האלה ח’ורי-בשאראת בעלת תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת אוקספורד. המנהלת האקדמית של בית הספר למשפטים בקמפוס חיפה של הקריה האקדמית אונו וחברת סגל פנים באונו ומורה מן החוץ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. עוסקת במחקר במשפט בינלאומי פומבי ופלילי, צדק מעברי וזכויות אדם.

ד”ר האלה ח’ורי-בשאראת תציג בכנס את המאמר:

הסגר הימי המתמשך על עזה  ככלי שליטה אפקטיבית
הספרות המשפטית דנה ברובה בבחינת חוקיות הסגר הימי ובלגיטימיות שלו כאמצעי לוחמה ימית במשפט הבינלאומי . אולם הספרות לא בדקה את שאלת חוקיות הסגר הימי והשלכותיו כאשר מדובר בסגר מתמשך, ולא בחנה את סוגיית השליטה האפקטיבית באוכלוסייה אזרחית.
מאמר זה יבקש לבחון את הערכת חוקיותו של סגר ימי מתמשך לאור התוצאות ההרסניות המצטברות על האוכלוסייה האזרחית, ולהדגיש את אלמנט הימשכות הזמן בהערכת חוקיות זו. במסגרת זו אבחן את חוקיות הסגר הימי על עזה, שהינו מקרה ייחודי של סגר ימי מתמשך עם שליטה אפקטיבית ישראלית בהרבה תחומים בחייהם של תושבי רצועת עזה, ובכך אבקש להוסיף לספרות המשפטית הקיימת הדלה בנושא, אשר לא לקחה בחשבון את אלמנט מעבר הזמן בהערכת חוקיותו של סגר ימי.
לאחר מימושה של תוכנית ההתנתקות ב-2005 והשתלטות חמאס על הרצועה ב-2007, הכריזה ישראל על רצועת עזה כ”שטח עוין”, שמעמדו זהה לזה של מדינת אויב. ישראל הוסיפה לשלוט באספקטים השונים של החיים ברצועת עזה, בין היתר, במים הטריטוריאליים, במרחב האווירי ובמעברים היבשתיים והטילה אף סגר ימי על עזה ב- 3.1.2009, סגר ימי שנמשך עד עצם ימינו.
במאמר זה אבקש לטעון, שהסגר הימי המתמשך על עזה גורם למשבר הומניטארי חמור ואינו חוקי, המפר את התחייבויותיה של ישראל למשפט הבינלאומי ההומניטארי, מהטעמים הבאים: ראשית, הוא אינו ממלא מטרה צבאית, אלא משמש ככלי להפעלת לחץ על האוכלוסייה הכלואה בעזה כדי שתמרוד בשלטון חמאס. שנית הוא בלתי מידתי, ושלישית הוא מהווה צורה אסורה של ענישה קולקטיבית.
השאלה השנייה שמאמר זה יידון בה נוגעת לקשר בין הימשכות הסגר הימי שמוטל על הרצועה לצד הסגר היבשתי, לבין קיומה של שליטה אפקטיבית כמשמעותה בתקנה 42 לתקנות האג. ובמאמרי זה אני מבקשת להצביע על קיומו של קשר כזה. בהקשר המשפט הישראלי, אטען כי הגיעה העת לשנות את הילכת בסיוני שאישרה למעשה את המצור כחוקי וקבעה שמוטלות על ישראל רק חובות הומניטאריות כלפי תושבי עזה.