתר השהייה, הקליניקה הכינה עבור בני הזוג בקשה להכרה באבהות לגבי אחד הילדים שהאב, בשל סוגיית המעמד, לא נרשם כאביו בזמן הלידה. לאחר ניסיונות לטפל בעניין מול משרד הפנים הכינו סטודנטיות בקליניקה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה. לפני הגשתה לבית המשפט, שלחנו את התביעה למשרד הפנים, וכעת נראה שהרישום יתבצע ללא צורך בפנייה לבית המשפט, לאחר המצאת תעודת נישואין מבית הדין השרעי.

הסוגיה השלישית שבה סייעה הקליניקה למשפחה זו נוגעת להגדלת קצבת הנכות של האב. פנייה באמצעות אישור מרופא המשפחה של האב לא היתה מספקת, וכעת המשפחה נדרשת להשיג חוות דעת של רופא מומחה. כשזו תושג הקליניקה תסייע להם בהגשת הבקשה לביטוח הלאומי.

• הקליניקה הגישה עתירה בשם מאוים לביטול ההחלטה שלא ליתן לו היתרי שהייה בישראל על רקע של חשדות לסכנה בשטחים על רקע של שיתוף פעולה. העתירה הובילה לאיסור הרחקתו. כיום אנו מסייעים למספר מאוימים נוספים ויוגשו ככל הנראה עתירות נוספות בזמן קרוב.
• הקליניקה סייעה לפלסטינים המאוימים על רקע נטייתם המינית המחזיקים באישור שהייה מוועדת מאוימים אך ללא היתר עבודה. היתר השהייה מוגבל לחצי שנה וכל פעם צריך לדאוג להארכתו. כנגד המדיניות לפיה מאוימים על רקע נטייה מינית אינם מקבלים היתר עבודה ישנה עתירה עקרונית לבג״ץ תלויה ועומדת. לפיכך, הקליניקה בינתיים מסייעת לפונים בקשר עם מתאם הקישור בטיפול בהארכת היתרי השהייה.

באחד מן המקרים, סייעה הקליניקה לצעיר בן 21 מהגדה, שגדל ללא אב בבית אימו ובפנימיות, ועבר בילדותו התעללות מינית. לאחר תקופה נפוצו שמועות לגבי נטייתו המינית והוא החל לקבל איומים על חייו. הוא נמלט לשטח ישראל והתדרדרות לזנות. הצעיר טופל בישראל במסגרת עלם ושהה כאן למעלה מחצי שנה ללא היתר עבודה, ופנה לקליניקה לשם סיוע בהוצאת היתר עבודה. באמצע ינואר פג תוקף היתר השהיה אשר הארכתו האוטומטית התעכבה עקב סגר הקורונה, ואז הוא נעצר ע”י המשטרה.  

פ’ בילה לילה במעצר ללא טלפון, מבלי שהמשטרה הודיעה לו כי יש לו זכות לסניגור, ואף הודיעו לו שהולכים לגרש אותו חזרה לשטחים. הקליניקה שלנו בסיוע קליניקת הסניגוריה הציבורית סייעו לו לקבל סניגור תורן, לספק לו את כל החומרים הרלבנטיים לצעיר, כולל חוו”ד עו”ס, מסמכים מזהים, העתק היתר שהייה מאוים וכו’. המשטרה סירבה להביא אותו לבית המפשט והודיעה לסניגור שהולכים לגרש אותו הישר מהתחנה, אולם לאחר מאמצים לא פשוטים, בליווי טלפוני של הסניגור שהיה בבית המשפט ואיום בהגשת ערר, הצעיר שוחרר לתוך ישראל. לאחר מכן סייענו לצעיר להאריך את היתר השהייה.

התופעה לפיה המשטרה מרחיקה חסרי מעמד שהסתבכו בפלילים לשטחים היא תופעה מוכרת לסניגוריה הציבורית ולכן הקליניקה יחד עם הסניגוריה בודקים כיצד ניתן לגבש מדיניות לטיפול בסוגיה זו.

• הקליניקה מייצגת משפחה בהליכים למתן מעמד לילדה בת תשע שנולדה בישראל אך הוריה הביולוגים הם פלסטינים שהיו בעלי מעמד של תושבי קבע בישראל בעת לידתה. הוריה הביולוגיים של הילדה נטשו אותה, ודודה, אשר אף הוא תושב קבע המתגורר בלוד, מטפל בילדה. הדוד, ואמו, הסבתא של הילדה, מבקשים להתמנות כאפוטרופוסים שלה וכן להיות מוכרים כמשפחת האומנה שלה. עד היום בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשתם להיות אפוטרופסים, אך לפני כשנה וחצי בית הדין השרעי העניק להם משמורת על הילדה, בהליך שהמדינה לא התנגדה לו.

בשל העובדה שלילדה אין מעמד בישראל, אין לה ביטוח בריאות ממלכתי.

לאחר שפניית המשפחה למפקחת על האומנה לא נענתה, הגישה הקליניקה בשם הדוד ערר לבית משפט לענייני משפחה בראשון לציון. בית המשפט הורה על הגשת תשובה מטעם המפקחת על רישוי אומנה ולשכת הרווחה ברמלה. אנו ממתינים כעת לקביעת הדיון. הסטודנטים אף הכינו בקשה למינוי אפוטרופוס, ואולם משום שהכרה כמשפחת אומנה תקל על מינוים של הדוד והסבתא כאפוטרופסים, אנו ממתינים לפני הגשת בקשה זו. גם הסדרת מעמדה של הילדה בישראל יטופל לאחר הסדרת האומנה והאפוטרופסות.

• הקליניקה סייעה לזוג נשוי בתחילת שנות הארבעים לחייהם, האשה היא אזרחית ישראל שנישאה לגבר פלסטיני מג’נין הנמצא בישראל ללא היתר שהיה ורוצה להסדיר את מעמדו. הקליניקה פנתה בבקשה להיתר שהיה זמני אך לשכת התיאום והקישור דחו את הבקשה בגלל הקורונה. לאחר מכן סייענו להם לנסח בקשה לאיחוד משפחות.
• הקליניקה סייעה לעובד זר מסרילנקה, אשר נפצע בתאונת עבודה, ולאחר מכן החליף מעסיק. הוא פנה לסיוע הקליניקה לאחר שחברת הביטוח סרבה לבטחו בביטוח בריאות עקב מצבו הבריאותי. לאחר בירור משפטי סייענו לעובד ולמעביד בפניה לחברת הביטוח בטענה שמאחר והאירוע הרפואי אירע במהלך עבודתו ובהיותו מבוטח, לא היה לחברת הביטוח בסיס לסרב לבטח אותו עת עבר למעסיק אחר.
• הקליניקה סייעה בהכנת כתב הגנה בתביעת לשון הרע. לקליניקה פנתה אשה שנתבעה בתביעת לשון הרע שהגישו שוטרים, באופן פרטי, נגד אישה על שיתוף שעשתה בפייסבוק לפוסט. הפוסט הועלה על ידי אישה אחרת, אשר אותם שוטרים נכנסו לדירתה וקנסו אותה על “התקהלות אסורה” לפי תקנות הקורונה. הנתבעת, שאינה קשורה כלל לאירוע ו/או לאישה, כאמור שיתפה את הפוסט ונתבעה יחד עם עוד נתבע על ידי השוטרים.

XXIII. דיירות מוגנת

הקליניקה עוסקת מזה שנים רבות בזכות לדיור ובמיוחד בזכויות הדיירים המוגנים בנכסי רשות הפיתוח בחיפה ובעכו, בין בדרך של ייצוג פרטני ובין בעיסוק בסוגיות רוחב, כמו גם מעמדם של נכסי נפקדים. בשנה האחרונה טיפלה הקליניקה במקרים הבאים:

• הקליניקה סייעה לדיירים מוגנים בדירה בחליסה בהליך העברת הזכויות לבנם. הקליניקה הכינה תצהירים של דייר נכנס ודייר יוצא בהתאם לחוק הגנת הדייר.
• הקליניקה מייצגת דיירים מוגנים מחליסה בתביעת פינוי שהוגשה כנגדם ע”י בעל הבניין בבית משפט השלום בחיפה. הקליניקה הגישה בשם הדיירים כתב הגנה והושלם הליך של שאלונים וגילוי מסמכים. דיון קדם המשפט התקיים בחודש יולי ובו ביקש התובע להפוך את סדר שמיעת הראיות בתיק בטענה שיש לו דו”ח ותמליל חוקר פרטי (אודותיו ביקש חסיון) מחשש שהתובעים יעדכנו את הגרסה שלהם וישקרו בתגובה לדו”ח החוקר. הגשנו תגובה בכתב לסוגיה ובימים אלה מצפים להחלטה. התיק נקבע להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע לתחילת ספטמבר.
• הקליניקה מייצגת דיירים בתביעת פינוי נוספת שהגישה חברת עמידר נגד דיירים מוגנים מאז שנת 2017. בדיון שהתקיים בחודש אפריל 2021 המליץ השופט לרשות מקרקעי ישראל ועמידר להסכים לפשרה במסגרתה יוסדרו זכויות הדיירים. התיק ממתין להחלטת ועדת הפשרות שאמורה ליתן את התייחסותה הצעת בית המשפט. מאחר ועברו חודשים ולא התקבלה החלטת ועדת הפשרות, שלחנו לועדה מסמכים מעודכנים על מצבם הסוציואקונומי של הנתבעים. התיק קבוע לתזכורת באמצע ספטמבר.

XXIV. התנאים הפיזיים בבית הספר ״חיוואר״ בואדי אלנסנאס

הקליניקה מסייעת מזה מספר שנים להורי בית הספר ״חיואר״ בואדי אלנסנאס בעניין התנאים הפיזיים בבית הספר. העירייה הבטיחה להורים להרחיב את מבנה בית הספר, אולם הבטחה זו לא קוימה והעיריה אינה מגיבה לפניות הקליניקה בענין זה. הקליניקה הגישה לעיריית חיפה בקשה לפי חוק חופש המידע ובה התבקשה העירייה ליתן מענה מפורט לגבי התכניות הנוגעות למצוקה בבתי הספר הערביים בואדי אלניסנאס, לרבות אלחיואר, דבר שהעירייה מתחמקת ממנו. לאחר שהעיריה לא הגיבה לבקשת חופש המידע, הגישה הקליניקה ביום 21.6.2021 בשם הורי בית הספר עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד עיריית חיפה והממונה על חופש המידע בעירייה. העתירה הובילה לסיקור תקשורתי וכן להתעוררות בעירייה. לפני כחודש שלחה העירייה תשובה חלקית לבקשת המידע על אודות בתי הספר הערביים בכלל בעיר ועל אודות תקצוב והרחבת בית ספר אלחיואר בפרט. בשל העובדה שמדובר בתשובה חלקית בלבד לא הסכמנו למחיקת העתירה אשר עודנה תלויה ועומדת. על פי החלטת בית המשפט העירייה תידרש להגיש תגובתה עד סוף חודש אוגוסט, והעתירה תידון בנובמבר 2021.

מנחה קלינית: עו״ס, עו״ד ומגשרת דנה גילה

הקליניקה ליישוב סכסוכים, שהשלימה כעת את שנתה השלישית, היא קליניקה חדשנית וייחודית מסוגה בארץ, אשר שמה לה למטרה לקדם זכויות אדם באמצעות כלים גישוריים. הקליניקה פועלת מתוך אמונה ששימוש בהליכי גישור ובהליכים נוספים מתחום יישוב הסכסוכים, מיטיבים עם הצדדים המעורבים בסכסוך, ולפיכך פועלת להטמיע ולהפיץ את תפיסת העולם הגישורית, הן בקרב הסטודנטים בקליניקה והן בקרב האוכלוסייה בכלל ואוכלוסיות מוחלשות בפרט.

חלק משמעותי מן הסכסוכים הקיימים יכולים להיפתר בדרכים של שיח ושיתוף פעולה בין הצדדים וכאלטרנטיבה לפנייה לבית המשפט. קיום הליך גישור במצב של קונפליקט, עשוי לשקם את מערכת היחסים שנפגעה, ולעיתים אף לשפר אותה תוך יצירת הזדמנויות חדשות לשיתוף פעולה. בנוסף, שימוש בכלי הגישור מעצים את הצדדים, מאפשר להם להשמיע את קולם ומסייע להם ליטול שליטה על פתרון הסכסוך. על ידי הקנייה של מיומנויות מעולם הגישור, כגון הקשבה, העברת מסרים חיובית ושיפור יכולות התקשורת, ניתן למנוע מראש סכסוכים רבים ולסייע למשתמשים בהם בהשגת מטרותיהם תוך מזעור פגיעה בזולת.

בקליניקה השתתפו השנה 16 סטודנטים, וכמו בשנים קודמות, הסטודנטים עברו קורס גישור לפני שהחלה שנת הלימודים והוסמכו כמגשרים בתחילת סמסטר א’. הפעילות בקליניקה מורכבת מגישורים פרו-בונו, שאותם מבצעים הסטודנטים ביחד עם מנהלת הקליניקה או מגישורים המגיעים מבית המשפט לתביעות קטנות בהם הסטודנטים מורשים לצפות אך לא להשתתף באופן פעיל, בהתאם לתקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), תשע”ח-(2017) (להלן: “תקנות רשימת המגשרים“). בנוסף לגישורים פרו בונו הקליניקה מקדמת פרויקטים שונים להטמעת השיח הגישורי, פרויקטים לגישור באוניברסיטה, וכן לקידום מדיניות בנושאי גישור, וקידום קהילת הגישור בישראל.

להלן פירוט הפעילויות של הקליניקה ליישוב סכסוכים במהלך השנה:

I. גישורים

1. גישורי תביעות קטנות שהועברו מבית המשפט בחיפה

בהמשך להסדרת נושא קבלת תיקי גישור מהנהלת בתי המשפט באמצעות כניסתן לתוקף של תקנות רשימת המגשרים, הוסדר לראשונה מעמדה של הקליניקה כגוף רשמי המקבל תיקים לגישור מבית המשפט. במהלך השנה טיפלה הקליניקה ב-26 תיקי תביעות קטנות אשר הגיעו מבית המשפט בחיפה, באישור הנהלת בתי המשפט. הסטודנטים ביצעו שיחות “אינטייק” במהלכן הציגו לצדדים את הליך הגישור, הסבירו להם את עיקרי התהליך ותיאמו איתם מועדים לגישור וכן צפו בגישורים.

ב-14 תיקים סירבו הצדדים לקחת חלק בהליך הגישור. ב-6 תיקים התקיים הליך גישור כאשר ב-4 מתוכם נחתם הסדר גישור אשר הוגש לבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין. תיק נוסף קבוע לגישור בחודש ספטמבר, ו-5 תיקים נוספים נמצאים בהליכי תיאום.

2. גישורי גירושין

בחודש נובמבר 2020 החל הליך גישור גירושין בין בני זוג מצפון הארץ. הגישור מתבצע על ידי מנהלת הקליניקה וצופה בו סטודנט אחד. עד כה הושגו הסכמות חלקיות בין הצדדים. במהלך השנה הגישור נעצר פעמיים בשל הסגרים שהיו והתחדש עם סיומם.

הצדדים הגיעו להסכמות במכלול הנושאים שהיו במחלוקת: זמני שהות, חלוקת הרכוש, הסדרת הגט ותשלומים עבור הוצאות הילדים. טיוטת הסכם נשלחה אל הצדדים וההסכם צפוי להיחתם בשבועות הקרובים.

3. גישור בין אדם עם מוגבלות פסיכיאטרית לבין עמותה המספקת לו שירותי תעסוקה ודיור

לקראת סוף שנה”ל תש”פ החל בקליניקה גישור בין אדם עם מוגבלות פסיכיאטרית, אשר הוגשה נגדו תביעת פינוי מהדירה בה הוא מתגורר, לבין העמותה המספקת לו שירותי דיור ותעסוקה (התיק הועבר על ידי הקליניקה למימוש זכויות אדם באמצעות ההליך האזרחי). לאחר שתי פגישות עם מקבל השירות ועם עורכת דינו, פגישה עם נציגי העמותה, פגישה משותפת של כל הצדדים והמשך מו”מ מתמשך בזום, נחתם בסוף דצמבר הסכם גישור ואושר על ידי בית המשפט.

ההסכם חסך את הקושי הנפשי שהיה כרוך בקיום הליך משפטי עבור מקבל השירות, וחסך את הנזק התדמיתי שהיה נגרם לעמותה אילו היה מתרחש פינוי בכוח. הן העמותה והן מקבל השירות הצליחו להגיע להסכם שענה על מירב האינטרסים שלהם והגישור הסתיים בתחושה טובה עבור כל הצדדים. 

חשוב לציין כי למרות חששה של העמותה כי מקבל השירות לא יקיים את חלקו בהסכם, קיבלנו לאחרונה עדכון כי כל סעיפי ההסכם קוימו במלואם.

4. גישורים מקוונים

במהלך תקופת הקורונה, עברה הקליניקה לקיים חלק מהגישורים באופן מקוון. בתחילת השנה התקיים גישור מקוון בנושא תביעת לשון הרע, שנוהל על ידי מנהלת הקליניקה וצפו בו שני סטודנטים. למרות שהגישור הסתיים ללא הסכם, הסטודנטים דיווחו על חווית למידה משמעותית ומרתקת.

5. גישור בנושא פגיעה מינית

במהלך סמסטר ב’ התקיים הליך גישור טרם הגשת תביעה אזרחית על ידי אישה המיוצגת על ידי הקליניקה לפמיניזם משפטי, הטוענת שהותקפה מינית לפני כשבע שנים ושבשל התקיפה היא סובלת מפוסט טראומה.  הגישור התקיים כמהלך אחרון בניסיון למנוע את הצורך בהגשת תביעה. הצדדים נפגשו והגיעו להבנות מסויימות בנוגע לדברים שאירעו בליל האירוע המדובר. כמו כן, הגיעו להסכמה כי נדרשת התנצלות של הגבר על מעשיו ואף נקבע נוסח ההתנצלות, למי יופץ ובאיזה אופן. לצערנו הצדדים לא הצליחו להגיע להסכם לגבי סכום הפיצויים שצריך להיות מושלם על ידו, ועל כן התיק עבר להתדיינות משפטית.

על אף שהגישור לא נגמר בהסכם, ולמרות העובדה שהאישה תיארה שתהליך הגישור היה קשה עבורה, היא דיווחה כי ההליך הוא היה מעצים ותומך מאוד, ועצם קיום המפגש והשיחות ביניהם, אשר התקיימו באווירה שמורה ומוגנת, שיפרו מאוד את מצבה הנפשי ואת יכולתה להתמודד עם המאורעות שקרו.

II. סדנאות להקניית כלי גישור לאוכלוסיות מוחלשות

הקליניקה רואה בכלים של יישוב סכסוכים כלים משמעותיים היכולים להעצים אוכלוסיות מוחלשות, ולאפשר להם לקדם את האינטרסים שלהם באופן מיטבי תוך שמירה על מערכות יחסים. בשל כך הקליניקה מעבירה סדנאות להקניית כלים ליישוב סכסוכים וגישור במסגרות שונות של אוכלוסיות מוחלשות כגון דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות, פנימיות לנוער בסיכון ועוד.

הסטודנטים כותבים את מערכי השיעור בהתבסס על התכנים שנלמדו בקורס הגישור ומתאימים כל מערך לקהל היעד הספציפי לקראת הסדנה, תוך ליווי והדרכה של מנהלת הקליניקה.

במהלך השנה התקיימו הסדנאות הבאות:

1. במהלך חודש ינואר 2021 הועברה סדנה מקוונת בת שני מפגשים ל”נוער לתת” מאזור טבעון. הסדנה הועברה על ידי שתי סטודנטיות מהקליניקה והשתתפו בה כ-20 מתנדבים ורכזים מאזור הצפון. במהלך הסדנה למדו המשתתפים כלים של הקשבה, שאילת שאלות, העברת מסרים חיובית ועוד.
2. בחודש פברואר 2021 התקיימה סדנה מקוונת בת שני מפגשים לתלמידי בית ספר תיכון בכעבייה ובה השתתפו 15 תלמידי כיתה י”א מבית הספר.
3. בחודשים אפריל ומאי 2021 התקיימה סדנה פרונטלית בת שני מפגשים בבית הספר “אורט יגאל אלון” בנוף הגליל ובה השתתפו 12 תלמידות כיתה י’ מבית הספר.
4. בחודש מאי 2021 התקיימה סדנה מקוונת בת מפגש אחד לצוות מוביל של חברי קהילת “טפטופים“, קהילה המשלבת אנשים עם מוגבלויות במטרה לייצר חיבורים חברתיים ולקדם פרוייקטים בקהילה. בסדנה השתתפו 7 חברים בקהילה במטרה לסייע להם בניהול דרכי התקשורת ביניהם וכן לתת להם כלים לניהול קונפליקטים בקהילה, ומחוץ לה.
5. בחודש יוני 2021 התקיימה סדנה פרונטלית בת שני מפגשים ביישוב זרזיר, לנערות בכיתה י”א-י”ב, במסגרת “פרוייקט יתד – התוכנית הלאומית לנוער בסיכון”.
6. במהלך הקיץ צפויות להתקיים שתי סדנאות נוספות.

III. הליכי יישוב סכסוכים בעבירות משמעת של סטודנטים באוניברסיטה

בשנת תשע”ט הגישה הקליניקה מסמך הבוחן את השימוש בהליך אלטרנטיבי ליישוב סכסוך במסגרת הליכי משמעת באוניברסיטה במקרים אשר יימצאו מתאימים על ידי האוניברסיטה. בנוסף, התקיימו מספר פגישות על מנת לקדם רעיון זה בקרב הגורמים הרלוונטיים באוניברסיטה, שגילו עניין בשילוב הליכי יישוב סכסוכים במסגרת הליכי משמעת.

בשנת תש”פ נערך פיילוט של גישור בדין המשמעתי מורכב במיוחד שכלל גישור בין מספר פונקציות באוניברסיטה לבין סטודנטית לתואר מתקדם. הגישור הסתיים בהצלחה.

בסמסטר א’ השנה התקיים גישור בין סטודנט שהואשם בעבירת משמעת לבין מרצת החוג והנהלת החוג בו הוא לומד. הגישור הסתיים בהצלחה והסטודנט המשיך את לימודיו במסלול אחר לשביעות רצון כל הצדדים.

IV.צפייה בהליכי פישור בבית הדין לעבודה בחיפה

השנה החלו הסטודנטים בפרוייקט בו צפו בהליכי פישור המתקיימים בבית הדין לעבודה על ידי מפשרים מטעם בית הדין, שמטרתה כפולה—לימוד הליך הפישור על ידי הסטודנטים, ושיתוף תובנות על ההליכים המתקיימים בבית הדין עם הדיינים. בתחילת השנה התקיימה פגישת היכרות וכן פגישת הכשרה עם סגן נשיא בית הדין לעבודה, השופט גילי גלם.

במהלך השנה הסטודנטים הגיעו מדי שבוע לבית הדין לעבודה בחיפה, צפו בפישורים, ובתום כל פישור הסטודנטים מילאו דו”ח על ההליך לצרכי למידה ורפלקציה. יש לציין שהשנה פישורים רבים בוטלו הן בשל סגרים שהיו והן בשל בידודים והגבלות על קבלת קהל שהיו עקב מגיפת הקורונה.

במהלך השנה צפו הסטודנטים המשתתפים בפרויקט ב- 40 הליכי פישור, דו”חות צפייה הוגשו על 28 מתוכם.

בתום השנה הכינו הסטודנטים דו”ח מסכם עם תובנות לגבי ההליך אשר הוגש לסגן נשיא בית הדין לעבודה. הדו״ח התייחס לסוגיות כגון נייטרליות המפשרים, פערי כוח בין הצדדים והאופנים בהם המפשרים התמודדו עמם, ועוד. כמו כן התקיימה ישיבת סיכום שנה בה בוצעה הפקת לקחים ולמידה מהשנה שהייתה וכן הוחלט להמשיך בפרויקט גם בשנה הבאה, לאור שביעות הרצון של שני הצדדים.

V. תיקון תקנות הגישור

בשל כניסתן לתוקף של תקנות רשימת המגשרים, נאסר על סטודנטים להשתתף באופן פעיל בגישורים והותר להם לצפות בהם בלבד. הקליניקה פעלה במהלך השנה להכנת טיוטה לשינוי התקנות על מנת לאפשר השתתפות פעילה של הסטודנטים כמגשרים בתוך הליך הגישור. בקידום יוזמה זו לקחו חלק פעיל גם הקליניקות ליישוב סכסוכים באוניברסיטת בר אילן ובקריה האקדמית אונו.

המסמך הדגיש את חשיבות הנוכחות בגישורים עבור סטודנטים וסטודנטיות למשפטים וכן את העובדה כי השתתפות הסטודנטים בגישורים מאפשרת להם לרכוש כלים מעשיים ובין אישיים וכן מסייעת להכשרתם כעורכי דין “פותרי בעיות”.  

מסמך זה ישלח להנהלת בתי המשפט בימים אלו.

VI. פרויקט צדק מאחה

החל מסמטר ב’ החל צוות משותף מהקליניקה ליישוב סכסוכים ומהקליניקה לפמיניזם לפעול לקידום תחום הצדק המאחה במדינת ישראל. הצוות עסק במיפוי תחום הצדק המאחה בכלל, עם דגש על הליך הצדק המאחה בעבירות מין. במסגרת הפרוייקט נפגשו הסטודנטיות עם ד”ר טלי גל, ראשת החוג לקרימינולוגיה בפקולטה, וקיימו שיחות עם נציגות מארגונים “בצדק” ו”מוזאיקה” במטרה להבין כיצד הם פועלים, מהם החסמים שיש בתחום וכיצד ניתן לסייע להטמיע ולהפיץ תהליך זה. 

VII. מחקר בנושא המהומות האלימות בחיפה בחודש מאי 2021

במהלך קיץ 2021 לקחו הסטודנטים חלק במחקר שמובילה המחלקה ללימודי שלום וניהול סכסוכים באוניברסיטת חיפה, בהובלת ד”ר רן קוטנר וד”ר רולי רוזן. מטרת המחקר היא להבין כיצד חווים גורמים שונים את המהומות האלימות שהתרחשו במהלך חודש מאי 2021, במהלך מבצע “שומר החומות”, מה ניתן ללמוד מכך ומה יש לעשות כדי למנוע אירועים דומים בעתיד.

בפרויקט משתתפים שמונה סטודנטים שצפויים לבצע במהלך חודש אוגוסט שני ראיונות איכותניים כל אחד. ממצאיהם ינותחו וישולבו במחקר.

VIII. תקצוב מרכזי הגישור

מרכזי הגישור הקהילתיים פועלים כיום ללא כל תקצוב למרות תרומתם החברתית הרבה ולמרות שעבודתם חוסכת למערכות המשפט והרווחה כסף רב. בעקבות כך, הכינה הקליניקה פנייה לרשויות לשם תיקצוב מרכזי הגישור. הפנייה תצא בשנה הבאה.

מנחה קלינית: עו״ד שרון רינגר

הקליניקה עוסקת במערכת הצדק הפלילי, ובמהלך הקליניקה הסטודנטים חווים את מערכת הצדק הפלילי  על כל שלביו, מהמעצר ועד הערעור. בשנה״ל תשפ״א פעלה הקליניקה בסמסטר א׳ (ובכך השלימה שנת פעילות שהחלה בסמסטר ב׳ תש״פ), ולאחר מכן יצאה להפסקה של חצי שנה. הקליניקה תשוב לפעילות מלאה בסמסטר א׳ בשנה״ל תשפ״ב.

בשל מגיפת הקורונה עבר גם הלימוד בקליניקה להוראה מרחוק. בתקופות בהן הוטל סגר על אזרחי המדינה, גם העבודה המעשית עברה שינוי, והסטודנטים קיבלו מהסניגורים משימות לביצוע מהבית ללא התלוות לדיונים או עבודה במשרדם של הסניגורים. ביתר השנה, ככל שמצב התחלואה איפשר זאת, חזרו הסטודנטים לעבודה מעשית מלאה במשרדי הסניגורים ולהתלוות לדיונים בבתי המשפט.

במהלך הקיץ שלפני שנה״ל תשפ״א חמישה סטודנטים מהקליניקה חלק מהסטודנטים בקליניקה השתתפו במחקר אמפירי שביקש להשוות בין הליכי מעצר שנערכים בנוכחות העצור ובין הליכי מעצר שנערכים כאשר העצור משתתף בדיון באמצעים להיוועדות חזותית מתוך בית המעצר (Video Conference – VC). 

הסטודנטים עברו הדרכה מיוחדת ולאחר מכן במשך כשבועיים צפו בדיוני מעצר ימים שנערכו בבתי משפט השלום בעכו ובחיפה ומילאו דוח תצפית אודות כל דיון. במקביל, סטודנטים משתי קליניקות דומות באוניברסיטה העברית ובמרכז הבינתחומי ביצעו תצפיות אף הם. כלל הנתונים הועברו לסניגוריה הארצית ולפרופ’ רוני פקטור מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית לשם ניתוחם. 

לאחר סיום העבודה התקיים מפגש סיכום עם כלל הסטודנטים שהשתתפו בתצפיות בו הוצגו ממצאים ראשוניים מתוך ניתוח הנתונים. בקשתנו כי הסטודנטים ישותפו גם בפן האקדמי של המחקר נענתה בחיוב והקליניקה קיבלה מספר משימות הנוגעות למשפט משווה. בסמסטר א תשפ״א חולקו כל הסטודנטים, גם אלו שלא השתתפו במחקר האמפירי בקיץ, לארבעה צוותים והתבקשו לבחון ארבעה נושאים מרכזיים הנוגעים לדיונים המתבצעים ב- VC:

1. האם הדיון תלוי הסכמה או שאין הכרח להסכמת העצור?
2. מהם סוגי הדיונים שמתאימים ל- VC (מעצר ימים, תום הליכים, תזכורות, הוכחות וכו’) ומה הרציונל מאחורי זה?
3. האפשרות לעבור לדיון פיזי – כשלא נדרשה הסכמה, האם לבקשת העצור או סניגורו אפשר לעבור לדיון פיזי? כשניתנה הסכמה – האם העצור יכול לחזור בו מהסכמתו? מהם התנאים? 
4. איך מוודאים שנשמר הקשר עם הסניגור במהלך הדיון? 

הסטודנטים קיבלו מספר מאמרים והתבקשו למצוא מאמרים נוספים ולנתחם לפי הסוגיה המרכזית שניתנה להם. התוצרים של כל צוות הועברו לעורכי המחקר וכן לסניגוריה הארצית לשימוש בהליכי חקיקה בנושא היוועדות חזותית. ההשתתפות של הסטודנטים במחקר איפשרה שילוב ייחודי ואיכותי במיוחד בין העבודה המעשית של הקליניקה לבין מחקר אקדמי.

בקליניקה השתתפו בסמסטר זה 10 סטודנטים וסטודנטיות.