עו”ד ענבר פלד היא מלגאית קרן Vanier ותלמידת דוקטורט בבית הספר למשפטים Osgoode Hall באוניברסיטת יורק, טורונטו.
עו”ד פלד היא בוגרת אוניברסיטאות תל אביב (B.LL), קולומביה (M.LL) וטורונטו (M.LL), ובעבר עבדה כמנהלת המייסדת של הקליניקה לרב תרבותיות ומגוון באוניברסיטה העברית.
עבודת הדוקטורט שלה, בהנחייתן של ג’ניפר נדלסקי וסוניה לורנס, עוסקת בזהות והגזעה במבט השוואתי והקשרי, בהמשך למחקרה על הגזעתם של יוצאי אתיופיה במשפט הפלילי בישראל (2018).

עו”ד ענבר פלד תציג בכנס את המאמר:
“האניגמה של היהודי השחור: ספק בזהות, ליטיגציה של יהודיות והבעיה המשפטית”
ארגוני החברה האזרחית בישראל מדווחים לאחרונה על עלייה במספר ההליכים ל”בירור יהדות”, במסגרתם נבחנת יהדותו של אדם לטובת החלטה על הזכות לנישואין או למעמד. אלא שהמשא ומתן על יהדותם של קולקטיבים בציבוריות הישראלית איננו חדש. קו ישר מחבר בין הספק שהוטל בעבר ביהדותם של יוצאי הודו לבין הספק שמוטל תכופות ביהדותם של יוצאי אתיופיה, לרבות מי שמכונים “הפלאשמורה”. באמצעות ניתוח מקורות ארכיוניים ופסקי דין במשפט המינהלי, אראה כי ה”ספק ביהדות” הוא מכשיר פוליטי וסלקטיבי המנומק בנימוקים דתיים-הלכתיים: על קבוצת “בני ישראל” יוצאי הודו נאסר להתחתן מחוץ לקהילה בשנות השישים, ואילו הרבנות מוסיפה כיום לדרוש “בירור יהדות” מיוצאי אתיופיה המבקשים להינשא. במישור המעמד, המדינה מסרבת להחיל על “הפלאשמורה” את חוק השבות, שהוחל באופן גורף על יוצאי בריה”מ לשעבר. לדפוסי הדרה אלה יש אפקט מתגלגל על זכויות נוספות, בחינוך ובתעסוקה: תלמידים יוצאי אתיופיה נדחים מקבלה לבתי ספר ועובדים יוצאי הקהילה מפוטרים  – הכל, לכאורה, בשל אותו ספק ביהדותם.
הליכים לבירור יהדות קוראים לנו להציג שורה של שאלות על זהות והגזעה. כיצד ומתי הפכה “יהודיות” למושא לרגולציה משפטית? באילו דרכים מיוצרת התדמית של “קוהרנטיות יהודית”? איזה תפקיד משחק המשפט המינהלי בהגדרת היחס בין לאומיות לאתניות בישראל של המאה ה-21?  הטלת ספק הפכה להיבט מרכזי בדיון על הגדרת זהותו של ה”יהודי השחור”: האם הם (אנחנו) יהודים “מספיק”? האם נוכל להיחשב שחורים? בפרפראזה על התובנה המוכרת של באטלר מלימודי המגדר, הפיקציה של קוהרנטיות אתנית המגולמת ב”יהודיות” הובילה לכללים שדורשים הלימה מוחלטת בין יהודיות, אתניות, ומידת הדתיות של אדם.
תוכן הקטגוריה של “יהדות שחורה” הוא במחלוקת ובהשתנות מתמדת. בעוד שקטגוריה זו איננה סופית, יותר ויותר יהודים ממוצא אתיופי משתמשים במונח “שחור” לזיהוי עצמם; אטען כי המדינה עשתה זאת קודם – כשהבחינה בין יהודים “שחורים” ליהודים אחרים באמצעות הטלת ספק ביהדותם. אף על פי שספקות בזהות היו מנת חלקן של אוכלוסיות אחרות בישראל, הרי שלגבי היהדות המוגזעת ספקות אלה הצטרפו לפנאוטיפ, ותרמו לתוצאה של הדרה עמוקה ומתמשכת.