חופש הביטוי המקוון

1. חקיקה

בשנתיים האחרונות חזינו בגל נסיונות חקיקה המערבות חסימת תכנים ואתרים. בתגובה להצעות חוק אלה, ומתוך מטרה להגן על חופש הביטוי המקוון, מובילה הקליניקה בשנתיים האחרונות (בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי) קואליציה של גופים הפועלים לשימור חופש הביטוי המקוון באמצעות כתיבת תגובות על הצעות החוק, נטילת חלק בדיונים בוועדות הכנסת, קיום ארועים והסברה. בין הארגונים בקואליציה: המכון הישראלי לדמוקרטיה, האגודה לזכויות האזרח, הסדנה לידע ציבורי, התנועה לזכויות דיגיטליות, ויקימדיה ישראל, התנועה לחופש המידע, “אשנ”ב”, חדר 404 ועוד.

השנה הקליניקה השתתפה בכ-5 דיונים בוועדות בכנסת (עד לפיזורה) והמשיכה ללוות הצעות חקיקה, בכולן נכתבו תגובות להצעות (לעיתים אף יותר מאחת).
ועדה משותפת לוועדת הכנסת ולוועדת המדע והטכנולוגיה: דיון בחוק התקשורת וסינון תכנים פוגעניים [חוק התקשורת (בזק ושידורים — חובת סינון אתרים פוגעניים)], שזכה לכינוי “חוק הפורנו” (הקליניקה אף השתפה בדיונים בוועדת הכלכלה סביב אותה הצעת חוק).

ועדת הכלכלה: דיון בתיקון מספר 5 לחוק זכות יוצרים העוסק בין היתר בחסימת תכנים ואתרים. הקליניקה סייעה בהכנסת הסדר על “יצירות יתומות” (מהלך יזום על ידי הספריה הלאומית ומשרד המשפטים) וכן בהכנסת פטור מפיצוי סטטוטורי במקרים מתאימים.

ועדת הכלכלה: הצעת חוק בדבר הסרת תכנים (הצעת חוק להסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט) – הצעת החוק נעצרה בהוראת ראש הממשלה לפני שהובאה לקריאה שניה ושלישית (הדיונים בוועדה הסתיימו). ההצעה עברה מספר גלגולים והקליניקה הצליחה ביחד עם ארגונים אזרחיים נוספים, להביא לאימוץ נוסח מאוזן יותר מהנוסח שהוצע בתחילה.

יום עיון בתחום חופש הביטוי באינטרנט: ב-6.12.2018 קיימה הקליניקה יום עיון בנושא חופש הביטוי באינטרנט בתקופת בחירות. הכנס כלל הרצאות על שימוש בבוטים והשפעתם על חופש הביטוי וכן הרצאות על חסימת אתרים והסרת תכנים. הפנל האחרון עסק בחסימת אנשים מעמודים של אנשי ציבור בעיקר בתקופת בחירות. הכנס מומן באמצעות מענק של 20,000 ש״ח של איגוד האינטרנט הישראלי שבו זכתה הקליניקה. הכנס צולם והועלה לאתר הפקולטה.

חוק מערך הסייבר: הקליניקה כתבה תגובה לתזכיר חוק מערך הסייבר, המצביעה על מספר בעיות מבחינת חופש הביטוי וההגנה על הפרטיות בתזכיר.

2. אכיפה אלטרנטיבית

אכיפה אלטרנטיבית היא הפרקטיקה שבה המדינה פונה כאחד האדם לחברות פרטיות או לאנשים פרטיים המפעילים אתרי אינטרנט כמו פייסבוק או יו-טיוב ומבקשת להסיר או לחסום תכנים לאור מדיניות האתר. רוב הפניות של המדינה במסלול זה מתקבלות, מבלי שהציבור הרחב מודע לפניות אלה כלל ועיקר. הקליניקה, יחד עם גורמים נוספים וביניהם איגוד האינטרנט הישראלי, המכון הישראלי לדמוקרטיה, האגודה לזכויות האזרח בישראל והתנועה לזכויות דיגיטליות, פנתה לפרקליט המדינה בנושא בבקשה כי הפרקטיקה תעוגן בהנחיות פרקליט, ואף הציעה כי יוקם גוף ציבורי שיפקח על הפעילות הנדונה. מתגובת פרקליט המדינה עולה כי הפרקטיקה תעוגן בהנחיות פורמליות בקרוב, אולם הפרקליט דחה את ההצעה להקים גוף פיקוח ציבורי.

בעקבות הפרויקט, ד”ר דלית קן-דרור פלדמן, מנהלת הקליניקה, יחד עם פרופ’ ניבה אלקין קורן כתבו מאמר, הנמצא בשיפוט בכתב העת המשפט במכללה למנהל (במסגרת חוברת נושאית לכבוד עשרים שנים לחוק חופש המידע).

3. הארכת תקופת החיסיון בגנזך המדינה

בעקבות פניית עמותת ויקימדיה לקליניקה, עלה כי ישנה כוונה לתקן את תקנות גנזך המדינה כך שתוארך באופן גורף התקופה בה חומרים בעלי רגישות ביטחונית המופקדים כיום בגנזך המדינה יהיו חסויים.   באוקטובר 2018 פנתה הקליניקה ליועץ המשפטי לממשלה יחד עם גורמים נוספים (איגוד האינטרנט הישראלי, התנועה לחופש המידע ועמותת ויקימדיה ישראל) בטענה כי התקנות המוצעות אינן מבחינות בין חומר שישנה הצדקה להאריך את החיסיון וכאלה שלא, ואינן מאפשרות גישה של הציבור הרחב ובכללו אף חוקרים לחומרים בגנזך. לפיכך הציעה כי תהיה דרישה לבחון את החומר החסוי ולהאריך את התקופה רק ביחס לחומרים שהחיסיון דרוש לשם הגנה על ביטחון המדינה או הציבור. בפברואר 2019 התקבלה תשובת היועץ המשפטי לפיה לאחר בחינה מחודשת, נמצא כי יש צורך בטחוני אמיתי להאריך את התקופה ב-20 שנים בצורה גורפת על כלל המסמכים החסויים, ועל כן, התקנות יתוקנו כלשונם.

4. חסימת אנשים מעמודים של אישי ציבור ברשתות חברתיות

הקליניקה פנתה ליועץ המשפטי לממשלה בקריאה לקביעת כללים מנחים באשר לאפשרות של חסימת אנשים מעמודים של אישי ציבור ברשתות החברתיות. במסמך הקליניקה פירטה את המצב המשפטי הקיים, והציעה לקבוע כללים ברורים לדרך ניהול אתר איש הציבור. לפניה הצטרפו גורמים נוספים וביניהם פרופ’ ניבה אלקין-קורן, פרופ’ קרין נהון, ד”ר רועי פלד, ד”ר תהילה אלטשולר שוורץ, עו”ד יורם הכהן, עו”ד יהונתן קלינגר ועו”ד אבנר פינצ’וק. נציגת היועץ המשפטי לממשלה השיבה כי היועמ”ש אינו יכול להנחות אנשי ציבור לגבי התנהגותם ברשתות החברתיות, אולם יבחן את הנושא בנוגע להנחיית שרים בתחום. הקליניקה כותבת נייר עמדה בנושא ובו הצעה כיצד אנשי ציבור אמורים לנהוג בתחום.

5. פרויקט “הט(ע)יות ברשת”

הקליניקה למשפט לטכנולוגיה ולסייבר, בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי והמכון הישראלי לדמוקרטיה קיימו במהלך החודש לפני הבחירות לכנסת 2019, קו חם של דיווחים על משתמשי פייסבוק החשודים כפרופילים מזויפים. מטרת הפרויקט הייתה לשמור על סביבה מקוונת נקייה מהשפעות שאינן לגיטימיות. לקו החם הגיעו למעלה מ-500 פניות אשר נבחנו ידנית על ידי הסטודנטים בקליניקה על פי קריטריונים שנקבעו. פניות שנמצאו כחשודות, הועברו לבחינת הפלטפורמה הרלוונטית, ומתוכן נחסמו בין שלישי לחצי מהמשתמשים.

הקליניקה אף כתבה תנאי שימוש ומדיניות פרטיות לכלי לזיהוי בוטים ברשת הטוויטר, שפותח במסגרת האקתון של פרויקט הבוטים הגדול, שהתקיים באוניברסיטת חיפה.

בנוסף, פנתה הקליניקה יחד עם גופי חברה אזרחית ופעילי החברה האזרחית וביניהם – פרופ’ ניבה אלקין קורן, פרופ’ אלי ביהם, פרופ’ קרין נהון, פרופ’ אור דונקלמן, תא”ל (מיל.) איתי ברון ועוד ליו”ר ועדת הבחירות בבקשה לקביעת גורם רשמי בוועדת הבחירות לדיווח על ניסיונות להשפעה בלתי הוגנת על הבחירות לכנסת ה-21 באמצעות שימוש בישויות מתחזות. המכתב התקבל בוועדה ונקבע בעל פה נוהל העברת פניות בנושא.

בעקבות הפעילות של הקליניקה בתחום צפויים להתפרסם מספר מחקרים, בין השאר, על ידי ד”ר דלית קן-דרור פלדמן, ד”ר יפעת נחמיאס (שסייעה לקליניקה בפרויקט זה) ופרופ’ ניבה אלקין קורן.

לקראת הבחירות הקרובות בחודש ספטמבר 2019 הקליניקה תמשיך בפרויקט זה ואף תנסה להרחיב את הפעילות לתחומים נוספים כגון מניעת תעמולת בחירות בלתי מסומנת, פעילות האסורה לפי כללי ועדת הבחירות המרכזית.