הקליניקות למשפט ושינוי חברתי

הקליניקות

אנו מתכבדים להציג את הדו״ח השנתי של הקליניקות למשפט ושינוי חברתי באוניברסיטת חיפה לשנת הלימודים תשפ״ב. בשנת הלימודים האחרונה פעלו הסטודנטים למשפטים בשבע קליניקות, ולקחו חלק בכ-500 תיקים ופרויקטים לקידום זכויות אדם ונגישות לצדק במגוון רחב של תחומים, ותוך שימוש בכל קשת הכלים שעומדים לרשות עורך הדין.

על אף הגיוון הרב, הקליניקות כולן נועדו לקדם שלוש מטרות. האחת, היא קידום זכויות אדם ונגישות לצדק. הקליניקות פועלות בתחומן ליתן סיוע וייצוג משפטיים איכותיים ללקוחות מקבוצות מוחלשות, שלרבים מהם אין אפשרות לשכור את שירותיו של עורך דין, ושמוצבים בפניהם חסמים שונים למימוש זכויותיהם. בנוסף, הקליניקות מזהות סוגיות עקרוניות בעלות השפעות רוחב ופועלות לקידום חקיקה ומדיניות, תוך יצירת קואליציות ומתן קול ללקוחותינו. הקליניקות שלנו עומדות בחזית העשייה ומתייחדות בפרויקטים ובתחומי הפעילות משאר הארגונים והקליניקות.

המטרה השניה של הקליניקות הינה מטרה פדגוגית – להעניק חינוך משפטי איכותי לסטודנטים שלנו. הקליניקות לא רק מעניקות לסטודנטים הזדמנות להתנסות מעשית תוך חניכה משמעותית של עורכות דין מעולות, אלא גם שמות דגש על עיבוד של ההתנסות ותאורטיזציה של התובנות העולות מהשטח. בנוסף, הקליניקות שמות דגש רב על חינוך אתי של עורכי דין לעתיד בעלי מחויבות חברתית וראייה ביקורתית של המשפט ומערכת יחסי הכוחות שמגולמת בו.

לבסוף, המטרה השלישית של הקליניקות היא לייצר ידע משפטי בעל ערך לקהילה המשפטית בישראל (בעיקר) ובעולם. אנו סבורים כי יש חשיבות רבה לכך שהמומחיות הנוצרת בקליניקות, בשילוב עם חשיבה מכלילה על המציאות המשפטית, תבוא לידי ביטוי במחקר אקדמי שיוכל לקדם את מערכת המשפט שלנו. הסטודנטים המשתתפים בקליניקות כותבים סמינרים מחקריים בנושאי הקליניקה, והקלינאיות לבדן או בשיתוף עם חוקרות וחוקרים משמיעות קול ייחודי גם בשדה המחקר המשפטי.

הסיכום מדגים, אנחנו חושבים, כיצד מגשימות הקליניקות את המטרות הללו. אנו מזמינים אתכם לעיין בסיכום, ולהיות מעורבים בפעילות.

קריאה מהנה, וכתמיד נשמח לשמוע תגובות, תובנות, ורעיונות לשיתופי פעולה.
שלכם, תמי הראל בן שחר, מנהלת אקדמית והרן רייכמן, מנהל מקצועי.

 

תקציר מנהלים

הקליניקה לזכויות אדם העניקה סיוע משפטי לחסרי מעמד במרכז הזכויות שבבית הקרנות בהדר, שהינו מרכז ״walk in״, שאינו מצריך תיאום פגישה מראש. בנוסף למתן סיוע משפטי ראשוני במגוון נושאים, הקליניקה העניקה ייצוג משפטי ל-25 לקוחות, ובכלל זה פנייה בשמם לגורמים ממשלתיים, מעסיקים, שירותי בריאות ועוד. בארבעה מקרים, הקליניקה יצגה לקוחות בהליכים בבתי משפט הנוגעים למעמדם בישראל. הקליניקה גם מעורבת בפרויקט שנוגע לאסירים, ונועד להבטיח כי המדינה והרשויות המקומיות יספקו שירותי רווחה למשפחות כלואים, וכן מייצגת מספר לקוחות ערבים תושבי חיפה בהליכים הנוגעים לזכויות דיור.

הקליניקה לפמיניזם משפטי העניקה סיוע וייצוג משפטי לכ-200 לקוחות בשנת הלימודים האקדמית 2021-2022. המקרים כללו אפליה תעסוקתית והטרדה מינית, עררים על החלטות התביעה שלא להגיש כתבי אישום בעבירות מין, זכאות לקצבאות ביטוח לאומי לנפגעות תקיפה מינית, הגנה מפני תביעות השתקה, צווי הגנה במקרים של אלימות במשפחה, שירות הכנת נפגעות תקיפה מינית להליך הגשת תלונה במשטרה, ועוד. בנוסף, הקליניקה קידמה מספר פרויקטים לשינוי מדיניות: שמירה על זכויות נשים בועדות להפסקת הריון, השירות הניתן לנשים בחדרים אקוטיים לטיפול בנפגעות תקיפה מינית בבתי-חולים, הדרת נשים מהמרחב הציבורי, ויוזמה חדשה לביצוע גישור בין קורבנות של הטרדה מינית לבין הפוגעים לכאורה (בשיתוף עם הקליניקה לגישור ויישוב סכסוכים).

הקליניקה למימוש זכויות אדם באמצעות ההליך האזרחי העניקה סיוע וייצוג משפטי פרו בונו ל-130 לקוחות בתחומים של חובות, בעיות מול ביטוח לאומי, דיור, בנקאות, תביעות השתקה ועוד. הקליניקה הציעה סיוע משפטי לחברי קהילת הלהטב”ק בתחומים משפטיים שונים ובמיוחד בהבטחת נגישות לשירותים רפואיים. חמישה מהמקרים כללו ייצוג בבתי משפט, אחרים כללו ייצוג בתהליכי הוצאה לפועל ומקרה אחד נגע לבקשת חנינה שהוגשה לנשיא מדינת ישראל בשם לקוח עם חוב בגין קנס פלילי. הקליניקה היתה גם מעורבת בפרויקטים של שינוי מדיניות, ובכלל זה הפחתת האגרות הנגבות עבור הגשת בקשות לחדלות פירעון, הבטחת נגישות לשירותי בריאות לאנשים טרנסג’נדרים ועוד.

הקליניקה ליישוב סכסוכים ע”ש ליאון צ’רני סיפקה הליכי גישור פרו בונו בכ-20 מקרים, בתיקי תביעות קטנות, תיקי משפחה וגישור בין קורבנות של הטרדה מינית לבין הפוגעים לכאורה (בשיתוף עם הקליניקה לפמיניזם משפטי). בנוסף, הקליניקה הנחתה סדנאות גישור לאוכלוסיות מוחלשות, והקנתה להם כלים מעולם ה- ADR (הליכי יישוב סכסוכים חלופיים) לניהול הקונפליקטים שלהם. הקליניקה היתה מעורבת גם בקידום מדיניות הקשורה לגישור, והשתתפה במחקר הנוגע למהומות האלימות בחיפה ב-2021.

הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך העניקה סיוע וייצוג משפטי לכ-500 לקוחות בשנת הלימודים האקדמית 2021-2022, מתוכם 15 כללו ייצוג בבתי משפט, ובנוסף הקליניקה קידמה מספר פרויקטים של שינוי מדיניות. התיקים והפרויקטים כולם שאפו להבטיח לכל ילדי ישראל חינוך הולם ושיוויוני. בין היתר, הקליניקה הגישה עתירה נגד הפרדה על רקע גזעי של מבקשי מקלט בתל אביב; ניהלה מאבק משפטי מתמשך למניעת תשלומי הורים לא חוקיים בבתי ספר ממלכתיים; ייצגה הורים חרדים מצפת בדרישתם להקים בית ספר ממלכתי לילדיהם; פעלה לקידום נגישות לחינוך מקוון לילדים ביישובים הבדואים בנגב; הגישה עתירה בשם ילד עם אוטיזם שלא קיבל את השירותים והתנאים להם הוא זקוק בביה”ס, ועוד.

הקליניקה למשפט, טכנולוגיה וסייבר משלבת הבנה טכנולוגית עם מומחיות משפטית לשם קידום מדיניות שנועדה להבטיח זכויות אדם בעידן הדיגיטלי. הקליניקה פעלה בשנת הלימודים במסגרת עשרה פרויקטים, ובהם: כתיבת מסמך מדיניות הנוגע לרגולציה הרצויה של ״ערים חכמות״; פנייה לדואר ישראל בדרישה להנגיש את שירות קביעת התור לאוכלוסיה המבוגרת, לנוכח המעבר לשימוש במערכת זימון תורים מקוונת; הגשת למעלה מ-20 מכתבים ובקשות לפי חוק חופש המידע לגורמים ממשלתיים שונים בבקשה לקבלת מידע בנוגע לשימוש באלגוריתמים בקבלת החלטות. כתיבת דו״ח מקיף בנוגע לשימוש הרשויות באלגוריתמים וקידום מדיניות שתבטיח שקיפות בנושא זה; נטילת חלק בתהליך חקיקה באמצעות כתיבת ניירות תגובה והשתתפות בדיונים של ועדות הכנסת בנוגע למעבר לתקשורת אלקטרונית בין רשויות הממשלה לאזרחים.

קליניקת הסניגוריה הציבורית ומערכת הצדק הפלילי פועלת בשיתוף עם הסניגוריה הציבורית בחיפה במתן ייצוג משפטי לחשודים ונאשמים בהליכים פליליים. לקוחות הסניגוריה הציבורית הם לרוב אנשים המגיעים מאוכלוסיות מוחלשות, אנשים עם מוגבלויות, ומעוטי יכולת. הייצוג כולל את כל שלבי ההליך הפלילי: ייצוג בהליכי חקירה, דיוני מעצר, וניהול המשפט הפלילי עצמו, כולל שלב הראיות, חקירה נגדית, וטיעונים לעונש.

מנחה קליני: עו”ד הרן רייכמן

מנחה אקדמית: ד”ר תמי הראל בן שחר

הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך סיימה את השנה ה-11 לפעולתה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, והינה כיום הגורם המשפטי המוביל בישראל במאבק החברתי והמשפטי למען שוויון הזדמנויות בחינוך. בשנים מאז הקמתה צברה הקליניקה מומחיות וניסיון בתחום משפט ומדיניות חינוך.

הקליניקה מטפלת בפניות מגוונות, ובהן: הפליה במערכת החינוך, פגיעה בזכות לחינוך חינם, אי מימוש זכויות בחינוך מיוחד, מיונים אסורים לבתי ספר, הרחקת תלמידים, ועוד. הפונים לקליניקה מגיעים מכל מגוון האוכלוסיות בחברה הישראלית – חילוניים, חרדים, דתיים וערבים, כאשר דגש מיוחד ניתן על הטיפול באוכלוסיות מוחלשות ובתיקים בהם ישנה השפעה על ציבור רחב בדגש על אותן אוכלוסיות ש”קולן לא נשמע”.

הקליניקה מפעילה “מוקד לשוויון הזדמנויות בחינוך”, הפעיל לאורך כל השנה בפניות לקליניקה באמצעות דואר אלקטרוני, דף פייסבוק ופניות ישירות לעו”ד הרן רייכמן. מרבית הפניות מגיעות דרך המלצות בעקבות המוניטין שרכשה לה הקליניקה. כמו כן מגיעות פניות מארגונים חברתיים אחרים. מדי שנה, החל מהמחצית השנייה של חודש אוגוסט ועד אמצע חודש ספטמבר מופעל קו חם טלפוני לפניות הורים ותלמידים, אותו אנו מפרסמים באמצעות רשתות חברתיות.

במהלך שנת הלימודים תשפ״ב השתתפו בקליניקה 15 סטודנטים וסטודנטיות, וטיפלה במאות רבות של לקוחות. הנה תיאור של חלק מהתיקים והפרויקטים:

  1. הזכות לחינוך של מבקשי מקלט, וסגרגציה של מבקשי מקלט

במהלך השנים האחרונות הובילה הקליניקה מספר הליכים משפטיים כדי לכפות על רשויות מקומיות לקיים את חוק לימוד חובה ולהבטיח חינוך רשמי חינם לילדי מבקשי מקלט החל מגיל 3 ובמוסדות חינוך אינטגרטיביים. גם בשנה הנוכחית טיפלנו במספר מקרים מסוג זה.

  1. תל אביב – עתירת בראון הישראלית

עיריית תל אביב נתפסת (בצדק יחסי) אצל רבים כעירייה הפועלת למען מבקשי המקלט ככל שמדובר בחינוך, באשר לא ניתן לזהות תופעות התעמרות קיצוניות באוכלוסיה זו. עם זאת, עיריית תל אביב מקיימת מסגרות נפרדות למבקשי מקלט—כלומר מוסדות בהם התלמידים כולם הם ילדים מבקשי מקלט. ההפרדה מתקיימת באופן גורף בגני הילדים וכן בקרב הרוב הגדול של ילדי מבקשי מקלט בגילאי בית הספר היסודי. מדיניות הפרדה זו מובילה לנזק חינוכי עצום לילדי מבקשי המקלט, המתגברת בהעדר תמיכה מדינתית לטיפול בחסכים הסביבתיים עימם הם מגיעים למערכת החינוך.

לאחר שבשנים קודמות שלחנו מספר לא מועט של פניות לטיפול בבעיות פרטניות שארעו בשל הקמת בתי הספר הללו, בהן הצבענו על אי חוקיות המדיניות הנוכחית, בחודש אוגוסט 2021 הגשנו עתירה (ביחד עם האגודה לזכויות האזרח) כנגד מדיניות ההפרדה הגזעית במוסדות החינוך בעיר. העתירה הוגשה בתחילה בשם כ-350 מבקשי מקלט, 100 אזרחים ישראליים תושבי תל אביב, מספר חברי מועצת עיר ומספר ארגונים (א.ס.ף, האגודה לזכויות האזרח, ספריית לוינסקי) ועם הזמן נוספו כ-300 מבקשי מקלט נוספים לעתירה.

בדיון ראשוני בעתירה הביעה עיריית תל אביב נכונות להעביר מאות תלמידים מכיתות א’-ג’ לבתי ספר בצפון העיר. נכונות זו הביאה להסכמה להעברת בין 91 ל147 ילדים באופן מיידי למוסדות חינוך במרכז וצפון העיר עם העירייה אך הדבר לא יצא לפועל בשל סירוב משרד החינוך לממן הסעות לתלמידים. לכתבות קשורות ראו לדוגמה כאן,כאן וכאן.

הדיון המכריע בעתירה התקיים ביום 6.3.22 בנוכחות אולם מלא של הורים מבקשי מקלט. ביום 26.7.22 ניתן פסק דין מאכזב בו דחה בית המשפט את העתירה וקרא לרשויות להיות נדיבות בבקשות העברה של תלמידים מבקשי מקלט (מבלי שהוא מורה על מימון הסעות לשם כך). פסק הדין לא התמודד עם טענותינו המהותיות ובראשן האיסור המשפטי לקיום מסגרות “נפרדות ושוות”. בית המשפט אף התעלם במופגן מהעובדות הברורות לפיהן קיומן של מסגרות נפרדות אינו גזירת גורל.

אנו עמלים על הגשת ערעור.

  1. תקצוב מדינתי לילדי מבקשי מקלט במוסדות חינוך

בחודש מאי 2021 פנינו ביחד עם ארגונים נוספים למשרדי הממשלה הרלוונטים להקצות משאבים לילדי מבקשי במוסדות החינוך. בפנייה הצבענו על כך כי ילדי מבקשי המקלט, אשר רובם נולדו בישראל, גדלים במציאות מורכבת. רבים מהם בנים למשפחות שבהן הורה אחד או שניהם חוו טראומות קשות, סובלים מפוסט-טראומה, ואשר במשך שנים ארוכות מתמודדים עם מציאות כלכלית קשה, המאלצת אותם להקדיש את מירב שעותיהם ומרצם לעבודה, ועם חוסר וודאות בשאלת מעמדם ועתידם. תנאים סביבתיים אלה מובילים לכך שאף שפוטנציאל ההתפתחות של מרבית הילדים תקין, הם מפתחים פיגור סביבתי בגיל צעיר. שיבוצם במסגרות נפרדות לילדים זרים בלבד מחריף את הבעיה, כפי שמראה חוות דעת של פרופ׳ להתפתחות הילד שצורפה לפנייה. בעקבות כך, דרשנו, כאמור, כפי שמקובל במדינות המפותחות תקצוב הולם הדומה לסל קליטה לילדים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. מכיון שחלף זמן רב ולא קיבלנו מענה, עמלו הסטודנטים על טיוטת עתירה לבג”ץ אשר לא הוגשה בשל הליך הבחירות ונוכח השלמות נוספות שאנו עורכים. אנו צופים שעתירה תוגשה בשנה הבאה.

  1. לוד

נוכח גידול של מספר התלמידים מבקשי מקלט בעיר לוד מ-98 ל-162 בשנת הלימודים תשפ”א החליט ראש העירייה להפסיק לקלוט את התלמידים למוסדות החינוך והותיר למעלה מ-10 תלמידים ללא מסגרת חינוכית. בעקבות פנייתנו בעניין הסכים ראש העיר לקלוט תלמידים אלו למוסדות חינוך אך הצהיר בפני משרד החינוך כי בשנה הבאה לא יקלוט תלמידים ללא תקציבים מתאימים.

לקראת שנת הלימודים תשפ”ב פנו אלינו מספר הורים מבקשי מקלט ודיווחו כי העירייה לא רשמה את ילדיהם למוסדות חינוך. בעקבות כך הגשנו עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז בחודש אוגוסט 2021 בשם 5 ילדים (עת”ם 63926-08-21). בעקבות הגשת העתירה התקבלו חמשת הילדים. עם זאת לאחר הגשתה התגלו קשיים ברישומם של כ-15 ילדים נוספים אם בהעדר רישום ואם ברישום לא תקין (רישום מרוחק ללא הסעה, רישום לא מותאם שפה מבוקשת וכו’). בכסות העתירה הצלחנו להסדיר את רישומם של כלל הילדים.

  1. בני ברק

בעיר בני ברק לומדים מבקשי המקלט במסגרות חינוך נפרדות. הדבר קשור, בין היתר לעובדה שאין בבני ברק כמעט ילדים חילוניים הלומדים בבתי הספר הממלכתיים בעיר. אנו ראינו קושי משפטי לפנות כעת בדרישה לחייב עיריות שכנות (רמת גן) לקלוט את ילדי בני ברק כדי להבטיח אינטגרציה.

בבית הספר היסודי בעיר נוצר משבר אמון חריף בין הנהגות ההורים לבית הספר. הדבר הוביל לשביתה מלימודים של התלמידים. לאחר התערבות של גורמים רבים, הקליניקה לקחה על עצמה את תפקיד ייצוג ההורים במו”מ מול בית הספר והצלחנו להגיע להסכמות הכוללות שיפור השיח בין בית הספר להורים, תיווך תרבותי להורים ושינוי מסוים בתכנית הלימודים לרצון ההורים. הדבר הוביל לכך שלאחר כמעט חודשיים של שביתה הילדים חזרו  התלמידים ללימודים בסוף חודש אוקטובר 2021.

 

  1. פתח תקווה

במהלך השנה הקודמת זכינו בתיק משמעותי בו נאסר על קיומם של גני ילדים נפרדים למבקשי מקלט בפתח תקווה (עת”מ 14518-07-20).  הרישום למוסדות החינוך בפתח תקווה בכלל ולגנים בפרט לקראת שנת הלימודים הזו, עבר ברובו הגדול בהתאם לפסק הדין למעט קיומו של גן נפרד לכ-15 ילדים אשר נטען כי נרשמו מאוחר (טענה שאינה אמת). בעקבות כך הגשנו בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, אך השופט מצא לנכון שלא להתערב. לאחר התלבטות הוחלט שלא להגיש ערעור על החלטה זו, בין היתר בהתחשב בזמן שחלף, היתרונות המסויימים שיש ללימודים בגן קטן, וכן בשל התחייבות העירייה להעביר את הילדים לגן משולב כבר בשנת הלימודים הבאה. אנחנו עוקבים השנה אחר הליך הרישום כדי לוודא כי לא יקרו תקלות דומות.

  1. מקלט לקרבנות אלימות מבקשות מקלט בעוספיה

מזה מספר שנים אנו מסייעים פעם אחר פעם לילדים הנמצאים במקלט לנשים מבקשות מקלט קרבנות אלימות בעוספיה. בכל שנה פונות נשים מהמקלט בסיוע עובדות המקלט לרישום ילדיהם במערכת החינוך בחיפה בכדי שיוכלו ללמוד בשפה העברית (שפה בה למדו הילדים קודם לכן והיא שפה שימושית בבתים). עד כה כל פניותינו הצליחו (מה שמעלה את השאלה מדוע פניות אלו נדרשות..) במהלך השנה החולפת טיפלנו בכ-4 ילדים ובימים אלו אנו מטפלים בילד נוסף שהוא שייך לחינוך המיוחד.

  1. תשלומי הורים בחינוך הממלכתי
  2. הזכות ללמוד בכיתה לא תורנית

במשך 7 שנים ניהלה הקליניקה מאבק כנגד חוזר מנכ”ל תשלומי הורים המאפשר גביית סכומי כסף משמעותיים בבתי ספר ממלכתיים ייחודיים ותורניים, דבר המוביל ליצירת מוסדות חינוך לבעלי ממון ומוסדות חינוך לכאלו שאינם. בפסק הדין שניתן ביולי שנת 2020 (בגץ 5004/14 שמשון נ׳ משרד החינוך) נדחתה העתירה העקרונית בנימוק שאף שחוזר המנכ״ל מעורר חשש לעקרון השוויון החינוכי, הרי שהוא מגשים את עקרון האוטונומיה ההורית בכך שמאפשר להורים לבחור את החינוך שילדיהם יקבלו, ולשלם עבורו.

חוזר המנכ״ל מאפשר להורים לבחור בית ספר ממלכתי תורני (או כיתה תורנית) המחייבים תשלומי הורים גבוהים, אך מחייב שתישמר הזכות ללמוד בבית ספר ללא תכנית תורנית או בכיתה לא תורנית. במהלך השנה החולפת פנינו בשם עשרות הורים מגבעת שמואל בדרישה לפתוח בשנת הלימודים הנוכחית (תשפ”ב) כיתה ללא לימודים תורניים בישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל, הישיבה (היחידה) באיזור הרישום של הילדים הדתיים בעיר. הבהרנו בבקשה שההורים אינם מעוניינים בלימודים עמוסים מדי של מקצועות תורניים גם ללא קשר לתשלום אלפי השקלים הנדרשים. בקשתם של ההורים נדחתה. השנה חידשנו את הפנייה ביחד עם הורים חדשים לקראת שנת הלימודים הבאה. בהעדר מענה לגוף הדברים, הגשנו עתירה לבית המשפט המחוזי (מרכז) – עת”מ 5850-01-22, בה דרשנו כי תינתן לתלמידים בחירה בין תכנית לימודים עם תל״ן תורני ותכנית ללא תל״ן תורני, כדי למנוע מבית הספר לכפות על הורים תכניות לימוד תורניות בתשלום בניגוד לרצונם ובניגוד לחוק ולתקנות. יצויין כי לצד התכנית התורנית צמצמה הישיבה בתכנית היסוד המחייבת, כך שהתלמידים אינם לומדים את מלוא תכנית היסוד במקצועות ערבית, אזרחות, גיאוגרפיה וספרות. לפיכך דרשנו כי הישיבה תעמוד בתכנית היסוד למוסדות החינוך הממלכתיים דתיים. בדיון שנערך ב20.2.22 הודיע בית המשפט כי הוא לא יקבל את העתירה מטעמי סף שונים ומכיוון שהוא השתכנע כי קיימות אלטרנטיבות חינוכיות לעותרים. בעקבות כך ומתוך ההבנה כי ההורים לא ירצו להמשיך בהליכים מחקנו את העתירה על אף שאנו סבורים כי אמירותיו של בית המשפט מנוגדות לדין.

  1. גבייה אסורה של תשלומי הורים – רבבה: הסיפור שאינו נגמר – נצחון ביניים

הקליניקה מטפלת מזה ארבע שנים בתשלומי הורים באולפנת רבבה, במעמד רשמי ממלכתי, השייכת לרשת נעם צביה. האולפנה גובה מההורים תשלומים בסך 3000-4000 ₪ בשנה, עבור שעות תכנית לימודים נוספת והפעלת בית הספר בשעות אחר הצהריים. אלא שעולה שבית הספר אינו משתמש במשאבים הללו כדי לספק את שעות הלימודים הנוספות. בעקבות עתירה שהוגשה ב2018 על ידי הקליניקה נערך דוח בקרה בבית הספר שנוגע לשנת הלימודים תשע״ז, והמדינה הורתה  על החזר כספים שנגבו ביתר או לא סופקו בגינם שירותים בסך של 1100 ₪ לכל תלמידה.

לאחר מכן שבנו ופנינו למשרד החינוך על מנת שיערוך בדיקות לגבי שנים נוספות, פניות שלא זכו למענה. במקביל, ערכנו חוות דעת מומחה עם מומחית בתחום תקצוב בתי הספר המוכיחה כי גם חלקים מתקצוב משרד החינוך המיועד לשעות הוראה אינו מגיע לתלמידות.

בחודש מרץ 2021 הגשנו עתירה חדשה (עת”מ 15113-03-21). בה אנו דורשים להשיב את מלוא תשלומי התל”ן בשנים תשע”ז-תש”פ, שגובה בתצהיר מאת ד”ר דני גרוסמן, מי שהיה עד לא מזמן רפרנט תשלומי הורים במחוזות מנח”י וירושלים וכן רפרנט תשלומי הורים בווועדת הייחודיים. התצהיר של גרוסמן תמך בטענותינו בעתירה והוא בעל חשיבות גדולה כדי להקנות אמינות לטענותינו בבית המשפט ובציבור. ראו כתבה בעניין. נוכח הודעת המדינה כי תתקיים בדיקה חדשה בנוגע לגבייה נמחקה שוב העתירה תחת התחייבות המדינה לסיים את ההליך בחודש דצמבר 2021.

לצערנו, משרד החינוך לא עמד בזמנים שהתחייב להם ובחודש מרץ הגשנו בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט. לשמחתנו בחודש מאי הוגשה תגובת המדינה הקובעת כי חלק מהגבייה עבור תל”ן בחטיבת הביניים ו99% מהגבייה עבור תל”ן בחטיבה העליונה נגבו שלא כדין (ואף לא נוצלו כל כספי המדינה). בעקבות פנייתנו אף הובהרה חובת האולפנה להשיב את הכספים.

אף על פי כן האולפנה לא השיבה את הכספים ואף הגישה עתירה נגד משרד החינוך נוכח ההחלטה החדשה. אנו פועלים עתה להצטרף להליך כמשיבים וכן לבוא בדרישות להרחיב את ההחזר בחטיבת הביניים.

  1. חופש מידע – מסירת דו”חות ביקורת

במהלך הפעילות בעניין גבייה אסורה של תשלומי הורים והתנהלות לא תקינה אנו נתקלים בתופעה חוזרת של אי מסירת הדוחות המלאים של אגף מנהל אכיפה ובקרה למתלוננים על גבייה אסורה ועל ניהול לא תקין של כספים. בעקבות פניית הורים שהסכימו להוביל את המהלך אנו מגישים הליך טרם עתירה התוקף את הטענה העקרונית של משרד החינוך שיש בפרסום דוחות הבקרה בשל הפגיעה בפרטיות הנבדקים ופגיעה בהליכי ביקורת. אנו סבורים כי לא יכולה להיות פגיעה בפרטיות במקום בו האנשים העוסקים בסוגיה ידועים לכל וממילא אין צורך בפרסום השמות. אנו סבורים לצערנו כי הליך ההסתרה נועד כדי לאפשר שיתוף פעולה בפעמים רבות בסטיות מהדין והסכמות “שקטות” ולא לקדם את הליך הביקורת.

  1. הליכי הוצאה לפועל

בתחילת השנה ייצגנו זוג הורים מקצרין שילדיהם לומדים בישיבות. בשל מצב כלכלי לא פשוט הם הודיעו לרשות ולמוסדות החינוך שאינם יכולים לשלם את תשלומי ההורים שהינם כידוע תשלומי רשות. אף על הוראות החוק עיריית קצרין הגישה כנגדם תביעה לסכום לקצוב בהוצאה לפועל. בעקבות כך, הגשנו התנגדות לבית המשפט השלום בתל אביב שהובילה לעיכוב ההליכים ואנו ממתינים לדיון עצמו. במסגרת ההתנגדות הבהרנו כי לא ניתן כלל לנקוט בהליך זה לגביית תשלומי רשות.

  • ילדים חולים

ילדים חולים הם תלמידים הנעדרים ממסגרות חינוך לתקופות העולות על 21 יום בשל מחלה. שירות החינוך לילדים חולים, הקבוע בחוק חינוך לילדים חולים, הופרט על ידי משרד החינוך וטופל משך שנים על ידי זכיין – ״קדימה מדע״. השילוב בין הזכיין הנוכחי והעדר פיקוח נאות של משרד החינוך, הוביל לכך שפעמים רבות לא ניתנו שירותים או שניתן שירות חלקי ולא מתאים. בשנים האחרונות הקליניקה משתפת פעולה עם מטה המאבק למען הילדים החולים בטיפול בעשרות פניות פרטניות מדי שנה בשנה, ולעתירות עקרוניות, אשר הובילו בין היתר לתיקון החוק המבטיח חינוך חינם לילדים חולים גם בגילאי 3-4, ולהודעת משרד החינוך בקיץ 2020 על החלטתו שלא להאריך את ההתקשרות עם ״קדימה מדע״ ועל החזרת השירות לידי משרד החינוך.

מאז ההחלטה אנו נמצאים בשיג ושיח עם המשרד בכדי לקדם את המתווה ואת התהליך, להבטיח את זכויותיהם של התלמידים בשלב המעבר, ולהעיר על חוזר מנכ”ל בעניין. למרבה הצער, גורמים רבים יצאו נגד החזרת השירות למשרד החינוך (ועד עובדי התכנית, חלק מן ההורים, וארגוני המורים), וקבוצת הורים אף הגישה עתירה לבג”ץ. אנו הגשנו בשם מטה המאבק בקשת ידיד בית משפט כדי להצטרף לדיון, ושם הצגנו את הכשלים האדירים שהיו בהספקת השירות על ידי הגוף הפרטי, וכן את הקושי המשפטי עם הפרטת השירות. בית המשפט דחה את הבקשה למתן צו הביניים והעברת השירות לידי משרד החינוך יצא לדרך.

אנו מלווים הליך זה באופן צמוד, וטיפלנו בלמעלה מ-50 פניות של הורים ופניות עקרוניות במסגרת התהליך. התקדמות התכנית ברובו מפתיע לטובה, במיוחד לאור העובדה שכ-400 מורים המלמדים תלמידים חולים הם מורים מתוך בתי הספר שאליהם רשומים הילדים החולים, דבר המבטיח שבית הספר ישמור על קשר עם הילדים לשם הבטחת חזרתם לאחר סיום תקופת המחלה.

עם זאת, ישנם מספר קשיים עליהם הצבענו בפניות ודיונים מול משרד החינוך בשנה האחרונה, ובכללם העובדה שהקשר הראשוני מתבצע בין ההורים והמרכז הארצי ולא דרך בית הספר של התלמיד; מחסור במטפלים פרא-רפואיים (בעיה כלל מערכתית); התכנית אינה מבטיחה עמידה בקצב הלימודים בכיתה ויכולת חזרה טובה למוסד החינוכי; והיעדר תשתית חוקית ומעשית לקיום לימודים היברידיים. אנו מקדמים נושאים אלה מול משרד החינוך לאורך כל שנת הלימודים, ואנו מזהים שיפור.

בנוסף, בעקבות עתירה בה זכינו לפני מספר שנים קידם משרד החינוך תקנות לפי חוק חינוך חינם לילדים חולים. התקנות התעכבו ולאחר העברת השירות למשרד החינוך תוקנו מחדש. השנה הקליניקה הכינה תגובה לתקנות החדשות המדגישה את הצורך בלקיחת אחריות מלאה של מוסדות החינוך על התלמידים וכן את הצורך במתן משאבים מספקים.

  1. המאבק לממלכתיות החינוך החרדי
  2. מוסדות ממלכתיים חרדיים – כללי

הקליניקה מלווה מזה מספר שנים קבוצות של הורים המבקשים להוביל לפתיחת מוסדות חינוך ממלכתיים חרדיים (ממ״ח), שכמותם הוקמו כבר למעלה מ-50 בתי ספר ולמעלה מ-100 גנים ברחבי הארץ. בתי ספר אלה מבטיחים בצורה הטובה ביותר את השתלבותם של צעירים חרדיים בשוק התעסוקה ובחברה הישראלית, לצד כיבוד אורח חייהם של החרדים.

ב2019 נדחתה עתירה שהוגשה על ידי הקליניקה בשם קבוצה של הורים חרדים ממבשרת ציון שדרשו מהמדינה והרשות המקומית להקים מוסד חינוך ממלכתי חרדי במבשרת ציון (עת”מ 61735-07-19, פרשת מנור). גם ערעור שהגשנו לבית המשפט העליון נדחה, אחרי שבית המשפט העליון קבע כי אין להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו בבית המשפט המחוזי לפיהם לא היו די תלמידים לפתיחת מוסד חינוכי.

בעקבות פסק הדין פנינו בשם התארגנות הורים וארגונים בצירוף חוות דעת מומחים לשר החינוך בכדי שיקבע נהלים לפתיחת מוסדות חינוך ממלכתיים חרדיים בחוזר מנכ”ל כך שתמנע האפשרות שרשות מקומית תנסה למנוע את זכותם של תלמידים חרדים לחינוך. עד כה לא קיבלנו מענה. אנו חלק מלובי לקידום הסוגיה אשר ניסה לקדם הצעת חוק בעניין בממשלה האחרונה ללא הואיל. יחד עם זאת, לאחרונה מונה שי קלדרון כמנהל הממ”ח במשרד החינוך – אלו הן בשורות מצוינות. אנו נבחן האם מינוי זה יוביל להתקנת חוזר מנכ”ל או שנגיש עתירה עקרונית בעניין.  

עו״ד רייכמן, יחד עם ד״ר תמי הראל בן שחר כתבו מאמר העוסק בסוגיית החינוך הממלכתי החרדי (לצד סוגיות נוספות), וכותרתו: ״בית הספר הפרטי מת, תחי ההפרטה״.

  1. מוסדות ממלכתיים חרדיים – צפת

לאחרונה הגשנו עתירה  בכדי לחייב את עיריית צפת ומשרד החינוך לפתוח מוסד חינוכי ממלכתי חרדי לבנות “מוסדות בית יעקב יידיש” בצפת. עתירה זו הינה נסיון לאתגר שוב את המערכת להקים מוסד חינוך ממלכתי חרדי. בבסיס העתירה עומדת הטענה כי אבן הנגף להקמת מוסד חינוך ממלכתי חרדי על פי פסיקת בית המשפט בפרשת מנור היתה מספר התלמידים. רוח זו הובילה את פסיקת בית המשפט לעניין הקמת בית ספר ממלכתי ערבי בנוף הגליל (גם בתי ספר ערביים אינם מוזכרים בחוק). אנו מייצגים בעתירה זו למעלה מ-20 ילדות בגילאי 3-6 (4 מחזורים) ומדובר מספר מספק להקמת מוסד חינוכי חדש.

עתירה זו היא מרתקת באשר לטעמנו היא מייצגת בדיוק את האוכלוסיה שלמדינה יש אינטרס להכניס לממלכתי חרדי – ילדות למשפחות חרדיות מובהקות אשר אף מעוניינות שהילדות ילמדו את לימודי הקודש ביידיש אך רוצות ונכונות ללמוד לימודי ליבה ברמה גבוהה תחת הכללים המחמירים והפיקוח של הממלכתי חרדי. בהעדר מוסד חינוך ממלכתי תלמידות אלה לומדות בבית ספר יסודי שאינו מורשה על ידי משרד החינוך ובכך נפגעת זכותם לחינוך ראוי.

  1. הליכי מיון אסורים והפעלת ביקור סדיר במגזר החרדי

ממעקב אחר התנהלות ועדת הערר לרישום למוסדות חרדים עולה כי בשנים האחרונות ועדת הערר איננה מתערבת בהליכי מיון אסורים שמתקיימים בחינוך החרדי, והפניות אליו לא נענות או נענות באיחור שהופך את הטיפול לבלתי רלבנטי. במהלך השנה הקליניקה טיפלה בשלושה מקרים, בשניים מהם הופענו בהליכי שימוע טרם הגשת כתב אישום כנגד ההורים.

המקרה הראשון נוגע למשפחה צעירה מפתח תקווה של חוזרים בתשובה. לאחר חזרתם בתשובה, ילדי המשפחה שולבו במוסדות חינוך “פטור” מבלי שההורים הבינו את משמעות הדברים עד תום. לאחר מספר שנים הבינו ההורים שבית הספר אינו מלמד לימודי ליבה ואינו מספק חינוך איכותי. בעקבות כך, פנו ההורים למוסד השייך לחינוך העצמאי בו נלמדים לימודי ליבה והוא מתוקצב באופן מלא על ידי המדינה אך סורבו על ידי המנהל. פניות ההורים לכלל הגורמים ברשות לא סייעו ולאחר מכן פנייתנו בשמם לוועדת הערר לא נענתה. חלף זאת קיבלו ההורים הודעה על שימוע טרם העמדה לדיו בגין אי ביקור סדיר בבית הספר. לקראת ובמהלך השימוע הבהרנו כי המוסד החינוכי של החינוך העצמאי (מוכר שאינו רשמי) הסמוך למקום מגורי הילדים אינו יכול למנוע מהם ללמוד בבית הספר בהיותו מוסד החינוך המבטיח את מימוש חוק לימוד חובה לילדים אלו (בהיעדר בתי ספר ממלכתיים חרדיים). אף טענו כי לא ניתן לחייב איש לשלוח את ילדו למוסד פטור ובוודאי לא ניתן להעמיד לדין בגין אי התייצבות למוסד מסוג זה. מוסד פטור הוא מטבעו בחירה פרטית של משפחה ללמוד במוסד פרטי שאין לומדים בו לימודי ליבה והרשויות לא יכולות לחייב תלמיד ללמוד בו. יום לאחר הדיון הסוער קיבלו ההורים הודעה שבקשתם התקבלה, ולאחר מאמץ נוסף הרישום אכן בוצע.

המקרה השני הוא של משפחה חרדית מבית שמש אשר הוציאה את ילדיה מאחד מבתי הספר של החינוך העצמאי (במעמד מוכר שאינו רשמי)  בעקבות מקרי התעללות לדבריהם. הם פנו לרישום לבית ספר נוסף הסמוך לביתם ללימודים אך סורבו ללא נימוק כדין ביחס לאחד מהילדים. הרשות המקומית הציעה להם בתי ספר לא רלוונטיים לרבות בית הספר בו הילדים חוו את הפגיעה ובית ספר השייך לחינוך הממלכתי דתי, שאינו תואם את אורח חייהם. גם במקרה זה ועדת הערר לא השיבה לפניותינו ותחת זאת קיבלו ההורים זימון לשימוע טרם העמדה לדיו בגין אי ביקור סדיר בבית הספר. נוכחותנו בשימוע הביאה להתייחסות חיובית של הגורמים ברשות המקומית אך ללא הואיל. בנסיבות אלו, לחצנו על קיום דיון בוועדת הערר ובסופו הערר התקבל – ילד אחד התקבל לבית ספר ואילו לילד השני נפתחה אפשרות לבקשת מעבר לשנה הבאה.

מקרה נוסף בו אנו מטפלים בימים אלו נוגע לדחיית קבלת תלמידה לסמינר בבני ברק הסמוך לביתה בשל ציון שקיבלה במבחן מיון. מקרה זה הוא מקרה בעל חשיבות ויכול ויוביל להליך משפטי עקרוני. ההיתר הקיים למוסדות חרדיים לערוך הליכי מיון מבוסס על הטענה כי הוא הכרחי לשם שמירה על “חינוך מותאם”/ “חינוך מגזרי”. אנו סבורים כי הזכות לחינוך מותאם הייתה צריכה לאפשר למוסדות חרדיים אפשרות לעצב את תקנון בית הספר והכללים הנהוגים בו אך לא למנוע מתלמידים ותלמידות והוריהם  את הזכות לקבוע כי הם שייכים לקהילה. מכל מקום, מיונים על סמך ציונים אינם עולים בקנה אחד עם הרציונל העומד בבסיס ההיתר.

  1. חינוך מיוחד

לפני כשלוש שנים חוקק תיקון 11 לחוק החינוך המיוחד אשר גרם לשינויים משמעותיים בניהול החינוך המיוחד. התיקון היה אמור להוביל להבטחת סל אישי ראוי לכל תלמיד אשר יסייע בידי תלמידים להשתלב בחינוך הרגיל וכן לשנות את הכללים כך שההורים הם אלו שיבחרו את סוג המסגרת החינוכית של ילדיהם (כיתה נפרדת, מוסד חינוכי נפרד, שילוב) במרבית המקרים.

הקליניקה וארגונים רבים אחרים הצביעו על חששות משמעותיים לפגיעה בזכויות תלמידים כתוצאה מתיקון החוק, ושאף הובילו לכך שהגשנו יחד עם ארגון ״בזכות״ עתירה לבג״ץ בשם 8 ארגונים (בג”צ 3754/20 בזכות נ׳ משרד החינוך). בעקבות העתירה שופרו ההנחיות, אך נותרו בעיות משמעותיות, ובשנה שעברה הוגשו לבתי המשפט כמה הליכים בשם תלמידים שזכויותיהם לא מומשו במסגרת החוק (לפירוט ראו סיכום שנת תשפ״א).  

במהלך סמסטר א׳ תשפ״ב הגשנו עתירה בשם ילדה עם אוטיזם בטענה כי ועדת ההשגה נתנה לה סל שירותים נמוך יתר על המידה ללא כל הנמקה ראויה (עת”מ תל אביב 70713-10-21). בית המשפט קיבל את טענתנו בדבר העדר הנמקה ראויה והחזיר את הדיון לוועדה. לצערנו ועדת ההשגה בחרה שלא לשנות את סל השירותים אך נימקה את החלטתה בצורה ראויה. עם זאת, המסר מתיק זה, כמו גם מהתיקים הקודמים, לוועדות להתנהל באופן מנהלי תקין הוא בעל חשיבות רבה. 

אנו מלווים מספר ילדים נוספים אשר אינם מקבלים שירותים מספקים ונבחן כיצד העניינים מתקדמים.

  1. מועצה מייעצת לחינוך הערבי

בשנת 2017 הגישה הקליניקה עתירה לבג״ץ בה דרשנו משר החינוך ליישם את הוראות תקנות חינוך ממלכתי (מועצה מייעצת לחינוך הערבי), תשנ”ו-1996 (להלן: התקנות) להקמת מועצה מייעצת לחינוך הערבי. למועצה המייעצת חשיבות רבה כדי להביא לתודעת שר החינוך את הצרכים של החינוך הערבי וכן לשם הכרה בזכות התלמידים הערבים לחינוך מותאם שהינו אחד ממרכיביה הבסיסיים של הזכות לחינוך. באותה שנה ניתן פסק דין המעגן את התחייבות המדינה להקים מועצה כזו, ונפסקו לזכותנו הוצאות. על אף הוראותיו המפורשות של פסק הדין כעבור שנה לא חלה התקדמות בהקמת המועצה ונאלצנו להגיש בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט. נוכח העובדה כי הדיון התקיים כבר בתקופת בחירות בית המשפט לא התערב אך קבע כי אין כל נימוק שיש בו כדי להצדיק מדוע לא מינו את חברי המועצה המייעצת. הבחירות החוזרות, תחלופת השרים וחוסר העניין של השרים הביאו לכך כי חלפו למעלה מארבע שנים מאז מתן פסק הדין ועדיין המועצה לא קמה. בנסיבות אלו שבנו ופנינו בשנת הלימודים הנוכחית לבית המשפט בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט. המדינה הבטיחה כי הדבר יטופל בהקדם ובית המשפט האיץ במדינה לעשות כן. עם זאת, היציאה לבחירות הובילה אותנו שוב למבוי סתום ועיכוב.

  • הצעת חוק נוער מנותק

תקופת הבחירות החוזרות ומשבר הקורונה הציבו זרקור על הקשיים החוקיים בהפעלת “תכנית הילה”. תכנית הילה היא תכנית המופעלת על ידי משרד החינוך וחלק מהרשויות המקומיות המספקת באמצעות מורי קבלן שירותי חינוך לתלמידים מנותקים (תלמידים שנשרו ואינם משויכים עוד לבתי ספר). התכנית מעניקה פתרון לאלפי תלמידים שהמערכת כשלה מלדאוג להם.

היותו של התקציב תקציב תוספתי, העדרו של תקציב מדינה והעדר הסדרה חוקית (למעשה הלימודים בתכנית מהווים הפרה של חובת הביקור הסדיר במוסדות חינוך מוכרים) הובילו לכך כי בתקופת משבר הקורונה הודיעה המדינה שלא תתקצב את התכנית.  פניות של הקליניקה וגופים אחרים הביאו למציאת פתרון תקציבי והמשכה. לצד זה, נוצר שיתוף פעולה בין מנהלי יחידות “קידום נוער” ברשויות המקומיות  (האמונים על נוער מנותק ונושר), מנהלת האגף הרלוונטית במשרד החינוך והקליניקה בניסיון למצוא פתרון ארוך טווח, והוביל להכנת הצעת חוק המטפלת בסוגיית הנוער המנותק. הצעת החוק עוסקת בהיבטים שונים של נוער מנותק כגון הפנייה לתכנית לימודיים ייחודית לנוער, עוסקת בהבטחת תקצוב ציבורי לתכנית, את אחריות המדינה והרשות המקומית לתכנית, את החובה להבטיח נגישות לנוער מנותק מכלל הרשויות, לרבות רשויות מוחלשות, ועוד.

  • חינוך ילדי הבדואים בדרוםז ונגישות לאינטרנט

בסמסטר א׳ קיימה הקליניקה סיור בשיתוף ארגונים נוספים (ארגונים מקומיים, האגודה לזכויות האזרח וקליניקה לסייבר באוניברסיטה העברית) בכפרי הבדואים בדרום המוכרים והלא מוכרים. הסיור התמקד בסוגיית הנגישות ללמידה מרחוק אשר מהווה חלק אינטגרלי כיום ממערכת החינוך עם ובלי קשר למשבר הקורונה. בסיור נחשפנו לקשיים נוספים במערכת החינוך שם. מאז אנו נמצאים בקשר עם גורמים מהקהילה ובתקווה נוכל לסייע להם בהליכים שונים בעתיד.

  1. הליכי רישום בלתי חוקיים

כמעט בכל שנה אנו נאלצים לקיים הליכים כנגד מיונים אסורים לבתי ספר, פעמים רבות ביחס לילדים בחינוך הממלכתי דתי. לצערנו בימים אלו אנו נאלצים להערך לעתירה נוספת כנגד מיונים אסורים בישיבת בני עקיבא בנתניה המסרבת לקבל תלמיד לבית הספר בתואנות שונות. מפליא לראות שרשת ישיבות בני עקיבא, נגדה זכינו במספר הליכים בהקשר זה, ולצידה משרד החינוך ממשיכים להתיר הליכי מיון אסורים.

בנוסף, לקליניקה הגיעה פנייה מאם חד הורית שחינכה את בנה בקיבוץ אך בסיום גן טרום טרום חובה הודיעו לה שהם אינם מקבלים ילדי חוץ יותר. בעקבות פנייתנו בה טענו לחובה לשמר רצף חינוכי השאירו את הבן להמשך לימודים שם.

  1. שיקום והעסקה במעון יום

הקליניקה הגישה ערר כנגד ביטול העסקתה של אישה חרדית בת 34 במעון יום. בגיל 28 הסתבכה אותה פונה בעבירות סמים (נוצלה כדי להיות בלדרית) לאחר שחוותה חיים קשים ביותר בשולי החברה, דבר שהוביל לרישום פלילי. היא עברה תהליך שיקום קשה ומרשים ובמהלכו השתלבה כמטפלת במעונות יום. עם זאת, בתחילת שנת הלימודים האחרונה הוחלט במשרד הכלכלה – האגף לפיקוח על מעונות יום, לשלול ממנה את ההיתר לעבוד במעונות יום בשל עברה הפלילי. בעקבות פנייתה אלינו הגשנו ערר על ההחלטה בצירוף חוות דעת מהגוף המשקם. לאחר עיכובים בשל מעבר האחריות למשרד החינוך התקבלה בחודש יולי ההודעה כי האיסור להעסקתה בוטל.

מנחה קלינית: עו”ד ורדית אבידן

מנחה אקדמית: ד”ר אריאן רנן ברזילי

הקליניקה לפמיניזם משפטי בוחנת כיצד מתייחסת החברה הישראלית, הנתפסת כחברה מודרנית, חילונית, דמוקרטית ושוויונית, לנשים החיות בה בתחומי חיים שונים. הסטודנטים/ות בקליניקה נחשפות/ים למנגנונים החברתיים, המוסדיים והמשפטיים המעצבים את היחסים המגדריים בישראל, והגורמים לפגיעה בזכויותיהן של נשים.

בקליניקה השתתפו השנה 13 סטודנטיות, ארבעה מתוכם גברים (מספר הגברים הגבוה ביותר בקליניקה בשנים האחרונות), שפעלו במסגרת מגוון פרויקטים, חלקם פרויקטים רוחביים שנועדו לקדם מדיניות, ו/או ליתן שירותים יחודיים, וחלקם טיפול בפניות פרטניות של נשים הפונות לקבלת יעוץ וייצוג משפטי. היקף הפניות שמגיעות לקליניקה הוא גדול מאוד, בממוצע 4-5 פניות חדשות בשבוע ובסה״כ כ-200 פניות בשנה.

  1. עררים על החלטת סגירת תיק בעבירות מין

החל בסמסטר ב’ הקליניקה מייצגת ומלווה אישה עם מוגבלות פיזית וקוגנטיבית, תושבת אום אל פאחם שהגישה תלונה בגין אונס ע”י נהג ההסעות מהישוב, אשר נוהג להסיע אותה למרכז היום בו היא שוהה. התלונה נסגרה, על אף שמבדיקת תיק החקירה ע”י הקליניקה, נמצא שישנם ראיות להוכחת טענתה. בימים אלו הקליניקה מגישה ערר על סגירת התיק. מדובר בתיק מעניין וחשוב, היות ומדובר באישה עם מוגבלות המתקשה להגיש בצורה קהורנטית את גרסתה והערר ידון גם בסוגיית התאמת הליך התלונה במשטרה לאישה עם מוגבלות.

  1. תביעות אזרחיות בגין הפליה ובגין פגיעות מיניות
  2. הקליניקה מייצגת אישה אשר הופלתה בעת שעבדה במשרד ממשלתי על רקע יציאה לטיפולי פוריות. בנוסף, לטענת העובדת, היא הוטרדה מינית במשך חצי שנה על ידי עובד אחר, וכאשר דיווחה על כך לא פתחו בבירור. בימים אלו אנו מכינות מכתב פנייה טרם נקיטת הליכים.
  3. הקליניקה מייצגת גבר טרנסג’נדר אשר סובל באופן שיטתי מהתנכלות והתעמרות של משטרת טייבה. הלקוח עבר הטרדות חוזרות ונשנות ע”י מי שהיה חברו, אשר גם ניסה לתקוף אותו מינית ונתפש על ידי המשטרה בשעת מעשה. החבר התוקף נעצר אך שוחרר לאחר יום, וכעבור חודש התוקף הגיע לביתו וירה בו ברגליו. התוקף הורשע וכלוא בבית סוהר, ואולם בעקבות הארוע הלקוח סובל מטראומה קשה. הקליניקה מייצגת אותו בדרישה שהמשטרה תפצה אותו בטענה שהמשטרה התרשלה בטיפול במקרה. הקליניקה שגרה מכתב דרישה למשטרה, והצעה לנסות להימנע מהליכים משפטיים ולהגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.
  • צדק מאחה בעבירות מין

הקליניקה, בשיתוף עם הקליניקה לישוב סכסוכים, מתנסה בשנים האחרונות בתהליכים של צדק מאחה בעבירות מין. הקליניקה מייצגת בימים אלה אישה שעברה הטרדה מינית לפני מספר שנים במסגרת יחסי מטופל מטפלת. הלקוחה התעמתה עם המטפל אשר התנצל על המעשים. מפרטי המקרה נראה כי מדובר במקרה המתאים לגישור, ולאחר קבלת הסכמות הצדדים, החל תהליך הגישור. במהלך הגישור התקיימו מס’ פגישות: פגישה נפרדת עם כל צד ועורכי הדין ופגישה משותפת בין הצדדים, אשר במהלכה האישה התעמתה עם המטפל שפגע בה. הפגישה התקיימה במרחב בטוח והיתה הזדמנות מעצימה עבור הנפגעת אשר יכלה בדרך זו לסגור מעגל מול הפוגע שלה. הגישור כעת עומד בפני סיומו, והלקוחה בקשה במסגרת הגישור פיצוי כספי (בגובה 50,000 ש״ח), חיוב של הפוגע להמליץ על הגעה עם מלווה למטופלות שלו, והתחייבות של הפוגע לעבור הדרכה למניעת הטרדה מינית באופן פרטני – אנו ממתינות להסכמות הצדדים על האמור לעיל וחתימה על הסכם.

לאור הניסיון המצטבר הקליניקות שואפות לפתח מודל ייעודי לגישורים במקרים אלה, שיאפשר ערוץ אלטרנטיבי לנפגעות תקיפה מינית, אשר אינן בוחרות בערוץ פלילי או אזרחי – ומעביר את שליטה בהליך לנפגעות, תוך כדי התחשבות בזכויות המשפטיות של הצדדים.

בחודש יוני 2022 נפגשנו עם פרקליטת מחוז צפון ופרקליטת מחוז חיפה, על מנת לבדוק שילוב של המודל במקרים של תיקי עבירות מין שנסגרו, פרקליטות המחוז בודקות את ההצעה מול היועץ המשפטי, על מנת לבדוק את שילוב המודל במערכת המדינה.

  1. הגנה מפני תביעות השתקה בנושא הטרדות מיניות

הקליניקה מייצגת עובדת סוציאלית אשר לפני כשנה בערך, יצאה ליום כיף עם חניכות שלה, נערות בסיכון, בחוף בכנרת. בזמן שהן חיכו לפעילות בחוף, נמסר להם ע”י לקוחות במקום שאחד העובדים הטריד אותן מינית. העובדת הסוציאלית פנתה לבעל המקום והוא בתגובה צעק עליה והתפתחה מריבה שבסופה העובדת הסוציאלית וחניכותיה עזבו את המקום מבלי שניתן להן השירות. לאחר האירוע, העלתה העובדת הסוציאלית פוסט בפייסבוק המעביר ביקורת על השירות בחוף ועל האירוע שהתרחש. בתגובה החליט הבעלים של החוף להגיש נגדה תביעה בגין לשון הרע. התיק כעת עומד לפני סגירה, לאחר שהצדדים הגיעו לפשרה, לפיה התביעה תדחה במידה והלקוחה שלנו תסכים להתנצל על כך שציינה את שמו של בעל המקום בהקשר למקרה של ההטרדה המינית.

במסגרת פרויקט ההגנה מפני תביעות לשון הרע, הסטודנטיות עמלות על הכנת סרטון המסביר את חוק לשון הרע וכן את ההשלכות המשפטיות האפשריות של שימוש בכלי הביוש (״שיימינג״). מטרת הסרטון לסייע לא.נשים לעשות שימוש ברשתות החברתיות מבלי להסתכן בתביעת לשון הרע. בנוסף, הסטודנטיות החלו בהכנת סדנה בנושא לקבוצה של נשים נפגעות שמבקשות לפרסם את סיפורם כמיצג אומנתי. הפרויקט ימשיך בשנה״ל הבאה.

  1. פסק דין הצהרתי למחיקת שם האב מתעודת הזהות

הקליניקה מייצגת אישה שעברה גילוי עריות על ידי אביה, וסובלת מפוסט טראומה מורכבת. היא מבקשת ממשרד הפנים להסיר מתעודת הזהות שלה את שמו של אביה, היות ולטענתה הופעת שמו גורמת לה לתגובות פוסט טראומטיות חוזרות ונשנות. כמו כן לטענתה בשל מעשיו הוא איבד את זכותו להיות אביה. לבקשת הלקוחה אנו מגישות תביעה לפסק דין הצהרתי מבית המשפט למשפחה שיאפשר להסיר את הרישום מתעודת הזהות. הבקשה נמצאת בשלבי השלמה ותוגש בשבועות הקרובים.

  1. נגישות נפגעות תקיפה מינית לשירותים (פרוייקט ממשיך)

לנפגעות תקיפה מינית מספר ממשקים עם רשויות המדינה, במסגרת ההליך המשפטי או מתן שירותים רפואיים וחברתיים. בשנים האחרונות הקליניקה פועלת לבחון את הממשקים השונים בשאיפה לשפר את פעולתם ואת התאמתם לצרכים של נפגעות. בין היתר, הקליניקה עסקה בנושא החדרים האקוטיים, הליכי ערר, והגנה על פרטיותן של נפגעות.

  1. עתירה לבג״ץ בדרישה לפרסם נוהל חדרים אקוטיים

הקליניקה מובילה מזה כמה שנים מאבק לשיפור פעולתם של החדרים האקוטיים ביחד עם יעל שרר, מנכ״לית הלובי למאבק באלימות נגד נשים. בעקבות המאבק, התחייבה המדינה לפרסם נוהל החדש באשר לשירות הניתן בחדרים האקוטיים, ולאחר הפעלת לחצים רבים נכתב נוהל חדש, אולם פירסומו התעכב זמן רב. לפיכך, בינואר 2022 הגישה הקליניקה עתירה לבג״ץ בשמה של יעל שרר בדרישה לפרסם את הנוהל לאלתר. ביוני 2022 משרד הבריאות, בעקבות הבג”ץ, פרסם את הנוהל במתכונתו החדשה וההוגנת כלפי נפגעות תקיפה מינית. במסגרת פסק הדין, בית המשפט העליון קבע שמשרד הבריאות גרר רגליים במשך תקופה ארוכה וחייב את משרד הבריאות בהוצאות משפט.

  1. קצבת נכות לנפגעות תקיפה מינית

בשנים האחרונות מסייעת הקליניקה לנשים הסובלות מפוסט טראומה בגין פגיעה מינית להגיש תביעות נכות לביטוח הלאומי. כמו כן דף מידע שהקליניקה ניסחה בנושא זה עלה לאתר הביטוח הלאומי. השנה ייצגנו אישה אחת בתביעה לקצבת נכות בגין פגיעה מינית. הועדה התקיימה והלקוחה קבלה נכות מלאה בגין ההשלכות הנפשיות של הפגיעה המינית.

  1. הכנה להליך התלונה במשטרה

הקליניקה מעניקה לנפגעות תקיפה מינית שירות הכנה לקראת הגשת תלונה במשטרה. אין חולק שיש צורך ברפורמה באשר לדרך הטיפול בנפגעות תקיפה מינית על ידי המשטרה, אך עד שזה יקרה, הקליניקה מסייעת בתיווך של ההליך במשטרה והתנהלות החקירה למתלוננות. במסגרת תהליך ההכנה לחקירה אנו מדמות חקירה, מעבדות ומקשיבות לגרסה ומסייעות למתלוננת להבין את הליך החקירה, אלו שאלות היא תישאל ומדוע, ומעניקות למתלוננת מידע גם בדבר הטעמים האפשריים לסגירת תיק. הליווי נמשך, במידת הצורך, גם בהמשך ההליך. למשל אנו מכינות מתלוננות לעימות שבין המתלוננת לחשוד, על ידי דימוי מצב של עימות והסבר לגבי מטרות העימות.

השנה קיימנו ארבעה הליכים של הכנה לחקירה. במקרה אחד מדובר באישה מבוגרת שעובדת בבית אבות והותקפה מינית ע”י הבעלים של בית האבות. הכנו אותה לחקירה, טרם הוגש כתב אישום, אולם הבעלים של בית האבות הוצא לאלתר מעבודתו (על אף שהוא מנהל המקום) בימים אלו החקירה מתמשכת, ואנו נכין את המתלוננת להליך העימות במשטרה.

מקרה נוסף, בעל פרופיל ציבורי גבוה, נוגע לאישה שנפגעה מינית על ידי הגניקולוג שלה כשבאה אליו לטיפול רפואי. הקליניקה העניקה ללקוחה הכנה להגשת תלונה והכנה לעימות. מדובר בגניקולוג שהטריד עשרות מטופלות והלקוחה שלנו היא הראשונה שהתלוננה נגדו במשטרה בליווי וייצוג הקליניקה. הרופא נעצר ובימים אלו מוגש כתב אישום בענייננו.

מקרה שלישי עסק באישה שהוטרדה מינית ע”י המורה שלה לאומנויות לחימה, והגיעה אלינו מיד לאחר ביקור בחדר האקוטי בבית החולים ביום הפגיעה. לאחר הכנה של הקליניקה, הלקוחה הגישה תלונה במשטרה. המשטרה סגרה את התיק, אולם הקליניקה פנתה למשטרה, על מנת להצביע על כך שהתיק נסגר ללא השלמת פעולות חקירה מהותיות, התיק נפתח מחדש ואנו עתידות להכין את הלקוחה להליך העימות במשטרה.

הקליניקה העניקה שירות הכנה לפני הגשת תלונה גם לאישה שהייתה במערכת יחסים נצלנית במהלכה הגבר לקח ממנה כספים רבים ואף צילם אותה בעירום. בסיום מערכת היחסים האישה ביקשה את כספה בחזרה ובתגובה איים עליה הגבר שיפיץ את הצילומים האינטימיים שבידו. לאחר ההכנה של הקליניקה, הגישה האישה תלונה במשטרה. לאחר זמן מה, נוכחנו כי הטיפול בתלונה התעכב, וניכר כי עומדים לסגור את התיק. כמו כן, גילינו שהמשטרה לא לקחה מהגבר את הטלפון הסלולרי ולא התבצעו פעולות שיכולות למנוע את הפצת החומרים. שלחנו מכתב למשטרה בדרישה כי יטפלו בתלונה לאלתר, היות ומדובר באיום מתמשך שכן הצילומים עדיין בידו. המשטרה החליטה להגיש כתב אישום בעניינו. בנוסף, הקליניקה שגרה מכתבים למשטרה בבקשה למחוק תלונה שהוגשה נגד הלקוחה שלנו ע”י הגבר שאיים בהפצת תמונותיה, וזאת משום שמדובר בתלונת סרק, על מנת לנסות להשתיק את המתלוננת. בעקבות פניותנו המשגרה סגרה את התיק הפלילי בעניינה.

  • ייצוג נשים נפגעות אלימות במשפחה

הקליניקה מייצגת נשים, ובעיקר נשים מקבוצות מוחלשות בבקשות לקבלת צווי הגנה מפני אלימות במשפחה.

  1. הקליניקה ייצגה אישה פמינסטית אקטיבסטית בפייסבוק אשר חבר מקבוצה הנקראת “זכויות הגברים” החל להטרידה ע”י שליחה אובססיבית של הודעות, מעקבים ואף שליחת חבילה מאיימת. המשטרה לא טיפלה בתלונה וללקוחה לא נותר ברירה אלא להגיש כנגדו צו הגנה. הקליניקה ייצגה את הלקוחה בהליך ובית המשפט העניק לה צו הגנה.
  2. הקליניקה מטפלת באישה שטוענת כי בעלה לשעבר פוגע מינית בבנה בן ה–6 המצוי כעת במשמורתו. הרשויות דחו את טענותיה וזאת על אף שיש בידה מסמכים רפואיים המעידים על פגיעות מיניות פיזיות שהילד עבר. לפני שנתיים הלקוחה לא החזירה את בנה למשמורת של אביו, וכתוצאה מכך היא נעצרה והוגש בעניינה כתב אישום המתברר כעת. במקביל לייצוגה בהליכים הפלילים, הגשנו בשמה מכתב ליועץ המשפטי לממשלה המבקש לבדוק את הראיות שיש בידיה, אשר גורמי הרווחה והמשטרה לא התייחסו אליהם. היועץ המשפטי טען בתשובה, כי ההתנהלות הייתה תקינה.

בהקשר זה, לאור ריבוי התלונות על ניכור הורי, ולאור ההשלכות העצומות של קבלת טענה כזו בבית המשפט הקליניקה חקרה את הנושא ובימים אלו תפרסם נייר עמדה שבו אנו טוענות שיש צורך בקביעת מבחנים יותר מהודקים ומדוקדקים לפני קביעה שמתקיים ניכור הורי.

  • בריאות לנשים (פרויקט ממשיך)

הקליניקה ממשיכה לקדם מדיניות בסוגיות הנוגעות לבריאותן של נשים. אנו ממשיכות לעסוק בשירות הניתן בוועדות להפסקת היריון. התחלנו פרויקט בשיתוף פעולה עם הפורום למשפט מגדר ומדיניות חברתית ויחד עם עמותות ״דלת פתוחה״ ו״לבחור נכון״, במסגרתו הסטודנטיות והסטודנטים ילוו נשים בוועדות להפסקת הריון.

בנוסף, הסטודנטיות מכינות רשימה של פסיכיאטרים מתנדבים שיוכלו להעניק חוות דעת בעניין המצב הנפשי של מי שרוצה לבקש הפסקת הריון וזקוקה לשם כך לחוות דעת המעידה על קושי נפשי בשל הכניסה להריון.

לבסוף, הסטודנטיות הכינו זכותון המאגד את המידע על הוועדות להפסקת הריון והשירות שניתן בהם, ואנו בוחנות כרגע את הדרך הטובה ביותר להפיצו.

  1. פרויקט הטרדות מיניות בקמפוס

הקליניקה החלה להעביר הדרכות למניעת הטרדות מיניות לסטודנטים בקמפוס. הקליניקה אף נמצאת בקשר רציף עם הנציבות למניעת הטרדות מיניות באוניברסיטה, שתקשר בין הקליניקה ובין סטודנטיות ועובדות הזקוקות לליווי וייעוץ בהליך התלונה. חשוב להדגיש כי קיים קושי לכנס סטודנטים וסטודנטיות להדרכות היות ומודבר ברשות ולא בחובה, ובימים אלו אנו חושבות כיצד לגייס את הסטודנטיות והסטודנטים להדרכות באמצעות שיתוף פעולה עם מועצת הסטודנטים, הדיקאנים ואגודת הסטודנטים.

  1. חגיגות יום האישה הבינלאומי

מדי שנה לוקחת על עצמה הקליניקה לציין את יום האישה הבינלאומי (8/3) בקמפוס. השנה הקלטנו פודקאסט עם תכנים הקשורים לסוגיות הפמיניסטיות שעלו בקליניקה ובכלל. מוזמנים להאזין!

מצ”ב קישור לפודקאסט:   https://www.youtube.com/watch?v=p5dnbiguITA

  1. פגיעות מיניות ברשת

הקליניקה, יחד עם איגוד האינטרנט עוסקת בסוגיית הפגיעות המיניות ברשת במספר מישורים. ראשית, הקליניקה מטפלת במקרים פרטניים של פגיעות מיניות ברשת. איגוד האינטרנט העביר לקליניקה שלוש פניות בנושא הפצת סרטוני מין ותמונות ברשת – שבמסגרתן נשים שהיו בקשר רומנטי עם גברים שלחו להם תמונות שלהן בווטסאפ, והגברים איימו שיפיצו את התמונות. הקליניקה שיגרה להם מכתבים המתריעים בפניהם שמדובר במעשה פלילי, על מנת להרתיע מלהפיץ את התמונות.

בנוסף, הקליניקה פעלה יחד עם הקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר, והקליניקה ליישוב סכסוכים, ועם איגוד האינטרנט, והפיצו סקר ברשת שיבדוק את המודעות בציבור הרחב לפגיעות מיניות ברשת, ולאפשרות לפתור סכסוכים מעין אלה באמצעות הליך גישורי. אנו עדיין ממתינות לתוצאות הסקר.

  • ייצוג נשים בהליכי הגשת צוי הגנה

השנה ייצגנו אישה אשר קיבלה ( ללא ייצוג) צו הגנה במעמד צד אחד כנגד אחיה, אשר לטענתה פרץ לה לדירה בגלל שלא הסכימה להיפגש איתו.

האח שהינו אדם נורמטיבי ובעל כוח, הגיש בקשה לבטל את הצו ונקבע דיון במעמד הצדדים. מדובר בתיק מורכב משפטית וקשה, היות ובמהלך הייצוג עלה, כי ללקוחה פחד מבוסס מאחיה, אשר מקורו בהתעללות מינית שנמשכה מילדותה ועד לפני שנתיים. צו ההגנה התבקש בשל טראומה מתמשכת, שהלקוחה החלה להתמודד איתו לראשונה בזמן המשפט.

  • הדרת נשים ואפלייתן במרחב הציבורי

עיריית תל אביב החליטה לשנות באופן מפתיע את שמו של ״גשר יהודית״ בעיר, הקרוי על שם יהודית מונטיפיורי, לגשר יצחק נבון, וזאת על אף שקיימת החלטה עקרונית של ועדת השמות הממלכתיות, להעדיף להעניק לרחובות שמות על שם נשים, כדי להרחיב את הייצוג שלהן במרחב הציבורי. הקליניקה פנתה לעירייה בדרישה לבטל את השינוי, בטענה ששם הגשר הוחלף בצורה תמוהה ובמצג שווא, בימים אלו אנו שוקלים הגשת עתירה מנהלית נגד העירייה בענין זה.

בתוך כך, הקליניקה פנתה לעיריית חיפה בבקשה כי לא תאפשר פרסום שלטי חוצות של עמותת אפרת המעודדת ילודה ומשדלת נערות שלא להפסיק את הריונן. בפנייה טענה הקליניקה כי פרסום זה על שלטי חוצות פוגע בזכויות נשים.

  • פרוייקט אלימות כלכלית

בחודש אוגוסט הקליניקה העבירה סדנה לנשים במעגל ההתמכרויות, על אלימות כלכלית, וזאת כדי לעורר מודעות והמשגה של קשיים כלכלים שמקורם באלימות של בן הזוג, ובכלל זה חובות, שליטה כלכלית ועוד.

מנחה קלינית: עו״ס, עו״ד ומגשרת דנה גילה

מנחה אקדמית: פרופ׳ ארנה רבינוביץ׳ עיני

הקליניקה ליישוב סכסוכים, שסיימה כעת את שנתה הרביעית, היא קליניקה חדשנית וייחודית מסוגה בארץ, פועלת מתוך אמונה ששימוש בהליכי גישור ובהליכים נוספים מתחום יישוב הסכסוכים, מיטיבים עם הצדדים המעורבים בסכסוך. לפיכך הקליניקה פועלת להטמיע ולהפיץ את תפיסת העולם הגישורית, הן בקרב הסטודנטים בקליניקה והן בקרב האוכלוסייה בכלל.

חלק משמעותי מן הסכסוכים הקיימים יכולים להיפתר בדרכים של שיח ושיתוף פעולה בין הצדדים וכאלטרנטיבה לפנייה לבית המשפט. קיום הליך גישור במצב של קונפליקט, עשוי לשקם את מערכת היחסים שנפגעה, ולעיתים אף לשפר אותה תוך יצירת הזדמנויות חדשות לשיתוף פעולה. בנוסף, שימוש בכלי הגישור מעצים את הצדדים, מאפשר להם להשמיע את קולם ומסייע להם ליטול שליטה על פתרון הסכסוך, לפיכך הליך הגישור בעל חשיבות רבה במיוחד עבור אוכלוסיות מוחלשות. על ידי הקנייה של מיומנויות מעולם הגישור, כגון הקשבה, העברת מסרים חיובית ושיפור יכולות התקשורת, ניתן למנוע מראש סכסוכים רבים ולסייע למשתמשים בהם בהשגת מטרותיהם תוך מזעור פגיעה בזולת.

בקליניקה השתתפו השנה 15 סטודנטים, וכמו בשנים קודמות, הסטודנטים כולם עברו קורס גישור לפני שהחלה שנת הלימודים והוסמכו כמגשרים בתחילת סמסטר א’. הפעילות בקליניקה כללה גישורים פרו-בונו, שאותם מבצעים הסטודנטים ביחד עם מנהלת הקליניקה או מגישורים המגיעים מבית המשפט לתביעות קטנות בהם הסטודנטים צופים. בנוסף לגישורים פרו בונו הקליניקה קידמה פרויקטים שונים להטמעת השיח הגישורי, פרויקטים לגישור באוניברסיטה, וכן לקידום מדיניות בנושאי גישור, וקידום קהילת המגשרים בישראל.  

להלן פירוט הפעילויות של הקליניקה ליישוב סכסוכים במהלך שנת תשפ״ב:

  1. גישורים
  2. גישורי משפחה

הקליניקה מציעה גישורי משפחה פרו בונו, ובמהלך השנה הקליניקה היתה מעורבת בחמישה הליכים כאלה.

בחודש נובמבר 2020 החל הליך גישור גירושין בין בני זוג מצפון הארץ. נערכו שבע פגישות עם הצדדים, והגישור גם נעצר פעמיים והתארך מאוד בשל הסגרים. הצדדים הגיעו להסכמות במכלול הנושאים שהיו במחלוקת: זמני שהות, חלוקת הרכוש, הסדרת הגט ותשלומים עבור הוצאות הילדים, ובדצמבר 2021 נחתם הסכם הגישור. בסיום התהליך אמרו המגושרים כי הם הצליחו להתגבר על כל המכשולים שהיו להם בדרך בזכות השירות הטוב והתומך שניתן להם בקליניקה, וכן כי למרות שבהתחלה חששו מאוד מנוכחות של סטודנט בהליך כה רגיש, בסופו של דבר הם שמחו מאד על כך שהוא נטל חלק, ואף ביקשו להודות לו על נוכחותו.  בחודש מאי 2022 אושר ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, ואף זכה למחמאות מהשופטת.

במהלך חודש דצמבר 2021 התקיים בקליניקה גישור בין אישה מצפון הארץ, מכורה נקייה לסמים ואלכוהול הנמצאת בתהליך שיקום, לבין בן זוגה לשעבר, המגדל את ילדתם המשותפת, אשר מתגורר באזור הדרום. הצדדים פנו לסיוע של הקליניקה דרך עמותת “דרך אריאלה” המלווה מכורות בתהליך השיקום שלהן. האישה, שלא ראתה את בתה באופן סדיר מזה שנתיים מאז עזבה את הבית, ביקשה לשוב ולחדש את הקשר בצורה קבועה. בין הצדדים התקיימו שתי פגישות גישור, בליווי עובדת סוציאלית מהעמותה המלווה את האם. בסיום שתי הפגישות הושגו הסכמות בנוגע לכלל המחלוקות בין הצדדים: זמני שהות, משמרות, דרכי תקשורת עם הילדה ודרכי תקשורת בין ההורים וכן הוסכם על מנגנון עתידי לפתרון מחלוקות במידה ותתעוררנה בעתיד. ההסכם נוסח ונשלח לצדדים לחתימתם, אך בשל עזיבת האישה את התוכנית בעמותה, טרם נחתם ההסכם למרות שההבנות שנקבעו בו מיושמות על ידי הצדדים.

בסמסטר ב’ קיבלנו 3 פניות נוספות של גישורי גירושין מאוכלוסיות מוחלשות.

פנייה ראשונה הבשילה לגישור, כאשר בחודש מאי התקיימה פגישה ראשונה עם הצדדים, ובמהלכה הם החלו לגבש הסכמות בסוגיית זמני השהות עם הילדים. הפגישה הקרובה מתוכננת לעסוק בנושא המזונות.

שני הליכים נוספים נמצאים בשלבי תיאום. אחד מהם הגיע כפנייה מעמותת “דרך אריאלה ומצריך רגישות מיוחדת בתיאום ובניהול בשל חשד לאלימות שהיתה בין בני הזוג.

  1. גישורים במקרים של פגיעה מינית

במהלך שנה”ל הקודמת החלה הקליניקה (בשיתוף הקליניקה לפמיניזם משפטי) בפרויקט לקיום הליכי גישור בין פוגע לנפגעת במקרים של פגיעות מיניות, חלקם במהלך תביעה אזרחית, וחלקם כחלופה להליך משפטי, טרם הגשת תביעה אזרחית. לקראת סוף סמסטר ב׳ תשפ״ב התקבלה פנייה דרך הקליניקה לפמיניזם משפטי, מאשה שהוטרדה על ידי מטפל שטיפל בה, והצדדים הביעו נכונות להגיע לתהליך גישור. את הגישור ניהלו מנהלת הקליניקה, עו”ד דנה גילה ביחד עם מגשרת נוספת, אביגיל דורה, המומחית בהליכי צדק מאחה וצפו בו שני סטודנטים. עד כה התקיימו פגישות של המגשרות עם כל אחד מהצדדים בנפרד, פגישה עם שני הצדדים יחד, ופגישות נוספות עם עורכי הדין של הצדדים. כרגע המו”מ נמצא בשלב מתקדם.

הקליניקות מקדמות פרויקט רחב יותר לפיתוח מודל להליכי צדק מאחה במקרים של עבירות מין. ראו פירוט בהמשך.

  1. גישורים בתיקי תביעות קטנות

בשל כניסתן לתוקף השנה של תקנות בתי המשפט (רשימות מגשרים) תשע״ח-2017 הוסדר לראשונה מעמדה של הקליניקה כגוף רשמי המקבל תיקים לגישור מבית המשפט ומתיר לסטודנטים לצפות בגישורים אלה. במהלך השנה טיפלה הקליניקה ב-26 תיקי תביעות קטנות שהופנו אלינו מבית המשפט בחיפה. ב-18 מתוכם סירבו הצדדים לקחת חלק בתהליך הגישור, ו-6 מתוכם הבשילו לתהליכי גישור, אשר 3 מהם הסתיימו בהסכם שאושר בבית המשפט לתביעות קטנות, וקיבל תוקף של פסק דין. 

הסטודנטיות והסטודנטים ביצעו שיחות “אינטייק” במהלכן הציגו לצדדים את הליך הגישור, הסבירו להם את עיקרי התהליך ותיאמו איתם מועדים לגישור, ובתיקים שהצדדים הסכימו לכך התקיים הליך גישור.

  1. סדנאות להקניית כלי גישור לאוכלוסיות מוחלשות

הקליניקה רואה בכלים של יישוב סכסוכים כלים משמעותיים אשר יכולים להעצים אוכלוסיות מוחלשות, ולאפשר להם לקדם את האינטרסים שלהם באופן מיטבי תוך שמירה על מערכות יחסים משמעותיות בחייהם. בשל כך הקליניקה מעבירה סדנאות להקניית כלים ליישוב סכסוכים וגישור במסגרות שונות של אוכלוסיות מוחלשות כגון דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות, פנימיות לנוער בסיכון ועוד. הסטודנטים כותבים את מערכי השיעור בהתבסס על התכנים שנלמדו בקורס הגישור ומתאימים כל מערך לקהל היעד הספציפי לקראת הסדנה, תוך ליווי והדרכה של מנהלת הקליניקה. להלן פירוט הסדנאות שהתקיימו השנה:

  • סדנה לצוות הטיפולי בעמותת “דרך אריאלה” – במהלך חודשים פברואר-אפריל התקיימה סדנה בת 3 מפגשים לצוות המטפל של עמותת דרך אריאלה, המסייעת לנשים המכורות לסמים ולזנות. חשוב לציין כי למרות שהצוות המטפל מורכב ממטפלות מנוסות ומקצועיות ובעלות תארים מתקדמים ברובן, הסדנה זכתה להצלחה מדהימה ולשבחים רבים לסטודנטיות שהעבירו אותה, ואף נתבקשנו לבוא ולהעביר את הסדנה פעם נוספת לחלק אחר של הצוות וכן לנשים המטופלות במקום.
  • סדנה לנערים ונערות בבית הספר הניסויי טבריה– בחודש אפריל 2022 התקיימו שתי סדנאות במקביל, לנוער בבית הספר הניסויי “אורט טבריה”. כל סדנה כללה 3 מפגשים, אשר הועברו במקביל לשתי כיתות שונות על ידי שני צוותים של סטודנטיות. הסדנה זכתה להצלחה רבה והסטודנטיות קיבלו מכתבי תודה מנערים שהשתתפו בסופה, במפגש הסיום שלה.
  • סדנה לאנשים עם מוגבלות במעון שיקומי של נכי צה”ל – בחודשים מרץ ואפריל התקיימה סדנה בת 3 מפגשים לנכי צה”ל המשתתפים בפעילות השיקומית במעון. על אף הקשיים שהיו בחלק מהמפגשים, המשתתפים נהנו מאוד וסיפרו כי הסדנה השפיעה עליהם ועל דפוסי החשיבה שלהם בנושאי קונפליקט ועל התנהלותם בקונפליקטים.
  • סדנה למשתתפי תכנית בית המשפט הקהילתי בחיפה – בחודש מאי התקיימה סדנה בת 3 מפגשים לכ-8 משתתפים בתוכנית בית המשפט הקהילתי, המסייעת בשיקום של עבריינים ובהחזרתם לחברה הנורמטיבית. הסדנה היתה מרגשת ומיוחדת מאוד ולמרות החששות, עברה בצורה נהדרת והסטודנטיות זכו לשבחים רבים על פועלן.
  • סדנה לילדים בבית ספר “אהבה” בקריית ביאליק – בחודש מאי התקיימה סדנה בת 3 מפגשים לילדי בית ספר חינוך מיוחד בפנימיית אהבה. הילדים רכשו כלים לניהול קונפליקטים אפקטיבי ואף קיבלו חוברות מיוחדות לתרגול וליישום במקרים של קונפליקטים עתידיים.
  • סדנה למטופלות בעמותת “דרך אריאלה” – בחודשים מאי-יוני הועברה סדנה בת 3 מפגשים לכ-30 מטופלות בעמותת דרך אריאלה המתמודדות עם התמכרות לסמים ולזנות. גם בסדנה זו היו לנו חששות רבים בנוגע להתאמתה לאוכולוסייה וליכולתן של הנשים במצבן הנוכחי לקלוט ולהפנים תכנים אלו, אך הסדנה עברה בצורה מרגשת ומשמעותית מאוד, הן עבור המטופלות והן עבור הסטודנטיות.
  • צפייה בהליכי פישור בבית הדין לעבודה בחיפה

בשנת תשפ”א החלו הסטודנטים בפרויקט הכולל צפייה בהליכי פישור המתקיימים בבית הדין לעבודה על ידי מפשרים מטעם בית הדין. בתחילת השנה התקיימה פגישת היכרות וכן פגישת הכשרה עם סגן נשיא בית הדין לעבודה, השופט גילי גלם. במהלך השנה הנוכחית, הגיעו הסטודנטים לבית הדין לעבודה בחיפה, צפו בפישורים, ובתום כל פישור הסטודנטים מילאו דו”ח על ההליך לצרכי למידה ורפלקציה. יש לציין שהשנה פישורים רבים בוטלו בשל מגיפת הקורונה.

הסטודנטים המשתתפים בפרויקט צפו ב-26 הליכי פישור, וכן מילאו דו”חות רפלקציה אודותיהם. במהלך הקיץ מתוכננת פגישה עם ס’ נשיא בית הדין לעבודה, השופט גילי גלם, כדי להציג לו את רשמי הסטודנטים ומסקנותיהם, בתקווה לשיפור השירות שניתן לאוכלוסיות בית הדין בכלל ולאוכלוסיות המוחלשות בפרט.  

  1. שינוי תקנות הגישור

בשל כניסתן לתוקף של תקנות רשימת המגשרים, הותר לסטודנטים בקליניקה לצפות בגישורים המועברים על ידי בתי המשפט, אך נאסר עליהם להשתתף באופן פעיל כמגשרים. הקליניקה פעלה במהלך השנה להכנת טיוטה להצעה לשינוי התקנות על מנת לאפשר השתתפות פעילה של הסטודנטים כמגשרים בתוך הליך הגישור. בקידום יוזמה זו לקחו חלק פעיל גם הקליניקות ליישוב סכסוכים באוניברסיטת בר אילן וכן במכללת קריית אונו.

המסמך הדגיש את חשיבות הנוכחות בגישורים עבור סטודנטים וסטודנטיות למשפטים וכן את העובדה כי השתתפות הסטודנטים בגישורים מאפשרת להם לרכוש כלים מעשיים ובין אישיים וכן מסייעת לתהליך התפתחותם בקליניקה והכשרתם כעורכי דין “פותרי בעיות”.  

לאחר שבחודשים האחרונים הושגה חתימתם של מוסדות אקדמיים נוספים על המסמך, גם אלה שאין בהן קליניקות ליישוב סכסוכים, הוא הוגש להנהלת בתי המשפט, ואנו ממתינים לתגובה.

  1. מחקר בנושא המהומות האלימות בחיפה בחודש מאי 2021

במהלך סמסטר הקיץ תשפ”א לקחו הסטודנטים בקליניקה חלק במחקר שמובילים ד”ר רן קוטנר וד”ר רולי רוזן מהמחלקה ללימודי שלום וניהול סכסוכים באוניברסיטת חיפה. מטרת המחקר היא להבין כיצד חוו גורמים שונים את המהומות האלימות שהתרחשו במהלך חודש מאי 2021, במהלך מבצע “שומר החומות”, מה ניתן ללמוד מהחוויות של אנשים מהמהומות האלימות, ואיך אפשר למנוע אירועים דומים בעתיד.

השנה המשיכו הסטודנטים לראיין אנשים אשר היו עדים למתרחש במהומות, כאשר במהלך השנה בוצעו עוד 4 ראיונות. בתחילת השנה, קיבל המחקר מימון מקרן יוזמות אברהם, ובשנה הבאה צפוי להתקיים כנס בנושא בהובלת התוכנית לשלום ויישוב סכסוכים באוניברסיטת חיפה, ובו תיקח חלק גם הקליניקה ליישוב סכסוכים.

  1. צדק מאחה

כפי שתואר לעיל, במהלך שנת תשפ”א, החל צוות משותף מהקליניקה ליישוב סכסוכים ומהקליניקה לפמיניזם לפעול לקידום תחום הצדק המאחה במדינת ישראל. הצוות עסק במיפוי תחום הצדק המאחה בכלל, עם דגש על הליכי צדק מאחה בעבירות מין. במסגרת הפרויקט נפגשו הסטודנטיות  עם ד”ר טלי גל, ראשת החוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה, וכן קיימו שיחות עם נציגות מארגונים “בצדק” ו”מוזאיקה” במטרה להבין כיצד הם פועלים, מהם החסמים שיש בתחום וכיצד ניתן לסייע להטמיע ולהפיץ את התהליך. לאחר שבשנה שעברה סיים הצוות את תהליך המיפוי של התחום, התחלנו השנה במספר פעולות:

  1. הפצת פלאיירים המציעים שירותי גישור וצדק מאחה שניתנים על ידי הקליניקה ללא עלות לאוכלוסיות מוחלשות. הפלאיירים יופצו בארגונים המלווים נשים וכן בלשכות הרווחה ובקרב גורמים רלוונטיים נוספים.
  2. פגישה עם מפקד תחנת משטרת זבולון – בחודש ינואר 2021 התקיימה פגישה של צוות “צדק מאחה” בליווי מנהלת הקליניקה למשפט ופמיניזם וכן מנהלת הקליניקה ליישוב סכסוכים, עם מפקד תחנת זבולון במשטרה. מטרת הפגישה לקדם הפנייה של תיקים שנסגרים במשטרה, להליכי גישור פוגע-נפגע/הליכי צדק מאחה. בפגישה הוסכם על תחילת שיתוף הפעולה. במהלך סמסטר ב’, הוכן ונשלח למשטרה דף מידע שיימסר למתלוננות, ויציע להן את האפשרות לקיים תהליך הידברות עם הפוגע במידה ואינן רוצות להגיש תלונה או במידה והתיק נסגר מחוסר ראיות.
  • במהלך סמסטר ב’ נעשתה פנייה לאגודה למען הלהט”ב, בו סופר על פעילות הקליניקה. בהמשך למפגש, נשלח דף הסבר אודות הגישורים שאנו מציעים, וכעת אנו ממתינים לתגובתם.
  1. פנייה לאושיות רשת במטרה לנסות לקדם את המודעות להליכי צדק מאחה.
  2. פגישה עם צוות בית המשפט הקהילתי בחיפה, כדי לבחון אפשרות להפנות תיקים מבית המשפט לקליניקה ליישוב סכסוכים לצורך קיום הליכי גישור בין פוגעים לנפגעים בתחומים שונים.
  • תרגום מסמך של ה- ICODRבנוגע לשירותי גישור מקוון לעברית ולערבית

במהלך חודש מאי, נתקבלה פנייה מארגון הגישור המקוון הבינלאומי – ICODR (International Council for online dispute resolution) בבקשה לסייע לו בתרגום מסמך המאגד עקרונות של גישור מקוון לעברית ולערבית. הסטודנטים בקליניקה נרתמו למשימה, והמסמך תורגם לשפות אלו, ויפורסם הן במסגרת הקליניקה והן כחלק מהמאמץ הבינלאומי של תרגום המסמך למספר הרב ביותר של שפות על ידי הארגון

  • כנסים
  1. במהלך סמסטר א’ השתתפה מנהלת הקליניקה בכנס בינלאומי בביאליסטוק שבפולין (הכנס התקיים באופן מקוון), בנושא הליכים אלטרנטיביים לאוכלוסיות מוחלשות. נושא ההרצאה שלה היה “גישור במקרים של אנשים עם מוגבלות נפשית” ובמסגרתו הסבירה מנהלת הקליניקה על מבנה הקליניקה ליישוב סכסוכים בפקולטה בחיפה, סיפרה על שני מקרי בוחן של גישורים שהיו מעורבים בהם אנשים עם מוגבלות נפשית והציעה המלצות לשיטות פעולה בגישורים מסוג זה.
  2. במהלך סמסטר ב’ השתתפה מנהלת הקליניקה, ביחד עם מנהלת הקליניקה לפמיניזם ומשפט בפאנל שעסק במשפט וטיפול, ובו הציגו יחדיו את הפרוייקט של גישורי פוגע-נפגע, בו מציעים לנפגעות תקיפה מינית אשר אינן מעוניינות לפנות להליך משפטי, או לנפגעות תקיפה מינית שהתיק שלהן במשטרה נסגר, לקיים שיח מאחה עם הפוגע שלהן, במסגרת הקליניקה ליישוב סכסוכים.

מנחה קלינית: ד״ר עו״ד דלית קן-דרור פלדמן

הקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר הינה הקליניקה היחידה מסוגה בארץ, ומטרתה להתמודד עם האתגרים המשפטיים הרבים המתעוררים בעידן הטכנולוגי. סוגיות אלה כוללות, בין היתר: הגנת הפרטיות ו-Big Data, קניין רוחני, חופש הביטוי ברשת, התקפות קיברנטיות וביטחון לאומי, אחריות ספקים לפגיעות ברשת ועוד. הקליניקה משלבת הבנה בתחום החידושים הטכנולוגיים יחד עם מומחיות בתחומי המשפט הרלבנטיים לרגולציה של חידושים אלה, ועושה שימוש בכלים משפטיים כמכשיר לשינוי חברתי והגנה על זכויות בהקשרים של טכנולוגיה וסייבר.

הקליניקה זכתה השנה, יחד עם התנועה לחופש המידע, במענק של האיחוד האירופי לשלוש שנים לפרויקט לקידום שקיפות בקבלת החלטות אלגוריתמית על ידי גופים ממשלתיים.

בשנה”ל תשפ”ב השתתפו בקליניקה 16 סטודנטיות וסטודנטים, שפעלו במסגרת מספר פרויקטים:

  1. ערים חכמות – פרויקט ע״ש השופט חביבי

הקליניקה מבקשת ליצור עקרונות מנחים – משפטיים ואתיים  – להטמעת מערכות חכמות בערים בישראל. לאור זאת, הקליניקה החלה במיפוי עקרונות אתיים ומשפטיים בארץ ובעולם הנוגעים לערים חכמות. במקביל הקליניקה ממפה את הבעיות שעולות במעבר של העיר להיותה דיגיטלית, לרבות בעיות של אוריינות דיגיטלית, נגישות השירותים לכלל האוכלוסיה ועוד.  הקליניקה החלה לכתוב הגדרה לעיר חכמה, בחנה מדינות כמו קנדה, ברצלונה והודו שניסו להקים ערים חכמות, בחנה את המדד הישראלי לדרוג ערים חכמות, שהוצע על ידי אוניברסיטת רייכמן, וגילתה כי הוא אינו לוקח בחשבון סוגיות חשובות של התייחסות לאנשים עם מוגבלויות, לשונות התרבותית והלשונית הקיימת בישראל, לפערים באוריינות הדיגיטלית ועוד. כמו כן בחנה הקליניקה מחקרים וניירות עמדה שונים העוסקים בתחום הפרטיות והעיר החכמה. הקליניקה החלה בכתיבת נייר עמדה בו ריכוז כלל המידע הקיים כיום בנושא. במסגרת פרויקט זה הקליניקה תציע עקרונות מנחים להטמעה של טכנולוגיות תוך הנגשתם לכלל הציבור.

אחד המאפיינים של ערים חכמות הן מעבר שירותים לאזרח לשירותים דיגיטליים, דבר שיש בו כדי לייעל את מתן השירות אך גם עלול להיות בעייתי עבור אוכלוסיות שאין להן נגישות לטכנולוגיה. בשנת 2021 עבר דואר ישראל לקבלת קהל רק באמצעות קביעת תורים מראש. עם זאת, הדרך לקביעת התורים אינה מונגשת לכלל הציבור בישראל הן מבחינת שפה והן מבחינת יכולת טכנולוגית. הקליניקה קיבלה מספר תלונות בנושא ופנתה מספר פעמים לדואר ישראל והתקבלו תשובות בהם הובטח לטפל בבעיות. בסמסטר א׳ עקבה הקליניקה אחרי המתרחש ומכיוון שלא חל שינוי פנתה הקליניקה לשרה לשוויון חברתי ולשר התקשורת בבקשה שיתערבו בנושא. במהלך השנה הודיע דואר ישראל כי הוריד את גיל הפטור מתור מ80 שנים על פי חוק, ל-70 שנים.

III.       זכויות יוצרים לנוכח משבר הקורונה

הקליניקה עמלה בשנה שעברה ובמהלך הסמסטר על נייר עמדה על זכות יוצרים בשעת חירום שיעסוק בהנגשת תכנים למחקר ולימוד עצמי כאשר לא ניתן להגיע פיסית לספריה. עיקרי הממצאים הם שבשעת חירום יש לעיתים שימוש נרחב יותר בהגנות הקבועות למשתמשים ביצירות, אולם אין הפקרות של זכות היוצרים. נייר העמדה כתוב ונמצא בהליכי תיקונים.

בנוסף, הקליניקה מכינה סקירה של מדיניות זכויות היוצרים במוסדות השונים להשכלה גבוהה בישראל בכל הנוגע לחלוקת זכות היוצרים בהוראה מקוונת. בנוסף לסקירת הממצאים הקליניקה תפרט את המלצותיה למוסדות להשכלה גבוהה. הסיכום אמור להיות מפורסם במהלך הקיץ.

  1. IV. הגנה על הפרטיות
  2. בשנה״ל שעברה הוציאה הקליניקה, במשותף עם עמותת הפרטיות ואיגוד האינטרנט הישראלי, תגובה להצעת חוק הדיוור הדיגיטלי, במסגרת חוק ההסדרים. במסגרת הצעת חוק זו, מבקשים לעבור לדיוור אלקטרוני של מסרים רשמיים מהמדינה לתושב או לאזרח. במסמך המשותף קראנו להפרדת החקיקה המדוברת מחוק ההסדרים ולקיומו של דיון ציבורי בנושא בטרם יעבור. המסמך נחתם אף על ידי גורמי חברה אזרחית נוספים.
  3. בהמשך לכך, הובילה הקליניקה בשיתוף עם הגופים כאמור תגובה לתזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ”א-2021, פרק ב’: דיוור דיגיטלי. בסמסטר החולף הקליניקה המשיכה בפעילות יחד עם הארגונים הנוספים וקיימה פגישה עם הגורמים המקצועיים המקדמים את החוק במדינה, עוד בטרם החל הדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט בהצעת החוק. לאחר מכן השתתפה הקליניקה ב-14 ישיבות הוועדה וניסחה יחד עם השותפים מסמך לקראת הישיבה הראשונה. בעקבות הישיבה השניה בוועדה, פנתה הקליניקה יחד עם השותפים ליו”ר ועדת החוקה חוק ומשפט והציפה שוב את הבעיות בתחום הגנת הפרטיות והסכנה בריכוז כלל הכתובות האלקטורניות של האנשים במדינת ישראל במקום אחד (כתובת הדוא”ל מהווה למשל כניסה לאפליקציות רבות כמו האפליקציה של הבנק. לכן, אם המאגר ייפרץ לצד מידע נוסף על האדם, ניתן יהיה חלילה לעשות שימוש במידע זה על מנת, למשל, להיכנס לחשבון הבנק של האדם, ללא צורך במידע נוסף). לצד הבעיות הציעה בפנייה פתרונות אפשריים ואף הציעה לקיים פגישה בנושא. בין הפתרונות הוצע לשקול את ניתוק הקשר בין המרשם האוכלוסין לבין מרשם כתובות הדוא”ל וכן לשקול קיומן של חלופות נוספות לדוא”ל כמו יישומונים ייעודיים ואחרים. כל זאת, תוך התחשבות באוכלוסיות שאינן מעוניינות במעבר לתוכן דיגיטלי והפיכת הנושא לרשות ולא לחובה. הקליניקה הובילה והייתה שותפה לעוד 2 תגובות נוספות כתובות במהלך הדיונים, בנוסף על ההשתתפות בישיבות כאמור. החוק עבר במליאה. בחוק הוכנסו שינויים רבים, וביניהם – הפיכת האפשרות לדיוור דיגיטלי לרשות בשנים הקרובות לפחות, קיום מבחן לאוריינטציה דיגיטלית של האדם אליו מבקשים לשלוח את ההודעות הרשמיות מהמדינה בדוא”ל בטרם המעבר לדיוור דיגיטלי אליו (כדי לוודא שאותו אדם שולט באופן בלעדי בדוא”ל ושלא אחר מתפעל אותו עבורו וכי הוא יודע לפתוח את הפניות המגיעות אליו בדוא”ל) ועוד.
  4. הקליניקה כתבה התייחסות לתזכיר חוק הצעת סמכויות לאיסוף ואבחון נתוני נוסעים הנכנסים והיוצאים מישראל, התשפ”ב-2022. בתזכיר זה מנסים להסדיר את המאגר אשר יכיל מידע רגיש על מיליוני אנשים הנכנסים לישראל והיוצאים ממנה. בין היתר הקליניקה העלתה את השאלה מדוע מאגר זה אמור לשבת ברשות המיסים וכן הערות נקודתיות בתחום הפרטיות שעלו בתזכיר, למשל דרכי העברת מידע בין גופים ממשלתיים מהמאגר או נושא אבטחת המידע.
  5. הקליניקה הגיבה לטיוטת חוות הדעת בעניין הגנה על פרטיות מטופלים במתן שירותי רפואה מרחוק של הרשות להגנת הפרטיות. בעיקר ציינה הקליניקה כי בחוות הדעת לא הוסדר נושא שימוש הצוות ברפואי באמצעי התקשורת הדיגיטליים, הנעשית לרוב לטובת המטופלים אולם לרוב ללא ידיעת המטופלים או הסכמתם.
  6. מנחת הקליניקה השתתפה בשולחן עגול סגור עם הרשות להגנת הפרטיות, בהובלת מרכזי הסייבר בחיפה ובאוניברסיטה העברית, ביחס לאתגרים הצפויים בתחום הפרטיות בשנים הקרובות.
  7. V. שקיפות אלגוריתמית בעידן הבינה המלאכותית
  8. ידיד בית משפט בשאלת מסירת פרטי אלגוריתם של רשות המיסים

הקליניקה, יחד עם הקליניקה לחופש המידע במכללה למנהל והתנועה לחופש המידע, הגישה עמדת ידיד לבית המשפט העליון בערעור עתירה מינהלית שבו נדרש בית המשפט להכריע האם חוק חופש המידע מטיל על רשות המיסים חובה למסור לנישום את פרטי האלגוריתם המשמש לחישוב שומת המס. עמדת הידיד ביקשה להכיר בשקיפות אלגוריתמית כמעוגנת בחוק חופש המידע. בית המשפט העליון החליט בחודש דצמבר 2020 להחזיר את התיק לדיון בבית המשפט המחוזי, והורה לבית המשפט להניח שחוק חופש המידע חל על אלגוריתמים. תיק זה, עע”מ 6782/19 הר שמש נ’ הממונה על חוק חופש המידע ברשות המסים, הינו תיק ראשון מסוגו בארץ ולדעתנו מהווה את יריית הפתיחה בשאלות הקשורות לשקיפות אלגוריתמית ולחובה של המדינה לחשוף פרטים על האלגוריתמים המקבלים החלטות או מסייעים למדינה בקבלת החלטות הנוגעות לזכויות האדם. לאחר שנדון התיק בשנית בבית המשפט המחוזי, בחודש דצמבר 2021 סורב מר הר שמש ולא קיבל את האלגוריתם שביקש, שכן לדעת השופט החריגים לחוק חופש המידע חלים במקרה זה ואין מקום להיענות לבקשתו. בימים אלה הוגש ערעור ונקבע דיון לתחילת חודש נובמבר 2022. לאור חשיבות הנושא, הקליניקה בשיתוף יחד עם התנועה לחופש המידע עתידים להצטרף בשנית כידיד בית המשפט.

  1. שקיפות אלגוריתמית – פרויקט במימון האיחוד האירופאי

הקליניקה זכתה במענק פעילות של האיחוד האירופאי לשלוש שנים. במסגרתו הקליניקה, בשיתוף עם התנועה לחופש המידע, תפעל להגברת השקיפות ביחס לשימוש באלגוריתמים בקבלת החלטות על ידי רשויות המדינה. בכלל זה:

  • הקליניקה כתבה יחד עם התנועה לחופש המידע בקשה לקבלת מידע ממשרד הבריאות על הצ’ט-בוט שמופעל במסגרת חקירות אפדימיולוגיות.
  • הקליניקה ממשיכה לבחון את היקף השימוש באלגוריתמים על ידי רשויות המדינה. הפעילות כוללת, בשלב הראשון, בחינת אתרים ממשלתיים ופרסומים שונים על מנת לבחון באיזה יחידות נעשה שימוש באלגוריתמים. לאור הבחינה הראשונית עולה כי משרדים רבים יותר משנראה עושים שימוש באלגוריתמים בדרך זו או אחרת, על מנת לקבל החלטות בתחום סמכותם. לאחר המיפוי הראשוני, הקליניקה החלה לפנות למשרדים ולרשויות שונות, כגון עיריות, משרד המשפטים, משרד התחבורה ואחרים (סך הכל כ-16 פניות עד כה) על מנת לקבל מידע בדבר השימוש באלגוריתמים. את המידע שייאסף תרכז הקליניקה בדו״ח. המיפוי יוכל לסייע לקליניקה ולגופים אזרחיים נוספים להבין היכן החלטות מתקבלות על בסיס חישובי מחשב. במקביל הוצאו כ-5 פניות על פי חוק חופש המידע לרשויות מקומיות בשיתוף יחד עם התנועה לחופש המידע וחלק מהרשויות השיבו על הפניות.
  • בכוונת הקליניקה לפנות לגורמים הממשלתיים השונים ולבקש לקחת על עצמם נורמות של אחריותיות – שקיפות, הסברתיות ואחריות משפטית ואתית, בכל הנוגע להליך קבלת ההחלטות המבוסס אלגוריתמים. במסגרת זו תבצע הקליניקה מחקר השוואתי שיבחן מהי הפרקטיקה המשפטית במדינות שונות בעולם ביחס לשקיפות אלגוריתמית ודיני חופש המידע. הקליניקה כתבה טיוטה ראשונית של משפט משווה על שקיפות אלגוריתמית ברחבי העולם וחוק חופש המידע.
  • מנחת הקליניקה השתתפה בשולחן עגול במסגרת אירוע “דלתיים פתוחות” שייסד משרד המשפטים השנה. השולחן העגול בו השתתפה מנחת הקליניקה היה בנושא חוק חופש המידע ואתגרים הצפויים בעתיד הקרוב במסגרתו. המנחה העלתה את נושא השקיפות האלגוריתמית והצורך בו בפני היחידה הממשלתית לחופש המידע.
  1. חופש הביטוי המקוון
  2. זיוף עמוק

הקליניקה כותבת בימים אלה נייר עמדה על זיוף עמוק (Deep Fake), ובו סקירה של החקיקה הקיימת בעולם המתייחסת לתופעה, ההשלכות של הזיוף העמוק על תחומים שונים בחיינו וכן הצעה למדיניות בתחום בישראל. עד כה נראה כי החקיקה הקיימת בעולם עוסקת בעיקר בזיוף עמוק בתקופת בחירות ובזיוף עמוק בסרטונים בעלי אופי מיני. הקליניקה כתבה נייר עמדה בנשא שיפורסם באתר האינטרנט של הקליניקה ויישלח לגופים הרלוונטיים, לרבות איגוד האינטרנט הישראלי ומשרד המשפטים.

  1. סקירת פסיקה ביחס לרשתות חברתיות

במסגרת פעילות משותפת של הקליניקה יחד עם ארגוני חברה אזרחית נוספים, בנוגע לבעיות השונות ברשתות החברתיות – דיבור שנאה, חדשות כזב ועבירות נוספות, כתבה הקליניקה סיכום על כלל הפסיקה הישראלית עד לחודש דצמבר 2021, שניתנה ביחס לרשתות החברתיות. הקליניקה עברה לשם כך על מעל ל150 פסקי דין. הסיכום הועלה לאתר איגוד האינטרנט הישראל במסגרת פרויקט בו מבקש האיגוד להנגיש מידע לציבור ביחס לסוגיות שונות הקשורות לאינטרנט. הקליניקה מתכננת לעדכן את הסקירה בפסיקות חדשות שיצאו לאחרונה. כך גם יוקם במסגרת שיתוף הפעולה מאגר גולמי של נתונים, אשר יהיה נגיש לכל אדם דרך אתר האינטרנט של איגוד האינטרנט הישראלי.

  1. תחבורה חכמה

הסטודנטים בקליניקה מנסים ללמוד את הקשיים והאתגרים במעבר לתחבורה חכמה – כיצד ניתן לעבור לתחבורה יעילה יותר, עם פחות פגיעה באיכות הסביבה ועם פחות נפגעים, תוך שמירה על זכויות האדם, לרבות אנשים עם מוגבלויות, פרטיות, נגישות לכלל האוכלוסיה, יחס פריפריה – מרכז ועוד. מטרת הפרויקט לפנות לגורמים הרלוונטיים בתחום ולהציע עקרונות יסוד שישמרו על הזכויות.

במסגרת הפרויקט מעורבת הקליניקה בתגובה על חקיקה בנושא ניסויים ברכבים אוטונומיים. בשנה שעברה הגיבה הקליניקה יחד עם הטכניון ומרכז הסייבר באוניברסיטת חיפה על הצעת תזכיר פקודת התעבורה (תיקון מס’ 129) (ניסויים ברכב עצמאי), התש”ף-2020. התזכיר נועד לאפשר ניסוי של מכוניות אוטונומיות בכבישים רגילים. בתגובה לתזכיר העירה הקליניקה כי ההצעה לא התייחסה למכלול הסוגיות וההיבטים המשפטיים שיש לתת עליהם את הדעת הן במישור הנזיקי, הן במישור הפלילי והן במישור הגנת הפרטיות ואבטחת המידע. תזכיר החוק תוקן ובאוגוסט 2021 פורסמה הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס’ 129)(רכב עצמאי ורכב בעל עצמאות מותנית). לאחר מכן שונה השם לחוק לתיקון פקודת התעבורה (מס’ 130), התשפ”ב–2022). הצעת החוק דנה במתן רישוי לערוך ניסויים ברכב אוטונומי ציבורי. רוב הצעותנו אומצו במסגרת הצעת החוק הנוכחית, אך נותרו מספר נושאים שהקליניקה תוך התייעצות עם החוקרים בטכניון, מצאה לנכון להעיר עליהם ובכלל זה הדרישה ליידע משתמשים כי נאספים נתוניהם ולקבל את הסכמתם לכך. כמו כן בוועדה המייעצת לניסוי אין ייצוג לאנשים עם מוגבלויות, שילוב שיקולים חברתיים-אתיים, ובהצעת החוק לא קבועה אפשרות ערעור לבעלי עניין על החלטות רשות הרישוי. הקליניקה כתבה תגובה יחד עם השותפים מהטכניון והשתתפה ב-5 ישיבות בוועדת הכלכלה. לאור העובדה כי הניסויים הראשונים תוכננו לחודש יוני 2022, החוק עבר בהקראה מזורזת בוועדה והתקבל במליאה.  

בנוסף, מנחת הקליניקה שותפה לקבוצת מחקר המורכבת מחוקרים בין היתר מהאוניברסיטה בחיפה ומהטכניון. במסגרת מחקר זה חוקרת מנחת הקליניקה את האיזון בין משפט ואתיקה במסגרת תחבורה חכמה תוך שאיפה להגעה לאפס עיכובים בתחבורה, אפס נפגעים ואפס זיהום אוויר.

  • השכלה נגישה

מזה מספר שנים עוסקת הקליניקה בקידום עקרון ההשכלה הנגישה, על ידי שיפור הנגישות של חומרי הוראה ומחקר המוגנים בזכויות יוצרים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. במסגרת פרויקט זה ייסדה הקליניקה (יחד עם שותפים) ​פורום השכלה נגישה שהורכב מנציגי מרבית המוסדות לשכלה גבוהה, ויצר עקרונות שימוש הוגן בתחום המקראות המודפסות והשמורים הדיגיטליים, ועקרונות אלה משמשים היום את המוסדות להשכלה גבוהה.

מנחת הקליניקה ופרופ’ אורית פישמן אפורי מהמכללה למנהל הגישו לAcademic Network on the Right to Research in International Copyright, הצעת מחקר בתחום הנגשת העבודות המחקריות (תזות ודוקטורטים) לציבור הרחב. ההצעה התקבלה והיא מזכה את החוקרות בחברות ברשת המחקר ובאפשרות להציג את המחקר ולפרסמו. במסגרת המחקר עתידות החוקרות להפיץ שאלון לספריות אקדמיות ברחבי העולם, על מנת למפות את המצב הקיים בהן ביחס לנגישות הפרסומים המחקריים של העבודות של תלמידי המחקר.  פרויקט זה מהווה חלק מפרויקט “השכלה נגישה” ונכתב מאמר בשפה האנגלית, שתומך ברעיון הנגשת העבודות המחקריות מתוך רציולנים משפטיים.

במקביל המשיכה הקליניקה לסייע בהטמעתו של נייר המדיניות שהוציא פורום השכלה נגישה בנושא הפקדת עבודות המחקר של תלמידי המחקר בישראל והפיכתן של העבודות המחקריות לנגישות לציבור הרחב עד כמה שניתן. במסגרת זו, ענתה הקליניקה למספר ספריות אקדמיות בארץ לפניות בנושא יישום המדיניות. בנוסף, ענתה הקליניקה אף על סוגיות שונות שעלו ביחס להנגשת שאלונים בתוך עבודות מחקריות ושאלות הנוגעות לזכות יוצרים.

  1. הורשה דיגיטלית

איגוד האינטרנט הישראלי בשיתוף עם הקליניקה החלו בכתיבת הסברים לדרכים בהם ניתן להסדיר מה יקרה לזיכרונות הדיגיטליים של האנשים לאחר מותם. כיום תחום זה אינו מוסדר ולרבות מהפלטפורמות המקוונות אין מדיניות ברורה בסוגיות כגון האם חשבונות המשתמשים יימחקו, האם חשבונות המשתמשים יוכלו להשתנות וכדומה. הקליניקה כתבה עקרונות מנחים לאנשי מקצוע בתחום ובכללם עורכי דין ועובדים סוציאליים מהם הדברים שכדאי לציין בפני אנשים הבאים לקבל מהם ייעוץ בנושא ההורשה הדיגיטלית. העקרונות עברו כיום לעורכי דין בתחום לקבל הערות ולאחר הטמעת ההערות התוכן יועבר לאיגוד האינטרנט הישראלי על מנת שתוכו זה יועלה יחד עם התכנים מופיעים באתר איגוד האינטרנט הישראלי.

  1. מתן ייעוץ משפטי לפניות פרטניות

הקליניקה מקיימת קשר עם גורמים שונים במגזר הציבורי והחברה האזרחית ומעניקה ייעוץ בתחומי המומחיות ובכלל זה אבטחת מידע, פרטיות, סייבר, וזכויות יוצרים. למשל, במהלך הקליניקה העניקה ייעוץ השנה לארגון חברתי חיפאי בנושאים של אבטחת מידע ופרטיות; הקליניקה העניקה ייעוץ בנושא זכויות יוצרים בתמונות לצורך פרסום ספר אקדמי; הקליניקה העניקה ייעוץ לנציגי משרד ממשלתי בנוגע לפרטיות.

  1. כנסים והרצאות אורח של ד״ר דלית קן-דרור פלדמן:
  2. הרצאה בנושא “התמודדות הפסיקה הישראלית עם אתגרי הרשתות החברתיות” במסגרת ההכנס השנתי השביעי של ICON-S-IL – משפט ציבורי בעידן של קיטוב פוליטי – מושב אסדרת פלטפורמות ושירותים מקוונים (יוני 2022).
  3. הרצאה משותפת עם פרופ’ אורית פישמן אפורי, במסגרת April 2022 Annual Meeting of the Global Expert Network on Copyright User Rights: The Right to Research in International Copyright -American University Washington College of Law, בנושא הנגשת תזות לציבור הרחב (אפריל, 2022).
  4. הרצאה משותפת עם ד”ר יפעת נחמיאס בנושא 50 גוונים של בוטים, במסגרת כנס Technologies of Deception במסגרת Information Society Project Yale Law School (מרץ, 2022)
  5. הרצאת אורח בקורס רגולציה במכללת שערי משפט בנושא היבטים משפטיים, רגולטוריים ואתיים של בינה מלאכותית: מקרה בוחן – זיוף עמוק (ינואר 2022).
  6. הרצאה בתחום התחבורה החכמה במסגרת מועדון משפט וטכנולוגיה של הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית, במעמד שר התקשורת מר יועז הנדל (דצמבר 2021).
  7. הרצאות בתחום בינה מלאכותית סייבר וטכנולוגיה במסגרת השתלמות לעוזרים משפטיים שהתקיימה בנוף הגליל (בנצרת) (נובמבר 2021)
  8. הרצאה בסדרת סדנאות סגורה במסגרת Academic Network on the Right to Research in International Copyright, בהובלת American University על זכות למחקר והנגשת עבודות מחקריות של תארים מתקדמים (אוקטובר 2021).
  • פרסומים אקדמיים

הפרויקטים השונים של הקליניקה מייצרים, בנוסף לתוצרים הקליניים, גם מחקר המוגש לפרסום בכתבי עת אקדמיים. במהלך הסמסטר הנוכחי נכתבו (והושלמו) מספר מחקרים הקשורים באופן ישיר לפעילות הקליניקה:

  1. דניאל בן-אוליאל ודלית קן-דרור פלדמן, “החיוב והאינטרס הרכושי בפעולת היזם הטכנולוגי” (הוגש לשיפוט).
  2. דלית קן-דרור, קרין נהון, ורדית אבידן ורן גלעד בכרך, Deep Fake וחוק הסרטונים: נדרשת פרשנות תכליתית (בהליכי תיקון לפני שיפוט חוזר).
  3. ד”ר יפעת נחמיאס וד”ר דלית קן-דרור פלדמן מאמר קצר הוגש לשיפוט “Fifty Shades of Bots” במסגרת חוברת הכנס שתצא בהוצאת MIT.
  4. ד”ר דלית קן-דרור פלדמן ופרופ’ אורית פישמן אפורי, מאמר בנושא פרסום נגיש, הזכות לחקור ועבודות של תלמידי מחקר (בהליכי הגשה לסיבוב הנוכחי בארה”ב).

מנחות קלינית: עו”ד רעות כהן ועו”ד אפרת לופו מוסקוביץ’

הקליניקה למימוש זכויות אדם בהליכים אזרחיים מפתחת כלים יצירתיים וחדשניים לקידום והגנה על זכויות אדם. באופן מסורתי הכלים המשמשים לקידום זכויות הם מהמשפט הציבורי וביניהם עתירות לבג”צ או לביהמ”ש לעניינים מנהליים, במשפט הפלילי הגנה על זכויות חשודים ונאשמים, או כלים הנוגעים לקידום מדיניות וחקיקה. הסעדים של המשפט המנהלי והציבורי חיוניים להגנת זכויות האדם אך מוגבלים מטבעם, ואילו המשפט האזרחי מציע מנעד רחב של סעדים וכלים שיכולים לשמש את עורך הדין החברתי. בשל כך הולכת ומתרחבת הפרקטיקה של שימוש במשפט האזרחי להגנה על זכויות אדם.

מטרותיה המרכזיות של הקליניקה למימוש זכויות אדם באמצעות ההליך האזרחי הן קידום זכויות אדם- בפרט של אוכלוסיות מוחלשות- באמצעות ההליך האזרחי; הענקת מיומנות בכלי המשפט האזרחי לסטודנטים ולסטודנטיות; פיתוח כלים ותובנות שיעמיקו וירחיבו את היכולת לקדם זכויות אדם באמצעות ההליך האזרחי. פעילות הקליניקה במסגרת הליכים אזרחיים למול גורמים מוסדיים מפוקחים (כגון בנקים, חברות ביטוח, קופות חולים, ועוד) מייצרת גם גוף ידע על כשלים רגולטוריים אשר הקליניקה פועלת לתיקונם מול גופי השלטון ולעיתים בעתירות לבג”ץ.

הפניות אל הקליניקה מגיעות דרך קו הפניות של הקליניקה, עובדות ועובדים סוציאליות בלשכות הרווחה השונות בארץ וארגונים עמם הקליניקה משתפת פעולה כמו הסניגוריה הציבורית וארגוני הקהילה הגאה.

בשנת הלימודים תשפ”ב השתתפו בקליניקה 14 סטודנטיות וסטודנטים. במהלך השנה, סייעה הקליניקה לכ-130 פונים ופונות, במקביל לעשייה העקרונית והרוחבית. הקליניקה ייצגה או ליוותה 5 הליכים בבתי משפט, שניים הסתיימו במהלך השנה, 3 תיקים מול רשות האכיפה והגבייה, 2 תיקים במסגרת ועדת ערר ותיק אחד של בקשת חנינה. הקליניקה הגישה בקשה לפי חוק חופש המידע, שלחה פניות לרשויות מוניציפליות, חברות פרטיות, לבנקים ועוד. הקליניקה הגישה הצעה לתיקון חוק והערות להצעת חוק נוספת וכן פנתה למשרד המשפטים ולמשרד הבריאות במספר בקשות לפעול בנושא זכויות האוכלוסייה הטרנסית. הנה פירוט הפרויקטים ומקרים עיקריים לדוגמא:

  1. חובות- טיפול במקרים פרטניים

הקליניקה מעניקה סיוע משפטי ללקוחות בנושאי חובות לבנקים וגופים פרטיים, חובות בהוצאה לפועל, חובות הנגבים ע״י מרכז לגביית קנסות ועוד. להלן מספר דוגמאות למקרים בהם הקליניקה העניקה סיוע משפטי בנושאי חובות:

  1. בקשה להפחתת ריביות בקנסות לצעיר חרדי ללא עורף משפחתי

במהלך סמסטר א׳ הקליניקה ייצגה צעיר חרדי בן 22 ללא עורף משפחתי, שנאלץ לעזוב את בית הוריו לאחר שסבל מאלימות. הוא מקבל קורת גג ואת כל צרכי מחייתו בישיבה בה הוא לומד, אך בשל מצבו הכלכלי והעובדה כי הוריו אינם מממנים את לימודיו, הוא אינו יכול ללמוד כשאר התלמידים, אלא נאלץ לעבוד למחייתו. בעברו צבר קנסות תעבורה, אשר לא ידע עליהם, שהצטברו לכ-10,000 ₪. הקליניקה הגישה בקשה לעיון מחדש בהחלטת מנהל רשות האכיפה והגבייה במטרה להפחית את הריביות והקנסות שנצטברו לחוב. במהלך סמסטר ב’ קיבל הלקוח את ההודעה כי בקשתו נתקבלה וכל הריביות והקנסות הופחתו.

  1. הגשת בקשה לחדלות פרעון עבור אם חד הורית

אל הקליניקה הגיעו מספר פניות של נשים חד הוריות, הנושאות בחובות גבוהים, מרביתם נוצרו תוך כדי יחסי הנישואין ולמעשה נותרו כנטל על כתפי האישה לאחר הגירושין. נשים אלה מתקשות להתנהל תחת מגבלות ועיקולים, ועושות כל שביכולתן כדי לשלם את החובות, לפעמים ללא ייצוג ומגיעות להסדרים שאינם בהכרח טובים להן. לצערנו מספר לא מבוטל של נשים לא שורדות את הבירוקרטיה שסביב הגשת בקשה לחדלות פרעון, ועל כן גם בקרב הפונות לקליניקה יש נשירה.

במהלך סמסטר ב’ התחלנו לטפל בפונה שמונה לה בעבר עו”ד מהסיוע המשפטי אולם המינוי בוטל משום שלא צלחה את שלב הגשת הבקשה. הקליניקה עמדה בקשר צמוד עימה ועם מלוות המשפחה (מטעם פרוייקט יציאה ממעגל העוני בו השתתפה הפונה) על מנת לסייע לה ככל הניתן לאסוף את המסמכים הנדרשים. בימים אלה אנו נמצאים בשלב של הכנת הבקשה לחדלות פרעון.

אחד הקשיים המשפטיים המאתגרים במקרה זה- המייצג למעשה מקרים רבים אחרים- הוא שאלת מיצוי פוטנציאל ההשתכרות של אם חד הורית, אשר אינה יכולה להרשות לעצמה לשלם על מסגרות משלימות כגון צהרונים מחד, ומאידך על מנת לעמוד בדרישות הליך חדלות פרעון, היא אינה יכולה לעבוד במשרה חלקית. לכן אנחנו נערכים לדיון מעניין וחשוב בשאלת פוטנציאל ההשתכרות שעשויה להיות לו השלכה רוחבית על מקרים דומים. ראוי לציין בהיבט זה, כי למרות הדרישה בחוק חדלות פרעון, לא הותקנו תקנות בעניין כושר ההשתכרות ועל כן אין כל קריטריון ברור בעניין זה. לסוגייה זו התייחסנו בין היתר בנייר עמדה שהגשנו למשרד המשפטים (יפורט בהמשך).

  1. הפטר מחוב מזונות

אל הקליניקה הגיעו שתי פניות של חייבים שחובם העיקרי הוא חוב מזונות למוסד לביטוח לאומי (אשר שילם את דמי המזונות של ילדיהם הקטינים במקומם, וכעת תובע את ההחזר מהחייבים). בשני המקרים מדובר באנשים מבוגרים, עם קשיים כלכליים ורפואיים, הנסמכים על קצבאות וחוב המזונות הוא החוב העיקרי (או היחיד) שלהם.

מקרים אלה מייצגים תופעה רחבה של אנשים שלא שילמו מזונות ילדיהם שנקבעו בפס”ד, בשל נסיבות חיים מורכבות, השתכרות נמוכה, בעיות רפואיות ועוד סיבות שונות. בגיל מבוגר, כשהם נסמכים על קצבאות לצרכי מחייה, לכאורה נסיבות חייהם היו מאפשרות להם לקבל הפטר חלוט מחובותיהם במסגרת הליך חדלות פרעון (על פי הלכת לשצ’נקו), אולם מאחר ומדובר בחוב מזונות- שאינו בר הפטר על פי חוק חדלות פרעון- הרי שלא ניתן לקבל הפטר, אף על פי שההיגיון מאחורי הלכת לשצ’נקו חל גם בעניינם (כשהם נסמכים על קצבאות המוסד לביטוח לאומי).

במהלך השנה ליווינו שני פונים המתמודדים עם סוגייה זו, באחד מהם פועלת הקליניקה להגשת בקשה לחדלות פרעון, במסגרתה נבקש כי יינתן לחייב הפטר חלוט מחובותיו, ובכך גם הפטר מחוב מזונות. (במקרה השני יש נסיבות מיוחדות אחרות שלא יאפשרו הגשת בקשה לחדלות פרעון, בין היתר העובדה שהחייב אינו מתגורר בישראל).

  1. חובות- קידום מדיניות

בנוסף לטיפול בתיקים פרטניים, ולאור ההיכרות המעמיקה עם השטח,  הקליניקה מקדמת מדיניות רוחב למימוש זכויותיהם של אנשים בחובות. בין הפרויקטים שקידמה הקליניקה הסמסטר גם הפרויקטים הללו:

  1. תקנות דמי מחייה לקיום בכבוד ומיצוי כושר השתכרות

בשנת 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון הקובע שצו תשלומים לאדם שנמצא בהליך חדלות פרעון תיקבע על בסיס נוסחה קבועה ושוויונית שתוגדר בתקנות קיום בכבוד. הקליניקה, ביחד עם האגודה לזכויות האזרח, הגישה באוקטובר 2020 הערות לוועדה שנתכנסה לדון בתקנות.

במהלך סמסטר ב’ השנה פרסם משרד המשפטים טיוטה של תקנות להערות הציבור. הקליניקה פעלה ביחד עם האגודה לזכויות האזרח, רבנים למען זכויות אדם ועמותת דף חדש ללא חובות לקיום שולחן עגול לדון בטיוטה ובסוגיות העולות ממנה.

באפריל 2022 הוגשו הערות הקליניקה והאגודה לזכויות האזרח לשר המשפטים, אשר אלה עיקריה: ראשית, המנגנון לחישוב דמי המחייה בכבוד מסתמך על הבטחת הכנסה כמאפשרת קיום בכבוד אולם זוהי הנחה שגויה שכן מדובר בסכום נמוך מאד שלא התעדכן מזה שנים. שנית, מנגנון החישוב נעדר נימוקים ונראה שרירותי ועל כן דרשנו הנמקתו. שלישית, העובדה שהתקנות לא קבעו אומדנים בעניין כושר ההשתכרות (למשל, כפי שפורט לעיל, ביחס למשרה חלקית לאמהות) מונע את יישום התקנות וקביעת התשלום החודשי (ומנוגד לקביעה בחוק כי השר יקבע אומדנים אלה). לבסוף, טענו כי יש להרחיב את הרשימה המוצעת להחרגת הכנסות שונות מהכנסות התא המשפחתי, שכן לפי הנוסח המוצע, תמיכות ייעודיות הניתנות לאנשים החיים בעוני, או לאנשים במצבי מצוקה זמניים, ייכללו בגדר הכנסה במסגרת הכנסות התא המשפחתי ובכך יפגעו ביכולתם לעמוד בתשלום החודשי שייקבע. הקליניקה תיקח חלק בדיוני וועדת החוקה בכנסת בנושא. 

  1. אגרת הליכי חדלות פירעון

בעקבות פעילות הקליניקה מול משרד המשפטים במהלך שנת הלימודים הקודמת, תוקנו תקנות חדלות פרעון ושיקום כלכלי (אגרות) כך שהורחב הפטור מאגרה גם למי שעומדים בקריטריונים לקבלת סיוע משפטי ולא רק למי שמקבלים בפועל סיוע משפטי. כן הופחתה באופן רוחבי האגרה על בקשות לחדלות פרעון מ 1400 ₪ ל-900 ₪. בנוסף, הממונה על חדלות פרעון התחייבה לעדכן לגבי האפשרות של תשלום האגרה בפריסה לתשלומים וכן הוקדמה תחולת ההקלות באגרות בצורה משמעותית.

על אף התיקון המוזכר, האגרה הנדרשת לפתיחת ההליך עדיין מציבה מחסום בפני חייבים, ולכן במהלך סמסטר א׳ השנה הגישה הקליניקה, ביחד עם האגודה לזכויות האזרח ועמותת דף חדש הצעה לתיקון תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות). על פי התיקון המוצע, אגרה בהליך חדלות פרעון תיגבה רק מקופת הנשייה (ככל שיהיה בה די כסף) ולא תשולם בתחילת ההליך. בדברי ההסבר לתיקון טענו כי בקשה לצו פתיחת הליכים היא ראיה לכאורה להעדר יכולת של היחיד לשלם את האגרה, ולכן דרישת אגרה מהווה חסם לא ראוי בפני חייבים.

  • מערכת הזדהות ממשלתית

בשל תקופת הקורונה ובפרט לאור ביטול קבלת קהל ברבים ממשרדי ממשלה, הצורך בנגישות למערכות מקוונות של המדינה עלה באופן מהותי. אולם לא כל המערכות המקוונות נגישות לאנשים בעוני. כך, רבים מלקוחות הקליניקה לא הצליחו להירשם למערכת ההזדהות הממשלתית מכיוון שנדרשים שני אמצעי זיהוי מבין: תעודת זהות, דרכון, כרטיס אשראי, תעודת עולה. לרבים מלקוחות הקליניקה אין דרכון וכרטיס אשראי, מכיוון שמדובר באנשים בעוני שלעיתים מוגבלים ביציאה מהארץ ואף מוסד פיננסי לא מסכים להנפיק להם כרטיס אשראי. בעקבות פניית הקליניקה בשנת הלימודים הקודמת התקבל מענה המפרט תכנית להנגשת השירותים, בין היתר על-ידי פריסת עמדות פיזיות להרשמה לשירות.

בסמסטר א’ נעשתה פנייה נוספת לרשות התקשוב הממשלתית בבקשה לקבל עדכון בדבר ביצוע התכנית אשר פורטה בדגש על פריסת עמדות ותחנות במוקדים אסטרטגיים לאוכלוסיות הנזקקות ואנו פועלים כעת להעלות את הנושא שוב בהיעדר מענה.

  1. הגשת התנגדויות להסכמים בתובענות ייצוגיות

סטודנטים בקליניקה פועלים לאיתור הסדרים במסגרת תובענות ייצוגיות אשר לטעמנו קיימים בהם פגמים, אינם ראויים ואינם מאפשרים הגנה אמתית על מי שזכויותיה הופרו ועל הציבור מפני הפרות נוספות. במקרים המתאימים הקליניקה מגישה התנגדות להסדרים אלה על פי סעיף 18(ד) לחוק תובענות ייצוגיות המאפשר לפרטים וארגונים הפועלים לטובת חברי הקבוצה להגיש התנגדות מנומקת להסדרי פשרה. במסגרת הפרויקט, הקליניקה פועלת בשיתוף פעולה עם עמותת “אל ספאם”, העוסקת במניעת דואר זבל.  

בשנה”ל הקודמת הגשנו התנגדות להסכם פשרה בתחום דואר הזבל במלונאות אשר ההטבה שניתנה במסגרתו הייתה הנחה על רכישת חופשות במלון לגביו הופץ דואר הזבל. הקליניקה מצאה כי אותם מלונות נוהגים לתת ממילא הנחות ולכן לא בטוח מהו שווי ההטבה שניתן במסגרת הסכם הפשרה. בשל כך עולה החשד שמא ההסכם מיטיב עם המלון עצמו. הצדדים הגיבו לעמדתנו, והיועץ המשפטי לממשלה הגיב גם כן. בסמסטר זה הגשנו תגובה על פיה מדובר בהסדר לא ראוי ולפיכך על בית המשפט למנות בודק שיבחן את מלוא היקף הקבוצה הנפגעת ויבחן לעומק את טיבו של הסדר הפשרה. בחודש יולי 2022 התקיים דיון בו לקח חלק סטודנט הקליניקה. במסגרת הדיון, ההסכם שופר משמעותית בהתאם להערות הקליניקה, וכן נפסקו לעמותה ולקליניקה שכ”ט והוצאות בסך 7,000 ש”ח.

בתיק נוסף במסגרת שיתוף פעולה זה, הקליניקה הגישה בשנה שעברה התנגדות להסכם פשרה, אשר הובילה לשיפור משמעותי בהסכם. יחד עם זאת, הקליניקה הגישה ערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט, לפיה הכספים שישולמו במסגרת הסכם הפשרה ישולמו לעמותה כלשהי (שאינה קשורה לנושא התובענה הייצוגית), זאת בניגוד לחוק הקובע כי יש לייעד את הכספים לקרן לתובענות ייצוגיות. לאחר הגשת הערעור, הגישו המשיבים בקשה למחיקת הערעור על הסף בטענה שכמתנגדת, העמותה אינה צד ואין לה זכות ערעור. ביהמ”ש העליון קיבל את עמדתנו, דחה את הבקשה למחיקה על הסף, קבע את זכותה של המתנגדת לערער על החלטות הדנות בהתנגדות וכן פסק הוצאות לטובת המערערת המיוצגת על ידי הקליניקה.

בסמסטר ב’ השתתפנו בדיון בבית המשפט העליון בערעור זה, שם התעקשנו- יחד עם נציגי עמותת אל ספאם- כי פסיקה של הרכב שופטים (בניגוד לפסיקת דן יחיד שאינה מחייבת כהלכה) תדון בשאלת האפשרות להורות על העברת כספים שלא לקרן לתובענות ייצוגיות. התיק הועבר להרכב וייקבע בו דיון.

  1. סיוע משפטי בנושאי צרכנות, בנקאות ועוד

הקליניקה טיפלה במספר מקרים שהופנו אליה, בהם התעוררו סוגיות שונות של פגיעה באזרחים על רקע פערי ידע ופערי כוחות בין הצרכן למספק שירות ועוד. במרבית המקרים התיק אינו מתפתח להליך משפטי והקליניקה מצליחה לסייע באמצעות ייעוץ, כתיבת מכתב וכדומה, לדוגמא:

הקליניקה מסייעת לאדם עם מוגבלות אשר ביקש לרכוש שירותי סלולר (בלבד), אולם נכנס להסכם רחב מאוד המוגדר “עסקת באנדל”, בה נמכרו לו מוצרים רבים שאין לו כל צורך בהם. זאת, למרות שבמהלך העסקה הבהיר לנציג המכירות כי אינו זקוק לכל המכשירים ואין לו כיצד לשלם עליהם ויותר מכך- כי הוא מתמודד נפש, והשתחרר לא מזמן מאשפוז פסיכיאטרי. כל הפעמים בהם פנה בעצמו לחברה וביקש להחזיר את המוצרים (הסגורים באריזתם) סורבו, זאת בניגוד לתקנות הגנן הצרכן. פנינו לחברה בטענה כי מדובר בהפרות מרובות של חוק הגנת הצרכן לרבות ניצול של מצבו הנפשי והפעלת לחצים לביצוע עסקה שאינו מעוניין בה. החברה סירבה לבטל את העסקה ועל כן הגשנו תלונה למועצה לצרכנות אשר פנתה בפנייה נוקבת לחברה ואנו ממתינים למענה.

הקליניקה מסייעת לפונה אריתראי, אשר קיבל דרישת תשלום חוב מחברת הוט. הפונה הפסיק את ההתקשרות עם החברה משום שגבו סכום גבוה יותר ממה שסוכם עימו טלפונית ומשום שהמשיכו לגבות ממנו תשלום גם לאחר שביקש להפסיק את ההסכם. ניסיונותיו של הפונה להתמודד עם החוב לבדו מול הוט ומול משרד עוה”ד לא צלחו ואף סיכנו אותו בפתיחת הליכי הוצאה לפועל, וזאת תוך ניצול פערי השפה וחוסר הבנתו את הליכי הגבייה. פנינו למשרד עוה”ד המייצג את חברת הוט בבקשה לבטל את החוב, במקביל לפנייה לחברת הוט עצמה על מנת לקבל מידע הנוגע להתקשרות, לרבות הקלטות השיחות עימו, ואנו מחכים למענה. לצערנו חברת הוט, כמו גם המשרד המייצג אותה, אינם משתפים פעולה ואנו שוקלים את צעדינו להמשך.

  1. פרויקט סיוע משפטי וקידום זכויות טרנסג׳נדרים במערכת הבריאות

בשנה”ל תשפ”ב ארגוני הטרנס, ביחד עם האגודה לזכויות האזרח והקליניקה זכו במענק האיחוד האירופאי למימון פרויקט לקידום זכויות אנשים טרנסג’נדרים למשך 30 חודשים. במסגרת הפרויקט הקליניקה אמונה על הפן המשפטי בתחום הזכות לבריאות. הקליניקה מטפלת בנושא זמני ההמתנה לניתוחים להתאמה מגדרית ברבדים שונים- טיפול משפטי פרטני, שינוי מדיניות מול משרד המשפטים בשיתוף קואליציית ארגונים, טיפול משפטי מנהלי בהגשת עתירות. 

  1. בשנה שעברה פנינו בשם ארגוני הקהילה למשרד הבריאות במכתב התראה לפני נקיטת הליכים בעניין זמני ההמתנה הגבוהים לניתוח תחתון להתאמה מגדרית של נשים טרנסיות. מדובר בזמן ההמתנה הגבוה ביותר שיש כיום לניתוח בארץ והוא עומד על כארבע וחצי שנים. לאחר פנייתנו, משרד הבריאות הודיע כי יתווספו עוד שני ימי ניתוחים בחודש, דבר שאמור להקטין את זמן ההמתנה.

בסמסטר א’, כאשר התווסף רק יום ניתוח אחד, פנינו שוב למשרד הבריאות בדרישה לקבל את לוח הזמנים להוספת היום הנוסף. בד בבד, מתלונות שעלו מן השטח, הבנו שבפועל זמני ההמתנה לא הופחתו כמצופה וזאת, ככל הנראה, לאור עליה בכמות הפונות לוועדה. לאחרונה התחלנו לאסוף עדויות עבור עתירה עקרונית בנושא, אולם אז עודכנו כי התווסף היום הרביעי בחודש. לכן, נמשיך לעקוב בחודשים הקרובים וככל שזמני ההמתנה לא יפחתו לזמן סביר, נגיש עתירה בנושא. במהלך סמסטר ב’ הגשנו בקשה לפי חוק חופש המידע, למשרד הבריאות והוועדה להתאמה מגדרית, לקבלת מידע בנוגע לזמני ההמתנה לניתוחים להתאמה מגדרית. המידע שיתקבל יסייע לקבלת נתונים מהימנים.

במהלך השנה טיפלנו במספר פניות פרטניות של פונות הממתינות לניתוחי התאמה מגדרית וזאת במטרה להקדים את מועדי הניתוח שנקבעים ארבע שנים לאחר החלטת הוועדה להתאמה מגדרית (בתוספת הזמן שפנייה מטופלת בועדה, המדובר בהמתנה של חמש שנים). לחילופין, דרשנו כי ככל שלא יוקדמו הניתוחים, יאושרו להן ביצוע הניתוחים בחו”ל במימון סל הבריאות. במהלך השנה הגשנו שני עררים לוועדה לאישור טיפולים רפואיים בחו”ל, במקרה אחד נתבקשה הפונה להמציא מסמכים נוספים על ידי הוועדה. אולם במקביל לטיפול וועדת הערר, אושר לה מימון הניתוח על ידי הביטוח המשלים של הקופה שלה, בעקבות פנייתנו. העובדה כי התשלום הוא בדיעבד, מהווה עבורה חסם משמעותי המונע ממנה ליהנות ממימון זה. במקרה השני אנו ממתינים בימים אלה להחלטת הוועדה. שלוש פונות נוספות פנו אלינו בנושא הקדמת ניתוח ו/או מימונו בחו”ל ואנו בתהליכים ראשונים של הטיפול בהן.

  1. הקליניקה מייצגת אסירה טרנסית אשר שפוטה ל-23 שנים. במהלך המאסר היא יצאה מהארון כטרנסית והועברה לנווה תרצה. על אף שעברה את הוועדה להתאמה מגדרית לא מאשרים לה לעבור את הניתוח במסגרת המאסר. זאת ועוד, היא מנועה מלהשתחרר במסגרת תקופת השליש מכיוון שאין הוסטל שמוכן לקבל אישה טרנסית לשיקום. לפיכך, ולאור זאת שבמהלך המאסר היא חוותה תנאי כליאה קשים יותר רק בעקבות זהותה המגדרית (כגון כליאה בהפרדה), הקליניקה מייצגת את הלקוחה בבקשת חנינה שתוגש לנשיא המדינה.
  2. במהלך סמסטר ב’ פנה אלינו גבר טרנס, אשר עבר הליך התאמה מגדרית, אולם בשל העובדה כי יש לו איברי רבייה נשיים ומוגדר כזכר במערכות משרד הפנים וקופות החולים, אינו מקבל טיפול רפואי מותאם. כך למשל הוא אינו יכול לקבוע תור לגניקולוג, אינו מקבל הפניות לטיפולים המיועדים לנשים במערכות קופת החולים, נבצרת ממנו רפואה מונעת כגון בדיקות שגרתיות לסרטן צוואר הרחם ועוד. בעת שפנה אלינו הוא ביקש להתחיל בהליכי פוריות, ולא הצליח לקבל הפניות, טופס 17 או תורים להם הוא זקוק. פנינו למשרד הבריאות ולקופת החולים בה הוא מטופל בדרישה כי מערכות הקופה יותאמו לאפשר לו לקבל טיפולים רפואיים הנדרשים לו, מבלי שיידרש לשנות את זהותו ואת מינו בקופת החולים או “לצאת מן הארון” ולחשוף את כל סיפור חייו בכל פנייה לקופה. מלשכת שר הבריאות נענינו כי הקופה תספק מענה מיידי דחוף ומשרד הבריאות יפעל להתאמת המערכות ובכוונתנו לעקוב אחר עניין זה ולפנות למשרד הבריאות בדרישה לפעול בהתאם למענה זה. וכן אנו עומדים עמו בקשר רציף על מנת לוודא שהמענה הזמני מהקופה מיטבי וראוי.
  3. הוועדה הציבורית להתאמה מגדרית פועלת מתוקף חוזר מנכ”ל משרד הבריאות אשר קובע, בין היתר, את תפקידי הוועדה וגם מנחה כי הוועדה תקבע נוהל לעבודתה. הוועדה פועלת מאז שנת 2014 ללא נוהל עבודה וקריטריונים ברורים. עובדה זו מייצרת קושי גדול עבור הפונים לוועדה, שלא יודעים למה לצפות וכיצד להתנהל וכן מאפשרת פתח לשרירותיות ולהתנהלות בלתי אחידה כלפי פונים שונים. לאחר פניות מרובות לוועדה וכן למשרד הבריאות בעניין זה ובהיעדר פרסומו של נוהל ניסחה הקליניקה עתירה לבג”צ, זאת במקביל להודעה מצד הארגונים הטרנסיים ליו”ר הוועדה על כוונתנו להגיש עתירה. בדצמבר 2021, מספר ימים לפני הגשת העתירה, בעקבות הלחצים, התקבלה טיוטת נוהל העבודה. הקליניקה המשיכה בליווי הארגונים סביב טיוטת הנוהל, כתבנו הערותינו לנוהל ומאז גם השתתפנו בישיבות לניסוח מסמך הערות ותיקונים.
  • סיוע לאנשים עם מוגבלויות

בסמסטר א הקליניקה פנתה לעיריית חיפה בשם תושבת העיר, כבדת ראייה, אשר בכבישים המובילים לביתה לא סלולות מדרכות ועל כן יציאה מביתה וחזרה אליו כרוכים בסכנה ממשית. לאחר מספר פניות נוספות קיבלנו מענה לאקוני ולא מחייב לפיו קיים תכנון של שדרוג הרחוב, ללא כל התייחסות למועד הצפוי לתכנית, וככל הנראה ללא תקצוב של התכנית עדיין. בעקבות כך פנינו לתכנית “יהיה בסדר” בגלי צהל (בהסכמתה של הפונה) וסטודנטית הקליניקה הציגה בתכנית את המקרה. גם שם נתקבלה אותה תגובה לאקונית של העירייה והתכנית תעמוד במעקב אחר מקרה זה.

  • הגנה מפני תביעת השתקה נגד פעילת המאבק על האסי

הקליניקה ייצגה פעילה במאבק נגד קיבוץ ניר דוד (“המאבק על האסי”) אשר נתבעה על ידי האגודה השיתופית ניר דוד בגין לשון הרע, על רקע אמירות ופרסומים שלה ברשתות חברתיות. הקליניקה רואה בתביעה זו תביעת השתקה אשר מטרתה למנוע המשך פרסומים (תביעות דומות הוגשו נגד פעילים נוספים) ועל כן הוגשה- נוסף על כתב ההגנה- גם בקשה למחיקה על הסף.

במהלך סמסטר ב’ הופנו הצדדים לפגישת מהו”ת אשר התפתחה להליך גישור שלא צלח, זאת  בשל הדרישה מהנתבעת לפרסם התנצלות על אמירותיה שלטענתה- וגם לשיטתנו- אין בהן דיבה אלא ביקורת ראויה. בעקבות ההחלטה לנהל את התיק ולא לסיים אותו בגישור, הכנו את כל ההליכים המקדמיים לרבות שאלונים, גילוי מסמכים, ובקשות ביניים נוספות (בין היתר בקשה למחיקת כתב טענות בשל הרחבת חזית אסורה). אל התביעה ביקשה להצטרף כידיד בית משפט הקליניקה לתביעות השתקה (הקריה האקדמית אונו והתנועה לזכויות דיגיטליות).

בדיון המקדמי ניכר היה שהשופט מסכים כי מדובר בתביעת השתקה ואתגר את התובע בשאלות קשות ונוקבות בדבר ההחלטה להגיש את התביעה. לאחר הדיון השני הופנו הצדדים לדון על הסכמה משותפת למחיקת התביעה ולאחר תקופה של משא ומתן בדבר נוסח ההודעה, נמחקה התביעה, לשביעות רצונה הגבוהה של הנתבעת.  אנו רואים בתיק זה הצלחה משמעותית בהגנה  על חופש הביטוי של מי שמביעים מחאה לגיטימית, ועל אף כי לא נקבעה פסיקה בתיק זה- אשר הייתה יכולה לשרת נתבעים רבים אחרים- התביעה עוררה הדים חשובים ואותתה לתובעת ולתובעים פוטנציאליים אחרים, כי ידם קלה על ההדק בשימוש בכוח שלהם במטרה להשתיק פעילים חברתיים.

  1. ערר פלילי

בסמסטר א׳ הסנגוריה הציבורית הפנתה לקליניקה מקרה בו ניתנה החלטה לחילוט ערבות בשל הפרת תנאי שחרור של קטין תושב הרשות הפלשתינית שהואשם בשהייה בלתי חוקית בשטחי ישראל. הלקוח הוא אדם שלטענתו אינו מכיר את הקטין העצור, ושהסכים לחתום ערבות מהיכרות שטחית בלבד של המשפחה (מדובר בנהג מונית שהכיר את האב לאחר שהסיע אותו מספר פעמים). הקליניקה הגישה בשמו ערר לביהמ”ש המחוזי בטענה כי בהיעדר יחסים או היכרות בין הנאשם לערב, הרי שהאיום בחילוט הערבות אינו מרתיע את הנאשם, ויוצר פגיעה קשה בערב. למרות טענותינו בפני ביהמ”ש במהלך הדיון, כי מדובר בפגם במוסד הערבות וכי יש לייצר מנגנון שיפקח על מי שחותמים ערבות ועל קרבתם לנאשמים, בית המשפט דחה את הערר. יחד עם זאת, בית המשפט החליט להפחית את גובה הערבות.

  1. בקשת חנינה

הקליניקה מייצגת אדם שהורשע בעבירות תנועה רבות בתקופה בה היה במצב רגשי ונפשי לא יציב וטרם שאובחן וטופל. בתקפה שחלפה מאז הוא מנסה להשתקם, ולאחרונה אף חווה אירוע מוחי ולא ברור אם יוכל לשוב לעבוד. הקליניקה הגישה בקשת חנינה מחובותיו, בשל הקושי הנפשי, הפיזי והכלכלי ונוכח העובדה שהעבירות נעשו תחת נסיבות חיים שונות. בקשת החנינה הוגשה במהלך חודש פברואר 2022 ואנו ממתינים להחלטת נשיא המדינה.

  1. פגיעה בזכויות בהליכים פליליים

הקליניקה טיפלה בפונה שהופנה אלינו מהסניגוריה הציבורית כיון שהוגש נגדו כתב אישום באופן העולה כדי רשלנות. מדובר בצעיר שנתפס נוסע על אופנוע במהירות מופרזת ובמעמד העיכוב השוטר התגלה אולר בכליו. לשאלת השוטר הסביר כי משמש לתיקוני האופנוע אך גם ציין כי משמש אותו להגנה עצמית (במסגרת עבודתו כשליח שנושא עליו מזומן). הוגש נגדו כתב אישום על החזקת סכין. בדיון הפלילי התגלה כי מדובר באולר ולא בסכין, ועל כן השופט המליץ לתביעה למחוק את כתב האישום ונזף בתביעה על בזבוז זמן שיפוטי. הקליניקה שלחה בשנה”ל תשפ”א מכתב התראה לתביעה בגין הפגמים שהפלו בהליך הפלילי בדגש על רשלנות בהגשת כתב האישום. בעקבות כך במהלך שנה”ל תשפ”ב הגענו לפשרה בסופה קיבל הלקוח פיצוי בסך 1,500 ₪.

מנחה קלינית: עו”ד עביר בכר

מנחה אקדמי: ד”ר איתמר מן

הקליניקה לזכויות אדם בחברה הוקמה מתוך צורך להפגיש את הסטודנטים עם פערי הכוחות השונים בחברה והפגיעה הנגזרת בזכויות האדם הנגרמת כתוצאה מכך. אוכלוסיות מוחלשות ומודרות (כגון נשים, אנשים עם מוגבלויות, מחוסרי דיור, ילדים, זרים וכלואים) נזקקות יותר מאחרות לעזרה במימוש זכויות האדם שלהן ובעזרה בנגישות למערכת המשפט.

הקליניקה מפעילה מרכז זכויות בעיר התחתית בחיפה (בבית הקרנות) אליו מגיעים בעיקר חסרי מעמד במדינה כגון פלסטינים, מבקשי מקלט מאפריקה ואנשים ממזרח אירופה, הזקוקים לסיוע במימוש זכויותיהם למעמד, לבריאות, לתעסוקה ועוד. הסטודנטים מקבלים את הפונים ומאזינים למצוקותיהם, משתתפים בפגישות ייעוץ משפטי שמעניקה מנחת הקליניקה, ולאחר מכן מסייעים במחקר משפטי, כתיבת מכתבים, ייצוג בבתי משפט, וכל מה שדרוש כדי לסייע לקידום זכויות האדם של הפונים.

הסטודנטים והסטודנטיות, עוסקים בשילוב של פעילות משפטית, פרא-משפטית ואקדמית-מחקרית. הקליניקה פועלת במישור הפרטני באמצעות מימוש זכויות הפונים מול רשויות המדינה ופנייה לערכאות המשפטיות הרלוונטיות. במישור הקהילתי הקליניקה פועלת באמצעות קיום מפגשים עם אוכלוסיות מוחלשות שונות ועם נציגיהם, מתן הרצאות, הפצת עלוני מידע ועוד. במישור המערכתי הקליניקה פועלת לשינוי מדיניות במקום בו נדרש שינוי כזה באמצעות הגשת עתירות עקרוניות, ניסוח הצעות חוק, כתיבת ניירות עמדה, השתתפות בפורומים ושיתוף פעולה עם ארגוני זכויות רבים במדינה.

במסגרת השיעור האקדמי בוחנים הסטודנטים והסטודנטיות את המשפט ואת יכולתו לשמש כלי לשינוי חברתי באמצעות ניתוח עיוני לתיאוריות ותחומי זכויות האדם בארץ ובעולם. בסמינר נדונות סוגיות מגוונות מתחום זכויות האדם והאופן שבו פעלו סוכני שינוי חברתי שונים למען קידום והגנה על זכויות האדם של קבוצות שונות במדינה. בנוסף הקליניקה אירחה במהלך השנה מרצים אורחים מומחים בתחומים שבהם עסקה הקליניקה. עו”ד מיכל פומרנץ הרצתה על דיני פליטים, עו”ד מייסא ארשיד על חוק האזרחות המונע איחוד משפחות של פלסטינים, עו”ד מיה רוזנפלד על אפקטיביות עבודת הסניגוריה הציבורית בתחום דיני הכלואים והעו”ס נטע הנסן הרצתה על כלואים חולי נפש ובעיות טיפול מערכת הכליאה בהם.

השנה השתתפו בקליניקה 12 סטודנטים וסטודנטיות שעוסקים בתיקים ובפרויקטים הבאים:

  1. סיוע משפטי לחסרי מעמד בישראל

הקליניקה לזכויות אדם מובילה את מרכז הזכויות לחסרי מעמד בבית הקרנות בהדר, בסמיכות ובשיתוף פעולה עם המרפאה לחסרי מעמד של בית הספר לרפואה בטכניון. הפונים למרכז הם מבקשי מקלט מאריתריאה, עובדים זרים, ופלסטינים החיים בישראל ללא מעמד. הבעיות המשפטיות שעימן מתמודדים הפונים הן מגוונות, וכוללות הסדרת מעמד, הזכות לבריאות (פיזית ונפשית), הזכות לדיור ולקבלת שירותי רווחה, חובות, עבודה, משפחה ועוד. חלקם מבקשים מעמד בישראל מכוח שהות קבע, מכוח נישואים לבן זוג ישראלי וחלקם מכוח היותם מאוימים בעקבות חשד לשיתוף פעולה עם שלטונות ישראל או נטיה מינית.

הפרויקט מזמן לסטודנטיות ולסטודנטים חוויה לימודית משמעותית ומאתגרת. מכיוון שהמרכז הינו ״walk in״ הסטודנטים מתמודדים בחלק מהמקרים עם מגוון שאלות משפטיות בתחומים שונים, מבלי יכולת להתכונן אליהן מראש. הם מתנסים בלראיין לקוחות ובאיסוף פרטים ומסמכים רלוונטיים לשאלה המשפטית. למרכז הזכויות מגיעות פניות רבות, ובפגישות הייעוץ הפונים מקבלים ייעוץ משפטי ראשוני. במקרים המתאימים הסטודנטים עובדים על פניות לגורמים המתאימים ובכלל זה משרד הפנים על ועדותיו השונות, קופות החולים ועוד. כפי שניתן לראות בדוגמאות למטה, פעמים רבות הפונים המגיעים למרכז זקוקים לסיוע משפטי במספר נושאים, והקליניקה מעניקה טיפול הוליסטי בבעיות השונות של הפונים. השאיפה הנה לסייע ברמה של הפרט ולנסות לחולל שינוי מערכתי ככל שהבעיה הפרטנית מעלה שאלה עקרונית.

  • הקליניקה הגישה בחודש ינואר 2022 עתירה מנהלית בשם פלסטיני, תושב השטחים, שהמדינה החליטה להפסיק את היתר השהייה אותו החזיק משך 20 שנים בגין מאוימות. בית המשפט, במסגרת צו ביניים, אסר בשלב זה על הרחקתו מהמדינה. טרם נערך דיון בעתירה גופה.
  • הקליניקה הגישה בחודש יוני 2022 עתירה מנהלית בעניינו של פלסטיני, שבקשתו לקבלת היתר שהייה מטעמי מאוימות נדחתה לאחר שנטען כי חייו בגדה אינם בסכנה כפי שהיו ב-20 השנים האחרונות. אף בקשתו לאיחוד משפחות עם רעייתו הפלסטינית אזרחית המדינה נדחתה, כיוון שלא הציג תעודת זהות פלסטינית בתוקף. טענותיו של הפונה כי רשויות הביטחון סירבו להנפיק לו תעודת זהות כל אימת שלא יסגיר עצמו להם, לא התקבלה על ידי משרד הפנים כיוון שועדת מאויימים איננה משוכנעת כי חייו בסכנה. בית המשפט אסר לפי שעה על הרחקתו לגדה המערבית וטרם התקיים דיון מהותי בעניינו.
  • לאחרונה הסתיים בהצלחה תיק שהיה בטיפול הקליניקה לאורך כמה שנים, ונוגע לקבלת הכרה עבור לקוחה כקורבן סחר בבני אדם (המביאה איתה מעמד ושיקום). המדובר בבחורה צעירה פלסטינית שעברה בין מוסדות רווחה שונים בישראל מאז גיל צעיר, לאחר שעברה פגיעות מיניות במשפחה. לפני שנתיים הוגשה בשמה עתירה לבג״ץ למתן היתר שהייה בישראל, והיא אכן קיבלה היתרי שהייה. ואולם בזמן זה התפרנסה מזנות. כעת ההכרה כנפגעת סחר בבני אדם תבטיח לה מעמד וכן שיקום, בתקווה שזה יסייע לה לשקם את חייה.
  • סטודנטים של הקליניקה הכינו טיוטה לעתירה כנגד שלילת היתר מאוימות מפלסטיני בשל ריבוי מאסריו. מדובר במקרה בו שהה הפלסטיני במדינה משך 20 שנים וחייו של הפלסטיני בגדה נמצאים בסכנה. המדינה שללה ההיתר בטענה כי הוא ביצע עבירות פליליות וכי עליו להסדיר מעמדו מכח איחוד המשפחות בשל נישואיו לישראלית. אלא שאותו אדם איננו יכול להמציא המסמכים הנדרשים לצורך איחוד המשפחות ומכאן הדרך היחידה שבה יוכל להבטיח הגנה על שלומו הנה מתן מעמד מכח מאויימות. הקליניקה הכינה טיוטת עתירה וכעת אנו ממתינים לעוד מספר מסמכים בטרם הגשה.
  • הקליניקה, יחד עם האגודה למען הלהט״ב, סייעה לצעיר פלסטיני לקבל היתר שהייה במדינה. הצעיר פנה לקליניקה ושיתף, כי נטייתו המינית התגלתה לבני משפחתו ואלה איימו לפגוע בו. לאחר קבלת היתר השהיה הצעיר מצא קושי רב במציאת מקום עבודה כיוון שההיתר שהוא מחזיק בידו איננו מאפשר עבודה. בחודש יולי 2022 פורסם נוהל חדש שמאפשר קבלת היתר עבודה עבור קבוצת המאוימים, והקליניקה פועלת לעדכון היתר השהייה שבידי הבחור על מנת שיוכל לעבוד ולזכות בביטוח בריאותי על ידי מעסיקיו.
  • לקליניקה פנתה בחודש נובמבר 2021 צעירה פלסטינית לסבית, בעלת אזרחות אוסטרלית הנמצאת בישראל ללא היתר. הצעירה חוששת לחזור לגדה בשל איומים לפגוע בה על רקע נטייתה המינית. הבחורה פנתה לקליניקה והלינה על אי תשלום שכר עבודה מהמעסיק שלה. בעקבות התערבות הקליניקה המעסיק שילם לצעירה את שכרה. מקרה זה, ומקרים דומים מעידים על בעיה רחבה יותר, והיא העובדה שאנשים שנמצאים ללא מעמד בישראל חשופים לפגיעות חמורות בזכויותיהם על ידי מעסיקים, בעלי בתים ועוד. הקליניקה פועלת להנפקת היתר שהייה ועבודה עבור הבחורה מטעמי מאויימות בגדה על רקע נטייה מינית לאחר שהשתכנעה כי רק כך תוכל להבטיח צמצום סיכויי העסקתה בתנאי סחיטה וניצול להיותה חסרת מעמד.
  • במקרה נוסף בנושא דומה, פנה לקליניקה פליט אריתראי והלין כי עבד 3 ימים באתר בנייה והמעסיק סירב לשלם לו את שכרו. פניית הקליניקה למעסיק במהלך סמסטר א׳ הביאה לתשלום השכר.
  • החל בסמסטר ב׳ השנה הקליניקה מלווה בחורה צעירה פלסטינית הנשואה לאזרח ישראלי. לאחר לידת ילדם הראשון סירבו נציגי משרד הפנים בבית חולים כרמל בו ילדה סירבו להנפיק עבור היילוד תעודת זהות זמנית על אף שאביו ישראלי. בסיוע הקליניקה הילד זכה לתעודת זהות זמנית וכעת הקליניקה מלווה את האמא הטרייה בתהליך הרישום המלא לתינוק והענקת אזרחות מלאה.
  • הקליניקה מייצגת מזה כמה שנים משפחה בהליכים למתן מעמד לילדה בת תשע שנולדה בישראל להורים פלסטינים שהיו בעלי מעמד של תושבי קבע בישראל בעת לידתה. הוריה הביולוגיים של הילדה נטשו אותה, ודודה, תושב קבע המתגורר בלוד, מטפל בילדה. הדוד ואמו (הסבתא של הילדה) מבקשים להתמנות כאפוטרופוסים שלה וכן להיות מוכרים כמשפחת האומנה שלה. בית הדין השרעי העניק לדוד ולסבתא משמורת על הילדה, בהליך שהמדינה לא התנגדה לו. בחודש יוני, 2021 הגישה הקליניקה ערר בפני וועדת הערר לפי חוק אימוץ ילדים התשמ”א – 1981 ולפי חוק אומנה לילדים, תשע”ו – 2016 היושבת בבית המשפט לענייני משפחה. הערר לא טופל משך חודשים והקליניקה נאלצה במהלך הסמסטר הראשון לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צווים וקביעת דיון דחוף.  בעקבות בקשות הקליניקה המדינה האיצה את הטיפול בבקשה ויצרה קשר עם רשויות הרווחה בגדה המערבית שאישרו כי אין להורי הילדה מסוגלות הורית וכי טובתה מחייבת כי תגדל בחיק הדוד והסבתא הישראליים. הערר נמחק ותהליך הנפקת רישיון אומנה למשפחה נמצא בעיצומו בטיפול עמותת אור שלום. בהמשך הקליניקה תפעל לייצג הקטינה בהליכי קבלת מעמד במדינה.
  • בשני מקרים טיפלה הקליניקה בפלסטינים שאינם אזרחים בנוגע לחיסון הקורונה. במקרה הראשון הקליניקה, יחד עם ארגון רופאים לזכויות אדם, סייעה לפלסטיני תושב השטחים שנמצא בישראל ללא מעמד, לקבל אישור לחיסון שלישי נגד קורונה. מדובר במי ששוהה משך שנים רבות במדינה. תחילה היה בידיו היתר כדין ואולם בהמשך המדינה סירבה לחדש לו את היתר השהייה. מאז הוא שוהה במדינה ללא היתר וחושש לחזור לגדה. באופן חריג ובשל נסיבותיו הייחודיות אושר לו להתחסן נגד וירוס הקורונה בחודש ינואר 2022. במקרה השני אישה פלסטינית הנשואה לאזרח המדינה ובעלת היתר שהייה פנתה לקליניקה לאחר שקופת החולים סרבה לחסנה נגד קורונה, וביטוח הבריאות שלה הופסק בטענה (השגויה) כי אין לה היתר שהייה. לאחר הכנת תביעה משפטית ויממה לפני הגשתה לבית הדין לעבודה בחודש דצמבר 2021 קופת חולים השיבה לקליניקה כי הביטוח הרפואי חודש וכי הלקוחה תוכל להתחסן.
  • הקליניקה מטפלת בעניינו של צעיר שעלה לארץ יחד עם בני משפחתו מאתיופיה. כל בני המשפחה התגיירו והתאזרחו עם ההגעה לישראל ואולם הוא לא התגייר כי עם הגעתו למדינה הועבר למוסד לנוער ושם לא פעלו לגיורו. בקשתו להתאזרח מעוכבת בטענה כי עליו להמציא מסמך המעיד כי הוא איננו אזרח אתיופיה, אלא ששגרירות אתיופיה בישראל מערימה קשיים לקבלת אותו מסמך. נציג הסוכנות היהודית נענה לבקשת הקליניקה לסייע בידי הבחור ואולם גם ניסיונותיו לא צלחו. הקליניקה פנתה למשרד הפנים והתריעה כי מדובר במי שזכאי לקבל אזרחות והעיכוב נובע ממשוכות שלעולם לא יוכל להתגבר עליהן ועל כן התניית ההתאזרחות באותם מסמכים איננה סבירה. משרד הפנים התעלם מפניות הקליניקה האחרונות ועתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים תוגש בקרוב.
  • לקליניקה פנתה אישה תושבת אוקראינה, אמא לילדים ישראלים, הנמצאת בהליכי גמילה מסמים במוסד בחיפה. מדובר באישה שהיתה קורבן לאלימות מצד מי שהיה בן זוגה, אזרח ישראלי. בקשתה לקבלת תושבות קבע התעכבה בשל תיק פלילי שנפתח נגדה בגין איומים על בן זוגה לשעבר. העברתה להמשך טיפול מטעם משרד הרווחה מותנית בקבלת תושבות. הקליניקה פנתה למשרד הפנים וביקשה חידוש מתן המעמד. משרד הפנים טען כי על הפונה להמציא מסמכים שהיא אינה יכולה להמציא (דרכון ותעודת זהות בתוקף) עקב המלחמה המתנהלת בין רוסיה ואוקראינה. הקליניקה תמשיך לעקוב מול משרד הפנים בעניין ותפנה לערכאות ככל שבקשת הפונה להסדרת מעמד תדחה בשל העדר מסמכים עדכניים.
  • קטינה שנולדה לאבא אזרח ערבי-ישראלי ואמא פולנייה פנתה לקליניקה וביקשה הסדרת מעמדה. מדובר במי שמעולם לא הסדירה את מעמדה לאחר שאמה נטשה את בן זוגה הישראלי, אבי הקטינה. לאחר שהאם נפטרה, הקטינה נסעה לפולין, ולאחרונה ביקשה לחזור לישראל ובקשתה סורבה. הקליניקה מסייעת לקטינה להיכנס לישראל לצורך תחילת הטיפול במעמדה מטעם אביה הישראלי. הטיפול הופסק לאחר שהפונה נעלמה ולא ניתן עוד היה לאתרה בפרטים שמסרה לקליניקה.
  • פלסטינית הנשואה לאזרח ישראלי פנתה לקליניקה בחודש אפריל 2022 לאחר שהגישה בקשה לאיחוד משפחות ומשרד הפנים ממאן לטפל בעניינה. רישום ילדה השני מתעכב. סטודנטית מהקליניקה אמורה ללוות את הפונה למשרד הפנים על מנת שתוודא קבלת המסמכים וקבלת עדכון לגבי מצבה והסיבה לעיכוב ברישום ילדה.
  • סטודנטים ערבים לרפואה אזרחי המדינה הלומדים באוניברסיטאות שונות באוקראינה פנו לקליניקה בחודש פברואר 2022 בעיצומה של המלחמה וביקשו סיוע מול משרד הבריאות במתן הכרה באוניברסיטאות במדינת גיאורגיה שבעבר קיבלו הכרה שבוטלה בשנת 2019 בשל הקשחת הקריטריונים של משרד הבריאות. במענה לכך הבטיח משרד הבריאות אגף ההכרה בתארים לסייע ככל שניתן בידי הסטודנטים הנמצאים במצוקה ואולם דרש כי תעשה פניה מטעם האוניבריסטאות עצמן על מנת שנושא ההכרה המחודשת בהן יבדק בשנית. טיפול הקליניקה הופסק לאחר שהסטודנטים מצאו מקומות אחרים במדינות שונות שהסכימו לקבלם ללימודים באמצע שנת הלימודים בשל ארועי המלחמה. בחודש יולי, 2022 נודע לקליניקה כי הוחלט לאפשר לסטודנטים שעברו מאוקראינה לאוניברסיטת גיאורגיה (University of Georgia) שבשמה פנינו בזמנו, ללמוד לשנה רביעית וחמישית ולקבל הכרה על אף שהמדינה טרם הכירה רשמית באותה אוניברסיטה. הדברים עלו מפרוטוקול דיון בו השתתפה ח”כ אימאן חטיב מהרשימה המאוחדת יחד עם נציגים מטעם משרדי רישום סטודנטים בחו”ל.
  • בנוסף מטופלות בקליניקות עוד שתי עתירות בעניין מאוימים פלסטינים בבית המשפט המחוזי אשר הטיפול בהן התחיל בקליניקה לזכויות המיעוט הערבי – במקרה אחד לא ניתנו היתרים על אף קיום פסקי דין מפורשים של הרש”פ הקובעים כי מדובר בבוגד ובמקרה שני הופסקו היתרים לאחר 20 שנים.
  1. הזכות לדיור

הקליניקה עוסקת מזה שנים רבות בזכות לדיור ובמיוחד בזכויות הדיירים המוגנים בנכסי רשות הפיתוח בחיפה ובעכו, בין בדרך של ייצוג פרטני ובין בעיסוק בסוגיות רוחב, כמו גם מעמדם של נכסי נפקדים. בשנת הלימודים תשפ״ב טיפלה הקליניקה במקרים הבאים:

הקליניקה מייצגת מזה מספר שנים דיירים מוגנים משכונת חליסה בתביעת פינוי שהוגשה נגדם ע”י בעל הבניין בבית משפט השלום בחיפה. הקליניקה הגישה בשם הדיירים כתב הגנה והושלם הליך של שאלונים וגילוי מסמכים. דיון קדם המשפט התקיים בחודש יולי 2021 ובו ביקש התובע להפוך את סדר שמיעת הראיות בתיק בטענה שיש לו דו”ח ותמליל חוקר פרטי (אודותיו ביקש חסיון) מחשש שהתובעים יעדכנו את הגרסה שלהם וישקרו בתגובה לדו”ח החוקר. הקליניקה הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי ובקשה לפטור מערבון ואגרה. בית המשפט העביר את הבקשה לדיון, פטר את הדיירים מאגרה והפחית את סכום הערבון עד לסכום אותם משלמים זכאי סיוע משפטי. הדיון בערעור התקיים בחודש מרץ, 2022  ובו בית המשפט הציע מתווה דיוני עליו הסכימו הצדדים ובקשת רשות הערעור נמשכה. בהמשך החזיר בית משפט השלום את הסדר הדיוני לקודמו וביטל החלטתו הקודמת המאפשרת הגשת ראיות שהנן חסויות מעיני הדיירים. בעל הדירה הגיש בקשת רשות ערעור והקליניקה אמורה להגיש תשובתה עליה עד ליום 20/09/22 בפני ביהמ”ש המחוזי בחיפה.

  • התנאים הפיזיים בבית הספר ״חיוואר״ בואדי אלנסנאס

הקליניקה מסייעת מזה מספר שנים להורי בית הספר ״חיוואר״ בואדי אלנסנאס בעניין התנאים הפיזיים בבית הספר. העירייה הבטיחה להורים להרחיב את מבנה בית הספר, אולם הבטחה זו לא קוימה. הקליניקה הגישה לעיריית חיפה בקשה לפי חוק חופש המידע ובה התבקשה העירייה ליתן מענה מפורט לגבי התכניות הנוגעות למצוקה בבתי הספר הערביים בואדי אלנסנאס, לרבות אלחיוואר, ולאחר שהעיריה לא הגיבה, הגישה הקליניקה ביום 21.6.2021 בשם הורי בית הספר עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בחיפה. העתירה הובילה לסיקור תקשורתי וכן להתעוררות בעירייה, ובסופו של דבר העירייה חשפה את המידע הרלוונטי ממנו עלה כי הטעם להחלטה שלא לממש את השיפוץ היא העדר תקציבים מספקים ממשרד החינוך בשל היותו של המבנה לשימור. העירייה ומשרד החינוך נמצאים בדיונים כדי להכריע האם ניתן להתגבר על מכשול זה. לאחר מכן, ישקלו ההורים המשך הפעילות.

  1. פרויקט כלואים וילדי אסירים
  • עיקולי קנטינות: אסירים רבים בעלי חובות מצאו עצמם ללא יכולת לרכוש מוצרים בסיסיים בכלא בשל עיקולים שהוטלו על חשבונות הקנטינה שלהם בכלא. יצוין כי מציאות החיים בכלא היא כזו שהקנטינה מספקת לאסירים רבים צרכים בסיסיים ולא מותרות בלבד כגון משחת שיניים, שמפו, סבון גילוח, נייר טואלית, קפה, תה ועוד.

בחג הפסח פנתה הקליניקה בשם אסירים יהודים שומרי בד”ץ והלינה כי עיקול הקנטינות מונע מהם רכישת מזון המותאם לצרכיהם הדתיים. בעקבות הפנייה שב”ס הודיע כי הוא דואג לעניינם של אותם אסירים ולא יותיר אותם ללא מזון מותאם למצוותם בתקופת החג. נושא עיקולי הקנטינות מחייב תיקוני חקיקה שיבטיחו לאסירים קיום מינימלי בכבוד, והקליניקה פועלת ליצירת קואליציה עם ארגוני זכויות אדם למען ניסוח חקיקה מתוקנת בעניין.

  • מיזוג תאי אסירים: דו”חות הסניגוריה הציבורית בעניין תנאי כליאת אסירים מצביעים על בעיה אקוטית של העדר אוורור ומיזוג בתאי אסירים. מדובר בסבל רב עבור אסירים בחודשי הקיץ החמים במיוחד בבתי הכלא בדרום הארץ ובאזור בית שאן. לאחר שנמצא כי נושא זה הנו בטיפול האגודה לזכויות האזרח הוחלט לאחד כוחות על מנת שהפניה בעניין תעשה במשותף, וכעת אנו מכינים טיוטת פנייה.
  • מניעת מפגש עם עורך דין: בשיתוף פעולה עם ארגון הועד נגד עינויים, החלו סטודנטים מהקליניקה לחקור את נושא מניעת המפגש של חשודים בעבירות ביטחון עם עורכי דין, הן בחקירות הנערכות בתוך המדינה והן אלה שמתקיימות בשטחים הכבושים. בקשת חופש מידע בעניין הוכנה על ידי הסטודנטים ותוגש בקרוב.
  • ילדי אסירים: עמותת דרור למשפחה, עמותה שעוסקת בליווי משפחות אסירים, פנתה לקליניקה והציפה את נושא ילדי האסירים והעדר טיפול רשויות הרווחה בילדי אסירים. מסתבר, כי אין נתונים ברורים המצביעים על מספרם של הילדים במדינה שאחד מהוריהם הנו אסיר/ה. גילינו עוד, כי כניסת הורה לכלא איננה מזכה את ילדיו הקטינים בסיוע או ליווי כלשהו מטעם רשויות הרווחה. משפחות האסירים מלינות על קושי בהתמודדות עם ההשפעה של המאסר על ילדיהם בהעדר הכוונה מקצועית. הקליניקה פועלת לגייס את משרד הרווחה לנושא במטרה להכשיר עובדים סוציאליים מטעם לשכות הרווחה שתפקידם לאתר ילדים של אסירים בכל יישוב ולפעול לבניית תוכנית ליווי טיפולית משך הזמן שבו ההורה שוהה בכלא. שב”ס איננו מתעד אף הוא את מספרם של האסירים שילדיהם קטינים. הקליניקה מכינה פנייה לשב”ס בבקשה שיתחיל לאסוף את הנתון ולהעביר עדכון מיידי לרווחה ביישוב המגורים עם כניסתו למאסר של אסיר הורה לילדים קטינים.

 

  1. התניית קבלת שירות בדואר בקביעת תור מראש

סטודנטית מהקליניקה ערכה מחקר שטח שגילה כי בחלק מבתי הדואר בערים נצרת, חיפה ויפיע אין כל אפשרות לקבל שרות בדואר ללא קביעת תור מראש באמצעות אפליקציה בשפה העברית בלבד או דרך אתר האינטרנט של רשות הדואר. הדרישה לקבוע תור מראש פוגעת בעיקר באוכלוסיה שאיננה דוברת עברית ואלו שאינם מתמצאים בטכנולוגיה ואין להם נגישות לאינטרנט. ממצאי מחקר השטח יוצגו בפני רשות הדואר בדרישה להבטיח נגישות לכלל האוכלוסיה לדואר מבלי להתנות את השירות בקביעת תור מראש. הפרויקט מצטרף לפרויקט של הקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר המטפלת בקושי שגורמת האפליקציה לאוכלוסיית הזקנים.

  1. ביטול מניעה ביטחונית לפלסטינית שמנועה מזה שנים לצאת את גבולות המדינה

פלסטינית תושבת רמאללה פנתה לקליניקה וביקשה לאפשר לה לטוס לחו”ל לבקר את בנה שלומד בצרפת אותו לא ראתה מלפני 4 שנים מאז נסע ללימודיו. האישה גילתה במקרה כי היא מנועה לצאת את המדינה על אף שהרשויות מאפשרות לה לבקר את בעלה בכלא הישראלי. בקשת הקליניקה להסרת המניעה הביטחונית לא נענתה. טיוטה לעתירה מנהלית הוכנה על ידי סטודנטים מהקליניקה ותוגש בקרוב לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים לאחר הבטחת תשלום האגרה על ידי הלקוחה.

  • השתתפות בפנלים וכנסים בענייני זכויות אדם:
  1. ביום 29/09/21 השתתפה עו”ד עביר בכר כדוברת בכנס בינלאומי בנושא חוקי עבודה, הפרטה ועבודת כלואים. הכנס אורגן על ידי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.
  2. ביום 25/03/22 השתתפה עו”ד עביר בכר, בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי. הדיון עסק במשבר זכויות האדם בתקופת התפשטות נגיף הקורונה ותפקוד המערכת המשפטית ורשויות המדינה.
  3. ביום 10/05/22 השתתפה עו”ד עביר בכר בכנס לציון 50 שנים להקמת האגודה לזכויות האזרח בישראל ונטלה חלק בפנל של משפטנים וחוקרים שעסק בנושא משפט וכיבוש.
  4. ביום 09/06/22 השתתפה עו”ד עביר בכר בדיון בנושא גזענות, יחסי משטרה/חברה ומחשבות על פוליטיקה אחרת. הדיון נערך ביוזמת מרכז מנרבה לזכויות האדם באוניברסיטת תל-אביב בשיתןף עם הפקולטה למשפטים בתל-אביב.
  5. ביום 5/07/22 העבירה עו”ד עביר בכר הרצאה במסגרת סדרת מפגשים על משפט וכיבוש בהזמנה מקרן רוזה לוקסמבורג ועו”ד מיכאל ספרד.

מנחה קלינית: עו״ד שרון רינגר

מנחה אקדמי: ד״ר רביע עאסי

 

הסניגוריה הציבורית פועלת מכח חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ״ו-1995, והיא אחראית על מתן ייצוג משפטי הולם לנאשמים וחשודים הזכאים לקבל סיוע של סניגור ציבורי, דהיינו, עורך-דין ששכרו והוצאותיו משולמים על-ידי המדינה. בין סוגי האוכלוסיה הבולטים שהסניגוריה מייצגת ניתן למנות מעוטי יכולת, קטינים ואנשים עם מוגבלות. הקליניקה משלבת שיעורים עיוניים ועבודה מעשית. בקליניקת הסניגוריה הציבורית ומערכת הצדק הפלילי השתתפו השנה 17 תלמידים משנים ב׳ וג׳. במסגרת החלק העיוני הסטודנטים דנים בדילמות עימן מתמודד הסניגור, כפי שהן עולות מהפסיקה, מהחקיקה, מהספרות המקצועית ומסרטים שונים שממחישים דילמות אלה. כמו כן נדון בתחומים של ניהול ההליך הפלילי, זכויותיהם של נאשמים וחשודים וחובות מקצועיות ואתיות של סניגורים.

במסגרת העבודה המעשית ׳מוצמדים׳ הסטודנטים לעורכי-דין, המייצגים נאשמים ועצורים בתיקים פליליים מטעם הסניגוריה הציבורית בערכאות השונות. במהלך שנת הלימודים מלווים הסטודנטים את עורכי-הדין ומסייעים להם בעבודתם במגוון רחב של מטלות. בין היתר, מתלווים הסטודנטים אל עורכי-הדין לדיונים בבית המשפט, לפגישות עם נאשמים ועם הפרקליטים וכן עוזרים להם בהכנת הגנתם של חשודים ונאשמים.

בקליניקה נדרשים הסטודנטים לעבודה מאומצת ולעיתים להתמודדות רגשית מורכבת. מצד אחד, הסטודנטים מגיעים חדורי אמונה בזכויות אדם, בחשיבות הזכות לייצוג וההליך ההוגן. מן הצד השני, ההתמודדות, לראשונה בחייהם, עם חומר ראיות אמיתי – הודעות של נפגעי עבירה וסרטונים מזירת האירוע – מעוררים בהם קושי לאזן בין הרגשות השונים. את החוויות הללו ואת התובנות ביחס לעבודת הסניגור, אנו מעבדים בשיעורי הקליניקה.

כך לדוגמה כותב אחד הסטודנטים : 

במהלך השנה, הוטלו עליי משימות רבות שנגעו לתיק, חלקן מינוריות ואדמינסטרטיביות וחלקן עבודות משפטיות טהורות. החשיפה לעולם זה פתחה בפני צוהר שלא חשבתי מעולם שארצה לקחת בו חלק. העבודה בקליניקה הובילה אותי לשינוי מסלול מהותי בכל הנוגע לבחירת ההתמחות שחשבתי שרלוונטית עבורי. תחילה, הייתי מקובע מאוד על התחום האזרחי, בדגש על המשפט המסחרי. אולם הקליניקה של הסניגוריה הציבורית הובילה אותי לחשב מסלול מחדש. בסופו של יום, בחרתי להתמחות בפרקליטות הפלילית. נשאלתי רבות על ידי חבריי ובני ביתי על המעבר מהסניגוריה לקטגוריה. השבתי להם כי בעיני, קטגור שעיקר ייעודו שמירה על האינטרס הציבורי חייב בראש ובראשונה להיות סנגור מצויין.

במסגרת הקליניקה, זכיתי לנסות ולשאוף להיות אחד שכזה. העקרונות והפרקטיקה שחוויתי במסגרת החוויתית הזו, שינו את מסלול התמחותי ואת השקפתי על העולם הפלילי בכלל ועל עולמו של הנאשם הספציפי בפרט. אני מודה על ההזדמנות שנקרתה בדרכי, העבודה בקליניקה הייתה חשובה בעבורי הרבה יותר מכל ציון גולמי אחר. 

וכך כותבת סטודנטית אחרת: 

הסניגורית עמה אני עובדת מטפלת בלקוחות שפעמים רבות הם בעלי רקע נפשי או נסיבות חיים קשות במיוחד, בין אם מדובר בתיק קל או חמור. החשיפה המלאה, השיח וההתעסקות הזו מלמדים אותי המון ורק מדגישים בעיניי פעם אחר פעם את החשיבות והצורך בסניגוריה הציבורית. אני חושבת שבאופן מסוים סניגור הוא גם מעין “מטפל” של לקוחותיו, ההשפעה עליהם יכולה להיות אדירה. אני נהנית לצפות בסניגורית מתנהלת עם הלקוחות שעלולים להיתפס כבעייתיים ולומדת מכך המון.

לבסוף, התיק של ***** מרגיש לי כגולת הכותרת. אני לא חושבת שלפני שנה הייתי בשלה לטפל בתיק כזה, אבל היום אני מאמינה שהתחלתי לעצב את הזהות הסניגורית הפנימית שלי ואני שמחה על כך. אני מרגישה שהתהליך היה איטי ונכון, בדיוק כפי שהוא היה צריך להיות.

תיאור נוסף של סטודנט:

הנוכחות בדיוני ההוכחות הרבים לאורך השנה בתיק הזה, תיק הוכחות גדול בהיקפו, שאף זכה לסיקור תקשורתי נרחב, תרמה לי רבות, ואני מודה על ההזדמנות הזו, שהייתה מבחינתי אחת מההתנסויות המשמעותיות במסגרת הקליניקה ואף במסגרת לימודי המשפטים. העבודה בתיק הזה והנוכחות בדיונים רבים בו – דווקא כשמדובר בתיק טראגי שכזה, תיק טעון רגשית, מעורר מחשבה ועניין הן בפן המשפטי והן בפן הציבורי, ובכלל – לימדו אותי רבות על העבודה כסניגור, על הליטיגציה ועל אופן ההתנהלות כעורך דין בבית המשפט.