הקליניקות למשפט ושינוי חברתי

בסמסטר א׳ פעלו במרכז הקליני שמונה קליניקות ובהן כמאה סטודנטים שעסקו במגוון אדיר של פרויקטים ותיקים. כפי שהסיכום מדגים, המגוון מתבטא הן בכלים המשפטיים בהם נעשה שימוש, הן מבחינת תחומי המשפט בהם עסקו הסטודנטים, והן בקהלים אליהם הפעילות פונה, הכוללים את כל קשת החברה הישראלית, עם דגש על אוכלוסיות מוחלשות אשר קולן בדרך כלל אינו נשמע: אנשים בעוני, אנשים עם מוגבלות, מבקשי מקלט, נשים נפגעות תקיפה מינית ושורדות זנות, אנשים טרנסג׳נדרים, אנשים זקנים, פלסטינים חסרי מעמד, המיעוט הערבי-פלסטיני, ועוד.

השנה פתחנו מרכז זכויות חדש המיועד לחסרי מעמד בבית הקרנות בהדר שבחיפה. המרכז נפתח לצידו של המרכז הרפואי לחסרי מעמד “רוח טובה” המובל על ידי הטכניון ופועל במתכונת קלינית דומה לשלנו. המרכז נותן שירות למבקשי מקלט, זרים ולפלסטינים רבים השוהים באיזור חיפה ללא מעמד או בהיתרים זמניים. סטודנטים של ארבע קליניקות שונות (זכויות אדם, מיעוט ערבי פלסטיני, מימוש זכויות בהליך האזרחי ופמיניזם משפטי) מקבלים קהל במרכז ומטפלים בפניות במגוון רב של תחומים (מעמד, חובות, משפחה, אלימות, מעמד משתפי פעולה, זכויות רפואיות ועוד).

בנוסף על יצירת שינוי חברתי חיובי באמצעים משפטיים, הקליניקות שמות דגש על הענקת חינוך משפטי מעולה לסטודנטים שלנו. הקליניקות מהוות הזדמנות לסטודנטים לפתח את כישורי עריכת הדין שלהם, ובכלל זה ניתוח סוגיות משפטיות מורכבות, יישום של תאוריות ואיתגור שלהן, כתיבה משפטית, יכולות משא ומתן ויישוב סכסוכים, וכישורים בינאישיים בעבודה עם לקוחות, עמיתים וצדדים שלישיים.

בשנת הלימודים תש״פ כל הקליניקות הפועלות במרכז הן קליניקות ממשיכות משנים קודמות. הקליניקה לזכויות אדם, בניהולה של עו״ד סמר קודחה, שינתה את פניה בשנה זו. בהנחייתו האקדמית של ד״ר איתמר מן העמיקה הקליניקה את עיסוקה (שהחל כבר בשנים קודמות) בתחום מבקשי המקלט וזכויות אדם בינ״ל. בין היתר, הקליניקה נטלה תפקיד הובלה בשירות הניתן במרכז הזכויות החדש לחסרי מעמד בבית הקרנות. בנוסף הקליניקה מעורבת בשמירה על זכויות חשודים ונאשמים בבית המשפט הצבאי בסאלם, ומעניקה סיוע משפטי למבקשי מקלט ביוון. פירוט נוסף על פעילות זו, וכן תיאור של כלל פעילותן של הקליניקות השונות מופיע בהמשך המסמך. אנו מזמינים אתכן ואתכם לעיין בסיכום, ונשמח לשמוע רעיונות נוספים, הערות, ושאלות על הפעילות שלנו.

מנחה קלינית: עו״ד סמר קודחה
מנחה אקדמי: ד”ר איתמר מן

בישראל קיימת חברה אזרחית ענפה אשר תחום זכויות האדם מהווה עיסוקה החברתי והמשפטי העיקרי. מצד שני הצורך להגן על זכויות אדם בכלל, וזכויות חברתיות בפרט, הולך וגדל. הפער בין אזרחי המדינה בני קהילות שונות הוא גדול, והפער בין בעלי כוח ואוכלוסיות מוחלשות הוא מן הגדולים בעולם, ופער זה מתבטא, בין היתר, גם בקשיי נגישות למשפט.

הקליניקה מעניקה סיוע משפטי לפרטים המשויכים לקבוצות המוחלשות ביותר בחברה הישראלית — למיעוט הלאומי הפלסטיני, לאנשים עם מוגבלות, לאנשים שחיים בעוני. בשנתיים האחרונות החלה הקליניקה לעסוק גם בתחום של סיוע משפטי לפליטים ומבקשי מקלט, הן בישראל, והן ביוון, והשנה הקליניקה הקדישה את עיקר זמנה לעניין זה ולקידום והטמעת משפט זכויות האדם הבינ”ל.

השנה פעילים בקליניקה 15 סטודנטים.

I. סיוע משפטי לחסרי מעמד בישראל

לאחר שבשנה שעברה התחלנו בפיילוט של מתן סיוע משפטי לחסרי מעמד במסגרת המרפאה לחסרי מעמד בבית הקרנות בהדר (של בית הספר לרפואה בטכניון), בשנה זו שכרנו משרד בבית הקרנות על מנת להרחיב ולייצב את פעילותנו שם. הקליניקה לזכויות אדם מרכזת את העבודה שם, אף שגם קליניקות נוספות שותפות במתן הסיוע המשפטי במקום. הסיוע ניתן פעמיים בשבוע, בכל פעם למשך שלוש שעות.

הפונים למרכז הם מבקשי מקלט מאריתריאה וכן פלסטינים החיים בישראל ללא מעמד. הבעיות המשפטיות שעימן מתמודדים הפונים הן מגוונות, וכוללות: הסדרת מעמד, הזכות לבריאות (פיזית ונפשית), הזכות לדיור ולקבלת שירותי רווחה, חובות, עבודה, משפחה ועוד. למרבית הפונים אין גישה לשירותי מערכת הבריאות וכתוצאה מכך לחלקם יש חובות בגין טיפולים דחופים שנאלצו לעבור. חלקם מבקשים מעמד בישראל מכוח שהות קבע, מכוח נישואים לבן זוג ישראלי וחלקם מכוח היותם מאוימים בעקבות שיתוף פעולה עם שלטונות ישראל.

עבור הסטודנטים הפרויקט מזמן הזדמנות לימודית חשובה ומאתגרת. הם מתנסים בלראיין לקוחות ובלגבות פרטים ומסמכים רלוונטיים לשאלה המשפטית. מכיון שהמרכז הינו ״walk in״ הסטודנטים מתמודדים עם מגוון שאלות משפטיות בתחומים שונים, מבלי יכולת להתכונן אליהם מראש. לאחר מכן הסטודנטים עובדים על פניות לגורמים המתאימים ובכלל זה משרד הפנים על ועדותיו השונות, קופות החולים ועוד. יצוין עוד כי המפגש עם אוכלוסיה זו והשותפות עם המרפאה הסטודנטיאלית מזמנת לסטודנטים חוויה מעצימה ומשמעותית.

בנוסף לסיוע המשפטי הפרטני לפונים למרכז, הקליניקה שואפת לעצב כלים מערכתיים לצורך התמודדות עם מגבלות התקנות והנהלים הקיימים בכל הקשור לגישה למערכת הבריאות.

במקביל להקמת המרכז וביסוסו, הסטודנטים הפועלים בפרויקט עמלים מתחילת הפרויקט על הכנת סיכום משפטי מקיף על זכויותיהם של אוכלוסיות שונות חסרות מעמד (מבקשי מקלט, מהגרים, בני זוג פלסטינים של אזרחים ישראליים או מאוימים) בתחומים הבאים:

– הזכות לבריאות, רישום ותשלומים בקופות חולים, טיפולים דחופים וכו’

– זכויות סוציאליות

– סיוע בשכ”ד

– הסדרת מעמד (בעיקר תושבות קבע או תושבות ארעית)

סיכום זה יסייע לסטודנטים המעניקים סיוע משפטי במרכז, ובכלל זה לסטודנטים מקליניקות אחרות המשתתפים בעבודה במרכז.

כרגע הקליניקה מטפלת טיפול יותר מעמיק בשתי פניות:

• הסדרת מעמד תושבות לבן זוגה של אזרחית ישראלית, הורים לשבעה ילדים ביחד. בן הזוג במקור מהגדה, סובל מבעיות רפואיות קשות שנגרמו לו בעקבות אלימות שהופעלה כלפיו על ידי בן משפחה. בני הזוג וילדיהם מתגוררים בישראל מזה תקופה ארוכה, אך מחמת העדר מעמד אין לבן הזוג כל כיסוי ביטוח בריאות כך שאת כל ההוצאות הרפואיות לרבות ניתוחים, הם נאלצים לשלם מכיסם או מתרומות. הסטודנטים הכינו פנייה למשרד הפנים בבקשה לאיחוד משפחות.
• פנייה של גבר פלסטיני עם מחלות לב בנוסף למצב נפשי קשה, החי בישראל כ 15 שנה ללא מעמד, אלא שוהה במדינה על בסיס היתרי שהיה מתחדשים כל חצי שנה, מכוח היותו נחשד בסיוע למדינת ישראל. לפונה יש ילד מתבגר מאזרחית ישראלית שמתגורר עימו בחיפה, והוא שרוי בחובות בגין הטיפולים הרפואיים המרובים שעבר ללא כל כיסוי ביטוחי מהמדינה או קצבה כלשהי מביטוח לאומי. לאחרונה, החליטו משרד הביטחון ומשרד הפנים להפסיק להנפיק לו היתרי שהייה, והקליניקה, בשיתוף פעולה עם הקליניקה לזכויות המיעוט הפלסטיני הכינה ערעור על החלטה זו לוועדת מאוימים.

II. זכות הפליטים ומבקשי המקלט לבריאות הנפש – פרוייקט יוון

בשלוש השנים האחרונות פועלת הקליניקה בשיתוף פעולה עם קליניקה גרמנית, להעניק סיוע משפטי ותרגום משפטי לפליטים המגיעים ליוון. הקליניקה הגרמנית מוצבת באי כיוס באופן קבוע ומעניקה סיוע משפטי למבקשי מקלט בשלב הגשת בקשת המקלט והראיון. בשנת הלימודים הנוכחית החלה הקליניקה לשתף פעולה עם
ארגון Humanity Crew, ארגון העוסק במתן סיוע פסיכו-סוציאלי לפליטים בערבית תוך שימוש בגישות שהן רגישות תרבותית. הקליניקה מציעה את מומחיותה בתחום זכויות האדם במשפט הבינלאומי על מנת להבטיח את זמינותה של הזכות לבריאות הנפש של פליטים נפגעי טראומה. מטרת הפרויקט לנסח דו״ח שיתעד את המצב בשטח: את הצורך בשירותי בריאות נפש לקליטתם ושיקומם של פליטים, את זמינותם של שירותים אלה, ולקדם מדיניות בנושא הזכות לשירותי בריאות הנפש עם ההתאמות התרבותיות והשפתיות הנדרשות. בחודש אוקטובר 2019 התקיימה נסיעת הכנה ומיפוי של מנחת הקליניקה עו״ד סמר קודחה לאתונה, שבה נפגשה עם ארגונים רבים העוסקים במתן שירותים למבקשי מקלט ופליטים. בחודש פברואר מתוכננת נסיעה של שלושה סטודנטים ביחד עם עו״ד קודחה להמשך המחקר, ובכלל זה לקיום ראיונות עם מבקשי מקלט, מגישי סיוע ועוד.

III. שמירה על הליך הוגן בבית המשפט הצבאי סאלם

השנה החלה הקליניקה עבודה על פרויקט משותף עם הוועד הציבורי נגד עינויים במסגרתו ייבצעו הסטודנטים בין היתר עבודת צפייה, מחקר ומוניטורינג להליכים המתנהלים בפני בית משפט צבאי.

בתחילת הסמסטר נערך סיור של כלל הסטודנטים בקליניקה בבית המשפט הצבאי בסאלם (שומרון), ובו צפו בדיוני הארכות מעצר והבחינו בכמה הפרות לזכותם של נאשמים\עצורים להליך הוגן. הסטודנטים הכינו פנייה המתייחסת לכמה נקודות: איכות התרגום ומידת הבנת הנאשם להליך המתרחש בבית המשפט; האפשרות לשמוע את המתורגמן וכן להשמיע את דבריו למשפחות הנאשמים המתיישבים רחוק באולם; תנאי מרחב המתנת המשפחות (תנאי כליאה ללא חופש תנועה ובהעדר אפשרות לרכישת מזון ושתיה במהלך שעות ההמתנה הארוכות); העדר חדר היוועצות עם עו”ד; העדר פרסום שעות הדיונים והבאתם לידיעת נאשמים ומשפחותיהם מבעוד מועד.

במהלך הסמסטר נערכו שתי תצפיות נוספות של סטודנטים שעוסקים בפרויקט. בנוסף לבחינת ההליך הדיוני, תפקיד הסטודנטים בתצפית הוא למלא שאלון שנבנה יחד עם הועד הציבורי נגד עינויים לצורך חשיפת אלימות או יחס בלתי הוגן שייתכן והופעלו נגד העומדים לדין לצד הפרת זכויות אחרות של עצורים, כגון מניעת מפגש עם בני משפחה ו/או עם עו”ד. במסגרת בתצפיות דיווחו הסטודנטים על מספר בעיות בתנאי החזקת העצורים, הבאתם לדיון, דרכי גביית עדותם ועוד. דיווחים אלה נמסרים לוועד נגד עינויים וכעת אנו שוקלים האם יש צורך בפעולה בתיק ספציפי, זאת לצד התמקדות הקליניקה בנושאים עקרוניים וכלליים של הפרת זכויות דיוניות והליך הוגן כאמור לעיל.

1. דיירות מוגנת

הקליניקה ממשיכה לעסוק בזכות לדיור, נושא אשר עד כה תפס נפח רחב מהפעילות שלה, ובמיוחד בתחום זכויות הדיירים המוגנים בנכסי רשות הפיתוח בחיפה ובעכו, בין בדרך של ייצוג פרטני ובין בעיסוק בסוגיות רוחב, כמו גם מעמדם של נכסי נפקדים.

• הקליניקה ממשיכה בייצוג וליווי משפטי של שתי משפחות, דיירים בשתי דירות אחת בחליסה ואחת בוואדי אלנסנאס בחיפה (במסגרת פרויקט זכויות הדיור בחיפה אשר הסתיים ב- אוקטובר 2018) בתביעות סילוק יד שהוגשו נגדם ע”י עמידר. את הדיירים אנו מלווים מזה כמעט שלוש שנים, לאחר שהקליניקה ייצגה את הדיירים גם בהליכים שקדמו להגשת תביעות הפינוי ע”י עמידר.

אחת התביעות נמחקה בזכות ההגנה שהגשנו בשם הדיירת,  וכעת אנו ממשיכים ללוות אותה בהסדר התשלומים מול עמידר, ובטיפול. בליקויים בדירה בעקבות נזקי החורף.

תביעת הפינוי של הדייר השני ומשפחתו עדיין לא הסתיימה ודיון ההוכחות בתיק נדחה לספטמבר 2020. בינתיים הצלחנו להשאיר אותו ואת המשפחה בבית, ועל אף המאמצים הרבים לנסות לשכנע את ועדת הפשרות בשיתוף פעולה עם ב”כ עמידר, להסדיר את זכויות הרכישה של המשפחה, ועדת הפשרות לא אישרה. המשמעות מבחינה משפטית היא המשך ניהול ההליך בבית המשפט עד לקבלת פסק דין בעניין.

• קיבלנו פנייה של דיירת מוגנת מעכו, אישה מבוגרת המתגוררת בדירה לבדה מזה שנים רבות. הדירה בבעלות אדם פרטי המסרב לבצע תיקונים ושיפוצים לליקויים מתמשכים בדירה. לטענתה פנתה באמצעות עורכי דין בעבר אך בעל הדירה אינו מתייחס. הפונה אף חוששת שגם אם תתבע את בעל הבית בהצלחה היא תצטרך לשלם מחצית מעלות התיקונים ואינה יכולה לעמוד בכך. בשלב זה, כאשר נראה שעומדים בפני דרך ללא מוצא, פנינו לקליניקה לגישור ואנו בוחנות את האפיק הזה ליישוב הסכסוך.

נושאים נוספים

• המשך ייצוג למשפחה בבקשת החזר הוצאות הסעה באמבולנס לקבלת טיפולי דיאליזה עבור חולה שנפטרה בינתיים, אך בזמנו הייתה מרותקת למיטה ונדרשה להסעה רפואית לצורך קבלת טיפולי הדיאליזה. פניית הקליניקה לשירותי בריאות כללית בעניין זה נדחתה. הסטודנטים עסקו הן בניסוח הפנייה והן כמובן בבדיקת רקע של החוק, התקנות והנהלים הקיימים ובחנו את הסתירה בין תשובת קופת החולים לבין נהלי משרד הבריאות שהיו בתוקף בתקופה הרלוונטיים. הקליניקה פנתה גם למחלקה המשפטית של משרד הבריאות בחיפה וגם הקובלנה לתלונות הציבור של הקופה, אך פניות אלה לא זכו להתייחסות המיוחלת. לכן הסטודנטים (שניים מצוות מרכז חסרי מעמד) קיבלו הנחייה להכין תביעה לבית הדין לעבודה.

תושב נחף פנה אל הקליניקה בבקשה לייעוץ וסיוע בקבלת הקצאת מגרש צמוד קרקע לאביו הסובל מנכות ומוגבלות בניידות. לאבא דירה בבעלותו בכפר אך זו אינה נגישה (80 מדרגות בכניסה לבית) ואין כל אפשרות הנדסית להנגיש אותה. הבן פנה למועצה המקומית וכן למשרד הבינוי והשיכון בבקשה להשתתף בהגרלה לצורך הקצאת מגרש צמוד קרקע אך התשובה הייתה כי עליו להמתין שש או עשר שנים מהיום שהאבא מוכר את הדירה בבעלותו. ברור שזה מצב קשה ואבסורדי. הקליניקה בוחנת כעת את המצב העובדתי והמשפטי.

מנחה קליני: עו”ד הרן רייכמן

הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך פועלת זו השנה התשיעית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, והינה כיום הגורם המשפטי המוביל בישראל במאבק החברתי למען שוויון הזדמנויות בחינוך. בשנים מאז הקמתה, צברה הקליניקה מומחיות וניסיון בתחום משפט ומדיניות חינוך. הקליניקה מפעילה “מוקד לשוויון הזדמנויות בחינוך”, הפעיל לאורך כל השנה בפניות לקליניקה באמצעות דואר אלקטרוני, דף פייסבוק ופניות ישירות לעו”ד הרן רייכמן. מרבית הפניות מגיעות בעקבות שמועות פה לאוזן לאור המוניטין שרכשה לה הקליניקה ומיעוטן בהפנייה מארגונים חברתיים אחרים. מדי שנה, החל מהמחצית השנייה של חודש אוגוסט ועד אמצע חודש ספטמבר מתקיים קו חם טלפוני לפניות הורים ותלמידים, אותו אנו מפרסמים באמצעות רשתות חברתיות.

הפניות בהן הקליניקה מטפלת הן מגוונות, ובהן: הפליה במערכת החינוך, פגיעה בזכות לחינוך חינם, אי מימוש זכויות בחינוך מיוחד, ועוד. הפונים לקליניקה מגיעים ממלוא מרחב האוכלוסיות בחברה הישראלית – חילוניים, חרדים, דתיים וערבים, כאשר דגש מיוחד ניתן על הטיפול באוכלוסיות מוחלשות ובתיקים בהם ישנה השפעה על ציבור רחב בדגש על אותן אוכלוסיות ש”קולן לא נשמע”.

מתחילת השנה הקליניקה טיפלה בלמעלה מ-100 פניות פרטניות. בתקופה זו ניהלה הקליניקה 3 הליכים בבתי משפט מחוזיים והגישה שני הליכים עקרוניים לבית המשפט העליון (בקשה לדיון נוסף בנושא תשלומי הורים וערעור מינהלי עקרוני בנושא הזכות לחינוך ממלכתי מותאם עבור הציבור החרדי).

בשנת הלימודים תש”פ משתתפים בקליניקה 10 סטודנטים וסטודנטיות שעסקו, בין היתר, בתיקים הבאים:

I. תשלומי הורים במערכת החינוך

דנג”ץ תשלומי ההורים (6432/19)

הקליניקה מייצגת קואליציה של ארגונים (האגודה לזכויות האזרח בישראל, עמותת ידיד, האגודה למען יוצאי אתיופיה וארגון “הלה למען החינוך”) ולמעלה ממאה הורים בשתי עתירות לבג”ץ שאוחדו.

• בג”צ חוזר התשלומים (בג”צ 5004/14) -עתירה לבג”ץ כנגד חוזר מנכל משרד החינוך המכשיר תשלומי הורים גבוהים במיוחד בבתי ספר ייחודיים, מכשיר גביית תשלומים עבור מקצועות בגרות ואף הקים ועדות חריגים המאפשרות לחרוג מהנורמות הבסיסיות של הדין של עקרון חינוך חינם. יצוין כי עצם הגשת העתירה השפיעה רבות על הנעשה בתוך משרד החינוך. תיק זה הוא חלק מהותי במאבק הקליניקה בהפליה הקיימת במערכת החינוך על רקע חברתי כלכלי וקיומם של בתי ספר ממלכתיים ל”עשירים בלבד”. העתירה הובילה בשלביה הראשוניים למספר שינויים בחוזרי המנכ”ל ולהגברת האכיפה במקומות מסוימים.

• עתירת הטאבלטים (בג”צ 6214/15) – עתירה בשם חתן פרס ישראל לחינוך, פרופ’ גבריאל סלומון ז”ל, ח”כ פרופ’ יוסי יונה ולמעלה ממאה הורים מכ-8 רשויות מקומיות שונות כנגד ההיתר לגביית תשלומים מהורים עבור רכישת אמצעי קצה טכנולוגיים תוך הפרת הוראות הדין בדבר חינוך חינם. העתירה הובילה כבר בשלביה המוקדמים להתקנת חוזר מנכ”ל חדש ולהגבלות בגובה ובאופן הגבייה.

במסגרת העתירה המאוחדת הצגנו תמונה רחבה של השלכות חוזרי המנכ”ל – החל מהפגיעה בעקרונות חינוך ממלכתי, הפרת הדין, ניצול החוזרים לנטילת כספים שלא כדין על ידי רשתות פרטיות ובעיקר יצירת מסגרות נפרדות להורים לבעלי ממון ולכאלו שאינם.

ביום 1.4.19 התקיים הדיון בתיק וביום 18.8.19. ניתן פסק דינו בן 74 העמודים של בית המשפט הגבוה לצדק (השופטים עמית, שטיין ומינץ) אשר דחה את העתירה. בפסק הדין נפסקו לטובתנו הוצאות נוכח השינויים שהובילה העתירה והוא נבחר לאחד מפסקי הדין העקרוניים של בית המשפט השנה והוא קיבל הדים רחבים בציבוריות הישראלית.

בעקבות ההשלכות המשמעותיות של פסק הדין הגשנו ביום 2.10.19 בקשה לדיון נוסף כנגד קביעותיו של פסק הדין. בבקשה התמקדנו בטענות הבאות:

• איזון בין אוטונומיה ושוויון– בית המשפט העניק מעמד חוקתי לאוטונומיה ההורית לרכוש לילדיהם שירותי חינוך עודפים בחינוך הציבורי ונתן לזכות זו משקל עודף ביחס לזכות לשוויון בחינוך. קביעה זו של בית המשפט סוטה מהפרשנות המקובלת ומהאמנות הבינלאומיות של הזכות לחינוך המעניקה להורים את הזכות לבחור חינוך מותאם תרבותי אך לא לרכוש תכניות חינוכיות במסגרת החינוך הציבורי.גם במסגרת החינוך הפרטי, בו קיימת אוטונומיה מסויימת להורים להשפיע על הקו החינוכי של מוסדות החינוך, כפופה אוטונומיה זו לעקרון השוויון.
• נפרד אינו שווה – מאז פסק הדין הידוע brown v. board of education מ-1954, בעניין ההפרדה הגזעית בבתי ספר בארצות הברית, עקרון “נפרד אינו יכול להיות שווה”, הוא עקרון יסודי במשפט הישראלי והבינלאומי.

בפני בית המשפט הונחו נתונים מובהקים שתשלומי ההורים במוסדות החינוך הייחודיים והתורניים מובילים להפרדה סוציואקנומית. על אף שבית המשפט לא חלק על קיומה של סגרגציה מעמדית זו הוא לא קבע כי מתקיימת הפליה על רקע חברתי כלכלי תוך סטיה מהותית מעקרון “נפרד אינו שווה”

• הטיה סוציואקונומית – “…יש הורים שיעדיפו להשקיע בריהוט חדש ויש הורים שיעדיפו להשקיע בחינוך ילדיהם” (מתוך פסק הדין).

משפט זה מגלם בתוכו את רוח פסק הדין. בית המשפט כשל בכך שלא הבחין כי אי השתלבותם של ילדים להורים ממעמד סוציואקונומי נמוך במוסדות החינוך גובי התשלומים אינה נובעת מבחירה אלא מהעדר אפשרויות בחירה אמיתיות הנובעות ממצבם הכלכלי והמבנה החברתי הקיים.

אנו טענו כי כשל זו נובע מהטיה (bias) על רקע סוציואקנומי של שופטי בית המשפט שכשלו מלהבין את מצב האוכלוסיה הענייה בישראל בדומה להטיות ממנה סובלים אנשים כלפי אוכלוסיות מודרות אחרות.

• שוויון ומצוינות – בית המשפט יצא מתוך הנחה כי האפשרות להורים לרכוש שירותי חינוך עודפים עבור ילדיהם במערכת הציבורית תייצר איי מצוינות במערכת החינוך הישראלית.

במסגרת הבקשה לדיון נוסף, הצגנו מחקרים המראים כי הנחות היסוד של בית המשפט שגויות ומצוינות בחינוך מאפיינת דווקא מדינות אשר מבוססות על תקצוב ציבורי ולא פרטי ומידת השוויון בחינוך בהן גבוהה.

• הסדרים ראשוניים וסמכות – בפסקה 4 לעמדתו קבע כבוד השופט שטיין קיבעה אשר זכתה להד ציבורי רחב על ידי שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ו”שמרניים” אחרים, להלן:

“…..הסוגיה שהונחה על שולחננו מעלה שאלות ערכיות ממעלה ראשונה….האיזון בין אוטונומיה לשוויון הוא אחד ההסדרים החברתיים הראשוניים שמסור למחוקק ולו בלבד. הקביעה כיצד איזון זה ייעשה צריכה להיעשות ביום הבוחר, ולא ביום העותר”

במסגרת הבקשה לדיון נוסף הראנו כי בית המשפט הוא זה שאפשר למשרד החינוך להתעלם מהכנסת ומדין הבוחר. בפסק הדין העניק בית המשפט סמכות לפקיד, מנכ”ל משרד החינוך, להתקין חוזרי מנכ”ל העומדים בניגוד לחקיקה קיימת ומבלי לפנות לכנסת ואף לוועדת החינוך של הכנסת. בכך נפגע כלל ההסדרים הראשוניים המחייב שסוגיות ערכיות ממעלה ראשונה יוכרעו על ידי הכנסת.

השבת כספי תל״ן (תכנית לימודים נוספת) (עת”מ 9273-12-18 (י”ם))

בתחילת חודש דצמבר 2018 הגישה הקליניקה עתירה כנגד משרד החינוך אשר תחייב אותו לנקוט בצעדים להשבת כספי תל”ן שנגבו שלא כדין להורים לתלמידות מאולפנת רבבה. טענה מרכזית אותה העלנו בעתירה היא כי תשלומי התל”ן אינם משמשים למטרתם וכי מוסדות החינוך מנצלים אותם למטרות חינוכיות אחרות “במקרה הטוב” ובכך פוגעים בשוויון בין מוסדות החינוך השונים ולצרכים שאינם קשורים לתלמידים “במקרה הרע”.

אנו רואים בעתירה זו כחלק משלים הכרחי במאבק ביצירת פערים במערכת החינוך באמצעות גביית תשלומי הורים לצד העתירה כנגד חוזר המנכ”ל, באשר לא די יהיה בהסדרה ראויה של אפשרויות הגבייה אלא נדרשת גם אכיפה ראויה.

לצד זאת, עתירה זו מהווה ראש חץ במאבק בשחיתות ציבורית המתקיימת במערכת החינוך הנובעת בקשר שבין מנהלי רשתות חינוך (בעיקר בחינוך הממלכתי דתי) לבין הנהלת משרד החינוך. להערכתנו, משרד החינוך מתיר העברה של לפחות מאות מיליוני שקלים מכספי הורים ומכספי משרד החינוך לרשתות אלו במרמה ובניגוד לכל דין.

בעקבות הגשת העתירה נערך דו”ח בקרה בבית הספר בעקבותיו הורתה המדינה על החזר כספים שנגבו ביתר או לא סופקו בגינם שירותים. בעקבות כך ניתן ביום 9.12.19 פסק דין המורה על מחיקת העתירה נוכח שינוי המצב המינהלי. לאחרונה אף נפסקו לטובתנו הוצאות לאור השינוי שהביאה העתירה.

עם זאת, נוכח העובדה כי בית המשפט לא דן במלוא טענותינו אנו שלחנו בסמוך לכתיבת דו”ח זה מכתב מפורט טרם הגשת עתירה בו אנו דורשים החזר מלא של שעות התל”ן שנגבו ביתר.

חשיפת דו”חות ביקורת על בתי ספר

הקליניקה קיבלה כ-7 פניות שונות הנוגעות לאי קבלת מידע הנוגע לדו”חות ביקורת של מנהל האכיפה ובקרה במשרד החינוך בעקבות תלונות הנוגעות לגביית תשלומי הורים וניהול כספי החשבון הבית ספרי. בעקבות כך שלחה הקליניקה פנייה עקרונית הנוגעת להעברת הדו”חות נוכח הוראות חוק חופש המידע וחשיבותם לבקרה על הסוגיה הפרוצה של תשלומי הורים.

עד למועד זה טרם התקבל מענה ואנו מתעתדים לשלוח תזכורת אחרונה טרם הגשת עתירה ולפנות בעתירה נוספת.

פניות נוספות

הקליניקה מטפלת באופן שוטף בגבייה אסורה של תשלומי הורים ברמה הפרטנית. כך למשל אנו מייצגים עשרות הורים מחולון אשר מוחים על “גבייה אוטומטית” של תשלומי הורים בכרטיסי אשראי מבלי לאפשר את הזכות החוקית לבחור האם לשלם תשלומי רשות.

II. סגרגציה של מבקשי מקלט

במהלך השנים האחרונות הובילה הקליניקה מספר הליכים משפטיים כדי לכפות על רשויות מקומיות לקיים את חוק לימוד חובה ולהבטיח חינוך רשמי חינם לילדי מבקשי מקלט החל מגיל 3. לצד מאבקים אלו טיפלנו בשנים הקודמות וגם בשנה הנוכחית במספר לא מועט של פניות פרטניות של ילדי מבקשי מקלט אשר נפגעת זכותם לחינוך.

1. סגרגציה בגני ילדים בנתניה

פרשה מרכזית בה אנו טיפלנו בשנה הקודמת נוגעת להחלטת עיריית נתניה להקים שני גנים “יעודיים” לילדי מבקשי מקלט בעיר. באופן לא מפתיע הגנים מוקמו בסביבה מוזנחת הסובלת מתחלואי תברואה, ריח וקרבה לעבריינים ובנוסף התנאים בחצר הגנים רחוקים מלעמוד בדרישות הדין. בעקבות החלטת העירייה החליטו ההורים שלא לשלוח ילדיהם לגנים. לאחר שפניות מטעמנו לא הואילו, הגשנו עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז (עת”מ 45438-01-19), כנגד הפרדת ילדי הגנים בנתניה. במסגרת העתירה הבהרנו כי מדיניות “נפרד שאינו שווה” אינה חוקית ומפלה מטבעה. מדיניות זו פוגעת בזכויות ילדי מבקשי המקלט לחינוך ולאפשרות להשתלב בחברה. בעתירה גם טענו שהתנאים בגנים אינם הולמים. הדיון בעתירה התקיים ביום 25.2.19, ובעקבות לחץ בית המשפט העירייה התחייבה כי בשנה הבאה הגנים יהיו מעורבים. כבר לשנה זו התחייבה העירייה להעביר את כל ילדי הגן הצפויים לעלות לכיתה א׳ בסוף השנה לגנים מעורבים. קישור לכתבה בהארץ.

2. רישום ילדי מבקשי מקלט למוסדות חינוך בפתח תקווה

בשנת 2016 נאלצנו להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז בכדי לחייב את עירית פתח תקווה לרשום ילדי מבקשי מקלט בתחומה למוסדות החינוך ולממש את זכותם לחינוך. השנה חזרה העירייה לסורה וסרבה לרשום את ילדי מבקשי המקלט למוסדות החינוך. בכך מנסה העירייה, באמצעות הפרת הזכות לחינוך, להפעיל לחץ על הוריהם של הילדים לעזוב לעיר אחרת. לא פחות מטרידה מהתנהגות העירייה היא התנהגות משרד החינוך אשר סירב להפעיל סמכויותיו ולהורות לעירייה לבצע רישום כדין. בעקבות כך הגישה הקליניקה בחודש יולי 2019 עתירה (עת”ם 19757-07-19) בשם כ-134 ילדי מבקשי מקלט שלא נקלטו במערכת החינוך בעיר בדרישה לקלוט אותם וכן לחייב את העירייה לקיים רישום אינטגרטיבי. בעקבות העתירה הורה בית המשפט לרשום את הילדים כדין. אנו עוקבים בכדי לוודא שהליך הרישום מתנהל כדין.

ביום 17.7.19 ניתן פסק דין המחייב את עיריית פתח תקווה לקלוט את הילדים למערכת החינוך. עם זאת, עיריית פתח תקווה לא קיימה את פסק הדין כלשונו.

בעקבות כך, הגשנו ביום 16.9.19 בקשה לפי פקודת ביזיון משפט וביום 2.10.19 ניתנה החלטה תקדימית בה בית משפט קיבל את הבקשה, פסק הוצאות כבדות על העירייה והבהיר לעירייה ולמשרד החינוך את חובתם לרישום הילדים.

3. רישום מבקשי מקלט בתל אביב

עיריית תל אביב נתפסת אצל רבים, בצדק יחסי, כעירייה הפועלת למען מבקשי המקלט ככל שמדובר בחינוך, באשר לא ניתן לזהות תופעות התעמרות קיצוניות. עם זאת, נוהגת עיריית תל אביב לקיים מסגרות נפרדות ברובן הן בגני הילדים והן במרבית מוסדות החינוך.  מדיניות הפרדה זו מובילה לנזק חינוכי עצום לילדי מבקשי המקלט, המתגברת בהעדר תמיכה מדינתית לטיפול בחסכים הסביבתיים עימם הם מגיעים למערכת החינוך.

בשנים האחרונות, מדיניות ההפרדה קיבלה חיזוק משמעותי ומצער באשר הוקמו בתי הספר גוונים וקשת המיועדים אך ורק לילדים זרים ולמבקשי מקלט. מוסדות חינוך אלו נמצאים מחוץ לשכונות בהם נמצאים מרבית מבקשי המקלט ומרוחקים מחלק ניכר מהתלמידים ששובצו אליהם למרות קיומם של מוסדות חינוך סמוכים למגורי המשפחות. בחלק מהמקרים המרחק אף עולה על 2 ק”מ.

בהשוואה, הוקם בשכונת שפירא בית ספר ממלכתי צומח חדש שקלט למיטב הידיעה כ-8 ילדי מבקשי מקלט למרות שמרבית הילדים הגרים בסמיכות אליו הם מבקשי מקלט וכאשר לא ברור כיצד נבחרו ילדים אלו.

בנסיבות אלו שלחנו מספר פניות לא מועט לטיפול בבעיות פרטניות שארעו בשל הקמת בתי הספר הללו, בהן הצבענו על אי חוקיות המדיניות הנוכחית.

במסגרת פנייה עקרונית יותר, העמדנו את העירייה לא רק על אי חוקיות מדיניות ההפרדה, אלא על ריחוק מוסדות החינוך גוונים וקשת ועל הרחקתם של ילדים מבתי ספר בהם מלמדים יום לימודים ארוך. בעקבות פנייתנו, העירייה מממנת הסעות חינם לילדים המתגוררים במרחק למעלה מ-2 ק”מ מבתי הספר וכן מממנת מקבילה של יום לימודים ארוך בעלות נמוכה במיוחד.

לקראת שנת הלימודים הבאה, וככל שלא נקבל מענים על שינוי מדיניות, אנו עושים הכנות לקידום הליכים משפטיים למניעת סגרגציה במסגרות החינוך בתל אביב, כמו גם מימון סיוע חינוכי מותאם לתלמידי מבקשי המקלט, בשל החסכים הסביבתיים מהם הם סובלים.

III. מוסדות ממלכתיים חרדיים

לצד המאבק למניעת הדרת תלמידים ברשתות החינוך הגדולות, אנו מלווים מספר קבוצות של הורים המבקשים להוביל לפתיחת מוסדות חינוך ממלכתיים חרדיים (ממ״ח). אחת מהקבוצות במבשרת ציון החליטה לקדם הליכים משפטיים להקמת מוסד חינוך ממלכתי חרדי. בעקבות כך פנינו למשרד החינוך ולרשות המקומית ומשלא הוקם בית ספר, הגשנו בחודש יולי 2019 עתירה תקדימית (61735-07-19)לחיוב המדינה והרשות המקומית להקים מוסד חינוך ממלכתי חרדי.

במסגרת העתירה טענו כי מימוש הזכות לחינוך מחייב את משרד החינוך להעניק גם לילדים חרדים מוסדות חינוך ממלכתיים, וכי המדינה אינה מעניקה להם פתרונות מותאמים בבתי הספר הממלכתיים הקיימים. אנו טוענים עוד כי בתי הספר הממלכתיים החרדיים (שכמותם הוקמו כבר כ-50 ברחבי הארץ) יקדמו לימודי ליבה אשר נחוצים להשתלבותם של צעירים חרדיים בשוק התעסוקה ובחיי המדינה, וכן תימנע ההפליה העדתית המתקיימת במוסדות החינוך החרדיים.

ביום 27.11.19 ניתן פסק דין הדוחה את העתירה מכיוון שהזרם הממלכתי חרדי אינו מצוין בחוק ובשל סירוב העירייה.

בעקבות כך, הגשנו בתחילת חודש ינואר 2020 ערעור לבית המשפט העליון בו טענו כי בית המשפט לא התמודד עם הטענות החוקתיות המשמעותיות בדבר הזכות של כל ילד לקבל חינוך מותאם, הולם, שוויוני ונגיש. עוד טענו כי למעשה הילדים החרדים הם היחידים שהרשויות אינן דואגות להן לבית ספר מתאים וכי החלופות שעלו אינן רלוונטיות.

לערעור שלנו אשר זכה להד תקשורתי רחב צפויים להצטרף גופים נוספים.

IV. ילדים חולים

ילדים חולים הם תלמידים הנעדרים ממסגרות חינוך לתקופות העולות על 21 יום בשל מחלה. שירות החינוך לילדים חולים, הקבוע בחוק חינוך לילדים חולים, הופרט על ידי משרד החינוך ומטופל על ידי זכיין. לצערנו, השילוב בין הזכיין הנוכחי והעדר פיקוח נאות של משרד החינוך, מוביל לתופעות קשות של זניחת אותם ילדים חולים על ידי המערכת – החל באי הספקת שירותים כליל או הספקת שירותים חלקיים, שליחת מורים לא מתאימים, העדר מענה לפניות ועוד. חומרת הדברים מקבלת משנה תוקף מאחר ולצערנו מאות ילדים נמצאים במשך שנים רבות בביתם בגלל העדר התאמה של מסגרות החינוך לקליטתם.

לאורך השנים האחרונות הקליניקה עובדת בצמוד עם מטה המאבק למען הילדים החולים בטיפול בעשרות פניות פרטניות ועקרוניות שנה בשנה, אשר הובילו בין היתר לתיקון החוק המבטיח חינוך חינם לילדים חולים גם בגילאי 3-4.

בשנת 2018 הגשנו עתירה בעניין העדרה של תכנית לילדים חולים (בג”ץ 1860/18). בעקבות הגשת העתירה הודיעה המדינה על כוונתה להתקין תקנות לילדים חולים. בדיון בעתירה בחודש ספטמבר 2018 העירו השופטים למדינה כי הם מזהים פגיעה בילדים. לאחר הדיון והגשת העתירה הגישה המדינה לוועדת החינוך טיוטת תקנות עליהם אנו הערנו בהצביענו כי שעות החינוך לילדים חולים אינה ראויה וכי הליכי ההפרטה יימשכו. הדיון בתקנות צפוי להתקיים לאחר התכנסות הכנסת מחדש.

במהלך השנה האחרונה חל שינוי פרסונלי לטובה בגורמים המפקחים במשרד החינוך. הפיקוח על הזכיין השתפר מאוד ועלו במחשבות לגבי שינוי מבני עתיד לרבות צמצום של הפרטת השירות. בנסיבות אלו, אנו נמצאים בתהליך של שיג ושיח בכדי להשפיע על עיצוב המבנה העתידי.

פעוטות אלרגיים

ביום 27.6.19 קיבל בית המשפט הגבוה לצדק (בג”ץ 7812-18) עתירה שהגשנו בשם עמותת יה”ל והורים נוספים להטמעת נהלים לשמירה על פעוטות אלרגיים במעונות יום.

לאחר פסק הדין, התברר כי קיימת מחלוקת בין משרדי הממשלה בכל הנוגע לתקצוב הסייעות לפעוטות אלרגיים לשנים לאחר מכן. בעקבות כך שלחנו פניות למשרדי הממשלה טרם הגשת עתירה חדשה. בעקבות פניות אלו ולחצים נוספים תוקצבו הסייעות.

בנוסף ליוינו הורים לילדת גן אלרגית הלומדת בבית ספר פתוח. הילדה שהתה בביתה תקופה ארוכה מכיוון שהרשויות ביקשו לממן סייעת אחת לשתי ילדות על אף שמרבית שעות היום הן נמצאו בחללים שונים. בעקבות פניותינו ולחצים נוספים הוצמדו לילדה בנות שירות לאומי.

V. נושאים נוספים

מלבד הטיפול בפרויקטים מרכזיים אלה, העניקה הקליניקה סיוע משפטי לעשרות של הורים בנושאי חינוך שונים, החל מתיקי חינוך מיוחד (שילוב, אי מימוש זכויות), מיון תלמידים, פגיעה בזכויות תלמידים, הליכי הרחקה והעברה ועוד.

מנחה קלינית: ד״ר עו״ד דלית קן-דרור פלדמן

מנחה אקדמי: ד”ר דניאל בן-אוליאל

הקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר הינה הקליניקה הותיקה מסוגה בארץ, ומטרתה להתמודד עם האתגרים המשפטיים הרבים המתעוררים בעידן הטכנולוגי. סוגיות אלה כוללות, בין היתר: הגנת הפרטיות ו-Big Data, קניין רוחני, חופש ביטוי ברשת, התקפות קיברנטיות וביטחון לאומי, אחריות ספקים לפגיעות ברשת ועוד. הקליניקה משלבת הבנה בתחום החידושים הטכנולוגיים יחד עם מומחיות בתחומי המשפט הרלבנטיים לרגולציה של חידושים אלה, ועושה שימוש בכלים משפטיים כמכשיר לשינוי חברתי והגנה על זכויות בהקשרים של טכנולוגיה וסייבר. השנה הקליניקה מתרכזת גם בנושא של יזמות טכנולוגית.

בקליניקה משתתפים בשנה”ל תשע”ט 11 סטודנטיות וסטודנטים, שפועלים במסגרת מספר פרויקטים:

I. חופש הביטוי המקוון

1. חקיקה

הקליניקה עובדת על הצעה לתיקון חוק תעמולת הבחירות שיעגן את החלטת יו”ר ועדת הבחירות לתעמולה מסומנת בתב”כ 8/21 בן מאיר ואח’ נ’ מפלגת הליכוד ואח’. בהחלטה זו נקבע כי

“בכל פרסום שיעשה על-ידי המפרסמים, או ביוזמתם – ידרשו המפרסמים לפרט בצד המודעה, או בגופה, את: זהותו, שמו ומענו של מזמין המודעה (הרשימה המתמודדת לבחירות הרלבנטית), ופרטים מקבילים לגבי האחראי להזמנת המודעה וכן למסור את דרכי ההתקשרות עמם (מען, כתובת אלקטרונית, טלפון)”.

בתוך כך, הקליניקה עובדת גם על הצעה לתיקון החוקים הרלוונטיים כך שמטרד ההודעות בתקופת הבחירות יפחת. אנו מקווים להגיש פניה בנושא ליו”ר ועדת הבחירות הנוכחי בהקדם, אולם תיקוני החקיקה כולם יוכלו להיעשות רק לאחר בחירתה של כנסת חדשה.

2. אכיפה אלטרנטיבית

אכיפה אלטרנטיבית היא הפרקטיקה שבה המדינה פונה לרשתות חברתיות ופלטפורמות מקוונות אחרות כאחד האדם ומבקשת הסרת תכנים לאור מדיניות הפלטפורמות. רוב הפניות של המדינה במסלול זה מתקבלות, מבלי שהציבור הרחב מודע אליהן. בעקבות פעילות הקליניקה בשנה”ל תשע”ט במסגרת הצעות החוק השונות בנושא חופש הביטוי באינטרנט ובעקבות פניות שונות בתחום האכיפה האלטרנטיבית ליחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, כתבה ד”ר דלית קן-דרור פלדמן, מנהלת הקליניקה, יחד עם פרופ’ ניבה אלקין, מאמר בנושא זה שהתקבל לפרסום בכתב העת המשפט במכללה למנהל (במסגרת חוברת נושאית לכבוד עשרים שנים לחוק חופש המידע). במאמר טוענות המחברות כי הגיעה העת לחייב את המדינה לתעד את פעילויות האכיפה האלטרנטיבית אותן היא מבצעת, להקים ועדה ציבורית שתבחן מעת לעת את הסרות התכנים, ולקבוע חובת שקיפות שתחול על גופים בעלי מאפיינים ציבוריים (כגון: פייסבוק וגוגל).

3. חסימת אנשים מעמודים של אישי ציבור ברשתות חברתיות

בעבר פנתה הקליניקה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיקבע הנחיות בנוגע לדרך בה מותר לחסום אנשים מדפים או אתרים של שרים וסגני שרים. בימים אלה מסיימת הקליניקה כתיבה של נייר עמדה בנושא ובו תקנון מוצע לאימוץ באתרים של אנשי ציבור, שעיקרו הסדר ברור לדרך בה ניתן יהיה לחסום אנשים מהשיח הציבורי, דירוג החסימות וההסרות על פי עוצמתן וכן קביעת זכות ערעור. נייר העמדה יוגש ליועץ המשפטי לממשלה, ליועץ המשפטי לכנסת וכן יועלה לאתר האינטרנט של הקליניקה ויוצע כתקנון מוצע לאתרים ועמודים של אנשי ציבור.

4. פרויקט “הט(ע)יות ברשת”

הקליניקה למשפט לטכנולוגיה ולסייבר, בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי והמכון הישראלי לדמוקרטיה קיימו במהלך החודשים לפני 2 סבבי הבחירות לכנסת בשנת 2019, קו חם של דיווחים על משתמשי פייסבוק החשודים בפעילות פוליטית חריגה של תעמולת בחירות בלתי מסומנת, פעילות שנאסרה על ידי יו”ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר.

במסגרת הפרויקט עלו שאלות שונות על גבולות חופש הביטוי הפוליטי. בעקבות כך הוגשה הצעת מחקר בנושא למרכז הסייבר (ד”ר דלית קן-דרור פלדמן יחד עם ד”ר יפעת נחמיאס, שסייעה לקליניקה במהלך סבבי הבחירות). הצעת מחקר זו התקבלה. המחקר יבסס עצמו על הנתונים שנאספו במהלך סבבי הבחירות. תוצאות הפרויקט של הקליניקה הוצגו אף במפגש פורום הסייבר באוניברסיטת חיפה במהלך חודש נובמבר 2019.

II.פרויקט היזמות

בשל הצטרפותו של ד״ר דני בן-אוליאל כמנחה האקדמי של הקליניקה, ולאור מומחיותו בתחום, הקליניקה עוסקת במספר תחומים הקשורים ליזמות, וביניהם:

1. השקעות אנג’לים בחברות הזנק בישראל

המדינה משקיעה כספים רבים בעידוד היזמות ובתוך כך בעידוד אנג’לים להשקיע בישראל ולפתח את תחום היזמות, במחשבה שעידוד השקעות יביא לצמיחה כלכלית לרווחת כל תושבי ישראל. ואולם, חסרים נתונים חשובים היכולים לסייע לחוקרים ולקובעי המדיניות לבחון האם התמיכה הממשלתית בהטבות מס לאנג’לים אכן מגשימה את מטרותיה. הקליניקה ביקשה לחקור האם כספי הציבור המושקעים בעידוד השקעות האנג’לים אכן תורמים, ולבחון האם הרגולציה על תחום השעות האנג׳לים היא מיטבית. לשם כך נפגשה הקליניקה עם מומחים מחברת IVC, המפרסמת דיווחים שונים בתחום היזמות. בנוסף, בימים אלה בונה הקליניקה שאלון שיופנה לאנג’לים על מנת לאסוף נתונים על השיקולים שלהם להשקיע בישראל בחברות עתירות ידע. בנוסף, ערכה הקליניקה רשימה של אנג’לים, אותם נרצה במידת הצורך לראיין.

במהלך סמסטר ב’ שנה”ל תשע”ט פנתה הקליניקה לראש רשות המיסים בבקשה לקבל נתונים על כמות בקשות הפטורים של אנג’לים ממס,  ונתקבלה תשובה חלקית. בסמסטר זה הקליניקה שבה ופנתה בבקשה לקבלת נתונים נוספים. הנתונים טרם התקבלו.

2. מודלים לתמיכה במיזמים עתירי טכנולוגיה

השקעות פרטיות בתחומי היזמות מתאפיינות בכך שהמשקיעים מעדיפים פרויקטים קצרי מועד, בהן הרווח הוא מהיר. העדפה זו עלולה ליצור כשל שוק, בו חברה עם רעיון טוב, שהושקעו בה כספי ציבור, תיסגר. הדבר נכון במיוחד בתחומים עתירי טכנולוגיה כגון הקלינטק, תחום טכנולוגי בו מנסים ליצור טכנולוגיה שתביא לשיפור באיכות הסביבה – כמו צריכת אנרגיה נבונה, מזעור ייצור פסולת או טיפול בה.

הקליניקה בוחנת מודלים שיגדילו את התמיכה במיזמים מסוג זה, על מנת להתגבר על כשל השוק. במסגרת זו פנתה הקליניקה לרשות החדשנות לקבלת מידע על הסיבות שבגינן נסגרות חברות, אך בתגובה נמסר כי אף שהחברות נדרשות לדווח על כך, המידע לא קוטלג. בכל זאת, הקליניקה כותבת בימים אלה נייר עמדה בנושא בהסתמך על ספרות אקדמית. לצד זאת, הקליניקה בוחנת אפשרות לשיתוף פעולה יחד עם הרשות לחדשנות על מנת לייצר מידע בתחום, שיוביל בסופו של דבר לחיזוק היזמות בתחום זה. כיום, ככל הידוע לקליניקה, אין כל מידע אמפירי בנושא.

3. יזמות נשית

הקליניקה, ביחד עם הקליניקה למשפט ופמיניזם, בוחנת האם ישנו שוני מגדרי בין יזמים ליזמיות בתחום הטכנולוגיה, מבחינת החסמים והאתגרים העומדים בפני יזמים ויזמיות. ובמידה ואכן קיים פער כזה, לבחון האם יש מקום להתייחס באופן ממוקד ליזמיות בתחום הטכנולוגיה במסגרת חלוקת המענקים והתמיכה ליזמים.

4. הגדרת יזם

בסמסטר ב’ של שנה”ל תשע”ט, החלה הקליניקה לעסוק בשאלה האם פעולות היזם שבוצעו בשלב של טרום הקמת החברה אמורות לחייב את החברה. במהלך הסמסטר בוצעה חשיבה ראשונית ועל בסיס הנתונים שנאספו בקליניקה מנחי הקליניקה החלו בכתיבת מאמר אקדמי בנושא. תיתכן אף הכנת פניה לרגולטורים הרלוונטיים בעקבות כתיבת המאמר.

III. בריונות מקוונת

הקליניקה, יחד עם הקליניקה ליישוב סכסוכים, מכינה מערך שיעורים לכיתות ח’ בו יועברו תכנים העוסקים בבריונות מקוונת, לרבות הקניית כלים לפתרון סכסוכים, לימוד על הסכנות המשפטיות והלבר-משפטיות בבריונות מקוונת ושמיעת סיפור אישי של סטודנטית שחוותה בריונות בבית הספר. הסדנה תועבר, כפיילוט, בבית הספר ״החיטה״ בזכרון יעקב. התכנית החלה במהלך חופשת הסמסטר (6 בפברואר 2020) בהרצאתה של גב׳ אורנה היילינגר מאיגוד האינטרנט, שעסקה בסכנות הנשקפות לילדים בעולם המקוון. לאחר שיושלם הפיילוט בבית הספר החיטה, הקליניקה מתכוונת להציע את מערך השיעורים לבתי ספר נוספים להפעלה עצמית. במקביל הקליניקה תבחן את אופן אסדרת מקרי הבריונות ברשת במשרד החינוך לאור הרגולציה המקובלת במדינות שונות בעולם.

IV. פרויקט בשיתוף עם אתר “כל זכות”

הקליניקה עובדת כיום על מסמך ובו פירוט זכויות וחובות בתחום זכות היוצרים. הדף אמור לעלות באתר ״כל זכות״ ולהנגיש מידע לציבור הרחב ובו הסבר מתי וכיצד ניתן לעשות שימוש ביצירה.  למשל, האם מותר לעשות שימוש בספר שיצא לאור בשנת 2001, אולם לא יודעים מיהו היוצר או בעל זכות היוצרים, ומהן המגבלות שיחולו על שימוש כאמור.

V. ליווי קהילת הלהט”ב בחיפה בהקמת מאגר מידע וארכיון

החל משנת הלימודים הזו, הקליניקה מלווה את קהילת הלהט”ב בחיפה במסגרת הקמת אתר ובו ארכיון תמונות, מכתבים וכדומה. במסגרת הפרויקט נכתבים כתבי הרשאות להעברת תכנים ולשימוש בהם (תוך כדי ניתוח מערך זכויות היוצרים בתכנים הללו), חוות דעת בתחום הגנת הפרטיות, תנאי שימוש באתר ומדיניות פרטיות לאתר.

VI. פרטיות רפואית בווטסאפ

הקליניקה פנתה למשרד הבריאות בנוגע להגנה על פרטיותם של מטופלים בקופות החולים ובבתי החולים, לאור שימוש נרחב של הצוות הרפואי בפלטפורמות פרטיות כמו “ווטסאפ” במסגרת התייעצויות רפואיות הנוגעות לחולה. הקליניקה חושבת שיש לאזן בין הרצון לתת מענה מהיר וטוב לחולה, לבין העברת תכנים רפואיים סודיים בפלטפורמות פרטיות וקראה לאמץ פלטפורמות קיימות מהירות ונוחות לשימוש, המבטיחות הגנה טובה יותר על נתונים רפואיים סודיים

VII. סיוע לפרויקט בן יהודה

הקליניקה מסייעת לעמותת מחשוב ספרות עברית, האחראית לפרויקט ״בן יהודה״, שהינו “מיזם התנדבותי שעוסק ביצירת מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית, … אשר מוגשת לטובת הציבור באתר אינטרנט, חינם וללא פרסומות.” (מתוך אתר “פרויקט בן יהודה”), בשאלות הקשורות לקניין רוחני.

VIII. השכלה נגישה

מזה מספר שנים עוסקת הקליניקה בקידום עקרון ההשכלה הנגישה, על ידי שיפור הנגישות של חומרי הוראה ומחקר המוגנים בזכויות יוצרים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. במסגרת פרויקט זה ייסדה הקליניקה ​פורום השכלה נגישה שהורכב מנציגי מרבית המוסדות לשכלה גבוהה בארץ בשיתוף עם בית הספר למשפטים, המסלול האקדמי – המכללה למנהל. הפורום נוהל בראשות פרופ’ ניבה אלקין-קורן, פרופ’ אורית פישמן-אפורי, גב’ עמירה דותן ומנחת הקליניקה. ​הפורום הגיע בשנת 2011 לעיצוב עקרונות שימוש הוגן בתחום המקראות המודפסות והשמורים הדיגיטליים.

לאור בקשות שעלו ממוסדות להשכלה גבוהה בארץ להמשיך וללוות את הטמעת העקרונות, התקיימה בפברואר 2018 פגישה מחודשת של הפורום להשכלה נגישה.

בשנה”ל תשע”ט הקליניקה הצליחה להגיע להסכמה בפורום בכל הנוגע להליך הפקדת התזות במוסדות להשכלה גבוהה ואף הייתה שותפה לניסוח טופס ההפקדה החדש. לטופס המוצע צורף נייר עמדה קצר הפונה לות”ת ומבקש להכיר בטופס בפרט ובפרסום נגיש בכלל (Open Access), כחיוני לצורך מיצוב ישראל על מפת המחקר העולמית. הקליניקה עוקבת לאחר תהליך הטמעת הנוסח החדש של טופס ההפקדה, ומסייעת בעת התקלות בבעיות (ויש כאלה רבות).

IX. כנסים והרצאות אורח

1. ד״ר דלית קן-דרור פלדמן העבירה שיעור על זכויות יוצרים ותוכן פתוח במסגרת קורס ויקיפדיה לסטודנטים ברפואה(3.12.19).
2. ד״ר דלית קן-דרור פלדמן העבירה שיעור על פרויקט זיהוי המשתמשים הפיקטיביים של הקליניקה ועל מניפולציות שונות לרבות Deep Fake במסגרת סמינר במרכז הבינתחומי בהנחיית עו”ד דן אור-חוף ועו”ד לימור שמרלינג (6.12.19).
3. ד״ר דלית קן-דרור פלדמן הציגה את המחקר על מכוניות אוטונומיות שהתבצע בקליניקה בשנתיים החולפות במסגרת כנס Law & AI – Católica Graduate Legal Research Conference 2019 שהתקיים ב Faculdade de Direito da Universidade Católica Portuguesa Lisboa, Portugal (ספטמבר 2019).
4. ד״ר דלית קן-דרור פלדמן הרצתה על פרויקט זיהוי המשתמשים הפיקטיביים של הקליניקה במסגרת פורום סייבר (נובמבר 2019).
5. ד״ר דלית קן-דרור פלדמן הרצתה על תוכן פתוח ופרסום פתוח במסגרת כנס ספרנים שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן (נובמבר 2019).
6. ד״ר דלית קן-דרור פלדמן הרצתה על היבטים משפטיים של Deep Fake במסגרת כינוס של ישראל 2050 (נובמבר 2019).
7. ד״ר דלית קן-דרור פלדמן מונתה כמזכירת ועדת המשנה של המיזם הלאומי למערכות נבונות בנושא אתיקה ורגולציה של בינה מלאכותית בראשות פרופ’ קרין נהון. בוועדה חברה אף פרופ’ ניבה אלקין-קורן. דו״ח הוועדה הוגש בחודש אוגוסט 2019 לוועדה המתכללת ואושר בחודש דצמבר לפרסום.
8. ד״ר דלית קן-דרור פלדמן הייתה מרצה אורחת באוניברסיטת קארל בפראג, צכיה בנושא Open Access and Open Data. הנסיעה מומנה על ידי האיחוד האירופאי במסגרת פרויקט הנגשת פרסומים אקדמיים לציבור הרחב ללא תשלום (דצמבר 2019).
9. ד״ר דלית קן-דרור פלדמן הוזמנה להרצות בכנס לחוקרים ולספרנים על פרסום פתוח ותוכן פתוח בבית ברל (פברואר 2020).
10. ד״ר דלית קן-דרור פלדמן הוזמנה להשתתף כחברה בוועדה לבחינת הקמתם והטמעתם של מאגרים מוסדיים במוסדות להשכלה גבוהה, בכל הנוגע להיבטים משפטיים בתחום.

X. פרסומים מדעיים

• דלית קן-דרור פלדמן וניבה אלקין קורן, שקיפות פעולות המדינה בסביבת המידע, המשפט (לפני פרסום)
• דלית קן-דרור פלדמן “פרסום פתוח”, עתיד להתפרסם בספר מכון מופ”ת.
• Dalit Ken-Dror Feldman, We Should not Blame the Car – Artificial Intelligence and a Suggested Model – under review – Internet Policy Review (Alexander von Humboldt Institut für Internet und Gesellschaft gGmbH) .
• Fake Users Bots and Elections: The Israeli experience (בהכנה).
• Deep Fake וחוק הסרטונים – יחד עם עו”ד ורדית אבידן (בהכנה. תקציר המאמר עבר סינון ראשוני לפרסום בכתב העת “מעשי משפט״).

מנחה קלינית: עו”ד רעות כהן

מנחה אקדמית: ד”ר שגית מור

באופן מסורתי, הכלים בהם משתמשים עורכי דין שעוסקים בקידום זכויות אדם הם לרוב כלים מהמשפט הציבורי (עתירה לבג”ץ ולבית המשפט לעניינים מנהליים; הגנה על זכויות חשודים ונאשמים במשפט הפלילי; קידום חקיקה וחקיקת משנה). בעשור האחרון התחדדה ההבנה שעל אף חשיבותם, הכלים מהמשפט הציבורי אינם מספקים, הן בשל הסעדים המוגבלים שהכלים מעניקים לנפגעים והן על רקע ההשפעה הגוברת של חברות ומוסדות פרטיים על זכויות האדם.

כך למשל, לצד עתירות לבג”ץ בטענה שגובה הקצבאות שמעניקות המדינה לא מספיקות למחייה בכבוד ולכן פוגעות בזכות היסוד לקיום בכבוד, מתקיים מאבק משפטי יום יומי בלשכות ההוצאה לפועל בדבר התוכן הממשי של הזכות, כפי שהיא (לא) מתבטאת בפסיקת צו תשלומים חודשי לחייבים הנמצאים בעוני. וכן, כאשר בית המשפט מורה לשחרר אדם ממעצר משום שנעצר ללא חשד סביר, חירותו של אותו אדם מובטחת מעתה ואילך, אך הוא אינו מפוצה על נזקיו לאחור. יתרה מזו, קיימת הרתעת חסר כלפי התנהלות בלתי תקינה של המשטרה וגורמי התביעה. ההליך האזרחי ישמש הן כדי לפצות על הפגיעה בחירות בעבר והן ככלי אפקטיבי למניעת פגיעה לא מוצדקת בחירות בעתיד.

הקליניקה למימוש זכויות אדם באמצעות ההליך האזרחי בשנת הלימודים תשע”ט מתוך הצורך האמור והציבה לה מספר מטרות מרכזיות: קידום זכויות אדם, בפרט של אוכלוסיות מוחלשות, באמצעות ההליך האזרחי; הענקת מיומנות בכלי המשפט האזרחי לסטודנטים ולסטודנטיות; ופיתוח כלים ותובנות שיעמיקו וירחיבו את היכולת לקדם זכויות אדם באמצעות ההליך האזרחי.

הקליניקה מנוהלת מאז הקמתה על ידי עו”ד רעות כהן, ומשתתפים בה השנה 9 סטודנטים וסטודנטיות, כולם בשנה ג׳.

I. תיקים פרטניים

הקליניקה מעניקה סיוע משפטי בתחומים של חובות, מוגבלות, דיור, זקנה, ועוד. התיקים מגיעים ממגוון מקורות ובהם מהסניגוריה הציבורית, מאגודת הלהט״ב, ממרכזי הזכויות של הקליניקות, המרכז לטיפול באנשים עם התמכרויות, ומפניות אישיות לקלינאית. במקרים המתאימים, הסיוע המשפטי מתבטא גם בייצוג בבתי משפט.

1. סיוע משפטי בחובות

הקליניקה מעניקה סיוע משפטי ללקוחות בנושאי חובות, ובכלל זה חובות לבנקים וגופים פרטיים, חובות בהוצאה לפועל, חובות הנגבים ע״ מרכז לגביית קנסות ועוד. מדובר בסיוע משפטי עם “ביקוש” רב כיוון שכיום, לאחר סגירתה של עמותת “ידיד”, אין כמעט גופים המעניקים סיוע פרטני בתחומים אלה והסיוע המשפטי של משרד המשפטים מוגבל למי שעומד בקריטריונים כלכליים מצומצמים. להלן מספר דוגמאות:

• הקליניקה ייצגה אדם שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל ללא ידיעתו ובמעמד צד אחד נתפס רכבו בשעות הלילה כאשר הוא מרוחק מביתו. מדובר באדם עם מוגבלות, מחלים ממחלת סרטן שעבר טלטלה בחייו בשנתיים האחרונות. במשך זמן רב האדם לא היה מיוצג ואף הגיש ערעור לבדו. הקליניקה נכנסה לייצוג בשלב הערעור. לטענת הקליניקה תפיסת הרכב נעשתה שלא כחוק והגשת הבקשה במעמד צד אחד הוגשה שלא בתום לב תוך הטעיית בית המשפט. לצערנו, בית המשפט שלערעור לא דן באופן ענייני בטענות המשפטיות, וניתן תוקף של פסק דין להסכמות שהצדדים הגיעו אליהן. הקליניקה שוקלת את האפשרות של הגשת תביעה אזרחית נגד שתי חברות ההלוואה שפתחו את ההליכים. עו”ד רעות כהן התראיינה בנושא לתכנית סדר יום עם קרן נויבך.
• הקליניקה סייעה לאישה שרכשה שירות טיפולי מעסק, כאשר באותו מעמד שווקה לה הלוואה על סך 10,000 ש”ח שתאפשר לה לפרוס את העסקה לתשלומים. האישה התחרטה במועד הקבוע בחוק, אולם העסק סרב להחזיר לה את הכסף וחברת ההלוואות סירבה לבקשה לפרעון מוקדם של ההלוואה. לעמדת הקליניקה, המתווה המשפטי שהעסק יצר עם החברה הוא מתווה שמנסה לעקוף את ההוראות הקוגנטיות של חוק הגנת הצרכן, וחוזה ההלוואה נוגד את הוראות חוק הלוואות חוץ בנקאיות. הקליניקה כתבה מכתבים בשם הלקוחה ומשזה לא עזר, סייעה לאישה בכתיבת תביעה קטנה. במהלך הטיפול בתיק, סטודנטים מהקליניקה ליוו לבדם את הלקוחה לפגישת גישור במסגרת התביעה. בסופו של דבר לאחר הוחזר לאישה כל כספה והחברה התנצלה.
• הקליניקה מסייעת לאסירים משוחררים עם קנסות, פיצויים והגבלות איתם הם מתמודדים לאחר תום המאסר. הקליניקה הגישה בשם אסיר משוחרר בקשה לבית המשפט המחוזי למחיקת ריבית פיגורים בחוב מסוג פיצוי. החוב המקורי עמד על סך 50,000 ובעקבות ריביות הפיגורים תפח לכ- 70,000. הטענה המרכזית היא שתכליתה של ריבית פיגורים היא לתמרץ אנשים לשלם בזמן. כאשר הלקוח שהה במאסר, לא יכול היה לשלם את החוב ולכן התכלית של ריבית הפיגורים לא מתקיימת. לעמדתנו, אין להעניש אנשים על כך שאין להם יכולת כלכלית. המדינה טוענת מנגד, כי משום שסכום הפיצוי היה נמוך יחסית לחומרת העבירה, אין למחוק את ריבית הפיגורים. דיון בבקשה יתקיים בבית המשפט במהלך חודש פברואר 2020.
• לקליניקה הגיעה אישה מבוגרת לאחר שקיבלה התראה לפני מאסר. בעברה הייתה מכורה לסמים ובאותה תקופה ביצעה עבירה פלילית. השופט החליט לשלוח אותה להליך גמילה ולקנוס אותה בסך 1,500 ש”ח בלבד במקום לגזור עליה מאסר. תהליך הגמילה הצליח וכיום האישה נקייה אך מתקיימת מקצבאות בלבד. במהלך השנים לא שילמה את הקנס וקנסות נוספים שהצטברו לסך של 6,000 ₪, כאשר מחצית מהסכום הוא בגין ריביות פיגורים. הקליניקה הגישה עבור האישה בקשה לעיכוב הליכי מאסר, פריסת החוב לתשלומים בהתאם למצבה הכלכלי ובקשה למחיקת ריבית פיגורים. כל בקשותינו התקבלו וריביות הפיגורים נמחקו.
• לקליניקה הגיע אדם בן 70 שמתקיים מקצבה וגר בדיור הציבורי לאחר שנקנס על סך 1,000 ש”ח בגין עישון בשטח האוניברסיטה, תחת כיפת השמיים. לעמדת הקליניקה, אין בפעולתו של הלקוח עבירה לפי החוק ולכן הקליניקה הגישה בקשה לרשויות האכיפה העירוניות לביטול הקנס. בקשת הקליניקה לא התקבלה ועל כן הלקוח ביקש להישפט. הקליניקה תייצג את הלקוח בהליך המשפטי.
• הקליניקה מלווה אישה המתקיימת מקצבאות ומתגוררת בדיור הציבורי שצברה לאורך חייה חובות בסך 200,000 ש”ח. הקליניקה תגיש עבור האישה בקשה לחדלות פירעון במסגרת החוק החדש שנכנס לתוקף בשנת 2019.
• הקליניקה סייעה לאדם שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל שלא כדין על חוב ישן שממנו הלקוח הופטר. ניסיונות הלקוח לדבר עם עו”ד שפתח את התיק ולהסביר לו את מצב העניינים לא צלחו. רק לאחר התערבות הקליניקה, הצד שמנגד השתכנע שיש ללקוח טענות משפטיות טובות והחליט לסגור את תיק ההוצאה לפועל שפתח נגדו.
• לקליניקה הגיע בחור צעיר שהיה בעברו מכור להימורים וכיום מטופל במרכז שיקומי. כאשר היה מכור צבר חובות שונים ונפתח לו תיק הוצאה לפועל. הקליניקה מסייעת ללקוח להגיש בקשה לצו תשלומים בהתאם ליכולותיו הכלכליות.
• לקליניקה הגיע אדם שהסתבך בחובות לאחר תקופה של אבטלה. הוא צבר חובות לבנק, לכביש 6, דוחות חניה, וקנסות נהיגה. חשבונו עוקל על-ידי מספר גורמים. מכיוון שכל חוב נגבה באופן שונה ועל-ידי גוף שונה, הפונה היה מבולבל, לא ידע מה לעשות ובמה לטפל קודם. עברנו עם הלקוח על כל חוב וחוב, הוסבר מה לעשות וכעת הקליניקה עובדת עבורו על בקשה למחיקת ריביות פיגורים ופריסת קנסות.

2. הגנה על זכויות חייבים בהליכי גבייה מינהלית

גבייה מינהלית היא גבייה דרקונית וכופה, במסגרתה גופים אשר להם קיימת סמכות הגבייה (בעיקר עיריות) משמשים כתובעים, שופטים ומבצעים. בפני האזרח ניצבים חסמים רבים למימוש זכויותיו, ולפיכך נוצר חשש לפגיעה בזכות להליך הוגן, הזכות לקניין, הזכות לקיום בכבוד ועוד.

כך למשל, מסייעת הקליניקה לאדם שקיבל דרישת חוב על סך כ- 10,000 ש”ח מתאגיד המים העירוני. דרישת התשלום היא על חוב שנוצר לפני עשר שנים. במהלך השנים התאגיד לא ביצע פעולות גבייה ולא שלח התראות בגין החוב. גם במכתבים האחרונים שנשלחו, התאגיד לא ציין על אילו תקופות צריכה בדיוק החוב, מה קרן החוב ומה הריביות וכדומה.

לאחר שכתבנו השגה לתאגיד, במסגרתה טענו כי על-פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה אין לגבות את החוב בגין שיהוי והתיישנות, התאגיד החליט למחוק 40% מהחוב אולם עומד על כך שהחוב לא התיישן. הקליניקה הסבירה ללקוח מה אפשרויותיו המשפטיות והוא כעת שוקל האם לשלם או לפנות לבית המשפט בהמרצת פתיחה ולבקש סעד הצהרתי כי החוב התיישן.

3. פרויקט סיוע משפטי וקידום זכויות לאנשים מקהילת הלהט”ב

אין כיום קליניקה משפטית בארץ שעוסקת באופן ספציפי בזכויות להט”ב ומרבית הסיוע המשפטי שניתן ללהט”ב עוסק בהפליה או בענייני מעמד אישי. אולם, הבעיות המשפטיות המגוונות בהם נתקלים אנשים להט”ב נתפסות, בטעות, כלא קשורות לזהות המגדרית או המינית שלהם. לכן, הם מתקשים לקבל סיוע משפטי בארגוני הבית השונים.

תפיסת הקליניקה היא כי פעמים רבות ההדרה שחווים להט”ב על רקע זהותם מובילה להדרה במגוון זירות נוספות ועלולה להוביל להדרדרות לעוני וצבירת חובות, אי-מיצוי זכויות בתחום הבריאות, הדיור, הבטחון הסוציאלי, ועוד. על כן, הקליניקה לקחה על עצמה להעניק סיוע משפטי מקיף לאנשים להט״ב ובתוך כך לעשות את החיבור בין הבעיה המשפטית לזהות המגדרית גם כאשר החיבור אינו ישיר. בנוסף, הקליניקה משתתפת בפרויקטים לקידום מדיניות במקרים המתאימים.

• הקליניקה ייעצה משפטית לאישה שקיבלה דרישה על חוב דמי ביטוח לאומי בתקופה בה הייתה סטודנטית ושילמה סכום מופחת. במסגרת הטיפול במקרה עלתה שאלת השלכות הגדרת בנות זוג כידועות בציבור, וכפועל יוצא, הגדרת אחת מבנות הזוג כ״עקרת בית״.
• הקליניקה מסייעת לאישה שקיבלה דרישה מביטוח לאומי לשלם חוב על סך 200,000 ש”ח בגין קצבאות הבטחת הכנסה שקיבלה משנת 2013 מכיוון שביטוח לאומי החליט כי מאז היא ידועה בציבור של בת זוג ולא הייתה יכולה להיות מוגדרת כאם חד הורית. הקליניקה מסייעת ללקוחה במכתב השגה, בה הטענה כי באותה תקופה הן לא היו ידועות בציבור ולכל היותר יש לראות בהן כ-“נפרדות” ולכן היה לבחון את זכאותה של הלקוחה באופן נפרד. עוד הקליניקה טוענת כי בשלב כלשהו במהלך השנים ביטוח לאומי ידע על בת הזוג והכריע כי הן לא ידועות בציבור.
• הקליניקה מסייעת לאזרח ישראלי שהוא תושב צרפת מזה עשור. הפונה מקבל טיפול הורמונלי כבר 5 שנים ומגדיר עצמו כגבר לכל דבר ועניין, ומבקש לשנות את פרט המין שלו בתעודת הזהות הישראלית על מנת שיוכל לשנות את פרט המין שלו בתעודת התושב הצרפתית (“ששואבת” את המידע האישי מהדרכון או מתעודת הזהות של ארץ האזרחות). בישראל דורשים ממנו להגיע לישראל על-מנת להיפגש עם וועדה מיוחדת מספר פעמים לאורך תקופה, דבר שאין באפשרותו לעשות הן מבחינה כלכלית והן בשל נסיבות אישיות.
• הקליניקה מייעצת לאדם שאושפז בבית חולים ופרטי האישפוז האישיים והרגישים על אודותיו הועברו לקופת החולים. הוא לא מעוניין שלרופאיו בקהילה תהיה גישה לפרטים אישיים אלה. הקליניקה הגישה בינתיים שאילתא לרשות להגנה על הפרטיות בנושא.

זכויות אנשים טרנסג׳נדרים במערכת הבריאות

הקליניקה משתפת פעולה עם פרויקט גילה להעצמה טרנסית בפרויקט לקידום זכויות טרנסג’נדרים במערכת הבריאות. במסגרת הפרויקט הוגשו שתי בקשות חופש מידע בנושא הועדה להתאמה מגדרית (״שינוי מין״) על מנת לאסוף ולמפות נתונים. הכוונה הייתה לבחון אילו סוגי ניתוחים נעשו במסגרת סל הבריאות תחת “שינוי מין”, וזאת לאור תחושה של רגרסיה בסוגי ניתוחים שמאושרים, וריבוי טענות שסוגים של ניתוחים לא נמצאים בסל (כדוגמת ניתוח נישוי פנים, מלשון הפיכה לנשי). במהלך שנת הלימודים הקודמת קיבלנו תשובות לבקשות חופש המידע,  ובתזמון לא מתכונן מראש, השתמשנו במידע שקיבלנו בתיק שנפרט עליו להלן, על-מנת להוכיח כי ניתוח נישוי פנים נעשה שנים במסגרת סל הבריאות, ולסתור את עמדת קופת החולים שטענו כי ניתוח זה לא בוצע.

בנוסף, במהלך שנה שעברה פנינו לוועדה להתאמה מגדרית ולמשרד הבריאות, לאחר שהגיעו אלינו פניות לפיהן הוועדה מעניקה לכאורה יחס מועדף ועזרה צמודה יותר למטופלים שמבקשים לעבור פרוצדורות רפואיות בבית החולים תל-השומר, לעומת מטופלים המבקשים לעבור פרוצדורות דומות בבתי חולים ציבוריים אחרים. הוועדה אמנם ממוקמת בבית החולים תל-השומר, אולם מדובר בוועדה ארצית בלתי תלויה שנדרשת להעניק שירות תוך הסתכלות על טובת המטופל בלבד, בדגש על מימוש הזכות שלו לאוטונומיה. ביקשנו הבהרות מהוועדה ומשרד הבריאות בעניין זה. אמנם, עד היום לא קיבלנו תשובה רשמית, אולם מבדיקות שערכנו עם גורמים בשטח, לאחר פנייתנו הוועדה שינתה את אופן פעולתה.

עוד באותה פנייה הבאנו לתשומת לב משרד הבריאות כי קיים אי-סדר בקופות החולים ביחס לאנשים טרנסג’נדרים ובקשתם לביצוע התאמה מגדרית. כך, חלק מקופות החולים מנפיקות התחייבויות (טופס 17) למימון פרוצדורות מסוימות, אך לא לפרוצדורות אחרות, וחלק מהקופות עדיין סבורות באופן שגוי שהתחייבויות מסוימות יינתנו בכפוף לאישור הוועדה בלבד. מצב הדברים שונה לא רק בין הקופות אלא גם בין המחוזות של כל קופה. על רקע מצב דברים זה ביקשנו ממשרד הבריאות להבהיר לקופות החולים כי ישנן פרוצדורות אותן ניתן לעבור על בסיס מודל “הסכמה מדעת”, ללא צורך באישור הוועדה להתאמה למגדרית וכי יש לנהוג בעניין זה באופן אחיד למטופלים בכל הקופות ובכל המחוזות של כל קופה, שכן נדמה כי מטופלים טרנסג’נדרים בפריפרייה מופלים לרעה בנושא.

גם לפניה זו, משרד הבריאות לא השיב, אולם במסגרת התיק שעליו נפרט להלן – ניתן לומר שמשרד הבריאות הביע כי עמדתו דומה לעמדתנו.

בחודש יולי 2019 הגישה הקליניקה בקשה בשם פרוייקט גילה להעצמה טרנסית ובשם האגודה לזכויות הלהט״ב להצטרף כידיד בית משפט להליך של אשה טרנסית שביקשה מימון דרך סל הבריאות לניתוח נישוי פנים וסורבה. בבקשה טענה הקליניקה כי ניתוח נישוי פנים איננו ניתוח קוסמטי אלא יש לו חשיבות רפואית על מנת לטפל בדיספוריה מגדרית. ביום 31.7.2019 התקיים הדיון המקדמי, והקליניקה צורפה כידיד בית משפט.

בעקבות עמדת הקליניקה, בחודש אוקטובר 2019 בית המשפט נתן החלטה במסגרתה הביע עמדות תקדימיות לפיהן נראה כי הפרוצדורה כן קיימת בסל הבריאות וניתן לקבלה לפני “אישור סופי” של הוועדה. במסגרת ההליך משרד הבריאות כבר הביע עמדה לפיה כל הניתוחים שמבוצעים לצורך התאמה מגדרית (למשל, ניתוחי חזה, נישוי פנים, הסרת גרוגרת וכדומה) הם חלק מהותי מההליך לשינוי מין וכלולים בסל. דיון הוכחות נקבע לחודש מרץ 2020, לאחריו נקווה כי האמירות בהחלטה יהפכו לפסק דין.

במקביל, הגשנו עבור מטופלת בקופת חולים כללית קובלנה למשרד הבריאות על כך שלא אושר לה טופס 17 לניתוח נישוי פנים, וזאת לאחר שעברה את הוועדה להתאמה מגדרית והגישה מספר פעמים בקשה לטופס 17 מהקופה. רק לאחר הקובלנה שהגשנו, הלקוחה קיבלה טופס 17.

4. סיוע לאנשים עם מוגבלויות

הקליניקה מייצגת אדם עם מוגבלות נפשית בבקשה לצו פינוי שהוגשה נגדו על-ידי ספק שירותי הדיור המוגן שלו. המדובר על אדם המקבל סיוע בביתו, ובשל הקושי של אנשים עם מוגבלות נפשית לשכור דירות בשוק החופשי שכר את הדירה מהעמותה. העמותה טוענת שהשכרת הדירה נעשתה במסגרת השוק החופשי ולכן רשאית להפסיק את ההתקשרות החוזית עימו. במקביל להליך המשפטי, אנו מלווים אותו במיצוי זכויות מול וועדת סל שיקום מחוזית וספקי שירות למשרד הבריאות בתחום הדיור. בדיון ראשון שהתקיים טענו שיש לצרף את משרד הבריאות להליך כמי שהוא הרגולטור על שירותי השיקום. השופט קיבל חלקית את בקשתנו והורה למשרד הבריאות להגיש את עמדתם בהליך. הדיון הבא יתקיים במרץ 2020. בינתיים הצלחנו להביא את הלקוח לקבל תיאום טיפול מחברת דיאלוג, שאמורה ללוות אותו לקבל שירותי דיור מספק דיור אחר. יצויין כי לצערנו, ספקי שירות רבים לא מוכנים לקבל אותו לשורותיהם.

5. הפליה בקבלה לעבודה בגין חובות

הקליניקה מייצגת אדם שלא התקבל לעבודה לאחר שבתגובה לשאלה במבחן מיון אותו חויב לעבור הוא סיפר כי יש לו חובות. מבחן המיון קבע כי מרכיבי אישיותו תקינים, אולם בשל העובדה שיש לו חובות הוא מועד לעבריינות תעסוקתית. לעמדת הקליניקה מדובר בהפליה בקבלה לעבודה שכן מדובר בשוני לא רלוונטי וקביעה לא מהימנה המבוססת על דעות קדומות כנגד אנשים בעוני. כמו כן, הקליניקה סבורה כי מקום העבודה הפר את החובות המוטלות על מעסיק המשתמש במבחני מיון. הסטודנטים ערכו מחקר וכתבו טיוטת כתב תביעה אך לצערנו, הלקוח נכנס להליכי פשיטת רגל ועוה”ד המייצגת אותו בפשיטת הרגל המליצה לו שלא לתבוע בשלב זה.

בשל חשיבות העניין, הקליניקה החליטה לטפל בסוגיה באופן עקרוני ועל כן פנינו לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה וקיימנו עמם פגישה במהלכה הוסכם כי הנושא יקודם, בין היתר מול מכוני המיון. לעמדתנו מדובר במקרה קלאסי של עוולה שעוד אין לה שם, לכן במקביל למחקר והפעולה המשפטית כנגד התופעה נפעל גם להעלאת מודעות להפליה זו. הקליניקה כרגע מייצרת תכנית פעולה לקידום הפרוייקט, ובכלל זה גיוס מרואיינים/תובעים פוטנציאליים.

6. תביעת פיצויים בגין מעצר שלא כדין

הקליניקה מייצגת קטינה בתביעת פיצויים על מעצר שלא כדין. הקטינה שהתה בביתה בעת שהגיעו לבצע חיפוש אחר ראיות בעבירות בהן האחים שלה היו חשודים. במהלך החיפוש השוטרים מצאו בתיק הקטינה ערכת עבודה שנחשדה להיות ערכת פריצה ואז הודיעו לה כי היא עצורה בחשד לפריצת בתים. הקטינה נעצרה ללא חשד סביר וללא בחינת חלופת מעצר, עברה חקירה קשה מבלי שניתן לה ייעוץ משפטי מקדים, נכלאה בתא מעצר עם אישה בגירה ועוד. למחרת הקטינה שוחררת לאחר שבית המשפט קבע שלא היה חשד סביר לעצור אותה. בחודש יולי 2019 הוגשה בשמה תביעה על סך 30,000 ש״ח בגין הזק הנפשי שנגרם לה בעקבות המעצר. התביעה תלויה ועומדת.

II.פרויקטים לשינוי מדיניות

1. זכויות חייבים

נהלים במרכז לגביית קנסות: הקליניקה הגישה ביחד עם האגודה לזכויות האזרח הערות על טיוטת כללי המרכז לגביית קנסות, לפריסת חובות, ומחיקת ריביות. טענו כי למרות שהכללים ניסו לנבא מראש מקרים שמצדיקים הפחתת ריביות, יש להעניק שיקול דעת לגורמי המרכז להפחית ריביות גם במקרים סוציאליים נוספים שלא נופלים לגדרי ההגדרות. בנוסף טענו כי ראוי לקבוע קריטריונים מנחים לעניין גובה ההפחתה והפריסה עצמה, ולא להשאיר שיקול דעת נרחב ושרירותי לפקידים.

אסירים חייבים: אחת הבעיות הגדולות עמם מתמודדים אסירים משוחררים עם חזרתם לחברה היא חובות כספיים. יכולת האסיר לשלם חובות במהלך תקופת המאסר היא מוגבלת, בפרט כאשר מדובר באסירים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. למרות זאת, החובות ממשיכים לצבור ריביות פיגורים גבוהות במהלך תקופת המאסר וכשהאסיר משתחרר הוא מגלה שחובותיו תפחו לממדים גדולים. בשנה שעברה הגישה הקליניקה בקשות חופש מידע, אספה נתונים וניתחה אותם.

הקליניקה עומלת על הצעות חוק בענין מאסר חלף קנס ושינוי שיעור ריבית הפיגורים בחוק (שיעור שנקבע בתקופת שנות ה-80, כאשר האינפלציה בישראל הייתה גבוהה מאד ולכן הצדיקה קביעת ריבית פיגורים גבוהה).

בפרוייקט זה הקליניקה משתפת פעולה עם האגודה לזכויות האזרח והסניגוריה הארצית, ובסוף ינואר 2020 תתקיים פגישה של חברי הפרוייקט עם מקבלי ההחלטות במרכז על-מנת לפרוס בפניהם את הקשיים הייחודים לאסירים. בין הנושאים שעל הפרק: מאסר חלף קנס, הסדרי חובות לאסירים בתוך כתלי הכלא, עיקול כספי קנטינה ועוד.

2. הכשרות מקצועיות ללא-אקדמאים

לקליניקה פרויקט משותף עם עמותת “121 – מנוע לשינוי חברתי” בנושא הכשרות מקצועיות ללא-אקדמאים (פרויקט המקפצה). 55% מהישראלים לא מחזיקים בתואר אקדמי ורבים מהם עובדים בעבודות עם שכר  נמוך. זאת ועוד, בשוק העבודה הישראלי חסרים כיום עשרות אלפי בעלי מקצוע אך עובדים רבים אינם בעלי הכשרה מספקת או רלוונטית לצרכי שוק התעסוקה כיום וחסרים לפיכך אופק תעסוקתי.

הפרויקט שואף להוביל לשינוי מדיניות בנושא שיוביל לאימוץ תוכנית ממשלתית, שתאפשר לכל מי שרוצה ללמוד ולפתח כישורים מקצועיים, בסבסוד המדינה, בקורסים המתואמים עם מעסיקים וכוללים התמחות מעשית אצלם. תכנית כזו תוכל לשפר את מעמדם ושכרם של מאות אלפי אנשים ואף לחלצם מעוני.

הקליניקה מסייעת לעמותת 121 בביצוע ראיונות עם מוטבים רלוונטים (אנשים שעברו בעבר הכשרה, אנשים שזקוקים להכשרה ולא הצליחו לעבור וכדומה) על-מנת להבין מהניסיון שלהם מה החסמים, האתגרים והיתרונות בהכשרות המקצועיות כיום. הדגש הוא להגיע לאנשים מקרב האוכלוסיה הערבית ומהפריפריה. בשלב ראשון הסטודנטיות בקליניקה מסייעות בניסוח שאלוני המחקר ובנית תכנית לגיוס מרואיינים, שהיא משימה מאתגרת. בכוונתנו לקיים את הראיונות במידת האפשר בסמסטר ב, ולעבד את המידע שיופק בצורה שתהיה האפקטיבית ביותר לשינוי מדיניות (קובץ עדויות, נייר מדיניות, וכולי).

III. סיוע משפטי במרכז זכויות

הקליניקה מעניקה סיוע משפטי בנושאי משפט אזרחי, ובמיוחד חובות והוצאה לפועל, דיור, ועוד, במרכז הקליניקות שהוקם השנה בשכונת הדר (פירוט בסיכום של הקליניקה לזכויות אדם).

برنامج حقوق الأقلية العربية-الفلسطينية
מנחה: ד”ר אילן סבן

מטרתה של הקליניקה ללבן סוגיות משפטיות מרכזיות הנוגעות לשסע הלאומי בישראל, שסע שהוא קרוב לודאי השסע המכונן של החברה הישראלית, ושמעורר מחלוקת עמוקה בחברה הישראלית.

הקליניקה מטפלת במגוון נושאים הנוגעים למעמדו של המיעוט הלאומי הערבי פלסטיני ומתבססת, בבחירת הפרויקטים והסוגיות לטיפול, על הרעיון של ״הסכמות חלקיות״: על אף המחלוקות העמוקות, ישנו תווך של הסכמה בדבר חובתה של המדינה לקיים ״שוויון ללא הבדל דת גזע ומין״ ולפעול ל״פיתוח הארץ לטובת כל תושביה״.

העובדה שד״ר אילן סבן הינו גם המנחה האקדמי וגם המנחה הקליני של הקליניקה באה לידי ביטוי בשני היבטים. ראשית, אנו מאפשרים רישום מצומצם יותר של תלמידים; השנה פועלים בקליניקה 5 סטודנטים. שנית, כאשר נדרש ייצוג על ידי עורך דין, משתפת הקליניקה פעולה עם ארגונים, עורכי דין מתנדבים, ובמקרים מסוימים גם המנהל המקצועי, עו״ד הרן רייכמן, מייצג בתיקים.

הקליניקה פעלה השנה בתחומים הבאים:

I.מעמד אזרחי בישראל

מזה שלוש שנים הקליניקה עוסקת במעמד אזרחי בישראל של צעירות פלסטיניות, שעניינן מופנה אלינו ממוסדות רווחה שונים שבהם הן גדלות או מתגוררות.

• צעירה מהפנימייה לנערות בסיכון בעאבלין. הפנימיה לנערות בסיכון בעאבלין פנתה לקליניקה בעניינה של יסמין, צעירה בת 20, שנולדה בגדה המערבית. אביה היה סייען של ישראל, והוא איבד את חייו בהיותה בת שנתיים לאחר שהיה כלוא ברשות הפלסטינית. היא גדלה בבית יתומים ועברה בילדותה תקיפה מינית על ידי אחיה. כשהגיעה לגיל 18 עזבה את הפנימייה בעאבלין, אך בשל בעיות התנהגותיות משמעותיות היא מתקשה להחזיק מעמד במסגרות שיקומיות והיא בסיכון. ב 2017 הוגשה באמצעות עו״ד הרן רייכמן, המנהל המקצועי של הקליניקות, עתירה לבג”ץ כדי להסדיר את מעמדה. בעקבות העתירה, ובתיאום עם הפרקליטות הגישה הקליניקה בקשה בשמה להסדרת מעמדה ללשכת משרד הפנים בחיפה. בעקבות הבקשה ניתנה ליסמין אשרת תושבות ארעית שמאפשרת לה לעבוד בישראל. תהליך הענקת האשרה מתעכב כעת בשל שאלת התחקיר הביטחוני, והקליניקה ממשיכה בטיפול.
• הסדרת מעמד של ארבעה ילדים של אזרחית ישראל. הקליניקה מייצגת אשה תושבת ישראל שהתחתנה, עברה לירדן, ילדה חמישה ילדים, התגרשה ושבה לישראל כשילדיה עמה. בהגיעה לישראל, בשנת 2011, היא וילדיה הגיעו לחרפת רעב. שלושה מילדיה בגרו. אחת שבה לגור בירדן. שני הילדים הנוספים הם קטינים, והם מטופלים בפנימיית אלחנאן בעאבלין. ב 2017 התאזרחה האם, והקליניקה מסייעת לילדיה להסדיר את מעמדם. הקושי בעניינם נובע מהיות הילדים רשומים במרשם הפלסטיני ולכן מופעל ביחס אליהם חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) שמגביל את האפשרות למעמד. שני מכתבים שנשלחו למשרד הפנים ברשות הפלסטינית בבקשה להוציא מהמרשם הפלסטיני את האם וילדיה לא נענו. הקליניקה, באמצעות עו”ד רונן שקלרש ממשרד בן-ארי פיש (שפועל כאן פרו-בונו), עתרה בשמה לבג״ץ. תגובת המדינה לעתירתנו ניתנה בחודש נובמבר 2019 והתבקשה בה דחיה על הסף. אנו ממתינים להחלטת בית המשפט.
• הסדרת מעמדה של צעירה בסיכון. הקליניקה מטפלת בעניינה של צעירה נוספת בת 20 בסיכון, שנולדה לאם תושבת ירושלים המזרחית ולאב פלסטיני מהגדה המערבית, ומעמדה שלה לא הוסדר מעולם. הקליניקה שלחה מכתב מפורט למשרד הפנים המתאר את מצבה ואת הצורך בהענקת מעמד. משלא זכינו לתשובה הגשנו ערר לבית הדין לעררים בעזרה, שוב, על-ידי עו”ד רונן שקלרש, ולאחרונה התקבלה החלטה שדחתה על הסף את הערר, מטעמים של חוסר נקיון כפיים ביחס להחלטה קודמת של בית הדין. הקליניקה מכינה עתה שתי בקשות חדשות למשרד הפנים – אחת מכוח נוהל קטין, והשנייה בקשה הומניטרית.

II. גישה לבתי קברות הרוסים של 48׳

מטרת הפרויקט להבטיח הגנה, שימור וגישה לבתי הקברות ההרוסים של 48׳, וזאת להבדיל מחידוש פעילות של קבורה בהם – סעד שבמוצהר איננו מתבקש. המדובר בפרויקט מורכב מן הבחינה המשפטית, ולפיכך הקליניקה בוחנת גם היתכנות של פעולה במישור התכנוני (ביחד עם מומחים וארגונים בתחום זה), וכן פעולה אפשרית ביחס לבתי קברות ספציפיים, וזאת בשונה מהסדרה כוללת. הקליניקה משתפת פעולה בענין זה עם מספר ארגונים: עמותת אלקודס, עדאלה, זוכרות, ובמקום.

III. דיבור המדינה עם אזרחיה הערבים דרך מדיה בשפה הערבית

המדובר בפרויקט שהקליניקה עוסקת בו מאז 2016, ובמסגרתה הקליניקה פנתה בדרישה כי לשכת הפרסום הממשלתית (לפ״מ) תקצה לפרסום בשפה הערבית תקציבים המתאימים לשיעור דוברי הערבית באוכלוסיה. בעקבות פניותינו הוגבר הפרסום במדיות דוברות הערבית, ולפיכך לא הוגשה עתירה לבג״ץ בעניין. הקליניקה פנתה ללפ״מ גם בנוגע לסוגיה צרה יותר, והיא מדיניותו של הלפ”מ לכפות על מדיות המתנהלות בערבית לפרסם בהן הודעות מדינה שהן מאד שנויות במחלוקת בחברה הערבית – כמו עידוד שירות לאומי או קריאה לחגוג את הקמת המדינה. פנייתנו בעניין זה לא נענתה, והקליניקה תמשיך לעסוק בכך בסמסטר הבא.

IV. נושאים נוספים

• נאמנות בתרבות – הקליניקה בוחנת לאורך שנים את נושא ״נאמנות בתרבות״, ובכלל זה את יוזמות החקיקה השונות. במידת הצורך, הקליניקה משתפת פעולה עם עדאלה בענין זה.
• הצעת חוק עורכי דין מיוחדים – של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ’, אבי דיכטר, יעקב פרי ומיכל רוזין: הקליניקה גיבשה עמדה ביחס להצעת החוק, והעמדה עובדה לכלל מאמר של ד״ר אילן סבן ביחד עם עו״ד סמדר בן נתן. המאמר הוגש לפרסום.
• קבלה, שיבוץ וקידום של מורים ערבים במערכת החינוך הממלכתית – הקליניקה בקשר עם ועדת המעקב העליונה בתחום החינוך על מנת לבחון את נושא מעורבות השב״כ בגיוס והעסקה של מורים ומנהלים.

מנחה קלינית: עו״ד שרון רינגר
מנחה אקדמי: ד״ר רביע עאסי

בשנת 1995 נחקק “חוק הסניגוריה הציבורית” שמכוחו הוקמה יחידה חדשה במשרד המשפטים, האחראית על מתן ייצוג משפטי הולם לנאשמים ועצורים הזכאים לקבל סיוע של סניגור ציבורי, דהיינו, עורך-דין ששכרו והוצאותיו משולמים על-ידי המדינה. הסניגוריה הציבורית נועדה להחליף שיטה קודמת למתן סיוע משפטי בפלילים, אשר נמצאה כלוקה בחסרונות רבים.

בקליניקת הסניגוריה הציבורית ומערכת הצדק הפלילי “מוצמד” כל סטודנט לעורך-דין, המייצג נאשמים ועצורים בתיקים פליליים מטעם הסניגוריה הציבורית בערכאות השונות. במהלך שנת הלימודים מלווה הסטודנט את עורך-הדין ומסייע לו בעבודתו, במגוון רחב של מטלות. בין היתר, מתלווה הסטודנט אל עורך-הדין לדיונים בבית המשפט, לפגישות עם נאשמים ועם פרקליטים וכן עוזר לו בהכנת הגנתם של חשודים ונאשמים.

הסטודנטים כותבים דו״חות מפורטים על העבודה המעשית ועל התובנות שעלו מהתנסויותיהם ומשתתפים בשיעור עיוני שבועי.

הקליניקה הינה שנתית אך מתחילה בסמסטר ב׳ ונמשכת לסמסטר א׳ של השנה שאחריה. הקבוצה שסיימה בסוף סמסטר א׳ תש״פ מנתה 9 סטודנטים. בסמסטר ב׳ יתחיל מחזור חדש של הקליניקה, ובו 14 סטודנטים.

מנחה קלינית: עו״ס, עו״ד ומגשרת דנה גילה

הקליניקה ליישוב סכסוכים, שנמצאת בשנתה השנייה, היא קליניקה חדשנית וייחודית מסוגה בארץ, אשר שמה לה למטרה לקדם זכויות אדם באמצעות כלים גישוריים. הקליניקה פועלת מתוך אמונה ששימוש בהליכי גישור ובהליכים נוספים מתחום יישוב הסכסוכים, מיטיבים עם הצדדים המעורבים בסכסוך, ולפיכך פועלת להטמיע ולהפיץ את תפיסת העולם הגישורית, הן בקרב הסטודנטים בקליניקה והן בקרב האוכלוסייה בכלל ואוכלוסיות מוחלשות בפרט.

חלק משמעותי מן הסכסוכים הקיימים יכולים להיפתר בדרכים של שיח ושיתוף פעולה בין הצדדים וכאלטרנטיבה לפנייה לבית המשפט. קיום הליך גישור במצב של קונפליקט, עשוי לשקם את מערכת היחסים שנפגעה, ולעיתים אף לשפר אותה תוך יצירת הזדמנויות חדשות לשיתוף פעולה. בנוסף, שימוש בכלי הגישור עשוי להעצים את הצדדים שכן הוא מאפשר להם להשמיע את קולם ולטול שליטה על פתרון הסכסוך. על ידי הקנייה של מיומנויות מעולם הגישור, כגון הקשבה, העברת מסרים חיובית ושיפור יכולות התקשורת, ניתן למנוע מראש סכסוכים רבים ולסייע למשתמשים בהם בהשגת מטרותיהם תוך מיזעור פגיעה בזולת.

בקליניקה השנה משתתפים 12 סטודנטיות וסטודנטים שהוסמכו כמגשרים עוד בטרם החלה שנת הלימודים, לאחר שעברו קורס גישור של 60 שעות (הועבר על ידי חברת “גושרים”). הסטודנטים משתתפים בגישורים יחד עם מנחת הקליניקה או מגשרים שותפים, ובנוסף שותפים לפרויקטים לקידום מדיניות ופרויקטים לגישור בקהילה.

I. גישורים

1. גישור משפחה

לראשונה השנה התחילו הסטודנטים בקליניקה לעסוק גם בגישורי גירושין, שהינם רגישים ומורכבים במיוחד. מזה כחודשיים מתנהל בקליניקה גישור גירושין של זוג, אשר האישה חולה במחלה קשה ועקב כך סובלת ממוגבלות פיזית המונעת ממנה לגדל את ילדיה. מצבם הכלכלי של הזוג קשה וישנה מורכבות רבה בתהליך, אך למרות זאת ניכרת התקדמות. הגישור נעשה על ידי מנהלת הקליניקה וצופה בו סטודנטית אחת בלבד, לבקשת בני הזוג ובשל מורכבות הסיטואציה.

2. גישורי תביעות קטנות

עד כה נערכו השנה 7 גישורים בתיקים המופנים מבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, חלקם עם מנהלת הקליניקה וחלקם עם מגשרים ממרכז הגישור הקהילתי של חיפה.  הסטודנטים לוקחים חלק אקטיבי בגישור, החל משלב הפנייה לצדדים, הזמנתם להליך, השתתפות פעילה בפגישת הגישור עצמה וניסוח ההסכם.

II. הנחיית סדנאות להקניית כלי גישור לאוכלוסיות מוחלשות

הקליניקה רואה בכלים של יישוב סכסוכים כלים משמעותיים היכולים להעצים אוכלוסיות מוחלשות, ולאפשר להם לקדם את האינטרסים שלהם באופן מיטבי תוך שמירה על מערכות יחסים. בשל כך הקליניקה מעבירה סדנאות להקניית כלים ליישוב סכסוכים וגישור במסגרות שונות של אוכלוסיות מוחלשות כגון דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות, פנימיות לנוער בסיכון ועוד.

1. קבוצת מנהיגות נשית משכונת כבאביר

סדנה בת ארבעה מפגשים לקבוצה של כ-12 נשים ערביות משכונת כבאביר בחיפה. במפגשים לקחו חלק שלושה סטודנטים, סטודנטית נוספת שהינה בוגרת הקליניקה וכן מנהלת הקליניקה. הפעילות נערכה בשיתוף במחלקה לשירותים חברתיים בחיפה.

במסגרת הסדנה למדו הנשים שימוש בכלים שונים של העברת מסרים חיובית, הקשבה, התמודדות עם קונפליקטים ושיפור מיומנויות תקשורת.

הסדנה הסתיימה בהצלחה רבה ואף נקבע מפגש המשך שיתקיים באוניברסיטה לאחר פסח.

2. פרוייקט ” מבואות משפט” לאנשים עם מוגבלות

הקליניקה חברה לפרויקט מבואות משפט שבמסגרתו מעבירים סטודנטים למשפטים שיעורים בתחומי המשפט השונים בבתי ספר או בארגונים חברתיים. במסגרת פרוייקט זה, העבירו סטודנטים בקליניקה  סדנה בת שני מפגשים למבוגרים עם מוגבלות שהגיעו לאוניברסיטה ולמדו כלים שונים בפתרון קונפליקטים. הסדנה היתה מרתקת והתקבלו משובים מצויינים.

3. גישור לקשישים וילדים במסגרת מרכז יום לקשיש

במסגרת פרוייקט “בית חם” למבוגרים עצמאיים, מגיעים זקנים משכונת רוממה מדי שבוע לבית הספר “ניגונים” בחיפה, ונהנים מסדנאות העשרה במגוון תחומים. לקראת סוף הסמסטר הגיעה הקליניקה לבית הספר, והעבירה שני מפגשים בנושא התמודדות עם קונפליקטים: במפגש הראשון השתתפו המבוגרים בלבד, ולמפגש השני הצטרפו גם ילדים מכיתות ה’ ו-ו’ מבית הספר, והתקיימה פעילות משותפת.

בעקבות הצלחת הסדנה, נתבקשנו להגיע לבית הספר פעם נוספת, ולהעביר פעילות זו לקבוצות נוספות של ילדים.

III. פרויקט מבנים מסוכנים

הקליניקה, בשיתוף פעולה עם מרכז הגישור הקהילתי, לקחה על עצמה פרויקט שמטרתו שימוש בכלים של יישוב סכסוכים בליווי דיירי בתים אשר קיבלו צו של “בית מסוכן”. כיום לבניינים המקבלים צו זה, כ-30 ימים לתקן את הליקוי, ובמידה והליקוי אינו מתוקן, העירייה מטילה קנסות על בעלי הדירות. מאחר ומדובר באוכלוסיות מוחלשות הסובלות מקושי הן בהתארגנות והן בגיוס הכספים, במקרים רבים מצטברים לבעלי הבתים חובות כלפי העירייה, אשר הולכים ותופחים ככל שעובר זמן רב יותר עד אשר הם  מצליחים להתארגן.

הסטודנטים, בשיתוף מרכז הגישור הקהילתי של חיפה, מסייעים לדיירים בהתארגנות לתיקון הליקויים, תוך סיוע בפתרון המחלוקות בין הדיירים לבינם ובין הדיירים לבין העירייה.

בתחילת ינואר נערכה אסיפת דיירים שנייה בבניין ברחוב ברזילי בחיפה (האסיפה הראשונה אי פעם בתולדות הבניין נערכה בשנה שעברה, בסיוע הסטודנטים מהמחזור האחרון של הקליניקה) ובמסגרתה התקבלו החלטות משמעותיות כגון בחירת ועד בית והחלטות נוספת אשר בתקווה, יסייעו להם לתקן את הליקוי וכן לשפר את מצבו הפיזי והאסתטי הירוד של הבניין.

VI. פיילוט בנושא הליכי יישוב סכסוכים בעבירות משמעת של סטודנטים באוניברסיטה

בשנה שעברה כתבה הקליניקה מסמך הבוחן את השימוש בהליך אלטרנטיבי ליישוב סכסוך במסגרת הליכי משמעת באוניברסיטה במקרים אשר יימצאו מתאימים על ידי האוניברסיטה. בנוסף התקיימו מספר פגישות על מנת לקדם רעיון זה בקרב הגורמים הרלוונטיים באוניברסיטה ובהן גילו גורמים אלה עניין בשילוב הליכי יישוב סכסוכים במסגרת הליכי משמעת. מאז הקיץ מתנהל גישור בהליך משמעתי מורכב ביותר, אשר נמצא בשלבי סיום מוצלחים ובתקווה – ייחתם בשבועות הקרובים.

VII. בית המשפט הקהילתי בחיפה

בחודש ספטמבר 2019 נפתח לראשונה בית משפט קהילתי בחיפה, שמטרתו לשקם באופן עמוק עבריינים המשתתפים בתוכנית ולהחזירם לקהילה, במקום להתמקד בענישה וכליאה.

הקליניקה מעוניינת לקחת חלק בפעילות בית המשפט הקהילתי, על ידי העברת סדנאות של כלים לפתרון קונפליקטים לנאשמים וזאת מתוך אמונה שפעמים רבות אנשים נוהגים באלימות בשל קשיים לתקשר את הרצונות או התסכולים והקשיים שלהם. כמו כן, הקליניקה תציע שירותי גישור ללא עלות במטרה לצמצם קונפליקטים אותם הם חווים מול המשפחות, שכנים, מקומות עבודה וכו’.

בשל העובדה שבית המשפט נמצא רק בשלבים הראשונים של הקמתו, וכרגע מצויים בתוכנית מספר מצומצם של נאשמים, הפרויקט זה נמצא בהתנעה ואנו מקווים שיצא לפועל בתקופה הקרובה.

VIII.פרוייקטים נוספים

• תקצוב מרכזי הגישור: מרכזי הגישור הקהילתיים פועלים כיום ללא כל תקצוב למרות תרומתם החברתית הרבה ולמרות שעבודתם חוסכת למערכות המשפט והרווחה כסף רב. בעקבות כך, עבדו הסטודנטים בקליניקה על ניסוח פנייה לרשויות, וכאשר תקום ממשלה יופץ המכתב למשרדי הממשלה הרלוונטים בתקווה להסדרת נושא התקצוב.
• גישורים וסדנאות לאוכלוסיית הלהט”ב (עד כה נערכו שתי פגישות עם הנהלת האגודה).

מנחה קלינית: עו”ד ורדית אבידן
מנחה אקדמית: ד”ר אריאן רנן ברזילי

הקליניקה לפמיניזם משפטי בוחנת כיצד מתייחסת החברה הישראלית, הנתפסת כחברה מודרנית, חילונית, דמוקרטית ושוויונית, לנשים החיות בה בתחומי חיים שונים. הסטודנטים/ות בקליניקה נחשפות/ים למנגנונים החברתיים, המוסדיים והמשפטיים המעצבים את היחסים המגדריים בישראל, והגורמים לפגיעה בזכויותיהן של נשים.

בקליניקה משתתפות השנה 12 סטודנטיות שפעלו במסגרת מגוון פרויקטים, חלקם פרויקטים רוחביים שנועדו לקדם מדיניות, וחלקם טיפול בפניות פרטניות של נשים הפונות לקבלת יעוץ וייצוג משפטי.

I. תיקים פרטניים

1. הגשת עררים על החלטת סגירת תיק בעבירות מין

הקליניקה פועלת להגשת עררים לפרקליטות המדינה על החלטות לסגירת תיקים בעבירות מין, ובשנים עברו הוגשו כבר מספר עררים כאלה. בסמסטר הנוכחי עבדנו על ערר בשמה של אישה מבוגרת ממוצא אתיופי, אשר נאנסה על ידי חתנה. המשטרה סגרה את התיק ומבירור עם המתלוננת עלה, כי היא לא הבינה את שאלות החוקרת, היות ואינה דוברת עברית ובמשטרה בניגוד לדין לא טרחו לספק לה מתרגמת לשפה האמהרית. אנו ממתינות לקבלת התיק מהפרקליטות.

סביבת עבודה עוינת כלפי נשים

• הקליניקה מייצגת אישה שהופלתה מחמת אימהותה – לאחר חופשת הלידה הועברה האשה מתפקידה כחשבת שכר לתפקיד זוטר יותר של מזכירה. הקליניקה שיגרה מכתב התראה בשמה ובו ציינו שמדובר באפליה. בתגובה החברה התנערה מאחריות. בזמן הטיפול, הלקוחה נכנסה להריון נוסף,  והחברה/המעביד הגישה בקשה להיתר לפיטורין מהממונה על היתרי פטורין של נשים בהריון. לאור יצוגה של הקליניקה מול הממונה האחראית על “היתרי פיטורין” הממונה דחתה את בקשת המעביד וקבעת שמדובר במניעים הפליתים, והעובדת נשארה במקום העבודה. הקליניקה הגישה תלונה למשרד הכלכלה והגישה תביעה לבית הדין מחמת האפליה בתחילת חודש פברואר 2020.
• פערי שכר ואי קבלה לעבודה מחמת מגדר. המקרה הראשון הינו של אישה העובדת כראש צוות בחברת תרופות, אשר גילתה כי עובד חדש שהתקבל לחברה בדרגה, ותק, ידע וניסיון נמוכים משלה משתכר ב- ב30% יותר ממנה. במהלך סמסטר א׳ הקליניקה הגישה מכתב התראה המבקש מהחברה את חוסה העבודה של העובד החדש ואת הפרשי השכר – אנו  ממתינות לתשובת החברה.

המקרה השני עוסק באישה שעובדת כ20 שנה בבנק הדואר (חברה ממשלתית) בעלת ניסיון ניהולי וותק, היא התמודדה במכרז לתפקיד מקביל לתפקיד שכבר ביצעה. במכרז התחרו גם שלושה גברים ללא ניסיון ניהולי ועם ותק פחות משלה, ובכל זאת היא הפסידה במכרז. אנו מכינות עכשיו ערעור על החלטת חברי ועדת המכרז בגין הפליה מחמת מגדר שתוגש בשבועות הקרובים.

2. תביעה נגד המשטרה בגין אי טיפול בהטרדה

הקליניקה מייצגת גבר טרנסג’נדר שהיה נתון להטרדות קשות מצד אדם אשר פיתח כלפיו אובססיה. הלקוח התלונן במשטרה מס’ פעמים, אולם המשטרה לא עשתה דבר. באחת הפעמים המשטרה עצרה את התוקף במהלך פגיעה מינית כנגד הלקוח, אולם על אף הראיות, האדם שוחרר. כחודש מאוחר יותר, התוקף ירה בלקוח ופצע אותו, ובעקבות מעשה זה הורשע ונכלא. הקליניקה פועלת להגשת תביעה נגד המשטרה. במהלך הסמסטר שקדנו על הכנת כתב התביעה וכן על השגת חוות דעת פסיכיאטרית ואורתופדית שיתמכו בתביעה. התביעה תוגש, כך אנו מקוות, במהלך סמסטר ב׳.

3. קצבת נכות לנפגעות תקיפה מינית

הקליניקה ממשיכה להגיש תביעות נכות לנשים הסובלות מפוסט טראומה בגין פגיעה מינית.  כרגע אנו פועלות להגשת תביעה עבור אשה אשר עברה פגיעה מינית שהותירה אותה עם פוסט טראומה קשה מאוד שמונעת ממנה לעבוד.

4. הפליה מחמת מגדר במחירי תספורת

אישה בעלת תספורת קצרה פנתה למספרה המספרת נשים וגברים. המספרה גובה מחיר של  100 ₪ עבור תספורת נשים ו-50 ₪ עבור תספורת גברים. האישה טענה בפני בעל המספרה, כי התספורת שלה קצרה ולכן מחירה צריך להיות דומה לזה של גברים. בתגובה ענה לה בעל המספרה כי “היא צריכה להוריד את החזה” ורק אז יתן לה מחיר כזה. הקליניקה הגישה לאחרונה נגד המספרה תביעה בהתאם לחוק איסור הפליה בשירותים ציבורים, האוסר על בעלי עסקים להפלות בעסקיהם. התביעה תלויה ועומדת.

5. פניות מרכז עוצמה בעכו והמרכז למבקשי מקלט

הקליניקה מקבלת פניות של נשים ממרכז עוצמה, נשים מוחלשות מהפריפריה שלרוב זקוקות ליעוץ בתחום העבודה והחובות. בנוסף, הקליניקה מקבלת פניות מהמרכז למבקשי המקלט לגבי נשים  הצריכות עזרה באשרת שהיה במקרה של בני זוג מתעללים. הקליניקה קיבלה הסמסטר מהמרכזים שתי פניות בנושא חובות.

II. פרוייקטים לשינוי מדיניות

1. נגישות נפגעות תקיפה מינית לשירותים (פרוייקט ממשיך)

לנפגעות תקיפה מינית מספר ממשקים עם רשויות המדינה, במסגרת ההליך המשפטי או מתן שירותים רפואיים וחברתיים. בשנתיים האחרונות הקליניקה פועלת לבחון את הממשקים השונים בשאיפה לשפר את פעולתם ואת התאמתם לצרכים של נפגעות. בין היתר, הקליניקה עסקה בנושא החדרים האקוטיים, הליכי ערר, ופרטיות של נפגעות. בסמסטר א׳ בשנה זו נעשו הפעולות הבאות:

• ביטוח לאומי: בשיתוף עם המרכז לנפגעות תקיפה מינית בחיפה הוחלט על הכנת זכותון לגבי ההליכים לקבלת קצבת נכות מביטוח לאומי במקרה של נכות מתקיפה מינית. הזכותון הוכן ונמצא כעת בשלבי תרגום. בפגישה עם מנהלת אגף הגמלאות בביטוח לאומי סניף חיפה, הוחלט שהזכותון יעלה לאתר ״זכותי״ ויופנם באתר המוסד לביטוח לאומי.
• הליך התלונה במשטרה: לעתים תכופות נשמעות תלונות על אופן הטיפול של המשטרה במתלוננות על עבירות מין. על מנת לקבל תמונה מעמיקה יותר לגבי סוגיה זו, יצרה הקליניקה, בסוף השנה שעברה, שאלון אנונימי שבוחן את המענה הניתן לנפגעי/ות תקיפה מינית במסגרת התלונה הראשונית בתחנת המשטרה. לאור מיעוט המשתתפות בסקר, החלטנו להפיצו שוב במהלך שנת הלימודים תשע״ט ואנו כרגע אוספות עוד נתונים, לפני הוצאת הדו”ח.
• חדרים אקוטיים: בשנתיים האחרונות הקליניקה עסקה בנושא החדרים האקוטיים בדרישה להימנע מהשמדת ערכות האונס, לדאוג לפריסת חדרים אקוטיים בבתי חולים נוספים (באילת ובאזור השרון), ולהעביר הכשרות לרופאים בלקיחת בדיקת ערכת האונס. אנו במעקב יחד עם הפעילה יעל שרר והאגודה לזכויות האזרח, כי אכן השינויים מתבצעים בהתאם להתחייבות משרד הבריאות. בנושא החדרים האקוטיים הקליניקה עסוקה כרגע בנושא הנגישות לחדרים האקוטיים, ובפרט בנושא הפרישה של החדרים באקוטיים בכל הארץ. כך למשל, בצפון הארץ, בבתי החולים נהריה וצפת, אין חדרים אקוטיים. לאחר שפנינו בכתב למשרד הבריאות, אנו התחלנו בהכנת עתירה לבג”ץ לחייב את המדינה לדאוג לפרישה ראויה של חדרים אקוטיים. במסגרת ההכנות אנו אוספות נתונים, ובכלל זה חוות דעת פלילית באשר לחשיבות איסוף הראיות בחדרים האקוטיים, וכן בקשות חופש מידע באשר לנושא הפרישה הגאוגרפית של החדרים.

2. גילוי עריות מעל גיל 21 (פרויקט ממשיך)

בהתאם לעבודת לובי מול חברת הכנסת מיכל שיר מהליכוד אנו עמלות על הגשת הצעת חוק שתעסוק בביטול הגבלת גיל הקרבן בעבירת גילוי העריות. הסטודנטיות הכינו הצעות חוק והעברנו את הצעות החוק המוצלחות לחברת הכנסת, כדי שתעלה במליאה, היות וכרגע אין ממשלה הנושא מוקפא. מתי זה היה?חוש נובמבר 2019

3. אלימות כלכלית (פרוייקט ממשיך)

״אלימות כלכלית״ הינה אלימות בתוך המשפחה, המתבטאת בשליטה כוחנית של בן הזוג בכספים ובהכסים של בן הזוג, ובאמצעותם בבן הזוג עצמו. אלימות כלכלית עדיין אינה מוכרת כעבירה פלילית ואיננה באה לידי ביטוי מפורש בחוק למניעת אלימות במשפחה או בכל חוק אחר. הצוות השנה עובד יחד עם ד”ר אריאן ברזילי במחקר אודות מיפוי הסעדים הניתנים במקרים של אלימות פיזית ונפשית ואיך ניתן לתרגמן לאלימות כלכלית – כלומר מה יהיו הסעדים המשפטים שאישה יכולה לקבל במקרה של אלימות כלכלית, בנוסף הצוות מכין שאלון בנושא אלימות כלכלית שיופץ ברשת, על מנת לקבל מושג על היקפי התופעה והמודעות לנושא. בנוסף, הצוות הכין סדנה על אלימות כללית שתועבר לנשים במרכזים קהילתיים ואחרים שמטרתה לעורר מודעות ולתת מידע. הסדנה הראשונה הועברה ביום 27.1.20 במרכז עוצמה בעכו לקבוצת נשים, וזכתה לתגובות חיוביות ביותר. הקליניקה פונה למרכזי עוצמה נוספים על מנת להציע להם את הסדנה.

4. רפואה ומשפט – ועדות רפואיות לאישור הפלות

הקליניקה יצרה שאלון אינטרנטי שנועד לחשוף קשיים של נשים הנדרשות לשירותי הועדה להפסקת הריון. המוקד הינו היחס שהנשים מקבלות בועדה, הסוגיה של הוכחת מצב נפשי, וכן נוכחותם של נציגי עמותת ״אפרת״, עמותה המתנגדת להפלות, בזמן ההמתנה לועדה, או הימצאות חומרים מודפסים של העמותה. הנתונים שעלו מהתשובות לשאלון ייחשפו בכנס בנושא שהקליניקה מארגנת בשיתוף המרכז למשפט מגדר ומדיניות חברתית בפקולטה. מטרת הכנס היא לעורר שיח ודיון עם רופאים, אחיות עובדות סוציאליות שיושבים בועדות הרפואיות לאישור הפלות, ולהביא למודעותם את הממצאים מהשטח בדבר חוויות של נשים בוועדות. בנוסף, הקליניקה שגרה בסוף ינואר 2020 מכתב למשרד הבריאות המבקש לבטל את חוזר המנכל שמורה לנשים המבקשות הפסקת הריון מטעמים של קושי נפשי להביא עימה הוכחה לכך. במכתב טענה הקליניקה כי הוראה זו סותרת את חוק הפסקות הריון ומטילה מעמסה כבדה מדיי על נשים. אנו ממתינות לתשובה משרד הבריאות. בנוסף, במהלך סמסטר א׳ הקליניקה הגישה ארבע בקשות חופש מידע במטרה לאסוף עוד נתונים על המתרחש בוועדות להפסקת הריון, שישלימו את הדיווחים שקיבלנו מנשים שהשיבו לשאלון. כך למשל שאלנו האם מאשרים לנציגי עמותת אפרת לשהות בסביבה הפיזית של הוועדות או להשאיר פרסומים של העמותה, פירוט על אודות חברי הוועדה, האם נדרשו חוות דעת פסיכיאטריות מנשים, ועוד. גם נתונים אלה יוצגו בכנס.

5. הטרדה מינית בקמפוס

אל הקליניקה הגיעה פניה של סטודנטית מאוניברסיטה מוכרת, אשר הוטרדה מינית על ידי מתרגל. הסטודנטית דיווחה על טיפול רשלני של הממונה על ההטרדות בקמפוס וניהול לקוי של ההליך המשמעתי. הקליניקה פנתה בשם הסטודנטית לאוניברסיטה על מנת לפעול לשיפור הנוהל והשירות, ובעקבות הפנייה האוניברסיטה אכן פועלת לשיפור הנוהל לטיפול בהטרדות המיניות.

גם אוניברסיטת חיפה נמצאת בתהליך שנועד לשפר את הנוהל לטיפול בהטרדות מיניות. הקליניקה הכינה חוות דעת משפטית לשינוי הנוהל הקיים באוניברסיטה ומשתתפת בישיבות עם הנציבה האחראית על מניעת הטרדה מינית כדי לקדם את הנושא מול ההנהלה.  כך למשל המליצה הקליניקה לדאוג לכך שהתקנון יהיה נגיש באתר האינטרנט, לדאוג שיהיה ליווי לסטודנטית לאחר תלונה, להקטין את סמכויות הרקטור ביחס לטיפול בתלונה, ועוד.

III. חגיגות יום האישה

כמו בכל שנה, הקליניקה תציין את יום האשה הבינלאומי בהפנינג בקמפוס. התרומות השנה ישמשו להדפסת זכותון לנשים שורדות זנות אשר הקליניקה הכינה במהלך השנה שעברה.