אוטופיה היא סדר חברתי אידיאלי מקיף, שאינו קיים במציאות. מתוך כל אוטופיה משתמעת דיסטופיה, כלומר סדר חברתי ההפוך מן הסדר האידיאלי. קיימים קשרים רצופים בין המשפט כמערכת נורמטיבית מחייבת, לבין החזונות האוטופיים שמימושם מחייב משטר נורמטיבי מתאים, והאזהרות הדיסטופיות שגם הן נקשרות לדרישה להקמת הגנות נורמטיביות. תפיסת המשפט היא, אם כן, יסוד מרכזי בתוך השיח האוטופי-דיסטופי, הכולל מגוון של ייצוגים ובהם ספרים, מחזות וסרטי קולנוע. בסמינר נעיין בייצוגים אלה ונעמוד על תרומתם להבנה טובה יותר של הקשרים בין המשפט לבין העתיד. כך, בין היתר, נעסוק בקשרים שבין משפט נעלם, הפועל בשירות הון ושלטון, לבין תיאורי הדיסטופיה בקולנוע ובטלוויזיה. נדון אף בקיום האורבני כאוטופיה או דיסטופיה ובמקומה של הטכנולוגיה והעידן הדיגיטלי בעיצוב אוטופיה או דיסטופיה עתידית.