ד”ר איל פלג, חבר סגל בבית הספר למשפטים ובמחלקה למינהל ומדיניות ציבורית, המכללה האקדמית ספיר.
ד”ר פלג מלמד את הקורס משפט מינהלי בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב.
חוקר ומרצה בתחום המשפט הציבורי. מאמר חדש: איל פלג, “ההליך המנהלי בצילו של שיקול-דעת”, עיוני משפט מב (דצמבר 2019) 129.

ד”ר איל פלג יציג בכנס את המאמר:
השפעת הפוליטיקה על דיני ההליך המינהלי

תקציר:
מאמר זה עוסק בקשרים שבין המשפט המינהלי הכללי והפוליטיקה. המאמר פותח בהצגת שיח מקובל, אשר לפיו עקרונות שונים של הדין הכללי מהווים, בין היתר, אמצעי חשוב למניעת (ולפחות ריסון) השפעות פוליטיות בלתי ראויות על המינהל הציבורי. אלו למשל עיקרון עצמאות שיקול הדעת (האיסור על מתן הוראה לרשות מוסמכת), האיסור על משוא פנים (ניגוד עניינים על רקע זיקה פוליטית) והאיסור על שיקולים זרים (פסלות מינויים פוליטיים).   סוגיות אשר בהן השפעת הפוליטיקה על – המאמר הנוכחי מבקש להתמקד במספר סוגיות של דיני ההליך ההוגן כללי המשפט המינהלי גלויה ומוכרת פחות. לשם כך תוצג תחילה תפיסת עומק דומיננטיות העוסקת במערכת היחסים שבין הפרט והמדינה (כאן רשות המינהל) ותפקידו של המשפט המינהלי. זוהי תפיסות היריבות, שבליבה חשש מניצול לרעה של הכוח המינהלי ופגיעה בפרט ובזכויותיו. תפיסה זו רואה בדיני ההליך ההוגן אמצעי חשוב להגנת הפרט באינטראקציות שלו עם הרשות. לאחר מכן, מתוך התבוננות ביקורתית על דיני ההליך, אטען שרכיבים מרכזיים בדינים אלו לא פותחו דיים, ומשום כך מהווים לעיתים דווקא אמצעי פוגעני (אם בפועל ואם בפוטנציה) כלפי הפרט . בשלב זה אסביר שפגיעה הליכית כזו קשורה רבות להשפעה של הפוליטיקה על המינהל הציבורי. מדובר במובהק במסרים (ישירים ו/או עקיפים) המועברים מרמת המאקרו המינהלית הפוליטית (דוגמת שרים ומנכ”לים), (Street Level והמחלחלים לרמת השטח המינהלית . מסרים אלו יתורגמו לשפת המשפט המינהלי Bureaucrat) ויוצגו כמגלמים דעות קדומות (סגורות/סופיות) כנגד קבוצות מוחלשות שונות. אתמקד בשני מקרים בולטים בישראל בהם ניתן לקשור בין מסרים מתמשכים כנגד קבוצות מוחלשות שונות ובין התנהלות פוגענית ברמת  – עניים ישראלים בהקשר הרווחה, והמקרה השני – השטח כלפי פרטים מאותן קבוצות. המקרה האחד מהגרים ,שאינם ישראלים ,בהליכי קבלת מעמד/גירוש.   אטען כי בשונה מהאיסור על ניגוד עניינים, האיסור על דעה קדומה לא פותח דיו בדין המצוי, ואינו מתאים (וודאי לא מיטבית) לניטור של דעות קדומות “סיסטמטיות,” המשפיעות הרסנית על הגינות ההליך בתחומים אלו .לאחר שמושג זה יובהר ,אסביר כיצד הדעה הסיסטמטית נושאת עימה פגיעה בחובות נוספות של דיני ההליך: חובות השימוע, המהירות הראויה והתשתית העובדתית. בשלב זה אטען שחובות אלו כשלעצמן אינן מותאמות לצרכים ולמאפיינים של הההקשרים המינהליים שהוצגו (רווחה והגירה) .אסיים בטענה שרפורמה הקשרית-תחומית במשפט המינהלי (בה עסקתי במחקרים קודמים )צפויה לקדם משפט מינהלי מותאם מיטבית, אשר יתמודד טוב יותר גם עם הדעות הסיסטמטיות, המוזרמות למינהל הישר מהפוליטיקה ,וככזה הוא ימנע ולפחות יפחית את השפעתן ההרסנית של דעות כאלו על הבטחת ההליך ההוגן.