“ביום 30.05.18 לקחתי חלק בסיור בבית המעצר “קישון” יחד עם יתר החברים בקליניקת מערכת הצדק הפלילי והסניגוריה הציבורית. בקליפת אגוז, אומר שהייתה חוויה מכוננת, חשובה ולימודית שזכינו בה על אף מגבלות הקיימות כיום על כניסה לתחומי בית המעצר בכלל וסיור בין האגפים השונים בפרט. מספר דברים נצרבו בתודעתי אצלי במסגרת הסיור:
בית המעצר אינו מבחין בין עצורים שונים בהתאם למידת מסוכנותם, רקע הגעתם וכו’. כפי שהדגישו המלווים בסיור, חלק מהעצורים הם אנשים “נורמטיביים” לחלוטין לרבות עצורים בגין עבירות תעבורה ועבירות נוספות שניתן להיקלע אליהן שלא בזדון. אינני רוצה לדמיין את תחושותיו של אדם שמוצא עצמו בחדר עם מיטות בטון יחד עם 16 אסירים נוספים, שחלקם ביצעו מעשים מזעזעים (לכאורה) ולמעשה חשופים לנורמות וקודי התנהגות עברייניים. נחקקו בזיכרוני דבריו של עצור לשעבר אשר הרצה לנו במסגרת הסמינר האקדמי המלווה את הקליניקה. הוא נעצר למשך 7 חודשים בחשד שרצח את אביו, על לא עוול בכפו. במסגרת אותה הרצאה סיפר אותו אדם על הרגע שבו הגיע לקישון כאחד רגעי השפל הקשים בחייו, בהם היה על סף שבירה.
הדבר מעורר מחשבות קשות על ההתייחסות האנושית לה זוכים עצורים כבני אדם ובוודאי כמי שמוחזקים בחזקת “חפים מפשע”. התייחסות זו גרמה לי לתהות האם היחס אותו מקבלים בבתי מעצר אינו יכול להשליך גם על הודאות שווא ואחוזי רצידיביזם.
במהלך הסיור הופתעתי לשמוע מנציגי שב”ס כי קיימים ישנם קודי חוקים/קודי התנהגות מסוימים בין עצורים בבית המעצר שהסוהרים לא מתערבים בהם במודע. לרבות הסדר ההיררכי בין העצורים בהתאם לסוג העבירה שביצעו (שוב, לכאורה).”
טכנולוגיה ורבי להב (רחפנים) \ רן צ’פלין ואביתר אלקובי
“במסגרת הקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר, הצוות שלנו טיפל בסוגיית השימוש ברבי להב (רחפנים בעגה היום-יומית) בארץ. נוכחנו לדעת שאמנם השימוש ברבי-להב בארץ הולך וצובר תאוצה, עם זאת הרגולציה הקיימת איננה נותנת מענה הולם די הצורך לכלל הסוגיות שעולות מן השימושים השונים האפשריים ברבי-הלהב.
במקביל לעבודה של רשות התעופה האזרחית (רת”א) על כתיבת חקיקה עדכנית, הצוות החל לעבוד על יצירת יום עיון סגור. מטרת יום העיון הייתה להעלות את הבעיות המרכזיות בתחום ולהציע פתרונות אפשריים. הפורום כלל – רגולטורים רלוונטיים ונציגי ממשל, עורכי דין פרטיים, חברות מסחריות בתחום, חברות ביטוח לרבות חברות ביטוח גדולות וכן אנשים באקדמיה (בעיקר אלה שנתקלו בבעיות בעת מחקרים שהם עורכים עם רב-להב). ארגון יום העיון דרש מאתנו להיות בקשר ישיר עם כלל חברי הפורום לצורך סקירה ראשונית של הבעיות שלדעתם נדרש לדון בהם וזאת כדי לייעל את הדיון.
עבודת ההכנה ליום העיון דרשה מאתנו לחקור את הסוגיות שעולות מן השימוש ברבי-להב ולהציג בפני חברי הפורום את הבעיות המרכזיות העומדות על הפרק, כמו גם את המצב הרגולטורי הקיים בישראל. ההצגה הנ”ל היוותה את פתיחת הדיון הפורה שבו נטלו חלק כל חברי הפורום.
בנימה אישית, העבודה על הכנת יום העיון היוותה עבורנו ניסיון ראשון ומשמעותי בארגון וניהול כנס מראשיתו. כמו כן, מעורבותנו הפעילה בדיונים בפורום עצמו הביאה לסיפוק רב.”
הסוגיות המשפטיות שבמכוניות אוטונומיות / עומר מסלחה
“במסגרת הקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר, נדרשנו להתייחס לסוגיות המשפטיות שעולות מתחום המכוניות האוטונומיות. במהלך השנה, כתבנו חוות דעת משפטית שהתייחסה לשאלות העקרוניות העולות משימוש במכוניות אוטונומיות, שלא הוכרעו עוד באופן מלא ותמציתי בישראל.
משום שמדובר בתחום חדשני שהדינים כלפיו בארץ ובעולם לא ממצים דיו, התמקדתי בשאלת האחריות העונשית כלפי אירועים הנגרמים עקב מכוניות אוטונומיות למשל, מי יישא באחריות על כך שהמכונית האוטונומית עברה את המהירות המותרת?
על פי המחקר שביצעתי, נמצא שמדינות מועטות (ביניהן מספר ממדינות ארה”ב, קנדה ובריטניה) בחרו להתייחס בחוקיהן לסוגיה. יתר על כן, מצאתי כי מדינות אלו בחרו בגישות שונות לפתרון שאלת האחריות העונשית.
לדעתי, מדובר בתחום מרתק ומעניין המצריך הרבה סבלנות והשקעה אך העבודה הרבה שביצענו בעזרתה של ד”ר דלית קן-דרור פלדמן הניבה מסקנות רבות לגבי הרגולציה האפשרית בישראל בנושא המכוניות האוטונומיות.”
