הקליניקות למשפט ושינוי חברתי

הקליניקות

אנו שמחים לשתף אתכם בסיכום פעילות הקליניקות למשפט ושינוי חברתי באוניברסיטת חיפה בסמסטר א׳ תשפ״ב.

בשנה״ל זו פועלות בפקולטה למשפטים 7 קליניקות, ומשתתפים בהן קרוב ל-100 סטודנטיות וסטודנטים. הקליניקות פועלות, כל אחת בתחומה, לקדם זכויות אדם במגוון כלים משפטיים: מתן סיוע משפטי וייצוג במקרים פרטניים, הגשת הליכים בבתי משפט, גישור, כתיבת ניירות מדיניות, כתיבת הצעות חוק ותגובות להצעות חוק, השתתפות בוועדות הכנסת, הרצאה בפורומים מקצועיים ואקדמיים, הנגשת ידע משפטי לאוכלוסיות מוחלשות, ומחקר אקדמי קליני. בנוסף למפגשים האקדמיים, הסטודנטים והסטודנטיות נדרשות לבצע עבודה מעשית בהיקף של שש שעות שבועיות לאורך כל השנה. מכאן נובע היקף הפעילות הגדול של הקליניקות: במהלך סמסטר א׳ העניקו הקליניקות שירותים למאות לקוחות והפעילות השפיעה על אלפים רבים נוספים.

בעמודים הבאים תוכלו למצוא פירוט של כל פעילות הקליניקות במחצית הראשונה של שנת הלימודים תשפ״ב. הסיכום יתאר את ההצלחות החשובות אך גם את המקרים שבהם הטיפול המשפטי לא הביא לתוצאה הרצויה. בדברי הפתיחה האלה, ברצוני להקדיש כמה מילים למקרים הללו, שהם לחם חוקו של כל עורך דין, אך במיוחד של עורך הדין לשינוי חברתי. יש סיבות רבות לכך שטיפול משפטי בלקוחות של הקליניקות איננו מצליח. לעיתים, אין בנמצא כלים משפטיים לפתור את המצוקה של הפונה, מכיון שהקושי הוא כלכלי, למשל, או משום שהחוק אינו מקנה לפונה זכות (כגון מעמד, קצבה, ועוד). קשיים מיוחדים נוספים נוגעים לכך שרבים מן הפונים שלנו באים מאוכלוסיות מוחלשות, שחווים קשיים מרובים במימוש זכויותיהם, ולא ניתן להתגבר עליהם אך באמצעות ייצוג חינמי. לבסוף, עריכת דין לזכויות אדם ניצבת, בדרך כלל, אל מול המדינה או שחקנים חזקים אחרים, שלהם יתרון מובנה בהליכים משפטיים. ואולם, האתגרים הללו מהווים הזדמנות ללמידה עבור הסטודנטים שלנו. הניסיון להתגבר על האתגרים ולקדם פתרונות צודקים מדרבן אותם להפוך כל אבן בחיפוש אחר אסטרטגיות משפטיות יצירתיות, והכישלונות (הבלתי נמנעים) מהווים מצע לדיון רפלקטיבי על כוחו (וחולשתו) של המשפט, ועל הקשר המורכב שבין משפט ובין צדק.

השנה הצטרפו לשורותינו שתי עורכות דין חדשות ומצוינות. עו״ד אפרת לופו-מוסקוביץ׳ מחליפה את עו״ד רעות כהן בזמן חופשת הלידה ומנהלת את הקליניקה למימוש זכויות אדם באמצעות הליכים אזרחיים. המצטרפת השנייה היא למעשה מצטרפת חדשה-ישנה, עו״ד עביר בכר, שניהלה בעבר את הקליניקה לזכויות אסירים בפקולטה, ולשמחתנו הרבה שבה השנה לפקולטה לנהל את הקליניקה לזכויות אדם.

קריאה מהנה, וכתמיד נשמח לשמוע תגובות, תובנות, ורעיונות לשיתופי פעולה.
שלכם, תמי הראל בן שחר, מנהלת אקדמית והרן רייכמן, מנהל מקצועי.

מנחה קלינית: עו”ד עביר בכר
מנחה אקדמי: ד”ר איתמר מן

הקליניקה לזכויות אדם בחברה הוקמה מתוך צורך להפגיש את הסטודנטים עם פערי הכוחות השונים בחברה והפגיעה הנגזרת בזכויות האדם הנגרמת כתוצאה מכך. אוכלוסיות מוחלשות ומודרות (כגון נשים, אנשים עם מוגבלויות, מחוסרי דיור, ילדים, זרים וכלואים) נזקקות יותר מאחרות לעזרה במימוש זכויות האדם שלהן ובעזרה בנגישות למערכת המשפט.

הקליניקה מפעילה מרכז זכויות בעיר התחתית בחיפה (בבית הקרנות) אליו מגיעים בעיקר חסרי מעמד במדינה כגון פלסטינים, מבקשי מקלט מאפריקה ואנשים ממזרח אירופה, הזקוקים לסיוע במימוש זכויותיהם למעמד, לבריאות, לתעסוקה ועוד. הסטודנטים מקבלים את הפונים ומאזינים למצוקותיהם, משתתפים בפגישות ייעוץ משפטי שמעניקה מנחת הקליניקה, ולאחר מכן מסייעים במחקר משפטי, כתיבת מכתבים, וכל מה שדרוש כדי לסייע לקידום זכויות האדם של הפונים.

הסטודנטים והסטודנטיות, עוסקים בשילוב של פעילות משפטית, פארא-משפטית ואקדמית-מחקרית. הקליניקה פועלת במישור הפרטני באמצעות מימוש זכויות הפונים מול רשויות המדינה ופנייה לערכאות המשפטיות הרלוונטיות. במישור הקהילתי הקליניקה פועלת באמצעות קיום מפגשים עם אוכלוסיות מוחלשות שונות ועם נציגיהם, מתן הרצאות, הפצת עלוני מידע ועוד. במישור המערכתי הקליניקה פועלת לשינוי מדיניות במקום בו נדרש שינוי כזה באמצעות הגשת עתירות עקרוניות, ניסוח הצעות חוק, כתיבת ניירות עמדה, השתתפות בפורומים ושיתוף פעולה עם ארגוני זכויות רבים במדינה.

במסגרת השיעור האקדמי בוחנים הסטודנטים והסטודנטיות את המשפט ואת יכולתו לשמש כלי לשינוי חברתי באמצעות ניתוח עיוני לתיאוריות ותחומי זכויות האדם בארץ ובעולם. בסמינר נדונות סוגיות מגוונות מתחום זכויות האדם והאופן שבו פעלו סוכני שינוי חברתי שונים למען קידום והגנה על זכויות האדם של קבוצות שונות במדינה.

השנה משתתפים בקליניקה 12 סטודנטים וסטודנטיות שעוסקים בתיקים ובפרויקטים הבאים:

  • סיוע משפטי לחסרי מעמד בישראל

הקליניקה לזכויות אדם מובילה את מרכז הזכויות לחסרי מעמד בבית הקרנות בהדר, בסמיכות ובשיתוף פעולה עם המרפאה לחסרי מעמד של בית הספר לרפואה בטכניון. הפונים למרכז הם מבקשי מקלט מאריתריאה, עובדים זרים, ופלסטינים החיים בישראל ללא מעמד. הבעיות המשפטיות שעימן מתמודדים הפונים הן מגוונות, וכוללות הסדרת מעמד, הזכות לבריאות (פיזית ונפשית), הזכות לדיור ולקבלת שירותי רווחה, חובות, עבודה, משפחה ועוד. חלקם מבקשים מעמד בישראל מכוח שהות קבע, מכוח נישואים לבן זוג ישראלי וחלקם מכוח היותם מאוימים בעקבות חשד לשיתוף פעולה עם שלטונות ישראל או נטיה מינית.

הפרויקט מזמן לסטודנטיות ולסטודנטים חוויה לימודית משמעותית ומאתגרת. מכיוון שהמרכז הינו ״walk in״ הסטודנטים מתמודדים בחלק מהמקרים עם מגוון שאלות משפטיות בתחומים שונים, מבלי יכולת להתכונן אליהן מראש. הם מתנסים בלראיין לקוחות ובאיסוף פרטים ומסמכים רלוונטיים לשאלה המשפטית. למרכז הזכויות מגיעות פניות רבות, ובפגישות הייעוץ הפונים מקבלים ייעוץ משפטי ראשוני. במקרים המתאימים הסטודנטים עובדים על פניות לגורמים המתאימים ובכלל זה משרד הפנים על ועדותיו השונות, קופות החולים ועוד. כפי שניתן לראות בדוגמאות למטה, פעמים רבות הפונים המגיעים למרכז זקוקים לסיוע משפטי במספר נושאים, והקליניקה מעניקה טיפול הוליסטי בבעיות השונות של הפונים. השאיפה הנה לסייע ברמה של הפרט ולנסות לחולל שינוי מערכתי ככל שהבעיה הפרטנית מעלה שאלה עקרונית.

  • הקליניקה הגישה בחודש ינואר 2022 עתירה מנהלית בשם פלסטיני, תושב השטחים, שהמדינה החליטה להפסיק את היתר השהייה אותו החזיק משך 20 שנים בגין מאוימות. בית המשפט, במסגרת צו ביניים, אסר בשלב זה על הרחקתו מהמדינה טרם נערך דיון בעתירה גופה.
  • הקליניקה מטפלת בעניינו של פלסטיני נוסף, שבקשתו לקבלת היתר שהייה מטעמי מאוימות נדחתה לאחר שנטען, כי חייו בגדה אינם בסכנה כפי שהיה המצב ב-20 השנים האחרונות. הקליניקה פנתה לוועדת המאויימים, ולאור התשובה לפנייתנו, עתירה בעניין תוגש בקרוב.
  • יחד עם האגודה למען הלה”טבים הקליניקה סייעה לצעיר פלסטיני לקבל היתר שהייה ל-6 חודשים לאחר שהיה עיכוב רב בטיפול בבקשתו להיתר, דבר שהעמיד אותו מפני סכנת גירוש לגדה. הצעיר פנה לקליניקה ושיתף, כי נטייתו המינית התגלתה לבני משפחתו ואלה איימו לפגוע בו. לאחר קבלת היתר השהיה הצעיר מצא קושי רב במציאת מקום עבודה כיוון שההיתר שהוא מחזיק בידו איננו מאפשר עבודה. הקליניקה עוקבת מקרוב אחר ההתקדמות בעתירה עקרונית שהגישו ארגוני זכויות אדם בעניין שבינתיים ניתן בה צו על תנאי בחודש פברואר, 2022.
  • לקליניקה פנתה צעירה פלסטינית לסבית, בעלת אזרחות אוסטרלית הנמצאת בישראל ללא היתר. הצעירה חוששת לחזור לגדה בשל איומים לפגוע בה על רקע נטייתה המינית. הבחורה פנתה לקליניקה והלינה על אי תשלום שכר עבודה מהמעסיק שלה. בעקבות התערבות הקליניקה המעסיק שילם לצעירה את שכרה. מקרה זה, ומקרים דומים מעידים על בעיה רחבה יותר, והיא העובדה שאנשים שנמצאים ללא מעמד בישראל חשופים לפגיעות חמורות בזכויותיהם על ידי מעסיקים, בעלי בתים ועוד.
  • במקרה נוסף בנושא דומה, פליט אריתראי פנה לקליניקה והלין כי עבד 3 ימים באתר בנייה והמעסיק סירב לשלם לו את שכרו. פניית הקליניקה למעסיק הביאה לתשלום השכר.
  • הקליניקה מייצגת מזה כמה שנים משפחה בהליכים למתן מעמד לילדה בת תשע שנולדה בישראל אך הוריה הביולוגים הם פלסטינים שהיו בעלי מעמד של תושבי קבע בישראל בעת לידתה. הוריה הביולוגיים של הילדה נטשו אותה, ודודה, תושב קבע המתגורר בלוד, מטפל בילדה. הדוד ואמו (הסבתא של הילדה) מבקשים להתמנות כאפוטרופוסים שלה וכן להיות מוכרים כמשפחת האומנה שלה. בית הדין השרעי העניק לדוד ולסבתא משמורת על הילדה, בהליך שהמדינה לא התנגדה לו. המשפחה הגישה ערר לבית המשפט לענייני משפחה ובו דרשה מתן החלטה בבקשת הדוד והסבתא להוות משפחת אומנה עבור הקטינה. לאחר שההליך לא התקדם, שבה הקליניקה וביקשה לקבוע דיון דחוף בערר. לאחר קביעת מועד הדיון החלו הרשויות לפעול מול הרשות הפלסטינית לראשונה מזה שנתיים. דיון ראשון בערר אמור להתקיים ביום 24/02/22 בבית משפט לענייני משפחה בתל-אביב. לאחר הסדרת נושא האומנה הקליניקה תמשיך ותייצג את הילדה לצורך קבלת מעמד.
  • בשיתוף פעולה עם ארגון רופאים לזכויות אדם סייעה הקליניקה לפלסטיני תושב השטחים שנמצא בישראל ללא מעמד, לקבל אישור לחיסון שלישי נגד קורונה. מדובר במי ששוהה משך שנים רבות במדינה. תחילה היה בידיו היתר כדין ואולם בהמשך המדינה סירבה לחדש לו את היתר השהייה. מאז הוא שוהה במדינה ללא היתר וחושש לחזור לגדה. באופן חריג ובשל נסיבותיו הייחודיות אושר לו להתחסן נגד וירוס הקורונה.
  • הקליניקה מסייעת לעובד זר שחברת הביטוח סירבה להמשיך לבטחו לאחר שלקה בלבו והחליף מעסיק. הקליניקה מסייעת לו בחידוש אשרת השהייה ובמציאת אפשרויות ביטוח.
  • אישה פלסטינית הנשואה לאזרח המדינה ובעלת היתר שהייה הלינה בפני הקליניקה כי קופת חולים מסרבת לחסנה נגד קורונה וכי ביטוח הבריאות שלה הופסק בטענה כי אין לה היתר שהייה כדין למרות שהיה בידיה היתר כדין. לאחר הכנת תביעה משפטית ויממה לפני הגשתה לבית הדין לעבודה, קופת חולים השיבה לקליניקה כי הביטוח הרפואי חודש וכי הלקוחה תוכל להתחסן.
  • הקליניקה מטפלת בעניינו של צעיר שעלה לארץ יחד עם בני משפחתו מאתיופיה. כל בני המשפחה התגיירו והתאזרחו עם ההגעה לישראל ואולם הוא לא התגייר כי עם הגעתו למדינה הועבר למוסד לנוער ושם לא פעלו לגיורו. בקשתו להתאזרח מעוכבת בטענה כי עליו להמציא מסמך המעיד כי הוא איננו אזרח אתיופיה, אלא ששגרירות אתיופיה בישראל מערימה קשיים לקבלת אותו מסמך. נציג הסוכנות היהודית נענה לבקשת הקליניקה לסייע בידי הבחור ואולם גם ניסיונותיו לא צלחו. הקליניקה פנתה למשרד הפנים והתריעה כי מדובר במי שזכאי לקבל אזרחות והעיכוב נובע ממשוכות שלעולם לא יוכל להתגבר עליהן ועל כן התניית ההתאזרחות באותם מסמכים איננה סבירה. בימים אלה שוקדת הקליניקה על ניסוח עתירה מנהלית כנגד משרד הפנים.
  • לקליניקה פנתה אישה תושבת אוקראינה, אמא לילדים ישראלים, הנמצאת בהליכי גמילה מסמים במוסד בחיפה. מדובר באישה שהיתה קורבן לאלימות מצד מי שהיה בן זוגה, אזרח ישראלי. בקשתה לקבלת תושבות קבע התעכבה בשל תיק פלילי שנפתח נגדה בגין איומים על בן זוגה לשעבר. העברתה להמשך טיפול מטעם משרד הרווחה מותנית בקבלת תושבות. הקליניקה פנתה למשרד הפנים וביקשה חידוש מתן המעמד. אנו ממתינים לתשובה.
  • קטינה שנולדה לאבא אזרח ערבי-ישראלי ואמא פולנייה פנתה לקליניקה וביקשה הסדרת מעמדה. מדובר במי שמעולם לא הסדירה את מעמדה לאחר שאמה נטשה את בן זוגה הישראלי, אבי הקטינה. לאחר שהאם נפטרה, הקטינה נסעה לפולין, ולאחרונה ביקשה לחזור לישראל ובקשתה סורבה. הקליניקה מסייעת לקטינה להיכנס לישראל לצורך תחילת הטיפול במעמדה מטעם אביה הישראלי.
  1. דיירות מוגנת

הקליניקה עוסקת מזה שנים רבות בזכות לדיור ובמיוחד בזכויות הדיירים המוגנים בנכסי רשות הפיתוח בחיפה ובעכו, בין בדרך של ייצוג פרטני ובין בעיסוק בסוגיות רוחב, כמו גם מעמדם של נכסי נפקדים. בסמסטר החולף טיפלה הקליניקה במקרים הבאים:

  • הקליניקה מייצגת מזה מספר שנים דיירים מוגנים משכונת חליסה בתביעת פינוי שהוגשה נגדם ע”י בעל הבניין בבית משפט השלום בחיפה. הקליניקה הגישה בשם הדיירים כתב הגנה והושלם הליך של שאלונים וגילוי מסמכים. דיון קדם המשפט התקיים בחודש יולי 2021 ובו ביקש התובע להפוך את סדר שמיעת הראיות בתיק בטענה שיש לו דו”ח ותמליל חוקר פרטי (אודותיו ביקש חסיון) מחשש שהתובעים יעדכנו את הגרסה שלהם וישקרו בתגובה לדו”ח החוקר. הקליניקה הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי ובקשה לפטור מערבון ואגרה. בית המשפט העביר את הבקשה לדיון, פטר את הדיירים מאגרה והפחית את סכום הערבון עד לסכום אותם משלמים זכאי סיוע משפטי. טרם התקיים דיון בבקשת רשות הערעור
  • הקליניקה מייצגת מזה מספר שנים דיירים בתביעת פינוי נוספת שהגישה חברת עמידר נגד דיירים מוגנים. בדיון שהתקיים בחודש אפריל 2021 המליץ השופט לרשות מקרקעי ישראל ועמידר להסכים לפשרה במסגרתה יוסדרו זכויות הדיירים. התיק ממתין להחלטת ועדת הפשרות שאמורה ליתן את התייחסותה להצעת בית המשפט. מאחר ועברו חודשים ולא התקבלה החלטת ועדת הפשרות, שלחנו לועדה מסמכים מעודכנים על מצבם הסוציואקונומי של הלקוחות.
  • התנאים הפיזיים בבית הספר ״חיוואר״ בואדי אלנסנאס

הקליניקה מסייעת מזה מספר שנים להורי בית הספר ״חיואר״ בואדי אלנסנאס בעניין התנאים הפיזיים בבית הספר. העירייה הבטיחה להורים להרחיב את מבנה בית הספר, אולם הבטחה זו לא קוימה. הקליניקה הגישה לעיריית חיפה בקשה לפי חוק חופש המידע ובה התבקשה העירייה ליתן מענה מפורט לגבי התכניות הנוגעות למצוקה בבתי הספר הערביים בואדי אלנסנאס, לרבות אלחיואר, דבר שהעירייה מתחמקת ממנו. לאחר שהעיריה לא הגיבה לבקשת חופש המידע, הגישה הקליניקה ביום 21.6.2021 בשם הורי בית הספר עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד עיריית חיפה והממונה על חופש המידע בעירייה. העתירה הובילה לסיקור תקשורתי וכן להתעוררות בעירייה. העתירה הובילה לחשיפת המידע הרלוונטי והתברר כי הטעם להחלטה שלא לממש את השיפוץ היא העדר תקציבים מספקים ממשרד החינוך בשל היותו של המבנה לשימור. העירייה ומשרד החינוך נמצאים בדיונים כדי להכריע האם ניתן להתגבר על מכשול זה. לאחר מכן, ישקלו ההורים המשך הפעילות.

  1. פרויקט כלואים וילדי אסירים
  2. בשיתוף פעולה עם ארגון הועד נגד עינויים, החלו סטודנטים מהקליניקה לחקור את נושא מניעת המפגש של חשודים בעבירות ביטחון עם עורכי דין, הן בחקירות הנערכות בתוך המדינה והן אלה שמתקיימות בשטחים הכבושים. סטודנטים מהקליניקה שוקדים על הגשת בקשה לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע וככל שהבקשות ידחו בכוונת הקליניקה לפנות בעתירה לפי חוק חופש המידע.
  3. עיקולי קנטינות: אסירים רבים בעלי חובות מצאו עצמם ללא יכולת לרכוש מוצרים בסיסיים בכלא בשל עיקולים שהוטלו על חשבונות הקנטינה שלהם בכלא. המהלך דורש תיקון חקיקה שיבטיח לאסיר קיום מינימאלי בכבוד בכלא. לאחר איסוף נתונים ותיעוד מקרים רלוונטים נפנה למחוקק בהצעת חוק שתבקש להגן על זכותו של הכלוא לקיום בכבוד בכלא.
  4. מיזוג תאי אסירים: דו”חות הסניגוריה הציבורית בעניין תנאי כליאת אסירים מצביעים על אחת בעיה אקוטית של העדר אוורור ומיזוג לתאי אסירים. מדובר בסבל רב עבור אסירים בחודשי הקיץ החמים במיוחד בבתי הכלא בדרום הארץ ובאזור בית שאן. הקליניקה הגישה פנייה לפי חוק חופש המידע בחודש ינואר, 2022, ובכוונתנו לבקש דיון מיוחד בוועדת הפנים בכנסת במקביל לפניה לערכאות בהמשך.
  5. ילדי אסירים: עמותת דרור למשפחה, עמותה שעוסקת בליווי משפחות אסירים, פנתה לקליניקה והציפה את נושא ילדי האסירים והעדר טיפול רשויות הרווחה בילדי אסירים. מסתבר, כי אין נתונים ברורים המצביעים על מספרם של הילדים במדינה שאחד מהוריהם הנו אסיר/ה. גילינו עוד, כי כניסת הורה לכלא איננה מזכה את ילדיו הקטינים בסיוע או ליווי כלשהו מטעם רשויות הרווחה. משפחות האסירים מלינות על קושי בהתמודדות עם ההשפעה של המאסר על ילדיהם בהעדר הכוונה מקצועית. הקליניקה פועלת לגייס את משרד הרווחה לנושא במטרה להכשיר עובדים סוציאליים מטעם לשכות הרווחה שתפקידם לאתר ילדים של אסירים בכל יישוב ולפעול לבניית תוכנית ליווי טיפולית משך הזמן שבו ההורה שוהה בכלא. שב”ס איננו מתעד אף הוא את מספרם של האסירים שילדיהם קטינים. הקליניקה מכינה פנייה לשב”ס בבקשה שיתחיל לאסוף את הנתון ולהעביר עדכון מיידי לרווחה ביישוב המגורים עם כניסתו למאסר של אסיר הורה לילדים קטינים.
  • התניית קבלת שירות בדואר בקביעת תור מראש

סטודנטית מהקליניקה ערכה מחקר שטח שגילה כי בחלק מבתי הדואר בערים נצרת, חיפה ויפיע אין כל אפשרות לקבל שרות בדואר ללא קביעת תור מראש באמצעות אפליקציה בשפה העברית בלבד או דרך אתר האינטרנט של רשות הדואר. הדרישה לקבוע תור מראש פוגעת בעיקר באוכלוסיה שאיננה דוברת עברית ואלו שאינם מתמצאים בטכנולוגיה ואין להם נגישות לאינטרנט. ממצאי מחקר השטח יוצגו בפני רשות הדואר בדרישה להבטיח נגישות לכלל האוכלוסיה לדואר מבלי להתנות את השירות בקביעת תור מראש.

מנחות קלינית: עו”ד רעות כהן  ועו”ד אפרת לופו מוסקוביץ’

הקליניקה למימוש זכויות אדם בהליכים אזרחיים מפתחת כלים יצירתיים וחדשניים לקידום והגנה על זכויות אדם. באופן מסורתי הכלים המשמשים לקידום זכויות הם מהמשפט הציבורי וביניהם עתירות לבג”צ או לביהמ”ש לעניינים מנהליים, במשפט הפלילי הגנה על זכויות חשודים ונאשמים, או כלים הנוגעים לקידום מדיניות וחקיקה. הסעדים של המשפט המנהלי והציבורי חיוניים להגנת זכויות האדם אך מוגבלים מטבעם, ואילו המשפט האזרחי מציע מנעד רחב של סעדים וכלים שיכולים לשמש את עורך הדין החברתי. בשל כך הולכת ומתרחבת הפרקטיקה של המשפט האזרחי המגן על זכויות אדם.

מטרותיה המרכזיות של הקליניקה למימוש זכויות אדם באמצעות ההליך האזרחי הן קידום זכויות אדם- בפרט של אוכלוסיות מוחלשות- באמצעות ההליך האזרחי; הענקת מיומנות בכלי המשפט האזרחי לסטודנטים ולסטודנטיות; פיתוח כלים ותובנות שיעמיקו וירחיבו את היכולת לקדם זכויות אדם באמצעות ההליך האזרחי. פעילות הקליניקה במסגרת הליכים אזרחיים למול גורמים מוסדיים מפוקחים (כגון בנקים, חברות ביטוח, קופות חולים, ועוד) מייצרת גם גוף ידע על כשלים רגולטוריים אשר הקליניקה פועלת לתיקונם מול גופי השלטון ולעיתים בעתירות לבג”ץ.

הפניות אל הקליניקה מגיעות דרך קו הפניות של הקליניקה, עובדות ועובדים סוציאליות בלשכות הרווחה השונות בארץ וארגונים עמם הקליניקה משתפת פעולה כמו הסניגוריה הציבורית וארגוני הקהילה הגאה.

בסמסטר א’ של שנת הלימודים תשפ”ב השתתפו בקליניקה 14 סטודנטיות וסטודנטים. מאז תחילת השנה, סייעה הקליניקה לכ-40 פונים ופונות, במקביל לעשייה העקרונית והרוחבית. הקליניקה מייצגת או מלווה 5 הליכים בבתי משפט (אחד מהם הסתיים במהלך הסמסטר), 3 תיקים מול רשות האכיפה והגבייה, תיק אחד במסגרת ועדת ערר ותיק אחד של בקשת חנינה. סייענו בכתיבת פניות לרשויות מוניציפליות, חברות פרטיות, לבנקים ועוד. הגשנו הצעת לתיקון חוק והערות להצעת חוק נוספת וכן פנינו למשרד המשפטים ולמשרד הבריאות בבקשה לפעול בנושא זכויות האוכלוסייה הטרנסג’נדרית. הנה פירוט הפרויקטים:

  1. חובות- טיפול במקרים פרטניים

הקליניקה מעניקה סיוע משפטי ללקוחות בנושאי חובות לבנקים וגופים פרטיים, חובות בהוצאה לפועל, חובות הנגבים ע״י מרכז לגביית קנסות ועוד. הקליניקה אינה מייצגת רק את מי שאינו יכול לממן ייצוג משפטי, אלא גם את מי שיש פגיעה בזכויותיו או שהמקרה עשוי להיות בעל השפעה רוחבית. הייצוג על ידי הקליניקה הינו בעל ערך שכן לקליניקה האפשרות לבחור תיקים שיש בהם אמירה עקרונית לגבי החיים בחובות, שוק האשראי הזמין מאוד המדרדר רבים לחובות והאופן הראוי לנהל את הליכי גביית החובות.

להלן מספר דוגמאות למקרים שבהם הקליניקה העניקה סיוע משפטי בנושאי חובות:

  1. ייעוץ וניהול מו”מ בנושא חוב לבנק

הקליניקה סייעה הסמסטר לאדם שנקלע לחובות בעקבות קריסת עסק בבעלותו (חנות מכולת) בשל משבר הקורונה. החוב העיקרי היה לבנק, אשר סירב לנהל עימו משא ומתן, התקשורת בין הצדדים הייתה לאקונית, לא קשובה והובילה למבוי סתום. ייעצנו לו כיצד לתקשר מול הבנק, איזו פריסת חוב לבקש ובאיזה אופן. לאחר שהבנק הציע הסדר, הסטודנט ניתח אותו וגילה פערים משמעותיים ופגיעה בזכויות הלקוח. בעקבות שיחת הסטודנט עם ב”כ הבנק, נאות הבנק לנסות להגיע להסדר שיתאים למצבו של הלקוח, וכעת מתקיים משא ומתן נוסף לקראת הסכם. הקשר של הקליניקה עם הבנק סייעה ללקוח בגישור פערי הידע והשפה בין ב”כ הבנק ללקוח, מדובר בפערי כוחות לא הוגנים אשר מקשים מאוד על לקוחות לעמוד על זכויותיהם.

  1. חוב מזונות לאדם שחי בצרפת

הקליניקה מסייעת לאדם מבוגר המתגורר בגפו בצרפת, הנושא חוב מזונות למוסד לביטוח לאומי, אשר אינו יכול להגיע לישראל לבקר את משפחתו ואת נכדיו שכן אם ייכנס לא יוכל לצאת מהארץ בשל החוב. מצבו הבריאותי רע, וצפוי להדרדר עוד, כך הסיכוי שיוכל לבקר בישראל הולך ופוחת. רשם ההוצאה לפועל אינו מוכן להסיר את מגבלת היציאה מהארץ אלא תחת תנאים בלתי אפשריים. הפרוצדורה בייצוג הלקוח מאתגרת מאוד משום שאינו יכול להעביר מסמכים או להגיע לעורכי דין שיאמתו את חתימתו. אנו פועלים במסגרת הוצאה לפועל כמו גם ישירות מול המוסד לביטוח לאומי במטרה להסדיר את החוב ואולי אף למוחקו, משום שאין כל אפשרות שיוכל לשלם אותו. המקרה חריג משום שהוא מביא את הלקוח לבחור בין  וויתור על מפגש עם משפחתו לבין וויתור על יכולתו לחזור מישראל לביתו בצרפת, שם הוא מקבל את הטיפול הרפואי ואת הקצבה המאפשרת לו לחיות.

  1. בקשה להפחתת ריביות בקנסות לצעיר חרדי ללא עורף משפחתי

הקליניקה מייצגת צעיר חרדי בן 22 ללא עורף משפחתי, שנאלץ לעזוב את בית הוריו לאחר שסבל מאלימות. הוא מקבל קורת גג ואת כל צרכי מחייתו בישיבה בה הוא לומד, אך בשל מצבו הכלכלי והעובדה כי הוריו אינם מממנים את לימודיו, הוא אינו יכול ללמוד כשאר התלמידים ונאלץ לעבוד למחייתו. בעברו צבר קנסות תעבורה, אשר לא ידע עליהם, שהגיעו לכדי חוב בגובה כ-10,000 ₪. הקליניקה מטפלת בבקשה לעיון מחדש בהחלטת מנהל רשות האכיפה והגבייה במטרה להפחית את הריביות והקנסות שנצטברו לחוב. הבקשה הוגשה בסמסטר א’ וטרם התקבלה החלטה.

  1. הגשת בקשה לחדלות פרעון עבור אם חד הורית 

הקליניקה החלה לטפל באם חד הורית לשלושה ילדים, עובדת משק בית שפוטרה בתחילת משבר הקורונה ומאז משתכרת כ-2000 ₪ בניקיון בתים וכן 3200 ₪ מזונות (מהמוסד לביטוח לאומי). יכולתה להגדיל הכנסות מוגבלת מאוד, בהיעדר השכלה, משום שילדיה תלויים בה ומשום שאינה יכולה לממן צהרון ומוגבלת בהיקף שעות העבודה. היא צברה חובות בגובה 260,000 ₪ המתנהלים בהוצאה לפועל ואף נושאת עיקולים על חשבון הבנק והרכב שלה. הקליניקה מסייעת לה בהגשת בקשה לצו פתיחת הליכים (הליך חדלות פרעון). אחד האתגרים שיעמדו על הפרק הוא האם היא ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלה, דבר המהווה תנאי לקבלת הבקשה. בהיעדר אומדנים למיצוי פוטנציאל השתכרות (על פי חוק חדלות פרעון שר המשפטים אמור לקבוע אותם), התהליך לוקה בשרירותיות ואינו שקוף. על פי הפסיקה והמקובל בהליכי חדלות פרעון ניתן לצפות כי ייקבע שעליה להגדיל את הכנסתה, דבר שמעורר קושי משמעותי במקרים רבים כגון המקרה של הלקוחה שלנו.

  1. חובות- קידום מדיניות

לאור ההיכרות המעמיקה עם השטח, בנוסף לטיפול בתיקים פרטניים מקדמת הקליניקה מדיניות רוחב למימוש זכויותיהם של אנשים בחובות. בין הפרויקטים שקידמה הקליניקה הסמסטר גם הפרויקטים הללו:

  1. אגרת הליכי חדלות פירעון

בעקבות פעילות הקליניקה מול משרד המשפטים במהלך שנת הלימודים הקודמת, תוקנו תקנות חדלות פרעון ושיקום כלכלי (אגרות) כך שהורחב הפטור מאגרה גם למי שעומדים בקריטריונים לקבלת סיוע משפטי ולא רק למי שמקבלים בפועל סיוע משפטי. כן הופחתה באופן רוחבי האגרה על בקשות לחדלות פרעון מ 1400 ₪ ל-900 ₪. בנוסף, הממונה על חדלות פרעון התחייבה לעדכן לגבי האפשרות של תשלום האגרה בפריסה לתשלומים וכן הוקדמה תחולת ההקלות באגרות בצורה משמעותית.

על אף התיקון המוזכר, האגרה הנדרשת לפתיחת ההליך עדיין מציבה מחסום בפני חייבים, ולכן במהלך הסמסטר הגישה הקליניקה, ביחד עם האגודה לזכויות האזרח ועמותת דף חדש הצעה לתיקון תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות). על פי התיקון המוצע, אגרה בהליך חדלות פרעון תיגבה רק מקופת הנשייה (ככל שיהיה בה די כסף) ולא תשולם בתחילת ההליך. בדברי ההסבר לתיקון טענו כי בקשה לצו פתיחת הליכים היא ראיה לכאורה להעדר יכולת של היחיד לשלם את האגרה, ולכן דרישת אגרה מהווה חסם לא ראוי בפני חייבים.

  1. עיקול מיטלטלין בהוצאה לפועל

הקליניקה והאגודה לזכויות האזרחי הגישו ליו”ר וועדת חוקה חוק ומשפט נייר עמדה בנוגע להצעת חוק לתיקון תקנות הוצל”פ לקראת דיון על הצעת החוק בוועדה.

בנייר העמדה טענו כי עיקול מיטלטלין הוא אמצעי גבייה יקר ובעל אפקטיביות כספית נמוכה. לפי הדוחות השנתיים של רשות האכיפה והגבייה ישנה מגמה של הפחתה במספרי רישום עיקול המיטלטלין והוצאת המעוקלים. מדובר באמצעי גבייה יקר ובעל אפקטיביות כספית נמוכה, כאשר במקרים בהם כן נעשה בו שימוש הוא מייצר פחד, בהלה, השפלה ואף טראומה. לפיכך המלצנו להעלות את שווי המיטלטלין שניתן לעקל (גם ביחס לכל פריט וגם ביחס לשווי המצרפי) כך שיהיה עיקול רק אם העיקול יעיל באופן משמעותי לתשלום החוב.

  1. מערכת הזדהות ממשלתית

בשל תקופת הקורונה ובפרט לאור ביטול קבלת קהל ברבים ממשרדי ממשלה, הצורך בנגישות למערכות מקוונות של המדינה עלה באופן מהותי. אולם לא כל המערכות המקוונות נגישות לאנשים בעוני. כך, רבים מלקוחות הקליניקה לא הצליחו להירשם למערכת ההזדהות הממשלתית מכיוון שנדרשים שני אמצעי זיהוי מבין: תעודת זהות, דרכון, כרטיס אשראי, תעודת עולה. לרבים מלקוחות הקליניקה אין דרכון וכרטיס אשראי, מכיוון שמדובר באנשים בעוני שלעיתים מוגבלים ביציאה מהארץ ואף מוסד פיננסי לא מסכים להנפיק להם כרטיס אשראי. בעקבות פניית הקליניקה בשנת הלימודים הקודמת התקבל מענה המפרט תכנית להנגשת השירותים, בין היתר על-ידי פריסת עמדות פיזיות להרשמה לשירות.

בסמסטר א’ נעשתה פנייה נוספת לרשות התקשוב הממשלתית בבקשה לקבל עדכון בדבר ביצוע התכנית אשר פורטה בדגש על פריסת עמדות ותחנות במוקדים אסטרטגיים לאוכלוסיות הנזקקות.

  1. נוהל קיום בכבוד

בשנת 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון הקובע שצו תשלומים לאדם שנמצא בהליך חדלות פרעון תיקבע על בסיס נוסחה קבועה ושוויונית שתוגדר בתקנות קיום בכבוד. הקליניקה, ביחד עם האגודה לזכויות האזרח, הגישה באוקטובר 2020 הערות לוועדה שנתכנסה לדון בתקנות. ואולם, אף שהחוק חוקק בשנת 2018, עד היום לא הוצאו תקנות כאלה. צווי התשלומים נקבעים על בסיס אומדנים שנקבעו על-ידי הממונה על חדלות פירעון ומחודשים מידי פעם בהתאם לעדכון קצבאות המוסד לביטוח לאומי.

בעקבות כך, במהלך סמסטר א’ חקרנו ולמדנו את הנושא ובימים אלה אנחנו מנסחים נייר עמדה בנושא אשר יופנה לשר המשפטים. ככל שלא ניענה, נייר עמדה זה יהווה בסיס לעתירה מנהלית בגין היעדר הפעלת סמכותו של השר כנדרש בחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי. בנוסף, בכוונתנו להתייחס להיעדר אומדנים לקביעת פוטנציאל השתכרות, שגם אותם נדרש השר לקבוע על פי החוק. אומדנים אלה נקבעים כיום באופן שרירותי ולא שקוף על פי שקול דעתו של הממונה באותו התיק.

  • הגשת התנגדות להסכמים בתובענות ייצוגיות

סטודנטים בקליניקה פועלים לאיתור הסדרים במסגרת תובענות ייצוגיות אשר לטעמנו קיימים בהם פגמים, אינם ראויים ואינם מאפשרים הגנה אמתית על מי שזכויותיה הופרו על הציבור מפני הפרות נוספות. במסגרת הפרויקט, הקליניקה פועלת בשיתוף פעולה עם עמותת “אל ספאם”, העוסקת במניעת דואר זבל.  בשנה”ל הקודמת הגשנו התנגדות להסכם פשרה בתחום דואר הזבל במלונאות אשר ההטבה שניתנה במסגרתו הייתה הנחה על רכישת חופשות במלון לגביו הופץ דאר הזבל.. הקליניקה מצאה כי אותם מלונות נוהגים לתת ממילא הנחות ולכן לא בטוח מהו שווי ההטבה שניתן במסגרת הסכם הפשרה. בשל כך עולה החשד שמא ההסכם מיטיב עם המלון עצמו. הצדדים הגיבו לעמדתנו, והיועץ המשפטי לממשלה הגיב גם כן. בסמסטר זה הגשנו תגובה על פיה מדובר בהסדר לא ראוי ולפיכך על בית המשפט למנות בודק שיבחן את מלוא היקף הקבוצה הנפגעת ויבחן לעומק את טיבו של הסדר הפשרה. בשלב זה ממתינים להחלטת בית המשפט.

בתיק נוסף במסגרת שיתוף פעולה זה, הקליניקה הגישה בשנה שעברה בשם ״אל ספאם״ התנגדות להסכם פשרה, אשר גרם לשיפור משמעותי בהסכם הפשרה. לאחר מכן הגישה הקליניקה בקשה לפסוק ל”אל ספאם” גמול ושכ”ט, ואולם בקשה זו נדחתה. על כך הגישה הקליניקה ערעור לבית המשפט העליון וכן על החלטת בית המשפט לפיה הכספים שישולמו במסגרת הסכם הפשרה ישולמו לעמותה כלשהי (שאינה קשורה לנושא התובענה הייצוגית), זאת בניגוד לחוק הקובע העברת הכספים לקרן לתובענות ייצוגיות. לאחר הגשת הערעור, הגישו המשיבים בקשה למחיקת הערעור על הסף בטענה שכמתנגדת, העמותה אינה צד ואין לה זכות ערעור. ביהמ”ש העליון קיבל את עמדתנו, דחה את הבקשה למחיקה על הסף, קבע את זכותה של המתנגדת לערער על החלטות הדנות בהתנגדות וכן פסק הוצאות לטובת המערערת המיוצגת על ידי הקליניקה. כעת אנו ממתינים לקביעת מועד לדיון בערעור.

  1. סיוע משפטי בנושאי צרכנות, בנקאות ועוד

הקליניקה טיפלה במספר מקרים שהופנו אליה, בהם התעוררו סוגיות שונות של פגיעה באזרחים על רקע פערי ידע, פערי כוח בין הצרכן למספק שירות ועוד. במרבית המקרים התיק אינו מתפתח להליך משפטי והקליניקה מצליחה לסייע באמצעות ייעוץ, כתיבת מכתב וכדומה, לדוגמא:

  1. הקליניקה מסייעת לפונה אריתראי, אשר קיבל דרישת תשלום חוב מחברת הוט. הפונה הפסיק את ההתקשרות עם החברה משום שגבו סכום גבוה יותר ממה שסוכם עימו טלפונית ומשום שהמשיכו לגבות ממנו תשלום גם לאחר שביקש להפסיק את ההסכם. ניסיונותיו של הפונה להתמודד עם החוב לבדו מול הוט ומול משרד עוה”ד לא צלחו ואף סיכנו אותו בפתיחת הליכי הוצאה לפועל, וזאת תוך ניצול פערי השפה וחוסר הבנתו את הליכי הגבייה. פנינו למשרד עוה”ד המייצג את חברת הוט בבקשה לבטל את החוב, במקביל לפנייה לחברת הוט עצמה על מנת לקבל מידע הנוגע להתקשרות, לרבות הקלטות השיחות עימו, ואנו מחכים למענה.
  2. הקליניקה סייעה לפונה אשר חתם על הסכם מול חברה לגיוס אשראי בערבות מדינה. הפונה שילם תשלום אחד (מתוך שניים). לטענת הפונה לא קיבל את השירות במלואו (לא הושגה לו הלוואה כמובטח) ולכן מבקש לקבל את כספו חזרה. בעקבות הפנייה חקרנו את הנושא, הן ברמת הפנייה הפרטנית והן את התופעה הכוללת, וגילינו שמדובר בפרקטיקה שמעמידה בסיכון את צרכני השירות. עיקר הבעיה נוגעת לאנשים ״מודרי אשראי״, ולכן עשויים להסכים לשירותים שאינם מבינים, לחתום על חוזים תחת לחץ ולהתחייב להלוואות שלא יוכלו להחזיר. במקרה זה המלצנו לפונה לא לפעול כנגד נותני השירות שכן החוזה מאוד ברור ולא הופר. בהמשך נשקול האם הסוגיה הרוחבית דורשת טיפול.
  1. פרויקט סיוע משפטי וקידום זכויות לאנשים מקהילת הלהט”ב

אין כיום קליניקה משפטית בארץ שעוסקת באופן ספציפי בזכויות להט”ב ומרבית הסיוע המשפטי שניתן ללהט”ב עוסק בהפליה או בענייני מעמד אישי. ואולם, אנשים להט״ב נתקלים בבעיות משפטיות מגוונות, שנתפסות, בטעות, כלא קשורות לזהות המגדרית או המינית שלהם, לכן, הם מתקשים לקבל סיוע משפטי בארגוני הבית השונים.

תפיסת הקליניקה היא כי פעמים רבות ההדרה שחווים להט”ב על רקע זהותם מובילה להדרה במגוון זירות ועלולה להוביל להתדרדרות לעוני וצבירת חובות, אי-מיצוי זכויות בתחום הבריאות, הדיור, הבטחון הסוציאלי, ועוד. על כן, הקליניקה לקחה על עצמה להעניק סיוע משפטי מקיף לאנשים בקהילת הלהט״ב ובכך להעלות את המודעות לקשר הסיבתי בין הבעיה המשפטית לבין זהות המגדרית. הקליניקה משתתפת גם בפרויקטים לקידום מדיניות בנושאי זכויות להט״ב.

  1. סיוע משפטי פרטני
  • הקליניקה מסייעת לאישה טרנסג’נדרית אשר קטעים מסרטון שהעלתה לרשת חברתית שימשו ליצירת סרטונים אחרים ופאראפרזות אשר גרמו לה להשפלה, ביזוי ותחושת עלבון קשה. אנחנו בוחנים את האפשרות לפעול מול הפלטפורמות בהן הועלו הסרטונים על מנת להורידם או למנוע פרסומים נוספים, לאחר שהוחלט שלא לפעול נגד האנשים שיצרו את הסרטונים.
  • הקליניקה מייצגת אישה טרנסג’נדרית שהוועדה להתאמה מגדרית אישרה את בקשתה לעבור ניתוח להתאמה מגדרית אולם המועד לניתוח נקבע ל-4 שנים לאחר מכן. הגשנו בקשה למימון הניתוח בחו”ל וזו סורבה על ידי קופת החולים. בעקבות כך הגשנו קבילה על ההחלטה וכן ערר לוועדת הערר במשרד הבריאות בבקשה כי יוקדם הניתוח או לחילופין יאושר לה ביצוע הניתוח בחו”ל. טענותינו התבססו על כך שמדובר בניתוח שאינו נגיש לה בישראל (המתנה של חמש שנים מיום שהוגשה הבקשה לוועדה להתאמה מגדרית), נשקפת לה סכנת חיים ככל שלא תעבור את הניתוח בתוך זמן סביר או לכל הפחות יש נסיבות חריגות המצדיקות מימון הניתוח בחו”ל. בימים אלה קיבלנו את אישור קופת החולים על מימון הניתוח בחו”ל באמצעות הביטוח המשלים שלה (ולא על בסיס התקנות שעליהן סמכנו את טענותינו המשפטיות). כעת אנו  בוחנות האם ראוי לפנות בדרך אחרת על מנת שהוצאות ימומנו מראש ולא בדיעבד כנהוג בהסדרי ביטוח. הסדר זה מהווה חסם משמעותי עבור נשים רבות, שאין להן את היכולת לממן את הניתוח ולקבל את התשלום בדיעבד.
  1. זכויות אנשים טרנסג׳נדרים במערכת הבריאות

הקליניקה משתפת פעולה עם פרויקט גילה להעצמה טרנסית ועמותת מעברים לקידום זכויות טרנסג’נדרים במערכת הבריאות. במסגרת זו הקליניקה מלווה ומייעצת לפונים אל מול הוועדה להתאמה מגדרית, וכן מסייעת מול קופות חולים או משרד הבריאות במקרים של סירוב לאשר טפסי 17 הקשורים להליך התאמה מגדרית. בשנה”ל תשפ”ב ארגוני הטרנס, ביחד עם האגודה לזכויות האזרח והקליניקה זכו במענק האיחוד האירופאי למימון פרויקט לקידום זכויות אנשים טרנסג’נדרים למשך 30 חודשים. במסגרת הפרויקט הקליניקה אמונה על הפן המשפטי בתחום הזכות לבריאות.

  1. נוהל עבודה לוועדה הציבורית להתאמה מגדרית

הוועדה הציבורית להתאמה מגדרית פועלת מתוקף חוזר מנכ”ל משרד הבריאות אשר קובע, בין היתר, את תפקידי הוועדה וגן מנחה כי הוועדה תקבע נוהל לעבודתה. הוועדה פועלת מאז שנת 2014 ללא נוהל עבודה וקריטריונים ברורים. עובדה זו מייצרת קושי גדול עבור הפונים לוועדה, שלא יודעים למה לצפות וכיצד להתנהל וכן מאפשרת פתח לשרירותיות ולהתנהלות בלתי אחידה כלפי פונים שונים. לאחר פניות מרובות לוועדה וכן למשרד הבריאות בעניין זה ובהיעדר פרסומו של נוהל ניסחה הקליניקה עתירה לבג”צ, זאת במקביל להודעה מצד הארגונים הטרנסיים ליו”ר הוועדה על כוונתנו להגיש עתירה. בדצמבר 2021, מספר ימים לפני הגשת העתירה, בעקבות הלחצים, התקבלה טיוטת נוהל העבודה. הקליניקה המשיכה בליווי הארגונים סביב טיוטת הנוהל, כתבנו הערותינו לנוהל ומאז גם השתתפנו בישיבות לניסוח מסמך הערות ותיקונים.

  1. ועדה בינמשרדית לקידום האוכלוסיה הטרנסית בישראל

דו”ח הביניים של הוועדה הבינמשרדית פורסם בדצמבר 2020 (מנהלת הקליניקה, עו”ד רעות כהן, השתתפה בוועדה). מאז אישרו שרי הרווחה והבריאות את ההמלצות הנוגעות למשרדיהם. אולם שר המשפטים לא אישר את ההמלצות בעניין משרדו. מדובר בהמלצות שיש להן השפעה קריטית על חיי הקהילה הטראנסית שעיקריהן: התאמת הסיוע המשפטי לאנשים טרנסים- בין היתר ע”י הכשרה ייעודית לצוותים והגדרת רפרנטים לליווי פניות בנושא הקהילה הטרנסית; קידום פתרונות לחנינה ומחיקת רישום פלילי במשטרה בגין עבירות על רק הימצאותן/ם במעגל הזנות; התאמת מענים לאוכלוסייה הטרנסית במעגל הזנות; הפעלת מנגנון לפניות הציבור בנושאים הקשורים לאפליה, הדרה או יחס לא הולם כלפי א.נשים על הקשת הטרנסית מצד גורמים ממשלתיים; הפעלת מנגנון להנפקת תעודה ציבורית לצורך שינוי מרשם המין ללא ניתוח, באחריות האפוטרופוס הכללי.

לפיכך פנינו למשרד המשפטים בדרישה לאשר את ההמלצות, או לנמק את היעדר אישורן והוצאתן לפועל (על פי כללי המשפט המנהלי). פנייתנו טרם נענתה, בימים אלה ניסחנו פנייה חוזרת ואנו ממתינים להחלטת הארגונים הטראנסיים אם לשלוח את הפנייה או להגיש עתירה בנושא.

  1. סיוע לאנשים עם מוגבלויות
  2. הקליניקה פנתה לעיריית חיפה בשם תושבת העיר, כבדת ראייה, אשר בכבישים המובילים לביתה לא סלולות מדרכות ועל כן יציאה מביתה וחזרה אליו כרוכים בסכנה ממשית. פנייתנו טרם נענתה.
  3. הקליניקה מלווה אדם עם אוטיזם אשר חווה מספר היתקלויות עם משטרת ישראל, במהלכן חווה פגיעה בזכויותיו לקבל שירות ללא תור, היעדר הנגשת השירות למגבלה שלו וכן מקרה של ביזוי והשפלה שלו על רקע מוגבלותו. הוא פנה לקליניקה לאחר שכבר תבע את המשטרה בביהמ”ש לתביעות קטנות והגיש תלונות במח”ש על שני האירועים. הקליניקה עומדת בקשר עם ארגון “בזכות” המלווה גם הוא את הפונה וכן למדה את כתבי הטענות והמליצה לפונה בדבר האפשרויות העומדות בפניו. בשלב זה נקבע דיון בביהמ”ש לתביעות קטנות והקליניקה בוחנת את האפשרות שהסטודנטית המטפלת במקרה תייצג את הפונה בבית המשפט.
  • הליכים נוספים
  1. תביעת השתקה– הקליניקה מייצגת נתבעת הפעילה במאבק נגד קיבוץ ניר דוד (“המאבק על האסי”) אשר נתבעה על ידי האגודה השיתופית ניר דוד בגין לשון הרע על רקע אמירות ופרסומים שלה ברשתות חברתיות. לשיטתנו מדובר בתביעת השתקה אשר מטרתה למנוע המשך פרסומים (תביעות דומות הוגשו נגד פעילים נוספים) ועל כן הוגשה- נוסף על כתב ההגנה- גם בקשה למחיקה על הסף. בימים אלה אנו משלימים את ההליכים מקדמיים בתביעה, לאחר ניסיון גישור שלא צלח. במהלך חודש מרץ 2022 צפוי להתקיים דיון קדם משפט. הקליניקה לתביעות השתקה של הקריה האקדמית אונו פועלת לבקש להצטרף כידיד בית משפט להליך זה.
  2. ערר פלילי– הסנגוריה הציבורית הפנתה לקליניקה מקרה בו ניתנה החלטה לחילוט ערבות בשל הפרת תנאי שחרור של קטין תושב הרשות הפלשתינית שהואשם בשהייה בלתי חוקית בשטחי ישראל. הלקוח הוא אדם שלטענתו אינו מכיר את הקטין העצור, ושהסכים לחתום ערבות מהיכרות שטחית בלבד של המשפחה (מדובר בנהג מונית שהכיר את האב לאחר שהסיע אותו מספר פעמים). הקליניקה הגישה בשמו ערר לביה”ש המחוזי בטענה כי בהיעדר יחסים או היכרות בין הנאשם לערב, הרי שהאיום בחילוט הערבות אינו מרתיע את הנאשם, ויוצר פגיעה קשה בערב. למרות טענותינו בפני ביהמ”ש במהלך הדיון, כי מדובר בפגם במוסד הערבות וכי יש לייצר מנגנון שיפקח על מי שחותמים ערבות ועל קרבתם לנאשמים, בית המשפט דחה את הערר. יחד עם זאת, בית המשפט החליט להפחית את גובה הערבות.
  3. בקשת חנינה– הקליניקה מייצגת אדם שהורשע בעבירות תנועה רבות בתקופה בה היה במצב רגשי ונפשי לא יציב וטרם שאובחן וטופל. בתקפה שחלפה מאז הוא מנסה להשתקם, ולאחרונה אף חווה אירוע מוחי ולא ברור אם יוכל לשוב לעבוד. הקליניקה הגישה בקשת חנינה מחובותיו, בשל הקושי הנפשי, הפיזי והכלכלי ונוכח העובדה שהעבירות נעשו תחת נסיבות חיים שונות. בקשת החנינה הוגשה במהלך חודש פברואר 2022 ואנו ממתינים להחלטה.
  4. פגיעה בזכויות בהליכים פליליים– הקליניקה טיפלה בפונה שהופנה אלינו מהסניגוריה הציבורית כיון שהוגש נגדו כתב אישום באופן העולה כדי רשלנות. מדובר בצעיר שנתפס נוסע על אופנוע במהירות מופרזת ובמעמד העיכוב השוטר התגלה אולר בכליו. לשאלת השוטר הסביר כי משמש לתיקוני האופנוע אך גם ציין כי משמש אותו להגנה עצמית (במסגרת עבודתו כשליח שנושא עליו מזומן). הוגש נגדו כתב אישום על החזקת סכין. בדיון הפלילי התגלה כי מדובר באולר ולא בסכין, ועל כן השופט המליץ לתביעה למחוק את כתב האישום ונזף בתביעה על בזבוז זמן שיפוטי. הקליניקה שלחה מכתב התראה לתביעה בגין הפגמים שהפלו בהליך הפלילי בדגש על רשלנות בהגשת כתב האישום. בעקבות כך הגענו לפשרה בסופה קיבל הלקוח פיצוי בסך 1,500 ₪.

מנחה קלינית: עו״ס, עו״ד ומגשרת דנה גילה
מנחה אקדמית: פרופ׳ ארנה רבינוביץ׳ עיני

הקליניקה ליישוב סכסוכים, הפועלת כעת בשנתה הרביעית, היא קליניקה חדשנית וייחודית מסוגה בארץ, פועלת מתוך אמונה ששימוש בהליכי גישור ובהליכים נוספים מתחום יישוב הסכסוכים, מיטיבים עם הצדדים המעורבים בסכסוך, ולפיכך פועלת להטמיע ולהפיץ את תפיסת העולם הגישורית, הן בקרב הסטודנטים בקליניקה והן בקרב האוכלוסייה בכלל.

חלק משמעותי מן הסכסוכים הקיימים יכולים להיפתר בדרכים של שיח ושיתוף פעולה בין הצדדים וכאלטרנטיבה לפנייה לבית המשפט. קיום הליך גישור במצב של קונפליקט, עשוי לשקם את מערכת היחסים שנפגעה, ולעיתים אף לשפר אותה תוך יצירת הזדמנויות חדשות לשיתוף פעולה. בנוסף, שימוש בכלי הגישור מעצים את הצדדים, מאפשר להם להשמיע את קולם ומסייע להם ליטול שליטה על פתרון הסכסוך, לפיכך הליך הגישור בעל חשיבות רבה במיוחד עבור אוכלוסיות מוחלשות. על ידי הקנייה של מיומנויות מעולם הגישור, כגון הקשבה, העברת מסרים חיובית ושיפור יכולות התקשורת, ניתן למנוע מראש סכסוכים רבים ולסייע למשתמשים בהם בהשגת מטרותיהם תוך מזעור פגיעה בזולת.

בקליניקה משתתפים השנה 15 סטודנטים, וכמו בשנים קודמות, הסטודנטים כולם עברו קורס גישור לפני שהחלה שנת הלימודים והוסמכו כמגשרים בתחילת סמסטר א’. הפעילות בקליניקה כוללת גישורים פרו-בונו, שאותם מבצעים הסטודנטים ביחד עם מנהלת הקליניקה או מגישורים המגיעים מבית המשפט לתביעות קטנות בהם הסטודנטים צופים. בנוסף לגישורים פרו בונו הקליניקה מקדמת פרויקטים שונים להטמעת השיח הגישורי, פרויקטים לגישור באוניברסיטה, וכן לקידום מדיניות בנושאי גישור, וקידום קהילת המגשרים בישראל.  

להלן פירוט הפעילויות של הקליניקה ליישוב סכסוכים במהלך סמסטר א׳ תשפ״ב:

  1. גישורים

גישורי משפחה

הקליניקה מציעה גישורי משפחה פרו בונו, ובמהלך הסמסטר הקליניקה היתה מעורבת בשלושה הליכים כאלה.

בחודש נובמבר 2020 החל הליך גישור גירושין בין בני זוג מצפון הארץ. נערכו שבע פגישות עם הצדדים, והגישור גם נעצר פעמיים והתארך מאוד בשל הסגרים. הצדדים הגיעו להסכמות במכלול הנושאים שהיו במחלוקת: זמני שהות, חלוקת הרכוש, הסדרת הגט ותשלומים עבור הוצאות הילדים, ובדצמבר 2021 נחתם הסכם הגישור. בסיום התהליך אמרו המגושרים כי הם הצליחו להתגבר על כל המכשולים שהיו להם בדרך בזכות השירות הטוב והתומך שניתן להם בקליניקה, וכן כי למרות שבהתחלה חששו מאוד מנוכחות של סטודנט בהליך כה רגיש, בסופו של דבר הם שמחו מאד על כך שהוא נטל חלק, ואף ביקשו להודות לו על נוכחותו. 

במהלך חודש דצמבר 2021 התקיים בקליניקה גישור בין אישה מצפון הארץ, מכורה נקייה לסמים ואלכוהול הנמצאת בתהליך שיקום, לבין בן זוגה לשעבר, המגדל את ילדתם המשותפת, אשר מתגורר באזור הדרום. הצדדים פנו לסיוע של הקליניקה דרך עמותת “דרך אריאלה” המלווה מכורות בתהליך השיקום שלהן. האישה, שלא ראתה את בתה באופן סדיר מזה שנתיים מאז עזבה את הבית, ביקשה לשוב ולחדש את הקשר בצורה קבועה. בין הצדדים התקיימו שתי פגישות גישור, בליווי עובדת סוציאלית מהעמותה המלווה את האם. בסיום שתי הפגישות הושגו הסכמות בנוגע לכלל המחלוקות בין הצדדים: זמני שהות, משמרות, דרכי תקשורת עם הילדה ודרכי תקשורת בין ההורים וכן הוסכם על מנגנון עתידי לפתרון מחלוקות במידה ותתעוררנה בעתיד. בימים אלו אנו פועלים לניסוח ההסכם בין הצדדים, על מנת להגישו לבית המשפט לענייני משפחה.  

בשבועות האחרונים קיבלנו פנייה על אישה נוספת המעוניינת להתחיל הליך גישור לצורך פרידה מבעלה. הליך הגישור צפוי להתחיל בתחילת סמסטר ב’.

  1. גישורים במקרים של פגיעה מינית

במהלך שנה”ל תשפ”א קיימה הקליניקה מספר גישורים בין פוגע לנפגעת במקרים של פגיעות מיניות,  חלקם במהלך תביעה אזרחית, וחלקם כחלופה להליך משפטי, טרם הגשת תביעה אזרחית. לאחרונה התקבלה פנייה דרך הקליניקה למשפט ופמיניזם, מאשה שהוטרדה על ידי מטפל שטיפל בה, והצדדים הביעו נכונות להגיע לתהליך גישור. נקבעו להם 4 פגישות לחודשים פברואר ומרץ, ואנו מקווים כי התהליך יצלח. הקליניקות מקדמות פרויקט רחב יותר לפיתוח מודל להליכי צדק מאחה במקרים של עבירות מין. ראו פירוט בהמשך.

  1. גישורים בתיקי תביעות קטנות

בשל כניסתן לתוקף השנה של תקנות בתי המשפט (רשימות מגשרים) תשע״ח-2017 הוסדר לראשונה מעמדה של הקליניקה כגוף רשמי המקבל תיקים לגישור מבית המשפט. במהלך הסמסטר הראשון טיפלה הקליניקה ב-19 תיקי תביעות קטנות שהופנו אלינו מבית המשפט בחיפה. הסטודנטיות והסטודנטים ביצעו שיחות “אינטייק” במהלכן הציגו לצדדים את הליך הגישור, הסבירו להם את עיקרי התהליך ותיאמו איתם מועדים לגישור, ובתיקים שהצדדים הסכימו לכך התקיים הליך גישור. יצוין כי על פי תקנות רשימות מגשרים לסטודנטים בקליניקה מותר לצפות בגישור שמופנה מבתי משפט לתביעות קטנות אך לא להשתתף כמגשרים.

  1. סדנאות להקניית כלי גישור לאוכלוסיות מוחלשות

הקליניקה רואה בכלים של יישוב סכסוכים כלים משמעותיים אשר יכולים להעצים אוכלוסיות מוחלשות, ולאפשר להם לקדם את האינטרסים שלהם באופן מיטבי תוך שמירה על מערכות יחסים משמעותיות בחייהם. בשל כך הקליניקה מעבירה סדנאות להקניית כלים ליישוב סכסוכים וגישור במסגרות שונות של אוכלוסיות מוחלשות כגון דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות, פנימיות לנוער בסיכון ועוד. הסטודנטים כותבים את מערכי השיעור בהתבסס על התכנים שנלמדו בקורס הגישור ומתאימים כל מערך לקהל היעד הספציפי לקראת הסדנה, תוך ליווי והדרכה של מנהלת הקליניקה.

במהלך סמסטר א’ היו אמורות להתקיים שתי סדנאות (שלושה מפגשים כל אחת), אשר נדחו בשל הגל בחמישי של הקורונה. בתקופה הקרובה צפויות להתקיים הסדנאות הבאות:

  1. בסוף פברואר צפויה להתחיל סדנה בת 3 מפגשים בעמותת “דרך אריאלה”, המלווה נשים בתהליך שיקום מזנות וסמים.
  2. בתחילת חודש מרץ תתחלנה במקביל שתי סדנאות בנות שלושה מפגשים, לשתי כיתות בבית הספר “אורט” בטבריה.
  3. בתחילת מרץ צפויה להתחיל סדנה בת 3 מפגשים מרכז אומנויות של נכי צה”ל בחיפה.
  4. בסמסטר ב׳ מתוכננת סדנה למשתתפים בתוכנית בית המשפט הקהילתי בחיפה.
  • צפייה בהליכי פישור בבית הדין לעבודה בחיפה

בשנת תשפ”א החלו הסטודנטים בפרויקט הכולל צפיה בהליכי פישור המתקיימים בבית הדין לעבודה על ידי מפשרים מטעם בית הדין. בתחילת השנה התקיימה פגישת היכרות וכן פגישת הכשרה עם ס’ נשיא בית הדין לעבודה, השופט גילי גלם.

במהלך סמסטר א’ הסטודנטים הגיעו לבית הדין לעבודה בחיפה, צפו בפישורים, ובתום כל פישור הסטודנטים מילאו דו”ח על ההליך לצרכי למידה ורפלקציה. יש לציין שהשנה פישורים רבים בוטלו בשל מגיפת הקורונה.

עד כה צפו הסטודנטים המשתתפים בפרויקט ב-10 הליכי פישור. בסוף השנה יוגש דו״ח מסכם להנהלת בית הדין עם תובנות של הסטודנטים כתוצאה מהצפייה בפישורים, ותתקיים פגישה בה יוסקו מסקנות ויוצעו המלצות לשיפור השירות שניתן על ידי מפשרי בית המשפט לקהל הלקוחות. 

  1. כנס בינלאומי בנושא הליכים אלטרנטיביים לאוכלוסיות מוחלשות

במהלך סמסטר א’ השתתפה מנהלת הקליניקה בכנס בינלאומי בביאליסטוק שבפולין (הכנס התקיים באופן מקוון), בנושא הליכים אלטרנטיביים לאוכלוסיות מוחלשות. נושא ההרצאה שלה היה “גישור במקרים של אנשים עם מוגבלות נפשית” ובמסגרתו הסבירה מנהלת הקליניקה על מבנה הקליניקה ליישוב סכסוכים בפקולטה בחיפה, סיפרה על שני מקרי בוחן של גישורים שהיו מעורבים בהם אנשים עם מוגבלות נפשית והציעה המלצות לשיטות פעולה בגישורים מסוג זה.

  1. שינוי תקנות הגישור

בשל כניסתן לתוקף של תקנות רשימת המגשרים, הותר לסטודנטים בקליניקה לצפות בגישורים המועברים על ידי בתי המשפט, אך נאסר עליהם להשתתף באופן פעיל כמגשרים. הקליניקה פעלה במהלך השנה להכנת טיוטה להצעה לשינוי התקנות על מנת לאפשר השתתפות פעילה של הסטודנטים כמגשרים בתוך הליך הגישור. בקידום יוזמה זו לקחו חלק פעיל גם הקליניקות ליישוב סכסוכים באוניברסיטת בר אילן וכן במכללת קריית אונו.

המסמך הדגיש את חשיבות הנוכחות בגישורים עבור סטודנטים וסטודנטיות למשפטים וכן את העובדה כי השתתפות הסטודנטים בגישורים מאפשרת להם לרכוש כלים מעשיים ובין אישיים וכן מסייעת לתהליך התפתחותם בקליניקה והכשרתם כעורכי דין “פותרי בעיות”.  

לאחר שבחודשים האחרונים הושגה חתימתם של מוסדות אקדמיים נוספים על המסמך, גם אלה שאין בהן קליניקות ליישוב סכסוכים, הוא הוגש להנהלת בתי המשפט, ואנו ממתינים לתגובה.

  1. צדק מאחה

במהלך שנת תשפ”א, החל צוות משותף מהקליניקה ליישוב סכסוכים ומהקליניקה לפמיניזם לפעול לקידום תחום הצדק המאחה במדינת ישראל. הצוות עסק במיפוי תחום הצדק המאחה בכלל, עם דגש על הליכי צדק מאחה בעבירות מין. במסגרת הפרויקט נפגשו הסטודנטיות  עם ד”ר טלי גל, ראש החוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה, וכן קיימו שיחות עם נציגות מארגונים “בצדק” ו”מוזאיקה” במטרה להבין כיצד הם פועלים, מהם החסמים שיש בתחום וכיצד ניתן לסייע להטמיע ולהפיץ את התהליך. לאחר שבשנה שעברה סיים הצוות את תהליך המיפוי של התחום, התחלנו השנה במספר פעולות:

  1. הפצת פלאיירים המציעים שירותי גישור וצדק מאחה שניתנים על ידי הקליניקה ללא עלות לאוכלוסיות מוחלשות. הפלאריים יופצו בארגונים המלווים נשים וכן בלשכות הרווחה ובקרב גורמים רלוונטיים נוספים.
  2. פגישה עם מפקד תחנת משטרת זבולון – בחודש ינואר 2021 התקיימה פגישה של צוות “צדק מאחה” בליווי מנהלת הקליניקה למשפט ופמיניזם וכן מנהלת הקליניקה ליישוב סכסוכים, עם מפקד תחנת זבולון במשטרה. מטרת הפגישה לקדם הפנייה של תיקים שנסגרים במשטרה, להליכי גישור פוגע-נפגע. בפגישה הוסכם על תחילת שיתוף הפעולה, וכרגע אנו עובדים על הכנת דף מידע שימסר למתלוננות, ויציע להן את האפשרות לקיים תהליך הידברות עם הפוגע במידה ואינן רוצות להגיש תלונה או במידה והתיק נסגר מחוסר ראיות.
  3. פנייה לאושיות רשת במטרה לנסות לקדם את המודעות להליכי צדק מאחה.
  4. פגישה עם צוות בית המשפט הקהילתי בחיפה, כדי לבחון אפשרות להפנות תיקים מבית המשפט לקליניקה ליישוב סכסוכים לצורך קיום הליכי גישור בין פוגעים לנפגעים בתחומים שונים.

 

  • מחקר בנושא המהומות האלימות בחיפה בחודש מאי 2021

במהלך קיץ תשפ”א לקחו הסטודנטים בקליניקה חלק במחקר שמובילים ד”ר רן קוטנר וד”ר רולי רוזן מהמחלקה ללימודי שלום וניהול סכסוכים באוניברסיטת חיפה. מטרת המחקר היא להבין כיצד חוו גורמים שונים את המהומות האלימות שהתרחשו במהלך חודש מאי 2021, במהלך מבצע “שומר החומות”, מה ניתן ללמוד מהחוויות של אנשים מהמהומות האלימות ואיך אפשר למנוע אירועים דומים בעתיד.

השנה ממשיכים הסטודנטים לראיין אנשים אשר היו עדים למתרחש במהומות. לאחרונה, קיבל המחקר מימון מקרן יוזמות אברהם, ובחודש מאי 2022 צפוי להתקיים כנס בנושא בהובלת התוכנית לשלום ויישוב סכסוכים באוניברסיטת חיפה, ובו תיקח חלק גם הקליניקה ליישוב סכסוכים.

מנחה קלינית: ד״ר עו״ד דלית קן-דרור פלדמן

הקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר הינה הקליניקה הותיקה מסוגה בארץ, ומטרתה להתמודד עם האתגרים המשפטיים הרבים המתעוררים בעידן הטכנולוגי. סוגיות אלה כוללות, בין היתר: הגנת הפרטיות ו-Big Data, קניין רוחני, חופש הביטוי ברשת, התקפות קיברנטיות וביטחון לאומי, אחריות ספקים לפגיעות ברשת ועוד. הקליניקה משלבת הבנה בחידושים הטכנולוגיים יחד עם מומחיות בתחומי המשפט הרלבנטיים לרגולציה של חידושים אלה, ועושה שימוש בכלים משפטיים כמכשיר לשינוי חברתי והגנה על זכויות אדם בהקשרים של טכנולוגיה וסייבר. הקליניקה עוסקת רבות גם בהגנת הפרטיות ובצורך בשקיפות לרבות שקיפות אלגוריתמית. הקליניקה אף זכתה השנה, יחד עם התנועה לחופש המידע, במענק של האיחוד האירופי לשלוש שנים לפרויקט לקידום שקיפות בקבלת החלטות אלגוריתמית על ידי גופים ממשלתיים.

בשנה”ל תשפ”ב משתתפים בקליניקה 16 סטודנטיות וסטודנטים, שפועלים במסגרת מספר פרויקטים:

  1. הגנה על הפרטיות
  • בשנה״ל שעברה הוציאה הקליניקה, במשותף עם עמותת הפרטיות ואיגוד האינטרנט הישראלי, תגובה להצעת חוק הדיוור הדיגיטלי, במסגרת חוק ההסדרים. במסגרת הצעת חוק זו, מבקשים לעבור לדיוור אלקטרוני של מסרים רשמיים מהמדינה. במסמך קראנו להפרדת החקיקה המדוברת מחוק ההסדרים ולקיומו של דיון ציבורי בנושא בטרם יעבור. בהמשך לכך, הובילה הקליניקה בשיתוף עם הגופים האמורים תגובה לתזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ”א-2021, פרק ____’ : דיוור דיגיטלי. בסמסטר החולף הקליניקה המשיכה בפעילות יחד עם שותפיה וקיימה פגישה עם הגורמים המקצועיים המקדמים את החוק במדינה, השתתפה ב-3 ישיבות הוועדה וניסחה יחד עם השותפים מסמך לקראת הישיבה הראשונה. הקליניקה הציפה את הבעיות לצד פתרונות אפשריים. בין היתר הוצע לשקול את ניתוק הקשר בין המרשם האוכלוסין לבין מרשם כתובות הדוא”ל וכן לשקול קיומן של חלופות נוספות לדוא”ל כמו יישומונים ייעודיים ואחרים. כל זאת, תוך התחשבות באוכלוסיות שאינן מעוניינות במעבר לתוכן דיגיטלי והפיכת הנושא לרשות ולא לחובה.
  1. ערים חכמות

הקליניקה מבקשת ליצור עקרונות מנחים – משפטיים ואתיים  – להטמעת מערכות חכמות בערים בישראל. לאור זאת, הקליניקה החלה במיפוי עקרונות אתיים ומשפטיים בארץ ובעולם. במקביל הקליניקה ממפה את הבעיות שעולות במעבר של העיר להיותה דיגיטלית, לרבות בעיות של אוריינות דיגיטלית, נגישות השירותים לכלל האוכלוסיה ועוד. הקליניקה החלה לכתוב הגדרה לעיר חכמה, בחנה מדינות כמו קנדה, ברצלונה והודו שניסו להקים ערים חכמות, בחנה את המדד הישראלי שהוצע על ידי אוניברסיטת רייכמן לדירוג ערים חכמות, וגילתה כי הוא אינו לוקח בחשבון סוגיות חשובות כגון התייחסות לאנשים עם מוגבלויות, לשונות התרבותית והלשונית הקיימת בישראל, לפערים באוריינות הדיגיטלית ועוד. כמו כן בחנה הקליניקה מחקרים וניירות עמדה שונים העוסקים בתחום הפרטיות והעיר החכמה. הקליניקה החלה בכתיבת נייר עמדה בו ריכוז כלל המידע הקיים כיום בנושא. במסגרת פרויקט זה הקליניקה תציע עקרונות מנחים לבחינת דירוג ערים חכמות הכולל דירוג משכלל לסוגיות של נגישות טכנולוגית ברמות שונות לאוכלוסיות שונות, וכן עקרונות מנחים להטמעה של טכנולוגיות תוך הנגשתם לכלל הציבור.

  • זכויות יוצרים בשעת חירום

הקליניקה עמלה בשנה שעברה ובמהלך הסמסטר על נייר עמדה על זכות יוצרים בשעת חירום שעוסק בהנגשת תכנים למחקר ולימוד עצמי כאשר לא ניתן להגיע פיסית לספריה. עיקרי הממצאים הם שבשעת חירום יש לעיתים שימוש נרחב יותר בהגנות הקבועות למשתמשים ביצירות ללא הפקרת זכות היוצרים. נייר העמדה יוגש בעתיד הקרוב.

בנוסף, הקליניקה מכינה סקירה של מדיניות זכויות היוצרים במוסדות השונים להשכלה גבוהה בישראל בכל הנוגע לחלוקת זכות היוצרים בהוראה מקוונת. בנוסף לסקירת הממצאים הקליניקה תפרט במחקר את המלצותיה למוסדות להשכלה גבוהה. הסיכום יפורסם במהלך סמסטר ב׳.

  1. שקיפות אלגוריתמית בעידן הבינה המלאכותית
  2. ידיד בית משפט בשאלת מסירת פרטי אלגוריתם של רשות המיסים

הקליניקה, יחד עם הקליניקה לחופש המידע במכללה למנהל והתנועה לחופש המידע, הגישה עמדת ידיד לבית המשפט העליון בערעור עתירה מינהלית שבו נדרש בית המשפט להכריע האם חוק חופש המידע מטיל על רשות המיסים חובה למסור לנישום את פרטי האלגוריתם המשמש לחישוב שומת המס. עמדת הידיד ביקשה להכיר בשקיפות אלגוריתמית כמעוגנת בחוק חופש המידע. בית המשפט העליון החליט להחזיר את התיק לדיון בבית המשפט המחוזי, והורה לבית המשפט להניח שחוק חופש המידע חל על אלגוריתמים. תיק זה, עע”מ 6782/19 הר שמש נ’ הממונה על חוק חופש המידע ברשות המסים, הינו תיק ראשון מסוגו בארץ ולדעתנו מהווה את יריית הפתיחה בשאלות הקשורות לשקיפות אלגוריתמית ולחובה של המדינה לחשוף פרטים על האלגוריתמים המשמשים את המדינה לשם קבלת החלטות הנוגעות לאזרחים ויש להן השפעה על זכויותיהם. לאחר שהתיק הוחזר לבית המשפט, נדחתה עתירתו של מר הר שמש והוא לא קיבל את האלגוריתם שביקש. השופט נימק את החלטתו בכך שהחריגים לחוק חופש המידע חלים במקרה זה. בימים אלה הוגש ערעור על פסק הדין ונקבע דיון לתחילת חודש נובמבר 2022. לאור חשיבות הנושא, הקליניקה בשיתוף יחד עם התנועה לחופש המידע עתידים להצטרף בשנית כידיד בית המשפט.

  1. שקיפות אלגוריתמית – פרויקט במימון האיחוד האירופאי

הקליניקה והתנועה לחופש המידע זכו במענק פעילות של האיחוד האירופאי לשלוש שנים. במסגרתו מתכננת הקליניקה להגביר את השקיפות ביחס לשימוש באלגוריתמים בקבלת החלטות על ידי רשויות המדינה. בכלל זה:

  • הקליניקה כתבה יחד עם התנועה לחופש המידע בקשה לקבלת מידע ממשרד הבריאות על הצ’ט-בוט שמופעל במסגרת חקירות אפדימיולוגיות.
  • הקליניקה בוחנת את היקף השימוש באלגוריתמים על ידי רשויות המדינה. הפעילות כוללת, בשלב הראשון, בחינת אתרים ממשלתיים ופרסומים שונים על מנת לבחון באיזה יחידות נעשה שימוש באלגוריתמים. לאור הבחינה הראשונית עולה כי משרדים רבים יותר משנראה עושים שימוש באלגוריתמים בדרך זו או אחרת, על מנת לקבל החלטות בתחום סמכותם. לאחר המיפוי הראשוני, הקליניקה תפנה למשרדים ולרשויות שונות על מנת לקבל מידע בדבר השימוש באלגוריתמים. את המידע שייאסף תרכז הקליניקה בדו״ח. המיפוי יוכל לסייע לקליניקה ולגופים אזרחיים נוספים להבין היכן החלטות מתקבלות על בסיס חישובי מחשב.
  • בכוונת הקליניקה לפנות לגורמים הממשלתיים השונים ולבקש לקחת על עצמם נורמות של אחריותיות – שקיפות, הסברתיות ואחריות משפטית ואתית, בכל הנוגע להליך קבלת ההחלטות המבוסס אלגוריתמים. במסגרת זו תבצע הקליניקה מחקר השוואתי שיבחן מהי הפרקטיקה המשפטית במדינות שונות בעולם ביחס לשקיפות אלגוריתמית ודיני חופש המידע.
  1. חופש הביטוי המקוון
  2. זיוף עמוק

הקליניקה כותבת בימים אלה נייר עמדה על זיוף עמוק (Deep Fake), ובו סקירה של החקיקה הקיימת בעולם המתייחסת לתופעה, ההשלכות של הזיוף העמוק על תחומים שונים בחיינו וכן הצעה למדיניות בתחום בישראל. עד כה נראה כי החקיקה הקיימת בעולם עוסקת בעיקר בזיוף עמוק בשני הקשרים – הגנה על טוהר הבחירות וזיוף עמוק בסרטונים בעלי אופי מיני. הקליניקה תכתוב נייר עמדה בנושא שיפורסם באתר האינטרנט של הקליניקה ויישלח לגופים הרלוונטיים, לרבות איגוד האינטרנט הישראלי ומשרד המשפטים.

  1. סקירת פסיקה ביחס לרשתות חברתיות

במסגרת פעילות משותפת של הקליניקה יחד עם ארגוני חברה אזרחית נוספים, בנוגע לבעיות השונות ברשתות החברתיות – דיבור שנאה, חדשות כזב ועבירות נוספות, כתבה הקליניקה סיכום על כלל הפסיקה הישראלית שניתנה ביחס לרשתות החברתיות עד לחודש דצמבר 2021. לצורך כך ניתחה הקליניקה מעל ל150 פסקי דין. הסיכום הועלה לאתר איגוד האינטרנט הישראלי במסגרת פרויקט בו מבקש האיגוד להנגיש מידע לציבור ביחס לסוגיות שונות הקשורות לאינטרנט. הקליניקה מתכננת לעדכן את הסקירה בפסיקות חדשות.

  1. תחבורה חכמה

הסטודנטיות והסטודנטים בקליניקה לומדים את הקשיים והאתגרים במעבר לתחבורה חכמה – כיצד ניתן לעבור לתחבורה יעילה יותר, עם פחות פגיעה באיכות הסביבה ועם פחות נפגעים, תוך התייחסות לסוגיות מגוונות של זכויות האדם לרבות זכויות אנשים עם מוגבלויות, פרטיות, נגישות לכלל האוכלוסיה, פערים בין הפריפריה והמרכז, ועוד. מטרת הפרויקט לפנות לגורמים הרלוונטיים בתחום ולהציע עקרונות יסוד שישמרו על הזכויות.

במסגרת הפרויקט מעורבת הקליניקה בתגובה על חקיקה בנושא ניסויים ברכבים אוטונומיים. בשנה שעברה הקליניקה בשיתוף עם הטכניון ומרכז הסייבר באוניברסיטת חיפה הגיבו על הצעת תזכיר פקודת התעבורה (תיקון מס’ 129) (ניסויים ברכב עצמאי), התש”ף-2020. התזכיר נועד לאפשר ניסוי של מכוניות אוטונומיות בכבישים רגילים. בתגובה לתזכיר העירה הקליניקה כי ההצעה לא התייחסה למכלול הסוגיות וההיבטים המשפטיים שיש לתת עליהם את הדעת הן במישור הנזיקי, הן במישור הפלילי והן במישור הגנת הפרטיות ואבטחת המידע. תזכיר החוק תוקן ופורסמה באוגוסט 2021 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס’ 129)(רכב עצמאי ורכב בעל עצמאות מותנית). הצעת החוק דנה במתן רישוי לערוך ניסויים ברכב אוטונומי ציבורי. רוב הצעותינו אומצו במסגרת הצעת החוק הנוכחית, אך נותרו מספר נושאים שהקליניקה, בהתייעצות עם החוקרים בטכניון, מצאה לנכון להעיר עליהם ובכלל זה הדרישה ליידע משתמשים כי נאספים נתוניהם ולקבל את הסכמתם לכך. כמו כן בוועדה המייעצת לניסוי אין ייצוג לאנשים עם מוגבלויות, שילוב שיקולים חברתיים-אתיים, ובהצעת החוק לא קבועה אפשרות ערעור לבעלי עניין על החלטות רשות הרישוי. הקליניקה כתבה תגובה יחד עם השותפים מהטכניון והשתתפה בשלוש ישיבות בוועדת הכלכלה. לאור העובדה כי הניסויים הראשונים מתוכננים לחודש יוני 2022, הוועדה החלה בהקראה מזורזת של הצעת החוק לקראת הקריאה השניה והשלישית במליאה.  

בנוסף, מנחת הקליניקה שותפה לקבוצת מחקר המורכבת מחוקרים בין היתר מאוניברסיטת חיפה ומהטכניון. במסגרת מחקר זה חוקרת מנחת הקליניקה את האיזון בין משפט ואתיקה במסגרת תחבורה חכמה תוך שאיפה להגעה לאפס עיכובים בתחבורה, אפס נפגעים ואפס זיהום אוויר.

  • השכלה נגישה

מזה מספר שנים עוסקת הקליניקה בקידום עקרון ההשכלה הנגישה, על ידי שיפור הנגישות של חומרי הוראה ומחקר המוגנים בזכויות יוצרים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. במסגרת פרויקט זה ייסדה הקליניקה ​פורום השכלה נגישה שהורכב מנציגי מרבית המוסדות לשכלה גבוהה בארץ בשיתוף עם בית הספר למשפטים, המסלול האקדמי – המכללה למנהל. הפורום נוהל על ידי פרופ’ ניבה אלקין-קורן, פרופ’ אורית פישמן-אפורי, גב’ עמירה דותן ומנחת הקליניקה, ויצר עקרונות שימוש הוגן בתחום המקראות המודפסות והשמורים הדיגיטליים, ועקרונות אלה משמשים היום את המוסדות להשכלה גבוהה.

מנחת הקליניקה ופרופ’ אורית פישמן אפורי מהמכללה למנהל הגישו לAcademic Network on the Right to Research in International Copyright, הצעת מחקר בתחום הנגשת העבודות המחקריות (תזות ודוקטורטים) לציבור הרחב. ההצעה התקבלה והיא מזכה את החוקרות בחברות ברשת המחקר ובאפשרות להציג את המחקר ולפרסמו. במסגרת המחקר עתידות החוקרות להפיץ שאלון לספריות אקדמיות ברחבי העולם, על מנת למפות את המצב הקיים בהן ביחס לנגישות הפרסומים המחקריים של העבודות של תלמידי המחקר. פרויקט זה מהווה חלק מפרויקט “השכלה נגישה” ואמורים לכתוב בו מאמר בשפה האנגלית, שיתמוך ברעיון הנגשת העבודות המחקריות. במקביל למחקר תפרסם הקליניקה נייר עמדה בנושא בשפה העברית.

במקביל המשיכה הקליניקה לסייע בהטמעתו של נייר המדיניות שהוציא פורום השכלה נגישה בנושא הפקדת עבודות המחקר של תלמידי המחקר בישראל והפיכתן של העבודות המחקריות לנגישות לציבור הרחב עד כמה שניתן. במסגרת זו, השיבה הקליניקה לפניות ממספר ספריות אקדמיות בארץ בנושא יישום המדיניות. בנוסף, קיבלה הקליניקה פניות הנוגעות לסוגיות נוספות ביחס להנגשת שאלונים בתוך עבודות מחקריות ושאלות הנוגעות לזכות יוצרים.

  • הורשה דיגיטלית

איגוד האינטרנט הישראלי בשיתוף עם הקליניקה החלו בכתיבת הסבר לדרכים בהם ניתן להסדיר את מה שיקרה לזיכרונות הדיגיטליים של אנשים לאחר מותם. כיום תחום זה אינו מוסדר ולרבות מהפלטפורמות המקוונות אין מדיניות ברורה בסוגיות כגון האם חשבונות המשתמשים יימחקו, האם חשבונות המשתמשים יוכלו להשתנות וכדומה. הקליניקה כתבה עקרונות מנחים לאנשי מקצוע בתחום ובכללם עורכי דין ועובדים סוציאליים מהם הדברים שכדאי לציין בפני אנשים הבאים לקבל מהם ייעוץ בנושא ההורשה הדיגיטלית. דף ההסבר הועבר לעורכי דין בתחום לקבל הערות ולאחר הטמעת ההערות התוכן יועבר לאיגוד האינטרנט הישראלי על מנת שיועלה לאתר איגוד האינטרנט הישראלי.

  1. הנגשת שירותי דואר ישראל

בעקבות תלונות שהתקבלו, פנתה קליניקה מספר פעמים לדואר ישראל לגבי בעיית הנגישות הטכנולוגית לשירותי דואר ישראל. בסמסטר א׳ פנתה הקליניקה לשרה לשוויון חברתי ולשר התקשורת בבקשה שיתערבו בנושא, ואנו ממתינים לתשובה.

  1. פניות פרטניות

הקליניקה מקיימת קשר עם גורמים שונים במגזר הציבורי והחברה האזרחית ומעניקה ייעוץ בתחומי המומחיות ובכלל זה אבטחת מידע, פרטיות, סייבר, וזכויות יוצרים. למשל, במהלך הסמסטר הקליניקה העניקה ייעוץ לארגון חברתי חיפאי בנושאים של אבטחת מידע ופרטיות; הקליניקה העניקה ייעוץ בנושא זכויות יוצרים בתמונות לצורך פרסום ספר אקדמי; הקליניקה העניקה ייעוץ גם לנציגי משרד ממשלתי בנוגע לפרטיות.

  1. כנסים והרצאות אורח של ד״ר דלית קן-דרור פלדמן:
  2. הרצאת אורח בקורס רגולציה במכללת שערי משפט בנושא היבטים משפטיים, רגולטוריים ואתיים של בינה מלאכותית: מקרה בוחן – זיוף עמוק (ינואר 2022).
  3. הרצאה בתחום התחבורה החכמה במסגרת מועדון משפט וטכנולוגיה של הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית, במעמד שר התקשורת מר יועז הנדל (דצמבר 2021).
  4. הרצאות בתחום בינה מלאכותית סייבר וטכנולוגיה במסגרת השתלמות לעוזרים משפטיים שהתקיימה בנוף הגליל (בנצרת) (נובמבר 2021)
  5. הרצאה בסדרת סדנאות סגורה במסגרת Academic Network on the Right to Research in International Copyright, בהובלת American University על זכות למחקר והנגשת עבודות מחקריות של תארים מתקדמים (אוקטובר 2021).
  • פרסומים אקדמיים

הפרויקטים השונים של הקליניקה מייצרים, בנוסף לתוצרים הקליניים, גם מחקר המוגש לפרסום בכתבי עת אקדמיים. במהלך הסמסטר הנוכחי נכתבו או הושלמו מספר מחקרים הקשורים באופן ישיר לפעילות הקליניקה:

  1. דניאל בן-אוליאל ודלית קן-דרור פלדמן, “החיוב והאינטרס הרכושי בפעולת היזם הטכנולוגי” (הוגש לשיפוט).
  2. דלית קן-דרור, קרין נהון, ורדית אבידן ורן גלעד בכרך, ״ Deep Fake וחוק הסרטונים: נדרשת פרשנות תכליתית״ (הוגש לשיפוט).
  3. ד”ר יפעת נחמיאס וד”ר דלית קן-דרור פלדמן התקבלנו לכנס בייל על מחקר שנוצר במסגרת פרויקט בקליניקה על טוהר הבחירות ושימוש בטכנולוגיה ברשתות חברתיות. המאמר עוסק ברשתות חברתיות, בוטים ומשתמשים פיקטיביים ובחירות. פרטים על הכנס ניתן למצוא כאן – מאמר ישלח לפרסום לאחר הכנס https://law.yale.edu/isp/events/technologies-deception(בכתיבה).
  4. דלית קן-דרור פלדמן ואורית פישמן אפורי, ״פרסום נגיש, הזכות לחקור ועבודות של תלמידי מחקר״ (בכתיבה).

מנחה קלינית: עו״ד שרון רינגר
מנחה אקדמי: ד״ר רביע עאסי

הסניגוריה הציבורית פועלת מכח חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ״ו-1995, והיא אחראית על מתן ייצוג משפטי הולם לנאשמים וחשודים הזכאים לקבל סיוע של סניגור ציבורי, דהיינו, עורך-דין ששכרו והוצאותיו משולמים על-ידי המדינה. בין סוגי האוכלוסיה הבולטים שהסניגוריה מייצגת ניתן למנות מעוטי יכולת, קטינים ואנשים עם מוגבלות. הקליניקה משלבת שיעורים עיוניים ועבודה מעשית.

במסגרת החלק העיוני הסטודנטים דנים בדילמות עימן מתמודד הסניגור, כפי שהן עולות מהפסיקה, מהחקיקה, מהספרות המקצועית ומסרטים שונים שממחישים דילמות אלה. כמו כן נדון בתחומים של ניהול ההליך הפלילי, זכויותיהם של נאשמים וחשודים וחובות מקצועיות ואתיות של סניגורים. בין הנושאים שהסטודנטים עסקו בהם בסמסטר א’ – הליכי מעצר וייעוץ לפני חקירה, זכות הייצוג, אתיקה ועדויות ראיה ומסדרי זיהוי.

במסגרת העבודה המעשית ׳מוצמדים׳ כל סטודנט או סטודנטית לעורך-דין, המייצג נאשמים ועצורים בתיקים פליליים מטעם הסניגוריה הציבורית בערכאות השונות. במהלך שנת הלימודים מלווים הסטודנטים את עורך-הדין ומסייע לו בעבודתו, במגוון רחב של מטלות. בין היתר, מתלווים הסטודנטים אל עורך-הדין לדיונים בבית המשפט, לפגישות עם נאשמים ועם הפרקליטים וכן עוזרים לו בהכנת הגנתם של חשודים ונאשמים.

הסמסטר הראשון מתאפיין בקפיצה למים העמוקים של עבודת הסניגור ובניסיון של הסטודנטים להתמודד עם הרגשות העזים שהם מוצפים בהם. מצד אחד, הסטודנטים מגיעים חדורי אמונה בזכויות אדם, בחשיבות הזכות לייצוג וההליך ההוגן. מן הצד השני, ההתמודדות, לראשונה בחייהם, עם חומר ראיות אמיתי – הודעות של נפגעי עבירה וסרטונים מזירת האירוע – מעוררים בהם קושי לאזן בין הרגשות השונים. כך לדוגמה כותב אחד הסטודנטים שמטפל בתיק רצח אכזרי במיוחד – 

הדיון היה מרתק, במיוחד לאור כך שכשראיתי לראשונה את הסרטון חשבתי בליבי שאין מה לטעון בתיק כי רואים את כל ההתרחשות במצלמות. הבנתי שניתן להטיל ספק בכל כך הרבה אפיקים וכיוונים גם בראיות וגם בהתנהלותה של המשטרה גם כשזה נראה לעין בלתי מקצועית (כמו שלי כשראיתי את הסרטון לראשונה) כאירוע ברור וחד משמעי. בנוסף היה מעניין לראות לשמוע לגבי הבחינה הפורנזית של הDNA  והיה נראה שהשופט מתייחס בכובד ראש לטענות והוא חזר ואמר שהוא יבדוק את הדברים בהמשך. בנוסף גם הדיון בדבר הקפיצה של האבן היה מעניין והמחיש לי גם הוא את האופן שבו נדרש סנגור להסתכל על הדברים בצורה ביקורתית וחשדנית על כל פרט. אני כאשר ראיתי את הסרטון פעמיים לא שמתי לב לקפיצה של האבן, ולא בטוח שגם לו הייתי מבחין בכך הייתי מצליח לעשות את ההיקש ולהבין שזה מעיד על פגיעה ברצפה ולא במנוח. בהקשר אחר הופתעתי מהאווירה הדי נינוחה בדיון. חשבתי מראש שלאור כך שמדובר בתיק כה חמור של רצח הדיון יהיה באווירה יותר טעונה אך זה הרגיש דומה מאד לשאר הדיונים שהייתי קודם לכן.

תיאור נוסף של סטודנט: 

מראשית העבודה על התיק, חשתי חוסר נוחות לסייע לשב”ח. סביר להניח שהייתי שבוי באיזו קונספציה כי כל שב”ח הנכנס לישראל שלא כדין, עושה זאת לצרכים חבלניים גרידא. ברם, ככל שהעמקתי בתיק השכלתי להבין שלא כך הדבר. המקרה של השב”ח הספציפי הנ”ל היה ייחודי במובן זה שנסיבות חייו היוו סמן מרכזי להקלה בעונשו.

מאחר וחשתי עימו בסופו של דבר תחושת סולידריות, החלטתי שאם אחלץ פסיקה רלוונטית ואיישם את נסיבותיו האישיות, הדבר יוכל לבוא לידי ביטוי בגזר דינה של השופטת. מצבו הבריאותי היה רעוע, כך גם מצבו הכלכלי. בנוסף, מאחר והיה נשוי ליהודיה בעבר, התנכלו לו בבית מגוריו ברשות הפלשתינית. חשתי הצלחה ברגע שקיבלנו גזר דין מקל מאוד עם הנאשם.

את החוויות הללו, והן את התובנות ביחס לעבודת הסניגור, אנו מעבדים בשיעורי הקליניקה. בקליניקת הסניגוריה הציבורית ומערכת הצדק הפלילי משתתפים השנה 17 תלמידים משנים ב׳ וג׳. 

מנחה קלינית: עו”ד ורדית אבידן
מנחה אקדמית: ד”ר אריאן רנן ברזילי

הקליניקה לפמיניזם משפטי בוחנת כיצד מתייחסת החברה הישראלית, הנתפסת כחברה מודרנית, חילונית, דמוקרטית ושוויונית, לנשים החיות בה בתחומי חיים שונים. הסטודנטים/ות בקליניקה נחשפות/ים למנגנונים החברתיים, המוסדיים והמשפטיים המעצבים את היחסים המגדריים בישראל, והגורמים לפגיעה בזכויותיהן של נשים.

בקליניקה משתתפות השנה 13 סטודנטיות, ארבעה מתוכם גברים (מספר הגברים הגבוה ביותר בקליניקה בשנים האחרונות), שפעלו במסגרת מגוון פרויקטים, חלקם פרויקטים רוחביים שנועדו לקדם מדיניות, ו/או ליתן שירותים יחודיים לקליניקה, וחלקם טיפול בפניות פרטניות של נשים הפונות לקבלת יעוץ וייצוג משפטי. היקף הפניות שמגיעות לקליניקה הוא גדול מאוד, בממוצע 4-5 פניות חדשות בשבוע ובסה״כ כ-200 פניות בשנה.

  1. עררים על החלטת סגירת תיק בעבירות מין

הקליניקה מגישה עררים על החלטות לסגירת תיקים בעבירות מין. בימים אלו השלימה הקליניקה טיפול בתיק שהחל בשנה שעברה. במקרה זה, הקליניקה הגישה ערר בשם אישה בת 23 אשר נאנסה לפני 5 שנים, והתלונה שהגישה במשטרה לפני שנתיים, נסגרה. הערר התקבל לאחר שנקבע כי היו די ראיות להגשת כתב אישום. לאור קבלת הערר הלקוחה זומנה שוב לחקירה והקליניקה הכינה אותה לכך, ומלווה אותה בהליך. יצוין כי אחוז מאוד נמוך מהעררים שמוגשים מתקבלים, ועל כן מדובר בהישג חשוב. לאחר החקירה החוזרת התיק הועבר לפרקליטות, בימים אלו, יצרו עימנו קשר מהפרקליטות, ומסרו לנו, כי על אף השלמת החקירה, הם סבורים שסיכויי ההרשעה נמוכים בשל העובדה שיש סתירות רבות בעדותה. הקליניקה נפגשה עם הלקוחה ביחד עם הפרקליטות המטפלות בתיק על מנת לתווך לה את המציאות המשפטית.

  1. תביעות אזרחיות בגין הפליה ובגין פגיעות מיניות
  2. הקליניקה טיפלה בעניינה של לקוחה שהוטרדה מינית על ידי מנהלה במקום העבודה אשר הראה לה סרטונים פורנוגרפיים במחשבו. הלקוחה התלוננה על ההטרדה במקום העבודה ולטענתה הבירור היה רשלני ונעשה ללא שקיפות, והיא סבלה מהתנכלות בגין התלונה. בעקבות המקרה, הקליניקה יצרה שאלון המבוסס על הסטנדרטים שנקבעו בחוק ובפסיקה שמהווה כלי לבחינה האם מעסיק מילא חובותיו באשר לבירור תלונות בגין הטרדה מינית וטיפול בהן, והאמצעים שננקטו על מנת למנוע הטרדות מיניות. במענה על השאלון בהקשר של הלקוחה הספציפית עלה כי מקום העבודה לא עמד בחובותיו החוקיות למניעת הטרדה מינית. הלקוחה החליטה לעצור את הטיפול המשפטי ולא היתה מעוניינת לתבוע את מקום העבודה. השאלון שהוכן ישמש את הקליניקה במקרים עתידיים.
  1. הקליניקה מייצגת עובד ברשת מזון מהיר, שהתמודד עם הטרדות מיניות במקום העבודה בגין נטייתו המינית. במשך תקופה ארוכה התלונן העובד לאחראים עליו והם לא עשו דבר, רק לאחר ש”ניסה” להתפטר ובמכתב ההתפטרות מטעמו גלל את מסכת ההטרדות הנהלת הרשת יצרה עמו קשר והחלו לברר את ההטרדה. הקליניקה שלחה בשמו מכתב התראה לרשת ובתגובה הרשת טענה כי נעשה בירור בעניינו של העובד. לאחר הערכת הסיכויים והסיכונים החלטנו ביחד עם הלקוח להפסיק את הטיפול המשפטי.
  2. הקליניקה מייצגת אישה אשר הופלתה בעת שעבדה במשרד ממשלתי על רקע יציאה לטיפולי פוריות. בנוסף, לטענת העובדת, היא הוטרדה מינית במשך חצי שנה על ידי עובד אחר, וכאשר דיווחה על כך לא פתחו בבירור. בימים אלו אנו מכינות מכתב פנייה טרם נקיטת הליכים.
  3. הקליניקה ייצגה אישה שפוטרה מעבודתה בתקופת הקורונה בשל כניסתה להריון. הקליניקה שלחה מספר מכתבים למעסיק, ובתגובותיהם נודעו לנו פרטים שלא ידענו על התנהלות הלקוחה. לאחר קבלת התשובות ביצענו יחד עם הלקוחה הערכת סיכויים לתביעה והגענו למסקנה שאין בידינו די ראיות כדי להגיש תביעה.
  4. הקליניקה ייצגה אישה מהמגזר הדתי, אשר החלה לעבוד כמזכירה בחברת בניין, והייתה האישה היחידה במקום העבודה. הלקוחה סבלה מהצקות והטרדות מיניות, וכשהתלוננה קיבלה זימון לשימוע לפני פיטורין. הקליניקה הגישה בשמה תגובה לזימון לשימוע שבה העלתה את נושא ההטרדות המיניות. לאור מכתב התגובה, נדחה השימוע של העובדת והחל בירור בעניין ההטרדות המיניות. הקליניקה ייצגה את הלקוחה בשימוע ושם העלתה את התלונות שלה בנוגע לאופן שבו מקום העבודה מתייחס להטרדות מיניות. היות והלקוחה עבדה במקום מספר חודשים בלבד היא החליטה לעזוב את מקום העבודה וקבלה פיצוי כספי.
  • צדק מאחה בעבירות מין

הקליניקה, בשיתוף עם הקליניקה לישוב סכסוכים, מתנסה בשנים האחרונות בתהליכים של צדק מאחה בעבירות מין. הקליניקה מייצגת בימים אלה אישה שעברה הטרדה מינית לפני מספר שנים במסגרת יחסי מטופל מטפלת. הלקוחה התעמתה עם המטפל אשר התנצל על המעשים. מפרטי המקרה נראה כי מדובר במקרה המתאים לגישור, ולאחר קבלת הסכמות הצדדים, החל תהליך הגישור.

לאור הניסיון המצטבר הקליניקות שואפות לפתח ״מודל״ ייעודי לגישורים במקרים אלה. סטודנטיות משתי הקליניקות ביצעו מחקר מקדים באשר להליכי צדק מאחה, הבעיות המתעוררות בהליכים אלה (כגון היער חיסיון והחשש מפני הפללה עצמית). המחקר סייע לנו להבין את המאפיינים המיוחדים של גישור מסוג זה, ולתכנן הליך מתאים. ממש בימים אלו אנו מתחילות את הגישור הראשון.

במסגרת הפרויקט נפגשנו עם מפקד משטרת זבולון, ביחד עם הקליניקה לישוב סכסוכים, ובמסגרתה הוחלט שהמשטרה תפנה מקרים פוטנציאלים לגישור של צדק מאחה. מתוכננת גם פגישה עם הפרקליטות בעניין זה.

  1. הגנה מפני תביעות השתקה בנושא הטרדות מיניות

הקליניקה מייצגת עובדת סוציאלית אשר לפני כשנה בערך, יצאה ליום כיף עם חניכות שלה, נערות בסיכון, בחוף בכנרת. בזמן שהן חיכו לפעילות בחוף, נמסר להם ע”י לקוחות במקום שאחד העובדים הטריד אותן מינית. העובדת הסוציאלית פנתה לבעל המקום והוא בתגובה צעק עליה והתפתחה מריבה שבסופה העובדת הסוציאלית וחניכותיה עזבו את המקום מבלי שניתן להן השירות. לאחר האירוע, העלתה העובדת הסוציאלית פוסט בפייסבוק המעביר ביקורת על השירות בחוף ועל האירוע שהתרחש. בתגובה החליט הבעלים של החוף להגיש נגדה תביעה בגין לשון הרע. הקליניקה הגישה בשמה כתב הגנה, ואנו ממתינות לדיון הראשון בתיק.

במסגרת פרויקט ההגנה מפני תביעות לשון הרע, הסטודנטיות עמלות על הכנת סרטון המסביר את חוק לשון הרע וכן את ההשלכות המשפטיות האפשריות של שימוש בכלי הביוש (״שיימינג״). מטרת הסרטון לסייע לא.נשים לעשות שימוש ברשתות החברתיות מבלי להסתכן בתביעת לשון הרע. בנוסף, הסטודנטיות מכינות סדנה בנושא לקבוצה של נשים נפגעות שמבקשות לפרסם את סיפורם כמיצג אומנתי. הסדנה תתקיים בסמסטר ב’.

  1. פסק דין הצהרתי למחיקת שם האב מתעודת הזהות

הקליניקה מייצגת אישה שעברה גילוי עריות על ידי אביה, וסובלת מפוסט טראומה מורכבת. היא מבקשת ממשרד הפנים להסיר מתעודת הזהות שלה את שמו של אביה, היות ולטענתה הופעת שמו גורמת לה לתגובות פוסט טראומטיות חוזרות ונשנות. כמו כן לטענתה בשל מעשיו הוא איבד את זכותו להיות אביה. לבקשת הלקוחה אנו מגישות תביעה לפסק דין הצהרתי מבית המשפט למשפחה שיאפשר להסיר את הרישום מתעודת הזהות. הבקשה נמצאת בשלבי השלמה ותוגש בשבועות הקרובים.

  1. נגישות נפגעות תקיפה מינית לשירותים (פרוייקט ממשיך)

לנפגעות תקיפה מינית מספר ממשקים עם רשויות המדינה, במסגרת ההליך המשפטי או מתן שירותים רפואיים וחברתיים. בשנים האחרונות הקליניקה פועלת לבחון את הממשקים השונים בשאיפה לשפר את פעולתם ואת התאמתם לצרכים של נפגעות. בין היתר, הקליניקה עסקה בנושא החדרים האקוטיים, הליכי ערר, והגנה על פרטיותן של נפגעות.

  1. קצבת נכות לנפגעות תקיפה מינית

בשנים האחרונות מסייעת הקליניקה לנשים הסובלות מפוסט טראומה בגין פגיעה מינית להגיש תביעות נכות לביטוח הלאומי. כמו כן דף מידע שהקליניקה ניסחה בנושא זה עלה לאתר הביטוח הלאומי. הסמסטר ייצגנו אישה אחת בתביעה לקצבת נכות בגין פגיעה מינית. הועדה התקיימה והלקוחה קבלה נכות מלאה בגין ההשלכות הנפשיות של הפגיעה המינית.

  1. הכנה להליך התלונה במשטרה

הקליניקה מעניקה לנפגעות תקיפה מינית שירות הכנה לקראת הגשת תלונה במשטרה. אין חולק שיש צורך ברפורמה באשר לדרך הטיפול בנפגעות תקיפה מינית על ידי המשטרה, אך עד שזה יקרה, הקליניקה מסייעת בתיווך של ההליך במשטרה והתנהלות החקירה למתלוננות. במסגרת תהליך ההכנה לחקירה אנו מדמות חקירה, מעבדות ומקשיבות לגרסה ומסייעות למתלוננת להבין את הליך החקירה, אלו שאלות היא תישאל ומדוע, ומעניקות למתלוננת מידע גם בדבר הטעמים האפשריים לסגירת תיק. הליווי נמשך, במידת הצורך, גם בהמשך ההליך. למשל אנו מכינות מתלוננות לעימות שבין המתלוננת לחשוד, על ידי דימוי מצב של עימות והסבר לגבי מטרות העימות.

בסמסטר א’ תשפ״ב קיימנו ארבעה הליכים של הכנה לחקירה. במקרה אחד מדובר באישה מבוגרת שעובדת בבית אבות והותקפה מינית ע”י הבעלים של בית האבות. הכנו אותה לחקירה, טרם הוגש כתב אישום.

מקרה נוסף, בעל פרופיל ציבורי גבוה, נוגע לאישה שנפגעה מינית על ידי הגניקולוג שלה כשבאה אליו לטיפול רפואי. הקליניקה העניקה ללקוחה הכנה להגשת תלונה והכנה לעימות. מדובר בגניקולוג שהטריד עשרות מטופלות והלקוחה שלנו היא הראשונה שהתלוננה נגדו במשטרה בליווי וייצוג הקליניקה. הרופא נעצר ובימים אלו מוגש כתב אישום בענייננו.

מקרה שלישי עסק באישה שהוטרדה מינית ע”י המורה שלה לאומנויות לחימה, והגיעה אלינו מיד לאחר ביקור בחדר האקוטי בבית החולים ביום הפגיעה. לאחר הכנה של הקליניקה, הלקוחה הגישה תלונה במשטרה ואנו ממתינות להחלטת המשטרה בעניין.

הקליניקה העניקה שירות הכנה להגשת תלונה גם לאישה שהייתה במערכת יחסים נצלנית במהלכה הגבר לקח ממנה כספים רבים ואף צילם אותה בעירום. בסיום מערכת היחסים האישה ביקשה את כספה בחזרה ובתגובה איים עליה הגבר שיפיץ את הצילומים האינטימיים שבידו. לאחר ההכנה של הקליניקה, הגישה האישה תלונה במשטרה. לאחר זמן מה, נוכחנו כי הטיפול בתלונה התעכב, וניכר כי עומדים לסגור את התיק. כמו כן, גילינו שהמשטרה לא לקחה מהגבר את הטלפון הסלולרי ולא התבצעו פעולות שיכולות למנוע את הפצת החומרים. שלחנו מכתב למשטרה בדרישה כי יטפלו בתלונה לאלתר, היות ומדובר באיום מתמשך שכן הצילומים עדיין בידו. המשטרה החליטה להגיש כתב אישום בעניינו.

  1. חדרים אקוטיים

הקליניקה מובילה מזה כמה שנים מאבק לשיפור פעולתם של החדרים האקוטיים, ביחד עם יעל שרר, מנכ״לית הלובי למאבק באלימות נגד נשים. בעקבות המאבק, התחייבה המדינה לפרסם נוהל החדש באשר לשירות הניתן בחדרים האקוטיים, ולאחר הפעלת לחצים רבים נכתב נוהל חדש, אולם פירסומו התעכב זמן רב. לפיכך הגישה הקליניקה בינואר 2022 עתירה לבג״ץ בשמה של יעל שרר בדרישה לפרסם את הנוהל לאלתר. אנו ממתינות לתשובת המדינה לבג”ץ.

  • הפליית מחירים מחמת מגדר

הקליניקה מייצגת אישה בתביעה נגד מספרה בגין הפלית מחירים מחמת מגדר. הלקוחה היא אישה בעלת תספורת קצרה שפנתה למספרה המספרת נשים וגברים. אף שלאישה יש שיער קצר וביקשה תספורת דומה לזו שמבצעים עבור גברים עם שיער קצר, המספרה דרשה מהאישה מחיר של תספורת של נשים (100 ₪ עבור תספורת לנשים לעומת 50 ₪ עבור תספורת לגברים). התביעה הוגשה בשנה״ל הקודמת, ועודנה תלויה ועומדת.

  • ייצוג נשים נפגעות אלימות במשפחה

הקליניקה מייצגת נשים, ובעיקר נשים מקבוצות מוחלשות בבקשות לקבלת צווי הגנה מפני אלימות במשפחה. בעקבות משבר הקורונה והסגרים הממושכים חלה עלייה באלימות במשפחה, ומספר הפניות לקליניקה לייעוץ משפטי בנושא זה עלו בהתאם. בדומה למתלוננות נפגעות מינית, גם בהקשר זה יש בעיה של תמיכה מערכתית.

  1. הקליניקה ייצגה אישה פמינסטית אקטיבסטית בפייסבוק אשר חבר מקבוצה הנקראת “זכויות הגברים” החל להטרידה ע”י שליחה אובססיבית של הודעות, מעקבים ואף שליחת חבילה מאיימת. המשטרה לא טיפלה בתלונה וללקוחה לא נותר ברירה אלא להגיש כנגדו צו הגנה. הקליניקה ייצגה את הלקוחה בהליך ובית המשפט העניק לה צו הגנה.
  2. הקליניקה מטפלת באישה שטוענת כי בעלה לשעבר פוגע מינית בבנה בן ה–6 המצוי כעת במשמורתו. הרשויות דחו את טענותיה וזאת על אף שיש בידה מסמכים רפואיים המעידים על פגיעות מיניות פיזיות שהילד עבר. לפני שנתיים הלקוחה לא החזירה את בנה למשמורת של אביו, וכתוצאה מכך היא נעצרה והוגש בעניינה כתב אישום המתבררים כעת. במקביל לייצוגה בהליכים הפלילים, הגשנו בשמה מכתב ליועץ המשפטי לממשלה המבקש לבדוק את הראיות שיש בידיה, אשר גורמי הרווחה והמשטרה לא התייחסו אליהם. אנו ממתינות לתשובת היועץ המשפטי.

בהקשר זה, לאור ריבוי התלונות על ניכור הורי – הקליניקה החלה לחקור את הנושא לקראת כתיבת נייר עמדה. הקליניקה תאסוף עדויות של נשים ביחס לטיפול של גורמי הרווחה, במיוחד סביב האשמות בניכור הורי, ותבחן דרכי פעולה אפשריות לטיפול בתופעה קשה זו.

 

  1. בריאות לנשים (פרויקט ממשיך)

הקליניקה ממשיכה לקדם מדיניות בסוגיות הנוגעות לבריאותן של נשים. אנו ממשיכות לעסוק בכל הקשור לשירות הניתן בוועדות להפסקת היריון. התחלנו פרויקט בשיתוף עם הפורום למשפט, מגדר ומדיניות חברתית”, עמותת ״דלת פתוחה״ ו״לבחור נכון״, במסגרתו הסטודנטיות והסטודנטים ילוו בסמסטר ב’ נשים בוועדות להפסקת הריון. בנוסף, הסטודנטיות מכינות בימים האלו על רשימה של פסיכיאטרים מתנדבים שיוכלו להעניק חוות דעת בעניין המצב הנפשי של מי שרוצה לבקש הפסקת הריון וזקוקה לחוות דעת המעידה על קושי נפשי בשל הכניסה להריון. בנוסף, הסטודנטיות עמלות על זכותון המאגד את המידע על הוועדות להפסקת הריון והשירות שניתן בהם.

  1. אגרות בבתי הדין הנוצריים

בחודש יוני 2020 פנתה הקליניקה, יחד עם עמותת “כיאן”, ארגון פמיניסטי ערבי, לבתי הדין הכנסייתיים גבוהות ביותר, ויכולות להגיע ל-10,000 ש״ח לבקשה, סכומים גבוהים בהרבה מהאגרות בבתי הדין הרבניים והשרעיים. סכומים אלה מהווים חסם שעלול למנוע מנשים להגיש תביעות גירושין, וכן יוצרים הפליה בין נשים נוצריות ונשים בנות דתות אחרות. מאז הפנייה לא התקבלה תשובה מאת בתי הדין, ואנו שוקלות את המשך צעדינו.

  1. פרויקט הטרדות מיניות בקמפוס

הקליניקה החלה להעביר הדרכות למניעת הטרדות מיניות לסטודנטים בקמפוס. הקליניקה אף נמצאת בקשר רציף עם הנציבות למניעת הטרדות מיניות באוניברסיטה, שתקשר בין הקליניקה ובין סטודנטיות ועובדות הזקוקות לליווי וייעוץ בהליך התלונה. חשוב להדגיש כי קיים קושי לכנס סטודנטים וסטודנטיות להדרכות היות ומודבר ברשות ולא בחובה, ובימים אלו אנו חושבות כיצד לגייס את הסטודנטיות והסטודנטים להדרכות באמצעות שיתוף פעולה עם מועצת הסטודנטים, הדיקאנים ואגודת הסטודנטים.

  • חגיגות יום האישה הבינלאומי

מדי שנה לוקחת על עצמה הקליניקה לציין את יום האישה הבינלאומי (8/3) בקמפוס. השנה אנו מתכננות להקליט פודקאסט עם תכנים הקשורים לסוגיות הפמיניסטיות העולות בקליניקה ולהפיץ את הפודקאסט ברשתות החברתיות.

  • תביעה נגד המשטרה בגין אי טיפול בהטרדה

הקליניקה מייצגת מזה שנתיים גבר טרנסג’נדר שתלונותיו במשטרה על הטרדות קשות מצד אדם לא טופלו, ובסופו של דבר האדם ירה בו ופצע אותו. בעקבות התקיפה האדם הורשע ונכלא. הקליניקה כעת שולחת מכתב לנתבע, לפני הגשת תביעה, על מנת לנסות ולסיים את התיק בפשרה.

  • פגיעות מיניות ברשת

הקליניקה, יחד עם איגוד האינטרנט עוסקת בסוגיית הפגיעות המיניות ברשת במספר מישורים. ראשית, הקליניקה מטפלת במקרים פרטניים של פגיעות מיניות ברשת. איגוד האינטרנט העביר לקליניקה שלוש פניות בנושא הפצת סרטוני מין ותמונות ברשת, ואנו כעת בוחנות כלים משפטיים שונים לסייע להם.

בנוסף, הקליניקה תפעל, יחד עם הקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר, והקליניקה ליישוב סכסוכים, ועם איגוד האינטרנט, להפיץ סקר ברשת שיבדוק את המודעות בציבור הרחב לפגיעות מיניות ברשת, ולאפשרות לפתור סכסוכים מעין אלה באמצעות הליך גישורי. בעקבות תוצאות הסקר הפרויקט נבחן האם ניתן לייצר שירות גישור מותאם לנושא זה.

מנחה קליני: עו”ד הרן רייכמן
מנחה אקדמית: ד”ר תמי הראל בן שחר

הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך נמצאת בעיצומה של השנה ה-11 לפעולתה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, והינה כיום הגורם המשפטי המוביל בישראל במאבק החברתי והמשפטי למען שוויון הזדמנויות בחינוך. בשנים מאז הקמתה צברה הקליניקה מומחיות וניסיון בתחום משפט ומדיניות חינוך.

הקליניקה מטפלת בפניות מגוונות, ובהן: הפליה במערכת החינוך, פגיעה בזכות לחינוך חינם, אי מימוש זכויות בחינוך מיוחד, מיונים אסורים לבתי ספר, הרחקת תלמידים, ועוד. הפונים לקליניקה מגיעים מכל מגוון האוכלוסיות בחברה הישראלית – חילוניים, חרדים, דתיים וערבים, כאשר דגש מיוחד ניתן על הטיפול באוכלוסיות מוחלשות ובתיקים בהם ישנה השפעה על ציבור רחב בדגש על אותן אוכלוסיות ש”קולן לא נשמע”.

הקליניקה מפעילה “מוקד לשוויון הזדמנויות בחינוך”, הפעיל לאורך כל השנה בפניות לקליניקה באמצעות דואר אלקטרוני, דף פייסבוק ופניות ישירות לעו”ד הרן רייכמן. מרבית הפניות מגיעות דרך המלצות בעקבות המוניטין שרכשה לה הקליניקה. כמו כן מגיעות פניות מארגונים חברתיים אחרים. מדי שנה, החל מהמחצית השנייה של חודש אוגוסט ועד אמצע חודש ספטמבר מופעל קו חם טלפוני לפניות הורים ותלמידים, אותו אנו מפרסמים באמצעות רשתות חברתיות.

מפתיחת שנת הלימודים תשפ״ב טיפלה הקליניקה במאות רבות של לקוחות.

בשנת הלימודים תשפ”ב משתתפים בקליניקה 15 סטודנטים וסטודנטיות שעסקו, בין היתר, בתיקים הבאים:

  1. הזכות לחינוך של מבקשי מקלט, וסגרגציה של מבקשי מקלט

במהלך השנים האחרונות הובילה הקליניקה מספר הליכים משפטיים כדי לכפות על רשויות מקומיות לקיים את חוק לימוד חובה ולהבטיח חינוך רשמי חינם לילדי מבקשי מקלט החל מגיל 3 ובמוסדות חינוך אינטגרטיביים. גם בשנה הנוכחית טיפלנו במספר מקרים מסוג זה. נתאר את המרכזיים ביניהם.

  1. תל אביב – עתירת בראון הישראלית

עיריית תל אביב נתפסת (בצדק יחסי) אצל רבים כעירייה הפועלת למען מבקשי המקלט ככל שמדובר בחינוך, באשר לא ניתן לזהות תופעות התעמרות קיצוניות באוכלוסיה זו. עם זאת, עיריית תל אביב מקיימת מסגרות נפרדות למבקשי מקלט—כלומר מוסדות בהם התלמידים כולם הם ילדים מבקשי מקלט. ההפרדה מתקיימת באופן גורף בגני הילדים וכן בקרב הרוב הגדול של ילדי מבקשי מקלט בגילאי בית הספר היסודי. מדיניות הפרדה זו מובילה לנזק חינוכי עצום לילדי מבקשי המקלט, המתגברת בהעדר תמיכה מדינתית לטיפול בחסכים הסביבתיים עימם הם מגיעים למערכת החינוך.

לאחר שבשנים קודמות שלחנו מספר לא מועט של פניות לטיפול בבעיות פרטניות שארעו בשל הקמת בתי הספר הללו, בהן הצבענו על אי חוקיות המדיניות הנוכחית, בחודש אוגוסט 2021 הגשנו עתירה (ביחד עם האגודה לזכויות האזרח) כנגד מדיניות ההפרדה הגזעית במוסדות החינוך בעיר. פנייה זו קיבלה “רוח גבית” ברורה נוכח ההישגים בהליכים המשפטיים דומים בפתח תקווה בשנים שעברו. העתירה הוגשה בתחילה בשם כ-350 מבקשי מקלט, 100 אזרחים ישראליים תושבי תל אביב, מספר חברי מועצת עיר ומספר ארגונים (א.ס.ף, האגודה לזכויות האזרח, ספריית לוינסקי) ועם הזמן נוספו כ-300 מבקשי מקלט נוספים לעתירה.

בדיון ראשוני בעתירה הביעה עיריית תל אביב נכונות להעביר מאות תלמידים מכיתות א’-ג’ לבתי ספר בצפון העיר. נכונות זו הביאה להסכמה להעברת בין 91 ל147 ילדים באופן מיידי למוסדות חינוך במרכז וצפון העיר עם העירייה אך הדבר לא יצא לפועל בשל סירוב משרד החינוך לממן הסעות לתלמידים. לכתבות קשורות ראו לדוגמה כאן,כאן וכאן.

בדצמבר 2021 התקיים הדיון השני בעתירה. לקראת הדיון הגיש משרד החינוך תשובה הכוללת חוות דעת תמוהה מטעם המדענית הראשית במשרד לפיה הפרדת מבקשי המקלט בבתי ספר מיטיבה עימם כיון שהיא שומרת על זהותם התרבותית. ראו כתבה כאן. יחד עם זאת, בסמוך לקיום הדיון, במסגרת שיחה בין הצדדים, הודו לראשונה נציגי משרד החינוך שיש קושי במצב הקיים והביעו נכונות לבחון מחדש עם העירייה את המדיניות. בנסיבות אלו, צפויים המשיבים להגיש הודעה מעדכנת עד סוף חודש פברואר 2022 והדיון הקבוע ל6.3.22 עשוי להיות דיון מכריע.

 

  1. תקצוב מדינתי לילדי מבקשי מקלט במוסדות חינוך

בחודש מאי 2021 פנינו ביחד עם ארגונים נוספים למשרדי הממשלה הרלוונטים להקצות משאבים לילדי מבקשי במוסדות החינוך. בפנייה הצבענו על כך כי ילדי מבקשי המקלט, אשר רובם נולדו בישראל, גדלים במציאות מורכבת. רבים מהם בנים למשפחות שבהן הורה אחד או שניהם חוו טראומות קשות, סובלים מפוסט-טראומה, ואשר במשך שנים ארוכות מתמודדים עם מציאות כלכלית קשה, המאלצת אותם להקדיש את מירב שעותיהם ומרצם לעבודה, ועם חוסר וודאות בשאלת מעמדם ועתידם. תנאים סביבתיים אלה מובילים לכך שאף שפוטנציאל ההתפתחות של מרבית הילדים תקין, הם מפתחים פיגור סביבתי בגיל צעיר. שיבוצם במסגרות נפרדות לילדים זרים בלבד מחריף את הבעיה, כפי שמראה חוות דעת של פרופ׳ להתפתחות הילד שצורפה לפנייה. בעקבות כך, דרשנו, כאמור, כפי שמקובל במדינות המפותחות תקצוב הולם הדומה לסל קליטה לילדים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. מכיון שחלף זמן רב ולא קיבלנו מענה, בשבועות האחרונים עמלו הסטודנטים על טיוטת עתירה לבג”ץ שתוגש במהלך סמסטר ב׳.

  1. לוד

נוכח גידול של מספר התלמידים מבקשי מקלט בעיר לוד מ-98 ל-162 החליט במהלך שנת הלימודים תשפ”א ראש העירייה להפסיק לקלוט את התלמידים למוסדות החינוך והותיר למעלה מ-10 תלמידים ללא מסגרת חינוכית. בעקבות פנייתנו בעניין הסכים ראש העיר לקלוט תלמידים אלו למוסדות חינוך אך הצהיר בפני משרד החינוך כי בשנה הבאה לא יקלוט תלמידים ללא תקציבים מתאימים.

לקראת שנת הלימודים תשפ”ב פנו אלינו מספר הורים מבקשי מקלט ודיווחו כי העירייה לא רשמה את ילדיהם למוסדות חינוך. בעקבות כך הגשנו עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז בחודש אוגוסט 2021 בשם 5 ילדים (עת”ם 63926-08-21). בעקבות הגשת העתירה התקבלו חמשת הילדים. עם זאת לאחר הגשתה התגלו קשיים ברישומם של כ-15 ילדים נוספים אם בהעדר רישום ואם ברישום לא תקין (רישום מרוחק ללא הסעה, רישום לא מותאם שפה מבוקשת וכו’). בכסות העתירה הצלחנו להסדיר את רישומם של כלל הילדים.

 

  1. בני ברק

בעיר בני ברק לומדים מבקשי המקלט במסגרות חינוך נפרדות. הדבר קשור, בין היתר לעובדה שאין בבני ברק כמעט ילדים חילוניים הלומדים בבתי הספר הממלכתיים בעיר. אנו ראינו קושי משפטי לפנות כעת בדרישה לחייב עיריות שכנות (רמת גן) לקלוט את ילדי בני ברק כדי להבטיח אינטגרציה (ככל שננצח בעתירת בראון נ׳ תל אביב אולי יפתח הנתיב המשפטי).

בבית הספר היסודי בעיר נוצר משבר אמון חריף בין הנהגות ההורים לבית הספר. הדבר הוביל לשביתה מלימודים של התלמידים. לאחר התערבות של גורמים רבים, הקליניקה לקחה על עצמה את תפקיד ייצוג ההורים במו”מ מול בית הספר והצלחנו להגיע להסכמות הכוללות שיפור השיח בין בית הספר להורים, תיווך תרבותי להורים ושינוי מסוים בתכנית הלימודים לרצון ההורים. הדבר הוביל לכך שלאחר כמעט חודשיים של שביתה הילדים חזרו  התלמידים ללימודים בסוף חודש אוקטובר 2021.

 

  1. פתח תקווה

במהלך השנה הקודמת זכינו בתיק משמעותי בו נאסר על קיומם של גני ילדים נפרדים למבקשי מקלט בפתח תקווה (עת”מ 14518-07-20).  הרישום למוסדות החינוך בפתח תקווה בכלל ולגנים בפרט לקראת שנת הלימודים הזו, עבר ברובו הגדול בהתאם לפסק הדין למעט קיומו של גן נפרד לכ-15 ילדים אשר נטען כי נרשמו מאוחר (טענה שאינה אמת). בעקבות כך הגשנו בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, אך השופט מצא לנכון שלא להתערב. לאחר התלבטות הוחלט שלא להגיש ערעור על החלטה זו, בין היתר בהתחשב בזמן שחלף, היתרונות המסויימים שיש ללימודים בגן קטן, וכן בשל התחייבות העירייה להעביר את הילדים לגן משולב כבר בשנת הלימודים הבאה. אנחנו עוקבים השנה אחר הליך הרישום כדי לוודא כי לא יקרו תקלות דומות.

 

  1. תשלומי הורים בחינוך הממלכתי
  1. הזכות ללמוד בכיתה לא תורנית

במשך 7 שנים ניהלה הקליניקה מאבק כנגד חוזר מנכ”ל תשלומי הורים המאפשר גביית סכומי כסף משמעותיים בבתי ספר ממלכתיים ייחודיים ותורניים, דבר המוביל ליצירת מוסדות חינוך לבעלי ממון ומוסדות חינוך לכאלו שאינם. בפסק הדיון שניתן ביולי שנת 2020 (בגץ 5004/14 שמשון נ׳ משרד החינוך) נדחתה העתירה העקרונית בנימוק שאף שחוזר המנכ״ל מעורר חשש לעקרון השוויון החינוכי, הרי שהוא מגשים את עקרון האוטונומיה ההורית בכך שמאפשר להורים לבחור את החינוך שילדיהם יקבלו, ולשלם עבורו.

חוזר המנכ״ל מאפשר להורים ״לבחור״ בית ספר ממלכתי תורני (או כיתה תורנית) המחייבים תשלומי הורים גבוהים, אך מחייב שתישמר הזכות ללמוד בבית ספר ללא תכנית תורנית או בכיתה ללא תכנית תורנית. במהלך השנה החולפת פנינו בשם עשרות הורים מגבעת שמואל בדרישה לפתוח בשנת הלימודים הנוכחית (תשפ”ב) כיתה ללא לימודים תורניים בישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל, הישיבה המשמשת כאיזור הרישום של הילדים הדתיים בעיר. הבהרנו בבקשה שההורים אינם מעוניינים בלימודים עמוסים מדי של מקצועות תורניים גם ללא קשר לתשלום אלפי השקלים הנדרשים. בקשתם של ההורים נדחתה. השנה חידשנו את הפנייה ביחד עם הורים חדשים לקראת שנת הלימודים הבאה. בהעדר מענה לגוף הדברים, הגשנו עתירה לבית המשפט המחוזי (מרכז) – עת”מ 5850-01-22, בה דרשנו כי תינתן לתלמידים בחירה בין תכנית לימודים עם תל״ן תורני ותכנית ללא תל״ן תורני, כדי למנוע מבית הספר לכפות על הורים תכניות לימוד תורניות בתשלום בניגוד לרצונם וב ניגוד לחוק ולתקנות. יצויין כי לצד התכנית התורנית צמצמה הישיבה בתכנית היסוד המחייבת, כך שהתלמידים אינם לומדים את מלוא תכנית היסוד במקצועות ערבית אזרחות גיאוגרפיה וספרות. לפיכך דרשנו כי הישיבה תעמוד בתכנית היסוד למוסדות החינוך הממלכתיים דתיים. בדיון שנערך ב20.2.22 הודיע בית המשפט כי הוא לא יקבל את העתירה מטעמי סף שונים ומכיוון שהוא השתכנע כי קיימות אלטרנטיבות חינוכיות לעותרים. בעקבות כך ומתוך ההבנה כי ההורים לא ירצו להמשיך בהליכים מחקנו את העתירה על אף שאנו סבורים כי אמירותיו של בית המשפט מנוגדות לדין.

  1. גבייה אסורה של תשלומי הורים – רבבה: הסיפור שאינו נגמר

הקליניקה מטפלת מזה ארבע שנים בתשלומי הורים באולפנת רבבה, במעמד רשמי ממלכתי, השייכת לרשת נעם צביה. האולפנה גובה מההורים תשלומים בסך 3000-4000 ₪ בשנה, עבור שעות תכנית לימודים נוספת והפעלת בית הספר בשעות אחר הצהריים. אלא שעולה שבית הספר אינו משתמש במשאבים הללו כדי לספק את שעות הלימודים הנוספות. בעקבות עתירה שהוגשה ב2018 על ידי הקליניקה נערך דוח בקרה בבית הספר שנוגע לשנת הלימודים תשע״ז, והמדינה הורתה  על החזר כספים שנגבו ביתר או לא סופקו בגינם שירותים בסך של 1100 ₪ לכל תלמידה.

לאחר מכן שבנו ופנינו למשרד החינוך על מנת שיערוך בדיקות לגבי שנים נוספות, פניות שלא זכו למענה. במקביל, ערכנו חוות דעת מומחה עם מומחית בתחום תקצוב בתי הספר המוכיחה כי גם חלקים מתקצוב משרד החינוך המיועד לשעות הוראה אינו מגיע לתלמידות.

בחודש מרץ 2021 הגשנו עתירה חדשה (עת”מ 15113-03-21). בה אנו דורשים להשיב את מלוא תשלומי התל”ן בשנים תשע”ז-תש”פ, שגובה בתצהיר מאת ד”ר דני גרוסמן, מי שהיה עד לא מזמן רפרנט תשלומי הורים במחוזות מנח”י וירושלים וכן רפרנט תשלומי הורים בווועדת הייחודיים. התצהיר של גרוסמן תמך בטענותינו בעתירה והוא בעל חשיבות גדולה כדי להקנות אמינות לטענותינו בבית המשפט ובציבור. ראו כתבה בעניין. נוכח הודעת המדינה כי תתקיים בדיקה חדשה בנוגע לגבייה נמחקה שוב העתירה תחת התחייבות המדינה לסיים את ההליך בחודש דצמבר 2021. לצערנו, משרד החינוך אינו עומד בזמנים להם התחייב, והודיע כי תוצאות הבדיקה יתקבלו בחודש פברואר 2022. אנו ממתינים עד לסוף החודש ואז נגיש בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט.

  • ילדים חולים

ילדים חולים הם תלמידים הנעדרים ממסגרות חינוך לתקופות העולות על 21 יום בשל מחלה. שירות החינוך לילדים חולים, הקבוע בחוק חינוך לילדים חולים, הופרט על ידי משרד החינוך וטופל משך שנים על ידי זכיין – ״קדימה מדע״. השילוב בין הזכיין הנוכחי והעדר פיקוח נאות של משרד החינוך, הוביל לכך שפעמים רבות לא ניתנו שירותים או שניתן שירות חלקי ולא מתאים. בשנים האחרונות הקליניקה משתפת פעולה עם מטה המאבק למען הילדים החולים בטיפול בעשרות פניות פרטניות מדי שנה בשנה, ולעתירות עקרוניות, אשר הובילו בין היתר לתיקון החוק המבטיח חינוך חינם לילדים חולים גם בגילאי 3-4, ולהודעת משרד החינוך בקיץ 2020 על החלטתו שלא להאריך את ההתקשרות עם ״קדימה מדע״ ועל החזרת השירות לידי משרד החינוך.

מאז ההחלטה אנו נמצאים בשיג ושיח עם המשרד בכדי לקדם את המתווה ואת התהליך, להבטיח את זכויותיהם של התלמידים בשלב המעבר, ולהעיר על חוזר מנכ”ל בעניין. למרבה הצער, גורמים רבים יצאו נגד החזרת השירות למשרד החינוך (ועד עובדי התכנית, חלק מן ההורים, וארגוני המורים), וקבוצת הורים אף הגישה עתירה לבג”ץ. אנו הגשנו בשם מטה המאבק בקשת ידיד בית משפט כדי להצטרף לדיון, ושם הצגנו את הכשלים האדירים שהיו בהספקת השירות על ידי הגוף הפרטי, וכן את הקושי המשפטי עם הפרטת השירות. בית המשפט דחה את הבקשה למתן צו הביניים והעברת השירות לידי משרד החינוך יצא לדרך.

אנו מלווים הליך זה באופן צמוד, וטיפלנו בלמעלה מ-50 פניות של הורים ופניות עקרוניות במסגרת התהליך. התקדמות התכנית ברובו מפתיע לטובה, במיוחד לאור העובדה שכ-400 מורים המלמדים תלמידים חולים הם מורים מתוך בתי הספר שאליהם רשומים הילדים החולים, דבר המבטיח שבית הספר ישמור על קשר עם הילדים לשם הבטחת חזרתם לאחר סיום תקופת המחלה.

עם זאת, ישנם מספר קשיים עליהם הצבענו בפניות ודיונים מול משרד החינוך, ובכללם העובדה שהקשר הראשוני מתבצע בין ההורים והמרכז הארצי ולא דרך בית הספר של התלמיד; מחסור במטפלים פרא-רפואיים (בעיה כלל מערכתית); התכנית אינה מבטיחה עמידה בקצב הלימודים בכיתה ויכולת חזרה טובה למוסד החינוכי; והיעדר תשתית חוקית ומעשית לקיום לימודים היברידיים. אנו מקדמים נושאים אלה מול משרד החינוך.

  1. המאבק לממלכתיות החינוך החרדי
  2. מוסדות ממלכתיים חרדיים

הקליניקה מלווה מזה מספר שנים קבוצות של הורים המבקשים להוביל לפתיחת מוסדות חינוך ממלכתיים חרדיים (ממ״ח), שכמותם הוקמו כבר למעלה מ-50 בתי ספר ולמעלה מ-100 גנים ברחבי הארץ. בתי ספר אלה מבטיחים בצורה הטובה ביותר את השתלבותם של צעירים חרדיים בשוק התעסוקה ובחברה הישראלית, לצד כיבוד אורח חייהם של החרדים.

ב2019 נדחתה עתירה שהוגשה על ידי הקליניקה בשם קבוצה של הורים חרדים ממבשרת ציון שדרשו מהמדינה והרשות המקומית להקים מוסד חינוך ממלכתי חרדי במבשרת ציון (61735-07-19). גם ערעור שהגשנו לבית המשפט העליון נדחה, אחרי שבית המשפט העליון קבע כי אין להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו בבית המשפט המחוזי לפיהם לא היו די תלמידים לפתיחת מוסד חינוכי.

בעקבות פסק הדין פנינו בשם התארגנות הורים וארגונים בצירוף חוות דעת מומחים לשר החינוך בכדי שיקבע נהלים לפתיחת מוסדות חינוך ממלכתיים חרדיים בחוזר מנכ”ל כך שתמנע האפשרויות מכל רשות מקומית למנוע את זכותם של תלמידים חרדים לחינוך. עד כה לא קיבלנו מענה. כיום אנו נמצאים כחלק מלובי לקידום הסוגיה ובוחנים האם שינוי בהרכב הממשלה יוביל לשינוי ללא הליך משפטי.

במהלך השבועות האחרונים אנו נמצאים בקשר עם גורמים שונים בקידום הצעות חקיקה בנושא ומעניקים ייעוץ משפטי בעניין. לצד זאת, אנו נערכים להליך משפטי כאמור לחיוב קיומו של חוזר מנכ”ל.

עו״ד רייכמן, יחד עם ד״ר תמי הראל בן שחר כתבו מאמר העוסק בסוגיית החינוך הממלכתי החרדי (לצד סוגיות נוספות), וכותרתו: ״בית הספר הפרטי מת, תחי ההפרטה״.

  1. הליכי מיון אסורים והפעלת ביקור סדיר במגזר החרדי

ממעקב אחר התנהלות ועדת הערר לרישום למוסדות חרדים עולה כי בשנים האחרונות ועדת הערר איננה מתערבת בהליכי מיון אסורים שמתקיימים בחינוך החרדי, והפניות אליו לא נענות או נענות באיחור שהופך את הטיפול לבלתי רלבנטי. במהלך הסמסטר הקליניקה טיפלה בשני מקרים בהם הופענו בהליכי שימוע טרם הגשת כתב אישום כנגד ההורים.

המקרה הראשון נוגע למשפחה צעירה מפתח תקווה של חוזרים בתשובה. לאחר חזרתם בתשובה, ילדי המשפחה שולבו במוסדות חינוך “פטור” מבלי שההורים מבינים את משמעות הדברים עד תום. לאחר מספר שנים הבינו ההורים שבית הספר אינו מלמד לימודי ליבה ואינו מספק חינוך איכותי. בעקבות כך, פנו ההורים למוסד השייך לחינוך העצמאי בו נלמדים לימודי ליבה ומתוקצב באופן מלא על ידי המדינה אך סורבו על ידי המנהל. פניות ההורים לכלל הגורמים ברשות לא סייעו ולאחר מכן פנייתנו לוועדת הערר לא נענתה. חלף זאת קיבלו ההורים הודעה על שימוע טרם העמדה לדיו בגין אי ביקור סדיר בבית הספר. לקראת ובמהלך השימוע הבהרנו כי המוסד החינוכי של החינוך העצמאי (מוכר שאינו רשמי) הסמוך למקום מגורי הילדים אינו יכול למנוע מהם ללמוד בבית הספר בהיותו מוסד החינוך המבטיח את מימוש חוק לימוד חובה לילדים אלו. אף טענו כי לא ניתן לחייב איש לשלוח את ילדו למוסד פטור ובוודאי לא ניתן להעמיד לדין בגין אי התייצבות למוסד מסוג זה. מוסד פטור הוא מטבעו בחירה פרטית של משפחה ללמוד במוסד פרטי שאין לומדים בו לימודי ליבה והרשויות לא יכולות לחייב תלמיד ללמוד בו. יום לאחר הדיון הסוער קיבלו ההורים הודעה שבקשתם התקבלה, ולאחר מאמץ נוסף הרישום אכן בוצע.

המקרה השני הוא של משפחה חרדית מבית שמש אשר הוציאה את ילדיה מאחד מבתי הספר של החינוך העצמאי (במעמד מוכר שאינו רשמי)  בעקבות מקרי התעללות לדבריהם. הם פנו לרישום לבית ספר נוסף הסמוך לביתם ללימודים אך סורבו ללא נימוק כדין. הרשות המקומית הציעה להם בתי ספר לא רלוונטיים לרבות בית הספר בו הילדים חוו את הפגיעה ובית ספר השייך לחינוך הממלכתי דתי, שאינו תואם את אורח חייהם. גם במקרה זה ועדת הערר לא השיבה לפניותינו ותחת זאת קיבלו ההורים זימון לשימוע טרם העמדה לדיו בגין אי ביקור סדיר בבית הספר. נוכחותנו בשימוע הביאה להתייחסות חיובית של הגורמים ברשות המקומית ולשיח ער בינם לבין ההורים. אנו תקווה כי יימצא פתרון בקרוב גם במקרה זה.

  1. חינוך מיוחד

לפני כשלוש שנים חוקק תיקון 11 לחוק החינוך המיוחד אשר גרם לשינויים משמעותיים בניהול החינוך המיוחד. התיקון היה אמור להוביל להבטחת סל אישי ראוי לכל תלמיד אשר יסייע בידי תלמידים להשתלב בחינוך הרגיל וכן לשנות את הכללים כך שההורים הם אלו שיבחרו את סוג המסגרת החינוכית של ילדיהם (כיתה נפרדת, מוסד חינוכי נפרד, שילוב) במרבית המקרים.

הקליניקה וארגונים רבים אחרים הצביעו על חששות משמעותיים לפגיעה בזכויות תלמידים כתוצאה מתיקון החוק, ושאף הובילו לכך שהגשנו יחד עם ארגון ״בזכות״ עתירה לבג״ץ בשם 8 ארגונים (בג”צ 3754/20 בזכות נ׳ משרד החינוך). בעקבות העתירה שופרו ההנחיות, אך נותרו בעיות משמעותיות, ובשנה שעברה הוגשו לבתי המשפט כמה הליכים בשם תלמידים שזכויותיהם לא מומשו במסגרת החוק (לפירוט ראו סיכום שנת תשפ״א). 

במהלך סמסטר א׳ תשפ״ב הגשנו עתירה בשם ילדה עם אוטיזם בטענה כי ועדת ההשגה נתנה לה סל שירותים נמוך יתר על המידה ללא כל הנמקה ראויה (עת”מ תל אביב 70713-10-21). בית המשפט קיבל את טענתנו בדבר העדר הנמקה ראויה והחזיר את הדיון לוועדה. לצערנו ועדת ההשגה בחרה שלא לשנות את סל השירותים אך נימקה את החלטתה בצורה ראויה. עם זאת, המסר מתיק זה, כמו גם מהתיקים הקודמים, לוועדות להתנהל באופן מנהלי תקין הוא בעל חשיבות רבה. 

  1. מועצה מייעצת לחינוך הערבי

בשנת 2017 הגישה הקליניקה עתירה לבג״ץ בה דרשנו משר החינוך ליישם את הוראות תקנות חינוך ממלכתי (מועצה מייעצת לחינוך הערבי), תשנ”ו-1996 (להלן: התקנות) להקמת מועצה מייעצת לחינוך הערבי. למועצה המייעצת חשיבות רבה כדי להביא לתודעת שר החינוך את הצרכים של החינוך הערבי וכן לשם הכרה בזכות התלמידים הערבים לחינוך מותאם שהינו אחד ממרכיביה הבסיסיים של הזכות לחינוך. באותה שנה ניתן פסק דין המעגן את התחייבות המדינה להקים מועצה כזו, ונפסקו לזכותנו הוצאות. על אף הוראותיו המפורשות של פסק הדין כעבור שנה לא חלה התקדמות בהקמת המועצה ונאלצנו להגיש בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט. נוכח העובדה כי הדיון התקיים כבר בתקופת בחירות בית המשפט לא התערב אך קבע כי אין כל נימוק שיש בו כדי להצדיק מדוע לא מינו את חברי המועצה המייעצת. הבחירות החוזרות, תחלופת השרים וחוסר העניין של השרים הביאו לכך כי חלפו למעלה מארבע שנים מאז מתן פסק הדין ועדיין המועצה לא קמה. בנסיבות אלו שבנו ופנינו לבית המשפט בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, תגובת המדינה צפויה להינתן בחודש מרץ 2022.

 

  • הצעת חוק נוער מנותק

תקופת הבחירות החוזרות ומשבר הקורונה הציבו זרקור על הקשיים החוקיים בהפעלת “תכנית הילה”. תכנית הילה היא תכנית המופעלת על ידי משרד החינוך וחלק מהרשויות המקומיות המספקת באמצעות מורי קבלן שירותי חינוך לתלמידים מנותקים (תלמידים שנשרו ואינם משויכים עוד לבתי ספר). התכנית מעניקה פתרון לאלפי תלמידים שהמערכת כשלה מלדאוג להם.

היותו של התקציב תקציב תוספתי, העדרו של תקציב מדינה והעדר הסדרה חוקית (למעשה הלימודים בתכנית מהווים הפרה של חובת הביקור הסדיר במוסדות חינוך מוכרים) הובילו לכך כי בתקופת משבר הקורונה הודיעה המדינה שלא תתקצב את התכנית.  פניות של הקליניקה וגופים אחרים הביאו למציאת פתרון תקציבי והמשכה. לצד זה, נוצר שיתוף פעולה בין מנהלי יחידות “קידום נוער” ברשויות המקומיות  (האמונים על נוער מנותק ונושר), מנהלת האגף הרלוונטית במשרד החינוך והקליניקה בניסיון למצוא פתרון ארוך טווח, והוביל להכנת הצעת חוק המטפלת בסוגיית הנוער המנותק. הצעת החוק עוסקת בהיבטים שונים של נוער מנותק כגון הפנייה לתכנית לימודיים ייחודית לנוער, עוסקת בהבטחת תקצוב ציבורי לתכנית, את אחריות המדינה והרשות המקומית לתכנית, את החובה להבטיח נגישות לנוער מנותק מכלל הרשויות, לרבות רשויות מוחלשות, ועוד.

כיום, נבחנת האפשרות לקדם את הצעת החוק כהצעת חוק ממשלתית. אם הדבר לא יצלח אזי היא תקודם באופן פרטי.

 

  • חינוך ילדי הבדואים בדרום ונגישות לאינטרנט

בסמסטר א׳ קיימה הקליניקה סיור בשיתוף ארגונים נוספים (ארגונים מקומיים, האגודה לזכויות האזרח וקליניקה לסייבר באוניברסיטה העברית) בכפרי הבדואים בדרום המוכרים והלא מוכרים. הסיור התמקד בסוגיית הנגישות ללמידה מרחוק אשר מהווה חלק אינטגרלי כיום ממערכת החינוך עם ובלי קשר למשבר הקורונה. בסיור נחשפנו לקשיים נוספים במערכת החינוך שם.

בעקבות הסיור אנו מחדשים את המאבק להנגשת למידה מרחוק, לאחר שבסגר הראשון בשנת 2020 הגישה הקליניקה עתירה לבג״ץ בדרישה לחייב את המדינה לספק פתרונות ללמידה מרחוק לילדים ללא גישה לאינטרנט ולאמצעי קצה. המאבק חשוב במיוחד במקרה של הילדים בני הקהילה הבדואית בדרום שם הנגישות ללמידה מרחוק נמוכה במיוחד. במסגרת הפרויקט שלחנו בקשת חופש מידע עדכנית למשרד החינוך בנושא, שלחנו שאלון לגורמים שונים בנגב וקבענו יום מפגש וגביית תצהירים ביחד עם גורמי חינוך והורים. כל אלו לקידום מהלכים נקודתיים ורחבים בסוגיה חשובה זו. במקביל אנו נמצאים בקשר שוטף לפתרון בעיות נוספות במערכת החינוך עם נציגות של האוכלוסיה הבדואית.