הקליניקות למשפט ושינוי חברתי

בסמסטר א׳ תשפ״א פעלו בפקולטה למשפטים שבע קליניקות, ובהן כ-90 סטודנטיות וסטודנטים. בדומה להוראה בשאר הקורסים באוניברסיטה, ההוראה בקליניקות התקיימה ברובה המכריע בזום. מפגשים פרטניים, וכן קורס הגישור שהועבר בקליניקה ליישוב סכסוכים, נעשו בחלקם פנים אל פנים באישור מיוחד ובהתאם להנחיות.
לצד הקשיים בלימוד ובעבודה מרחוק ידעו הקליניקות להתאים את פעילותן לימי הקורונה. במידה רבה נגישות הפגישות בזום סייעה לקיום הדרכה צמודה עם הסטודנטים וקידום פגישות שונות לשם קידום מטרות הקליניקות. הקליניקות ידעו השנה גם להתאים חלק גדול מפעילותן לתקופת משבר הקורונה והאתגרים שהיא מביאה איתה.
הקליניקות השונות טיפלו הסמסטר בעשרות רבות של פונים, הגישו הליכים לבתי משפט בערכאות השונות, השתתפו בגישורים, פעלו לשינוי מדיניות, ולהנגשת ידע משפטי וכלים להעצמת אוכלוסיות מוחלשות. בעמודים הבאים תובא סקירה מפורטת של הפעילות בכל אחת מן הקליניקות.
בנוסף לפעילות בכל קליניקה בנפרד, הקליניקות מתגאות בשיתופי פעולה פוריים ביניהן. כך למשל, הקליניקה ליישוב סכסוכים מהווה משאב לקליניקות האחרות לשם פתרון של חלק מהסכסוכים של לקוחותינו, במקרים המתאימים. במהלך סמסטר א׳ התקיימו שלושה הליכי גישור בקליניקה ליישוב סכסוכים שהופנו על ידי קליניקות שונות.
פרויקט משותף נוסף לקליניקות הוא ״מרכז הזכויות לחסרי מעמד״ בבית הקרנות, הממוקם בסמוך לקליניקה המעניקה טיפול רפואי פרו בונו לאנשים חסרי מעמד (שמנוהלת על ידי הפקולטה לרפואה בטכניון). סטודנטים מארבע קליניקות מעניקים במרכז הזכויות סיוע משפטי: הקליניקה לזכויות אדם המובילה את הפרויקט, הקליניקה למימוש זכויות אדם באמצעות ההליך האזרחי, הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך והקליניקה לפמיניזם משפטי.
במסגרת הטיפול בתיקי חסרי מעמד מגיעים לקליניקה גם ״מאוימים״-פלסטינים שנשקפת להם סכנה בשטחי הרשות הפלסטינית על רקע חשדות בשיתוף פעולה עם ישראל. הפרוייקט מרוכז ע”י המנהל המקצועי של הקליניקות, עו”ד רייכמן, והוא עובד עם סטודנטים מקליניקות שונות בעניין (השנה עובדות בפרוייקט שתי סטודנטיות מהקליניקה האזרחית).
מתחילת הסמסטר הפרויקט טיפל בכ-5 פונים, כאשר באחד מהמקרים הגשנו עתירה מינהלית בשם פלסטיני אשר עומדים כנגדו שני פסקי דין של הערכאות העליונות ברשות הפלסטינית בעוון בגידה וריגול עם עונשים המגיעים ל-40 שנות מאסר ועבודות פרך. הדיון בעתירה צפוי להתקיים ב-17.3.21. סוגיה חשובה שהתעוררה בדיון היא החלטת רשמת בית המשפט המחוזי בתל אביב לדחות את בקשתנו לפטור מאגרה על אף מצבו הכלכלי הקשה של הפונה אשר תלוי בתרומות לביגוד, לינה ואוכל ועל אף כי הוא ישן את חלק מלילותיו בחדרי כניסה של בתי חולים. על החלטה זו אשר פוגעת בזכות החוקתית לגישה לערכאות הגשנו ערעור.

מנחה קלינית: עו”ד רעות כהן

באופן מסורתי, הכלים בהם משתמשים עורכי דין שעוסקים בקידום זכויות אדם הם לרוב כלים מהמשפט הציבורי (עתירה לבג”ץ ולבית המשפט לעניינים מנהליים; הגנה על זכויות חשודים ונאשמים במשפט הפלילי; קידום חקיקה וחקיקת משנה). בעשור האחרון התחדדה ההבנה שעל אף חשיבותם, הכלים מהמשפט הציבורי אינם מספקים לשם הגנה ומימוש זכויות אדם, הן בשל הסעדים המוגבלים שהכלים מעניקים לנפגעים והן על רקע ההשפעה הגוברת של חברות ומוסדות פרטיים על זכויות האדם.

כך למשל, לצד עתירות לבג”ץ בטענה שגובה הקצבאות שמעניקות המדינה לא מספיקות למחייה בכבוד ולכן פוגעות בזכות היסוד לקיום בכבוד, מתקיים מאבק משפטי יום יומי בלשכות ההוצאה לפועל בדבר התוכן הממשי של הזכות, כפי שהיא (לא) מתבטאת בפסיקת צו תשלומים חודשי לחייבים הנמצאים בעוני. וכן, כאשר בית המשפט מורה לשחרר אדם ממעצר משום שנעצר ללא חשד סביר, חירותו של אותו אדם מובטחת מעתה ואילך, אך הוא אינו מפוצה על נזקיו לאחור. יתרה מזו, קיימת הרתעת חסר כלפי התנהלות בלתי תקינה של המשטרה וגורמי התביעה. ההליך האזרחי ישמש הן כדי לפצות על הפגיעה בחירות בעבר והן ככלי אפקטיבי למניעת פגיעה לא מוצדקת בחירות בעתיד.

הקליניקה למימוש זכויות אדם באמצעות ההליך האזרחי הוקמה מתוך הצורך האמור והציבה לה מספר מטרות מרכזיות: קידום זכויות אדם, בפרט של אוכלוסיות מוחלשות, באמצעות ההליך האזרחי; הענקת מיומנות בכלי המשפט האזרחי לסטודנטים ולסטודנטיות; ופיתוח כלים ותובנות שיעמיקו וירחיבו את היכולת לקדם זכויות אדם באמצעות ההליך האזרחי. פעילות הקליניקה במסגרת הליכים אזרחיים למול גורמים מוסדיים מפוקחים מייצרת גם גוף ידע על כשלים רגולטוריים אשר לשם תיקונם הקליניקה פועלת מול גופי השלטון ולעיתים בעתירות לבג”ץ.

בקליניקה משתתפים השנה 11 סטודנטים וסטודנטיות, משנים ב-ג. מאז תחילת הסמסטר, סייעה הקליניקה לכ-40 פונים בפניות פרטניות, במקביל לעשייה העקרונית והרוחבית. הקליניקה מנהלת שישה הליכים בבתי משפט ואחד במסגרת ועדת ערר, סייעה בכתיבת כתב הגנה בבית משפט לתביעות קטנות ובכתיבת עשרות בקשות להוצאה לפועל ולמרכז לגביית קנסות.

1. סיוע משפטי בחובות

הקליניקה מעניקה סיוע משפטי ללקוחות בנושאי חובות, ובכלל זה חובות לבנקים וגופים פרטיים, חובות בהוצאה לפועל, חובות הנגבים ע״י מרכז לגביית קנסות ועוד. מדובר בסיוע משפטי עם “ביקוש” רב כיוון שכיום אין כמעט גופים המעניקים סיוע פרטני בתחומים אלה והסיוע המשפטי של משרד המשפטים מוגבל למי שעומד בקריטריונים כלכליים מצומצמים. בנוסף, הקליניקה צופה כי הביקוש לתחום זה רק יעלה וזאת בעקבות המשבר הכלכלי הצפוי כתוצאה מנגיף הקורונה. להלן תיאור של חלק מהתיקים בהם מטפלים הסטודנטים בקליניקה:

1. הקליניקה מייצגת אישה שקרסה כלכלית בעקבות משבר הקורונה, בהליך משפטי שהגיש נגדה הבנק על הלוואות שלקחה. הקליניקה הגישה בקשת רשות להתגונן ובקשה להסיר עיקול שהוטל במעמד צד אחד. במסגרת כתבי הטענות טענו טענות תקדימיות לפיהן הבנק פעל בחוסר תום לב כאשר פתח בהליך משפטי בטרם מוצו כל האפשרויות להגיע להסדר עם הלקוחה, בפרט על רקע הנחיות מיוחדות של בנק ישראל לבנקים לגבי טיפול בחובות בתקופת קורונה. כן טענו כי גם אם התיק ימשיך להתנהל, יש לייחס לבנק אשם תורם בהגעתה של הלקוחה לקריסה כלכלית וזאת לאור התרשלותו במתן הלוואות על גבי הלוואות, בלי לעצור את “כדור החוב המתגלגל”, תוך שהבנק התרשל ולא “מיחזר” הלוואות קודמות לתוך ההלוואה האחרונה, כך שהלקוחה החזירה שלוש הלוואות במקביל במקום אחת. דיון ראשון התקיים ביום 15.2.2021 בבית משפט השלום בת”א, בית המשפט גילה הבנה לטענות שהעלנו ובסופו של דבר הגענו עם הצד השני להסכמות, להן ניתן תוקף של פסק דין.
2. הקליניקה הגישה ערר לוועדת הערר של כביש אגרה בשם לקוחה, לאחר שנפתח נגדה תיק בהוצאה לפועל על סך 700 ₪, בעקבות אי-תשלום אגרה על סך 21 ₪ בלבד בגין נסיעה בכביש 6 צפון. הלקוחה מעולם לא קיבלה את דרישת התשלום, ולמדה לראשונה על החוב כאשר נפתח לה התיק, וכן לא ידעה שהמנוי שלה אינו כולל את הנסיעה בכביש 6 צפון. בקשת הקליניקה לעיכוב הליכים עד לבירור הערר התקבלה, ואנו ממתינים לתשובת כביש האגרה וקביעת מועד לדיון.
3. הקליניקה מסייעת לאדם עם מוגבלות בן 73 במסגרת חובות רבים שיש לו: בהוצאה לפועל, מרכז לגביית קנסות, ארנונה, חניה וכדומה. הלקוח מתקיים מקצבת זקנה ואין ברשותו נכסים והוא אף עבר בעבר הליך פשיטת רגל אך צבר מאז חובות נוספים. הקליניקה הגישה עבורו שלוש בקשות בהוצאה לפועל, בקשה למרכז לגביית קנסות, בקשה לאגף גבייה בעירייה, במטרה לסייע ללקוח לייצב את מצבו. אחד הקשיים עמם הלקוח התמודד הוא חוסר הבנה מול איזו מערכת להתמודד לגבי איזה חוב, ואיך להגיש את כל הבקשות.
4. הקליניקה סייעה לאם חד הורית לאחר שהבנק עיקל כספי מזונות ששולמו לה על ידי הגרוש שלה, לטובת תיק הוצאה לפועל. הקליניקה הגישה עבור הלקוחה בקשה להוצאה לפועל וכן מכתב לבנק על כך שחל איסור לממש עיקול זה, מכיוון שמדובר בכספים מוגנים מעיקול שאמורים לשמש את הילדים. העיקול הוסר.
5. הקליניקה מסייעת לאדם בן 65, אזרח ישראלי, שעבר לגור לפני שנים בצרפת ולא יכול לבקר את משפחות בארץ עקב תיקי הוצאה לפועל במסגרתם הוטלה עליו הגבלה של איסור יציאה מהארץ וחידוש דרכון. הלקוח נמצא במצב רפואי לא טוב ומתקיים מקצבאות ודיור ציבורי בצרפת. לאחר בקשה שהקליניקה ניסחה, נפסק ללקוח צו תשלומים בהתאם ליכולתו ובהמשך נגיש גם בקשה לביטול ההגבלות.

עדכונים על תיקים מתש”פ, שנותרו תלויים ועומדים או הסתיימו בתחילת השנה הנוכחית:

6. לקליניקה הגיע אדם בן 70 שמתקיים מקצבה וגר בדיור הציבורי לאחר שנקנס על סך 1,000 ש”ח בגין עישון בשטח האוניברסיטה, תחת כיפת השמיים. לעמדת הקליניקה, אין בפעולתו של הלקוח עבירה לפי החוק ולכן הקליניקה הגישה בקשה לרשויות האכיפה העירוניות לביטול הקנס. בקשת הקליניקה לא התקבלה ועל כן הלקוח ביקש להישפט. הקליניקה תייצג את הלקוח בהליך, בדיון שנקבע לנובמבר 2021 (לאחר שהדיון אמור היה להתקיים בפברואר 2021, אך נדחה ביוזמת בית המשפט בעקבות הסגר).
7. הקליניקה סייעה לאשה שבעבר עבדה בזנות והשתקמה. ללקוחה היו חובות מהתקופה בה עבדה בזנות, אשר תפחו מאז מאד בעקבות ריביות. הגשנו בקשה לעירייה לוותר על קנסות לאור נסיבות חייה וכן למרכז לגביית קנסות להפחתת ריביות. בקשות אלה התקבלו. במקביל ביולי 2020 הוגשה בקשה לחנינה על הקנסות שנותרו, ובאוקטובר 2020 הודיעו לנו כי בקשתה התקבלה. ניתן לקרוא על המקרה כאן. בנוסף סייענו ללקוחה בהתנהלות מול הבנק. בסה”כ הצלחנו להפחית את חובות הלקוחה בכ- 13,000 ש”ח וכן סייענו לה לגייס כ-7,000 ₪ מתרומות, דבר שהקל עליה משמעותית.
8. הקליניקה ליוותה לקוחה שאמה חסרת מעמד והייתה מאושפזת בהרדמה בבית חולים. מכיוון שלאישה אין ביטוח בריאות, ימי האשפוז המרובים הצטברו לכדי חוב של מאות אלפי שקלים. לצערנו, לאחר מספר חודשים האם נפטרה. בסיוע הקליניקה החליט ביה”ח לוותר ללקוחה על החוב.

בנוסף לתיקים הפרטניים, עוסקת הקליניקה באיתור וטיפול של בעיות רוחב הקשורות לחייבים.

9. גבייה מינהלית

גבייה מינהלית היא גבייה המעניקה סמכויות רחבות לגופים הגובים (בעיקר רשויות מקומיות) המשמשים כתובעים, שופטים ומבצעים. בנוסף, רבות מן הרשויות הפריטו את מערכי הגבייה שלה לחברות גבייה או משרדי עורכי דין. מצב דברים זה מעמיד חסמים רבים בפני האזרחים למימוש זכויותיהם, ולפיכך נוצר חשש לפגיעה בזכויות במיוחד באוכלוסיות מוחלשות ובתווך זה הקליניקה פועלת. סמכויות הגבייה המינהלית קבועות בפקודה משנת 1929 שלא התעדכנה רבות מאז, וחוקקה במטרה להקל על המלך באנגליה לגבות מס מן הנתינים בקולוניות.

הקליניקה ביחד עם האגודה לזכויות האזרח פועלת מספר שנים לביטול הגבייה המנהלית ולחלופין להסדרת הנושא בחקיקה ראשית, ובה הגנות מתאימות על זכויות חייבים. לאחר שבג”ץ קבע כי הפרטת הגבייה המינהלית נעשה בהעדר סמכות, הצעות חוק ממשלתיות הגיעו לאורך השנים לדיון בוועדות הכנסת. החקיקה טרם הושלמה משום שבעיצומו של כל דיון, הוכרזו בחירות, והדיון בהצעה הושהה. גם הסמסטר הקליניקה העירה הערות במסגרת דיונים על הצעת החוק הממשלתית להסדרת הנושא בוועדת הפנים, אולם הדיונים נעצרו לאור פירוק הממשלה.

10. אסירים חייבים

אחת הבעיות הגדולות עמם מתמודדים אסירים משוחררים עם חזרתם לחברה היא חובות כספיים. כפי שעולה ממקרים פרטניים שהגיעו לטיפול הקליניקה, יכולת האסיר לשלם חובות במהלך תקופת המאסר היא מוגבלת, וחובותיהם צוברים ריביות פיגורים גבוהות במהלך תקופת המאסר, כך שכאשר האסיר משתחרר החובות גבוהים ומונעים ממנו להשתקם.

בשנה שעברה הגישה הקליניקה בקשות חופש מידע בנושא זה, אספה נתונים וניתחה אותם. ביולי 2020 הקליניקה שלחה מכתב לשר המשפטים הנכנס בבקשה כי תופחת ריבית הפיגורים על קנסות. ריבית זו גבוהה במיוחד מכיוון שהיא נקבעה בשנות ה-80 וה-90, תקופה בה שיעורי האינפלציה היו גבוהים במיוחד. לצערנו טרם קיבלנו תשובה ולאור המצב הפוליטי בארץ נראה שהקליניקה תוכל לקדם את הנושא רק כאשר ימונה שר משפטים בממשלה הבאה שתקום.

זאת ועוד, הקליניקה עוסקת בסוגיות של קיום בכבוד בכלא. הקליניקה מייצגת אסיר ששפוט לארבעה מאסרי עולם ונמצא בהפרדה, בבקשה לפרוס את החוב שלו מסוג פיצוי לקורבן עבירה לתשלומים, באופן שיותיר לו סכום מסוים מכספי התמיכה שהמשפחה מעבירה לו מדי פעם לצורך רכישת מוצרים בקנטינה. המרכז לגביית קנסות הטיל עיקול גורף על חשבון הלקוח והקליניקה ביחד עם האגודה לזכויות האזרח הגישה עבורו בקשה וטענה כי יש להגביל את סכום העיקול על מנת לשמר את זכותו לקיום בכבוד שכן שב”ס לא מספק לאסירים את כל צרכיהם הבסיסיים והם נאלצים להשלים מוצרים חיוניים מהקנטינה כגון מוצרי מזון בסיסיים כמו קופסאות שימורי טונה או עגבניות, מוצרי היגיינה, ניקיון, מלבוש, כלי מיטה ומוצרי חשמל בסיסיים כדוגמת פלטה לחימום מזון שמוגש להם לעיתים כשהוא קר. כן טענו כי יש להגיד להסדר תשלומים עם האסיר על בסיס יכולתו הכלכלית המועטה, שכן אין לו נכסים ולאור היותו בהפרדה אינו יכול לצאת לעבוד במסגרת הכלא. לאחר שהבקשה נדחתה, הגשנו השגה למנהל רשות האכיפה והגבייה. גם ההשגה נדחתה ואנו שוקלים כעת המשך צעדים.

11. קיזוז חובות למשרד השיכון ולביטוח הלאומי

ביוני 2020, הקליניקה ביחד עם האגודה לזכויות האזרח הגישה למשרד השיכון מכתב מיצוי הליכים בבקשה לתקן את נוהל המשרד מינואר 2020 לגביית חובות של חייבים ששולם להם סיוע בשכר דירה ביתר. מדובר בנוהל דרקוני במיוחד שמורה על קיזוז החוב בסך של 70% מכספי הסיוע של הזכאים, ללא התראה מתאימה, ללא זכות שימוע, ללא הסמכה בחוק ופגמים נוספים. לאחרונה התקבלה תשובת המשרד ואנו בוחנים אותה.

למרות שקצבאות הביטוח הלאומי מוגנות מעיקול משום שמדובר בכספים שמטרתם להבטיח קיום בכבוד, הביטוח הלאומי, כנושה, רשאי לקזז מקצבאות אלה חובות שצברו הזכאים לקצבה למוסד לביטוח לאומי. בהמשך לעתירה שהוגשה בתקופת הקורונה על נושא זה (ותוארה בדוח השנתי תש”פ), הקליניקה והאגודה לזכויות האזרח הגישו מספר בקשות פרטניות בנושא. המקרים הפרטניים נפתרו, אך הביטוח הלאומי לא קיבל את העמדה העקרונית והרוחבית. כעת האגודה והקליניקה מתכננות לנקוט בצעדים שיובילו לשינוי רוחבי בנושא.

12. זכות השימוש בהמחאות (צ’קים)

בישראל שנת 2021 קשה להתנהל ללא המחאות – כמעט בלתי אפשרי לשכור דירה, קיים קושי רציני לרשום ילדים למסגרות חינוך ועוד. אנשים שהיו בעבר בחובות, או כיום מתקיימים מקצבאות מוגנות אך הוטלו להם עיקולים על החשבון, מתקשים לקבל מהבנק פנקס המחאות. בנקים רואים בהמחאות כשירות אשראי הנתון לשיקול דעתם הבלעדי, למרות שלעמדתנו אין מדובר באשראי כי אם, כאמור, בשירות חיוני.

הקליניקה ביחד עם האגודה לזכויות האזרח שלחה ביולי 2020 מכתב מיצוי הליכים לבנק ישראל בדרישה לתקן את הוראות הניהול הבנקאי כך שברירת המחדל תהיה אפשרות לקבל מהבנק המחאות, למעט במקרים מסוימים שיוגדרו בקריטריונים ברורים. לצערנו לאחרונה התקבלה תשובת בנק ישראל שלא מקבל את עמדתנו. לאחר חשיבה אסטרטגית, הוחלט לפעול לשינוי במסגרת תיקים פרטניים.

13. פרויקט הפליה בקבלה לעבודה על רקע חובות

מאז הקמתה, נתקלה הקליניקה נתקלה במספר מקרים בהם מועמדים למשרה שנגשו למבחן מיון במסגרת הליך הקבלה לעבודה, נדחו וזאת בשל היותם מצויים בחובות. כך, במהלך מבחן המיון, המועמדים נשאלו אם יש להם חובות כספיים וכאשר השיבו בחיוב, המבחן תייג אותם כמועדים לעבריינות תעסוקתית רק בשל היותם בעלי חוב.

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה לא מגדיר מעמד סוציו-אקונומי כקטגוריה שבגינה אסור להפלות, אולם הקליניקה מחזיקה בעמדה כי מדובר ברשימה פתוחה וכי ראוי להגן על אנשים מפני הפליה בגין השתייכות לקטגוריה זו.

במסגרת הפרויקט, הקליניקה נפגשה עם נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בחיפה ובינואר 2021 גם עם נציגי הנציבות הארצית, על-מנת לקדם מודעות לתופעה ולבחון אפשרויות לקידום מדיניות בנושא. בנוסף, הקליניקה הפיצה קול קורא במטרה למצוא נפגעים מתופעה זו על-מנת לבחון אפשרויות משפטיות. לצערנו, יש קושי למצוא נפגעים שכן התופעה עדיין נמצאת בשלב ה-naming ורבים מהנפגעים אינם מודעים לכך שנעשה להם עוול.

הקליניקה תבחן במהלך סמסטר ב’ קידום הנושא באמצעות ניסוח נייר עמדה או הצעת חוק.

14. מערכת הזדהות ממשלתית

בשל תקופת הקורונה ובפרט לאור ביטול קבלת קהל ברבים ממשרדי ממשלה, הצורך בנגישות למערכות מקוונות של המדינה עלה באופן מהותי. אולם לא כל המערכות המקוונות נגישות לאנשים בעוני. כך, רבים מלקוחות הקליניקה לא הצליחו להירשם למערכת ההזדהות הממשלתית מכיוון שמערכת זו דורשת שני אמצעי זיהוי מבין ארבע אפשריים: תעודת זהות, דרכון, כרטיס אשראי, תעודת עולה. לרבים מלקוחות הקליניקה אין דרכון וכרטיס אשראי, מכיוון שמדובר באנשים בעוני שלעיתים מוגבלים ביציאה מהארץ ואף מוסד פיננסי לא מסכים להנפיק להם כרטיס אשראי.

הקליניקה פנתה לרשות לממשל זמין, הציפה את הקושי תוך הפניה לדוחות של מוסדות בינלאומיים בדבר החשיבות של הנגשת פלטפורמות טכנולוגיות לאוכלוסיות שונות כולל אנשים בעוני. לאחרונה קיבלנו מענה מפורט לפיו רשות ממשל זמין מבינה את הקושי ומתכננת בתקופה הקרובה להנגיש את המערכת, בין היתר על-ידי פריסת עמדות פיזיות להרשמה. אנו עדיין לומדים את התשובה ובוחנים אותה.

15. נוהל קיום בכבוד

בשנת 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון הקובע כי קביעת צו תשלומים לאדם שנמצא בהליך חדלות פרעון, תיעשה על בסיס נוסחה קבועה ושוויונית שתקבע במסגרת תקנות קיום בכבוד. החוק חוקק בשנת 2018 ועד היום לא הוצאו תקנות כאלה. צווי התשלומים נקבעים כיום על בסיס נוהל שרירותי, נעדר תשתית עובדתית ונעדר סמכות, שנקבע על-ידי הממונה על חדלות פירעון. בכך, דחתה הממונה על חדלות פירעון את האפשרות להשתמש ב-“מחשבון חריס” שנקבע בוועדה שהוקמה על-מנת לגבש מחשבון שיסייע לקבוע מהו אותו המדד לקיום בכבוד בהליכי פשיטת רגל.

בקיץ 2020 שר המשפטים דאז הקים וועדה לניסוח תקנות אלה, אשר פרסמה קול קורא לציבור להגיש אליה הערות. הקליניקה, ביחד עם האגודה לזכויות האזרח, הגישה את הערותיה באוקטובר 2020 וכן ביקשה להופיע בפני הוועדה. לאור ההכרזה על הבחירות, הקליניקה צופה שגם וועדה זו תאט את פעילותה.

1. תובענות ייצוגיות

הקליניקה מפעילה פרוייקט מעקב אחר הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות וזאת על מנת לשמש כ-“שומרי הסף” של האינטרס הציבורי. במסגרת הפרוייקט, הסטודנטים עוברים על פרטי הסדרי פשרה שמתפרסמים, לומדים את התיק, מחפשים מקרים דומים ובוחנים את המכלול בעין ביקורתית. במידה שהסטודנטים מגיעים למסקנה כי לא מדובר בהסדר פשרה סביר וכי ההסדר פוגע בטובת חברי הקבוצה (שרבים מהם כנראה כלל לא מודעים לקיומו של ההסדר), הקליניקה בוחנת אפשרות להגיש התנגדות להסכם הפשרה.

במסגרת הפרוייקט, איתרו הסטודנטים הסדר פשרה בתחום ספאם הודעות ללקיחת הלוואות, שעל פניו פוגע בחברי הקבוצה, מיטיב רק עם המבקש ובא-כוחו וכן מייצר הרתעת חסר בתחום, כלפי חברות שיווק ספאם. על רקע זה נוצר קשר בין הקליניקה לעמותת אל ספאם, עמותה ללא מטרות רווח בפועל למיגור ספאם, והקליניקה מייצגת את העמותה בהתנגדות שהוגשה להסדר הפשרה. דיון בנושא התקיים ביום 10.2.2021, במסגרתו בית המשפט קיבל את הערות הקליניקה ושלח את הצדדים לשפר את ההסכם, תוך שיתוף הקליניקה והעברת מסמכים לבקשתה על-מנת לברר את המסד העובדתי עליו נבנה ההסכם.

• סיוע בנושאי צרכנות והגנה על נושים

הקליניקה מעניקה סיוע משפטי גם לנושים המשתייכים לאוכלוסייה מוחלשת.

1. הקליניקה מלווה אישה שלפני כעשר שנים גרושה ניסה לרצוח אותה. האישה תבעה אותו בהליך אזרחי וזכתה, אולם הוא הגיש לפני כשנתיים בקשה לפשיטת רגל במטרה להתחמק מתשלום הפיצוי. הקליניקה מייצגת את האישה כנושה בהליכי פשיטת הרגל. התיק הופנה אל הקליניקה מקליניקת תמורה במכללה למינהל.
2. לקליניקה הגיע לקוח שביקש לרכוש באמצעות המחאה בחנות מחשבים. החנות הסבירה ללקוח כי היא לא מקבלת המחאות, אלא אם חברת ערבויות שאיתה החנות עובדת, תתחייב לתת ערבות ללקוח. ברכישה הראשונה, חברת הערבויות הסכימה ואילו ברכישה השניה סירבה. תוך כדי בדיקת הנושא על-ידי הקליניקה, הבנו כי חברת הערבויות אוספת מידע פיננסי רב על אנשים ומשתמשת במידע מול עסקים אחרים. הקליניקה בוחנת כעת, באמצעות התכתבות עם החברה ומחקר משפטי, האם מדובר בפרקטיקה חוקית והאם ללקוח יש עילה מתחום הפגיעה בפרטיות, חוק נתוני אשראי או לשון הרע.

1. פרויקט סיוע משפטי וקידום זכויות לאנשים מקהילת הלהט”ב

אין כיום קליניקה משפטית בארץ שעוסקת באופן ספציפי בזכויות להט”ב ומרבית הסיוע המשפטי שניתן ללהט”ב עוסק בהפליה או בענייני מעמד אישי. הבעיות המשפטיות המגוונות בהם נתקלים אנשים להט”ב נתפסות, בטעות, כלא קשורות לזהות המגדרית או המינית שלהם. לכן, הם מתקשים לקבל סיוע משפטי בארגוני הבית השונים.

תפיסת הקליניקה היא כי פעמים רבות ההדרה שחווים להט”ב על רקע זהותם מובילה להדרה במגוון זירות נוספות ועלולה להוביל להתדרדרות לעוני וצבירת חובות, אי-מיצוי זכויות בתחום הבריאות, הדיור, הבטחון הסוציאלי, ועוד. על כן, הקליניקה לקחה על עצמה להעניק סיוע משפטי מקיף לאנשים להט״ב ובתוך כך לעשות את החיבור בין הבעיה המשפטית לזהות המגדרית. בנוסף, הקליניקה משתתפת בפרויקטים לקידום מדיניות במקרים המתאימים.

1. סיוע משפטי פרטני

• הקליניקה סייעה לאישה טרנסג’נדרית שחברת הביטוח ביקשה להחריג אותה מביטוח אובדן עבודה על רקע נפשי, לאור זה שהיא מקבלת קצבת נכות בשל היותה טרנסג’נדרית. האבחנה במדריך לאבחון וסטטיסטיקה  של הפרעות נפשיות (DSM) לא מייחס לטרנסג’נדרים הפרעה נפשית, אלא דיספוריה מגדרית – שזה הקושי שמתלווה להעדר ההלימה בין הגוף לבין הזהות מגדר. קושי זה יכול לנבוע גם מהפליה חברתית וייתכן שיוקל אם תהיה קבלה חברתית ונגישות להליכים רפואיים לטרנסג’נדרים. אולם בביטוח הלאומי אין הגדרה כזו בספר הליקויים המקנה אחוזי נכות, וטרנסיות מתויגות תחת הסעיפים של מחלות/הפרעות נפש לצורכי קבלת הקצבה.  דבר זה יכול להשפיע עליהן בתחומים אחרים, גם אם אינן סובלות מהפרעה נפשית, כמו למשל בתחומי ביטוחי החיים. לאחר ייעוץ משפטי מקיף שניתן ללקוחה, היא החליטה להשאיר את המצב כמו שהוא.
• הקליניקה מסייעת לגבר טרנסג׳נדר אזרח ישראל שהוא תושב צרפת מזה עשור המקבל טיפול הורמונלי כבר 5 שנים ומגדיר עצמו כגבר לכל דבר ועניין. הלקוח מבקש לשנות את פרט המין שלו בתעודת הזהות הישראלית על מנת שיוכל לשנות את פרט המין שלו בתעודת התושב הצרפתית (“ששואבת” את המידע האישי מהדרכון או מתעודת הזהות של ארץ האזרחות). על מנת לשנות את תעודת הזהות בישראל, דרשו מהלקוח להגיע לישראל ולהיפגש עם ועדה מיוחדת מספר פעמים לאורך תקופה, דבר שאין באפשרותו לעשות הן מבחינה כלכלית והן בשל נסיבות אישיות. בעקבות התערבות הקליניקה, הלקוח החל בהליך בוועדה באמצעות שיחות וידאו. באוקטובר 2020 הלקוח קיבל את אישור הוועדה על שינוי סעיף פרט המין בתעודת הזהות.
• הקליניקה ניסחה תביעה קטנה עבור אישה טרנסג’נדרית שהתקשרה בעסקה לקבלת שירותים קוסמטיים להסרת שיער. בשלב מסוים בעלת העסק התנערה מהעסקה, הפסיקה לספק לה את השירותים והחלה לפנות אליה בכוונה בלשון זכר. התביעה הוגשה ביוני 2020 והדיון נקבע לדצמבר 2020. בעקבות התביעה, באוקטובר 2020 הנתבעת פנתה ללקוחה והחזירה לה את כספה.

2. זכויות אנשים טרנסג׳נדרים במערכת הבריאות

הקליניקה משתפת פעולה עם פרויקט גילה להעצמה טרנסית בפרויקט לקידום זכויות טרנסג’נדרים במערכת הבריאות. במסגרת זו הקליניקה מלווה ומייעצת לפונים אל מול הוועדה להתאמה מגדרית, וכן מסייעת מול קופות חולים או משרד הבריאות במקרים של סירוב לאשר טפסי 17 הקשורים להליך התאמה מגדרית.

3. נוהל פנימי של הוועדה להתאמה מגדרית

ביוני 2020 פנינו למשרד הבריאות בדרישה כי יפרסמו נוהל פנימי לעבודת הוועדה להתאמה מגדרית. הוועדה להתאמה מגדרית פועלת מכוח נוהל שפורסם בשנת 2014. בנוהל יש הוראה מפורשת כי הוועדה תפעל לפי נוהל פנימי שתנסח בשיתוף עם נציגה מהקהילה הטרנסג’נדרית. בעקבות פנייתנו נוצרו קשרי עבודה עם יו”ר הוועדה להתאמה מגדרית, גורם חדש וחיובי בוועדה, ונראה כי נוהל פנימי יפורסם בקרוב. אנו מלווים ודואגים לכך כי תוכן הנוהל הפנימי יהיה מיטיב עם הקהילה הטרנסית.

4. בקשת חופש מידע על זמני המתנה לניתוחים

אנשים טרנסג’נדרים ממתינים שנים לניתוחים במערכת הבריאות הציבורית, מכיוון שבישראל אין מספיק רופאים בשירות הציבורי שמבצעים ניתוחים להתאמה מגדרית וכן אין מספיק הקצאות לחדרי ניתוח. ביוני 2020 פנינו למשרד הבריאות בבקשה לפי חוק חופש המידע לקבל מידע על זמני המתנה ממוצעים לניתוחים. קיבלנו נתונים חלקיים בלבד ולמדנו כי הוועדה להתאמה מגדרית לאורך השנים לא אספה נתונים באופן שמאפשר את שליפתם בקלות. בעקבות בקשתנו, הוועדה החלה לשנות סדרי עבודה בנושא שמירת הנתונים.

5. ועדה בינמשרדית לקידום האוכלוסיה הטרנסית בישראל

הקליניקה השתתפה בוועדה בינמשרדית לקידום האוכלוסיה הטרנסית בישראל, בראשות עו”ד דינה זילבר. הוועדה הוקמה על-ידי שר הרווחה דאז, איציק שמולי ושר המשפטים דאז, אבי ניסנקורן. הקליניקה השתתפה בכמה מפגשים עם גורמי מקצוע במשרדי הממשלה ונתנה את האינפוט שלה לאור ניסיונה בנושא. לאחרונה פורסם דו”ח הביניים של הוועדה.

1. סיוע לאנשים עם מוגבלויות
2. הקליניקה מייצגת אדם עם מוגבלות נפשית בבקשה לצו פינוי שהוגשה נגדו על-ידי ספק שירותי הדיור המוגן שלו. בדיון שהתקיים במרץ 2020, השופט קיבל את עמדתנו לפיה מדובר בסכסוך רגיש ומורכב שמתאים יותר לגישור. ביוני 2020 התחלנו הליך גישור בקליניקה לגישור ויישוב סכסוכים ולאחר מספר פגישות אינטנסיביות, בדצמבר 2020 נחתם הסכם גישור בין הצדדים לשביעות רצונם של כל הצדדים.

במקביל, אנו מלווים אותו במיצוי זכויות מול וועדת סל שיקום מחוזית וספקי שירות למשרד הבריאות בתחום הדיור. בדיון ראשון שהתקיים באוקטובר 2019 אנו טענו שיש לצרף את משרד הבריאות להליך כמי שהוא הרגולטור על שירותי השיקום. השופט קיבל חלקית את בקשתנו והורה למשרד הבריאות להגיש את עמדתם בהליך. בינתיים הצלחנו להביא את הלקוח לקבל תיאום טיפול מחברת דיאלוג, שאמורה ללוות אותו לקבל שירותי דיור מספק דיור אחר. לצערנו, נראה שספקי שירות נוספים מסרבים לקבלו.

2. לקליניקה הגיעה צעירה יוצאת בשאלה ללא עורף משפחתי המתקיימת מקצבת נכות, לאחר שסולקה מדירה אותה שכרה ובעלת הדירה הגישה נגדה מספר הליכים משפטיים בגין אותה עילה. הקליניקה סייעה ללקוחה בכתיבת כתב הגנה במסגרת הליך בבית משפט לתביעות קטנות (הדיון קבוע למאי 2021), וכן מייצגת את הלקוחה בהתנגדות לשטר, תיק שנפתח בהוצאה לפועל (ההליך הועבר לפיכך לבית משפט השלום).
3. ביוזמת סטודנט הקליניקה, הקליקה החלה בשיתוף פעולה עם עמותת כיוונים – עמותה לקידום צעירים עם צרכים מיוחדים בישראל. הסטודנטים העבירו במהלך הסמסטר שאלונים למקבלי השירותים בעמותה ולמדריכים שלהם במטרה למפות את הצרכים המשפטיים שלהם. המידע מהשאלונים מנותח בימים אלה לצורכי גיבוש הפרוייקט.

1. תביעות נזיקין בעקבות ביצוע עוולות מצד המדינה

הקליניקה מייצגת אסיר בתביעת נזיקין שהגיש נגד שירות בתי הסוהר, בעניין הפרת נהליהם לגבי חלוקת מזון. לפי נהלי שב”ס, יש לחלק לאסירים שלוש ארוחות ביום על-פי תפריט  מסודר. אולם לקוח הקליניקה לא קיבל מזון בהתאם לתפריטים, כך שהחסירו ממנו פריטי מזון. כמו כן, וחמור לא פחות, בהזדמנות אחת חולקו ללקוח ארוחת הצהריים, ערב ובוקר שלמחרת בבת אחת בזמן ארוחת הצהריים, במקום בזמנים המתאימים, כך שאיכות וטריות המזון נפגעה. טענו כי לאסיר נגרמה פגיעה בכבוד, בבריאות וכן עוגמת נפש. כעת מתנהל משא ומתן ונקבע תאריך לדיון.

• כתיבה אקדמית

עו”ד רעות כהן, מנחת הקליניקה, ביחד עם עו”ד גיל גן-מור וד”ר עידו קטרי, פרסמה מאמר בכתב העת המקוון “המשפט ברשת: זכויות אדם”, של הקתדרה לזכויות אדם ע”ש אמיל זולא, על הליך תובענה ייצוגית בו ייצגו השלושה את ארגוני הקהילה הגאה במעמד של ידיד בית משפט:

“שירותים חיוניים – חשיבה מחדש על הפרדה מגדרית בתאי שירותים בעקבות פסק דין ארומה“.

מנחה קלינית: ד״ר עו״ד דלית קן-דרור פלדמן

הקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר הינה הקליניקה היחידה מסוגה בארץ, ומטרתה להתמודד עם האתגרים המשפטיים הרבים המתעוררים בעידן הטכנולוגי. סוגיות אלה כוללות, בין היתר: הגנת הפרטיות ו-Big Data, קניין רוחני, חופש הביטוי ברשת, התקפות קיברנטיות וביטחון לאומי, אחריות ספקים לפגיעות ברשת ועוד. הקליניקה משלבת הבנה בתחום החידושים הטכנולוגיים יחד עם מומחיות בתחומי המשפט הרלבנטיים לרגולציה של חידושים אלה, ועושה שימוש בכלים משפטיים כמכשיר לשינוי חברתי והגנה על זכויות בהקשרים של טכנולוגיה וסייבר. השנה, בנוסף לפרויקטים הקיימים, הקליניקה עוסקת רבות בהגנת הפרטיות ובצורך בשקיפות לרבות שקיפות אלגוריתמית, בייחוד במהלך התקופה של נגיף הקורונה.

בקליניקה משתתפים בשנה”ל תשפ”א 16 סטודנטיות וסטודנטים, שפועלים במסגרת מספר פרויקטים:

1. פעילות הקליניקה הנוגעת למשבר הקורונה

למשבר הקורונה היבטים משמעותיים מאוד של הגנת הפרטיות, במיוחד בהקשר של שימוש במידע שנאסף מאיכון טלפונים סלולריים, זכויות יוצרים, ועוד. הקליניקה פועלת להגנה על זכויות בהקשרים אלה, בין היתר על ידי הפעולות הבאות:

1. הגנה על הפרטיות

מרגע פרוץ המשבר הקליניקה התגייסה לעמוד בחזית המאבק להגנה על הפרטיות. במסגרת זו הקליניקה המשיכה להגיב על ההנחיות המשתנות בהתאם לצורך ולהשתתף בוועדת חוץ וביטחון.

ד״ר קן-דרור פלדמן הינה שותפה בפרויקט הבין-אוניברסיטאי Academia-IL Collective Impact: COVID-19. https://www.ippi.org.il/invisible-surveillance-indifferent-publics-israeli-perceptions/ שנועד להשתמש במומחיות אקדמית לקידום מדיניות בתקופת הקורונה. במסגרת הפרויקט נערך סקר דעות הנוגע לתפישות הפרטיות ולמעקב אחר אנשים על מנת לקטוע את שרשרת ההדבקה. בעקבות הסקר, נכתב דוח שהוצג על ידי ד״ר קן-דרור פלדמן בוועדת החוץ והביטחון, בדיון על חידוש איכוני השב”כ ואפליקציית המגן 2.0. כמו כן הדו״ח הוצג בסדנת מומחים בינלאומית שאורגנה על ידיThe Israel Public Policy Institute (IPPI)  ומרכז היינריך.

2. זכויות יוצרים בשעת חירום

הקליניקה כותבת בימים אלה נייר עמדה על זכות יוצרים בשעת חירום, שיעסוק בהנגשת תכנים למחקר ולימוד עצמי כאשר לא ניתן להגיע פיסית לספריה. טיוטה ראשונית הוכנה, וכעת ממשיכים בהכנתה להפצה.

בנוסף, הקליניקה מכינה סקירה של מדיניות של זכות היוצרים במוסדות השונים להשכלה גבוהה בישראל בכל הנוגע לחלוקת זכות היוצרים בהוראה מקוונת. סקירה זו תיכלל בטיוטת חוות הדעת בנושא זכות יוצרים בהוראה מקוונת. דיון בנושא התקיים בפורום השכלה נגישה  ב-1 במרץ 2021 בשיתוף עם מרכז ידע טכנולוגיות למידה (מיט”ל). בעקבות הפגישה מתוכנן לצאת נייר העמדה יכלול המלצות להסרת החסמים הנוגעים להוראה בזמן הקורונה, על בסיס מסמך שהחל להיכתב בקליניקה.

1. שקיפות אלגוריתמית בעידן הבינה המלאכותית
2. ידיד בית משפט בשאלת מסירת פרטי אלגוריתם של רשות המיסים

הקליניקה, יחד עם  הקליניקה לחופש המידע במכללה למנהל והתנועה לחופש המידע, הגישה עמדת ידיד לבית המשפט העליון בתיק בו עלתה השאלה האם חוק חופש המידע מטיל על רשות המיסים חובה למסור לנישום את פרטי האלגוריתם המשמש לחישוב שומת המס. עמדת הידיד ביקשה להכיר בשקיפות אלגוריתמית כמעוגנת בחוק חופש המידע. במסגרת הדיון בבית המשפט העליון, הוחלט להחזיר את התיק לדיון בבית המשפט המחוזי, תוך הנחה שחוק חופש המידע חל על אלגוריתמים. תיק זה, עע”מ 19/6782 הר שמש נ’ הממונה על חוק חופש המידע ברשות המסים הינו תיק ראשון מסוגו בארץ ולדעתנו מהווה את יריית הפתיחה בשאלות הקשורות לשקיפות אלגוריתמית ולחובה של המדינה לחשוף פרטים על האלגוריתמים המקבלים החלטות או מסייעים למדינה בקבלת החלטות הנוגעות לזכויות האדם. לאור חשיבות הנושא מעבר לתיק הספציפי, מצאנו לנכון להצטרף בבקשת ידיד בית המשפט.

2. מיפוי השימוש באלגוריתמים על ידי משרד ממשלה

הקליניקה החלה לבחון את נושא השימוש באלגוריתמים שנעשית על ידי המדינה. הפעילות כוללת, בשלב הראשון, בחינת אתרים ממשלתיים ופרסומים שונים על מנת לבחון היכן נעשה שימוש באלגוריתמים. בשלב הבא, הקליניקה תפנה למשרדים ולרשויות שונות על מנת לקבל מידע בדבר השימוש באלגוריתמים. את המידע שייאסף תרכז הקליניקה בדו״ח. המיפוי יוכל לסייע לקליניקה ולגופים אזרחיים נוספים להבין היכן החלטות מתקבלות על בסיס חישובי מחשב. בנוסף, כהמשך לבקשת הידיד על השקיפות האלגוריתמית, בכוונת הקליניקה לפנות לגורמים הממשלתיים השונים ולבקש שישאו באחריותיות – שקיפות, הסברתיות ואחריות משפטית ואתית, בכל הנוגע להליך קבלת ההחלטות המבוסס אלגוריתמים.

• פרטיות במערכת החינוך

1. הקליניקה הכינה מכתבי פניה לחברות שונות (גוגל, זום) וכן למשרד החינוך על מנת לקבל מידע על הדרך בה נשמרת פרטיות הילדים והצוות החינוכי במסגרת מערכת החינוך. בעקבות המעבר של מערכת החינוך להוראה מקוונת באופן חלקי או מלא, התלות של מערכת החינוך בטכנולוגיות ללימוד מרחוק גברה, ולכן שאלת הגנת הפרטיות חשובה במיוחד. מכתבי הפניה יישלחו במהלך סמסטר ב.
2. הקליניקה מלווה את כיתות החטיבה בבית ספר במשגב ביצירת חדר בריחה בנושא של פרטיות. המטרה היא שתוך כדי משחק ניתן יהיה להעלות את המודעות של הנוער לנושאים הנוגעים לפרטיות שלהם ברשת. במסגרת הפרויקט הועברה לתלמידים הרצאה בנושא הפרטיות בעולם המקוון, על ידי ד״ר קן-דרור פלדמן יחד עם סטודנטית בקליניקה וכן שמעו על בריונות מקוונת ופרטיות מגב’ אורנה היילינגר מנהלת מרכז נטיקה של איגוד האינטרנט הישראלי.
3. הקליניקה החלה בפיתוח משחק מבוסס על שאלות טריוויה ומשימות, שיוכל לשמש בתי ספר או מסגרות אחרות לילדים ולנוער על מנת להעלות את רמת המודעות של הציבור לסוגיות שונות של פרטיות מקוונת.

1. חופש הביטוי המקוון
2. חקיקה

במערכת הבחירות הקודמת נכתבה בקליניקה הצעה לתיקון חוק תעמולת הבחירות, שנועדה להפחית את מטרד ההודעות לטלפונים הסלולריים בתקופת הבחירות. הצעת החוק היתה מבוססת על החלטת יו”ר ועדת הבחירות בנושא תעמולה מסומנת (תב”כ 8/21 בן מאיר ואח’ נ’ מפלגת הליכוד ואח’). השנה, פרסמה הקליניקה לקראת הבחירות הקרובות קריאה לעצומה שתשכנע את המחוקקים לשנות את החקיקה בהתאם. https://www.atzuma.co.il/stop1election1sms. וכן נייר עמדה מפורט יותר – https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=4267794089903329&id=112305165452263.

2. זיוף עמוק

הקליניקה בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי פנתה ליו”ר ועדת הבחירות, שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, בקריאה להתכונן לאפשרות בה נראה זיופים עמוקים (Deep Fake) של פוליטיקאים שונים לפני הבחירות, במטרה להטות את דעת הקהל. לאחרונה הופצו סרטונים כאלה, עד כה הם סומנו בצורה מתאימה. בפנייה ישנה סקירה על הטכנולוגיה, הבעיות העולות בה, וכן הצעות פרקטיות להסדיר את הנושא.

יממה לאחר שליחת הפנייה התקבלה תשובה מוועדת הבחירות ששאלה האם נוכל לשלוח חומרים בנושא. בשיתוף פעולה עם איגוד האינטרנט רוכזו חומרים והועלו לאתר.

3. טרגוט פוליטי

טרגוט פוליטי הוא ניסיון להטות את הדעה הפוליטית של אדם באמצעות פילוח נתונים מדוייק והתאמת המסרים לאותו האדם. הטרגוט הפוליטי קיים בעיקר בתקופת בחירות, כפי שקרה בפרשת קיימברידג’ אנליטיקה, שבו חברת קיימברידג’ אנליטיקה שאבה באמצעות באמצעים טכנולוגיים מידע אישי על אנשים, לרבות סטטוסים ולייקים, לא רק על מי שהתקין את התוכנה שלהם, אלא על כל חבריהם בפייסבוק. על בסיס ניתוח הנתונים שאספה, יכלה החברה לדעת מהי מידת ואופי ההשפעה הנחוצה כדי לשנות את דעתו בהקשר של הצבעה או בחירות. החברה הייתה מעורבת בבחירות בארה”ב בשנת 2016 וכן בהצבעה בבריטניה על הברקזיט. הקליניקה תבחן את האופן שבו רשתות חברתיות מתמודדות עם התופעה, וכן את המדיניות הרגולטורית בישראל, ולאחר מכן תכתוב נייר מדיניות בנושא שתקדם רגולציה מומלצת. אחת האפשרויות היא לדרוש שקיפות לגבי האלגוריתמים שנעשה בהם שימוש לצורך טירגוט פוליטי.

4. חסימת אנשים מעמודים של אישי ציבור ברשתות חברתיות

לפני שנתיים פנתה הקליניקה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיקבע הנחיות בנוגע לדרך בה מותר לחסום אנשים מדפים או אתרים של שרים וסגני שרים. בימים אלה מסיימת הקליניקה כתיבה של נייר עמדה בנושא ובו תקנון מוצע לאימוץ (וולונטרי) באתרים של אנשי ציבור. עיקרו של ההסדר הוא בקביעת מנגנון בירור לדרך בה ניתן יהיה לחסום אנשים מהשיח הציבורי, דירוג החסימות וההסרות על פי עוצמתן וכן קביעת זכות ערעור. נייר העמדה עודכן ותוקן אך אנו ממתינים עם ההגשה לעיתוי הנכון, על מנת שיקבל  את תשומת הלב המתאימה ולא יידחק לשוליים בשל מצב החירום. הנייר יוגש ליועץ המשפטי לממשלה, ליועץ המשפטי לכנסת, וכן יועלה לאתר האינטרנט של הקליניקה ויוצע כתקנון מוצע לאתרים ועמודים של אנשי ציבור.

1. רגולציית רבי להב (“רחפנים”)

הרשות לתעופה אזרחית החלה בתהליך רגולציה של רבי להב (רחפנים), במסגרתה היא מבקשת לאמץ נוסח של חקיקה זרה בהתאמות לארץ. בסמסטר החולף הכינה הקליניקה נייר תגובה המתייחסת להצעת החקיקה ולבעיותיה, בין היתר הנושאים הקושרים לחופש העיסוק, מדרג הענישה שהרגולציה קובעת, ובעיות בטיחות. הקליניקה מרכזת עמדת גופים נוספים בתחום, ותיעשה פנייה מרוכזת למשרד המשפטים בעניין.

1. פרויקט יזמות

בשנים קודמות עסקה הקליניקה בפרויקט של יזמות טכנולוגית וקידומה בישראל. בין היתר הפרויקט עסק בבדיקת השאלה האם פעולות היזם שבוצעו בשלב של טרום הקמת החברה אמורות לחייב את החברה. בעקבות הפרויקט נכתבו שני מאמרים אקדמיים  ע״י ד״ר קן-דרור פלדמן ופרופ׳ בן-אוליאל. האחד התקבל לפרסום (״יזמות טכנולוגית בשלב הקדם-תאגידי: היבטים עיוניים״, התקבל לפרסום בספר טכנולוגיות מתפרצות: אתגרים בדין הישראלי (ליאור זמר, דב גרינבאום, אביב גאון, עורכים) (נבו, 2020)). המאמר השני בשלבי כתיבה ויוגש בקרוב לשיפוט.

עוד במסגרת פרויקט היזמות, כתבה הקליניקה מדריך ליזם המתחיל ובו הנחיות לגבי נושאי זכויות יוצרים ופרטיות במיזמים טכנולוגיים. המדריך דורש עדכון וקיצור, ועתיד להתפרסם בסיום שנת הלימודים הנוכחית.

• הקמת מאגר מידע וארכיון קהילת הלהט״ב בחיפה

בשנה האחרונה מלווה הקליניקה את קהילת הלהט”ב בחיפה במסגרת הקמת אתר ובו ארכיון תמונות, מכתבים וכדומה. הפרויקט כולל כתיבת כתבי הרשאות להעברת תכנים ולשימוש בהם (תוך כדי ניתוח מערך זכויות היוצרים בתכנים הללו), חוות דעת בתחום הגנת הפרטיות, וכן כתיבת תנאי שימוש באתר ומדיניות פרטיות לאתר. בסמסטר הנוכחי נדרשנו לעדכן ולתקן מספר דברים וכן לנסח מסמכים נוספים.

• פרטיות רפואית בווטסאפ

הקליניקה פנתה בשנת הלימודים תש״פ למשרד הבריאות בנוגע לשימוש נרחב של הצוות הרפואי בקופות החולים ובבתי חולים בפלטפורמות כמו “ווטסאפ” במסגרת התייעצויות רפואיות הנוגעות לחולה. הקליניקה סבורה שיש לאזן בין הרצון לתת מענה מהיר וטוב לחולה, לבין העברת תכנים רפואיים סודיים בפלטפורמות פרטיות וקראה לאמץ פלטפורמות קיימות מהירות ונוחות לשימוש, המבטיחות הגנה טובה יותר על נתונים רפואיים סודיים.

בסמסטר א׳ תשפ״א, התקבלה תשובת משרד הבריאות (רק לאחר שהקליניקה פנתה בשנית), לפיה משרד הבריאות מודע לבעיה וכי הוא מנסה לפתור סוגייה זו, תוך בחינת אפשרויות שונות, שלא פורטו. משרד הבריאות ביקש לדעת האם יש לפונות פתרונות אפשריים. בעקבות כך כתבה הקליניקה תשובה יחד עם ד”ר אימי לב, מומחית בתקשורת ובריאות. במכתב פורטו הצעות שונות להפחתת הפגיעה בפרטיות ולצמצומה, כמו למשל טשטוש השם ותעודת הזהות על מסמכים רפואיים בעת השליחה או מחיקה של המידע באופן מיידי מהאפליקציות ומהענן, בתקופת הביניים – בה אין עדיין תוכנה ייעודית של משרד הבריאות או של המוסד הרפואי שיאפשר העברת מידע מהירה, נוחה ומאובטחת השייכת למוסד הרפואי או למשרד הבריאות.

1. השכלה נגישה

מזה מספר שנים עוסקת הקליניקה בקידום עקרון ההשכלה הנגישה, על ידי שיפור הנגישות של חומרי הוראה ומחקר המוגנים בזכויות יוצרים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. במסגרת פרויקט זה ייסדה הקליניקה ​פורום השכלה נגישה שהורכב מנציגי מרבית המוסדות לשכלה גבוהה בארץ בשיתוף עם בית הספר למשפטים, המסלול האקדמי – המכללה למנהל. הפורום נוהל על ידי פרופ’ ניבה אלקין-קורן, פרופ’ אורית פישמן-אפורי, גב’ עמירה דותן ומנחת הקליניקה, ויצר עקרונות שימוש הוגן בתחום המקראות המודפסות והשמורים הדיגיטליים, ועקרונות אלה משמשים היום את המוסדות להשכלה גבוהה.

בימים אלו, הקליניקה עוסקת בהשכלה נגישה בשלושה הקשרים מרכזיים. האחד צוין לעיל, והוא זכויות היוצרים בהוראה מקוונת. הסוגיה השנייה היא היוזמה להפקדת תזות בדרך של פרסום נגיש בכלל (Open Access). הדבר חשוב  לצורך מיצוב ישראל על מפת המחקר העולמית. לאחר שקידמה את היוזמה, הקליניקה מנסה לקדם את תהליך הטמעת המסמך במוסדות השונים, ומסייעת כאשר מתעוררות בעיות. הסוגיה השלישית הקשורה להשכלה נגישה היא פרסום נגיש של כתבי עת בישראל. הקליניקה יוזמת בימים אלה יחד עם הספריות האקדמיות פנייה למוציאים לאור של כתבי עת אקדמיים בישראל על מנת למפות את המדיניות של כתבי עת ביחס לפרסום הנגיש בישראל, ובעיקר מבחינת ההגבלות על זכות היוצרים של החוקר.

1. כנסים והרצאות אורח של ד״ר דלית קן-דרור פלדמן:
2. הרצאה בסוגיות משפטיות ואתיות הנוגעות להוראה מקוונת בכנס של מרכזי הוראה מכל המוסדות האקדמיים בארץ ונציגי המל”ג (ספטמבר 2020);
3. הרצאה בסדנת מומחים בינלאומית (ישראל וגרמניה) של מרכז היינריך וIPPI על הדוח שנכתב על תפיסות פרטיות ואיכונים למיגור המגיפה של וירוס הקורונה החדש (נובמבר 2020);
4. הרצאה לספרנים ומידענים בספריות אקדמיות בישראל על זכויות יוצרים בזמן מגיפה (נובמבר 2020). בעקבות הרצאה זו נשלחו לקליניקה שאלות נוספות, גם להן ניתן מענה;
5. הרצאה במכון מופ”ת על היבטים משפטיים של הוראה מקוונת (דצמבר 2020);
6. הרצאה על חדשות כזב וזיוף עמוק בפני קהילת מומחי אינטרנט (דצמבר 2020);
7. עזרה למרכז הסייבר בחיפה בארגון כנס הסייבר בדצמבר בשיתוף עם מרכז הסייבר בירושלים (דצמבר 2020);
8. הרצאה על פעילות הקליניקה בחסימת תכנים באינטרנט בשיעור לסטודנטים בתוכנית הבינלאומית בחוג לתקשורת בבר אילן (דצמבר 2020);
9. הרצאה על פעילות הקליניקה בחקיקת תיקונים שונים לחוק זכות יוצרים, לסטודנטים בסמינר של פרופ’ מרים מרקוביץ ביטון בבר אילן (ינואר 2021);
10. השתתפות ברב שיח בנושא סיכויים וסיכונים של בינה מלאכותית במסגרת הרצאות מוקלטות של החוג למערכות מידע במכללה האקדמית צפת (ינואר 2021).

1. פרסומים אקדמיים

הפרויקטים השונים של הקליניקה מייצרים, בנוסף לתוצרים הקליניים, גם מחקר המוגש לפרסום בכתבי עת אקדמיים. במהלך השנה נכתבו (והושלמו) מספר מחקרים הקשורים באופן ישיר לפעילות הקליניקה:

1. Dalit Ken-Dror Feldman, Emanuel Gross, The Struggles of Democracy against the “New Terrorist” – the COVID-19 Pandemic: Separation of Powers – The Israeli Experience 2 HONG KONG JOURNAL OF LAW AND PUBLIC AFFAIRS 113 (2020).

2. Dalit Ken-Dror Feldman, Anat Ben-David, Ronit Purian, Nigmeh Kadan “Invisible Surveillance, Indifferent Publics” (2020) https://www.ippi.org.il/invisible-surveillance-indifferent-publics-israeli-perceptions/
3. דניאל בן-אוליאל ודלית קן-דרור פלדמן, יזמות טכנולוגית בשלב הקדם-תאגידי: היבטים עיוניים, בספר טכנולוגיות מתפרצות: אתגרים בדין הישראלי (ליאור זמר, דב גרינבאום, אביב גאון, עורכים) (נבו, 2020) (התקבל לפרסום).
4. Yifat Nahmias, Dalit Ken-Dror Feldman, Ganit Richter and Daphne Ruth Raban, Games of Terms, 45 Vermont L. Rev. (Forthcoming 2021).
5. Deep Fake וחוק הסרטונים: נדרשת פרשנות תכליתית – יחד עם עו”ד ורדית אבידן, פרופ’ קרין נהון ופרופ’ רן גלעד בכרך (הוגש לשיפוט).
6. דלית קן-דרור פלדמן ואור דונקלמן “טכנולוגיית הבלוקצ’יין – לא מה שחשבתם” (בשיפוט)

מנחה קליני: עו”ד הרן רייכמן
מנחה אקדמית: ד”ר תמי הראל בן שחר

הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך חוגגת עשור לפעולתה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, והינה כיום הגורם המשפטי המוביל בישראל במאבק החברתי למען שוויון הזדמנויות בחינוך. בשנים מאז הקמתה צברה הקליניקה מומחיות וניסיון בתחום משפט ומדיניות חינוך. הקליניקה מפעילה “מוקד לשוויון הזדמנויות בחינוך”, הפעיל לאורך כל השנה בפניות לקליניקה באמצעות דואר אלקטרוני, דף פייסבוק ופניות ישירות לעו”ד הרן רייכמן. מרבית הפניות מגיעות דרך המלצות בעקבות המוניטין שרכשה לה הקליניקה. כמו כן מגיעות פניות מארגונים חברתיים אחרים. מדי שנה, החל מהמחצית השנייה של חודש אוגוסט ועד אמצע חודש ספטמבר מופעל קו חם טלפוני לפניות הורים ותלמידים, אותו אנו מפרסמים באמצעות רשתות חברתיות.

הפניות בהן הקליניקה מטפלת הן מגוונות, ובהן: הפליה במערכת החינוך, פגיעה בזכות לחינוך חינם, אי מימוש זכויות בחינוך מיוחד, מיונים אסורים לבתי ספר, הרחקת תלמידים, ועוד. הפונים לקליניקה מגיעים מכל מגוון האוכלוסיות בחברה הישראלית – חילוניים, חרדים, דתיים וערבים, כאשר דגש מיוחד ניתן על הטיפול באוכלוסיות מוחלשות ובתיקים בהם ישנה השפעה על ציבור רחב בדגש על אותן אוכלוסיות ש”קולן לא נשמע”.

מפתיחת שנת הלימודים תשפ״א טיפלה הקליניקה בלמעלה מ-150 פניות פרטניות של מאות רבות של לקוחות. בתקופה זו הגישה וניהלה הקליניקה כ-10 הליכים משפטיים (שתי עתירות נוספות מוכנות נפתרו טרם הגשת עתירה ועוד ידינו נטויה).

בשנת הלימודים תשפ”א משתתפים בקליניקה 15 סטודנטים וסטודנטיות שעסקו, בין היתר, בתיקים הבאים:

1. I. השלכות חוזר מנכ”ל בתי ספר תורניים וייחודיים
2. “גניבת כספים” מהמדינה ומהורים במערכת החינוך

באולפנת רבבה נגבים בשנה, לצד תשלומים נוספים, סכומים העומדים על 3000-4000 ₪ עבור 15 שעות תל”ן (תכנית לימודים נוספת) והפעלת בתי הספר אחר הצהריים, במסגרת האישור הניתן לכך בחוזר מנכ”ל העוסק בתשלומי הורים בבתי ספר ייחודיים ותורניים.

על אף הגבייה העודפת בחינת מערכת השעות בבית הספר מלמדת כי התלמידות במוסד אינן מקבלות “תמורה” עבור תשלומים אלו וכי שעות הלימוד במוסד נמוכות ביחס לתקצוב המדינה וגביית הכספים מההורים.

בתחילת חודש דצמבר 2018 הגישה הקליניקה עתירה נגד משרד החינוך אשר תחייב אותו לנקוט בצעדים להשבת כספי תל”ן שנגבו שלא כדין להורים לתלמידות מאולפנת רבבה.

בעקבות הגשת העתירה נערך דוח בקרה בבית הספר ביחס לשנת הלימודים תשע”ז אשר בעקבותיו הורתה המדינה על החזר כספים שנגבו ביתר או לא סופקו בגינם שירותים בסך של 1100 ₪ (לאחר מכן קיבל המוסד והרשת בה הוא פועל “הנחה” בסך של 250 ₪). בעקבות כך ניתן ביום 9.12.19 פסק דין המורה על מחיקת העתירה נוכח שינוי המצב המינהלי ובינואר 2020 נפסקו לטובתנו הוצאות לאור השינוי שהביאה העתירה.

נוכח העובדה כי בדיקת משרד החינוך התייחסה לשנת הלימודים תשע”ז בלבד ולא הגיעה לכדי מסקנה כי נדרשים החזרי שעות בגין תל”ן, שבנו ופנינו למשרד החינוך שוב ושוב במהלך השנה בכדי שיענה על טענותינו בעניין ויערוך בדיקה בגין שנים נוספות. עם זאת, משרד החינוך התעלם מפניותינו בעניין.

במקביל, ערכנו חוות דעת מומחה עם מומחית בתחום תקצוב בתי הספר המוכיחה כי לא רק ששעות הלימוד בבית הספר נמוכות בהרבה משעות המינימום המתוקצבות ביחד עם שעות התל”ן אלא כי למעשה המוסד החינוכי מתוקצב ביתר וכי חלקים לא מעטים מתקצוב משרד החינוך המיועד לשעות הוראה אינו מגיע לתלמידות.

בנסיבות אלו, אנו צפויים להגיש עתירה חדשה בה אנו דורשים להשיב את מלוא תשלומי התל”ן בשנים תשע”ז-תש”פ.

למקרה זה חשיבות רבה כי הוא מסמל תהליכים דומים במאות מוסדות חינוך ואוזלת יד מתמשכת של משרד החינוך המאפשרים נטילת כספים שלא כדין מהמדינה ומההורים יחדיו.

אנו נערכים לערוך בדיקות תקציביות פרטניות על מספר רב של בתי ספר כדי להמשיך ולחשוף את התופעה.

פעילות זו נעשית לצד פעילות שוטפת כנגד גבייה אסורה של תשלומי הורים ומניעת זכויות מתלמידים על רקע גבייה אסורה. כך למשל, אנו מטפלים במספר פניות של גביית כספים אסורה ממבקשי מקלט, גביית דמי רישום עבור מיונים לבית ספר תלמה ילין ונסיונות גביית “חובות” עבור תשלומי רשות שאין חובה לשלמם.

בנוסף הסטודנטים הכינו טיוטת עתירה בנוגע להפסקת מימון הסעות לתלמידים המגיעים ממועצה אזורית בנימין לבית ספר עין גדי במועצה אזורית תמר. ההסעות לבית הספר מומנו ביוזמת המועצות השכנות מעבר לחובה הנדרשת בדין בכדי לחזק את בית הספר. החלפת ראש המועצה בתמר הוביל להפסקת המימון. טרם הגשת העתירה אנו פועלים כדי להביא את המועצות לפגישת “גישור” כדי לבחון פתרון מוסכם.

2. הזכות ללמוד בכיתה לא תורנית

חוזר מנכ”ל בתי ספר ייחודיים ותורניים שומר לצד “הבחירה” בתכנית לימודים תורנית (שבצידה תשלומי הורים גבוהים) על הזכות ללמוד בבית ספר ללא תכנית תורנית או כיתה ללא תכנית תורנית. עשרות הורים מגבעת שמואל ביקשו כי בישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל, שהיא בית הספר של איזור הרישום של הילדים הדתיים בעיר, יהיו כיתות לא תורניות וסורבו (ההורים אינם מעוניינים בלימודים עמוסים מדי של מקצועות תורניים גם ללא קשר לתשלום אלפי השקלים הנדרשים)

בעקבות כך פנינו בשם עשרות הורים למוסד החינוכי, לרשות המקומית ולמשרד החינוך כדי להבטיח את זכויות התלמידים בדין. לפנייה זו עשויות להיות השלכות רחבות על מבנה מוסדות החינוך הממלכתיים דתיים “הנחשבים” אשר יוצאים מנקודת הנחה של תשלומים נוספים עבור תכניות תורניות.

1. II. הזכות לחינוך של מבקשי מקלט, וסגרגציה של מבקשי מקלט

במהלך השנים האחרונות הובילה הקליניקה מספר הליכים משפטיים כדי לכפות על רשויות מקומיות לקיים את חוק לימוד חובה ולהבטיח חינוך רשמי חינם לילדי מבקשי מקלט החל מגיל 3 ובמוסדות חינוך אינטגרטיביים. לצד מאבקים אלו טיפלנו בשנים הקודמות וגם בשנה הנוכחית במספר לא מועט של פניות פרטניות של ילדי מבקשי מקלט אשר נפגעת זכותם לחינוך. לצד המאבקים למען הזכות לחינוך עצמה ולאינטגרציה אנו שוקדים על מסמכים לדרישת תקצוב הולם למתן מענים לתלמידים מבקשי מקלט על ידי משרד החינוך. לתיקים בפתח תקווה ותל אביב הצטרפה אלינו האגודה לזכויות האזרח.

1. רישום ילדי מבקשי מקלט למוסדות חינוך בפתח תקווה

עירית פתח תקווה מנסה באופן עקבי, מדי שנה, למנוע את רישומם של ילדי מבקשי מקלט למסגרות חינוך בתחומה. בכך מנסה העירייה, באמצעות הפרת הזכות לחינוך, להפעיל לחץ על הוריהם של הילדים לעזוב את העיר. לא פחות מטרידה מהתנהגות העירייה היא התנהגות משרד החינוך אשר סירב להפעיל את סמכויותיו ולהורות לעירייה לבצע רישום כדין. בעקבות כך הגישה הקליניקה עתירות מינהליות לבית המשפט המחוזי מרכז בשנת 2016 וכן בשנה שעברה. בחודש יולי 2019 הגישה הקליניקה עתירה בשם 134 ילדי מבקשי מקלט שלא נקלטו במערכת החינוך בעיר בדרישה לקלוט אותם וכן לחייב את העירייה לקיים רישום אינטגרטיבי (עת”ם 19757-07-19). ביום 17.7.19 ניתן פסק דין המחייב את עיריית פתח תקווה לקלוט את הילדים למערכת החינוך. עם זאת, עיריית פתח תקווה לא קיימה את פסק הדין כלשונו. בעקבות כך, הגשנו ביום 16.9.19 בקשה לפי פקודת ביזיון משפט וביום 2.10.19 ניתנה החלטה תקדימית בה בית משפט קיבל את הבקשה, פסק הוצאות כבדות על העירייה והבהיר לעירייה ולמשרד החינוך את חובתם לרישום הילדים.

לצערנו התופעה חזרה על עצמה בשנת הלימודים הנוכחית והעירייה לא שיבצה את ילדי מבקשי המקלט למוסדות חינוך בעיר. בעקבות כך פנינו ביום 27.5.20 בעניין למשרד החינוך ולעירייה ושלחנו תזכורות ומסמכים נוספים. הפנייה הובילה להתחלת שיבוץ ילדים באופן חלקי אך רובם בארבעה גני ילדים נפרדים ל”זרים בלבד”. בעקבות כך הגשנו בתחילת חודש יולי 2020 עתירה (ביחד עם האגודה לזכויות האזרח וא.ס.ף) בשם 242 ילדים מבקשי מקלט להשלמת שיבוצם המלא למסגרות חינוך בעיר באופן אינטגרטיבי. אנו אף טענו כי נדרשת התערבות שר החינוך בעניין (עת”מ 14518-07-20).

בעקבות העתירה כלל הילדים שובצו למסגרות חינוך, כאשר מרביתם שובצו למסגרות אינטגרטיביות כבר בשנת הלימודים תשפ”א. התיק הסתיים בחודש נובמבר 2020 בהסדר שניתן לו תוקף פסק דין המבטיח רישום תקין של התלמידים החל משנת הלימודים תשפ”ב ואיסור על קיום גנים סגרגטיביים.

2. תל אביב – בדרך לבית משפט?

עיריית תל אביב נתפסת (בצדק יחסי) אצל רבים כעירייה הפועלת למען מבקשי המקלט ככל שמדובר בחינוך, באשר לא ניתן לזהות תופעות התעמרות קיצוניות באוכלוסיה זו. עם זאת, נוהגת עיריית תל אביב לקיים מסגרות נפרדות למבקשי מקלט בכלל גני הילדים ובחמישה בתי ספר (ארבעה רגילים ואחד לחינוך מיוחד) בהם נמצאים מרבית ילדי מבקשי המקלט.  מדיניות הפרדה זו מובילה לנזק חינוכי עצום לילדי מבקשי המקלט, המתגברת בהעדר תמיכה מדינתית לטיפול בחסכים הסביבתיים עימם הם מגיעים למערכת החינוך.

לאחר שבשנים קודמות שלחנו מספר לא מועט של פניות לטיפול בבעיות פרטניות שארעו בשל הקמת בתי הספר הללו, בהן הצבענו על אי חוקיות המדיניות הנוכחית, בפתח השנה הנוכחית שלחנו פנייה טרם הגשת עתירה כנגד מדיניות ההפרדה הגזעית במוסדות החינוך בעיר. פנייה זו קיבלה “רוח גבית” ברורה נוכח ההישגים בפתח תקווה. פנייה זו נשלחה לאחר שבתקופת הסגר התרכזו לפגישה כ-50 ממנהיגי אוכלסיית מבקשי המקלט בעיר לדון יחד עימנו בנקיטת צעד זה.

הפנייה הובילה להישג מיידי וחשוב ביותר כאשר בעקבותיה חזרה בה העירייה מכוונתה להרוס את השטח הירוק היחידי בשכונת נווה שאנן ולבנות שם בית ספר נפרד נוסף למבקשי מקלט– גינת לוינסקי.

בעקבות הפנייה ובלחץ כתבה גדולה בעיתון הארץ, נערכה פגישה עם עיריית תל אביב בה השתתפנו עם נציגי ההורים. בעקבות הפגישה קיבלנו מענה בו טענה העירייה כי מדיניותה היא חוקית אך הותירה פתחים לשינוי בדמות ציון עלות ההסעות למוסדות חינוך במרכז וצפון העיר וכן נכונות לשקול בחיוב בקשות פרטניות.

בעקבות מענה העירייה שלחנו 286 פניות פרטניות (וידינו נטויה) לעירייה להעברת ילדים לבתי ספר במרכז וצפון העיר, דרשנו התערבות משרד החינוך הן לעניין עצם המדיניות והן לצורך תקצוב ההסעות. בהתאם למענים נבחן הצורך בהגשת עתירה עוד השנה.

3. לוד

נוכח גידול של מספר התלמידים מבקשי מקלט בעיר לוד מ-98 ל-162 החליט במהלך השנה ראש העירייה להפסיק לקלוט את התלמידים למוסדות החינוך כך שלמעלה מ-10 תלמידים נותרו ללא מסגרת חינוכית. בעקבות פנייתנו בעניין הסכים ראש העיר לקלוט תלמידים אלו למוסדות חינוך אך טען למול משרד החינוך כי בשנה הבאה לא יקלוט תלמידים ללא תקציבים מתאימים. עמדת ראש העירייה להתנות רישום למוסדות חינוך היא בלתי חוקית כמובן ואנו לא נאפשר לו לנהוג כך. עם זאת, אנו כמובן מתכוונים. להסתייע בעמדת לוד ורשויות מקומיות אחרות, הטוענות שוב ושוב להעדר תקצוב מדינתי, במאבק לתקצב תמיכה לימודית, רגשית וכו’ לילדים מבקשי מקלט.

III. ילדים חולים

ילדים חולים הם תלמידים הנעדרים ממסגרות חינוך לתקופות העולות על 21 יום בשל מחלה. שירות החינוך לילדים חולים, הקבוע בחוק חינוך לילדים חולים, הופרט על ידי משרד החינוך וטופל משך שנים על ידי זכיין – ״קדימה מדע״. השילוב בין הזכיין הנוכחי והעדר פיקוח נאות של משרד החינוך, הוביל לתופעות קשות של זניחת אותם ילדים חולים על ידי המערכת – החל באי הספקת שירותים כליל או הספקת שירותים חלקיים, שליחת מורים לא מתאימים, העדר מענה לפניות ועוד. הדברים מקבלים משנה תוקף מאחר שלצערנו מאות ילדים נמצאים במשך שנים רבות בביתם בגלל העדר התאמה של מסגרות החינוך לקליטתם.

לאורך השנים האחרונות הקליניקה עובדת בצמוד עם מטה המאבק למען הילדים החולים בטיפול בעשרות פניות פרטניות ועקרוניות מדי שנה בשנה, אשר הובילו בין היתר לתיקון החוק המבטיח חינוך חינם לילדים חולים גם בגילאי 3-4.

בשנת 2018 הגשנו עתירה בעניין העדרה של תכנית לילדים חולים (בג”צ 1860/18). בעקבות הגשת העתירה הודיעה המדינה על כוונתה להתקין תקנות לילדים חולים. בדיון בעתירה בחודש ספטמבר 2018 העירו השופטים למדינה כי הם מזהים פגיעה בילדים. לאחר הדיון והגשת העתירה הגישה המדינה לוועדת החינוך טיוטת תקנות עליהם אנו הערנו בהצביענו כי שעות החינוך לילדים חולים אינן ראויות וכי הליכי ההפרטה יימשכו.

לאחר שנראה היה כי משרד החינוך שוקל להאריך את תוקף ההתקשרות עם הזכיין, שלחנו בשנה שעברה פניות מפורטות ואף טיוטת עתירה מלאה למשרד החינוך בהם הבהרנו כי הארכת תוקף ההתקשרות אינו חוקי וכי מנגנון ההפרטה מהווה האצלה אסורה של סמכות שלטונית המנוגדת לסעיף 33 לחוק יסוד הממשלה.

בעקבות פניותינו השונות ולחצים נוספים הודיע משרד החינוך בקיץ 2020 על החלטתו שלא להאריך את ההתקשרות עם ״קדימה מדע״ ועל החזרת השירות לידי משרד החינוך.מאז ההחלטה אנו נמצאים בשיג ושיח למול המשרד בכדי לקדם את המתווה ואת התהליך, בהבטחת זכויות של עשרות תלמידים בשלב המעבר ובהערות לחוזר מנכ”ל עניין.

על אף ההתקדמות אותה אנו רואים תהליך המעבר עצמו טרם החל ונראה כי האגף לחינוך מיוחד נתקל בקשיים לקדם את הסוגיה מול גורמים שונים (לא ברור כנראה בהנהלת המשרד וארגוני המורים). בנסיבות אלו וכדי שההישג המדהים ישא פרי שלחנו מכתב טרם הגשת עתירה בכדי להבטיח מימוש הבטחות המשרד ומניעת כל אפשרות להארכת השירות של “קדמה מדע” מעבר לשנת הלימודים הנוכחית (תשפ״א).

1. IV. מוסדות ממלכתיים חרדיים

הקליניקה מלווה מספר קבוצות של הורים המבקשים להוביל לפתיחת מוסדות חינוך ממלכתיים חרדיים (ממ״ח), שכמותם הוקמו כבר למעלה מ-50 בתי ספר ולמעלה מ-100 גנים ברחבי הארץ.

בחודש יולי 2019 הגשנו עתירה מינהלית תקדימית (61735-07-19) לחיוב המדינה והרשות המקומית להקים מוסד חינוך ממלכתי חרדי במבשרת ציון. בעתירה טענו כי מימוש הזכות לחינוך מחייב את משרד החינוך להעניק גם לילדים חרדים מוסדות חינוך ממלכתיים, וכי המדינה אינה מעניקה להם פתרונות מותאמים בבתי הספר הממלכתיים הקיימים. בעתירה טענו עוד כי בתי הספר הממלכתיים החרדיים יקדמו לימודי ליבה אשר נחוצים להשתלבותם של צעירים חרדיים בשוק התעסוקה ובחיי המדינה, וכן תימנע ההפליה העדתית המתקיימת במוסדות החינוך החרדיים.

ביום 27.11.19 ניתן פסק דין הדוחה את העתירה מכיוון שהזרם הממלכתי חרדי אינו מצוין בחוק ובשל סירוב העירייה. בעקבות כך, הגשנו בתחילת חודש ינואר 2020 ערעור לבית המשפט העליון בו טענו כי בית המשפט לא התמודד עם הטענות החוקתיות המשמעותיות בדבר הזכות של כל ילד לקבל חינוך מותאם, הולם, שוויוני ונגיש.

הדיון בערעור התקיים בחודש יולי 2020. בפסק הדין שניתן ב-5.8.20 לא התערב בית המשפט בממצאים העובדתיים שנקבעו ומצא כי לא היו די תלמידים לפתיחת מוסד חינוכי. בדיון בעל פה והן בפסק הדין בכתב הובהר כי המכשלה היחידה לפתיחת בית הספר היא מספר התלמידים. כמו כן, הבהיר בית המשפט כי נדרש נוהל לבתי הספר הממלכתיים חרדיים.

בעקבות פסק הדין פנינו בשם התארגנות הורים וארגונים בצירוף חוות דעת מומחים לשר החינוך בכדי שיקבע נהלים לפתיחת מוסדות חינוך ממלכתיים חרדיים בחוזר מנכ”ל כך שתמנע האפשרויות מכל רשות מקומית למנוע את זכותם של תלמידים חרדים לחינוך. עד כה לא קיבלנו מענה ויכול ונדרש לעתירה בעניין.

עו״ד רייכמן, יחד עם ד״ר תמי הראל בן שחר כתבו מאמר העוסק בסוגיית החינוך הממלכתי החרדי (לצד סוגיות נוספות), ומאמר זה נמצא כעת בשלבי פרסום.

1. V. חינוך מיוחד
2. בג”ץ הרפורמה

לפני כשנתיים ומחצה חוקק תיקון 11 לחוק החינוך המיוחד אשר גרם לשינויים משמעותיים בניהול החינוך המיוחד. התיקון היה אמור להוביל להבטחת סל אישי ראוי לכל תלמיד אשר יסייע בידי תלמידים להשתלב בחינוך הרגיל וכן לשנות את הכללים כך שההורים הם אלו שיבחרו את סוג המסגרת החינוכית של ילדיהם (כיתה נפרדת, מוסד חינוכי נפרד, שילוב) במרבית המקרים.

הקליניקה וארגונים רבים אחרים הצביעו על חששות משמעותיים לפגיעה בזכויות תלמידים כתוצאה מתיקון החוק. חששות אלו נבעו מהעדר הכשרה של מורים והעדר משאבים שעלולים להוביל לכך שלא ניתן יהיה להגדיל את מספר הילדים המשולבים באופן הולם במערכת החינוך. חששות אלו התגברו משום שעיקר התקצוב שיוחד ליישום הרפורמה כוון להשקעה בכיתות חינוך מיוחד נפרדות.

לאחר שהתקיים פיילוט (ללא תהליך בקרה מסודר) נערכו לראשונה לתלמידים ועדות זכאות ואפיון (אשר החליפו ברפורמה את ועדות ההשמה) לקראת שנת הלימודים תשפ”א. שינוי מרכזי שיצרה הרפורמה הוא בהרכב הוועדות המעניק את מרבית כח ההחלטה בידי משרד החינוך.

משבר הקורונה הביא לקשיים רבים בדיונים בוועדות. בעקבות קשיים אלו פנינו ביחד עם קואליציית ארגונים לשיפור ההסדרים שהובילו לשינויים משמעותיים לרבות דחיית דיונים בוועדות, הארכת זכאויות אוטומטית, הבטחת דיון הולם וכו’.

למרות שיפורים אלה, ההנחיות שהוציא משרד החינוך הובילו לפגיעה ממשית בזכויות תלמידים בעקבותיהן הגשנו ביחד עם ארגון בזכות בשם 8 ארגונים עתירה לבג”ץ (בג”צ 3754/20 בזכות נ׳ משרד החינוך).

פגיעה מרכזית בזכויות ילדים הייתה במתן משקל כמעט מוחלט בקביעת רמת התפקוד של ילדים (שמשפיעה על סוג המסגרת והיקף סל השירותים) לציון המתקבל על ידי אלגוריתם מחשובי בהתאם לשאלון רמת תפקוד הממולא על ידי צוותי בית הספר. בהתאם להנחיות שנקבעו לוועדות לא ניתנה אפשרות כמעט לקבוע רמת תפקוד נמוכה יותר מהציון שהתקבל על ידי האלגוריתם, ובכך לקבל תוספת משאבים. למעשה, משרד החינוך לחץ פעמים רבות לקבוע רמות תפקוד גבוהות יותר כדי לחסוך משאבים.

לא זו אף זו, השאלון כלל לא הועבר להורים ולוועדות לקראת הדיון וכך נמנעה ביקורת עניינית על הציון שהתקבל מהאלגוריתם. בנוסף, הנחה משרד החינוך, על אף קביעות החוק המפורשות, את הוועדות שלא להגדיל את הסל האישי הניתן לתלמיד מעבר למינימום הקבוע בחוק. עוד טענו בעתירה כי ניתנו הנחיות לא רשמיות לקבוע מכסות של זכאויות לתלמידים לוועדות השונות ולמוסדות חינוך. לבסוף טענו כי משרד החינוך לא התקין חוזרי מנכ”ל  הנדרשים כדי להבטיח סל שירותים הולם לחלק מילדי החינוך המיוחד.

העתירה הובילה לקבלת רוב מבוקשנו, וביום 12.7.20 ניתן פסק המקבע את התחייבויות המשרד הבאות

• הוארכו מועדי ועדות ההשגה ונקבע כי נוכח אי מסירת שאלון רמת התפקוד להורים ולוועדה, הדיונים בוועדות יעשו מבלי להתחשב בו. עוד הובטח שעד חודש ספטמבר יערכו שאלון חדש מותאם ויפתרו את ה”קשיים הטכנולוגיים” שמנעו את מסירתו להורים ולוועדה.
• בשנים הבאות שאלון רמת התפקוד לא יכריע את הדיון בוועדה ויינתן לחברי הוועדה שיקול דעת מלא בקביעת רמת התפקוד בהתחשב במכלול הנתונים לרבות השאלון.
• הובהר כי קיימת אפשרות לוועדות לגדיל את היקף סל השירותים האישי מעבר למינימום.
• הובהר כי חל איסור על קביעת מכסות או הגבלת זכאויות מטעמים כלכליים – דהיינו: כל תלמיד תותאם זכאות לפיו צרכיו הוא.
• חוזרי המנכ”ל יושלמו עד חודש ספטמבר 2020.

על אף שההסכמות קיבלו תוקף של פסק דין, חוזר מנכ”ל לא הותקן עד כה ולכן נאלצנו להגיש, ב-24.2.2021, בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט כדי להבטיח יישום פסק הדין.

2. עתירה פרטנית בעניינה של תלמידה עם לקויי למידה

על אף הצלחת העתירה העקרונית, היישום בשטח במקרים רבות היה פוגעני כלפי תלמידים רבים. נפגעים עיקריים הם תלמידי הלקויות השכיחות (בעיקרי ליקויי למידה) אשר המשרד לא תקצב את שילובם כראוי.

מקרה מובהק נגע לילדה בכיתה ג׳ מטבריה עם לקויות למידה משמעותיות ביותר. על אף הקשיים המשמעותיים לא ניתנו לה שעות סיוע מספקות והיא הגיעה לכיתה ג’ עם פער לימודי שהוערך בשנתיים ולמעלה מכך ביחס לתלמידיה לכיתה.

ועדות האפיון והזכאות ולאחר מכן ועדת ההשגה קבעו לתלמידה רמת תפקוד 2 (בינונית גבוהה) אשר משמעותה שהיא אינה זכאית לסל אישי לשילוב, אך גם מונעת מעבר למסגרת של חינוך מיוחד נפרד. החלטת הוועדות לא נומקה, התעלמה משלל מסמכים שעמדו בפני הוועדות ונראה כי למעשה הונחתה על ידי רצון לחסוך תקציב.

בנסיבות אלו הוגשה עתירה פרטנית (עת”מ 59015-08-20 נצרת) על ידינו ובית המשפט דחה את העתירה מטעמים כלליים של אי התערבות. בעקבות כך הגשנו ערעור לבית המשפט העליון (עע”מ 6469/20) בו בית המשפט הבהיר את הקשיים בהחלטות ובעקבותיו החלה התלמידה לקבל סל שירותים רחב ומרשים במסגרת שילוב. אנו מלווים אותה בהמשך דיונים בוועדות באופן שיבטיח את המשך קבלת סל השירותים וקביעת רמת תפקוד מותאמת לעתיד.

להחלטה זו יש השלכות רוחב משמעותיות על התנהלות הוועדות בעניינם של ילדים אחרים, אנו נמצאים בקשר עם ארגונים וגורמים שונים ונמשיך לשמור על זכויות הילדים.

3. תקצוב השילוב בגיל הרך

בשנת 2012 תוקן חוק לימוד חובה ונקבע כי חינוך חינם יחל בגיל 3, תיקון שהוחל בפועל בכל הארץ בשנת 2016. אף על פי כן, למעט חריגים מעטים, גני הילדים לגילאי 3-4 ברחבי הארץ לא תוקצבו בסלי שילוב המאפשרים השקעת משאבים בילדים עם מוגבלות שונות הזקוקים לסיוע.

בעקבות הגשת עתירה לבג”ץ ביחד עם ארגון בזכות (בג”ץ 7532/20) הסכימה המדינה לקיים את חובתה בחוק חינוך מיוחד ולממן את סלי השילוב באופן מלא משנת הלימודים תשפ”ב ובמקומות נדרשים כבר בשנת הלימודים הנוכחית.

זוהי בשורה אדירה וחיונית לאלפי ילדים בכל שנה.

4. פניית הטב”מ (טיפול בריאותי מקדם)

בהתאם לחוק לחינוך מיוחד ולחוק בריאות ממלכתי ילדים בגני תקשורת ומעונות יום מקבילים זכאים לטיפולים פרא רפואיים המכונים טב”ם (טיפול בריאותי מקדם). טיפולים אלו הכרחיים בכדי לסגור פערים בתחום התקשורתי בשלבים מוקדמים כך שיגדלו הסיכויים שאותם ילדים יוכלו להשתלב במסגרות חינוך רגילות בשלבי בית ספר ובאופן כללי יותר בקהילה כשיגדלו.

אף על פי כן, ובניגוד לדין, ילדים רבים, בדגש על הפריפריה הדרומית אך לא רק, אינם מקבלים שירותים אלו. המחסור נובע ממחסור במטפלים פרא רפואיים, בעיות מבניות שונות והתנהלות בלתי ראויה. בנוסף נגבים מהורים תשלומים עבור שירותים אלו.

בנסיבות אלו, פנינו במסמך מפורט בשם עשרות רבות של הורים למתן פתרונות מגוונים למימוש החובה שבדין הטווח הקצר ובטווח הארוך. לטווח הקצר ביקשנו:

• עריכת מיפוי מקיף של המחסור הנוכחי במטפלים פרא-רפואיים
• פיתוח מנגנוני פיקוח ובקרה של משרד החינוך
• בהמשך לעריכת המיפוי, מתן אישור אוטומטי להורים שהגן לא מספק להם את סל הטיפולים לקבל טיפולים במימון קופות החולים.
• הסרת החסמים הקיימים כיום לפתיחת מסגרות טיפוליות חוץ-גניות נוספות שיוכלו לתת את שירותי סל הטב”ם.
• הכשרת הצוותים הקיימים כיום על-מנת להעניק לילדים מענה טיפולי סביר, עד למציאת פתרון ארוך טווח.

הדרישות לטווח הארוך כוללות:

• איגום המשאבים המיועדים לטיפולים פרא-רפואיים מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק חינוך מיוחד וחוק מעונות יום שיקומיים, כהמלצת מבקר המדינה.
• על המל”ג ומשרד הבריאות להסיר את החסמים הקיימים כיום בפני פתיחת מסלולי הכשרת מטפלים פרא-רפואיים במוסדות האקדמיים.
• פיתוח מתווה הנגשה של טיפולי הטב”ם לאזורי פריפריה גיאוגרפית.

1. VI. משבר החינוך בקורונה
2. הנגשת תשתיות מחשב ואינטרנט

משבר הקורונה שיקף והחריף את הפערים החברתיים המשמעותיים בחברה הישראלית. פערים אלו נחשפו ביתר שאת במעבר מערכת החינוך ללמידה מרחוק. להערכתנו לכ-20-25% מהתלמידים במערכת החינוך לא היתה נגישות ללמידה מרחוק במהלך המשבר, מבחינת אינטרנט וזמינות אמצעי קצה.

במצב דברים זה הגשנו בסמסטר ב׳ תש״פ עתירה לבג”ץ (2823/20) ביחד עם האגודה לזכויות האזרח בשם אנשים פרטיים וארגונים – אזרחים ערבים, מבקשי מקלט, תושבי מזרח ירושלים, יוצאי אתיופיה ועוד, לחייב את המדינה להנגיש את הלמידה מרחוק לכלל האוכלוסיה. הדיון בעתירה התקיים בחודש מאי 2020 והתנהל תחת הרושם של בית המשפט כי משבר הקורונה מאחורינו. לפיכך המליץ בית המשפט למחוק את העתירה, ולפנות ״לכל השרים הנוגעים בדבר וישטחו בפניהם בקשותיהם והשגותיהם וכי המשיבים יתנו דעתם למכלול בתקופה של כ-3 חודשים מעת שהפניות הללו תגענה אליהם, והכל לצורך היערכות ללמידה מרחוק בזמן חירום, לרבות אפשרות של פתיחת ערוצי רדיו וטלויזיה ציבוריים יעודיים למטרה זו, בצד התארגנות להיערכות תשתיתית וטכנולוגית להעברת שיעורים ברשת האינטרנט. כמו כן על המשיבים ליתן מיידית את דעתם לבעיות החינוך שעדיין לא נפתרו באזורים הנחשבים ׳אדומים׳״.

במהלך הקיץ האחרון גיבש משרד החינוך תכנית להנגשת אמצעי קצה ברחבי הארץ. אנו עקבנו ושלחנו פניות לאורך כל התקופה תוך הפניית זרקור למקומות שונים בהם התגלו קשיים. לקראת סוף חודש דצמבר נמסרו אמצעי הקצה למרבית מוסדות החינוך ומאז אנו עומדים בקשר עם גורמים שונים כדי לזהות חוסרים.

יש לציין כי התנהלותו האיטית של משרד החינוך והחלטת בג”ץ הובילו לנזק משמעותי לילדים רבים אשר היו מנותקים בתקופות ארוכות מלמידה.

2. 2. “שידור שיעורים” לילדים בסיכון קורונה- בג”ץ 8888/20

ביום 20.12.20 הגשנו עתירה לבג”ץ בשם 14 הורים ובשם הנהגת ההורים הארצית אשר נועדה להבטיח את זכותם לחינוך של ילדים שאינם יכולים להתייצב במוסדות החינוך בתקופת משבר הקורונה, אם בשל מחלות רקע מהם סובלים התלמידים עצמם, אם בשל רקע בריאותי של בני משפחתם עימם הם מתגוררים ואם בשל השמתם של התלמידים בבידוד.

למעלה מ-8 חודשים לאחר פרוץ משבר הקורונה בהם תלמידים הסובלים ממחלות רקע לא יכלו להתייצב ללימודים פרונטליים במקומות בהם התקיימו, פרסם משרד החינוך, בתיאום עם משרדי הבריאות והמשפטים, “הנחיות להעברת שיעור המתקיים בכיתה לתלמידים הלומדים מרחוק בתקופת הקורונה (למידה משולבת)” (להלן: ההנחיות) אשר היו אמורות להיות מענה מרכזי למתן פתרון לימודי לתלמידים אשר אינם יכולים להתייצב במערכת החינוך מטעמים בריאותיים.

ההנחיות המפורטות על פני 7 עמודים מסדירות מענה מסוים להבטחת זכותם לחינוך של תלמידים אלו וזאת על ידי צילום המורה בלבד ושידור דבריו לתלמידים הנמצאים בביתם. ההנחיות מפרטות את המקרים בהם לא ישודרו השיעורים, מסדירות את ההגנה על פרטיות התלמידים ולא פחות חשוב מכך, שומרות על זכויות המורים בכך שהן מבטיחות כי השיעורים לא יוקלטו וכי לא יעשה שימוש בשידור אלא לשם המטרה לשמה הוא נועד.

על אף ההסדר המפורט החליטו משרדי הממשלה המעורבים שלא לחייב את המורים לשדר את השיעורים. הימנעות זו, הובילה לכך כי זמן קצר אחרי פרסום ההנחיות קראו ראשי ארגוני המורים לחבריהם שלא לשדר את השיעורים ואכן מורים רבים נמנעים מלהסכים לשדר את השיעורים.

בכך נסתם הגולל על הניסיון להבטיח לראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה את זכותם לחינוך של אותם תלמידים שהם או בני משפחותיהם נמצאים במצבי סיכון בריאותיים, כאשר לא ניתן להם גם כל פתרון חלופי אחר. להחלטה שלא לחייב את המורים לשדר את השיעורים לתלמידים בביתם השלכות כבדות משקל גם על התקופות שלאחר תקופת הקורונה, באשר נמנע פתרון המאפשר לקחת חלק בשיעורי הכיתה לתלמידים חולים בביתם או לתלמידים שאינם יכולים להתייצב לשיעורים מסיבות נוספות.

בעקבות כך הגשנו עתירה לבג״ץ בה ביקשנו ממשרד החינוך לחייב את המורים לשדר את השיעורים או לחילופין למצוא פתרון אחר. במענה המשרד לא נמצא פתרון והתלמידים הופנו לסיוע מההורים או עבודה עצמית. הדיון בעתירה נקבע ליום 18.2.21 ובמסגרתו המדינה ציינה כי בנוהל חדש ייתנו מענים נוספים. בנסיבות אלו בית המשפט הביע כי אין בכוונתו להתערב.

מאז הדיון לא פורסם הנוהל המעודכן עם המענים והקליניקה פתחה בשיתוף עם הנהגת ההורים הארצית מוקד פניות לילדים שלא יכולים להתייצב במוסדות חינוך בשל קשיים רפואיים ואינם מקבלים שירותי חינוך הולמים.

3. “תקנון ציוני בגרות”

בעקבות משבר הקורונה התיר משרד החינוך להבחן במקצועות שונים לבגרות במבחנים פנימיים ולא במבחנים חיצוניים. לאחר קבלת התוצאות ובהעדר שקיפות מוחלט תיקן משרד החינוך למעלה מ-40000 ציונים של תלמידים והפחית עד כדי 30 נקודות לתלמיד. לאחר תקופה נערך תיקון והמספר ירד ל-23000.

הליך התקנון העלה טענות קשות להחלטות שרירותיות (הורדה במקצוע אחד על סמך מקצוע שונה, השענות על מעט מדי בחינות, השוואה לתלמידים משנים קודמות וכו’). בעקבות כך, פנינו ביחד עם האגודה לזכויות האזרח בבקשה לפי חוק חופש המידע לאחר ייעוץ של מומחה סטטיסטי בכדי לברר את האלגוריתם שהוביל להורדה. המשרד, אשר בינתיים ביטל את השימוש באלגוריתם בשנה הבאה, טרם ענה וככל שלא יענה תוגש עתירה מתאימה. בעקבות הנתונים נשקול הליך עקרוני כאשר אנו נמצאים בקשר עם מאות הורים בעניין.

4. סגירת תכנית הילה

בקיץ האחרון הודיע משרד החינוך כי בהעדר תקציב מדינתי הוא מתכוון לסגור את תכנית היל”ה המיועדת למתן מענים לנוער נושר שלא נמצאו להם פתרונות בבתי הספר הרגילים. ביחד עם גורמים נוספים פנינו בעניין בפנייה מפורטת בה הבהרנו כי התכנית אינה ניתנת לסגירה מכיוון שהתכנית מבטיחה את זכותם לחינוך של תלמידים אלו וכי משרד החינוך לא הבטיח להם כל מסגרת אחרת. בלחץ הזמנים הוכנה טיוטת עתירה בעניין. ברגע האחרון טרם ההגשה ונוכח רצינות כוונותינו (ביחד עם לחץ ציבורי) הובטח תקצוב התכנית. אנו עמלים בימים אלו על הסדרת החוק הקיים כדי להבטיח את הפתרונות לילדים אלו.

VII.מיונים לבתי ספר

כבכל שנה הקליניקה מטפלת לקראת שנת הלימודים בהליכי מיון אסורים לבתי ספר, כאשר לרוב די בפנייה בכדי להסיר את המכשולים.

בסמסטר הנוכחי התבלטו שני מקרים. הראשון, הגשנו עתירה כנגד עריכת מיונים אסורים לתלמיד העולה לכיתה ז’ בחינוך הממלכתי דתי בפתח תקווה (עת”מ 850-09-20) אשר העירייה ומשרד החינוך סירבו לרשום אותו בבית הספר הקרוב למקום מגוריו ביחד עם מרבית חבריו. במסגרת התהליך גילינו כי מפקחת משרד החינוך מסייעת למוסד החינוכי ולרשות המקומית לתעל את הטיפול המשפטי בבקשות ההורים לתקנות העברת תלמידים ולא לתקנות הרישום וזאת בכדי לנסות לעקוף את האיסורים המפורשים במיון תלמידים בהליכי הרישום. בעקבות הגשת העתירה התלמיד התקבל לבית הספר והוא שמח וטוב לבב.

המקרה השני, תלמיד העולה לתיכון בכפר סבא ביקש להתקבל לאחת משתי מגמות מסוימות בתיכונים בכפר סבא. התברר כי הליך הקבלה לבתי הספר עצמם נתון להליך מיונים למגמות השונות. פנינו בעניין זה בפניות טרם הגשת עתירה הן לרשות המקומית והן למשרד החינוך והבהרנו כי לא ניתן לעקוף את האיסור על עריכת מבחני מיון לבתי ספר בהליך מיון למגמות. כמו כן, טענו כי לכל תלמיד הזכות לפי חוק זכויות התלמיד ללמוד בכל מגמה בה ירצה במוסד החינוכי ללא התניה כלשהי. בעקבות פנייתנו וכפסע טרם הליכה לבית המשפט קיבלו את התלמיד.

2. הסעות לילדה עם לקות ראייה

בתחילת השנה פנתה לקליניקה אמא יחידנית לתלמידה בכתה ג׳, המתגוררת ביישוב לא מוכר אל נעם במועצה האזורית ״נווה מדבר״. התלמידה לומדת בבית ספר ״דגניה״ בבאר-שבע (בית ספר ייחודי דו לשוני) מכיתה א’. בבית הספר אשר אליו נרשמה בידיעת הרשויות בכיתה א’ ואף קיבלה הסעות בשנה זו, נערכו התאמות מרשימות במיוחד למגבלותיה והיא התקדמה עד מאוד תוך כדי לימוד מעמיק של שפת הברייל בעברית.

במהלך כיתה ב’ הופסקו ההסעות לבית הספר ומשרד החינוך סירב לאשר ההסעות לבית הספר מהטעם שיש בתי ספר קרובים יותר למקום מגוריה. הפסקת ההסעות הובילה להיעדרות רבת ימים של התלמידה מבית הספר, שכן מצבה הכלכלי והמשפחתי של האם לא אפשרו לה להסיע אותה בכוחות עצמה לבית הספר.

על אף פניות קודמות והבטחות בעניין, ועדת ההסעות המרכזית במשרד החינוך לא דנה בבקשתנו לאשר לה הסעות חריגות. בנסיבות אלו, הגשנו עתירה לממן לה הסעות לבית הספר היחידי המותאם למגבלותיה ולשפת הכתיבה והקריאה היחידה אותה היא מכירה – שפת הברייל בעברית (עת”מ  71171-11-20). בעקבות הגשת העתירה הובטחו לה הסעות עד לסיום כיתה ו’. זוהי החלטה תקדימית למתן הסעות לבית ספר ייחודי במקרה חריג.

• הטיפול בנפגע עבירת מין בבית ספר

מזה כשנה אנו מסייעים לבוגר מערכת החינוך הדתית להתמודד עם פגיעה מינית שספג כאשר היה תלמיד כיתה ח’ מילד אחר. הפונה חש כי המוסד החינוכי לא הגן על התלמידים במוסד החינוכי כיאות מכיוון שהפוגע הסתובב ללא השגחה בבית הספר, דבר שאפשר לו לפגוע בשלושה תלמידים.

בעקבות הליך משפטי בבית המשפט השלום בחיפה התאפשר לעו”ד ולסטודנטית מהקליניקה לעיין בחלקים נרחבים מתיק החקירה מלפני 5 שנים (החומר חסוי לאור סגירת התיק ומעורבות קטינים).

בעקבות עיון במידע הוחלט עם הפונה לבקש מבית המשפט לאפשר לקבל את החומר לידינו בכדי שנוכל לפנות למשרד החינוך והמוסד החינוכי לקידום הליך של צדק מאחה.

1. חישוב ותק מורים

בעקבות פנייה של מורים בדבר חוסר הגינות במתן שכר על בסיס ותק קודם נערכה בחינה בקליניקה לגבי סוגיה זו. בסוגיה זו עלה כי ניתנת עדיפות משמעותית ליוצאי מערכת הביטחון בהכרה בוותק גם אם פעמים רבות נראה שהרקע הביטחוני אינו רלוונטי להוראה. לעומת זו עלו טענות מצד מורים כי לא מכירים להם בניסיון במקצועות אחרים הרלוונטיים למקצוע ההוראה.

בחינת ההוראות העלה כי הקריטריונים הרשמיים אינם ברורים וכך גם הנהלים להכרה בוותק. בעקבות כך הגשנו בקשה לחופש מידע בסוגיה זו.

לסוגיה זו משמעות קריטית בעידוד כניסת אנשים מתאימים למקצוע ההוראה וחיזוקו. משכך, לאחר ניתוח המידע שנקבל נשקול קידום מדיניות בדרכים שונות כדי לתגמל את הזכאים לך ולחזק את צוותי ההוראה במוסדות החינוך.

1. תלמידי ואדי אל חמאם

בתחילת חודש אוקטובר 2020 פנו אלינו הורים ל11 תלמידים בישוב “ואדי אל חמאם” ממועצת אלבטוף אשר קיבלו הודעות קרוב לחודש לאחר פתיחת שנת הלימודים לפיהן הם מחויבים לעבור לבית ספר באלבטוף בהתאם לאיזור מיפוי מכיוון שלא הגישו בקשות העברה. נראה כי הטעם להודעות אלו נבע משיקולים לא ענייניים.

בעקבות כך, פעלנו מול הרשות המקומית ומשרד החינוך והבהרנו כי התלמידים הסתמכו על מצג של הרשות המקומית ובית הספר לפיו הרישום הוא תקין, כפי שפעל במשך שנים ארוכות, וכי לא ניתן להוציא תלמידים ממוסד חינוכי כחודש לאחר פתיחת שנת הלימודים.

בעקבות כך התקבלה הפנייה והתלמידים המשיכו ללמוד במוסד החינוכי שלהם.

מנחה קלינית: עו״ד שרון רינגר

בשל מגיפת הקורונה עבר גם הלימוד בקליניקה להוראה מרחוק. בתקופות בהן הוטל סגר על אזרחי המדינה, גם העבודה המעשית עברה שינוי, והסטודנטים קיבלו מהסניגורים משימות לביצוע מהבית ללא התלוות לדיונים או עבודה במשרדם של הסניגורים. ביתר השנה, ככל שמצב התחלואה איפשר זאת, חזרו הסטודנטים לעבודה מעשית מלאה במשרדי הסניגורים ולהתלוות לדיונים בבתי המשפט.

בסמסטר הקיץ בחרו חמישה סטודנטים מהקליניקה להמשיך ולעבוד עם הסניגורים, תמורת נקודת זכות נוספת. סטודנטים אלו גם השתתפו במחקר אמפירי שביקש להשוות בין הליכי מעצר שנערכים בנוכחות העצור ובין הליכי מעצר שנערכים כאשר העצור משתתף בדיון באמצעים להיוועדות חזותית מתוך בית המעצר (Video Conference – VC).

הסטודנטים עברו הדרכה מיוחדת ולאחר מכן במשך כשבועיים צפו בדיוני מעצר ימים שנערכו בבתי משפט השלום בעכו ובחיפה ומילאו דוח תצפית אודות כל דיון. במקביל, סטודנטים משתי קליניקות דומות באוניברסיטה העברית ובמרכז הבינתחומי ביצעו תצפיות אף הם. כלל הנתונים הועברו לסניגוריה הארצית ולפרופ’ רוני פקטור מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית לשם ניתוחם.

נערך מפגש סיכום עם כלל הסטודנטים שהשתתפו בתצפיות בו הוצגו ממצאים ראשוניים מתוך ניתוח הנתונים. בקשתנו כי הסטודנטים ישותפו גם בפן האקדמי של המחקר נענתה בחיוב והקליניקה קיבלה מספר משימות הנוגעות למשפט משווה.

בסמסטר א תשפ״א חולקו כל הסטודנטים, גם אלו שלא השתתפו במחקר האמפירי בקיץ, לארבעה צוותים והתבקשו לבחון ארבעה נושאים מרכזיים הנוגעים לדיונים המתבצעים ב- VC:

1. האם הדיון תלוי הסכמה או שאין הכרח להסכמת העצור?
2. מהם סוגי הדיונים שמתאימים ל- VC(מעצר ימים, תום הליכים, תזכורות, הוכחות וכו’) ומה הרציונל מאחורי זה?
3. האפשרות לעבור לדיון פיזי – כשלא נדרשה הסכמה, האם לבקשת העצור או סניגורו אפשר לעבור לדיון פיזי? כשניתנה הסכמה – האם העצור יכול לחזור בו מהסכמתו? מהם התנאים?
4. איך מוודאים שנשמר הקשר עם הסניגור במהלך הדיון?

הסטודנטים קיבלו מספר מאמרים והתבקשו למצוא מאמרים נוספים ולנתחם לפי הסוגיה המרכזית שניתנה להם. התוצרים של כל צוות הועברו לעורכי המחקר וכן לסניגוריה הארצית לשימוש בהליכי חקיקה בנושא היוועדות חזותית. ההשתתפות של הסטודנטים במחקר איפשרה שילוב ייחודי ואיכותי במיוחד בין העבודה המעשית של הקליניקה לבין מחקר אקדמי.

בקליניקה השתתפו בסמסטר זה 10 סטודנטים וסטודנטיות. הקליניקה היא שנתית אך החלה בסמסטר ב׳ תש”ף ונמשכה לסמסטר א׳ של שנה זו. הקליניקה יוצאת להפסקה בת חצי שנה, ומתוכננת לשוב לפעול בסמסטר א׳ תשפ״ב.

מנחה קלינית: עו״ס, עו״ד ומגשרת דנה גילה

הקליניקה ליישוב סכסוכים, הפועלת כעת בשנתה השלישית, היא קליניקה חדשנית וייחודית מסוגה בארץ, אשר שמה לה למטרה לקדם זכויות אדם באמצעות כלים גישוריים. הקליניקה פועלת מתוך אמונה ששימוש בהליכי גישור ובהליכים נוספים מתחום יישוב הסכסוכים, מיטיבים עם הצדדים המעורבים בסכסוך, ולפיכך פועלת להטמיע ולהפיץ את תפיסת העולם הגישורית, הן בקרב הסטודנטים בקליניקה והן בקרב האוכלוסייה בכלל ואוכלוסיות מוחלשות בפרט.

חלק משמעותי מן הסכסוכים הקיימים יכולים להיפתר בדרכים של שיח ושיתוף פעולה בין הצדדים וכאלטרנטיבה לפנייה לבית המשפט. קיום הליך גישור במצב של קונפליקט, עשוי לשקם את מערכת היחסים שנפגעה, ולעיתים אף לשפר אותה תוך יצירת הזדמנויות חדשות לשיתוף פעולה. בנוסף, שימוש בכלי הגישור מעצים את הצדדים, מאפשר להם להשמיע את קולם ומסייע להם ליטול שליטה על פתרון הסכסוך. על ידי הקנייה של מיומנויות מעולם הגישור, כגון הקשבה, העברת מסרים חיובית ושיפור יכולות התקשורת, ניתן למנוע מראש סכסוכים רבים ולסייע למשתמשים בהם בהשגת מטרותיהם תוך מזעור פגיעה בזולת.

בשנת הלימודים תשפ״א משתתפים בקליניקה 16 סטודנטיות וסטודנטים, וכמו בשנים קודמות, כולם עברו קורס גישור לפני שהחלה שנת הלימודים והוסמכו כמגשרים בתחילת סמסטר א’. הפעילות בקליניקה מורכבת מגישורים פרו-בונו, ופרויקטים שונים להטמעת השיח הגישורי, פרויקטים לגישור באוניברסיטה, וכן לקידום מדיניות בנושאי גישור, וקידום קהילת הגישור בישראל.

גם השנה, נאלצה הקליניקה לבצע חלק משמעותי מפעילותה באופן מקוון בשל מגיפת הקורונה. בשל מצב מורכב זה התחלקו הפרוייקטים שלנו בין עשייה מקוונת לעשייה פרונטלית.

להלן פירוט הפעילויות של הקליניקה ליישוב סכסוכים במהלך השנה:

1. גישורים

• גישורי תביעות קטנות

עם כניסתן לתוקף של תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), תשע”ח-2017 לאחרונה, הוסדר לראשונה מעמדה של הקליניקה כגון רשמי המקבל תיקים לגישור מבית המשפט. יחד עם זאת, הסטודנטים בקליניקה, שבעבר השתתפו בגישורים אלה באופן פעיל כמגשרים (לצד מנהלת הקליניקה או מגשרים שותפים נוספים) מורשים כעת לצפות בגישורים אך לא להשתתף בהם כמגשרים אופן פעיל. הקליניקה פועלת לשינוי התקנות על מנת לאפשר השתתפות פעילה של הסטודנטים כמגשרים בתוך הליך הגישור. בימים אלו עובד צוות הקליניקה על הכנת המסמך שיוגש לגורמים הרלוונטיים במהלך החודשים הקרובים.

הקליניקה קיבלה לידיה רשימה של 10 תיקים, והגישורים אמורים להתקיים החל מחודש מרץ.

• גישורים מהקהילה

בנוסף על התיקים המופנים מבתי המשפט, הקליניקה עוסקת גם בגישורים המגיעים מהקהילה, כלומר מגיעים לעו״ד ומגשרת דנה גילה, או מופנים מארגונים וקליניקות. הגישורים מתקיימים פנים אל פנים או בזום. בסמסטר א׳ טיפלה הקליניקה בארבעה גישורים כאלה, ביניהם:

• גישור גירושין – בין בני זוג מצפון הארץ אשר להם שני ילדים משותפים. החל בנובמבר 2020 ועד כה נערכו 5 פגישות עם בני הזוג, אשר התפרשו על כמה חודשים בשל הסגרים שקטעו את המפגשים. הצדדים מתקדמים לקראת הסכמות ומקווים שבתוך פגישה או שתיים נוספות ייחתם הסכם.
• גישור בין אדם עם מוגבלות פסיכיאטרית ובין עמותה המספקת לו שירותי תעסוקה ודיור. המדובר בהליך גישור ארוך ומורכב שהחל בשנה”ל תש”פ, והתקיים חלקו פנים אל פנים וחלקו בזום. נגד האדם הוגשה תביעת פינוי מהדירה בה הוא מתגורר על ידי העמותה המספקת לו שירותי דיור ותעסוקה. התיק הועבר על ידי הקליניקה למימוש זכויות אדם באמצעות ההליך האזרחי, לאחר דיון בבית משפט, מתוך הבנה שהליך גישור יכול להיות עדיף עבור הלקוח במקרה זה. בסוף דצמבר 2020 נחתם הסכם בין הצדדים ואושר על ידי בית המשפט. ההסכם חסך את הקושי הנפשי שהיה כרוך בקיום הליך משפטי מבחינת המתמודד, וחסך את הנזק התדמיתי שהיה נגרם לעמותה אילו היה מתרחש פינוי בכוח. הן העמותה והן המתמודד הצליחו להגיע להסכם שענה על מירב האינטרסים שלהם והגישור הסתיים בתחושה טובה עבור כל הצדדים.
• גישור מקוון בתביעת לשון הרע, שהתקיים בזום והסתיים ללא הסכם.
• גישור בין צרכן לבין חברה ציבורית, אשר הגיע בתיק של תביעות קטנות מבית המשפט. הליך הגישור הסתיים ללא הסכם.

1. גישור באוכלוסיית הלהט”ב

הקליניקה קיימה מספר פגישות עם נציגי האגודה למען הלהט”ב וכן עם נציגי בית הקהילות בחיפה שמהם עולה הצורך בשירותי גישור בקהילה, בין היתר בגישורים משפחתיים, גישורי שכירות, ועוד. כרגע בשל מגיפת הקורונה יש קושי להעביר סדנאות חשיפה ואנו ממתינים לתום הסגר כדי להמשיך בפעילתנו זו.

1. פיילוט בנושא הליכי יישוב סכסוכים בעבירות משמעת של סטודנטים באוניברסיטה

בשנתיים האחרונות מקדמת הקליניקה את השימוש בכלים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים במסגרת הליכי המשמעת באוניברסיטה. בשנת תש”פ נערך פיילוט של גישור בדין המשמעתי במקרה מורכב במיוחד, שכלל גישור בין מספר פונקציות באוניברסיטה לבין סטודנטית לתואר מתקדם. הגישור הסתיים בהצלחה.

בסמסטר א’ השנה התקיים גישור בין סטודנט שהואשם בעבירת משמעת לבין מרצת החוג והנהלת החוג בו הוא לומד. הגישור הסתיים בהצלחה והסטודנט המשיך את לימודיו במסלול אחר לשביעות רצון כל הצדדים.

• צפייה בהליכי פישור בבית הדין לעבודה בחיפה

השנה החלו הסטודנטים בפרוייקט בו הם צופים בהליכי פישור המתקיימים בבית הדין לעבודה על ידי מפשרים מטעם בית הדין. הפרויקט מתקיים במסגרת יוזמה משותפת של בתי הדין והאוניברסיטה במסגרתה הסטודנטים ילמדו על ההבדלים בין הליך גישור להליך הפישור, וימלאו משוב על עבודת המפשרים. בהמשך הפרויקט ובהתאם לידע שיצטבר, הקליניקה תשקול כתיבת דו״ח ובו סיכום העולה מהתצפיות והמלצות לשיפור.

1. סדנאות להקניית כלי גישור לאוכלוסיות מוחלשות

הקליניקה רואה בכלים של יישוב סכסוכים כלים משמעותיים היכולים להעצים אוכלוסיות מוחלשות, ולאפשר להם לקדם את האינטרסים שלהם באופן מיטבי תוך שמירה על מערכות יחסים. בשל כך הקליניקה מעבירה סדנאות להקניית כלים ליישוב סכסוכים וגישור במסגרות שונות של אוכלוסיות מוחלשות כגון דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות, פנימיות לנוער בסיכון ועוד.

1. במהלך חודש ינואר 2021 הועברה סדנה מקוונת בת שני מפגשים ל”נוער לתת” מאזור טבעון. הסדנה הועברה על ידי שתי סטודנטיות מהקליניקה והשתתפו בה כ-20 מתנדבים ורכזים מאזור הצפון. במהלך הסדנה למדו המשתתפים כלים של הקשבה, שאילת שאלות, העברת מסרים חיובית ועוד.
2. בתחילת חודש מרץ התקיימה סדנה בת שני מפגשים לתלמידי חטיבת ביניים ביישוב כעבייה בשפה הערבית.

צפויות להתקיים סדנאות במספר מקומות נוספים, בתקווה שניתן יהיה לקיים סדנאות פרונטליות ולא מקוונות.

1. תקצוב מרכזי הגישור

מרכזי הגישור הקהילתיים פועלים כיום ללא כל תקצוב למרות תרומתם החברתית הרבה ולמרות שעבודתם חוסכת למערכות המשפט והרווחה כסף רב. בעקבות כך, עבדו הסטודנטים בקליניקה על ניסוח פנייה לרשויות. כתיבת הפנייה הסתיימה, אולם בשל המשבר הכלכלי המתמשך וכן המשבר הפוליטי החלטנו להמתין עם הוצאתה.

מנחה קלינית: עו״ד סמר קודחה
מנחה אקדמי: ד”ר איתמר מן

בישראל קיימת חברה אזרחית ענפה אשר תחום זכויות האדם מהווה עיסוקה החברתי והמשפטי העיקרי. מצד שני הצורך להגן על זכויות אדם בכלל, וזכויות חברתיות בפרט, הולך וגדל. פערי הכוחות בין אזרחי המדינה בני קהילות שונות הוא גדול, וכך גם הפערים בין בעלי כוח ואוכלוסיות מוחלשות בישראל, שהם מן הגדולים בעולם, ומתבטאים, בין היתר, גם בקשיי נגישות למשפט.

הקליניקה מעניקה סיוע משפטי לפרטים המשויכים לקבוצות המוחלשות ביותר בחברה הישראלית: למיעוט הלאומי הפלסטיני, לאנשים עם מוגבלות, לאנשים שחיים בעוני. בשנתיים האחרונות החלה הקליניקה לעסוק גם בתחום של סיוע משפטי לפליטים ומבקשי מקלט, הן בישראל, והן ביוון (פרויקט זה לא התקיים השנה בשל מגבלות הקורונה), והשנה הקליניקה הקדישה את עיקר זמנה לעניין זה ולקידום והטמעת משפט זכויות האדם הבינ”ל בישראל.

השנה פעילים בקליניקה 10 סטודנטים הפועלים בפרויקטים הבאים:

1. סיוע משפטי לחסרי מעמד בישראל

הקליניקה מרכזת את מרכז הזכויות לחסרי מעמד במסגרת בשיתוף פעולה עם המרפאה לחסרי מעמד בבית הקרנות בהדר (של בית הספר לרפואה בטכניון), שבו פעילים סטודנטים מכמה קליניקות. בשנה וחצי האחרונות אנו שוכרים חדר במבנה, ומעניקים סיוע משפטי לפונים שם.

הפונים למרכז הם אנשים ללא מעמד בישראל –מרביתם מבקשי מקלט מאריתריאה ופלסטינים החיים בישראל ללא מעמד. הבעיות המשפטיות שעימן מתמודדים הפונים הן מגוונות, וכוללות: הסדרת מעמד, הזכות לבריאות (כולל בריאות הנפש), הזכות לדיור ולקבלת שירותי רווחה, חובות, עבודה, משפחה ועוד. למרבית הפונים אין גישה לשירותי מערכת הבריאות וכתוצאה מכך לחלקם יש חובות בגין טיפולים דחופים שנאלצו לעבור. חלקם מבקשים מעמד בישראל מכוח שהות קבע, מכוח נישואים לבן זוג ישראלי, וחלקם מכוח היותם מאוימים בעקבות שיתוף פעולה עם שלטונות ישראל.

עבור הסטודנטים הפרויקט מזמן הזדמנות לימודית חשובה ומאתגרת. הם מתנסים בלראיין לקוחות ובלגבות פרטים ומסמכים רלוונטיים לשאלה המשפטית. מכיון שהמרכז הינו ״walk in״ הסטודנטים מתמודדים עם מגוון שאלות משפטיות בתחומים שונים, מבלי יכולת להתכונן אליהם מראש. לאחר מכן הסטודנטים עובדים על פניות לגורמים המתאימים ובכלל זה משרד הפנים על ועדותיו השונות, קופות החולים ועוד. יצוין עוד כי המפגש עם אוכלוסיה זו והשותפות עם המרפאה הסטודנטיאלית מזמנת לסטודנטים חוויה מעצימה ומשמעותית.

בנוסף לסיוע המשפטי הפרטני לפונים למרכז, הקליניקה שואפת לעצב כלים מערכתיים לצורך התמודדות עם מגבלות התקנות והנהלים הקיימים בכל הקשור לגישה למערכת הבריאות.

במהלך הסמסטר טיפלה הקליניקה במקרים הבאים:

1. סיוע לשני אזרחים מצריים בעלי מעמד של תושבים ארעיים. שניהם נשואים לאזרחיות ישראליות והורים לילדים, ונמצאים בהליך המדורג.

לאורך כל הסמסטר ליווינו, וממשיכים ללוות, משפחה עם שלושה ילדים המתגוררת בנצרת ולהם מגוון בעיות משפטיות הנובעות מבעיית מעמד. האימא אזרחית ישראלית והאבא במקור אזרח מצרי אך מתגורר בישראל מזה שנים ונמצא בהליך המדורג לקבלת מעמד קבע. עקב משבר הקורונה נוצרו בעיות בקבלת אורכה להיתר השהייה הארעי שלו, זאת לאור עיכובים בהארכת תוקף הדרכון המצרי בקהיר. מדובר באדם חולה מאוד עם אי ספיקת כליות ומועמד להשתלה, שצריך טיפולי דיאליזה ארבע פעמים בשבוע. הצלחנו להאריך את היתר השהייה הארעי שלו עד סוף השנה. יחד עם זאת ממשיכים המגעים מול משרד הפנים וגם שגרירות מצריים על מנת להאריך גם את תוקף הדרכון במקביל אחרת משרד הפנים עלול לקצר לו את היתר השהייה.

כמו כן הכנו בקשת הכרה באבהות לגבי אחד הילדים שלא נרשם בזמנו על שם האבא בגלל סוגיית המעמד שלו. אנו מנסים להסדיר את זה מול משרד הפנים ללא צורך בפנייה לבית המשפט לענייני משפחה כי אז הדבר יהיה כרוך בבדיקת אבהות שאין ביכולת הפונים לשאת בעלותה.

בנוסף אנו מסייעים למשפחה בהגדלת קצבת הנכות בשל ההחמרה במצב הבריאותי.

2. הקליניקה מסייעת לשני צעירים פלסטינים המאוימים על רקע נטייה מינית המחזיקים באישור שהייה מוועדת המאוימים אך ללא היתר עבודה. לאחד ניתן ייעוץ טלפוני חד פעמי.

יודגש כי היתר השהייה מוגבל לחצי שנה וכל פעם צריך לדאוג להארכתו. עוד יודגש כי יש עתירה תלויה ועומדת עקרונית בעניין אי מתן היתרי עבודה מפורשים למאוימים ואין עדיין הכרעה. לכן בינתיים, אך אנחנו מנסים לסייע להם אל מול מתאם הקישור. פניה שלישית לקליניקה הגיעה בימים אלו.

3. הקליניקה מסייעת לצעיר בן 21, מהגדה, שאביו ניתק עמו קשר, הוא גדל בפנימיות ובבית אימו, ועבר התעללות מינית מתמשכת בילדות. לאחר שנפוצו שמועות על נטייתו המינית הוא החל לקבל איומים על חייו ואף הותקף. הצעיר ברח לשטח ישראל והתדרדר לזנות. הוא טופל במסגרת עלם ונמצא כעת למעלה מחצי שנה עם אישור שהייה אך ללא היתר עבודה. הפנייה הראשונית אלינו, במרכז הזכויות לחסרי מעמד הייתה לשם קבלת סיוע בהוצאת היתר עבודה.

באמצע ינואר 2021 פג תוקף היתר השהיה אשר הארכתו האוטומטית התעכבה עקב סגר הקורונה, ואז הוא נעצר ע”י המשטרה. הצעיר בילה לילה במעצר ללא טלפון ומבלי שהמשטרה מודיעה לו על זכותו לסניגור, ואף נאמר לו שהוא עתיד להיות מגורש בחזרה לשטחים על אף שהיה בידיהם היתר שהייה של  מאוים ועל אף הבנתם כי נשקפת סכנה ממשית לחייו במידה ויגורש. יחד עם הקליניקה לסניגוריה ציבורית והסניגוריה הציבורית בחיפה, דאגנו שימונה לו סניגור תורן, ואנו סייענו בידיו בקבלת החומרים הנוגעים ללקוח (חוו”ד עו”ס, מסמכים מזהים, העתק היתר שהייה וכו’). המשטרה סירבה להביא אותו לבית המשפט והודיעה לסניגור שהולכים לגרש אותו הישר מהתחנה, ולאחר מאמצים לא פשוטים, בליווי טלפוני של הסניגור שהיה בבית המשפט,  הצלחנו לגרום לשחרורו הביתה אל תוך שטח ישראל, זאת רק לאחר איום בהגשת ערר דחוף, כנגד המשטרה. כעת הוארך היתר השהייה שלו עד סוף יוני 2021.

נבדקה אפשרות לתבוע על מעצר שווא אבל בגלל שאכן פג תוקף היתר השהייה , גם אם לכמה שעות, ההליך התגלה כבעייתי. יחד עם זאת בסניגוריה מודעים לבעייתיות שהמשטרה לפעמים מרחיקה לשטחים מבלי להודיע לעצור כי מגיע לו סניגור ומגיע לו להיות מובא בפני שופט. אנחנו במגע עם הסניגוריה אשר מרכזת את כל נושא חסרי המעמד הפלסטינים שנקלעים להליך פלילי, על מנת לגבש הצעת מדיניות להתמודד עם בעיות משפטיות שחוזרות על עצמן.

4. ליווי וסיוע משפטי למשפחה במתן מעמד לקטינה שנולדה בישראל אך הוריה הביולוגים הם פלסטינים שהיו בעלי מעמד של תושבי קבע בעת הלידה לפני תשע שנים. ההורים הביולוגים נטשו את הילדה בישראל והיא מתגוררת כבר שנים עם הדוד שלה ואימו, סבתה של הילדה, בעלי מעמד תושב רבע המתגוררים בלוד. השניים ביקשו להתמנות כאפוטרופוסים של הילדה וכן להיות משפחת האומנה שלה וכך גם להסדיר את מעמדה המשפטי בישראל. עד היום בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשתם להיות אפוטרופסים, אולם לפני כשנה וחצי העניק בית הדין השרעי משמורת על הילדה, החלטה שהמדינה לא התנגדה לה.

הרשויות השונות אינן מסייעות למשפחה, רשויות הרווחה בלוד מעכבים את הטיפול ומשרד הרווחה אמנם קבע שטובת הילדה להתגורר עם הדוד והסבתא אך אינו מקדם את ההכרה בהם כמשפחת אומנה.

הקליניקה סייעה למשפחה בהגשת ערר למפקחת על רישוי אומנה בעקבות העיכובים במתן רשיון האומנה למשפחה. ככל הנראה וכפי שנמסר מהעובדת הסוציאלית המטפלת במקרה, המשפחה תזכה במעמד אומנה, ואם לא כן, הקליניקה תייצג את המשפחה בבית המשפט לענייני משפחה.

הקליניקה עתידה לייצג את הדוד והסבתא גם בהליך האפוטרופסות. הסטודנטים בקליניקה כבר הכינו בקשה למינוי אפוטרופסות, וממתינים להגישה לאחר ההחלטה בענין האומנה, כיון שמינויים כמשפחת אומנה יסייע מאוד בקבלת אפוטרופסות. כך גם לעניין הסדרת מעמד הקטינה בישראל.

1. דיירות מוגנת

הקליניקה ממשיכה לעסוק בזכות לדיור, נושא אשר עד כה תפס נפח רחב מהפעילות שלה, ובמיוחד בתחום זכויות הדיירים המוגנים בנכסי רשות הפיתוח בחיפה ובעכו, בין בדרך של ייצוג פרטני ובין בעיסוק בסוגיות רוחב, כמו גם במעמדם של נכסי נפקדים. בין היתר טיפלה הקליניקה בתיקים הבאים:

1. סיוע לדיירים מוגנים מחליסה בהעברת הזכויות בדירה לבנם

סטודנטים הכינו תצהירים של דייר נכנס ודייר יוצא בהתאם לחוק הגנת הדייר, אך הלקוח צריך להביא חוו”ד שמאי ולהתארגן מבחינה כלכלית לשלם לבעלים את חלקו בדמי המפתח. המשך הטיפול שלנו תלוי בכך שהלקוח יוכל לעמוד בחובותיו אלה.

2. טיפול וייצוג דיירים מוגנים בחליסה

הקליניקה מייצגת משפחה של דיירים מוגנים בחליסה בתביעת פינוי שהוגשה כנגדם ע”י בעל הבניין. התיק נמצא בשלב הליכים מקדמיים, הוגש כתב הגנה והושלם הליך של שאלונים וגילוי מסמכים.

התיק נקבע לקדם משפט למאי 2021. זה תיק קלאסי של פינוי לפי חוק הגנת הדייר, בו מתוודעים הסטודנטים להליך אזרחי זה, סדרי דין, הליכים מקדמיים, ראיות וכן למאזני הכוחות (הדיירים הם קשיי יום, ערבים ישראלים ובעל הדירה הוא יהודי דתי ללא כל זיקה לחיפה, אשר קנה את כל הבניין למטרת השקעה, כך שהאינטרס שלו הוא לפנות את הדיירים בכל מחיר.

3. ייצוג דיירים מוגנים בתביעת פינוי

הקליניקה מייצגת דיירים מוגנים בתביעת פינוי שהגישה חברת עמידר נגדם בשנת 2017, ומאז התיק מתנהל. במהלך הסמסטר התקיים דיון בתיק, ובו המליץ השופט (שופט חדש שהחליף שופט שדן בתיק מתחילתו) למינהל מקרקעי ישראל ולעמידר להסכים לפשרה במסגרתה יוסדרו זכויות הדיירים. התיק ממתין להחלטת ועדת הפשרות שאמורה ליתן את התייחסותה הצעת בית המשפט, ונקבע דיון לחודש אפריל 2021.

אחד הסטודנטים השתתף בדיון בבית המשפט, ושיתף כי החוויה היתה מאוד מלמדת, בהיבטים של הטיעון בבית המשפט, מידת התערבות בית המשפט, הדינמיקה בין השופט והצדדים בתהליך יצירת פשרה, והמשמעות של הפערים ביחסי הכוח שבין הצדדים.

• בית ספר אלחיואר

הקליניקה מלווה מזה שש שנים את קהילת בית הספר הממלכתי אלחיואר בואדי אלנסנאס בדרישותיהם לשיפור התנאים הפיזיים בבית הספר ולהרחבת המבנה. על אף חלוף השנים, והתחייבויות שונות של העירייה, בעיות התשתית של בית ספר אלחיואר לא נפתרו. לאחר שמכתבים אל העיריה לא נענו, בסמסטר זה הגישה הקליניקה בקשה לפי חוק חופש מידע המופנית לעיריית חיפה על מנת לברר את תכניות ההרחבה והתשתית לגבי בתי הספר הממלכתיים בואדי אלניסנאס. בהתאם למידע שיתקבל יוחלט בדבר המשך ההליכים.

מנחה קלינית: עו”ד ורדית אבידן
מנחה אקדמית: ד”ר אריאן רנן ברזילי

הקליניקה לפמיניזם משפטי בוחנת כיצד מתייחסת החברה הישראלית, הנתפסת כחברה מודרנית, חילונית, דמוקרטית ושוויונית, לנשים החיות בה בתחומי חיים שונים. הסטודנטים/ות בקליניקה נחשפות/ים למנגנונים החברתיים, המוסדיים והמשפטיים המעצבים את היחסים המגדריים בישראל, והגורמים לפגיעה בזכויותיהן של נשים.

בקליניקה משתתפות השנה 12 סטודנטיות שפעלו במסגרת מגוון פרויקטים, חלקם פרויקטים רוחביים שנועדו לקדם מדיניות, וחלקם טיפול בפניות פרטניות של נשים הפונות לקבלת יעוץ וייצוג משפטי. היקף הפניות שמגיעות לקליניקה הוא גדול מאוד, בממוצע 4-5 פניות חדשות בשבוע. במפגשים הפרונטליים של הקליניקה עוסקים בסוגיות עיוניות הקשורות לנשים, משפט וחברה ומנתחים את התיקים והפרויקטים שהקליניקה עוסקת בהם.

1. עררים על החלטת סגירת תיק בעבירות מין

בסמסטר א׳ תשפ״א טיפלה הקליניקה בשני תיקים הנוגעים לעררים על סגירת חקירות בעבירות מין.

1. בשנה שעברה הגישה הקליניקה ערר בשמה של אישה ממוצא אתיופי כיון שלטענתה נפלו פגמים בחקירה. למרבה הצער האישה הלכה לעולמה ובעקבות כך הערר נמחק. יחד עם זאת הקליניקה הגישה בקשות חוזרות ונשנות לקבלת התיק, וכן תלונה לנציבות הביקורת על הפרקליטות בעניין זה. לבסוף התיק הגיע לידנו ומסרנו אותו למשפחה. לאחר עיון בתיק גילינו שעל אף חששות המשפחה, הייתה בחקירה מתורגמנית לשפה האמהרית והחקירה התנהלה באופן תקין.
2. הקליניקה הגישה ערר בעניינה של אישה בת 23 אשר נאנסה לפני 5 שנים, והגישה תלונה במשטרה לפני שנתיים, תלונה אשר נסגרה. הערר התקבל לאחר שנקבע כי היו די ראיות להגשת כתב אישום. לאור קבלת הערר הלקוחה זומנה שוב לחקירה והקליניקה הכינה אותה לכך, ומלווה אותה בהליך. יצוין כי אחוז מאוד נמוך מהעררים שמוגשים מתקבלים, ועל כן מדובר בהישג חשוב.

1. תביעות אזרחיות בגין פגיעה מינית

הקליניקה טיפלה בסמסטר א׳ בשלושה תיקים אזרחיים בעקבות פגיעה מינית.

המקרה הראשון החל בטיפול בהגשת ערר על סגירת תיק אונס במשטרה. בשנים קודמות הוגש ערר שהתקבל ותיק האונס נפתח מחדש. מאוחר יותר התיק נסגר שוב מחמת חוסר ראיות. הלקוחה החליטה להגיש תביעה אזרחית כנגד התוקף שלה. לאחר שהקליניקה שלחה לתקוף מכתב התראה, החל הליך גישור בסגנון “צדק מאחה” בהובלת הקליניקה לישוב סכסוכים. במסגרת ההליך התקיים שיח חשוב בין הלקוחה והתוקף שלה, שהעצים את הלקוחה, אולם לא הצלחנו להגיע להסכמות באשר לסכום הפיצויים. בימים אלו לאחר שהשגנו חוות דעת רפואית אנו עמלות על הגשת כתב התביעה שיוגש במרץ 2021.

בתיק השני הקליניקה מייצגת אשה שהוטרדה מינית במקום עבודתה. המעסיק ערך בירור בו נמצא שהעובדת הוטרדה מינית, ובעקבות הבירור העובד המטריד פוטר. הלקוחה מעוניינת להגיש תביעת פיצויים נגד המטריד, ולפיכך הקליניקה כתבה מכתב התראה לפני תביעה. בעקבות המכתב התנהל משא ומתן על פיצויים, אולם בסופו של דבר הלקוחה החליטה כי אינה מעוניינת בהסכם משום שנכלל בו סעיף האוסר עליה לפרסם את אשר ארע.

• סיוע לנפגעות בעבירות מין והטרדה מינית

הקליניקה מייצגת אישה שעברה תקיפה מינית במרמה, על ידי גבר שהציג את עצמו כ”מטפל” רוחני במסיבה. המטפל נגע באיבריה באמתלה של טיפול ועיסוי, ורק לאחר המקרה הבינה האישה שנפלה קרבן לרמאות. הקליניקה שלחה בשמה מכתב התראה למטפל, במטרה להיכנס עמו להליך לגישור במתכונת של צדק מאחה, לפני הגשת תלונה. כיום אנו במו”מ עם עורך דינו של המטפל למציאת מגשר מתאים.

1. תביעות השתקה

אנו מייצגות אישה אשר הוגש נגדה תביעה בגין לשון הרע וזאת בשל שהגישה תלונה (לפני חמש שנים) כנגד אדם שלטענתה אנס אותה. התלונה נסגרה, ולאחר חמש שנים החשוד באונס הגיש נגדה תביעת לשון הרע בטענה שהתלונה הייתה תלונת שווא. הקליניקה הגישה בשם הלקוחה כתב הגנה, בטענה שהאישה פעלה במסגרת החוק וכי תלונה במשטרה מהווה ״פרסום מותר״ המהווה הגנה כנגד טענת דיבה. בימים אלו אנו מנסים לבקש עבור הלקוחה שיחרור מהתייצבות למשפט בשל מצבה הנפשי.

1. נגישות נפגעות תקיפה מינית לשירותים (פרוייקט ממשיך)

לנפגעות תקיפה מינית מספר ממשקים עם רשויות המדינה, במסגרת ההליך המשפטי או מתן שירותים רפואיים וחברתיים. בשלוש השנים האחרונות הקליניקה פועלת לבחון את הממשקים השונים בשאיפה לשפר את פעולתם ואת התאמתם לצרכים של נפגעות. בין היתר, הקליניקה עסקה בנושא החדרים האקוטיים, הליכי ערר, ופרטיות של נפגעות.

1. קצבת נכות לנפגעות תקיפה מינית

בשנים האחרונות מסייעת הקליניקה לנשים הסובלות מפוסט טראומה בגין פגיעה מינית להגיש תביעות נכות לביטוח הלאומי. בנוסף, הקליניקה הכינו זכותון המאגד את זכויותיהן של נפגעות תקיפה מינית בבקשת קצבה זו. לאחר הליך כתיבה ואישור ממושכים, הזכותון הוטמע השנה באתר הביטוח הלאומי.

השנה ייצגנו אישה שעברה פגיעה מינית קשה במקום העבודה, והגישה בקשה לקצבת נכות. למרבה הצער, על אף הייצוג בוועדה של ביטוח לאומי נקבעו אחוזי נכות נמוכים בלבד.  בוועדה הלקוחה נבדקה על ידי פסיכאטר ולא פסיכאטרית, על אף זכויותיה כנפגעת, והיא אף נשאלה שאלות חודרניות על המקרה.

2. הליך התלונה במשטרה

לעתים תכופות נשמעות תלונות על אופן הטיפול של המשטרה במתלוננות על עבירות מין. על מנת לקבל תמונה מעמיקה יותר לגבי סוגיה זו, יצרה הקליניקה, בסוף השנה שעברה, שאלון אנונימי הבוחן את המענה הניתן לנפגעי/ות תקיפה מינית במסגרת התלונה הראשונית בתחנת המשטרה.  השאלון הופץ השנה והסטודנטיות עובדות על ניתוח הממצאים. במקביל, השאלון יופץ שוב כדי להגדיל את מספר ממלאות השאלון.

3. חדרים אקוטיים

בשלוש השנים האחרונות הקליניקה עסקה בנושא החדרים האקוטיים בדרישה להימנע מהשמדת ערכות האונס, לדאוג לפריסת חדרים אקוטיים בבתי חולים נוספים (באילת ובאזור השרון), ולהעביר הכשרות לרופאים המבצעים את בדיקות ערכת האונס. אנו במעקב יחד עם הפעילה יעל שרר והאגודה לזכויות האזרח, כי אכן השינויים מתבצעים בהתאם להתחייבות משרד הבריאות. הקליניקה כעת מתמקדת בשני נושאים – פרישה של חדרים אקוטיים בפריפריה, ופרסום הנחיות חדשות. באוגוסט 2019 פנינו בכתב למשרד הבריאות בנושא פרישת החדרים האקוטיים, ולאחר מכן התחלנו בהכנת התשתית לעתירה, ובכלל זה הוגשו בקשות לפי חוק חופש מידע על אודות הפרישה של החדרים. לאחרונה נודע לנו, כי כתיבת ההנחיות החדשות הוקפא, ובעקבות כך שיגרנו מספר מכתבים למשרד הבריאות, ואף קיימנו פגישה באוגוסט 2020 עם נציגי משרד הבריאות בעניין. בדצמבר 2020 התקיימה ישיבה של הועדה למעמד האישה בכנסת ובמהלכה הועברה ביקורת חריפה על כך שלא פורסמו ההנחיות ולא נעשה שימוש בכספים שהופקדו מטעם האוצר לעניין. בעקבות הלחץ של הועדה, טיוטת נוהל אמורה להתפרסם בימים הקרובים. בינתיים הקליניקה הכינה טיוטה של עתירה לבג”ץ בעניין, שישמש אותנו במידה ומשרד הבריאות לא יעמוד בהתחייבותו.

1. הפליה בעבודה
2. בסמסטר החולף הגיע לסיומו טיפול בתיק שהקליניקה מייצגת מזה שנתיים וחצי של אישה שהופלתה מחמת אימהותה. לאחר ששבה מחופשת לידה הועברה הלקוחה מתפקידה כחשבת שכר לתפקיד זוטר יותר של מזכירה. הקליניקה שיגרה מכתב התראה בשמה ובו ציינו שמדובר באפליה, ובתגובה החברה התנערה מאחריות. בזמן הטיפול במקרה, הלקוחה נכנסה להריון נוסף, והמעביד הגיש בקשה להיתר לפיטורין מהממונה על היתרי פיטורין של נשים בהריון. הקליניקה ייצגה את הלקוחה מול הממונה, ובקשת המעביד נדחתה תוך קביעה שמדובר במניעים מפלים, והעובדת נשארה במקום העבודה. הקליניקה הגישה תלונה למשרד הכלכלה ובתחילת פברואר 2020 הגישה בשמה תביעה לבית הדין לעבודה בגין אפליה. בדצמבר 2020 התקיים דיון בבית הדין לענייני עבודה, אשר במהלכו הגענו לפשרה לפיה ישולמו לתובעת 58,000 ₪ פיצויים בגין פיטוריה מחמת אפליה.
3. הקליניקה מייצגת סייעת בגן שהוזמנה לשימוע לפני פיטורין לאחר שנפתח נגדה תיק פלילי בעבירה של איום על בן זוגה לשעבר. במהלך הסמסטר הגישה הקליניקה בשם הלקוחה תגובה למכתב השימוע, ובה ביקשנו שהמעסיק יחזור בו מהכוונה לפטר את העובדת, שכן מרב הסיכויים שהתיק הפלילי ייסגר מאר והאיומים נעשו בנסיבות של התעללות של בן הזוג בלקוחה. על אף הדברים, המעסיק החליט לפטר את הסייעת וקבע שאם יהיה שינוי במסגרת התיק הפלילי העסקתה מחדש תישקל. בינתיים מצאה הלקוחה עבודה במקום אחר.
4. הקליניקה מייצגת אישה שפוטרה מעבודתה בתקופת הקורונה, בשל כניסתה להריון, שלחנו מכתב התראה למעסיקים ואנו ממתינות לתשובתם.

• הפליית מחירים מחמת מגדר

הקליניקה מייצגת אישה בתביעה נגד מספרה בגין הפלית מחירים מחמת מגדר. הלקוחה היא אישה בעלת תספורת קצרה שפנתה למספרה המספרת נשים וגברים. המספרה גובה מחיר של  100 ₪ עבור תספורת נשים ו-50 ₪ עבור תספורת גברים. האישה טענה בפני בעל המספרה, כי התספורת שלה קצרה ולכן מחירה צריך להיות דומה לזה של גברים. בתגובה ענה לה בעל המספרה כי “היא צריכה להוריד את החזה” ואז יספר אותה במחיר של הגברים. הקליניקה הגישה לאחרונה נגד המספרה תביעה בהתאם לחוק איסור הפליה בשירותים ציבורים, האוסר על בעלי עסקים להפלות בעסקיהם. התביעה תלויה ועומדת.

• סיוע משפטי לנשים חסרות מעמד

הקליניקה שותפה למתן סיוע משפטי לפונים במרכז זכויות לחסרי מעמד בבית הקרנות. בסמסטר א׳ הענקנו סיוע בשני מקרים של נשים חסרות מעמד.

1. הקליניקה הגישה בקשה למתן אשרת שהייה בישראל מסוג א5 בשמה של צעירה בת 18 מהפיליפינים, אשר עברה בארץ מולדתה התעללות מינית במשפחה. אימה, שהינה בעלת אזרחות ישראלית הביאה אותה לישראל לפני מספר שנים ומאז היא מבקשת בקשות חוזרות ונשנות לאשרת קבע. בקשות אלה נדחות ובכל פעם ניתנת לצעירה אשרה זמנית לחצי שנה (א2). לאחרונה קיבלה הלקוחה אשרה נוספת לחצי שנה, ואנו ממתינות להחלטת משרד הפנים בבקשה לאשרת קבע.
2. הקליניקה הגישה בקשה לאשרת שהייה מטעמים הומניטריים בשם אישה ילידת אוקראינה החיה בארץ כבר 30 שנה. נסיבות חייה של הלקוחה קשות, היא שורדת זנות ואלימות, וגם אזרחותה האוקראינית נשללה ממנה.
3. אלימות כלכלית (פרוייקט ממשיך)

״אלימות כלכלית״ הינה אלימות בתוך המשפחה, המתבטאת בשליטה כוחנית של בן הזוג בכספים ובנכסים של בן הזוג, ובאמצעותם בבן הזוג עצמו. השנה הקליניקה התמקדה בהכנת נייר עמדה המתייחס להצעת החוק העוסקת באלימות כלכלית. נייר העמדה מבקר את הצעת החוק על כך שהיא אינה מעניקה סעדים אכיפים כנגד מי שנמצא “אלים כלכלית”, ולכן לא ברור שהחוק יוכל להתמודד באפקטיביות עם התופעה. נייר העמדה מציע הצעות לפתרונות אלטרנטיביים שיהפכו את הצעת החוק לאפקטיבית יותר. הנייר הוגש לוועדת החקיקה של הכנסת.

1. ייצוג נשים נפגעות אלימות במשפחה בהליכים לקבלת צווי הגנה

הקליניקה מייצגת נשים, ובעיקר נשים מקבוצות מוחלשות בבקשות לקבלת צווי הגנה מפני אלימות במשפחה. בעקבות משבר הקורונה והסגרים הממושכים חלה עלייה באלימות במשפחה, וגם הפניות לקליניקה לייעוץ משפטי בנושא זה עלו.

בסמסטר א׳ הקליניקה הגישה בקשה לצו הגנה בשם אישה מהמגזר הערבי שבן זוגה לשעבר איים לשלוח תמונות עירום שלה למשפחתה. לאחר דיון, בית המשפט העניק ללקוחה צו שאסר על המטריד ליצור קשה עימה ועם משפחתה.

לצד זאת ניתן ייעוץ וסיוע משפטי לעשרות נשים בהכנת בקשות לצווי הגנה.

1. בריאות לנשים

הקליניקה ממשיכה לקדם מדיניות בסוגיות הנוגעות לבריאותן של נשים. בשנה החולפת עסקה הקליניקה בפעילות הועדות הרפואיות לאישור הפלות. הקליניקה פנתה למשרד הבריאות בעניין נוכחות של פעילים מעמותת ״אפרת״ המתנגדת להפלות בבניין בו מתקיימת הועדה להפסקת הריון. הקליניקה אף הכינה נייר מדיניות בנושא, ואמור להתקיים כנס עם גורמי מקצוע ואקדמיה, שנדחה בגין הקורונה.

בנוסף, משתפת הקליניקה פעולה עם העמותה למודעות למחלת האנדומטריוזיס, מחלה גניקולוגית כרונית הגורמת לכאבי אגן וגב קשים, בעיות עיכול, כאב בעת קיום יחסי מין ועוד. האנדומטריוזיס הוא אחת הסיבות השכיחות לאי פוריות, כאשר 30%-50% מהנשים הסובלות מהמחלה יחוו קושי להורות בדרגות חומרה שונות. על אף חומרת המחלה, זמן האיבחון הממוצע שלה הוא ארוך במיוחד, דבר הפוגע ביכולתן של נשים לקבל טיפולי פוריות. הקליניקה הכינה נייר עמדה ובו תיאור הבעיה והצעות לדרכי פתרון, ומתעתדת להגישו בעתיד הקרוב למשרד הבריאות.

• אגרות בבתי הדין הנוצריים

בחודש יוני 2020 פנתה הקליניקה, יחד עם עמותת “כיאן”, ארגון פמיניסטי ערבי, לבתי הדין הכנסייתיים בדרישה לחשוף את סכומי האגרות שבתי הדין גובים על הליכים משפטיים. האגרות בבתי הדין הכנסייתיים גבוהות ביותר, ויכולות להגיד ל-10,000 ש״ח לבקשה, סכומים גבוהים בהרבה מהאגרות בבתי הדין הרבניים והשרעיים. סכומים אלה מהווים חסם שעלול למנוע מנשים להגיש תביעות גירושין, וכן יוצרים הפליה בין נשים נוצריות ונשים בנות דתות אחרות. מאז הפנייה לא התקבלה תשובה מאת בתי הדין, ובימים אלה הקליניקה עומלת על מכתב בעניין למשרד המשפטים, בו נטען כי חובתו של משרד המשפטים להפעיל את סמכותו לשם מימוש זכות הגישה לערכאות, ולדרוש מבתי הדין הכנסייתיים להוריד את גובה האגרות ולהשוותם לאגרות המשולמות בבתי הדין של העדות הדתיות האחרות.

• חגיגות יום האישה הבינלאומי

מדי שנה לוקחת על עצמה הקליניקה לציין את יום האשה הבינלאומי בקמפוס. השנה, בשל מגבלות הקורונה, הארועים התקיימו בזום בשיתוף התא הפמיניסטי באגודת הסטודנטים, והיו פתוחים לכלל הסטודנטים באוניברסיטה. הארוע עסק בסולידריות כלפי פגיעה בנשים ועזרה הדדית לנשים שסובלות מאלימות, ודיברו בו עדי גוזי, שהצילה את חייה של שירה איסקוב וכן אשה שיצאה ממעגל האלימות. במהלך הארוע הוזמנו המשתתפים לתרום לפורום מיכל סלע.