אודותינו
הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך, אשר החלה פעילותה בשנת הלימודים תשע"ב, שמה לה למטרה לקדם להוות גורם משמעותי בעיצוב מדיניות החינוך בישראל, חיזוק החינוך הציבורי, קידום שוויון מהותי במערכת החינוך, חיזוק סולידריות חברתית והגנה על זכויות תלמידים במערכת החינוך.
מאז הקמתה טיפלה הקליניקה באלפי פונים מאוכלוסיות שונות ומגוונות, וקצרה הצלחות רבות בתוך בתי המשפט ומחוצה להם.
הסטודנטים בקליניקה זוכים לחוויה משמעותית בהכרות קרובה עם אוכלוסיות מוחלשות, בהיכרות עם התנהלות מערכות המדינה והמשפט, עריכת ניירות מדיניות והצעות חקיקה. הסטודנטים אף מקבלים כלי מחקר שנועדו לשינוי חברתי ולומדים בסמינר אקדמי בו הם זוכים לידע תיאורטי רחב בתחומים רחבים של משפט, חינוך וצדק חברתי.
לאורך כל השנה מפעילים הסטודנטים אשר לוקחים חלק בקליניקה מוקד פניות לקידום שוויון הזדמנויות בחינוך, למניעת מקרי הדרה, אפליה והפרות דין במערכת החינוך.
ניתן לפנות אל הקליניקה בכל ימות השנה למייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. ולדף הפייסבוק של הקליניקה.
סגל הקליניקה:
ד"ר תמי הראל בן-שחר | This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
עו"ד הרן רייכמן | This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
זכויות בחינוך- מידע שימושי
עשייה
הליכים משפטיים
תשלומי הורים
"החינוך הממלכתי במוסדות הרשמיים מושתת על עקרון היסוד של חינוך חובה חינם, המבקש לאכוף זכותו של כל ילד לרכוש חינוך והשכלה, על בסיס שוויון הזדמנויות וללא הפליה, בלא שחסרון כיס ישפיע על איכותה ורמתה של המסגרת החינוכית הניתנת לו. הקניית ערכי חינוך כלליים על בסיס שוויוני נועדה לאפשר לפרט לפתח את אישיותו בתחומי דעת שונים, ובה בעת לפתח באמצעות החינוך חיי חברה הנשענים על ערכי מוסר, זכויות אדם, ותרבות אנושית" (בג"צ 4363/00 – ועד פוריה עלית)
מערכת החינוך בישראל הוקמה על בסיס העקרון של "חינוך חובה חינם". מושג זה אשר אמור לסמל קיומה של מערכת חינוך סולידרית, שוויונית וערכית לכל, הפך ברבות השנים למליצה בלבד. רבים אינם מודעים לכך כי למעט תשלום של עשרות שקלים בשנה עבור ביטוח בריאות אין במערכת החינוך כל חובה לשלם תשלום נוסף.
במהלך השנים אישרה ועדת החינוך של הכנסת גביית תשלומי הורים שאינם נמוכים עבור חלקים רבים באוכלוסייה כתשלומי רשות על פי חוק - אישור ועדת החינוך של הכנסת לשנת הלימודים תשע"ו נמצא בקישור הבא.
על אף הכללים הברורים כשל משרד החינוך באופן מודע בפיקוח על גביית תשלומי ההורים במערכת החינוך עד שבשנת 2012 קבע מבקר המדינה כי גביית תשלומי ההורים האסורה מגיעה לכדי מיליארד ₪ בשנה (מסך של 2.5 מיליארד ₪ בשנה).
במהלך השנים האחרונות בחר משרד החינוך שלא להתמודד עם סוגיית העדר האכיפה של הדין, אלא להוביל מדיניות מובהקת של הכשרת גביית תשלומים חריגה ויצירת חינוך עודף לבעלי ממון – החל מהיתרים לרכישת תכניות לימוד פרטיות, קניית אמצעי קצה טכנולוגיים, קניית תכניות העשרה ומקצועות בגרות בכסף ועוד ועוד.
הקליניקה מנהלת מאבק עיקש לשמור על עקרונות השוויון במערכת החינוך ועל זכותם של תלמידי ישראל ללמוד במערכת חינוך חינם המעניקה שוויון הזדמנויות אמיתי לכל. כאן תוכלו לראות רק כמה מהדוגמאות.
עתירה לבג"צ כנגד גביית תשלומי הורים חריגים בבתי ספר ייחודיים, רכישת לימודי בגרות בכסף, הקמת ועדת חריגים המכשירה באופן פרטני גבייה חריגה – הקליניקה מייצגת הורים מבתי ספר באשדוד ונס ציונה, כמו גם את האגודה לזכויות האזרח, עמותת ידיד – מרכזי זכויות, האגודה למען יוצאי אתיופיה וארגון הילה למען החינוך בעתירה עקרונית כנגד חוזר מנכ"ל "גביית תשלומי הורים ושכר לימוד במוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים ובמוסדות במעמד פטור, גביית תשלומי הורים עבור מקצועות לימוד ברמה מוגברת בחטיבה העליונה וגביית תשלומי הורים במוסדות ניסויים וייחודיים".
במסגרת חוזר המנכ"ל ניתן אישור פורמלי לגבייה בבתי ספר ממלכתיים רשמיים של אלפי שקלים עבור רכישת תכניות לימוד נוספות (תל"ן) בבתי ספר ייחודיים (בבתי ספר אלו אף קובע החוזר התניה בין הרישום לבית הספר לתשלום), קניית מקצועות בגרות בכסף, אישור לגביית מאות שקלים עבור הפעלת בתי ספר אחר הצהריים ועוד. בחוזר המנכ"ל אף הוקמה ועדת חריגים אשר ניתנה לה הסמכות להתיר לבתי ספר לגבות תשלומים רבים מעבר למותר. אישורים אלו מגיעים בחלק מבתי הספר לסכומים של למעלה מ-10,000 ₪.
בבית המשפט נערכו שלושה דיונים בעתירה.
בית המשפט חייב את המדינה למסור לנו מידע והדיון על היקף המידע והמשך הדיון בעתירה צפוי בזמן הקרוב.
בעקבות הגשת העתירה ודיון שהתקיים בבית המשפט הגבוה לצדק כתב משרד החינוך חוזר מנכ"ל חדש אשר הגביל את השימוש באמצעי קצה בבתי ספר יסודיים והטיל מגבלות משמעותיות על גביית תשלומים בבתי ספר עבור אמצעי קצה (2000 ₪ לשלוש שנים לכל היותר) . אנו סבורים כי המגבלות הקיימות חורגות מהדין והדיון בעתירה יימשך בחודשים הקרובים.
למידה בעזרת טאבלטים: בשנתיים האחרונות משרד החינוך החל להפעיל בבתי ספר ברחבי הארץ את תוכנית ה-BYOD (Bring Your Own Device), במסגרתה הורי התלמידים נדרשים לקנות טאבלטים או אמצעי קצה אחר לילדים, כאשר הסכומים הנדרשים מההורים מגיעים לאלפי שקלים בשנה.
אנו הגשנו עתירה לבג"צ בשם חתן פרס ישראל לחינוך, פרופ' גבריאל סלומון, ח"כ פרופ' יוסי יונה ולמעלה מ- 100 הורים ברחבי הארץ כנגד התכנית.
במסגרת העתירה טענו שתי טענות מרכזיות:
- הגבייה המתבססת על סעיף "רכישת שירותים מרצון" אסורה על פי דין באשר היא מגיעה לכדי גבייה עבור "לימודים" ולכל הפחות לא קיבלה את אישור ועדת החינוך של הכנסת. גם אם היא הייתה מותרת, אזי היתר הגבייה ניתן לבתי ספר בהם 70% מההורים מעוניינים בתכנית ואילו הכלל של משרד החינוך ב"רכישת שירותים מרצון" מחייב 100% הסכמה.
- התכנית מייצרת "הצמדה מוסדית" של אמצעי הקצה לילדים במהלך שעות היום. בהצמדה מוסדית של אמצעי קצה טמונות סכנות שונות לילדים – בריאותיות, פיתוח הפרעות קשב וריכוז, רגשיות, חברתיות ועוד.
הצעת חוק "שקיפות": נוכח העובדה שבשנים האחרונות החל משרד החינוך להתיר גביית תשלומים גבוהה במערכת החינוך, המגיעה לאלפי שקלים ויותר בשנה במוסדות חינוך רשמיים תחת סעיפי גבייה שונים, תוך עקיפת הפיקוח הפרלמנטרי הממוסד בחוק, ניסחה הקליניקה הצעת לתיקון חוק לימוד חובה לפיה לא יאושרו תשלומים כלשהם לגבייה במערכת החינוך ללא פנייה של שר החינוך לקבל את היתר ועדת החינוך של הכנסת לגבי שיעורי הגבייה המקסימאליים. כך תוגשם רוח חוק לימוד חובה המקדם חינוך חינם ופיקוח פרלמנטרי הדוק על חריגה ממנו. הצעה זו הוגשה ע"י ח"כ פרופ' יוסי יונה ועליה חתומים שלושים וחמישה חברי כנסת נוספים.
פסק דין בעת"מ 14364-0314 בית ספר שז"ר באשדוד – איסור גבייה של חוגים: החל משנת הלימודים תשס"ח, בעקבות מעבר בית ספר שז"ר באשדוד, הנמצא בשכונה מוחלשת, להיות בית ספר על איזורי ייחודי - החלה עיריית אשדוד בגבייה אסורה של תשלומי הורים, על מנת לממן שעות לימוד נוספות והוצאות נוספות מעבר למותר בחוק. תהליך זה הוביל להדרה של האוכלוסיה המתגוררת בסמוך לבית הספר מבית הספר. בעקבות פניות הקליניקה הופחתו תשלומי ההורים בבית הספר שעמדו על 5400 ₪ בלמעלה מ-2000 ₪. ועל אלו גבו תשלום נוסף בסך 1000 ₪ עבור לימודי נגינה. בעקבות עתירת הקליניקה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נפסק כי הגבייה עבור "חוגים" כדוגמת שיעורי הנגינה הינה בלתי חוקית כאשר בית המשפט מצא כי תשלומים אלו " אינם מתיישבים עם זכות היסוד לחינוך ולשוויון בתחום החינוך ועם הוראות החוק, התקנות וחוזר המנכ"ל". בפסק הדין בית המשפט דחה את העתירה בכל הנוגע לגביית תשלומי עבור תכניות לימוד נוספות ייחודיות אשר התבססה על טיוטת חוזר מנכ"ל. על חלק זה בעתירה הגשנו ערעור לבית המשפט העליון.
לעיון בעתירה לבית המשפט המחוזי
לעיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי
לעיון בהודעת הערעור לבית המשפט העליון
עתירת הסעות ופסק דין גבעת עדה: הקליניקה הגישה בשנת 2011 עתירה כנגד גביית תשלומים עבור הסעות לבית הספר התיכון אורט בנימינה מהישובים גבעת עדה ומבנימינה. העתירה הוגשה לאחר שהרשות המקומית גבתה תשלומים בעקבות הפחתת תקצוב משרד החינוך מתקציב ההסעות נוכח איחוד הישובים גבעת עדה ובנימינה. בעוד שמשרד החינוך מתקצב ב-85% הסעות במועצות אזוריות בין ישוב לישוב הוא מתקצב בתקציב מופחת הסעות בתוך רשות מקומית (ערים למשל). עם איחוד הישובים גבעת עדה בנימינה הופחת תקצוב ההסעות על אף שהמרחק בין תלמידי גבעת עדה למשל לבית הספר עמד על 12 ק"מ. עתירת הקליניקה וכן הערעור לבית המשפט העליון נדחו כאשר בית המשפט לא קבע כי קיימת זכות להסעות חינם במקרים בהם בית ספר אינו נגיש וכי קיימת הבחנה רלוונטית על בסיס הגדרה מוניצפלית של רשויות. בעקבות פסק הדין יצא חוזר מנכ"ל שחידד מספר כללים לרבות אי גביית תשלומים עבור הסעות בין ישוב לישוב. אנו סבורים כי בית המשפט טעה במקרה הנדון ובכל מקרה רואים למטרה למצוא את הדרכים להבטיח כי במקומות בהם נדרשת הסעה לצורך הבטחת נגישות לבית ספר תהיה היא חינם.
לעיון בעתירה לבית המשפט המחוזי בחיפה
לעיון בהודעת הערעור והסיכומים לבית המשפט העליון
לעיון בפסק הדין של בית המשפט המחוזי
לעיון בפסק הדין של בית המשפט העליון
נייר עמדה ועדת מתוקי: בתחילת שנת 2012 ניסחה הקליניקה נייר עמדה עבור הוועדה הציבורית להסדרת סוגיית תשלומי הורים ושכר לימוד במוסדות חינוך לא מוכרים לא-רשמיים, לפיו ניסיון לאסדיר את סוגיית תשלומי ההורים במערכת המוכר שאינו רשמי מבלי לטפל בהסדרים משפטיים רחבים הנוגעים למוסדות המוכר שאינו רשמי, נועד לכישלון, לאור המציאות בשטח והעדר יכולת אכיפה. הקליניקה קראה ליצירת הבחנה ברורה בין בתי ספר "ציבוריים" מתקוצבים באופן מלא וכפופים לפיקוח ראוי לבתי ספר "פרטיים" הרשאים לגבות תשלומים אך ללא תקצוב מדינתי.
מיונים לבתי ספר
לצד תופעת גביית הכספים בבתי ספר, תהליכי הסגרגציה וההדרה מבתי הספר מוצאים להם ביטוי בתהליכי מיון שונים. תהליכי המיון האסורים ככלל על פי דין הינם נפוצים למדי בדגש על בתי הספר בחינוך הממלכתי דתי ויותר ויותר בבתי ספר "ייחודיים" ועל איזוריים. המצב בו הרשויות מאפשרות קיומם של בתי ספר סגרגטיביים מובילה לתוצאות קשות ומשליכה ישירות על הפערים החברתיים בחינוך, כאשר תופעה מרכזית וקשה הינה תופעת "התיוג" של אותם תלמידים שלא צלחו את המיונים ונתפסים בעיני עצמם ומערכת החינוך כמי שאין לצפות מהם להצלחה. במהלך השנים טיפלה הקליניקה בעשרות רבות של מקרים של מיונים ותהליכי הדרה בלתי חוקיים. הקליניקה אף קבעה שלושה תקדימים המבהירים איסור עריכת מיונים במעבר לבתי ספר היסודיים, חטיבת הביניים ולתיכונים.
עתירת "רמת גן" – איסור מיונים לבתי ספר תיכוניים על סמך הישגים לימודיים – לאורך עשרות שנים פעלה מערכת החינוך ברמת גן באופן ממיין כך שהקבלה לבתי ספר תיכוניים בעיר נעשתה על סמך ציוניהם של התלמידים בכיתה ח'. תהליך זה הוביל לכך כי התלמידים בעיר תויגו על סמך ציוניהם בכיתה ח' ובתי הספר בעיר הפכו לסגרגטיביים. תוצאות תהליכים אלו ניכר היה בפערים שהלכו והתרחבו בתקופת התיכון בין תלמידים בבתי הספר השונים כאשר הראנו כי פערים אלו עומדים בקו ישיר עם פערים על רקע חברתי כלכלי.
לאחר שעתירה לבית המשפט המחוזי כנגד מדיניות רישום זו נדחתה הגשנו ערעור לבית המשפט העליון במסגרתו הורתה המדינה לעירייה לחדול ממדיניות רישום זו ונקבע תהליך רפורמה לשינוי כל הרישום לבתי הספר התיכוניים בעיר, ללא מיוני סף על סמך הישגים לימודיים.
לעיון בהודעת הערעור לבית המשפט העליון
לעיון בהודעת המדינה בבית המשפט העליון
דאלית אל כרמל – איסור מיונים במעבר לחטיבת הביניים – בשנת 2013 ייצגה הקליניקה עשרות הורים מדאלית אל כרמל אשר מחו כנגד רפורמה במדיניות הרישום במסגרת חולקו התלמידים שסיימו את בית הספר היסודי לשתי חטיבות ביניים לפי ציונים כך שאחד מבתי הספר בחטיבות הביניים תויג כבית ספר "נכשל". הדבר הוביל למשל לתחושת בושה וכישלון של ילדים מחטיבת הביניים "הגרועה" שעמדו בתחנת הסעה לבית הספר לצד תלמידים "מוצלחים". לאחר פניות הקליניקה הנחה משרד החינוך את הרשות המקומית לעשות את ההבחנה על סמך מבחני מיון. כנגד קיומם של מבחני המיון הגשנו עתירה במסגרתה הגענו להסדר אשר קיבל תוקף של פסק דין לפיו התלמידים יחולקו בשנת הלימודים תשע"ד באופן שווה ולאחר מכן הרשות תעבור לרישום על פי הדין. הרשות המקומית הפרה את הדין ואנו הגשנו בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט והרשות חויבה לעמוד בהבטחותיה. לאחר מכן, הורים שחשו נפגעים עתרו כנגד ההחלטה ולאחר שהצגנו עמדתנו עתירתם נדחתה.
לעיון בבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט
עיון בהחלטה לפי פקודת ביזיון בית משפט
בית ספר לטבע – מיונים לכיתה א' – בית הספר לטבע סביבה וחברה מהווה סמל רב שנים של תהליכי מיון לכיתה א' בבתי ספר ייחודיים. הליכי המיון לבית הספר עברו ביקורת ציבורית אך השתמרו לאורך השנים בין היתר לאור האוכלוסייה הנהנית מהם ולאור "הסכמה שבשתיקה או שלא בשתיקה" של משרד החינוך. בתחילת שנת הלימודים תשע"ו הגשנו עתירה בשם הורים לילדים תאומים שנכשלו במבחני המיון לבית הספר. בית המשפט קיבל את העתירה, קבע כי חל איסור על מיונים לכיתה א', העביר ביקורת קשה על הרשות המקומית והורה על קבלת הילדים לשנת הלימודים הבאה בבית הספר.
"בקשה לידיד בית משפט - בעקבות קבלת העתירה הגישה מועצת ההורים של בית ספר עתירה נגדית להחזיר את המיונים לבית הספר. אנו הגשנו בשם האגודה לזכויות האזרח, ארגון הלה למען החינוך ועמותת הפרדס (עמותה מקומית) בקשה להצטרף כידיד בית משפט להליך. הבקשה התקבלה ולאחרונה הגשנו סיכומים בתיק. במסגרת הבקשה צירפנו חוות דעת מומחה המוכיחה כי ההצלחה במיונים מסוג אינה קשורה ל"אהבת טבע" אלא ליתרון לילדים להורים בעלי אמצעים. בחוות הדעת אף הוכח כי היתרון המעמדי יכול להיות מתוקן בעבודה חינוכית ראויה.
אוכלוסיות מיוחדות (גיל רך, ילדים חולים, מבקשי מקלט)
הגיל הרך – הקליניקה הובילה מהלך משפטי בו ייצגה קואליציה של ארגונים כנגד התקנון הלא ראוי של גני הילדים בגילאי 3-4 אשר אינו אלא העתק של התקן שהיה קיים לגני "חובה". בפנייה הצבענו על החובה לקבוע תקן על סמך מידע מקצועי, על הסיכון לילדים ועל הפערים בין אוכלוסיות שונות. גם בעקבות פנייתנו החליט שר החינוך להוסיף סייעת לגני ילדים צפופים. אנו ממשיכים ודורשים הקמת צוות מקצועי שיבחן תקן מתאים.
ילדים חולים –ילדים חולים המאושפזים או מרותקים לביתם לתקופה של 21 ימים ברציפות או לסירוגין זכאים לשירותי חינוך. בעקבות החלפת זכיין החלו להצטבר תלונות רבות על העדר שירות מתאים. בנסיבות אלו פנינו בפנייה עקרונית ביחד עם הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות במכללת שערי משפט כנגד תהליך ההפרטה וכנגד השירות החסר. אנו מתארגנים כיום להגשת עתירה עקרונית בתחום.
לאחר שהתגלה לנו כי המשרד אינו מפעיל את השירות לילדי 3-4 פנינו גם בעניין זה וקידמנו הצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת על ידי ח"כ פרופ' יוסי יונה להבטיח תיקון המעוות. כיום אנו בוחנים את כלל הסוגיה במסגרת פרוייקט ייעודי בתחום.
לאחר דין ודברים ממושך הסכימה ממשלת ישראל לתמוך בהצעת החוק אשר עברה בקריאה טרומית ברוב של 63 מול 1. אנו צופים כי הליכי החקיקה יסתיימו ותיקון החוק החשוב יעבור כנדרש.
ייצוג הורים בתביעה אזרחית בעניין הפרת חובות על פי חוק ילדים חולים – הורים לילד חולה אשר סבלו מהפרות דין לאורך השנים בטיפול בילדם הסובל ממחלה קשה (שליחת מורה לשיאצו ללמד מקצועות מדעיים כדוגמה) הגישו תביעה קטנה נגד משרד החינוך, הקליניקה קיבלה אישור לייצגם והובלנו את התיק לגישור שצפוי להתקיים בקרוב.
ילדי מבקשי מקלט – בעקבות פניית ארגון א.ס.ף הגשנו עתירה טרם פתיחת שנת הלימודים תשע"ו כנגד סירוב עיריית קרית מלאכי לרשום ילדי מבקשי מקלט לגנים בתחומה. העתירה התקבלה ובעקבות כך 18 ילדי מבקש מקלט החלו את שנת הלימודים בגנים בעיר. בעקבות הצלחה זו טיפלנו בתופעה דומה גם ביבנה, שם העניין הסתדר ללא צורך בהליכים משפטיים נוספים.
לצערנו, החליטה עיריית קריית מלאכי להציב את ילדי מבקשי המקלט בהפרדה מילדים אחרים ותנאי הגן בו הם לומדים אינם ראויים. בנסיבות אלו, שלחנו מכתב לתיקון המצב לרשות המקומית ולמשרד החינוך. אנו ממתינים למענה טרם נשקול צעדינו המשפטיים.
גנים בפתח תקווה - בתחילת השנה הנוכחית תשע"ז הגשנו עתירה בשם ההורים והמוקד לסיוע לעובדים זרים בנוגע לילדי מבקשי מקלט בעיר פתח תקווה, שם העירייה דרשה מהם להחתים את בעלי הדירות על תצהיר לפיו "הדירות אינן מפוצלות" ולהגיש מסמכים שונים להוכחת מגורים. בעקבות הגשת העתירה חזרה בה העירייה מדרישות שאינן עולות בקנה אחד עם הדין ורשמה את ילדי מבקשי המקלט.
בימים אלו אנו מכינים פנייה לקראת שנת הלימודים הבאה אשר תתמקד בסגרגציה ברישום לגנים – רישום על פי לאום ולא בהתאם לכללי הרישום המקובלים. אנו נשקול הגשת עתירה בהקשר זה.
תקצוב מערכת החינוך
קיימת הסכמה רחבה בין אנשי החינוך והחוקרים בתחום כי במערכת החינוך הישראלית קיימים פערים מהגדולים בעולם המפותח על רקע סוציואקונומי ועל רקע לאומי הן בהשקעה לתלמיד והן בהישגים. בעוד שמשרד החינוך שיפר את שקיפות נתוני התקצוב של המשרד עצמו לא קיימת שקיפות בנוגע לתקציבי הרשויות ותקציבי התרומות/תשלומי הורים הנכנסים לכל בית ספר. החלטת ממשלה משנת 2013 חייבה את משרדי החינוך והפנים לחשוף ברמת המוסד החינוכי את התקציבים המתקבלים על ידי הרשויות אך טרם יושמה כראוי.
אנו נקטנו בשלושה מהלכים מרכזיים שונים בהקשר זה:
-
הגשת נייר עמדה והשתתפות בוועדת השקיפות – ביום 14.2.17 התקיים דיון בוועדת השקיפות בראשות ח"כ סתיו שפיר בעניין יישום החלטת הממשלה. הקליניקה שלחה נייר עמדה לקראת הדיון והשתתפה השתתפות פעילה בדיון עצמו.
לקריאת נייר העמדה
-
הכנת הצעת חוק – הקליניקה הכינה הצעת חוק לפרסום דו"ח שנתי על ידי משרד החינוך שבו יפורטו כלל המשאבים המתקבלים (מדינה, רשות מקומית, הורים, גורמים נוספים), הוצאות והרכב התלמידים במוסדות החינוך בישראל. על הצעת החוק שהוביל ח"כ יוסי יונה חתמו עשרות חברי כנסת והיא צפויה להיות מוגשת לאחר התייחסות הייעוץ המשפטי של הכנסת בימים הקרובים.
-
פניית חופש מידע – הקליניקה בשיתוף תנועת "חינוך ישראלי" ו"התנועה לחופש מידע" הגישו פנייה בהתאם לחוק חופש המידע למשרדי החינוך, האוצר והפנים לפרסום כלל המשאבים המתקבלים (מדינה, רשות מקומית, הורים, גורמים נוספים), הוצאות והרכב התלמידים במוסדות החינוך בישראל. בהחלטה גם טענו כי המידע מבוקש גם לאור החלטת הממשלה המחייבת בנושא.
נוסח חתום בקשה לחופש מידע
פרויקטים
מוקד הפניות השנתי - הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך מקיימת מדי שנה טרם פתיחת שנת הלימודים ועם תחילה מוקד טלפוני לקידום שוויון הזדמנויות בחינוך בו סטודנטים מקבלים פניות של מאות הורים מכלל רחבי הארץ נוכח פגיעה בזכויות תלמידים במערכת החינוך ומטפלת בהם במגוון דרכים – ייעוץ, פניות משפטיות והליכים משפטיים במקרים המתאימים. קבלת הפניות באמצעים הרגילים מתקיימת לאורך כל השנה.
החינוך בחברה הערבית – בשנתיים האחרונות שמה לה הקליניקה למטרה להעמיק את הידע והשותפות עם הנעשה במגזר הערבי. הקליניקה מקיימת קשר קרוב עם פורום ועדי ההורים הערביים, מייעצת ומייצגת בהליכים. הקליניקה לומדת את הנעשה בחינוך הערבי בחיפה ובשנה הקרובה מתכוונת להרחיב את הפעילות לכלל ישראל באופו עמוק וזאת כחלק ממטרה לטפל בבעיות הרוחב וההפליה של החינוך במגזר הערבי.
פרוייקט חופש ביטוי – קבוצת סטודנטיות מהקליניקה עורכת בדיקה מקיפה בנוגע למדיניות משרד החינוך בנוגע לחופש ביטוי (בתוך הכיתה, בהזמנת אורחים ואפשרות ביטוי של מורים במרחב הציבורי). אנו השקנו קמפיין ביחד עם ארגונים נוספים למתן הגנה משפטית למורים הסובלים מהליכי בירור ומשמעת בעניינים אלו. כמו כן, הגשנו נייר עמדה לחברי הכנסת כנגד הצעת חוק "שוברים שתיקה" לאור הסכנה במעורבות עמוקה של השר במניעת דיון בתכנים שאינם נושאים חן בעיניו פוליטית. אנו שוקדים כיום על עריכת סקר בקרב מורי אזרחות בדבר החופש אותו מרגישים במערכת החינוך להתבטא. ראו קבצים מצורפים:
מודעת הקמפיין
מכתב לחברי הכנסת
פרוייקט הדתה במערכת החינוך – בעקבות תהליכים המתרחשים בשנים האחרונות במערכת החינוך בכלל ותחת השר הנוכחי בפרט, קבוצת סטודנטים עורכים בדיקה של תהליכי הדתה במערכת החינוך הכללית למול גורמים שונים ותכניות הלימודים.
פרוייקט מדיניות רישום תלמידים בעיר חיפה (ביחד עם פרוייקט הדגל) – סטודנטים בוחנים את מדיניות העיר חיפה בדבר רישום תלמידים והשלכות מדיניות זו על סוגיות חברתיות בעיר. שני צוותי סטודנטים לקחו על עצמם לעשות בדיקה מקיפה לגבי בעיות מערכת החינוך באיזור ה"ואדי" ובאיזור "נוה דוד".
הכנת חוברת מידע למנהלי אגפי חינוך ולמנהלי בתי ספר – סטודנטים שלנו שוקדים על חוברת בעברית וערבית אשר תנגיש סוגיות ערכיות ומשפטיות בהן אנו עוסקים למקבלי החלטות ברמת השטח במערכת החינוך. אנו רוצים להאמין שנוכל "להגיע" לאותם מקבלי החלטות באופן לא מאיים ולא דרך הפריזמה של "מאבק משפטי".
סטודנטים בקליניקה הנוכחית ממשיכים פרוייקט משנים קודמות המבקש לחקור כיצד מתממשת הזכות לחינוך בהליכי מעצר פליליים וזאת על ידי עיון בתיקים מתאימים. לצד זאת, פנינו לשב"ס ולמשרד החינוך בדבר הפרת הזכות לחינוך
מחקר
עלייתם של בתי ספר צ׳ארטר בישראל: הפרטה, חוזים, והחינוך הציבורי בישראל
תמי הראל בן שחר, הרן רייכמן, ורננה מיסקין
מהפכה שקטה עוברת על מערכת החינוך בישראל. בשנים האחרונות, עשרות רשויות מקומיות מתקשרות בהסכמים עם גופים פרטיים (בעיקר רשתות חינוך) לשם הקמה וניהול של בתי ספר ממלכתיים (יסודיים ועל יסודיים). הסמכויות המועברות לרשתות הפרטיות חורגות בהרבה מתחום הניהול הלוגיסטי והאדמיניסטרטיבי. הוא כולל ניהול הכספים, פיתוח כוח האדם ואפילו תכנון חינוכי ופדגוגיה. הרשת בוחרת את מנהל בית הספר ומעורבת בהעסקת המורים; החלטות על מגמות הלימוד; אחריות על גיוס ורישום תלמידים, ושיפור הישגיהם. הרשת הינה שותפה מלאה בכל ההחלטות הנוגעות לבית הספר ביחד עם משרד החינוך. מכל בחינה מעשית, אפוא, הרשת הינה הבעלים וההנהלה של בית הספר. דגם זה של ניהול בית ספר ציבורי על ידי גוף פרטי מזכיר את בתי הספר הצ׳ארטר (Charter schools) בארצות הברית שנפוצים ביותר מאז מחצית שנות התשעים של המאה הקודמת ומהווים חלק מרפורמות המאפשרות יתר גיוון בין בתי ספר ומתן זכות בחירה להורים. חקיקה מדינתית מפורטת ביותר, המשתרעת על מאות סעיפים, מסדירה את כל היבטי הקמתם ופעולתם של בתי ספר צ׳ארטר ואופני הפיקוח עליהם.
למרות מימדי התופעה המתוארת וההשלכות המשמעותיות על החינוך הציבורי, תהליך העברת ניהול בתי הספר הממלכתיים לידי גופים פרטיים מתרחש בישראל ללא שום הסדרה משפטית, ומהווה, למעשה, חריגה מן הדין. בהיעדר הסדרה משפטית מרכזית, העברת הסמכויות לגופים הפרטיים נעשה באופן אד הוקי. לעתים העברת הסמכות נעשית בלא אקט משפטי פורמלי, בהחלטה של הרשות המקומית, ובשנים האחרונות במקרים רבים באמצעות חוזים הנחתמים בין רשויות מקומיות ספציפיות ובין הגוף הפרטי בו הן בוחרות לשם ניהול בית הספר. משרד החינוך, ברוב מכריע מן המקרים, איננו צד לחוזה. מחקר זה עורך ניתוח תוכן של כשלושים חוזים כאלה, שהושגו באמצעות פנייה לרשויות המקומיות השונות. הניתוח בוחן מהו מעמדם המשפטי החדש של בתי ספר אלה כפי שעולה מן החוזים, כלומר מהן הסמכויות שהועברו לגופים המנהלים לעומת הסמכויות שנותרו בידי הרשות המקומית ומשרד החינוך, ומהם מנגנוני הבקרה שמוענקים, אם מוענקים, לרשות המקומית לוודא כי בתי הספר פועלים כראוי. כמו כן המחקר בוחן האם יש בתנאים הקבועים בחוזים כדי להבטיח כי בתי הספר, תחת ההנהלה המופרטת, ימשיכו לתפקד בהתאם לעקרונות החינוך הציבורי. כך למשל, המחקר בוחן את האמור בחוזים בנושאים כגון גביית תשלומי הורים, הקפדה על תכניות הלימודים של משרד החינוך, מחויבות לאינטגרציה ועוד. לבסוף, המחקר משווה בין יעילותם של החוזים הללו כמנגנון מסדיר לעומת חקיקת הצ׳ארטר המפורטת המקובלת בארצות הברית.
החינוך במזרח ירושלים
הרן רייכמן
לאור הניסיון הרב של הקליניקה בנוגע לטיפול המשפטי בסוגיית החינוך במזרח ירושלים אנו שוקדים כעת על כתיבת מאמר הבוחן את טיפול מערכת המשפט בסוגיית החינוך בעיר לאור מצב הקיצון הפוליטי/מדיני/בטחוני בעיר.