מוקד מחקר יישומי בנושא מדיניות מדע וקניין רוחני
מדיניות למינוף המחקר בתאי גזע באמצעות קניין רוחני
מחקר בתאי גזע מצוי כיום בחזית המחקר הביוטכנולוגי ופריחתו מעוררת מגוון סוגיות ייחודיות מתחום המשפט ומתחום האתיקה אשר זוכות להתייחסות בקרב מחוקקים, רגולטורים ומעצבי מדיניות ברחבי העולם.
השאלות המשפטיות והאתיות הבולטות בהקשר זה מתמקדות בעיקר במחקר בתאי גזע עובריים-אנושיים. שאלות אלו נוגעות לאתיות וחוקיות המחקר בתאי גזע, ולכשירותם של תאי הגזע להוות מושא לזכויות קנייניות ולפטנט רשום. שאלות אלו הינן בעלות השפעה על היקף המחקר בתאי גזע, אופיו ואופן מימונו, במדינות רבות.
הפיקוח המשפטי על המחקר בתאי גזע, והשונות בהיקף ההגנה בקניין רוחני על תוצריו, מעמידים מכשולים משמעותיים בפני יוזמות מחקר שונות, גיוס מימון ויצירת שיתופי פעולה מדעיים בין חוקרים ממגזרי מחקר שונים בישראל ובעולם.
המחקר הנוכחי מנתח את תמונת המצב של הפרקטיקה הנוהגת כיום בישראל במוסדות המחקר השונים בניהול זכויות קניין רוחני בתאי גזע ובמסחורן. ממצאי המחקר מבוססים על ניתוח שאלונים וראיונות עם חוקרים בתחום תאי הגזע מהאקדמיה, מוסדות רפואיים והתעשייה. כמו כן בחן המחקר את תפוקות המחקר בתאי גזע בישראל, כפי שהוא משתקף ברישום פטנטים וניתוח בבליומטרי של פרסומים אקדמיים. ניתוח הממצאים נעשה תוך השוואה למנגנוני הסדרת המחקר בתאי גזע בארה”ב ובאירופה.
ממצאי המחקר מצביעים בין היתר על מחסור במימון, מחסור בתשתיות זמינות, רגולציה מסורבלת, וקשיים ביצירת שתופי פעולה. להפתעתנו, לסוגיות הקשורות לקניין רוחני ניתן פחות משקל בקרב החוקרים בתחום, בין היתר בשל השלב הטרום-מסחרי בו מצוי מרבית המחקר. להערכתנו, הצורך בהגנה על הידע באמצעות רישום זכויות קניין רוחני ושימוש בפרקטיקה של רישיונות ילך ויגבר ככל שהמחקר בתאי גזע יתקדם ויתרחב לכיווני מחקר יישומיים ומסחריים. קביעת מדיניות קניין רוחני ברורה כבר שלב זה, תקל על עריכת המחקר, קבלת מימון, שילוב משקיעים, ויצירת שתופי פעולה תוך-מגזריים ובין-מגזריים. מעבר לכך, אנו ממליצים לשים דגש על עידוד שיתופי פעולה במחקר בין חוקרים במגזרים השונים, על מנת לקדם אותו באופן יעיל ופורה. עידוד שיתופי פעולה יכול להיעשות תוך קביעת מדיניות קניין רוחני כאמור, וכן תוך מתן עדיפות למימון ציבורי לפרויקטים המקדמים שיתופי פעולה בין גורמים שונים במגזרים שונים. כמו כן, מומלץ להקים “מרכזי מצוינות” בתחום תאי גזע, אשר יקלו על עבודת המחקר, בין היתר, באמצעות הקטנת עלויות המחקר הגבוהות, עידוד שיתופי פעולה וצמצום “בריחת מוחות” למדינות מחוץ לישראל בהן קיימים מרכזים כאמור.
שמות החוקרים:
שרון בר-זיו
טליה פונצ’ק
דלית שגיב
שיתוף פעולה עם מוסד שמואל נאמן:
למסמך המלא: מדיניות למינוף המחקר בתאי גזע באמצעות קניין רוחני
