הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך פועלת זו השנה התשיעית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, והינה כיום הגורם המשפטי המוביל בישראל במאבק החברתי למען שוויון הזדמנויות בחינוך. בשנים מאז הקמתה, צברה הקליניקה מומחיות וניסיון בתחום משפט ומדיניות חינוך. הקליניקה מפעילה “מוקד לשוויון הזדמנויות בחינוך”, הפעיל לאורך כל השנה בפניות לקליניקה באמצעות דואר אלקטרוני, דף פייסבוק ופניות ישירות לעו”ד הרן רייכמן. מרבית הפניות מגיעות בעקבות שמועות פה לאוזן לאור המוניטין שרכשה לה הקליניקה ומיעוטן בהפנייה מארגונים חברתיים אחרים. מדי שנה, החל מהמחצית השנייה של חודש אוגוסט ועד אמצע חודש ספטמבר מתקיים קו חם טלפוני לפניות הורים ותלמידים, אותו אנו מפרסמים באמצעות רשתות חברתיות.

הפניות בהן הקליניקה מטפלת הן מגוונות, ובהן: הפליה במערכת החינוך, פגיעה בזכות לחינוך חינם, אי מימוש זכויות בחינוך מיוחד, ועוד. הפונים לקליניקה מגיעים ממלוא מרחב האוכלוסיות בחברה הישראלית – חילוניים, חרדים, דתיים וערבים, כאשר דגש מיוחד ניתן על הטיפול באוכלוסיות מוחלשות ובתיקים בהם ישנה השפעה על ציבור רחב בדגש על אותן אוכלוסיות ש”קולן לא נשמע”.

מתחילת השנה הקליניקה טיפלה בלמעלה מ-100 פניות פרטניות. בתקופה זו ניהלה הקליניקה 3 הליכים בבתי משפט מחוזיים והגישה שני הליכים עקרוניים לבית המשפט העליון (בקשה לדיון נוסף בנושא תשלומי הורים וערעור מינהלי עקרוני בנושא הזכות לחינוך ממלכתי מותאם עבור הציבור החרדי). 

בשנת הלימודים תש”פ משתתפים בקליניקה 10 סטודנטים וסטודנטיות שעסקו, בין היתר, בתיקים הבאים:

1. תשלומי הורים במערכת החינוך

דנג”ץ תשלומי ההורים (6432/19)

הקליניקה מייצגת קואליציה של ארגונים (האגודה לזכויות האזרח בישראל, עמותת ידיד, האגודה למען יוצאי אתיופיה וארגון “הלה למען החינוך”) ולמעלה ממאה הורים בשתי עתירות לבג”ץ שאוחדו.

• בג”צ חוזר התשלומים (בג”צ 5004/14) -עתירה לבג”ץ כנגד חוזר מנכל משרד החינוך המכשיר תשלומי הורים גבוהים במיוחד בבתי ספר ייחודיים, מכשיר גביית תשלומים עבור מקצועות בגרות ואף הקים ועדות חריגים המאפשרות לחרוג מהנורמות הבסיסיות של הדין של עקרון חינוך חינם. יצוין כי עצם הגשת העתירה השפיעה רבות על הנעשה בתוך משרד החינוך. תיק זה הוא חלק מהותי במאבק הקליניקה בהפליה הקיימת במערכת החינוך על רקע חברתי כלכלי וקיומם של בתי ספר ממלכתיים ל”עשירים בלבד”. העתירה הובילה בשלביה הראשוניים למספר שינויים בחוזרי המנכ”ל ולהגברת האכיפה במקומות מסוימים.

• עתירת הטאבלטים (בג”צ 6214/15) – עתירה בשם חתן פרס ישראל לחינוך, פרופ’ גבריאל סלומון ז”ל, ח”כ פרופ’ יוסי יונה ולמעלה ממאה הורים מכ-8 רשויות מקומיות שונות כנגד ההיתר לגביית תשלומים מהורים עבור רכישת אמצעי קצה טכנולוגיים תוך הפרת הוראות הדין בדבר חינוך חינם. העתירה הובילה כבר בשלביה המוקדמים להתקנת חוזר מנכ”ל חדש ולהגבלות בגובה ובאופן הגבייה.

במסגרת העתירה המאוחדת הצגנו תמונה רחבה של השלכות חוזרי המנכ”ל – החל מהפגיעה בעקרונות חינוך ממלכתי, הפרת הדין, ניצול החוזרים לנטילת כספים שלא כדין על ידי רשתות פרטיות ובעיקר יצירת מסגרות נפרדות להורים לבעלי ממון ולכאלו שאינם.

ביום 1.4.19 התקיים הדיון בתיק וביום 18.8.19. ניתן פסק דינו בן 74 העמודים של בית המשפט הגבוה לצדק (השופטים עמית, שטיין ומינץ) אשר דחה את העתירה. בפסק הדין נפסקו לטובתנו הוצאות נוכח השינויים שהובילה העתירה והוא נבחר לאחד מפסקי הדין העקרוניים של בית המשפט השנה והוא קיבל הדים רחבים בציבוריות הישראלית.

בעקבות ההשלכות המשמעותיות של פסק הדין הגשנו ביום 2.10.19 בקשה לדיון נוסף כנגד קביעותיו של פסק הדין. בבקשה התמקדנו בטענות הבאות:

• איזון בין אוטונומיה ושוויון– בית המשפט העניק מעמד חוקתי לאוטונומיה ההורית לרכוש לילדיהם שירותי חינוך עודפים בחינוך הציבורי ונתן לזכות זו משקל עודף ביחס לזכות לשוויון בחינוך. קביעה זו של בית המשפט סוטה מהפרשנות המקובלת ומהאמנות הבינלאומיות של הזכות לחינוך המעניקה להורים את הזכות לבחור חינוך מותאם תרבותי אך לא לרכוש תכניות חינוכיות במסגרת החינוך הציבורי.גם במסגרת החינוך הפרטי, בו קיימת אוטונומיה מסויימת להורים להשפיע על הקו החינוכי של מוסדות החינוך, כפופה אוטונומיה זו לעקרון השוויון.
• נפרד אינו שווה – מאז פסק הדין הידוע brown v. board of education מ-1954, בעניין ההפרדה הגזעית בבתי ספר בארצות הברית, עקרון “נפרד אינו יכול להיות שווה”, הוא עקרון יסודי במשפט הישראלי והבינלאומי.

בפני בית המשפט הונחו נתונים מובהקים שתשלומי ההורים במוסדות החינוך הייחודיים והתורניים מובילים להפרדה סוציואקנומית. על אף שבית המשפט לא חלק על קיומה של סגרגציה מעמדית זו הוא לא קבע כי מתקיימת הפליה על רקע חברתי כלכלי תוך סטיה מהותית מעקרון “נפרד אינו שווה”

• הטיה סוציואקונומית – “…יש הורים שיעדיפו להשקיע בריהוט חדש ויש הורים שיעדיפו להשקיע בחינוך ילדיהם” (מתוך פסק הדין).

משפט זה מגלם בתוכו את רוח פסק הדין. בית המשפט כשל בכך שלא הבחין כי אי השתלבותם של ילדים להורים ממעמד סוציואקונומי נמוך במוסדות החינוך גובי התשלומים אינה נובעת מבחירה אלא מהעדר אפשרויות בחירה אמיתיות הנובעות ממצבם הכלכלי והמבנה החברתי הקיים.

אנו טענו כי כשל זו נובע מהטיה (bias) על רקע סוציואקנומי של שופטי בית המשפט שכשלו מלהבין את מצב האוכלוסיה הענייה בישראל בדומה להטיות ממנה סובלים אנשים כלפי אוכלוסיות מודרות אחרות.

• שוויון ומצוינות – בית המשפט יצא מתוך הנחה כי האפשרות להורים לרכוש שירותי חינוך עודפים עבור ילדיהם במערכת הציבורית תייצר איי מצוינות במערכת החינוך הישראלית.

במסגרת הבקשה לדיון נוסף, הצגנו מחקרים המראים כי הנחות היסוד של בית המשפט שגויות ומצוינות בחינוך מאפיינת דווקא מדינות אשר מבוססות על תקצוב ציבורי ולא פרטי ומידת השוויון בחינוך בהן גבוהה.

• הסדרים ראשוניים וסמכות – בפסקה 4 לעמדתו קבע כבוד השופט שטיין קיבעה אשר זכתה להד ציבורי רחב על ידי שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ו”שמרניים” אחרים, להלן:

“…..הסוגיה שהונחה על שולחננו מעלה שאלות ערכיות ממעלה ראשונה….האיזון בין אוטונומיה לשוויון הוא אחד ההסדרים החברתיים הראשוניים שמסור למחוקק ולו בלבד. הקביעה כיצד איזון זה ייעשה צריכה להיעשות ביום הבוחר, ולא ביום העותר”

במסגרת הבקשה לדיון נוסף הראנו כי בית המשפט הוא זה שאפשר למשרד החינוך להתעלם מהכנסת ומדין הבוחר. בפסק הדין העניק בית המשפט סמכות לפקיד, מנכ”ל משרד החינוך, להתקין חוזרי מנכ”ל העומדים בניגוד לחקיקה קיימת ומבלי לפנות לכנסת ואף לוועדת החינוך של הכנסת. בכך נפגע כלל ההסדרים הראשוניים המחייב שסוגיות ערכיות ממעלה ראשונה יוכרעו על ידי הכנסת.

השבת כספי תל״ן (תכנית לימודים נוספת) (עת”מ 9273-12-18 (י”ם))

בתחילת חודש דצמבר 2018 הגישה הקליניקה עתירה כנגד משרד החינוך אשר תחייב אותו לנקוט בצעדים להשבת כספי תל”ן שנגבו שלא כדין להורים לתלמידות מאולפנת רבבה. טענה מרכזית אותה העלנו בעתירה היא כי תשלומי התל”ן אינם משמשים למטרתם וכי מוסדות החינוך מנצלים אותם למטרות חינוכיות אחרות “במקרה הטוב” ובכך פוגעים בשוויון בין מוסדות החינוך השונים ולצרכים שאינם קשורים לתלמידים “במקרה הרע”.

אנו רואים בעתירה זו כחלק משלים הכרחי במאבק ביצירת פערים במערכת החינוך באמצעות גביית תשלומי הורים לצד העתירה כנגד חוזר המנכ”ל, באשר לא די יהיה בהסדרה ראויה של אפשרויות הגבייה אלא נדרשת גם אכיפה ראויה.

לצד זאת, עתירה זו מהווה ראש חץ במאבק בשחיתות ציבורית המתקיימת במערכת החינוך הנובעת בקשר שבין מנהלי רשתות חינוך (בעיקר בחינוך הממלכתי דתי) לבין הנהלת משרד החינוך. להערכתנו, משרד החינוך מתיר העברה של לפחות מאות מיליוני שקלים מכספי הורים ומכספי משרד החינוך לרשתות אלו במרמה ובניגוד לכל דין.

בעקבות הגשת העתירה נערך דו”ח בקרה בבית הספר בעקבותיו הורתה המדינה על החזר כספים שנגבו ביתר או לא סופקו בגינם שירותים. בעקבות כך ניתן ביום 9.12.19 פסק דין המורה על מחיקת העתירה נוכח שינוי המצב המינהלי. לאחרונה אף נפסקו לטובתנו הוצאות לאור השינוי שהביאה העתירה.

עם זאת, נוכח העובדה כי בית המשפט לא דן במלוא טענותינו אנו שלחנו בסמוך לכתיבת דו”ח זה מכתב מפורט טרם הגשת עתירה בו אנו דורשים החזר מלא של שעות התל”ן שנגבו ביתר.

חשיפת דו”חות ביקורת על בתי ספר

הקליניקה קיבלה כ-7 פניות שונות הנוגעות לאי קבלת מידע הנוגע לדו”חות ביקורת של מנהל האכיפה ובקרה במשרד החינוך בעקבות תלונות הנוגעות לגביית תשלומי הורים וניהול כספי החשבון הבית ספרי. בעקבות כך שלחה הקליניקה פנייה עקרונית הנוגעת להעברת הדו”חות נוכח הוראות חוק חופש המידע וחשיבותם לבקרה על הסוגיה הפרוצה של תשלומי הורים.

עד למועד זה טרם התקבל מענה ואנו מתעתדים לשלוח תזכורת אחרונה טרם הגשת עתירה ולפנות בעתירה נוספת.

פניות נוספות

הקליניקה מטפלת באופן שוטף בגבייה אסורה של תשלומי הורים ברמה הפרטנית. כך למשל אנו מייצגים עשרות הורים מחולון אשר מוחים על “גבייה אוטומטית” של תשלומי הורים בכרטיסי אשראי מבלי לאפשר את הזכות החוקית לבחור האם לשלם תשלומי רשות.

1. סגרגציה של מבקשי מקלט

במהלך השנים האחרונות הובילה הקליניקה מספר הליכים משפטיים כדי לכפות על רשויות מקומיות לקיים את חוק לימוד חובה ולהבטיח חינוך רשמי חינם לילדי מבקשי מקלט החל מגיל 3. לצד מאבקים אלו טיפלנו בשנים הקודמות וגם בשנה הנוכחית במספר לא מועט של פניות פרטניות של ילדי מבקשי מקלט אשר נפגעת זכותם לחינוך.

1. סגרגציה בגני ילדים בנתניה

פרשה מרכזית בה אנו טיפלנו בשנה הקודמת נוגעת להחלטת עיריית נתניה להקים שני גנים “יעודיים” לילדי מבקשי מקלט בעיר. באופן לא מפתיע הגנים מוקמו בסביבה מוזנחת הסובלת מתחלואי תברואה, ריח וקרבה לעבריינים ובנוסף התנאים בחצר הגנים רחוקים מלעמוד בדרישות הדין. בעקבות החלטת העירייה החליטו ההורים שלא לשלוח ילדיהם לגנים. לאחר שפניות מטעמנו לא הואילו, הגשנו עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז (עת”מ 45438-01-19), כנגד הפרדת ילדי הגנים בנתניה. במסגרת העתירה הבהרנו כי מדיניות “נפרד שאינו שווה” אינה חוקית ומפלה מטבעה. מדיניות זו פוגעת בזכויות ילדי מבקשי המקלט לחינוך ולאפשרות להשתלב בחברה. בעתירה גם טענו שהתנאים בגנים אינם הולמים. הדיון בעתירה התקיים ביום 25.2.19, ובעקבות לחץ בית המשפט העירייה התחייבה כי בשנה הבאה הגנים יהיו מעורבים. כבר לשנה זו התחייבה העירייה להעביר את כל ילדי הגן הצפויים לעלות לכיתה א׳ בסוף השנה לגנים מעורבים. קישור לכתבה בהארץ.

2. רישום ילדי מבקשי מקלט למוסדות חינוך בפתח תקווה

בשנת 2016 נאלצנו להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז בכדי לחייב את עירית פתח תקווה לרשום ילדי מבקשי מקלט בתחומה למוסדות החינוך ולממש את זכותם לחינוך. השנה חזרה העירייה לסורה וסרבה לרשום את ילדי מבקשי המקלט למוסדות החינוך. בכך מנסה העירייה, באמצעות הפרת הזכות לחינוך, להפעיל לחץ על הוריהם של הילדים לעזוב לעיר אחרת. לא פחות מטרידה מהתנהגות העירייה היא התנהגות משרד החינוך אשר סירב להפעיל סמכויותיו ולהורות לעירייה לבצע רישום כדין. בעקבות כך הגישה הקליניקה בחודש יולי 2019 עתירה (עת”ם 19757-07-19) בשם כ-134 ילדי מבקשי מקלט שלא נקלטו במערכת החינוך בעיר בדרישה לקלוט אותם וכן לחייב את העירייה לקיים רישום אינטגרטיבי. בעקבות העתירה הורה בית המשפט לרשום את הילדים כדין. אנו עוקבים בכדי לוודא שהליך הרישום מתנהל כדין.

ביום 17.7.19 ניתן פסק דין המחייב את עיריית פתח תקווה לקלוט את הילדים למערכת החינוך. עם זאת, עיריית פתח תקווה לא קיימה את פסק הדין כלשונו.

בעקבות כך, הגשנו ביום 16.9.19 בקשה לפי פקודת ביזיון משפט וביום 2.10.19 ניתנה החלטה תקדימית בה בית משפט קיבל את הבקשה, פסק הוצאות כבדות על העירייה והבהיר לעירייה ולמשרד החינוך את חובתם לרישום הילדים.

3. רישום מבקשי מקלט בתל אביב

עיריית תל אביב נתפסת אצל רבים, בצדק יחסי, כעירייה הפועלת למען מבקשי המקלט ככל שמדובר בחינוך, באשר לא ניתן לזהות תופעות התעמרות קיצוניות. עם זאת, נוהגת עיריית תל אביב לקיים מסגרות נפרדות ברובן הן בגני הילדים והן במרבית מוסדות החינוך.  מדיניות הפרדה זו מובילה לנזק חינוכי עצום לילדי מבקשי המקלט, המתגברת בהעדר תמיכה מדינתית לטיפול בחסכים הסביבתיים עימם הם מגיעים למערכת החינוך.

בשנים האחרונות, מדיניות ההפרדה קיבלה חיזוק משמעותי ומצער באשר הוקמו בתי הספר גוונים וקשת המיועדים אך ורק לילדים זרים ולמבקשי מקלט. מוסדות חינוך אלו נמצאים מחוץ לשכונות בהם נמצאים מרבית מבקשי המקלט ומרוחקים מחלק ניכר מהתלמידים ששובצו אליהם למרות קיומם של מוסדות חינוך סמוכים למגורי המשפחות. בחלק מהמקרים המרחק אף עולה על 2 ק”מ.

בהשוואה, הוקם בשכונת שפירא בית ספר ממלכתי צומח חדש שקלט למיטב הידיעה כ-8 ילדי מבקשי מקלט למרות שמרבית הילדים הגרים בסמיכות אליו הם מבקשי מקלט וכאשר לא ברור כיצד נבחרו ילדים אלו.

בנסיבות אלו שלחנו מספר פניות לא מועט לטיפול בבעיות פרטניות שארעו בשל הקמת בתי הספר הללו, בהן הצבענו על אי חוקיות המדיניות הנוכחית.

במסגרת פנייה עקרונית יותר, העמדנו את העירייה לא רק על אי חוקיות מדיניות ההפרדה, אלא על ריחוק מוסדות החינוך גוונים וקשת ועל הרחקתם של ילדים מבתי ספר בהם מלמדים יום לימודים ארוך. בעקבות פנייתנו, העירייה מממנת הסעות חינם לילדים המתגוררים במרחק למעלה מ-2 ק”מ מבתי הספר וכן מממנת מקבילה של יום לימודים ארוך בעלות נמוכה במיוחד.

לקראת שנת הלימודים הבאה, וככל שלא נקבל מענים על שינוי מדיניות, אנו עושים הכנות לקידום הליכים משפטיים למניעת סגרגציה במסגרות החינוך בתל אביב, כמו גם מימון סיוע חינוכי מותאם לתלמידי מבקשי המקלט, בשל החסכים הסביבתיים מהם הם סובלים.

• מוסדות ממלכתיים חרדיים

לצד המאבק למניעת הדרת תלמידים ברשתות החינוך הגדולות, אנו מלווים מספר קבוצות של הורים המבקשים להוביל לפתיחת מוסדות חינוך ממלכתיים חרדיים (ממ״ח). אחת מהקבוצות במבשרת ציון החליטה לקדם הליכים משפטיים להקמת מוסד חינוך ממלכתי חרדי. בעקבות כך פנינו למשרד החינוך ולרשות המקומית ומשלא הוקם בית ספר, הגשנו בחודש יולי 2019 עתירה תקדימית (61735-07-19)לחיוב המדינה והרשות המקומית להקים מוסד חינוך ממלכתי חרדי.

במסגרת העתירה טענו כי מימוש הזכות לחינוך מחייב את משרד החינוך להעניק גם לילדים חרדים מוסדות חינוך ממלכתיים, וכי המדינה אינה מעניקה להם פתרונות מותאמים בבתי הספר הממלכתיים הקיימים. אנו טוענים עוד כי בתי הספר הממלכתיים החרדיים (שכמותם הוקמו כבר כ-50 ברחבי הארץ) יקדמו לימודי ליבה אשר נחוצים להשתלבותם של צעירים חרדיים בשוק התעסוקה ובחיי המדינה, וכן תימנע ההפליה העדתית המתקיימת במוסדות החינוך החרדיים.

ביום 27.11.19 ניתן פסק דין הדוחה את העתירה מכיוון שהזרם הממלכתי חרדי אינו מצוין בחוק ובשל סירוב העירייה.

בעקבות כך, הגשנו בתחילת חודש ינואר 2020 ערעור לבית המשפט העליון בו טענו כי בית המשפט לא התמודד עם הטענות החוקתיות המשמעותיות בדבר הזכות של כל ילד לקבל חינוך מותאם, הולם, שוויוני ונגיש. עוד טענו כי למעשה הילדים החרדים הם היחידים שהרשויות אינן דואגות להן לבית ספר מתאים וכי החלופות שעלו אינן רלוונטיות.

לערעור שלנו אשר זכה להד תקשורתי רחב צפויים להצטרף גופים נוספים.

1. ילדים חולים

ילדים חולים הם תלמידים הנעדרים ממסגרות חינוך לתקופות העולות על 21 יום בשל מחלה. שירות החינוך לילדים חולים, הקבוע בחוק חינוך לילדים חולים, הופרט על ידי משרד החינוך ומטופל על ידי זכיין. לצערנו, השילוב בין הזכיין הנוכחי והעדר פיקוח נאות של משרד החינוך, מוביל לתופעות קשות של זניחת אותם ילדים חולים על ידי המערכת – החל באי הספקת שירותים כליל או הספקת שירותים חלקיים, שליחת מורים לא מתאימים, העדר מענה לפניות ועוד. חומרת הדברים מקבלת משנה תוקף מאחר ולצערנו מאות ילדים נמצאים במשך שנים רבות בביתם בגלל העדר התאמה של מסגרות החינוך לקליטתם.

לאורך השנים האחרונות הקליניקה עובדת בצמוד עם מטה המאבק למען הילדים החולים בטיפול בעשרות פניות פרטניות ועקרוניות שנה בשנה, אשר הובילו בין היתר לתיקון החוק המבטיח חינוך חינם לילדים חולים גם בגילאי 3-4.

בשנת 2018 הגשנו עתירה בעניין העדרה של תכנית לילדים חולים (בג”ץ 1860/18). בעקבות הגשת העתירה הודיעה המדינה על כוונתה להתקין תקנות לילדים חולים. בדיון בעתירה בחודש ספטמבר 2018 העירו השופטים למדינה כי הם מזהים פגיעה בילדים. לאחר הדיון והגשת העתירה הגישה המדינה לוועדת החינוך טיוטת תקנות עליהם אנו הערנו בהצביענו כי שעות החינוך לילדים חולים אינה ראויה וכי הליכי ההפרטה יימשכו. הדיון בתקנות צפוי להתקיים לאחר התכנסות הכנסת מחדש.

במהלך השנה האחרונה חל שינוי פרסונלי לטובה בגורמים המפקחים במשרד החינוך. הפיקוח על הזכיין השתפר מאוד ועלו במחשבות לגבי שינוי מבני עתיד לרבות צמצום של הפרטת השירות. בנסיבות אלו, אנו נמצאים בתהליך של שיג ושיח בכדי להשפיע על עיצוב המבנה העתידי.

פעוטות אלרגיים

ביום 27.6.19 קיבל בית המשפט הגבוה לצדק (בג”ץ 7812-18) עתירה שהגשנו בשם עמותת יה”ל והורים נוספים להטמעת נהלים לשמירה על פעוטות אלרגיים במעונות יום.

 לאחר פסק הדין, התברר כי קיימת מחלוקת בין משרדי הממשלה בכל הנוגע לתקצוב הסייעות לפעוטות אלרגיים לשנים לאחר מכן. בעקבות כך שלחנו פניות למשרדי הממשלה טרם הגשת עתירה חדשה. בעקבות פניות אלו ולחצים נוספים תוקצבו הסייעות.

בנוסף ליוינו הורים לילדת גן אלרגית הלומדת בבית ספר פתוח. הילדה שהתה בביתה תקופה ארוכה מכיוון שהרשויות ביקשו לממן סייעת אחת לשתי ילדות על אף שמרבית שעות היום הן נמצאו בחללים שונים. בעקבות פניותינו ולחצים נוספים הוצמדו לילדה בנות שירות לאומי.

1. נושאים נוספים

מלבד הטיפול בפרויקטים מרכזיים אלה, העניקה הקליניקה סיוע משפטי לעשרות של הורים בנושאי חינוך שונים, החל מתיקי חינוך מיוחד (שילוב, אי מימוש זכויות), מיון תלמידים, פגיעה בזכויות תלמידים, הליכי הרחקה והעברה ועוד.